כנס ראשון באינפורמטיקה ביו-רפואית התקיים בטכניון

בכנס הבינלאומי נדונו תחומים רבים הקשורים ב”רפואה מדייקת” המבוססת על שימוש בביג-דאטה ובלמידה עמוקה

ד”ר קירה רדינסקי: “יש כאן מדע מסוג חדש לגמרי, שאינו עובד על השערה מוקדמת הנבדקת בניסוי אלא על נתונים הקובעים את השערת המחקר”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בפתיחת הכנס

כנס בינלאומי ראשון מסוגו בנושא אינפורמטיקה ביו-רפואית התקיים  לאחרונה בטכניון. תחום האינפורמטיקה הביו-רפואית מתבסס על ניתוח ממוחשב של מכלול המידע שנצבר באקדמיה, בבתי החולים ובקופות החולים. זאת באמצעות למידה עמוקה, ביג דאטה וטכנולוגיות נוספות המאפשרות לנתח מידע באופן חכם, מהיר ויעיל. המטרה היישומית: התאמה מדויקת של הטיפול למטופל הספציפי.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בירך את המארגנים, פרופ’ רועי קישוני וד”ר קירה רדינסקי, על קיומו של הכנס. “אנחנו חיים בעידן מרתק במחקר המדעי, עידן שבו מידע נרחב משמש לשיפור האבחון והטיפול. אין ספק שישראל בכלל, והטכניון בפרט, הם מקום מצוין לכנס חלוצי כזה, שכן הטכניון הוא אחד המוסדות הטכנולוגיים היחידים בעולם שבמסגרתו פועלת פקולטה לרפואה.”

היזם יונתן אדירי דיבר בהרצאת הפתיחה על “עידן המהפכה המתמדת”. אדירי הוביל את צוות הייעוץ הטכנולוגי לנשיא שמעון פרס, תפקיד שבמסגרתו סלל ערוצים חדשים לשיתופי פעולה בארה”ב ובקוריאה. הוא היה נשיא המחזור הראשון (2009) של אוניברסיטת הסינגולריות שנוסדה על ידי נאס”א וגוגל וייסד את Healthy.io, חברה לאבחון רפואי באמצעות מצלמת הסמארטפון, שסוקרה לאחרונה ב”אקונומיסט” תחת הכותרת “עלייתו של הסלפי הרפואי”.

היזם יונתן אדירי בהרצאת הפתיחה על “עידן המהפכה המתמדת”

אדירי תיאר את האתגרים שעמם מתמודדות חברות טכנולוגיה ואת העתיד הקרוב, שבו סמארטפונים ישמשו לאבחון זול ומהיר. “אנחנו נמצאים בעידן של מהפכה מתמדת,” אמר אדירי בכנס. “מהפכות של חדשנות אינן מתרחשות אם אינן משתלמות מבחינה כלכלית. שוק הרחפנים, לדוגמה, עבר צניחת מחירים דרסטית – חלקים שעלו 100 דולר בב-2007 עולים כיום חצי דולר. כוח המחשוב של אייפון 4, שעולה כיום מאות דולרים, גדול מכוח המחשוב של המשלחת הראשונה לירח. גם ההצלחה של משגרי חלל רב פעמיים גדולה כל כך בגלל השיקול הכלכלי: משגרים כאלה חוסכים סכומי עתק. כדי להבין את זה, דמיינו לעצמכם שבכל פעם שמטוס היה מסיים טיסה הוא היה מושמד – זה היה המצב עם משגרי החלל הקודמים.

“ראוי לציין שישראל נמצאת במקום מצוין בעידן הזה, בנקודת מוצא מעולה לעיצוב העתיד ולהפצת ידע, בזכות מערכת מבוזרת יעילה וטובה של קבלת החלטות ועשייה.”

חנה באייר, המדענית הראשית של הפרויקט האנושי באוניברסיטת ניו יורק, הציגה את “הפרויקט האנושי” (The Human Project) , שייצא לדרך בשנה הקרובה (2018) בעיר ניו יורק. במסגרת הפרויקט ייאסף במשך 20 שנה מידע מכ-10,000 איש המתגוררים בחמש שכונות בעיר ניו יורק. המידע, שיצטבר על פלטפורמת מחקר אחת, ישמש חוקרים מכל רחבי העולם בניתוח נתונים הקשורים בבריאות, בהשכלה, בגנטיקה, בסביבה ובאורח חיים וינסה למצוא את קשרי הגומלין בין המשתנים השונים באמצעות טכנולוגיות של ביג דאטה. לדברי באייר, “במקום לחפש נתונים ספציפיים ולקשר אותם לבריאות האדם ננטר באופן רציף ספקטרום עצום של נתונים הנוגעים בביולוגיה של האדם, בגנטיקה שלו, בהתנהגותו, בסביבתו, במה שהוא אוכל וכיצד הוא מתאמן ומה הוא קונה ועם מי הוא נפגש. הרעיון הוא למדוד כל מה שמדיד, על מדגם גדול ולאורך זמן, במטרה להסיק מסקנות יישומיות שיסייעו לנו לשפר את בריאות האדם.”

