ביטחון מבוסס טכנולוגיה – הכנס השנתי של המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון

 

"חבישה ביולוגית" המבוססת על חיידקים מתוכנתים, שבב למניעת חטיפת חיילים ולטיפול בשטח ומערכת למניעת הירדמות בפעילות מבצעית – אלה ההצעות הזוכות בתחרות הסטודנטים לחידושים ביטחוניים בטכניון. הפיתוחים הוצגו בכנס השנתי של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון

 

הכנס ה-16 של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון (CSST) התקיים בשבוע שעבר בטכניון. המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון, בראשות תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, שבמסגרתו מתנהלים המכוניםPMRI  ו-MADRI  והמכון לחקר ביטחוני עתידי ע"ש משפחות מדבדי, ד"ר יחיאל שוורצמן, רעיה וד"ר פטר גנסלר נחנך בטכניון בשנת 2002 ומאז הוא תומך במחקרים בתחומים רבים ומגוונים ובהם חלל ואווירונוטיקה, עיבוד תמונה מתקדם, אנרגיה ומערכות הגנה. בכנס השתתפו תא"ל ד"ר דני גולד ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') אריאל קארו סמנכ״ל השיווק והפיתוח העסקי ברפאל, פרופ' אורי סיון נשיא הטכניון, גדעון פרנק יו"ר הוועד המנהל של הטכניון, פרופ' אלון וולף סגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, פרופ' בועז גולני מנכ"ל ומשנה לנשיא הטכניון, חברי סגל מהטכניון, בכירי התעשייה וסטודנטים.

במסגרת הכנס הוענקו פרסים לפרויקטים ומאמרים של סטודנטים מצטיינים:

בפרס הראשון בתחרות ההצעות לפיתוחים ביטחוניים זכתה הסטודנטית אלינור גינזבורג מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי. גינזבורג הציעה טכנולוגיה חדשנית לטיפול ראשוני בדימום פנימי בפצועים בזירת האירוע. זוהי זריקה המכילה חיידקים מתוכנתים, שעם כניסתם לזרם הדם מאתרים את מקור הדימום הפנימי ומתניעים תהליך קרישה מזורז. כך נוצרת "חבישה ביולוגית" לריסון הדימום, המגינה על המטופל עד הגעתו לבית-החולים. יתר על כן, החיידקים המתוכנתים ישמשו גם "רכיבי זיכרון" המייתרים חלק מהבדיקות הראשוניות בבית החולים.

במקום השני בתחרות זכו משה קמחי מהפקולטה להנדסת חשמל ועדו גליל מהפקולטה למדעי המחשב על הצעה לפיתוח שבב המדווח על מיקומם של חיילים בפעילות מבצעית ועל מצבם הרפואי, וזאת בעיקר לצורך מניעת חטיפות. במקום השלישי זכה צוות שהציע את AWAKA – מערכת לניטור לא פולשני של מצב העירנות של חיילים. המכשיר אמור לזהות מעבר מסוכן של החייל למצב שינה באמצעות ניטור של גלי המוח ב-EEG ולשחרר סיגנל חשמלי זעיר היוצר עוררות פיזיולוגית. חברי הקבוצה הם נויה צרט מהמסלול המשולב של רפואה והנדסה ביו-רפואית; מור חייט, שהשלימה תואר ראשון בפקולטה לביולוגיה; רון יאנוביצ'י בוגר הפקולטה להנדסה כימית ומעיין שובל, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב.

בפרס היוקרתי ע"ש ג'ואל גמונדר למחקר מתקדם בתחום החלל זכתה הדוקטורנטית אינה זמיר מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל. מחקרה, בהנחיית פרופ' אמריטוס אלון גני, עוסק בשליטה בקצב הבעירה של דלק הודף מוצק בעזרת מתח חשמלי, והממצאים עשויים לשמש בסיס ליישומים מבצעיים במנועים טקטיים ובמנועי חלל. זמיר שתקבל פרס אישי של 5,000 דולר ופרס נוסף של 20,000 דולר למלגת לימודי מוסמכים, עלתה בגיל 15 במסגרת תוכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים). לאחר לימודי תיכון בכפר הנוער מאיר שפיה ושירות צבאי היא למדה לתואר ראשון בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט בפקולטה.

