סימולטור לניהול מחושב של היציאה מהסגר

צוות מומחים של הטכניון והקבינט האזרחי בנה סימולטור המאפשר להעריך כיצד צעדי המדיניות השונים של הממשלה ישפיעו על המשך התפשטות מגפת הקורונה בישראל. לאחר ששילבו בסימולטור נתונים מכל העולם, יוסיפו בשבועיים הקרובים נתונים על השפעת פתיחת הסגר בישראל – ויפרסמו את הסימולטור לציבור

המתמטיקה של המגפה: צוות משותף לטכניון ולמיזם "הקבינט האזרחי" מפתח סימולטור המותאם למשק הישראלי, שיסייע למקבלי ההחלטות לבחון חלופות שונות לפעולה. הסימולטור יאפשר למשתמשים לבחון כיווני מדיניות שונים ואת השלכותיהם גם על מערכת הבריאות, אך גם על המשק הישראלי, היקף הבידוד החברתי ותקציב המדינה.

הסימולטור נועד לסייע למקבלי ההחלטות בניהול ההתמודדות עם מגפת הקורונה, דרך ממשק ידידותי למשתמש המאפשר לחבר בין צעדי מדיניות (דוגמת בידוד קבוצות בסיכון או צווי בידוד אישיים) לבין מדדי תוצאה שונים (דוגמת תחזית הנפטרים, היקף המונשמים ואובדן התוצר למשק), הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. הוא מוצג בימים אלה להערות בפני גורמים שונים, ואף זכה לתמיכה מצד גורמים במטה הממשלה.

עד כה השלימו בצוות את מידול צעדי הבידוד הדמוגרפיים והאישיים. בשבועיים הקרובים, עם צבירתם של נתונים אודות השפעת פתיחת העסקים ואולי פתיחת מערכת החינוך, יכנסו למודל נתונים נוספים, על מנת לשקלל את כולם יחד. כאשר יושלם, הסימולטור יאפשר למשתמשים לבחון את השלכותיהם של צעדי מדיניות שונים ובהם: סגר כולל, בידוד קבוצות גיל מסוימות באוכלוסיה, פתיחה חלקית או מלאה של מערכת החינוך, השימוש באמצעי מיגון כריחוק חברתי, שטיפת ידיים וחבישת מסכות, ועד לסוגיית פתיחת השמיים לטיסות. המשתמשים יוכלו להכניס מכלול של משתנים ולקבל את מכלול ההשפעות הנגזר מהם, וכך להרחיב את הדיון מהקשרים צרים כגון מספר המיטות הפנויות או חובת השימוש במסכות הגנה.

את הצוות מובילים חוקרי הטכניון פרופ' ניר גביש מהפקולטה למתמטיקה ופרופ' עמרי ברק מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט – שניהם חברים בתוכנית הבין-יחידתית למתמטיקה שימושית בטכניון, לצד פרופ' תמי שוחט, ששרתה עד לאחרונה כראש המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, וד"ר גל אלון, ראש מיזם הקבינט האזרחי שהקים בעבר את מערך תכנון המדיניות בממשלה. עוד שותפים ד"ר לידיה פרס הרי מהפקולטה למתמטיקה, איתמר מנוחין – בוגר תוכנית טכניון רוטשילד למצוינים בטכניון וכיום סטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, ליהיא פרידמן, מרצה ומנהלת תכנית המצטיינים באסטרטגיה וקבלת החלטות בבי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה ואופק מושקט, סטודנט לתואר ראשון בתוכנית.

לדברי פרופ' גביש, "בתקופה האחרונה הוצגו לציבור תוכניות שונות ליציאה מהסגר, חלקן אף סותרות, אך לא הוצגו המודלים המתמטיים שעליהן הן מתבססות. שיתוף המידע על הכלים הללו והנתונים שעליהם הם מתבססים יאפשר לקיים דיון ענייני על תוכניות היציאה מהסגר, ויהווה קרקע פורייה לתרומה של הקהילה המדעית לתהליך קבלת ההחלטות."

