ביד הלשון

מה הסיכוי שלנו למצוא מידע מדעי איכותי בגוגל? תלוי בשפת החיפוש

מספרים לנו שכל הידע נמצא כיום בקצות אצבעותינו – במרחק חיפוש קליל בגוגל. אבל מה קורה כשמשתמשים מחפשים מידע בשפתם, והיא אינה אנגלית? למשל, כשמחפשים מונח בתחום המדעים, האם מנועי החיפוש נותנים לתלמידים דוברי עברית, ערבית ואנגלית את אותה גישה למידע איכותי? על שאלה זו משיב – בשלילה, אם יורשה לנו ספוילר – מחקר חדש שנערך בטכניון והתפרסם בכתב העתPublic Understanding of Science.

במחקר נמצא שתוצאות החיפוש למונחים באנגלית איכותיות יותר מאשר אלה בעברית ובערבית. עוד נמצא שרוב ההבדלים בין השפות נובעים מההיבטים הפדגוגיים, כלומר ממידת ההתאמה של התוכן למשתמשים צעירים, ולא מהיבטים מדעיים כגון רמת הדיוק של התוכן. כמה מההבדלים הגדולים ביותר בין השפות נמצאו במושגים הקשורים לתזונה ולחילוף החומרים, למשל "פחמימה", "חלבון", "אנזים" ו"מטבוליזם".

הממצאים מתייחסים לתוצאות הראשונות שמציע גוגל למשתמשים מישראל עבור 30 מושגים מדעיים בסיסיים בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. המושגים שנבדקו משתייכים לשלושה תחומי דעת: ביולוגיה, כימיה ופיזיקה. עבור כל תוצאה נבדקה האיכות המדעית (לפי מדדים כגון הדיוק בתכנים, סמכות המחבר והמקורות); האיכות הפדגוגית (לדוגמה, הקישור לחיי היום-יום וטיב אמצעי ההמחשה); ומדדים לאיכות של מקורות אלקטרוניים (למשל עדכניות ואינטראקטיביות).

את המחקר ערכו כאותר זועבי, ד"ר אביב שרון ופרופ' אילת ברעם־צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון יחד עם החוקר העצמאי ד"ר אייל ניצני. זועבי, שערכה את המחקר במסגרת לימודי תואר שני בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, אומרת כי "הממצאים עוזרים לנו להבין את הפער הדיגיטלי ואת הגורמים החברתיים שמשפיעים על היכולת שלנו לפתח אוריינות מדעית. מידת ההבנה שלנו במדעים תלויה בסביבה שבה אנחנו חיים ובגישה שלנו למידע מדעי איכותי, והמחקר מראה שגישה זו תלויה בשפות שאנו שולטים בהן.

"הקהילות המדעיות והחינוכיות צריכות לפעול לצמצומו של הפער," מוסיפה פרופ' ברעם־צברי, שהמחקר בוצע בהנחייתה. "לכולנו זכות לגישה למידע מדעי איכותי בשפתנו."

למאמר בכתב העת Public Understanding of Science  לחצו כאן

לסרטון המציג את המחקר: