אירוע השיא השנתי של הפקולטה חושף את דור העתיד של האדריכלים והאדריכלי באמצעות פרויקטי גמר המשלבים יצירתית, מחקר וראייה חברתית, סביבתית וטכנולוגית חדשנית.
בכל שנה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון חוגגת את סיום מסע הלימודים של בוגריה באירוע הצגת פרויקטי הגמר – רגע שיא המסכם חמש שנות לימוד, חקר ויצירה. במסגרת האירוע נחשפים עשרות פרויקטים פורצי דרך המשקפים את עולמם האדריכלי של הסטודנטים והסטודנטיות: מחשבה ביקורתית, רגישות תרבותית, חדשנות טכנולוגית וחתירה לעיצוב סביבות חיים בנות קיימא . כל פרויקט מהווה ביטוי אישי ומקצועי לידע שנצבר במהלך הלימודים ומגלם חזון לעתיד האדריכלות.
סטודיו פרויקט הגמר מהווה מרחב ניסיוני לפיתוח גישות חדשות לתכנון במציאות הפיזית, החברתית והאקולוגית. הוא מאפשר לסטודנטים לגבש עמדה אדריכלית אישית ולבטא אותה בתכנון רעיוני בקנה מידה עירוני, בין-עירוני או מבני. הפרויקט הוא גם בחינה מסכמת וגם כרטיס הכניסה של הבוגרים, לעולם האדריכלות המקצועי והאקדמי השנה פעלו בסטודיו חמישה נתיבים מרכזיים: שימור, קיימות, טכנולוגיה, תיאוריה וביקורת, ועיצוב עירוני.
סטודיו פרואקטיבי
מנחים: פרופ’ גבי שורץ וד”ר דקלה יזהר
מנחת תיזה: ד”ר אורין שחר
סלמא חמוד | עיר בין שורשים לשינויים
הפרויקט מציב מבט ביקורתי על תהליכי שימור ופיתוח בערים היסטוריות, דרך מקרה הבוחן של עכו העתיקה. סלמא חושפת כיצד מדיניות שימור מונעת בידי יזמים חיצוניים עלולה להוביל לדחיקת הקהילה המקומית. מולה היא מציעה מודל של שימור קהילתי ותיירות מקומית הנשענת על מסורות של אירוח ואומנות, באמצעות מערכת בינוי קלה המושתלת במארג ההיסטורי ומעודדת יוזמות קהילתיות תוך שימור הרקמה העירונית.
שרה גבן | תשתית מתנגדת
הפרויקט עוסק ביחסי הכוח בין תכנון ממסדי לחיי היומיום של קהילות מוחלשות, דרך בחינת שכונת ואדי קדום במזרח ירושלים. שרה מציעה להפוך את הכביש, המשמש מנגנון של שליטה ופיצול, למצע חיים קהילתי הכולל טיפוסי בנייה עמידים, טרסות ירוקות ורשת מעברים המחברים את חלקי העיר. כך נוצר מודל של עירוניות משקמת ומעצימה הפועלת מלמטה ומתוך הקהילה.
יוחנן טרנטיאק | מֵאֶרֶץ תִּצְמַח
באמצעות חקר מרחבי השיכון המודרני בנהריה, יוחנן מתעד את פעולות התושבים המעצבות מחדש את סביבת חייהם. הפרויקט מציע רשת תכנונית גמישה המחברת בין מבני השיכון ומאפשרת תוספות מגורים וקהילה, תוך ראיית השיכון כמרחב חי ומתפתח הנבנה בשיתוף תושביו.
יעקב ברוזיל | הפקולטה לארכיטקטורה בהדר
יעקב בוחן מחדש את הקשר בין האקדמיה לקהילה דרך הצעת מודל של פקולטה עירונית בלב שכונת הדר בחיפה. באמצעות רשת חממות זמניות העוסקות באתגרים מקומיים, הופכת ההכשרה האדריכלית לחלק מהחיים העירוניים, ומדגישה את האדריכלות ככלי לחקר ולפעולה חברתית.
