בדרך אל האושר

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה למיפוי המתאם (קורלציה) בין מקום גאוגרפי לרגשות שהוא מעורר

 

פרופ' ירח דויטשר

פרופ' ירח דויטשר

מהו הקשר בין מיקומנו הגאוגרפי לרגשות המתעוררים בנו? אילו מקומות נוטים לשמח אנשים ואילו מקומות גורמים להם כעס או עצב? כעת התשובות בידינו הודות למחקר משותף של חוקרים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ובמעבדות המחקר של AT&T.

המחקר, המאפשר לגלות את המתאם (קורלציה) בין מיקום ומצב רגשי, נערך כחלק מלימודי הדוקטורט של תלמיד המחקר בן גלון בהנחייתם של פרופ' ירח דויטשר מהטכניון וד"ר ירון קנזה מ- AT&T. השלושה פיתחו מערכת אלגוריתמית ליצירת מפת רגשות במרחב עירוני, בהתבסס על ניתוח הודעות במדיה החברתית כגון ציוצים בטוויטר.

עד כה התבססו מפות רגשיות על ניטור של מתנדבים באמצעות אמצעי חישה העוקבים אחר דופק, לחץ דם וכדומה. שיטה זו מגבילה מאוד את כמות המידע שאפשר לאסוף. כעת, הודות לגישה החדשה, אפשר לייצר מפות המבוססות על מידע עצום. חוקרי הטכניון הצליחו לשייך רגש למקום באמצעות ניתוח תחבירי של הודעות המכילות תגי מיקום. האלגוריתם שפיתחו מאפשר לאתר קשרים מובהקים בין רגש למקום ולנפות את הקשרים המקריים.

מפת הרגשות המיוצרת בטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מציגה את הרגשות האופייניים המבוטאים במקומות שונים. למפות מסוג זה מגוון שימושים אפשריים – לדוגמה, הן עשויות לסייע לתייר לבחור במקום הצפוי לעורר בו שמחה או רגשות רומנטיים ולהימנע ממקומות המשרים כעס ואיבה. מתכנני ערים יוכלו כעת לזהות אזורים שבהם התכנון מעורר רגשות שליליים ולשנותם כך שיעוררו רגשות אחרים. חוקרים במדעי החברה יוכלו ללמוד על קשרים בין התנהגות של קהילות לבין סביבתן ולזהות למשל אזורים המעצימים רגשות אמנותיים או זעם העשוי להוביל לאקטיביזם פוליטי.

 

ד"ר ירון קנזה

ד"ר ירון קנזה

המחקר התמודד עם שלושה אתגרים עיקריים. ראשית, הודעות במדיה החברתית הן לרוב קצרות, כתובות ברישול ומכילות ביטויים, קיצורים וסלנג ולכן קשה לבצע אפיון רגשי מדויק שלהן. שנית, בכל מקום מבוטא מנעד רחב של רגשות, ולכן חשוב לסנן את הקשרים הדלים והאקראיים ולהשאיר רק את הקורלציות המשמעותיות והמובהקות. שלישית, כדי לקבל תוצאות משמעותיות בזמן קצר דרוש אלגוריתם מהיר המסוגל להתמודד עם כמויות נתונים עצומות.

השיטה המוצעת נבחנה על מאגר של עשרות מיליוני הודעות שנוצרו בעיר ניו יורק.  כעס, למשל, זוהה ברמה גבוהה בתחנות תחבורה ציבורית. עצב וכעס – בבתי ספר תיכוניים. חרדה – בקמפוסים אוניברסיטאיים אך גם במוזיאון השעווה של מאדם טוסו. שמחה, המלווה לעתים בהפתעה – במסעדות ובפארקים. כל הרגשות שנבחנו הופיעו בשכיחות גבוהה באזורי תיאטראות ובתי קולנוע.

לדברי הדוקטורנט בן גלון, המשך המחקר יתמקד בניתוח מעמיק של התוצאות, וזאת כדי להבין את הסיבות לקישורים שאותרו בין רגש למקום, ובהכנסת ממד הזמן למפות הרגש החדשות. המחקר נערך בארה"ב בין השאר בשל השימוש הרב שעושים האמריקאים ברשתות כגון טוויטר, אבל הטכנולוגיה רלוונטית בכל מקום שבו נעשה שימוש נרחב ברשתות אלה.

הדוקטורנט בן גלון

הדוקטורנט בן גלון

אזורים שבהם מבוטא כעס (ימין) ואזורים שבהם הקשר מובהק במיוחד (שמאל).

אזורים שבהם מבוטא כעס (ימין) ואזורים שבהם הקשר מובהק במיוחד (שמאל).

מקבצי הודעות המבטאות שמחה בסביבת Washington Square

מקבצי הודעות המבטאות שמחה בסביבת Washington Square