קטגוריה: Uncategorized

חן בֵּר שירתה בחיל המודיעין, השלימה שלושה תארים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי וכיום עובדת בתעשייה. ב-4 בספטמבר היא קיבלה את תעודת הדוקטור בטקס שהתקיים בטכניון.

חן בַּר שירת בחיל המודיעין, השלים שלושה תארים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי וכיום עובד בתעשייה. ב-4 בספטמבר הוא קיבל את תעודת הדוקטור בטקס שהתקיים בטכניון.

חן בֵּר, ילידת אשדוד, חקרה בעבודת הדוקטורט שלה תהליכי למידה ברשתות נוירונים בהנחייתם של פרופ’ עמרי ברק (רפואה) ופרופ’ שמעון מרום (רפואה והנדסת חשמל). בתיכון היא הרחיבה פיזיקה, מחשבים ואלקטרוניקה, ואחרי שירות שירות משמעותי וייחודי במודיעין התחילה את לימודי התואר הראשון בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. כבר במהלך התואר הראשון היא ערכה שני פרויקטים מחקריים, מה שהוביל בסופו של דבר להחלטה להמשיך לתארים מתקדמים.

נוירון, במשמעותו הטבעית, הוא תָּא עָצָב – היחידה הבסיסית במערכת העצבים. הנוירון אחראי להעברת מידע במערכת זו באמצעות יחידות הקרויות סינפסות. בהשראתה של מערכת העצבים התפתח בעשורים האחרונים התחום ההנדסי הקרוי “רשתות נוירונים מלאכותיות”, העומד בבסיסן של למידה עמוקה, למידה חישובית ובינה מלאכותית בכללה.

המחקר של חן בר עסק בקשר בין הדינמיקה של הרשת לבין התנהגותה תוך כדי תהליכי למידה, הן ברשתות נוירונים טבעיות והן באלה המלאכותיות. “אבני הבניין בשני סוגי הרשתות דומות,” היא אומרת. “בשני המקרים מדובר בנוירונים שמחוברים ביניהם בקשרים סינפטיים ויוצרים מערכת מורכבת. חקרתי את הנושא בשלושה הקשרים: בתרביות תאים, בחיות ובמודלים מתמטיים. האתגר היה להבין איך שינויים בפעילות הרשת מאפשרים למידה של משימה חדשה או רכישה של זיכרון חדש על  ידי הרשת. כמו ברשת העצבים הטבעית, כך גם ברשתות מלאכותיות – תהליכי למידה משאירים ‘עקבות’ בדינמיקה של הרשת ומובילים בסופו של דבר לעיצובה מחדש. מערכת הקשרים בין הנוירונים משתנה בהדרגה כך שבסופו של תהליך למידה מוצלח הרשת מסגלת לעצמה התנהגות חדשה רצויה.”

חן בַּר גדל במודיעין והשלים בגרות מורחבת בפיזיקה ובמדעי המחשב – את לימודי המתמטיקה הוא סיים כבר בכיתה י במסגרת התוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה באוניברסיטת בר אילן. “הלימודים בתוכנית זימנו לי בפעם הראשונה אתגרים לימודיים משמעותיים וגם משברים – זה היה קשה ומלמד מאוד, ואולי במובן הזה התוכנית קצת הכינה אותי לטכניון.”

לאחר שהשתחרר מהצבא השלים פסיכומטרי והחל ללמוד הנדסת חשמל ומחשבים במסלול מחשבים ותוכנה. מייד אחרי התואר הראשון החל ללמוד לתואר שני בהנחיית פרופ’ ענת לוין, ובמהלך הלימודים עבר למסלול ישיר לדוקטורט.

בעבודת הדוקטורט חקר בר את התופעה הקרויה Speckle – הפרעה בתבנית הפיזור של אור הפוגע בחומר. “פעם, כדי לחקור Speckles, נדרשו כלים חישוביים יקרים מאוד, או נוסחאות שהתאימו למקרים ספציפיים מאוד. בקבוצת המחקר שלנו פיתחנו שיטת סימולציה המבוססת על כלים מעולם הגרפיקה הממוחשבת – רעיון שעלה במהלך קורס של פרופ’ אמיר רוזנטל. מבחינה יישומית, היכולות האלה חשובות מאוד למחקר ביולוגי, ובאמת זה התחום שאני עוסק בו כיום.”

