Yearly Archives: 2013

בתרומת ממשלת מדינת ניו-סאות’ וויילס באוסטרליה
שיתוף פעולה בין אוניברסיטת סידני והטכניון יוביל למחשבי-הדור-הבא, שיהיו מהירים וחזקים יותר

זו הפעם הראשונה שממשלה של אחת ממדינות אוסטרליה מעבירה כספים במטרה להבטיח שיתוף פעולה בין אוניברסיטה אוסטרלית לאוניברסיטה ישראלית; בראש הפרויקט עומדים פרופסור-מחקר מוטי שגב מהטכניון ופרופסור בן אגלטון מאוניברסיטת סידני

פיתוחן של מערכות תקשורת חדשניות למחשבי הדור הבא הן תכליתו של שיתוף פעולה מחקרי בין אוניברסיטת סידני והטכניון. ממשלת מדינת ניו-סאות’ וויילס (NSW) תתרום 300,000 דולר לפרויקט מחקר בפוטוניקה, שבו ישתפו פעולה הטכניון וקונסורציום CUDOS שבאוניברסיטת סידני. זו הפעם הראשונה שממשלה של אחת ממדינות אוסטרליה מעבירה כספים במטרה להבטיח שיתוף פעולה בין אוניברסיטה אוסטרלית לאוניברסיטה ישראלית.

הפרויקט הושק היום על ידי ג’יליאן סקינר, חבר פרלמנט המכהן כשר הבריאות והמחקר הרפואי של NSW, ולורנס ג’קייר, שהינו יו”ר הקורטוריון הבינלאומי של הטכניון, בטקס רשמי באוניברסיטת סידני.

בראש הפרויקט עומדים פרופסור-מחקר מוטי שגב מהטכניון ופרופסור בן אגלטון מאוניברסיטת סידני.

“אני מאמינים באמת  ובתמים כי עלינו להפיץ אור לעולם, וכי עלינו להשתמש בידע שבידינו לטובתה של האנושות כולה,” אמר מר ג’קייר. “הפרויקט עם אוניברסיטת סידני הוא מאמץ מוחשי לשיתוף ידע באמצעות חיבור לאוניברסיטה חשובה אחרת. בכך אנו יוצרים שלם שהינו גדול מסך חלקיו.”

פוטוניקה ואופטיקה משמשות ברשתות תקשורת – בהעברת מידע באמצעות קרינת לייזר וסיבים אופטיים. חיבורים אופטיים רותמים את הפוטוניקה ליצירת תקשורת במחשבים ובשבבים, ומאיצים את מהירות החישוב – שיפור שהוא צורך חיוני כיום.

“השותפות תאפשר לנו לעבוד יחד על היבטים בסיסיים של ננו-פוטוניקה לקראת מימוש של חיבורים אופטיים מבוססי-שבב, שעשויים לחולל מהפיכה בתחום המיחשוב – להגדיל באופן דרמטי את רוחב-הפס הזמין וכך להגביר את המהירות,” אמר פרופסור בנג’מין אגלטון, ראש הקונסורציום. “בכוונתנו לחקור תחומים חדשים בחזית הפוטוניקה, שיסייעו בהרחבת התכונות של פוטוניקה על-שבב ובשיפור הביצועים בתחום זה.”

“חוקרי CUDOS והטכניון כבר רכשו מוניטין כאלופים בננו-פוטוניקה ובפיזיקה אופטית,” אמר השר ג’יליאן סקינר. “ישראל ו- NSW נהנות מיכולת מחקרית מוכחת בתחום המרתק הזה. שתי המדינות דומות זו לזו מבחינת אקדמית ותעשייתית, ושתיהן תרבויות יזמיות מאוד המקדמות חדשנות. לפיכך תתרום ממשלת NSW, באמצעות משרד המדע והמחקר, 300,000 דולר במהלך שלוש שנים כדי להקים את תוכנית הפיילוט לשיתוף פעולה בין NSW  לישראל.”

