“איש אינו מכין אותך לרגע שבו תהיה פליט במדינתך”

ב-7 באוקטובר, בעקבות המטחים הכבדים על שדרות וחדירתן של חוליות מחבלים חמושות לתוך העיר, היא מיהרה להתפנות מבלי שיהיה לה זמן אפילו לארוז תיק קטן – אפילו לא כרית וסדין. ” איש אינו מכין אותך,” היא אומרת, “לרגע שבו תהיה פליט במדינתך.”

ב-10 באוקטובר קיבלה הילה טלפון ממלכה רוזנפלד, רל”שית אגודת  הסטודנטים בטכניון (אס”ט), שאמרה לה: רק תבואי, נדאג לך להכול. “ובאמת, הגעתי לבית ההארחה בטכניון לדירה שסודרה עבורי. דאגו לי לבגדים, לכלי רחצה, לאוכל – כל מה שחסר לי. אפילו מחשב שמאפשר לי ללמוד בימים האלה. ולא פחות חשוב – הכרתי כאן צוות מדהים, מסטודנטית שהתנדבה להכיר לי את הטכניון בימים הראשונים ועד נשיא הטכניון שפגש אותי וביקש לשמוע את הסיפור שלי.”

הילה אינה יודעת מתי תוכל לחזור לביתה בשדרות, אבל כאן בטכניון היא מרגישה ביטחון ואהבה. “חוויתי כאן סולידריות ואחווה וקהילה שאי אפשר לחוות בשום מקום אחר בעולם. אני כל כך מאושרת שהגעתי לכאן ושבחרתי ללמוד כאן. זה היה החלום שלי ללמוד כאן עוד לפני שידעתי איזה אנשים טובים יש בטכניון.”

מאז תחילת המלחמה החל הטכניון בקליטת תושבים מפונים מהדרום ומהצפון, וכעת מתארחים בקמפוס
כ-60 איש במעונות הסטודנטים ובבית ההארחה פורשהיימר בטכניון.