בר עובד בחברת PatenSee הפועלת במסגרת חממת  MEDXועוסקת בניטור זרימת הדם במטופלי דיאליזה. “אנשים הסובלים מאי-ספיקת כליות וזקוקים לדיאליזה מגיעים למכון פעמיים או שלוש בשבוע ומתחברים למכונה המנקה להם את הדם. הניקוי מתבצע על ידי פיסטולה עורקית-ורידית – חיבור מלאכותי בין העורק והווריד ביד. מעבר לכך שמדובר בתהליך לא נעים במיוחד, לעתים נוצרת במהלכו סתימה, ואם לא מאתרים אותה בשלב מוקדם מספיק היא עלולה לגרום סיבוכים. המוצר שאנחנו מפתחים מנטר את מצב הפיסטולה באמצעים אופטיים, ללא מגע במטופל.”

במהלך הלימודים שניהם התחתנו: חן בַּר נישא לירדן לביא, כיום ירדן לביא-בר, מעצבת גרפית, בוגרת מכון אבני ביפו ובוגרת תואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטה הפתוחה; וחן בֵּר, לשעבר חן כהן, נישאה לתום בר, בוגר הפקולטות להנדסת חשמל ומחשבים (תואר ראשון) ולמדעי הנתונים וההחלטות (תואר שני). תום וחן בר הם הוריהם של יער, בן ארבע וחצי, ונטע בן השנתיים.

ב-4 בספטמבר נפגשו חן וחן עם בני משפחותיהם בטקס וציינו באופן רשמי את הפרידה מהטכניון, שבו למדו במשך יותר מעשור, ואת תחילתן של קריירות חדשות – היא כמהנדסת אלגוריתמים ב-KLA, והוא כמפתח אלגוריתמים ב-PatenSee. נאחל להם הצלחה כפולה ומכופלת.

מענקים אלה נועדו לסייע למדענים צעירים ומבטיחים לקדם את מחקריהם, לגבש צוותי מחקר ולחתור להגשמת רעיונות נועזים ומקוריים. המועמדות והמועמדים נדרשים להציג פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות, שאפתנות עזה והיתכנות של הצעת המחקר שלהם.

 

ד”ר יונתן בלינקוב מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב הצטרף לסגל הטכניון באוקטובר 2020, לאחר שהשלים דוקטורט ב-MIT ופוסט-דוקטורט בהרווארד וב-MIT. קבוצת המחקר שלו מבקשת “לפתוח את הקופסה השחורה” של הבינה המלאכותית ולהבין כיצד נקבעות התנהגויות תקינות, כמו גם מזיקות, במערכות בינה מלאכותית. הקבוצה פועלת לצמצום הפער בין האדם והמכונה באמצעות כלים חדשים למיפוי, הערכה ושליטה בעיבוד במידע במודלי שפה גדולים – כלים שישמשו בין השאר להתמודדות עם אתגרים של הטיות, מידע מוטעה ופגיעה בפרטיות. הוא קיבל את המענק כדי לפתח שיטות להבנת המנגנונים הפנימיים של מודלי שפה גדולים ולאפשר שליטה באופן הפעולה שלהם לטובת שימוש יותר מועיל, בטוח והוגן. 

ד”ר ארי גלסנר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט הצטרפה לאחרונה לטכניון לאחר דוקטורט באוניברסיטה העברית ופוסט-דוקטורט במכון סלואן קטרינג. היא חוקרת את מערכת החיסון, ומתמקדת ביחסי הגומלין בין תאי מערכת החיסון למיקרו-סביבת הגידול. המענק ישמש למיפוי נרחב של אינטראקציות בין תאי מערכת החיסון לתאים השונים הדרים ברקמה הסרטנית במטרה להבין מה משמעותו של כל תא להתפתחות הגידול. הממצאים יסללו דרך לזיהוי יעדים טיפוליים חדשים ואסטרטגיות טיפוליות חדשות. ד”ר גלסנר זכתה במלגה מטעם תוכנית עמיתי צוקרמן לקליטת חברי סגל בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה.

 

ד”ר חמי רוטנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית השלים את כל תאריו באוניברסיטת בן גוריון והמשיך לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת שיקגו. הוא מפתח שיטות לגירוי מדויק של תאים ורקמות, ובשנת 2022 פרסם טכנולוגיה חדשה שפיתח לשיקום רקמות עצב פגועות ולקיצוב לב על ידי מקור אור חיצוני לגוף. המענק ישמש אותו לפיתוח ממשק אלקטרו-מכני לטובת הנדסת רקמות מוח. ממשק זה ישלב רכיבים אלקטרוניים, אופטיים ומכניים ויאפשר לחוקרים להפעיל כוחות חשמליים  ומכניים ברמת דיוק גבוהה על חלקים שונים של התא. לכתבה אודות ד”ר חמי רוטנברג – לחצו כאן.

ד”ר יניב רומנו מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ומהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב השלים את כל תאריו בטכניון וחזר אליו כחבר סגל לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. ד”ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ובלמידה חישובית ומפתח טכנולוגיה המבטיחה את אמינותן של מערכות לומדות, את מהימנותן ואת יציבותן. הכלים שפיתח לשערוך אי-ודאות שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020. הוא קיבל את המענק כדי לפתח מערכות הגנה שישפרו את בטיחותן של מערכות ללמידה חישובית.