פרופ’ רועי קישוני וד”ר ורדה שלו, ראש המחקר והחדשנות במכבי שרותי בריאות

פרופ’ רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר, דיבר על אתגרי העתיד ברפואה מנקודת מבטו של ארגון הבריאות. “קופות החולים ובתי החולים מתמודדים כיום עם כמה אתגרים גדולים במקביל: הזדקנות האוכלוסייה, ריבוי מחלות ומגבלות תקציב קשות. חלק ניכר מהפתרון לאתגרים האלה ולמחויבותנו לשפר בהתמדה את איכות הטיפול טמון בטכנולוגיה. הטכנולוגיה עשויה לסייע לנו גם במניעת טעויות רפואיות, שהן גורם המוות השלישי בעולם – לפני תאונות, סוכרת ועוד; במניעת התערבויות מיותרות (או מזיקות), המהוות כיום כשליש מכלל ההתערבויות הרפואיות; ובביצוע התערבויות נדרשות שאינן נעשות כיום בכמעט מחצית מהמקרים לפי הערכות בעולם. שרותי בריאות כללית, האחראית כיום על 53% מאזרחי המדינה, מספקת לא רק רפואת קהילה אלא גם טיפול בבתי חולים. המידע הנצבר אצלנו עצום, והמטרה שלנו היא לכנס ולרתום אותו לטובת המטופל. זאת לדוגמה באמצעות רפואה פרואקטיבית המזמנת את המטופל לבדיקות חיוניות עוד לפני שהוא מרגיש שיש בעיה, לפני שהסימפטומים מופיעים. כיום יש לנו כמה הצלחות שזכו לתהודה עולמית בניבוי מחלות ובהתאמת טיפול למטופל הספציפי, ואנחנו עושים הכל כדי לשפר את השימוש שלנו בטכנולוגיה לטובת המטופל.”

ד”ר ורדה שלו, ראש המחקר והחדשנות במכבי שרותי בריאות, אמרה בהרצאתה כי “אם בעבר הצוות הרפואי רצה מידע, הרי שהיום יש המון מידע ומה שחסר הם כלים לניתוחו. לנו במכבי  שירותי בריאות יש יותר מ-2 מיליון מבוטחים – קבוצה גדולה ויציבה יחסית – וכל הבדיקות מבוצעות במעבדה אחת. זו נקודת מוצא מצוינת לשימוש בטכנולוגיות חדשניות לניתוח מידע, ואנחנו עושים מאמצים רבים לעשות זאת בדרכים היעילות ביותר. אחת הדוגמאות היא שיתוף פעולה עם מארגן הכנס היום, פרופ’ רועי קישוני מהטכניון, בניתוח של בדיקות השתן המבוצעות בכל רחבי הארץ.”

ד”ר קירה רדינסקי ופרופ’ רועי קישוני ממרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון היו בין מארגני הכנס.

תמונה קבוצתית של המרצים בכנס

ד”ר קירה רדינסקי, שהחלה ללמוד בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בגיל 15, השלימה בפקולטה שלושה תארים: תואר ראשון במסגרת תוכנית רוטשילד טכניון למצוינים ותואר שני ושלישי בהנחיית פרופ’ שאול מרקוביץ’. כבר במהלך התואר השני היא פיתחה מתודולוגיה לניבוי ארועים עתידיים על סמך שאילתות באינטרנט. על סמך מתודולוגיה זו היא הקימה לימים את סיילס־פרדיקט (SalesPredict) , שנרכשה לימים על ידי eBay. החברה מנבאת עבור חברות את ההסתברות למכירת מוצרים לחברות אחרות, ובעקבות המכירה מונתה ד”ר רדינסקי למדענית הראשית של eBay בישראל. כיום היא פרופסור אורח בטכניון.

ד”ר רדינסקי הציגה בהרצאתה דרכים אפשריות לרתום למידה עמוקה וביג דאטה לזיהוי קשרים סיבתיים שונים הקשורים ברפואה. “במקום לחפש קשרים ספציפיים על סמך השערות שלנו אפשר לתת למחשב למצוא קשרים כאלה ללא הכוונה, ועל מדגם עצום. כך הצלחנו למצוא, לדוגמה, תופעות לוואי בלתי ידועות של תרופות ושל שילובי-תרופות שונים. להערכתי, בעתיד נוכל לא רק לבדוק השפעות בין-תרופתיות אלא גם לפתח תרופות חדשות בדרך הזאת. חשוב להבהיר שיש כאן מדע מסוג חדש לגמרי, שאינו עובד על השערה מוקדמת הנבדקת בניסוי אלא על נתונים הקובעים את השערת המחקר.”

ד”ר קירה רדינסקי

פרופ’ רועי קישוני הוא ראש מרכז לורי לוקיי למדעי החיים וההנדסה וחבר סגל בפקולטות לביולוגיה ולמדעי המחשב בטכניון. בשנת 2016 פרסם פרופ’ קישוני מאמר בכתב העת Science, ובו הציג פלטפורמה חדשנית המאפשרת מעקב מדויק אחר האבולוציה של חיידקים בזמן שהם מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה. פלטפורמה זו הציגה הדגמה ראשונה מסוגה של הקשר בין הסתגלות גנטית לאילוצים מרחביים. בהרצאתו בכנס דיבר פרופ’ קישוני על המהלכים הנדרשים נוכח החשש מעידן פוסט-אנטיביוטי, שבו חיידקים לא יגיבו עוד לתרופות אנטיביוטיות. “עלינו לדעת לא רק מה רמת העמידות של החיידק כרגע, אלא איזו רמת עמידות הוא צפוי לפתח, ואולי ליזום תהליך הפוך שגורם לו לפתח רגישות מחודשת לתרופה. זוהי ‘רפואה-מַקדימה’, שתספק לנו שיטות לאבחן את המחלה לפני התפרצותה, אבחון שיאפשר לנבא את העתיד ולייצר טיפול המותאם יותר למטופל.”

בתחרות הפוסטרים המדעיים שהוצגו בכנס זכו:

במקום הראשון – הסטודנטית לינדסי מור ממעבדתו של פרופ’-משנה שי שן-אור

במקום השני – ד”ר עידן ילין ממעבדתו של פרופ’ רועי קישוני