למען הדורות הבאים

חדר פרס נובל נחנך ברמב"ם במעבדה הישנה של הזוכים לשנת 2004

בתמונה, מימין לשמאל: פרופ' רפי ביאר, פרופ' אברהם הרשקו, פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' פרץ לביא. צילום: פיוטר פליטר.

בתמונה, מימין לשמאל: פרופ' רפי ביאר, פרופ'-מחקר אברהם הרשקו, פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר ופרופ' פרץ לביא
צילום: פיוטר פליטר

כמעט 50 שנה אחרי ששימש כמקום צמיחתם של רופאים וחוקרים מרמב"ם והטכניון, הפך בית הספר הישן לרפואה שבביה"ח, למקום מפגש בין עבר לעתיד. מעבדת המחקר הראשונה של חתני פרס נובל לכימיה לשנת 2004, המשמשת כיום כמרכז הכשרה למיומנויות כירורגיות, הפכה לציון דרך בהיסטוריה של המדע הישראלי ומקור השראה לדורות הבאים

סגירת מעגל היסטורית ברמב"ם: עשרות חוקרים ורופאים, אנשי רמב"ם והטכניון לדורותיהם, התכנסו אתמול (יום ב', 17.12.18) בבית הספר הישן לרפואה שבקמפוס בית החולים כדי לקחת חלק ברגע מרגש במיוחד – חנוכת חדר פרס נובל במקום אשר שימש כמעבדת המחקר הראשונה של זוכי הפרס היוקרתי לכימיה בשנת 2004 – פרופ'-מחקר אברהם הרשקו ופרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר.

המבנה הכרמליטי ההיסטורי, אשר שימש בשנות ה-70 של המאה הקודמת כמקום לימודיהם של שני המחזורים הראשונים בפקולטה לרפואה בחיפה ומוקד פעילותה של מנהלת הפקולטה, אכלס בין היתר את מעבדות המחקר של חוקרים מהטכניון והניב את עבודת המחקר החשובה שהובילה בהמשך לזכייה ההיסטורית בנובל.

אירוע הקדשת החדר להישג פורץ הדרך עבור המדע הישראלי התקיים במעמד חתני הפרס, פרופ'-מחקר הרשקו ופרופ'-מחקר צ'חנובר, מנהל רמב"ם פרופ' רפי ביאר, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון פרופ' שמעון מרום,  נציגי הנהלת רמב"ם, קרובי משפחה וידידים ורבים מהחוקרים ואנשי הצוות אשר היו חלק בלתי נפרד מהאירועים ההיסטוריים.

 

בדבריו ציין פרופ'-מחקר הרשקו את ההתרגשות הגדולה שנובעת מסגירת המעגל ודיבר על התחושות הנוסטלגיות והזיכרונות מהתקופה ההיא: "באמצעים פשוטים ובתנאים פשוטים, עסקנו במדע ומחקר והייתה לנו תשוקה לדבר. זה מרגש במיוחד לעמוד כאן היום ולהיזכר בדברים".

 

פרופ'-מחקר צ'חנובר הצטרף אל הדברים כששחזר את האופן שבו חברו השניים לעבודה משותפת וציין כי: "המדע והמחקר של התקופה ההיא אינם דומים לאלו של ימינו. הדברים כיום יותר מורכבים, אך העיקרון נותר בעינו – לאהוב את מה שאתה עושה".

 

פרופ' לביא דיבר בפני הנוכחים על חשיבותה של הזכייה בפרס החשוב למחקר הישראלי בכלל, ולטכניון בפרט: "הטכניון שלפני הזכייה ולאחריה הוא לא אותה המוסד", אמר והוסיף, "אני בטוח שהפרופסורים הרשקו וצ'חנובר לא ידעו שהזכייה הזו לא רק תשנה את התפיסה המדעית אלא גם את המוסד שבו הם פעלו".

 

חדר פרס הנובל ברמב"ם, הוא המעבדה ההיסטורית ששימשה את חתני פרס הנובל, משמש כיום ככיתת הדרכה ומרכז סימולציה לרופאים וסטודנטים לרפואה בשיטות טיפול כירורגי שונות. המקום פועל במסגרת מכללת רמב"ם – ידע, מרכז ללימודים יישומיים בתחומי הבריאות והמנהל הרפואי, המהווה חלק מקמפוס בית החולים.

 

"זה מקום שבו נפגשים עבר, הווה ועתיד", סיכם פרופ' ביאר את הרעיון שמאחורי היוזמה, "הסיפור של הנובל הוא סיפור מופלא של הקמת הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט, על ידי גרעין הרופאים מרמב"ם, בראשות פרופ' ארליך, הדיקן הראשון, סינופם לטכניון למרות כל ההתנגדויות, וצמיחתה למובילה עולמית למרות גודלה הקטן. זה סיפור של יצירת פריצת דרך מדעית ענקית בתנאים הכי פשוטים שאפשר לדמיין, זה סיפור של אהבה לידע ותשוקה לגילוי, וכעת – זה חלל שבו אנו מחנכים דורות חדשים של רופאים וחוקרים ונותנים להם השראה להגיע הכי רחוק שאפשר. אני גאה היום כישראלי, כחיפאי, כאיש טכניון וכאיש רמב"ם לעמוד כאן במתקן ההיסטורי החשוב הזה, שהוא חלק משביל ההיסטוריה של ביה"ח".

 

שני זוכי פרס נובל נפגשים במקום שבו הכל התחיל. צפו בראיון קצר:   צילום ועריכה: עופר גולן, דוברות רמב"ם.