דף הבית » קיר הוקרה

קיר ההוקרה - שיאים מדעיים טכניוניים

הקיר - מרעיון לביצוע

קיר ההוקרה – שיאים מדעיים טכניוניים מציג את הישגי חברי הסגל של הטכניון, החוקרים שזכו להכרה עולמית על תרומתם יוצאת הדופן לעולם המדע והטכנולוגיה. פרסים אלו הם עדות למחקר פורץ הדרך ולחשיבה החדשנית שמאפיינת את הטכניון לאורך שנים.

קיר ההוקרה כולל את חתני פרס נובל, אשר עבודתם השפיעה על חיי מיליונים ברחבי העולם, כמו גם פרסי מחקר מדעיים יוקרתיים ופרס ישראל.
בנוסף למוצג על הקיר, באתר זה מצוינים גם בוגרי טכניון שזכו בפרסים אלה על הישגיהם.

חוקרים אלה מהווים מקור השראה ועדות חיה לערכי הטכניון: מחקר בלתי מתפשר, חתירה למצוינות והשפעה חיובית על העולם. זה הביטוי למחויבותו של המוסד להמשיך וליצור עתיד טוב יותר באמצעות ידע, יצירתיות ושיתוף פעולה.

חתני פרסי נובל

אברהם הרשקו

זכה בפרס נובל בשנת 2004 ובפרס ישראל בשנת 1994.

הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט.

אברהם הרשקו הינו חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, פרס בו זכה יחד פרופ’ אהרון צ’כנובר על גילוי ותיאור מערכת האוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא, והביא לפריצת דרך בחקר הסרטן, מחלות ניווניות במוח ומחלות אחרות. בזכות מחקרם נחשף כיצד התא מזהה ומסמן חלבונים המיועדים לפירוק על ידי מולקולה הנקראת יוביקוויטין, כיצד אותם חלבונים פגומים או מיותרים מובלים לקומפלקסים חלבוניים הנקראים פרוטאזומים לצורך פירוקם וכיצד תהליך זה מסייע בשמירה על בריאות התא.
תגליות אלו הובילו להבנה מעמיקה יותר של מחלות הנגרמות כתוצאה משיבושים בתהליך פירוק החלבונים. מחלות כגון: סרטן, סיסטיק פיברוזיס, דלקות ומחלות עצביות ועוד.
גם כיום, ידע זה עדין תורם לפיתוח טיפולים ותרופות חדשניות למחלות אלו ומהווה בסיס למחקרים ענפים נוספים.
על תרומה אשר לא תסולא בפז זכו פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, פרופ’-מחקר אברהם הרשקו ופרופ’ אירווין רוז בהוקרה הבינלאומית הנעלה ביותר בעולם המדע.

אהרן צ'חנובר

זכה בפרס נובל בשנת 2004 ובפרס ישראל בשנת 2003.

הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט.

אהרן צ’חנובר הינו חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, פרס בו זכה יחד פרופ’ אברהם הרשקו על גילוי ותיאור מערכת האוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא, והביא לפריצת דרך בחקר הסרטן, מחלות ניווניות במוח ומחלות אחרות. בזכות מחקרם נחשף כיצד התא מזהה ומסמן חלבונים המיועדים לפירוק על ידי מולקולה הנקראת יוביקוויטין, כיצד אותם חלבונים פגומים או מיותרים מובלים לקומפלקסים חלבוניים הנקראים פרוטאזומים לצורך פירוקם וכיצד תהליך זה מסייע בשמירה על בריאות התא.
תגליות אלו הובילו להבנה מעמיקה יותר של מחלות הנגרמות כתוצאה משיבושים בתהליך פירוק החלבונים. מחלות כגון: סרטן, סיסטיק פיברוזיס, דלקות ומחלות עצביות ועוד.
גם כיום, ידע זה עדין תורם לפיתוח טיפולים ותרופות חדשניות למחלות אלו ומהווה בסיס למחקרים ענפים נוספים.
על תרומה אשר לא תסולא בפז זכו פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, פרופ’-מחקר אברהם הרשקו ופרופ’ אירווין רוז בהוקרה הבינלאומית הנעלה ביותר בעולם המדע.

דן שכטמן

זכה בפרס נובל בשנת 2011 ובפרס ישראל בשנת 1998.

הפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

דן שכטמן חתן פרס נובל לכימיה מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון. הפרס הוענק לו על תגליתו: קיומם של גבישים קוואזי-מחזוריים. פרופ’ שכטמן, חבר סגל בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, גילה את הגבישים הייחודיים בשנת 1982. באותה שנה הוא שהה במעבדות NBS במרילנד, ארה”ב, לשם הוזמן על ידי ד”ר ג’ון כאהן.
במרילנד עסק פרופסור שכטמן בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. מה שראה במיקרוסקופ האלקטרונים החודר באותו יום, 8 באפריל 1982, נחשב במשך 70 השנים שקדמו לכך לתופעה בלתי אפשרית: קיומו של גביש בעל סימטריה סיבובית מחומשת. בנובמבר 1984, שנתיים לאחר התגלית, פורסם המאמר של פרופ’ שכטמן ועמיתיו בכתב העת Physical Review Letters.
בעקבות התגלית ואישושה שינתה האגודה הבינלאומית של מדעני הקריסטלוגרפיה את הגדרת הגביש מיסודה, ובישראל זכה המבנה החדש בכינוי “שכטמנית”.
פרופ’ שכטמן פרץ את הדרך לתחום חדש המעסיק קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם. ב-1987 נערכה לראשונה דיפרקציית קרני X בגבישים קוואזי-מחזוריים, שצמצמה את ההתנגדות לקבלת ממצאיו של פרופ’ שכטמן. לפני כעשור התגלו גבישים כאלה במטאוריט שנפל בחצי האי קמצ’טקה, רוסיה, מטאוריט שככל הנראה נוצר בהתנגשות בין שני אסטרואידים. בקיץ האחרון הוצגו ב-PNAS, רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים, ראיות לכך שגבישים קוואזי-מחזוריים נוצרו בפיצוץ האטומי הידוע הראשון בהיסטוריה – ניסוי “טריניטי” שהתרחש ב-16 ביולי במדינת ניו-מקסיקו בארצות הברית ביולי 1945.

זוכי פרסי ישראל

אבינועם ליבאי

זכה בפרס ישראל בשנת 2003.

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל.

אבינועם ליבאי חתן פרס ישראל לחקר ההנדסה לשנת 2003, קיבל את הפרס בנימוק כי הוא משתייך לקבוצה קטנה של חוקרים אשר הצליחו לפתח תוך דור אחד את תורת הקליפות ההנדסית לשדה מחקר נרחב במכניקה לא-ליניארית תוך שימוש בכלים מתמטיים מתקדמים. הישגיו המחקריים הייחודיים תרמו תרומה מהותית לביסוס תורה זאת המשמשת יסוד להבנת התנהגותם של מבנים דקי-דופן מתוחכמים וחדישים המיושמים בעיקר בכלי טיס וחלל. ליבאי מקובל בעולם כאחד מבעלי הסמכות המקצועית מן הדרגה העליונה בתחום מבנים דקי דופן מתוחכמים וחדישים בכלי טיס וחלל.

אדם מזור

זכה בפרס ישראל בשנת 2013.

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

אדם מזור חתן פרס ישראל באדריכלות ועיצוב לשנת 2013 הוביל רבים מהפרויקטים הגדולים ובעלי השפעה על תכנון האב של מדינת ישראל במאה ה-21 כשהמוכר מכולם הינו פרויקט “ישראל 2020”. הוא הותיר את חותמו באינספור מבנים פרטיים, מבני ציבור, מבנים צבאיים, שכונות, יישובים ותכניות מתאר בארץ ובעולם. מזור שילב בין מחקרים פורצי דרך בתחום התכנון האורבני ופעילות ציבורית בתחום התכנוני הארצי בוועדות רבות לבין עבודה מעשית כארכיטקט ומתכנן ערים.

אלפרד (אל) מנספלד

זכה בפרס ישראל בשנת 1966.

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

אלפרד מ. מנספלד חתן פרס ישראל באדריכלות לשנת 1966, קיבל את הפרס על תכנון מוזיאון ישראל בירושלים, יחד עם האדריכלית דורה גד. תכנון המוזיאון נחשב לפרויקט חשוב ומשמעותי באדריכלות הישראלית, והוא זכה להכרה בינלאומית בזכות החדשנות והמקוריות שבו. בשנת 2011 יצא בבריטניה ספר מחקרי על גלובליזם באמנות בעולם בו הוקדש פרק שלם לעבודתו של מנספלד.

