לרגל “יום הלשון העברית” החל השבוע, רגע של עברית – על גלגולי שמו של הטכניון משנת 1908 ועד לקביעת השם הנוכחי בשנת 1945.

כף טייחים שחולקה כמזכרת למשתתפי טכס פתיחת התכניון, כסף מוזהב, אוסף ד”ר ירמיהו רימון, חיפה. קרדיט לצילום יום העברית: מתוך אתר “עיתונות יהודית היסטורית”

שמו הנוכחי של הטכניון ניתן לו רק עשרים שנה אחרי ייסודו. קדמו לו שמות רבים ומגוונים, שראשיתם בתחילת המאה ה-20.

באפריל 1908 התכנסו בירושלים אליעזר בן-יהודה וכמה מעמיתיו, במטרה להניא את מקבלי ההחלטות מהקמתו של הטכניון בחיפה. הם האמינו כי מקומו הראוי של הטכניון בירושלים. באותה ישיבה צוין המוסד בשם “בית חרושת”.

ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1 אפריל 1912, נכתב בעיתון “האור” על השגת הרשיון לבניין ה”מכנון” בחיפה, שיהיה “בית המדרש למלאכות מכוניות” הראשון בארץ ישראל. אבן הפינה ל”מכנון” הונחה עשרה ימים לאחר מכן, ב-11 באפריל 1912, אולם מלחמת העולם הראשונה דחתה את פתיחתו של המוסד, שהחל לפעול רשמית רק ב-1924. בינתיים הצטברו הצעות רבות, ובהן “מדרשה טכנית” ו”הטכניה החיפאית”. אחד העם צידד ב”טכניקון”, ועמיתו שמריהו לוין – ב”טחניקום”. אולם זמן קצר לפני הפתיחה הרשמית הכריז ועד הלשון כי “ברוב מכריע נתקבלה הצעת חברנו מר ח.נ. ביאליק, לקבע את המלה ‘תֶכניון’ (וברבים – תכנאות, על משקל תיאטרון – תיאטראות, גמנסיון – גמנסיאות ועוד) לשם מוסד ה’טכניקום'”. ב-1925 הורחב שם זה ל”התכניון העברי”.

רק עשרים שנה לאחר מכן, באוקטובר 1945, שונה הכתיב האמור ומאז נקרא הטכניון בשמו הנוכחי: “הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל”.

מקורות:

סמדר ברק, “לתולדות שמו של הטכניון”, לשוננו לעם נא–נב, חוברת א (תש”ס–תשס”א), עמ’ 9–15

יובל דרור, “ראשית הטכניון העברי בחיפה, 1950-1902”, עיונים בתקומת ישראל 6 (תשנו) 330-357

כותרת של עיתון הארץ – 28.2.1929. קרדיט לצילום יום העברית: מתוך אתר “עיתונות יהודית היסטורית”