אתמול, יום ד’, 4 בספטמבר, התקיים בטכניון טקס חגיגי להענקת תוארי דוקטור ל-258 דוקטורים חדשים. בטקס שנערך באמפיתיאטרון ע”ש קלנר השתתפו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים ע”ש ג’ייקובס פרופ’ אורי פסקין, דיקני הפקולטות, חברי סגל ומשפחותיהם של מקבלי התארים. את הטקס הנחה פרופ’ עירד יבנה מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “בערב הזה ראוי לציין לא רק את ההישגים האקדמיים שלכם אלא גם את הערכים שהנחו אתכם ואותנו במסע הזה – את החתירה למצוינות, לשוויון, לסובלנות והכלה, את תפקידו הממתן של הטכניון, המחבר בין כלל הבאים בין כתליו ואת המוביליות החברתית שהטכניון מעניק לבוגריו. בשנים האחרונות רצופות המשברים, מאז פרוץ מגפת הקורונה ועד המלחמה הנוכחית שאנו נמצאים בעיצומה, הבנתי שדווקא בשעות משבר, כשהים סוער וגלים גבוהים מתנפצים על ירכתי הספינה, הדבר היחיד שמאפשר לשמור על הכיוון הוא המצפן הערכי, האישי והארגוני.

“היום, עם קבלת תואר הדוקטור, מתחיל השלב הבא במסע החיים שלכם, מסע שבו כל פריצת דרך, כל רעיון חדשני, טומנים בחובם את הפוטנציאל לשנות חיים, לתת מענה לאתגרים גלובליים ולסלול את הנתיב לעתיד טוב יותר. זיכרו שעם היכולות באה גם אחריות גדולה. זיכרו שלדילמות המקצועיות שאיתן תתמודדו יהיו תמיד גם הקשרים חברתיים, סביבתיים ואתיים, ועליכם מוטלת האחריות להבטיח שאלה יילקחו בחשבון. עלו והצליחו – ועשו טוב.”

הדוקטורים החדשים, 47% מהם נשים, באים מ-12 מדינות שונות. הצעיר ביותר הוא בן 25 והמבוגר ביותר בן 68. הפקולטה המובילה במספר המסיימים היא הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, עם 44 דוקטורים חדשים, ואחריה הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי (23) והפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב (22). עבודות הדוקטורט של 258 הדוקטורים החדשים עוסקות במגוון עצום של תחומים ובהם מבני-בטון חכמים, הנדסת רקמות, רשתות נוירונים רבודות, המנגנון הפסיכוסומטי, טכנולוגיית בלוקצ’יין, דינמיקה של כוכבי לכת, מרחבי עבודה שיתופיים, מערכת הניווט של התנשמת, דרכים לשיפור ההוראה, מדבקות לניטור מתח נפשי ועוד נושאים רבים ומגוונים.

קבוצת המחקר בראשות פרופ’ איוב חוקרת את המנגנונים הפיזיולוגיים שמגינים על התא מפני נזקי DNA, הנגרמים כתוצאה מקרינה, עישון וסיבות נוספות. כשל במנגנוני הגנה אלה מוביל להצטברות נזקי DNA וכתוצאה מכך להתפתחות מגוון מחלות כגון סרטן. לכן, הבנת המנגנונים הללו חשובה לא רק מבחינה מדעית, אלא גם לטובת פיתוח טיפולים ממוקדים נגד סרטן.

המחקר הנוכחי, שבוצע בשיתוף פעולה עם פרופ’ איתמר סימון והדוקטורנטית ג’ויס קמר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, התמקד בסרטן ריאות מסוג אדנוקרצינומה (LUAD). רוב החולים ב-LUAD מאובחנים בשלב מתקדם, כאשר הסרטן אגרסיבי ואפשרויות הטיפול בו מוגבלות. בנוסף, הטיפולים הקיימים כיום למחלה אינם יעילים דיים, בין היתר בשל השונות הגנטית של הגידול הסרטני בין מטופלים שונים ובשל העמידות שמפתחים תאי הסרטן לטיפולים תרופתיים. המחקר הנוכחי מתמקד בחלבון RBM10, החסר בכ-25% מהחולים ב-LUAD.

במצב בריאותי תקין, החלבון RBM10 מתפקד כמדכא סרטן (tumor suppressor); היעדרו, עקב מוטציות, מוביל להאצה בחלוקת התאים ובמקרים מסוימים להתפתחות סרטן. אכן, בניסויים פרה-קליניים התגלה כי מוטציות ב-RBM10 האיצו את ההתמרה הסרטנית בתאי ריאה והקנו עמידות לטיפולים הקיימים כיום. לאור זאת, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לפתח אסטרטגיות טיפול חדשות, מותאמות אישית ל-LUAD החסר את החלבון RBM10.