בלהה מנהיים

זכתה בפרס ישראל בשנת 2003.

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול.

בלהה מנהיים כלת פרס ישראל בסוציולוגיה לשנת 2003, הקימה את תחום הסוציולוגיה של העבודה בישראל, והיא מבכירי החוקרים בתחום זה. מנהיים השכילה להחדיר להכשרת מנהלי התעשייה והניהול בישראל את הידע החברתי החיוני לניהול מושכל, ובנתה מסד מחקר מרשים שהוזן על ידי יחסי הגומלין עם מדעי הניהול. מטרתה לבסס את ההבנה של מכלול הגורמים בעבודה המשפיעים על פריון העובדים, על ערכי העבודה ועל שביעות רצונם של העובדים. היא בנתה תכנית לימודים לתארים גבוהים במסלולים ייחודיים שונים – סוציולוגיה ארגונית, פסיכולוגיה תעשייתית, יחסי עבודה וניהול משאבי אנוש. שילוב תכנית אקדמית בתחום זה במסגרת פקולטה טכנולוגית הוא מודל ייחודי שמוסדות אחרים בארץ הלכו בעקבותיו. מנהיים היא חלוצה בנושא המודעות לבעיית מעמד האישה במוסדות האקדמיים.

דוד ארליק

זכה בפרס ישראל בשנת 1992.

הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט.

דוד ארליק חתן פרס ישראל לרפואה לשנת 1992, קיבל את הפרס על תרומתו המשמעותית לפיתוח הרפואה הכירורגית בישראל. הוא היה מראשוני הכירורגים בארץ, והיה פעיל במיוחד בתחומי כירורגיית כלי דם וכירורגיה אורולוגית. ממקימי הפקולטה לרפואה בטכניון. בין הישגיו הבולטים ניתן למנות את ביצוע השתלת הכליה הראשונה בישראל לשנת 1965.

דוד גינצבורג

זכה בפרס ישראל בשנת 1972.

הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך.

דוד גינצבורג חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת 1972, קיבל את הפרס על תרומתו המשמעותית למחקר בתחום הכימיה האורגנית הסינתטית. מחקריו של גינצבורג בתחום הסינתזה המוחלטת של מורפין וביוסינתזה של אלקלואידים היוו פריצת דרך והביאו להרחבת הפעילות בחקר המבנה של חומרי טבע.

יהושע זק

זכה בפרס ישראל בשנת 2022.

הפקולטה לפיזיקה.

יהושע זק חתן פרס ישראל בפיסיקה לשנת 2022 על תרומותיו הנכבדות מאוד לפיזיקה הקוונטית המתמטית, ושימושיה להבנת תנועת אלקטרונים בשדה מגנטי ומצבים טופולוגיים במוצקים. שלוש מתרומותיו הידועות בעולם והמקושרות לשמו הן אלה: התמרת זק (Zak Transform), הצגות חבורת ההזזות המגנטיות (Magnetic Translations group), ומופע זק (Zak Phase).

יוסף זינגר

זכה בפרס ישראל בשנת 2000.

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל.

יוסף זינגר חתן פרס ישראל בחקר ההנדסה והטכנולוגיה לשנת 2000 ניתן לו על תרומתו המדעית וההנדסית המרכזית בתחום של מבני כלי טיס וחלל, ובמיוחד על תרומתו בנושא קריסתם ויציבותם הסטטית והדינמית של מבנים דקי דופן, על פיתוח שיטות ניסוי חדשניות בנושא זה ועל פעילותו החלוצית המקיפה בהנדסת האוירונוטיקה והחלל בארץ ובעולם: במחקר, בחינוך הנדסי, בתעשייה ובפעילות מדעית ציבורית. זינגר הוא מומחה בעל שם בהנדסת מבנה של מטוסים, מן הראשונים שקבלו רשיון טיס בארץ ישראל המנדטורית. זינגר התנדב במלחמת העולם השנייה לחיל האוויר הבריטי ושירת בתפקיד טכני, ואחר כך שירת בחיל האוויר כקצין הנדסה ושימש בתפקידים בכירים בתעשייה האווירית. זינגר ממייסדי הפקולטה להנדסה אווירונוטית בטכניון, ואף כיהן כנשיא הטכניון. הוא פעל רבות למען התעשייה האזרחית והביטחונית, בין היתר כראש חטיבת ההנדסה בתעשייה האווירית.