את הכנס פתח ראש המרכז תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, שהתייחס למותו של האלוף (מיל') עמוס לפידות, לשעבר מפקד חיל האוויר, נשיא הטכניון והיו"ר הראשון של קרן PMRI שהיתה הבסיס להקמת המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון. פרופ' נגל הסביר כי אחד מתפקידיו העיקריים של המרכז הוא "יצירת קשר בין חוקרי הטכניון למערכת הביטחון בארץ וחיבור בין צורכי המערכת לרעיונות המדהימים המפותחים בטכניון. זהו מרכז בין-תחומי התומך במחקרים פורצי דרך שיש להם יישומים פוטנציאליים הן במערכות ביטחוניות והן בשוק האזרחי והוא מחובר גם לגורמי מחקר מובילים בעולם, הן באקדמיה והן בממשל. לשם כך אנחנו תומכים במחקרים שיכולים לשרת את מערכת הביטחון ואת התעשייה, ובמקביל מפנים משאבים גם לטיפוח סטודנטים באמצעות כנסים, ימי עיון, תחרויות ופרסים."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי לקיומו של הכנס במשך 16 שנים רצופות יש משמעות סמלית ומעשית גדולה. "בהיבט הסמלי, הכנס הוא ביטוי מובהק של רוח הטכניון המשלבת מצוינות אקדמית ומחקרית עם חזון ותחושת שליחות. מאז ומתמיד הציב הטכניון את עצמו 'מתחת לאלונקה' כמוסד הנושא באחריות רבה למדינת ישראל, וסדרת הכנסים של המרכז מבטאת את השליחות הזאת בהקשר הביטחוני. במישור המעשי טמונה חשיבותו של הכנס ושל המרכז בקישור החיוני בין האקדמיה למערכת הביטחון. במסגרת קשר זה תורמת האקדמיה ידע עצום למערכת הביטחון, ומערכת הביטחון מציפה לאקדמיה את האתגרים הממשיים העומדים בפניה."

תא"ל ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, נשא את הרצאת הפתיחה בנושא "טרנספורמציה וחדשנות בעידן הטכנו-דיגיטלי". הוא אמר כי מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) משנה את פניו בשנים האחרונות לנוכח המהפכה הדיגיטלית, ופועל לקידום החדשנות הטכנולוגית ולצמצום הרגולציה והבירוקרטיה המאטות תהליכים של פיתוח טכנולוגי. "בשנים האחרונות אנחנו מבצעים שינוי משמעותי בכל התהליכים בארגון כדי להגשים במהירות את הייעוד שלנו – עליונות טכנולוגית ומבצעית. לשם כך אנחנו מחזקים את הקשר עם האקדמיה, מעודדים חדשנות ואימוץ טכנולוגיות, מקצרים תהליכי התקשרות עם גורמי-חוץ ומקדמים שיתופי פעולה בין-משרדיים." ד"ר גולד אמר כי כיום עובד הארגון עם כ-250 חברות סטארטאפ, וזאת מתוך הבנה שחברות קטנות יכולות לקדם פיתוחים חדשניים במהירות רבה. אמצעי נוסף לקידום החדשנות הוא מאמץ לגיוסם של מומחים יוצאי דופן, ובהם חוקרים מהאקדמיה, לתקופה קצרה המאפשרת להם לשוב לעבודתם לאחר מכן. ד"ר גולד עודד את חוקרי הטכניון להציע רעיונות פורצי דרך למערכת הביטחון דרך המרכז.

תא"ל (מיל') אריאל קארו, בעבר קצין מודיעין ראשי וכיום סמנכ״ל השיווק והפיתוח העסקי ברפאל, אמר כי "רפאל חרתה על דגלה לעמוד באופן רציף בחזית הטכנולוגיה, והיא ממצה את היתרונות הגלומים במהפכה הרביעית, מהפיכת המידע, לחיבור של מגוון יכולות, לקפיצת מדרגה ולאפקטיביות של המערכות שלה. זאת הן במערכות תקשוב המתבססות על רשת קוגניטיבית והן ביכולות עיבוד מידע מתקדם, המחברות בין מגוון רחב של סנסורים ייחודיים ויכולות עיבוד מידע". תא"ל  קארו הדגיש את הקשר הטוב בין רפאל לטכניון בכל התחומים (סטודנטים, משתלמים לתארים גבוהים ומחקרים משותפים) ועודד את שני הצדדים להמשיך ולהרחיב את הקשר הזה."

בכנס הוצגו כמה מהמחקרים הנערכים בטכניון בתמיכת המרכז. פרופ' דוד ינקלבסקי מהפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית הציג סוגיות בחדירת קליע לבטון. פרופ' אוקסנה סטלנוב מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל הציגה את הבעיה בניבוי רעש של רחפנים ודרכים ליצירת רחפנים שקטים יותר. פרופ' דורון שילה מהפקולטה להנדסת מכונות מפתח מערכת להגנה על חומרה מפני פגיעה, זיוף והשתלת רכיבי מעקב. פרופ' עדית קידר מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי הציגה גישה חדשנית לזיהוי מתקפות על סמך אנליטיקה של זרמי מידע גדולים בזמן אמת. פרופ' טל כרמון מהפקולטה להנדסת מכונות, חתן פרס חיל האוויר האמריקאי לחוקרים צעירים, הציג טכנולוגיה ורעיונות לפיתוח עתידי של ג'יירוסקופ אופטי ממוזער – מערכת זעירה המאפשרת לקבוע מיקום של כלי טיס במרחב באופן מדויק. זוהי מערכת סגורה זולה מאוד יחסית לאלטרנטיבות, והיא חסינה בפני מתקפות אלקטרוניות.

פרופ' נגל הודה לד"ר תמי מילגרום מסטר ולאל"מ (מיל') יעקב קרוק, שותפיו בארגון הכנס, ולקודמו בתפקיד פרופ'-אמריטוס אבי מרמור, שייסד את המרכז ואת הכנס.