"אחד הערכים המרכזיים שאנחנו מקפידים עליו הוא השקיפות," אומר פרופ' ברק. "פירושה של שקיפות היא שיתוף אמיתי של הציבור – הסימולטור יהיה זמין לכל מי שירצה להשתמש בו, וכך הציבור יוכל להבין מדוע מתקבלות החלטות מסוימות ולא אחרות. מהלך כזה יעמיק את האמון הציבורי, שהוא בעינינו משאב חשוב כמעט כמו מיטות אשפוז. אמון מבוסס-שקיפות יגביר את ההיענות להנחיות ובכך יועיל לכולנו."

המפתחים מדגישים כי הסימולטור נמצא בתהליך פיתוח, וישלב לתוכו את הנתונים של השבועיים הקרובים, ככל שיתפרסמו. "גם כשיושלם," אומר פרופ' ברק, "הוא לא יחליף את קבלת ההחלטות ולא יספק תשובות אופרטיביות חד משמעיות. הסימולטור לא ייתן מענה גורף לכל השאלות, אלא יאפשר למקבלי ההחלטות לבחון אפשרויות שונות – הנחיות, איסורים וכו' – ולהעריך אותן על סמך השלכותיהן הצפויות. אנחנו מקווים ומעריכים שאנשי מקצוע רבים ישתמשו בסימולטור וכך יסייעו בשיפורו ובשיפור תהליך קבלת ההחלטות."

הרעיון לבניית הסימולטור נולד בקורס "מבוא למתמטיקה שימושית" שפרופ' ניר גביש מעביר בטכניון. לדבריו, "תמיד אני מביא לקורס מקרה מבחן שעליו אני עובד עם הסטודנטים. בסמסטר הנוכחי כורח המציאות הביא אותי לדבר על מודלים של התפשטות מגפות והדבקה. הכנת הקורס הולידה בלוג שבו אני כותב על הנושא, והבלוג הוביל אלי את ד"ר גל אלון, ראש מיזם הקבינט האזרחי, ואת ליהיא פרידמן, המנהלת המקצועית של המיזם."

"הקבינט הוא גוף אזרחי התנדבותי שהוקם לאחרונה כדי לקדם החלטות שיחלצו את ישראל ממגפת הקורונה ויצמצמו את נזקיה," מסביר ד"ר אלון. "הצוות שלנו משלב מומחים מובילים שפועלים לייצר פתרונות חדשניים ומערכתיים שיסייעו למקבלי ההחלטות. בשיתוף הפעולה עם מומחי הטכניון אנחנו מבקשים לייצר ארגז כלים שיאפשר למשתמשים לראות השלכות מורכבות לצעדים מורכבים. זה לא מספיק להתמקד בהיבט אחד, למשל במספר מכונות ההנשמה הזמינות, כי יש כאן מערכת מורכבת של שיקולים והשלכות, שכוללת היבטים תעסוקתיים, חברתיים, כלכליים, חינוכיים ועוד."

פרופ' ניר גביש, חבר סגל בפקולטה למתמטיקה בטכניון.  הוא מתמטיקאי שימושי שעושה שימוש במגוון כלים אנליטיים וחישוביים כדי לפתור בעיות הקשורות לתנועת יונים במערכות ביולוגיות או אלקטרוכימיות, מוליכות על, תורת המכרזים ועוד.

פרופ' עמרי ברק הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה על שם רפפורט ובמרכז לחקר רשתות ביולוגיות בטכניון. הוא חוקר כיצד דינמיקה של רשתות נוירונים במוח תומכת בתהליכי למידה וזיכרון. זאת באמצעות כלים תאורטיים מעולמות המתמטיקה והפיזיקה ואנליזה של מידע ניסויי המתקבל ממעבדות מחקר שעמן הוא משתף פעולה.

ד"ר גל אלון השלים את הדוקטורט ב-LSE (בית הספר לכלכלה בלונדון) במדיניות חברתית. הוא עבד כמרצה מן החוץ בבתי הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב וכן כיועץ לפיתוח תהליכים אסטרטגיים במשרד ראש הממשלה.

לסימולטור הקליקו כאן