רגע היסטורי: אמש יוצרו לראשונה רכיבים אופטיים בחלל במסגרת משימת ‘רקיע’

האסטרונאוט איתן סטיבה ערך אתמול ניסוי, במסגרת משימת 'רקיע', בטכנולוגיה ייחודית שפותחה בטכניון: עיצוב נוזל בתנאי מיקרו-כבידה. הטכנולוגיה החדשה צפויה לחולל מהפכה באופטיקת חלל ולאפשר ייצור עדשות ענק לטלסקופים

פריצת דרך מדעית-טכנולוגית נרשמה אמש בתחנת החלל הבין-לאומית, כשהאסטרונאוט איתן סטיבה יצר בתחנה רכיבים אופטיים בטכנולוגיה שפותחה בטכניון. הניסוי הוא חלק משיתוף פעולה בין הטכניון לבין מרכז המחקרNASA Ames , כחלק ממשימת רקיע בהובלת קרן רמון ובתמיכת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

אחד היישומים הצפויים של הטכנולוגיה החדשנית היא יצירת עדשות גדולות ומדויקות לטלסקופי חלל. לטלסקופים אלה חשיבות עצומה הן במשימה המדעית של חקר החלל והן במשימות יישומיות ובהן ניטור אסטרואידים המסכנים את כדור הארץ. גודל עדשת הטלסקופ, המשפיע על הרזולוציה המתקבלת, מוגבל כיום על ידי אילוצי שיגורם של הרכיבים האופטיים. שיגורן של מערכות הייצור, הכוללות מתקני כרסום וליטוש, אינו ריאלי.

הטכנולוגיה החדשנית שפותחה בטכניון תאפשר לייצר עדשות אלה בחלל.

את הטכנולוגיה החדשנית פיתח בטכניון צוות המחקר של פרופ’ מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות. מדובר ביצירת עדשות באמצעות עיצוב נוזל בתנאי מיקרו-כבידה על סמך פיזיקה של נוזלים. אם הנוזל האמור הוא פולימר, אפשר גם להקשיח אותו לטובת ייצור רכיבים אופטיים בכל גודל.

בשלבים קודמים בחנו חוקרי הטכניון את הטכנולוגיה במערכת שבנו במעבדה; לאחר מכן הם ייצרו את העדשות במהלך טיסה פרבולית, היוצרת תנאים של מיקרו-כבידה; וכעת, לראשונה, הודגמה הטכנולוגיה בתחנת החלל על ידי האסטרונאוט איתן סטיבה במסגרת משימת רקיע. הניסוי בחלל, שארך כארבע שעות, כלל הזרקה של הפולימר, חילוץ הבועות שנוצרו בו ופילמור (התקשחות הנוזל) לכדי עדשה מוצקה. חברי קבוצת המחקר של פרופ’ ברקוביץ, שהו במהלך הניסוי בחדר הבקרה של ‘רקיע’ בתל אביב, והיו בקשר בזמן אמת עם בקרי תחנת החלל על מנת לפתור בעיות ולעקוב אחר הניסוי ל עקבו בשידור חי אחר העדשות שייצר סטיבה. כעת הצוות  ויחכו לחזרתן ארצה.

פרופ’ ברקוביץ מעריך כי זהו צעד דרמטי בדרך ליצירת טלסקופים גדולים בחלל – אתגר מורכב שעמו מתמודדים כל הגופים העוסקים בחקר החלל. “כל זה היה אפשרי בלי שיתוף פעולה אמיתי וחיובי בין כל השותפים בפרויקט המרגש הזה, ואני רוצה להודות אישית לאיתן  סטיבה, על כל הזמן שהקדיש לנו – גם בהכנות וגם בזמן היקר בתחנת החלל. זה היה ניסוי מורכב שלא היה יכול להצליח ללא היכולות הטכניות, קור הרוח והדיוק של איתן. הכישרון שלו הוא כמעט על אנושי. תודה לאנשי “רקיע” שדרך ההזדמנות הנפלאה הזו הזרימו עוררו את כל קהילת החלל בישראל לד”ר אדוארד בלבן, שותפי מנאס”א שדוחף איתי קדימה את החזון של ייצור אופטיקה בחלל, ותודה עצומה לצוות שלי, שבלעדיו כל זה לא היה קורה: ד”ר ולרי פרומקין, שהתחיל את הנושא לפני שנתיים ומעורב יחד איתי בכל אספקט של הפיתוח, עומר לוריה ומור אלגריסי שהובילו את תכנון מערכת הניסוי ובנייתה, אלכסיי רזין שבנה את המערכת במו ידיו וד”ר חאלד גומיד, עליזה שולצר, דניאל וידקר, ישראל גבאי וד”ר סיוון פרל שהתגייסו כולם ותרמו להשלמת המערכת בזמן.”

לסרטון מהניסוי אתמול: