סטודנטים זכו בפרסים בתחרות לפיתוחים ביטחוניים של המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון

88מערכת לאיתור וסימון מטרות בזמן אמת, פצצה חכמה האוספת מידע על תנועת חיילי אויב בשטח עוין, קפיץ המרסן פגיעת הדף של כלי הנשק בכתף הלוחם, בולם זעזועים לאלונקה, אמצעי לוויסות עוצמת ירי כדור גומי ואלגוריתם שיחזה משגרי רקטות באמצעות איתורי השיגורים ההיסטוריים – אלו הם הפיתוחים הזוכים בתחרות לחידושים ביטחוניים של המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון לשנת 2013

שישה סטודנטים מהטכניון זכו בפרסים על פיתוחים חדשניים ומצטיינים שהציעו במסגרת התחרות לפיתוחים ביטחוניים של המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון. הפרסים הוענקו לששת הזוכים במהלך הכנס "ביטחון ומלחמה בטרור – האתגר המדעי", שאורגן על ידי המרכז. ששת הפיתוחים הזוכים נבחרו מתוך עשרות פרוייקטים שהוגשו לתחרות.

בפרס הראשון בסך 3000 ₪, זכו רוני סיני ומתן פזי מהפקולטה להנדסת מכונות על הפיתוח "Laser Targeted Compass (LTC)" – מערכת לאיתור וסימון מטרות בזמן אמת ושליחת נתוני מיקום מדויק אל הקרקע. רוני סיני סיפר: "המכשיר שפיתחנו משתמש ב-GPS בטלפון החכם אצל כוחות שיטור ובטחון ומהווה סמן עבור כלי טייס, שיוכלו לזהות בין כוחות הביטחון לחשודים וישמשו גם כמצפן שיכוון אותם ישירות אל המטרה בכיוון ובמרחק."

בפרס השני בסך 2000 ₪, זכה בועז מיבר סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה, על הצעתו לפיתוח Airdrop Unattended Ground Sensors (UGS) deployment system, פצצות חכמות זעירות וזולות, המוטלות מכלי טיס לנקודת ציון מוגדרת מראש לכיסוי שטח אופטימלי. "זו מערכת שאוספת נתונים על תנועת חיילי אויב בטרם כוחותינו נכנסים לשטח," הוא מסביר, "כל אחת מהפצצות מהוה תחנת ממסר, הפצצות מתקשרות ביניהן ומעבירות מידע דרך תחנות ממסר ראשיות לכוחות שלנו. הרעיון להשתמש בחיישנים כבר קיים, החידוש שלי היה לפזר את החיישנים בצורה חדשה שלא תסכן את כוחותינו."

בפרס השלישי בסך 1500 ₪, זכה יותם זיסר, סטודנט להנדסת מכונות שפיתח משכך רתע ללוחם – מערכת הבנויה מקפיץ ומרסן, כך שהמאמץ בנקודה ספציפית בכתף יהיה מינימאלי.

בציון לשבח בסך 500 ₪ כל אחד, זכו הסטודנטים דורון לאור, שרון פרבר ואלעד קרבי.

שרון פרבר מהפקולטה להנדסת מכונות הציע הצעה לפיתוח מרסן זעזועים אקטיבי ונייד לריכוך תנודות בפינוי פצועים בשטח. המדובר במערכת אקטיבית לריסון זעזועים ורטט המותאמת לדפינת אלונקות הפינוי, שניתן לשים בתוך נגמ"ש או טנק. "המערכת בולמת את הרטט והזעזועים הכרוכים בפינוי פצוע בתנאי שטח קשים כך שהציוד הרפואי המחובר אליו לא יוצא מגופו." הוא מסביר, "הגעתי לרעיון מתוך צורך, חבר שלי חטף כדור מצלף ובמהלך הפינוי שלו למסוק, התנתק הציוד הרפואי שהיה מחובר אליו עקב הטלטלות, דבר שסיכן את חייו. בסופו של דבר עשו לו ניתוח שדה כדי להציל את חייו לפני שפונה במסוק לבית החולים."

גם דורון לאור, בוגר הפקולטה להנדסת מכונות, הציע רעיון לפיתוח על סמך ניסיונו האישי – אמצעי אל-הרג מוכוון טווח בו משולב ווסת גזים. "הרעיון עלה לי במהלך שירות מילואים שעשיתי באזור חלמיש," הוא מספר, "זרקו עלינו אבנים והיות שהנחיות הפתיחה באש שוללות שימוש בירי חי או בכדורי גומי, מצאנו עצמנו לא אחת מסכנים את עצמנו יותר מהנדרש. כדורי גומי יכולים להיות קטלניים מטווח קרוב משום שליורה אין יכולת לשלוט בכדור ובעוצמתו, הצעתי פיתוח לאמצעי מיוחד המחובר לנשק האישי, המאפשר שליטה בשחרור הגזים ועל ידי כך מווסת את עוצמת ירי כדור הגומי. שילבתי אמצעים קיימים בפיתוח ייחודי."

פרופסור אבי מרמור, ראש המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון סיכם : "בתחרות לקחו חלק סטודנטים לתואר ראשון שהרעיונות שלהם לפיתוח כללו אלמנטים של חדשנות ומקוריות והם בעלי סיכוי סביר ליישום. ועדה מיוחדת שהורכבה ממומחים מהטכניון וממערכת הבטחון היא שבחרה את ההצעות הזוכות."

בתמונה: מתן פזי שזכה במקום הראשון מקבל את הפרס מידי פרופסור אבי מרמור. צילום : יואב בכר, דוברות הטכניון