יוסף רום

זכה בפרס ישראל בשנת 1976.

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל.

יוסף רום חתן פרס ישראל לטכנולוגיה ולהנדסה לשנת 1976, קיבל את הפרס על תרומתו המשמעותית לתחום ההנדסה האווירונאוטית ובמיוחד על פיתוח מנהרות על קוליות שלהן שימוש רב בתעשיה הבטחונית ובכלל. הוא היה אחד מהאבות המייסדים של הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, ותרם רבות לפיתוח טכנולוגיות הנדסיות מתקדמות ולמחקר בתחום האווירודינמיקה.

יורם פלטי

זכה בפרס ישראל בשנת 2022.

הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט.

יורם פלטי חתן פרס ישראל בתחום היזמות והחדשנות טכנולוגית לשנת 2022 על חדשנות ויזמות מעוררת השראה. פלטי מייצג רוח חדשנית רב תחומית, ובפעילותו הוכיח כיצד הטכנולוגיה והמחקר שבסיסם בישראל יכולים לשנות ולשפר את חייהם של רבים ברחבי העולם. פלטי פיתח שיטה פורצת דרך לטיפול חשמלי במספר סוגי סרטן, הקים חברה רווחית על בסיס המצאתו ופעל להרחיב את השימוש בשיטה לטיפול בסוגי סרטן נוספים. הטיפול אינו פולשני ובעל רמת סלקטיביטיות גבוהה.

יעקב זיו

זכה בפרס ישראל בשנת 1993.

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי.

יעקב זיו חתן פרס ישראל במדעים מדויקים לשנת 1993, קיבל את הפרס על תרומתו המשמעותית לתחום דחיסת הנתונים ותורת האינפורמציה. יחד עם אברהם למפל, הוא פיתח את אלגוריתם למפל-זיו, אשר מהווה בסיס לטכנולוגיות דחיסה רבות כמו ZIP ו-MP3. בשנת 1978 הציגו השניים את LZ78 – אלגוריתם המשיג דחיסה על ידי החלפת מידע שחוזר על עצמו במצביע במילון למופע יחיד של אותו מידע. במשך השנים התפתחו אלגוריתמים שונים על בסיס האלגוריתם למפל-זיו אשר שיפרו את הביצועים בצורה משמעותית והתגבשה משפחה של אלגוריתמים. הדחיסה היא מסוג דחיסה משמרת מידע, המאפשרת שיחזור המידע הדחוס במלואו (ללא עיוות).

יצחק דנציגר

זכה בפרס ישראל בשנת 1968.

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

יצחק דנציגר חתן פרס ישראל לפיסול לשנת 1968, קיבל את הפרס על תרומתו המשמעותית לאמנות הפיסול הישראלית. הוא היה ממייסדי הסגנון הכנעני בפיסול הישראלי וחבר בקבוצת “אופקים חדשים”. יצירתו הפיסולית, כמו הפסל המפורסם “נמרוד”, השפיעה רבות על הפיסול הישראלי ושילבה בין אמנות ארכאית למודרניזם.

מנפרד אשנר

זכה בפרס ישראל בשנת 1956.

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

מנפרד אשנר חתן פרס ישראל למדעי החיים לשנת 1956, קבל את הפרס על תרומתו המשמעותית לחקר המיקרוביולוגיה. הוא גילה מין חדש של אצה בשם Prymnesium parvum וזיהה אותה כגורם לתמותת דגים בבריכות דגים. בנוסף, מחקריו בשאלות של סיסטמטיקה למיקרואורגניזמים היוו פריצת דרך בתחום.

מרדכי (מוטי) שגב

זכה בפרס ישראל בשנת 2014.

הפקולטה לפיזיקה.