הפרויקט בן שלוש השנים הוא הפרויקט הראשון הממומן על ידי התוכנית.

“חוקרים מבריקים אלה משני המוסדות ישתפו פעולה במאמץ לפתח מערכות תקשורת מבוססות-אור, שיקובעו על פני השבב ויובילו את הדור הבא במיחשוב,” אמרה המדענית הראשית והמהנדסת של NSW, פרופסור מארי או’קיין.

ד”ר רות רטנר, נשיאת אגודת ידידי הטכניון באוסטרליה (NSW), אמרה: “זוהי זכות גדולה עבורנו ששני פרופסורים בכירים, מוטי שגב ובן אגלטון, הסכימו לעבוד יחד, ואנו מצפים בקוצר רוח לדיווחים על ההתקדמות בפרויקט. זהו פרויקט עם פוטנציאל אדיר לשיתוף ידע בין שניים מהמוסדות המובילים בעולם, במטרה לחקור ולפתח את טכנולוגיית העתיד, והאפשרות לתמוך בו מרגשת מאוד.”

 CUDOS  הוא קונסורציום מחקר שבו שותפות שבע אוניברסיטאות אוסטרליות. הוא ממוקם בסידני ומהווה גורם מוביל בפוטוניקה על-שבב.

באחרונה דורג הטכניון במקום השישי בעולם ביזמות ובחדשנות, וממשלת ישראל החליטה להקים בו את מרכז המצוינות למחקר בפוטוניקה

בתמונה: פרופ’ מוטי שגב

החלטנו לשיר לכם שיר חנוכה כמו שרק בטכניון יודעים לשיר.
חג חנוכה שמח!

מטוסים, לווינים, כלי טייס בלתי מאוישים וטילים הוצגו בפני תלמידות תיכון ביום חשיפה מיוחד שהתקיים בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. המטרה: לעודד בנות ללמוד בפקולטה

כמאה וחמישים תלמידות תיכון מחיפה ומאזור הצפון, הלומדות במגמות מדעיות וטכנולוגיות, ביקרו בשבוע שעבר בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון במסגרת יום חשיפה מיוחד. היום המיוחד נועד להציג בפני התלמידות את הפקולטה, את התכנים הנלמדים בה ואת העיסוק במקצוע בתעשייה, ולהראות להן שתחומי האווירונאוטיקה והחלל לא  מיועדים לגברים בלבד, וכי אין להן סיבה לחשוש מפניהם.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בירך את התלמידות בפתיחת היום ואמר: “בכיתה הראשונה בטכניון, שנפתחה ב-1924, למדו 16 בנים ובת אחת. היום שיעור הנשים בקרב הסטודנטים הוא  37% והמטרה שלנו היא להגיע ל-50% בכל הפקולטות. היום המיוחד הזה נועד לשכנע אתכן שהמקום שלכן הוא כאן בטכניון ושאתן יכולות לעשות את זה. העתיד שלנו במדינת ישראל בנוי על ידע מדעי והנדסי. אני מחכה לראות אתכן בעוד ארבע שנים בטקס פתיחת שנת הלימודים.”

“שיעור הבנות בפקולטה עומד היום על 15% – 20% בלבד, רחוק משעורן באוכלוסיה, ואין לי ספק שזה נובע מתדמית שגויה של המקצוע והתחום,” אמר דיקן הפקולטה, פרופסור יעקב אושמן. “הבעיה לא מתמצית באחוזים בלבד: לאורך שנים היו בין טובי הסטודנטים שלנו בנות, וכשבנות לא מגיעות אלינו, נגרם הפסד גדול למקצוע, למדע, לתעשיה ולמדינה. בנוסף על כך, הבנות שאינן מגיעות אלינו מפסידות חיים מקצועיים וקריירה מרתקת ומתגמלת מאין כמוה. לימודי אווירונאוטיקה וחלל מתאימים לכל מי שמחפשת קריירה מרתקת ומאתגרת, ומגוון הנושאים בהם ניתן לעסוק כולל פרוייקטים אזרחיים מובהקים, כמו לווינים ומטוסי מנהלים, לא רק טילים ומטוסי קרב.”

“אני מאוד אוהבת מטוסים, הם העיסוק והתחביב שלי,” סיפרה לתלמידות פרופסור דניאלה רווה שארגנה את האירוע, מרצה יחידה בקרב חברי הסגל בפקולטה. “התברכתי בכך שאני יכולה לעסוק במה שאני אוהבת. אווירונאוטיקה הוא מקצוע המתאים מאוד לבנות. הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה בטכניון נפתחה לאור חזונו פורץ הדרך של בן גוריון לפני 60 שנים, והיום התעשייה האווירית הישראלית היא מהמובילות בעולם. הפקולטה היא היחידה בארץ מסוגה והתחום מתאים לנשים ולגברים כאחד. לכל מהנדס או מהנדסת טובים, המסיימים את לימודיהם בפקולטה, מובטחת תעסוקה בתחום.”

התלמידות ביקרו במעבדות הפקולטה ונפגשו עם בוגרות. בפאנל מיוחד סיפרו שלוש בוגרות על דרכן האקדמית ועל תחומי העיסוק שלהן היום. “הנושאים שבהם עסקתי לאורך כל הקריירה שלי היו מאוד מעניינים,” אמרה יהודית לפיד-מעוז, מהנדסת-מערכת בכירה בתעשייה האווירית. “עסקתי בתכנון מטוסים, מערכות נש וטילים. ניתן לשלב אימהוּת עם קריירה באווירונאוטיקה – זה לא סותר.”

תמר גולדנברג-יהב, מהנדסת ברפאל, למדה בפקולטה במסגרת העתודה האקדמית, ובצבא שירתה כמהנדסת ניסוי במרכז ניסויי טיסה של חיל האוויר. “כשבחרתי ללמוד אווירונאוטיקה,” היא מספרת, “לא ידעתי ממש במה מדובר, אבל זה נראה לי מעניין. היום אין לי ספק שהבחירה שלי היתה מצוינת. השירות הצבאי שלי היה מרתק ומאתגר. טסתי במסוקים ובמטוסי קרב כחלק מתפקידי כמהנדסת טיסה וזו היתה חוויה מדהימה.”

“תחום האווירונאוטיקה מתאים לכל מי שאוהבת דברים מגניבים ולא כל כך טריוויאליים. זה ממש לא תחום של בנים ואנחנו רוצות כמה שיותר נשים בפקולטה,” אמרה לתלמידות מיכל ישינסקי, סטודנטית לתואר שני בפקולטה, השותפה לפרויקט SAMSON במכון לחקר החלל. לדבריה היא נמשכה תמיד למקצועות הטכניים. “במהלך פרויקט הסיום בפקולטה השתתפתי עם סטודנטים נוספים בתחרות העולמית  DBF (Design, Build, Fly) בארה”ב. תכננו מטוס ללא טייס (מל”ט), בנינו אותו והטסנו אותו וזכינו במקום העשירי מבין 82 קבוצות. זו הייתה חוויה יוצאת דופן. היום אני עוסקת במערכות-לווינים מבוזרות ונהנית מכל רגע.”

היום המיוחד הותיר את רשמיו בקרב הבנות. “אני מאוד מתעניינת במטוסים, והיום הזה עניין אותי במיוחד,” אמרה ספיר רביבי, תלמידת כיתה י”ב מבית הספר ליאו בק בחיפה. “נחשפתי להרבה נושאים ותחומים חדשים. אשמח ללמוד כאן.”

“התחום לא כל כך משך אותי ולא שקלתי אותו כאופציה לעתיד,” סיפרה סשה טימין, גם היא תלמידת י”ב מבית הספר ליאו בק, “אבל היום המיוחד בפקולטה שינה את דעתי ופתח בפני דלתות ואפשרויות חדשות. התרשמתי מאוד מההישגים של הבוגרות שדיברו אתנו. זה נתן לי השראה ושאיפה להגיע להישגים כאלה בעתיד ולהיות מישהו ולא משהו.”

