הדוקטורים החדשים

 

אתמול התקיים בטכניון טקס הענקת תוארי דוקטור. את הטקס פתחו נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ׳ דן גבעולי.

התואר דוקטור לפילוסופיה PhD הוענק ל-214 בוגרים, כ-40% מהם נשים. עם מקבלי התואר נמנים 14 בוגרים מארצות המוצא הבאות: אוקראינה, אורוגוואי, איטליה, ארה"ב, גרמניה, דרום קוריאה, הודו, ירדן, נפאל, סין וקנדה.

מקבל התואר המבוגר ביותר הוא פרופ' משה פיינסוד, 81, רופא ותיק ואיש הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. המשתתף הצעיר ביותר בטקס הוא ד"ר דורון אלעד שהשלים בטכניון תואר שני ושלישי בפקולטה למתמטיקה ועושה כיום את הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת תל אביב.

לפני מספר שנים פרסם פרופ' אמריטוס פיינסוד מאמר על דמותו המושכחת של מדען יהודי בן המאה ה-19, ותהה אם בניסוייו של אותו מדען מצויים שורשיה של האנטומיה התפקודית של המוח – תחום המבוסס על תהודה מגנטית ונמצא כיום בחזית המחקר. פרופ' פיינסוד מצא את הנושא מרתק כל כך ותהה אם למרות גילו המתקדם ראוי שיעמיק בו במסגרת של עבודת דוקטור. כאן זכה פרופ' פיינסוד לתמיכה ועידוד של בית הספר ללמודים מתקדמים, והשילוב בינו, הוותיק, למנחה הצעיר פרופ' איתמר קאהן – מהמומחים המובילים בחקר ה-fMRI – העניק לעבודה עומק מיוחד.

ד"ר דורון אלעד  ופרופ' משה פיינסוד

ד"ר דורון אלעד ופרופ' משה פיינסוד

המחקר עסק בחקר הפרטים ההיסטוריים של המאמץ למדוד את טמפרטורת המוח (cerebral thermometry) – אתגר שבו השתתפו מדענים ורופאים מארצות שונות. החתירה למדידת טמפרטורת המוח נבעה מחוק שימור האנרגיה שנוסח באמצע המאה ה-19, ועל בסיסה הכריז הפיזיולוג קלוד ברנרד כי בכל פעילות עצבית, תחושה או תנועה משתחרר חום. במדידת החום קיוו רופאים וחוקרי מוח למצוא מדד אובייקטיבי לפעילות המוחית. איש מהחוקרים לא הביא בחשבון כי רוב האנרגיה שצורך המוח נועדה לעצם שימורו במצב תקין ודרוך לפעולה, ופחות מ-5% ממנה משמש לביצוע התפקודים התחושתיים, המוטוריים והמנטליים.

הקורא בן זמננו מסתכל על כל אלה כעל אוסף של טעויות ותוהה על התעלמותם של החוקרים משימוש בכלים סטטיסטיים ומכשלונם בהבנת הפיזיקה של התפשטות החום. לדברי פרופ' פיינסוד, "עולה כאן שאלה עיונית הנוגעת להבנת ההיסטוריה ולכתיבתה. האם עלינו להתרכז בהישגים ולתארם כרצף של הצלחות, או ללמוד גם את התעייה בדרכים ללא מוצא? עבורי, התשובה ברורה: אותה תעייה הייתה קרקע המזון שממנה צמחו ההישגים ברבות השנים."

הוא מאמין כי ראוי לעודד בטכניון את העיסוק בהיסטוריה של המדע, ומקווה כיום יום אחד תקום כאן מחלקה שתעסוק בכך. "אני מאמין שלימוד ההיסטוריה של המדע הופך אותנו לרופאים ולמדענים מעמיקים יותר."

פרופ' משה פיינסוד

פרופ' משה פיינסוד

בנעוריו נמשך פיינסוד למקצועות ההומניסטיים ובעיקר להיסטוריה ותנ"ך ולרפואה הגיע כמעט במקרה, אך בידיעה כי במקצוע זה ימצא היבטים רבים שמעניינים אותו. את לימודי הרפואה עשה בבית החולים האוניברסיטאי של "הדסה" והאוניברסיטה העברית. אשתו, רחל, אף היא בוגרת אותה פקולטה, התמחתה בפסיכוגריאטריה. אביה, פרופ' ליפמן בן שלמה היילפרין, הוא מחבר שבועת הרופא הנוהגת היום בכל הפקולטות לרפואה בארץ. זה שנים רבות שפרופ' פיינסוד "משביע" את הבוגרים הטריים בטקס הסיום של הפקולטה בטכניון.