סטודיו טכנולוגיה
מנחים: פרופ’ איתן קימל ואדר’ דוד רובינס
מנחת תיזה: אדר’ הדר פורת
אלון ניסן | ארכיטקטורת הסביבה המשוחררת
אלון בוחן כיצד ניתוק מתשתיות קונבנציונליות יכול להוות בסיס לבינוי חדשני בערבה. באמצעות מערכות מקומיות ברות־קיימא ותכנון מרחף מעל הקרקע, הוא מציע מודל לעירוניות מדברית עצמאית וחוסכת משאבים, המשלבת קיימות עם חזון קהילתי חדש.
תמר פריידמן | אדם ואדמה
הפרויקט מציע גישה טיפולית־קהילתית לתכנון בנגב המערבי. הבנייה המשותפת מוצגת כתהליך ריפוי היוצר כפרי חוסן זמניים ומבני מגורים מאדמה. בכך הופכת האדריכלות לכלי של חיבור בין אדם, קהילה ואדמה.
יואב דבס | עיר פוריה
יואב בוחן שילוב בין עירוניות לשיקום מערכות אקולוגיות צחיחות באמצעות טכנולוגיות הדפסת תלת־ממד מאדמה. הפרויקט, הממוקם לאורך נחל הבשור, מציע אבטיפוס לעיר משקמת הסביבה ומשלבת תשתיות אקולוגיות במרחב הבנוי.
סטודיו מרחב תודעה וקיימות
מנחים: אדר’ שמעיה צרפתי ואדר’ ישי וול
מנחה תיזה: ד”ר אור אלכסנדרוביץ
נור סרוגי | השבת החזית השישית
נור מתבוננת בעיר שפרעם ומציעה אסטרטגיה להחייאת הגרעין ההיסטורי באמצעות ‘מסלול זיכרון’ המבוסס על עדויות תושבים ותיקים. הפרויקט מחזיר את הזיכרון הקולקטיבי למרכז החיים העירוניים ומחזק את המרקם החברתי בעיר.
יובל אהוד | חברת ענן (Cloud Society)
יובל בוחן את תופעת חוות השרתים בישראל ואת השלכותיה הסביבתיות והחברתיות. הוא מציע אסטרטגיה לתכנון חוות שרתים במרחב הנגב המשלבת פיתוח טכנולוגי עם אחריות סביבתית וקידום אזורי, תוך איזון בין צורכי התעשייה הדיגיטלית לקהילה המקומית.
נועם סיגל | המורשת המנדטורית
נועם מציעה קריאה חדשה במצודות הטיגארט המנדטוריות כמרחבים טעונים, ומפתחת גישה תכנונית ההופכת אותן ממוקדי שליטה למוקדים קהילתיים פתוחים. כך מתאפשר דיאלוג מחודש עם ההיסטוריה הקולוניאלית ועם זהותה של העיר הישראלית.
הסטודיו העירוני
מנחים: אדר’ אורי הלוי ואדר’ יהושע גוטמן
מנחת תיזה: ד”ר ליאת אייזן
לאנה אבו האבלא | חיים בתוך חומה (Life within the wall)
הפרויקט מבקש להפוך את קו ההפרדה בין נזלת עיסא לבקה אל־גרביה מגבול מפריד למרחב מחבר ודינמי. באמצעות יצירת תחנות ציבוריות על קו הגבול, נבנה מרחב המשלב פעילות כלכלית, חינוכית ותרבותית לטובת שתי הקהילות משני צדי הקו, ומציע תפיסה חדשה של גבול כמרחב משותף.
פרויקטי הגמר השנה ממחישים את רוח החדשנות והאחריות החברתית המאפיינת את דור הבוגרים החדש באמצעות שילוב בין חשיבה יצירתית, מחקר מעמיק ורגישות אנושית, מציבים הסטודנטים חזון מעורר השראה לעתיד האדריכלות הישראלית.