סדנת 2013 Wetskills Israel   יצאה לדרך בטכניון

המכון למחקר המים ע”ש גרנד בטכניון וארגון WETSKILLS ההולנדי פתחו ביום ראשון השבוע סדנה מיוחדת בהשתתפות סטודנטים לתארים מתקדמים מישראל ומהולנד, במהלכה יידרשו הסטודנטים להציע פתרונות לאתגרים ובעיות בנושאי מים בישראל.

בסדנה, שתמשך עשרה ימים,  משתתפים שישה עשר סטודנטים, הלומדים לתארים מתקדמים בנושאי מים, מחציתם מאוניברסיטאות בהולנד ומחציתם מאוניברסיטאות בישראל. ארבע ארגונים ישראליים העוסקים במים הציגו לסטודנטים, בתחילת הסדנה, בעיות או משימות איתן יצטרכו להתמודד במהלך השבוע הקרוב ולהציג תכנית פעולה ופתרונות בסיום הסדנה. לסטודנטים מסייעים מומחים בנושאי מים מהטכניון ומחוץ לטכניון, ולרשותם עומדים מאגרי המידע הרחבים הקיימים במרכז המידע של המכון למחקר המים ע”ש גרנד בטכניון.

“מדובר בתכנית לעידוד שיתוף פעולה בינלאומי בנושאי מים, במהלכם סטודנטים ממדינות שונות יושבים יחד ומתמודדים עם משימות משותפות בנושאי מים, ” סיפר יוהן אוסט מרכז תכנית wetskills  המוביל את התכנית בארץ ביחד עם פרופסור אבי שביב, מנהל המכון למחקר המים ע”ש גרנד בטכניון. “הסדנה פועלת  מזה עשור וכבר נערכה בסין, אינדונזיה, רומניה, מצרים, הולנד, עומאן ומוזמביק. זו הפעם הראשונה שהיא נערכת בישראל. המטרה לאתגר מומחים צעירים בנושאי מים בבעיות מהשטח, ולעודד אותם לחשוב באופן יצירתי. כדי להבין יותר לעומק את האופי המיוחד של כל מדינה מבקרים הסטודנטים במהלך הסדנה באתרי תרבות ייחודים ובאתרים הקשורים למקורות המים ולתפעולם. הסטודנטים ההולנדים ביקרו בשבוע שעבר בירושלים ובים המלח. כמו כן התקיים סיור עם עמיתיהם מישראל באתר אשכול, מצפור “צ’רה” ובאתרים סביב הכינרת.”

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור עודד שמואלי בירך את הסטודנטים בתחילת הסדנה ואמר כי  “האתגרים העולמיים בנושאי המים הם חוצי מדינות ותרבויות. שיתוף פעולה הוא מהות המחקר המדעי. בימינו, חוקר לא יכול לקיים מחקר לבדו. הסדנה המשותפת לסטודנטים הולנדים וישראלים היא מקום נפלא לקשירת קשרים לעתיד.”

פרופסור אבי שביב, מנהל המכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון, סקר בפני הסטודנטים את בעיות המים של ישראל ושכנותיה במזרח התיכון. לדבריו, משום שישראל התמודדה מאז ימיה הראשונים עם בעיות מים, התפתחה בארץ תעשיית מים משגשגת המאפשרת ניצול מרבי של מים ומציאת פתרונות חלופיים למחסור במי גשמים. הישגי ישראל בניצול יעיל של מים ושימוש במקורות חליפיים מהווים מקור משמעותי ביותר לידע וטכנולוגיות לעולם כולו.