בסוף 1982 התמנה פרופ' פיינסוד למנהל המחלקה הנוירוכירורגית בקריה הרפואית רמב"ם והצטרף לסגל הפקולטה לרפואה. עם פרישתו מהעבודה הקלינית העמיק את מעורבותו בפקולטה ושב למקצוע האהוב עליו – היסטוריה. כבר יותר מעשור הוא מלמד את ההיסטוריה של הרפואה. "לדעתי זהו מקצוע של מחקר אקדמי לכל דבר, אך בפקולטה לרפואה זה כלי חינוכי רב עוצמה בהקניית ערכים ו'מורשת קרב'. באמצעות מקצוע זה ניתנת לתלמיד התחושה שהוא חלק משרשרת רבת דורות." במקום בחינה נדרשים הסטודנטים לכתוב, בקבוצות קטנות, עבודה סמינריונית על נושאים שונים בהיסטוריה של הרפואה, והדבר מגביר את מעורבותם האישית במורשת הרפואה.

לפני תשע עשרה שנים החל פרופ' פיינסוד לארגן את "ימי העיון בהיסטוריה של מדעי המוח". לאירוע, שנולד כסמינר לעשרות סטודנטים, מגיעים כיום כמעט 400 משתתפים ובהם תלמידים, חוקרים מהפקולטה ומהטכניון בכלל ואנשים מחוץ לטכניון. ימי העיון האלה מציגים את תולדות חקר המוח והישגים עכשוויים, אך גם נושאים כגון ספרות, משחק ומוזיקה שבהם מדעי המוח באים לכלל ביטוי.

כמי שעסק ברפואה הן מהצד הקליני והן החינוכי יש לפרופ' פיינסוד דעות ברורות על מערכת הרפואה בישראל. "דרוש שינוי תפיסתי בדבר מקומה של הרפואה במארג החברתי. רפואת המשפחה, הקו הראשון, דורשת חיזוק – הן בהגדלה משמעותית של הזמן שהרופא יכול להקדיש למטופל והן בשיפור הזמינות של הבדיקות ובהסרת חסמים מנהליים."

לגבי החינוך הרפואי, אומר פרופ' פיינסוד, "חשוב מאד לחשוף את הסטודנטים מוקדם ככל האפשר להוויה הקלינית, לחולה ולצרכיו כאדם. לשמחתי החל בתהליך זה הדיקן הקודם פרופ' שמעון מרום, והדיקן הנוכחי פרופ' אילון איזנברג ממנף גישה זו בתשומת לב מרובה. הסטודנטים חייבים לחוש כבר מתחילת לימודיהם את המכלול הרחב והעמוק של היותך רופא. ההקשבה למטופל, האינטראקציה איתו והמסר שהוא במרכז – אלה דברים שאי אפשר ללמוד בכיתה אלא רק במגע ישיר, בעזרת מדריכים איכותיים שישמשו דמויות הזדהות."

ד"ר דורון אלעד כבר נמצא בעיצומו של הפוסט-דוקטורט בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב. בהנחיית פרופ' ניר סוכן, ובשיתוף פעולה עם פרופ' עופר פסטרנק באוניברסיטת הרווארד, הוא מפתח דרכים לאבחון של פגיעות ראש קלות – כאלה שלא מובילות לזעזוע מוח, אך חשיפה מצטברת אליהן גורמת לנזקים קוגניטיביים. לדבריו, "בניגוד לפגיעות ראש קשות שנראות בבירור בבדיקות דימות, בפגיעות ראש קלות קיים קושי לזהות את השפעת הפגיעה על מבנה המוח. בשנים האחרונות התברר שחשיפה מרובה לפגיעות ראש קלות עלולה להוביל לנזקים קוגניטיביים שמתגלים בעיקר בבגרות המאוחרת." במימון מענק מחקר של האיחוד האירופי, ששותפות לו עוד מדינות באירופה, מפתח ד"ר אלעד שיטות לאבחון פגיעות כאלה. "אנחנו משתמשים בנתונים הנאספים מכדורגלנים צעירים באירופה לפני שהם נכנסים לראשונה, בסביבות גיל 14, לאימוני נגיחות, ומשווים אותם לנתונים הנאספים מהם בסוף העונה. באמצעות סטטיסטיקה, בינה מלאכותית וניתוח חכם של תוצאות MRI אנחנו מנסים לאפיין את ההשפעה של חשיפה חוזרת לפגיעות ראש קלות על מבנה המוח של השחקנים וכן על יכולותיהם הקוגניטיביות וההתנהגותיות. השיטות שאנחנו מפתחים רלוונטיות גם לאבחון ואפיון של הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נוספות."

ד"ר דורון אלעד

ד"ר דורון אלעד

לאקדמיה הוא נחשף כבר בסוף כיתה י', כשנרשם לקורס במתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה. באותו קיץ, בעקבות ניתוח שעבר ברגלו, לא יכול היה להתחיל את שנת הלימודים של כיתה י"א. עובדה זו, וציון 100 בקורס ההוא במתמטיקה, הובילו אותו להחלטה להיפרד מבית הספר. בגיל 17 הייתה בידיו תעודת בגרות עם ארבעה מקצועות מוגברים – מתמטיקה, מדעי המחשב, צרפתית ואנגלית – ו-33 יחידות סך הכל. ולא פחות חשוב – בגיל 18 וחצי כבר היה לו תואר ראשון במתמטיקה.

