מהאקדמיה לכיתת הלימוד

יום עיון בטכניון: קידום שיתופי פעולה מבוססי-מחקר בין האקדמיה למערכת החינוך

ד"ר עינת הד-מצוינים

ד"ר עינת הד-מצוינים

לאחרונה התקיים בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון יום עיון בנושא שיתופי פעולה מבוססי מחקר בחינוך למתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה. בפתיחת הארוע הציג נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, דוגמאות לשינויים הטכנולוגיים הצפויים להתרחש בעשורים הבאים ולהשפיע על מערכת החינוך – התפתחויות שחשוב להקדיש להן תשומת לב הן במערכת החינוך והן בטכניון. בעקבות יום העיון, שבו השתתפו נציגים ממשרד החינוך, מהאקדמיה, מהתעשייה ומהמגזר השלישי, ייערכו מפגשי עבודה וקבוצות דיון ממוקדות במטרה לבחון ולבסס שיתופי פעולה מבוססי מחקר בין המגזרים השונים.

"בקידומם של שיתופי פעולה מבוססי מחקר בין האקדמיה למערכת החינוך אנו נתקלים בכמה בעיות," אמרה דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, פרופ' יהודית דורי. "קרנות מחקר יוקרתיות כדוגמת ISF פוסלות במקרים רבים מענק מחקר בשל היותה של הצעת המחקר 'פרקטית מדי'. המרכז הארצי להוראת המדעים (מל"מ) מדגיש אך ורק פיתוח ולא מתקצב ליווי מחקרי אלא רק משוב על פיתוח החומרים. מצב זה חייב להשתנות כדי שנערוך מחקרים המשפיעים באופן ישיר על מערכת החינוך. אנו ממשיכים לחקור בעיות העולות מהשטח, אך המימון לכך מגיע בעיקר ממלגות הטכניון לדוקטורנטים ומסטרנטים."

ד"ר עינת הד-מצוינים, שיזמה והנחתה את יום העיון, הסבירה כי הרעיון נולד בעקבות הפוסט-דוקטורט שלה במרכז LRDC (Learning Research & Development Center) באוניברסיטת פיטסבורג. שם, לדבריה, הבינה "כמה חשוב הקשר בין האקדמיה, התעשייה ומערכת החינוך – קשר הזוכה להתייחסות עמוקה ונרחבת בארה"ב." כשחזרה לישראל החלה לברר מה מצב התחום בארץ, ועד מהרה הגיעה למסקנה שהמצב דורש שיפור. "כך נוצר הצורך לנתח את האפשרויות ואת החסמים הנוגעים לשיתופי פעולה מבוססי-מחקר (research-based cooperation) בין האקדמיה, התעשייה, המגזר השלישי (עמותות) ומערכת החינוך."

את ההרצאה המרכזית ביום העיון נשאה פרופ' מארי-קיי סטיין, אחת ממנהלות מרכז המחקר LRDC. פרופ' סטיין הציגה את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בארה"ב, ובעיקר במדינת טנסי, בהקשר של שיפור החינוך המתמטי והמדעי באמצעות שיתופי פעולה מבוססי-מחקר. "המוטו שלנו הוא אינטראקציה מתמדת בין חקר החינוך, מלאכת ההוראה בשטח ומדעי ההתנהגות," אמרה פרופ' סטיין. "במחקרים שלנו גילינו שה'תרגום' משדה המחקר למתרחש בשטח, כלומר בבתי הספר, הוא תהליך מורכב ולא לינארי. למרות הקשיים, השיח בארה"ב משתנה בהדרגה ונוצר ממשק חזק יותר ויותר בין מחקר להוראה ובין חוקרים למורים."

בהמשך יום העיון התקיים רב-שיח בין נציגים מארבעת המגזרים: משרד החינוך, האקדמיה, התעשייה והמגזר השלישי. את האקדמיה יצגו חברי סגל מהטכניון, ממכון ויצמן, מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וממכללת סמינר הקיבוצים. פרופ' ענת זהר מהאוניברסיטה העברית אמרה כי "בעולם הרחב, הדיאלוג בין האקדמיה לפרקטיקה משתנה. אני חוששת שבארץ לא רואים עדיין שינוי מספק, במיוחד בכל הנוגע לרלוונטיות של המחקר לשדה החינוכי". פרופ' בת-שבע אלון ממכון ויצמן טענה כי "שיתופי פעולה מבוססי-מחקר בתחומים של הוראת המתמטיקה והמדעים קיימים בארץ שנים רבות וישראל אף היתה פורצת דרך בתחום זה. התפתחויות בשנים האחרונות, כגון הצטמצמות המרכז להוראת המדעים, הובילו לירידה בשיתופי פעולה אלה, אולם המעורבות של המגזר השלישי והתעשייה יוצרים הזדמנויות חדשות."

 

"פער תרבויות"

את משרד החינוך יצגו ד"ר איתי אשר, מ"מ המדען הראשי של משרד החינוך, ומוהנא פארס, האחראי על קידום לימודי מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד (יוזמת 2X5) במשרד החינוך. מר פארס אמר כי "אנחנו, כמשרד החינוך, לא צורכים מספיק מחקר והאקדמיה לא מספיק מחוברת אלינו. זהו פער תרבויות שאפשר וצריך לגשר עליו." ד"ר אשר הוסיף כי "בין האקדמיה למשרד החינוך קיימים ניגודי אינטרסים מסוימים שיש לגשר עליהם. האקדמיה מעוניינת ביצירת ידע  חדש, בתהליך איטי ומעמיק, ואילו משרד החינוך צמא לסינתזה מהירה יחסית של הידע הקיים הן בתמיכה בקביעת מדיניות והן בשיפור הפרקטיקה של מנהלים ומורים. לשכת המדען הראשי מנסה לקדם את שני היעדים הללו."