עבודות הסטודנטים יוצגו בשבוע הבא בפני פורום מיוחד שבו יקיימו דיונים לשיתוף פעולה בנושאי מים בין חברות הולנדיות וישראליות. לפורום הזה אמורים להגיע גם ראש ממשלת הולנד ושרים בכירים בממשלתו, שמגיעים לארץ כדי לבחון את הגברת שיתוף הפעולה הישראלי – הולנדי בנושאי מים, אנרגיה, טכנולוגיות חקלאיות וייצור מזון.

חבר שופטים המורכב מחמישה שופטים ישראלים והולנדים ידרג במהלך האירוע את עבודות הסטודנטים ויבחר בעבודה הזוכה במקום הראשון, על סמך קריטריונים של חדשנות ויצירתיות, היתכנות יישומית, כדאיות כלכלית, רלוונטיות חברתית ואיכות הצגת הפתרון.

הסטודנטים חולקו לארבע קבוצות עבודה וכל קבוצה מתמודדת עם אתגר אחר:

1. חברת המים “מקורות” – ביקשה מהסטודנטים למצוא פתרון להפחתת חד-תאיים טפילים מחוללי מחלות מסוג קריפטוספורידיום וג’יארדיה באגן ההיקוות של הכנרת. הכנרת היא מקור המים השפירים העיקרי בישראל ומהווה מקור מים חשוב אך מהווה גם אתר תיירות ודייג. באגן ההיקוות של הכנרת מתרחשת פעילות רבה שחלקה עלולה לגרום לשחרור טפילים לדרכי מים ומשם הם עלולים להגיע לכנרת. הבעיה שחלק ממקורות המים המזינים את הכנרת הם מחוץ לישראל ויש בעיה בניטורם ובפיקוח על מזהמים הנשפכים אליהם. הטפילים  קריפטוספורידיום וג’יארדיה גורמים למחלות במערכת העיכול וילדים קטנים רגישים להם במיוחד. המשימה של הקבוצה היא להביא להפחתה עד למינימום של הימצאותם במים ולהציע שיטות ניטור מתקדמות לטפילים אלה.
2. תאגיד מים וביוב סובב שפרעם –  התאגיד שהוקם ב-2009, מטפל במערכת מים וביוב של העיר שפרעם וכפרים נוספים בסביבתם. התאגיד נותן שירות
   לכ-160,000 תושבים. עקב מחסור במים שפירים ועלותם הגבוהה לחקלאות, רוב תושבי הכפרים שעסקו באופן מסורתי בגידול ירקות הפסיקו לעבד את אדמותיהם החקלאיות. צמצום החקלאות פגע בפרנסת התושבים ובמרקם החברתי- הכלכלי באזור. התאגיד ביקש מהסטודנטים למצוא דרכים להשיב את החקלאים לשדותיהם, ולהציע להם אפשרויות חלופיות לגידולים חקלאיים היכולים להיות מושקים במים מושבים (מי שפכים מטופלים). על הסטודנטים להסתמך על אחד ממכוני טיפול השפכים המצויים באזור (בכרמיאל או בעכו) ולהציע תכנון של מערכת צינורות שתעביר את מי הקולחין ממכון הטיפול בשפכים לשדות החקלאים. בנוסף על הקבוצה למצוא דרכי הסברה והדרכה שיאפשרו לשכנע ולהכין את החקלאים באזור לעבור לחקלאות המבוססת על מי קולחין ולמנוע השפעות סביבתיות עתידיות ממערכת הובלת המים המושבים.
3. קרן קיימת לישראל (קק”ל) – בשנים האחרונות שינתה קרן קיימת לישראל את מגוון העצים ביערות הניטעים בארץ, מאורנים למגוון עצי חורש טבעי. עץ האורן מתפתח וצומח במהירות בעוד שעצי החורש הטבעי גדלים בקצב נמוך בהרבה. בקק”ל רוצים לעודד את הגידול של זני החורש הטבעי ולהמריצו באמצעות השקיית עזר. בקק”ל ביקשו מקבוצת הסטודנטים לפתח שיטות להשקיה יעילה יותר שתביא לצמיחה מהירה יותר של היער. לרשות הסטודנטים הועמדה חלקת יער ניסויית.
4.  חברה אנונימית (שבחרה להישאר בעילום שם) כמות האדים שנמצאת באוויר בעולם משתווה לכמות המים שנמצאת בנהרות ונחלים. עקב המחסור הגובר והולך במים בעולם התבקשו הסטודנטים להתמודד עם האתגר של ניצול טל ולחות מהאוויר כמקור למים. על חברי הקבוצה להציע תכנית “סחיטה” של אדי מים מהאטמוספירה אם באמצעות “חליבה ” של הערפל או על ידי איסוף טל בצורה פאסיבית ללא השקעת אנרגיה, או בצורה אקטיבית על ידי קירור משטחים. על הסטודנטים לבחור אזור בארץ בעל לחות גבוהה ומספר רב יותר של ימי טל פוטנציאליים בכדי להגדיל את ההיתכנות הכלכלית של המערכת אותה יתכננו. אזור זה ישמש מקרה בוחן ליישומים אפשריים במקומות שונים בעולם הסובלים ממחסור במקורות מים זמינים.

