"ביוטק – הוא ההייטק של המחר"

מאות תלמידים השתתפו באולימפיאדת הביוטכנולוגיה הרביעית שהתקיימה באופן מקוון בטכניון. במקום הראשון זכה עומר פוקס מתיכון מאיר שפייה, שבחן את רמת הנוגדנים בעופות בעקבות קבלת חיסון למחלת ניוקאסל

630 משתתפים, רובם תלמידים, השתתפו באולימפיאדת הביוטכנולוגיה הרביעית שהתקיימה באופן מקוון בטכניון. במקום הראשון זכה עומר פוקס מתיכון מאיר שפייה, שבחן שונוּת ביעילות חיסונים למחלת ניוקאסל בעופות.

"אין דבר שמייצג את הפקולטה הזאת יותר מהתחרות הזאת," אמרה דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון פרופ' מרסל מחלוף. "לשמחתי הצלחנו לקיים בטכניון את המפגש המצומצם של המתחרים והצוות המארגן, וכ-630 תלמידים עקבו אחר התחרות בזום. תקופת הקורונה מדגישה את היותו של הביוטק התחום החשוב ביותר בעולם, זה ההייטק של המחר. פייזר, מודרנה ושאר יצרניות החיסונים – זה ביוטק. וגם בתחום המזון, התקופה האחרונה האירה את הצורך בחדשנות טכנולוגית. הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון היא הפקולטה היחידה בישראל המחברת את שני התחומים האלה, והבוגרים שלנו מבוקשים מאוד בשוק הביוטק והמזון שהמשכורות בו עולות בהתמדה."

את האירוע ארגנו משרד החינוך והטכניון:  מטעם משרד החינוך – מפמ"רית ביוטכנולוגיה יהודית דסקלו וסימה קרמרמן, מדריכה ראשית במגמת ביוטכנולוגיה; מטעם הטכניון – פרופ' אילת פישמן וד"ר עומר יחזקאלי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. "הרמה הגבוהה של העבודות שלכם – כל העבודות – מרשימה במיוחד לאור המגבלות שהציבה מגפת הקורונה," אמרה פרופ' פישמן לתלמידים. "ערכתם ניסויים מורכבים מאוד שקדמה להם עבודת הכנה מעמיקה, והדבר ניכר במחקרים שאתם מציגים כאן היום."

"לפני שנה קיימנו כאן את האולימפיאדה כאחד האירועים האחרונים שהתקיימו באופן ממשי ולא בזום," אמרה יהודית דסקלו בשם משרד החינוך. "מאז עבר העולם טלטלה אבל אתם התלמידים המשכתם בלמידה מרחוק והשקעתם רבות בפרויקטים האלה במקביל להכנה לבחינות הבגרות. גם למורים שלכם מגיעה תודה עצומה על ההשקעה והמסירות האין-סופיות בתקופה מאתגרת זו."

לאחר הצגת הפרויקטים התקיימו הרצאותיהם של חוקרי הטכניון: פרופ' אסתי סגל על חיישנים ביולוגיים להאצת אבחון רפואי וד"ר שאדי פרח  על פיתוח מערכות ביואקטיביות לטיפולים רפואיים ארוכי טווח. לבסוף הוענקו תעודות לזוכים בתחרות.

במקום הראשון זכה כאמור עומר פוקס מתיכון מאיר שפייה, שבחן את רמת הנוגדנים בעופות בעקבות קבלת חיסון – תרנגולי הודו לעומת תרנגולים רגילים (תרנגול הבית) הגדלים בתנאי חופש. ההקשר: מחלת ניוקאסל הנובעת מהדבקה בנגיף MDV ופוגעת בעופות באופנים שונים, מדלקת עיניים וקשיי נשימה ועד שיתוק ומוות. התפשטות המחלה בין לולים מהירה מאוד, מה שמוסיף לנזקיה. במחקר, שנערך במעבדות המכללה האקדמית תל חי, גילה פוקס כי ריכוז הנוגדנים בתרנגולי ההודו היה גבוה יותר מריכוזם בתרנגולי החופש. "בכך למעשה הופרכה השערת המחקר שלי, ואני מעריך שהסיבה להבדל קשורה בכך שהחיסון ניתן ברסס, ומאחר שתרנגולי ההודו גדלים בצפיפות גבוהה יותר, יותר חיסון הגיע אליהם מאשר לתרנגולי החופש." הוא הוסיף כי להערכתו, מאחר ש- MDV הוא נגיף RNA, בדומה לנגיף הקורונה, יתכן שחיסוני mRNA עשויים להיות יעילים בטיפול בנגיף זה בעופות.

במקום השני זכתה מיכל היימר מתיכון שוהם על מחקרה: השפעת עקת חום של 42 מעלות צלזיוס על מות תאי והזדקנות בתאים פיברובלסטיים צעירים או מזדקנים. במקום השלישי – זכה ארז שחר מתיכון אורט אבין ברמת גן: האם צמח טרנסגני המהונדס גנטית כנגד נגיף ZYMV אכן עמיד בפניו? במקום הרביעי דורגו שני תיכוניסטיים – פלג גרוסמן מתיכון עמל ב' פתח תקווה: חקר הפעילות האנטי-סרטנית של הפפטיד AFP4 על תאי LLC1 (סרטן הריאות); וגילי כהן מתיכון ליידי דייויס בתל אביב:  השפעת ביטוי יתר של חלבון הפלדין על חיוּת, התרבות ומוות תאי של תאי סרטן מסוג Hela.