מרדכי שגב חתן פרס ישראל בפיסיקה לשנת 2014 הינו חוקר מצטיין בתחומים רבים ומגוונים של האופטיקה המודרנית. תרומותיו והישגיו המדעיים נוגעים בבעיות עיוניות עמוקות, בניסויים חדשניים וגם ביישומים טכנולוגיים עתידיים בעלי פוטנציאל שימושי בכיוונים מגוונים. שגב השאיר את חותמו במיוחד על חקר הסוליטונים, שהם מעין תופעות של גלים מבודדים, החורגים מהנעשה בסביבתם המידית. למחקר זה השלכות רבות על כמה תחומים בפיזיקה ובטכנולוגיה. הישגי נגעו הן בתאוריה הן בניסויים עיקריים בשדה מחקר זה.

מרים ארז

זכתה בפרס ישראל בשנת 2005.

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול.

מרים ארז כלת פרס ישראל במדעי המנהל לשנת 2005, וידועה כאחת מבכירי החוקרים בעולם של יישומי הפסיכולוגיה לתהליכי ניהול. עבודתה האקדמית משלבת חידושים תיאורטיים עם מחקרים אמפיריים ומספקת השראה למערכות ניהוליות של ארגונים רבים, ובכלל זה ארגונים ציבוריים ופרטיים, חברות עתירות ידע וחברות המבוססות על טכנולוגיה מסורתית, חברות בתעשייה העירונית וחברות בתעשייה הקיבוצית. ארז סייעה לניהול משאבי אנוש ברפא”ל, וכן לתעשייה הקיבוצית בנושאי המוטיבציה לעבודה של החברים. כמו כן היא יזמה והקימה מרכז לקידום ולשיפור של הניהול הרפואי בישראל, ובמחקריה היא בוחנת שיטות למידה ומשוב במסגרות רפואיות וכן את השפעת הביזור של מערכת המידע הניהולי במרפאות קופת חולים. עבודתה המדעית תרמה להבנת המוטיבציה של העובדים לעבוד, להבנת אילוצי הניהול בסביבה בין-תרבותית ולזיהוי דפוסי ניהול המעודדים חדשנות ויזמות עסקית.

מרכוס ריינר

זכה בפרס ישראל בשנת 1958.

הפקולטה להנדסת מכונות.

מרכוס ריינר חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת 1958, ממניחי היסודות לחקר הראולוגיה. ריינר קבל את הפרס על תרומתו המשמעותית לחקר הראולוגיה, תחום העוסק בחקר מבנה החומר והתנהגותו במצב שבו פועלים עליו כוחות הגורמים לעיוותו או לזרימתו. ריינר תרם רבות לפיתוח משוואות ומודלים בתחום זה, כמו משוואת בקינגהאם-ריינר ומשוואת ריינר-ריבלין, כמו גם אפקט הקומקום להסברת בריחת נוזלים בעת העברת נוזל מכלי אחד למשנהו ומספר דבורה (מדד של גודל חסר ממד לתיאור מצב הנזילות של חומר).

משה (מוסא) יודעים

זכה בפרס ישראל בשנת 2022.

הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט.

משה (מוסא) יודעים חתן פרס ישראל במדעים מדוייקים לשנת 2022 על הישגיו המדעיים החלוציים, פורצי הדרך, בתחום הנוירו-פרמקולוגיה. הוא העמיד דורות של סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים, שרבים מהם תופסים עמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל. פרסומיו זכו להוקרה בין לאומית רחבה וזיכו אותו בפרסים רבים.

פרנץ אולנדורף

זכה בפרס ישראל בשנת 1954.

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי.

פרנץ אולנדורף חתן פרס ישראל במדעים מדוייקים לשנת 1954. מחקריו עסקו בתורת הגלים האלקטרומגנטיים והמכ”ם, כאשר במסגרת מחקריו פיתח את תורת השיקופים לפתרון בעיות אלקטרומגנטיות. בנוסף מחקריו עסקו בתחום שפופרות ריק ו-TWT. עוד עסקו מחקריו בביופיזיקה, בביואלקטרוניקה ובביורפואה. בנוסף עסק בפיתוח מכשירים רפואיים בתחום רפואת אף אוזן גרון. מחקריו בתחום השדות המגנטיים הביאו לפיתוח עין אלקטרונית אשר תאפשר יכולת ראייה לעיוורים באמצעות אלקטרודות.