 “הסדנה המשותפת, המתקיימת לראשונה בישראל, היא מנוף לאינטראקציה עם גופי מחקר בהולנד,” אמר פרופסור אבי שביב, מנהל מכון המים ע”ש גרנד בטכניון. “זו הזדמנות מצוינת עבורנו לעודד צעירים לעסוק בנושאי מים בישראל. המכון למחקר המים ע”ש גרנד בטכניון לקח על עצמו את ארגון הסדנה בהתראה קצרה מאד מתוך ראיית החשיבות הרבה של קיומה בטכניון.”

הסדנה ממומנת על ידי החברות המשתתפות בה, בתמיכת קרן ינאי למדעים מדויקים. הסטודנטים המשתתפים שילמו גם הם דמי השתתפות.

יישום סמארטפון שנועד לסייע לילדים חולי סוכרת הוא הפיתוח הזוכה במרתון היזמות Hacking Health  שנערך בפקולטה לרפואה בטכניון.

במרתון, שנמשך שלושה ימים, נחשפו הסטודנטים למעבדת יזמות לפיתוח טכנולוגיות, והמנטורים סיפקו משוב מיידי וביקורת בונה.

יישום סמארטפון שנועד לסייע לילדים חולי סוכרת הוא הפיתוח הזוכה במרתון היזמות Hacking Health, שנערך בחודש נובמבר בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. יישום זה, המכונה GlucoGotchi, נותן משוב חיובי ותזכורת לילדים חולי הסוכרת, וזאת באמצעות דמות ידידותית המגיבה בחיוב לזריקה ולטיפולים.

“האב הרוחני” של המרתון הוא סגן דיקן הפקולטה לרפואה, פרופסור אורי רוזנשיין, שמעביר  קורס יזמות בפקולטה, ושני הסטודנטים שהובילו את האירוע הם יובל ברק-קורן (רפואה) וישי זוסמן (מדעי המחשב). המטרה, לדבריהם, היתה לספק לסטודנטים “מעבדת יזמות חיה, שבה הסטודנטים ייחשפו לראשונה לחוויה של פיתוח מיזם תחת לחץ.”

“במשך חמש שנים אנחנו לומדים בפקולטה ובבתי החולים, בלי להיחשף לעולם הטכנולוגי והיזמי,” אומר יובל, העובד כעוזר רופא במחלקה פנימית ברמב”ם. ” כל פקולטות-הרפואה המובילות בעולם מבינות שכאן נמצא העתיד – בשילוב בין יזמות, טכנולוגיה ורפואה.”

במסגרת המרתון, שזו השנה הראשונה לקיומו, הורכבו קבוצות ששילבו סטודנטים לרפואה עם סטודנטים מפקולטות אחרות בטכניון. כל קבוצה נדרשה לפתח טכנולוגיה ייחודית עבור תעשיית מדעי החיים.

