שקרים: כל האמת

פרופסור דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק דיבר בטכניון על שקרים, חיסכון וענישה במסגרת ההרצאה השנתית ע”ש יצחק מודעי

פרופסור דן אריאלי הרצה בטכניון במסגרת ההרצאה השנתית ע"ש יצחק מודעי
פרופסור דן אריאלי הרצה בטכניון במסגרת ההרצאה השנתית ע”ש יצחק מודעי

“כולנו עושים מעשים לא חוקיים ולא מוסריים. חלק מהאנשים מורידים קבצים, חלק עוקפים במקומות אסורים, חלק סתם משקרים. לכולנו יש קווים אדומים, אפילו לפושעים ולרמאים כרוניים, אבל כל אחד גם ‘מעגל פינות’, בנושאים שונים, מבחינה מוסרית.” את הדברים האלה אמר פרופסור דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק בטכניון במסגרת ‘ההרצאה השנתית בטכנולוגיה וכלכלה ע”ש יצחק מודעי ז”ל’. ההרצאה מתקיימת מדי שנה לזכרו של מודעי, בוגר הטכניון ואיש המפלגה הליברלית והליכוד, שכיהן כשר האנרגיה והתשתיות, שר התקשורת, שר האוצר ושר המשפטים.

פרופסור אריאלי, מחברם של כמה רבי מכר, הוא פרופסור לכלכלה התנהגותית באוניברסיטת דיוק וראש קבוצת מחקר במעבדת התקשורת של MIT. נושא הרצאתו בטכניון היה “האמת על באמת – איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולנו (במיוחד את עצמנו)”.

הרמאות, אמר אריאלי, היא תופעה חובקת עולם שאינה תלויה בשיוך תרבותי. ישראלים, אמריקאים, איטלקים, תורכים וגרמנים מרמים באופן דומה ובממדים דומים. בהתפלגות המקצועית אפשר דווקא למצוא פערים מסוימים; בנקאים, לדוגמה, מרמים יותר מפוליטיקאים.

פרופסור דן אריאלי הרצה בטכניון במסגרת ההרצאה השנתית ע"ש יצחק מודעי
פרופסור דן אריאלי הרצה בטכניון במסגרת ההרצאה השנתית ע”ש יצחק מודעי

החברה, אמר אריאלי, רוצה לצמצם את השקרים ואת המעשים הלא מוסריים בקרבה, ולכן מגיבה בענישה מסוגים שונים. “הנחת היסוד של הענישה היא שהאדם הוא יצור רציונלי החושב לטווח ארוך ולכן יימנע ממעשים שעשויים להוביל לענישתו. הבעיה היא שהנחה זו מוטעית; האדם אינו יצור רציונלי החושב לטווח ארוך, ולראייה: עונש מוות אינו מפחית את מספר מקרי הרצח באזורים שבהם הוא קיים.”

אריאלי דיבר בהרצאתו גם על שיפור הרגלי החיסכון של הציבור. “גם כאן, רבות מהשיטות שמנהיגה החברה מבוססות על ההנחה השגויה של רציונליות וחשיבה לטווח ארוך. יש כיום המון תוכניות המקנות לציבור אוריינות פיננסית והבנה בהתנהלות הכלכלית של המשפחה, אבל הן אינן משפרות את ההתנהלות הכלכלית הזאת. הדבר היחיד שעובד באמת הוא שינוי סביבתי, שינוי של הנסיבות שבתוכן פועל האדם.” פרופסור אריאלי תיאר מחקר שערך בשכונה ענייה מאוד בקניה, שם עומדת ההכנסה האישית על כ-10 דולר בשבוע. “בנסיבות כאלה קשה מאוד לשכנע אדם לצמצם את הוצאותיו, ובכל זאת – גילינו שאפשר לעודד אנשים לחסוך באמצעות יצירת נסיבות מעודדות-חיסכון. במילים אחרות, אנשים יחסכו יותר אם מסלול ההפקדה יהיה פשוט ומהיר (במסרון, למשל), ומסלול המשיכה יהיה מסורבל יותר (נסיעה לבנק). כמו כן, משימות אקטיביות וסמליות, כמו תיעוד ההפקדות האלה, עוזרות לאנשים לדבוק בדרך הזאת של חיסכון ומשפרות את מצבם. אלה דברים שכמובן רלוונטיים גם לחברה המערבית.”

בעקבות הביקוש הגדול נעתר פרופסור אריאלי וקיים באותו יום הרצאה נוספת בטכניון.