למה דווקא מתמטיקה? "כילד בכלל חשבתי להיות רופא, אבל לימודי המתמטיקה עוררו בי המון שאלות, המון אתגרים שרציתי לפתור. לשמחתי, המורה שלי בכיתה י' בבית הספר עודדה אותי מאוד להתקדם בעצמי, והסקרנות שהלימוד העצמי עורר בי הובילה אותי לאוניברסיטה הפתוחה. בסוף התואר הראשון בדקתי אפשרות ללמוד ביואינפורמטיקה, או הוראת המדעים, אבל בסוף החלטתי להמשיך במתמטיקה. למה? כי זה תחום שבו לכל דבר יש הסבר מוחלט שאינו נתון לפרשנות".

במסגרת התואר השני בפקולטה למתמטיקה בטכניון, בהנחיית פרופ' ג'ק סון, עסק ד"ר אלעד בבעיה באלגברה הרלוונטית לתורת המספרים. גם את התואר השלישי עשה בפקולטה למתמטיקה, בהנחייתו של פרופ' ניר גביש. את החובות לתואר זה סיים כבר בגיל 25, ובינתיים הספיק להשלים גם תואר ראשון נוסף במדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה.

במסגרת עבודת הדוקטורט שלו פיתחו ד"ר אלעד ופרופ' גביש, יחד עם פרופ' אריק יוכליס מאוניברסיטת בן גוריון, מודל מתמטי לתיאור תנועת יונים בתמיסה. מודל זה רלוונטי ליישומים רבים ובהם סוללות, תאים סולריים, תאי דלק ותעלות יונים החיוניות להולכת אותות עצביים. לדבריו, "כאשר התמיסה מרוכזת, תוצאות המתקבלות ממודלים קלאסיים לתיאור תמיסות אלקטרוליטים אינן תואמות את התצפיות הניסויות. הסיבה לפער היא? גודלם הסופי של היונים, שהשפעתו גדלה ככל שריכוז היונים בתמיסה עולה. בדוקטורט שלי בחנו מחדש את יסודות הטיפול הקיים במידול של תמיסות ופיתחנו מודל שמצליח לתאר תמיסות בכל טווחי הריכוזים  – מתמיסות דלילות ועד לתמיסות מרוכזות מאוד."

את הדוקטורט עשה במסגרת התכנית הבין יחידתית ל "מתמטיקה שימושית" – תוכנית לימודים שמעודדת את הסטודנט לערוך מחקר העוסק בהיבטים מתמטיים של בעיות במדע ובהנדסה ומקדמת שיתוף פעולה בין הפקולטות השונות. "המסגרת אפשרה לי לקחת קורסים בהנדסת חומרים, בהנדסה כימית ובהנדסת אווירונוטיקה וחלל שאפשרו לי לקבל נקודות מבט מגוונות על המחקר שלי."

במהלך לימודי התואר השני והשלישי עבד כמתרגל ולקראת סוף הדוקטורט שימש גם מרצה. הוא העביר קורסים לסטודנטים מפקולטות שונות בטכניון וניסה לשכך את רתיעתם ממתמטיקה. "אין מה לעשות," הוא אומר. "יש בעולם מגפת אינסטנט, והמתמטיקה לא יכולה להיות אינסטנט. יש תחומים שבהם מספיק שתשנן אבל במתמטיקה לא – כאן צריך ללמוד דרך הידיים, לתרגל. כאן דרושה למידה אקטיבית. כי במתמטיקה אין קיצורי דרך. ללמוד בלי לתרגל זה כמו לנגן בלי להתאמן, כמו ללמוד שחייה רק מצפייה בסרטונים של מייקל פלפס – זה לא יוביל אותך רחוק."

הדימויים האלה אינם מקריים. הוא מתאמן בקבוצת שחייה ומנגן בגיטרה ובפסנתר עם עניין מיוחד בג'אז בעברו היה סגן אלוף ישראל בהרמת כוח (Powerlifting), וכיום הוא נהנה גם ממסעות מאתגרים בארץ ובחו"ל.

בכל השנים הצטיין ד"ר אלעד בהוראה, והוא זכה בפרס "מתרגל מצטיין" בכל הסמסטרים שבהם עבד כמתרגל ובהמשך גם בפרס "מרצה מצטיין". כיום, לאחר שהוציא ספר לימוד ב"משוואות דיפרנציאליות חלקיות" יחד עם נתנאל רגב, בוגר תואר שני בפקולטה, עובדים השניים על ספר לימוד נוסף בחדו"א 2.

על הפקולטה למתמטיקה בטכניון יש לו הרבה דברים לומר, וכולם טובים. "יש כאן צוות ניהולי נפלא, שמאוד רוצה בהצלחתך. מאחר שזו פקולטה קטנה יש כאן אווירה משפחתית ותומכת מאוד, בלי דיסטנס בין סטודנטים לחברי סגל. באופן כללי, הטכניון מעודד אותך ללמד ולפתח כישורי הוראה, והיחידה לקידום ההוראה מסייעת מאוד בעניין הזה. חוץ מזה יש כאן מרכז ספורט מעולה וקורסי ספורט רבים ומגוונים המיועדים לסטודנטים לתארים מתקדמים."