120 סטודנטים מתואר ראשון, שני ושלישי, הגישו את מועמדותם לאירוע. ועדת הקבלה בחנה כל מועמד על פי נסיונו האישי, המוטיבציה שלו להשקיע בפיתוח רפואי, ונכונותו להסתפק בשעות שינה מועטות במהלך שלושת ימי המרתון. 60 המאושרים חולקו לשמונה קבוצות, שבכל אחת מהן שני רפואנים. עשרים מנטורים, ביניהם יזמים ומשקיעים, רופאים ומהנדסים, אנשי תעשייה ואקדמיה, ליוו את הצוותים בהתנדבות.

ביום הראשון השקיעו הסטודנטים את עיקר המאמץ בבחירת הרעיון המתאים. למחרת בתשע בבוקר החל המרתון, במסגרתו הם נפגשו עם רופאים ומנטורים, הכינו תכנית עסקית, ערכו סקרי שוק עם מטופלים ורופאים בבתי החולים בחיפה, התייעצו באמצעות שיחות ועידה בווידיאו, וליבנו את הרעיון. שיאו של היום השלישי היה בסדרת מצגות מול צוות השופטים: מנהל המרכז הרפואי רמב”ם, פרופסור רפי ביאר; מנהלת המרכז הרפואי הדסה הר הצופים, ד”ר אסנת לבציון-קרח; ראש מינהל טכנולוגיות רפואיות ותשתיות במשרד הבריאות, ד”ר אסנת לוקסנבורג; ד”ר בני זאבי, שותף מנהל ב-Tamir Fishman Ventures DFJ; ואיש העסקים והיזם קובי ריכטר, יו”ר ועדת מדעי החיים בארגון קרנות הון סיכון ומייסד מדינול.

השופטים התייחסו בכובד ראש לכל הפרויקטים, והפנו למתמודדים שאלות נוקבות, ביניהן סוגיות אתיות, סוגיות שיווקיות, שאלת יתרונו של הפיתוח על פני חברות מתחרות והתאמתו לעידן שבו יהיה טאבלט לכל רופא. “אהבתי מאוד את האופן שבו הצגתם את הדברים,” אמר פרופסור ביאר בסיכום היום. “זה היה ארוע מרתק. ההופעות שלכם הזכירו לי את הדרך שבה נהג סטיב ג’ובס להופיע ולהציג את הפיתוח האחרון. אני מאחל לכם שתהיו הממציאים של פיתוחי הרפואה בעשור הקרוב.”

המיזמים, רובם בתחום החומרה, היו מגוונים. קבוצת NAKIT הציעה פתרון לבעיית ההידבקות-במחלות בבתי החולים, הגורמת למותם של כמאה אלף איש בארה”ב מדי שנה. קבוצת The Genomic Revolution הציעה תוכנה שתשפר את ההתאמה הגנטית בין בני זוג המעוניינים להוליד ילדים. קבוצת LUNGIFLEX הציעה מערכת חדשה וקלה לטיפול בחולי אסטמה וסיסטיק פיברוזיס. קבוצת SHAKEOUT הציעה כפפה ייחודית שתסייע לאנשים הסובלים מרעד בידיהם. במקום הראשון, כאמור, זכתה קבוצת GlucoGotchi – שם המשלב בין המילה “גלוקוזה” לבין משחק ה”טמגוצ’י” – שהציעה מוצר שיקל על ילדים חולי סוכרת.

האירוע אורגן על ידי T2Med (Technion-Technology-Medicine) – הקבוצה האחראית על קידום יזמות וטכנולוגיה בפקולטה לרפואה – והוא מבוסס על פורמט 3DS (“שלושה ימי סטארט-אפ”), שפותח בטקסס. רוצ’יט שה מטקסס, משפטן בהשכלתו ואחד מחמשת חברי ההנהלה של 3DS, ליווה את האירוע.