במטרה לאפיין טיפולים ממוקדים כנגד גידולים סרטניים חסרי RBM10, החוקרים ערכו סריקה גנומית נרחבת ובאמצעותה זיהו כ-60 גנים שהשתקה שלהם עשויה להוביל למוות של תאים בעלי מוטציה בRBM10-. מתוך 60 הגנים שזוהו התמקדו החוקרים בגן WEE1 והראו שהשימוש בתרופה כנגדו יעיל מאוד בטיפול בגידולי סרטן הריאה בעכברים. תרופות כנגד WEE1 נמצאות בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים, ולכן יש בהן פוטנציאל לשמש כטיפול ממוקד מטרה לחולי סרטן ריאות עם יישום קליני מיידי.

למאמר ב Nature Communications לחצו כאן

 

השימוש הנרחב בכלי בינה המלאכותית מתקדמים וחדירתם לתחומים רבים בחיינו מציבים שאלות אתיות ורגולטוריות אשר מתחילות כבר בשלבי המחקר והפיתוח ומשפיעות על עתידנו.

פאנל אשר נערך בפקולטה של הנדסת חשמל ומחשבים על שם ויטרבי בשיתוף עם המרכז למדעי הרוח ובינה מלאכותית בשיתוף עם Tech Ai המרכז הטכניוני לחקר הבינה המלאכותית, בחן את האתגרים העומדים בפני חוקרי ומפתחי כלי הבינה המלאכותית.

מנחה  הפאנל, ד”ר ארז פירט, מהמרכז למדעי הרוח והבינה המלאכותית הציג בפני המשתתפים והקהל את הדילמות, הסיכויים והסיכונים שבשימוש בינה המלאכותית. ד”ר פירט ביקש ממשתפי הפאנל, אשר הגיעו מתחומי האקדמיה,  המחקר והפיתוח, המשפט והעתידנות להעריך האם וכיצד ניתן לפקח על כלי הבינה המלאכותית באופן מבוקר ואחראי.

 

“קשה להעריך איך נוכל להתמודד עם יכולות הבינה המלאכותית”

ערן יריב, מנהל מחקר ופיתוח במיקרוסופט ישראל, טען כי חברות הפועלות בתחום, כמו מייקרוסופט, מתנהלות תחת בקרה עצמית ואחראיות קולקטיבית אולם הפיקוח הולך ונעשה מאתגר ככל שפיתוח הבינה מלאכותית נהיה למורכב יותר והכלי הופך לנפוץ יותר בקרב כלל האוכלוסייה. יריב הוסיף כי גם בעבר נעשו שימושים לרעה בכלים דיגיטליים כמו רשתות חברתיות ליצירת והפצת מידע מסולף ושקרי אולם הפעם השימוש ב-AI יעשה בצורה שקשה לאתרה. להמחשה הציג כיצד ניתן להשתמש בכלי בכדי לייצר תשדירים ופרסומות הנראות אמינות אך מכילות מידע שקרי הפונות לקהל יעד מפולח ומשתמשות במניפולציות רגשיות לצורכי הנעה לפעולה. “אנחנו מתמודדים הפעם עם בינה לא אנושית עם יכולות אחרות ולא מוכרות שקשה להעריך איך נוכל לעמוד מולה”, טען.

 

“אנחנו נוסעים במהירות 200 קמ”ש וצריכים לנווט את דרכנו בזהירות”

ד”ר רועי צזנה, חוקר עתידים אוניברסיטת תל-אביב, הציג את היתרונות הגלומים בשימושים היישומיים שבבינה המלאכותית או כפי שכינה זאת “הפרס הגדול”.

הפרס הגדול, אליבא צזנה, גלום ביכולת להפיק בינה מלאכותית שתעקוף את היכולות האנושיות בכל המובנים ולייצר המצאות, שיפורים ושכלולים לטובת האנושות. צזנה שיתף כי כבר כיום חברות הצליחו לייצר מערכת בינה מלאכותית המסוגלת תוך דקות לייצר מאמרים המבוססים על כל ההליך המחקרי: החל מהשערות מחקר, איסוף מידע, עריכת ניסויים, ניתוח התוצאות, הסקת מסקנות וכלה בכתיבת המאמר ועריכת ביקורת פנימית.

על פי קצב ההתקדמות, מנבא העתידן, כי כבר בשנים הקרובות נוכל להגיע אל יעד של בינה מלאכותית המסוגלת לבצע פעולות אינסופיות, מעבר יכולת האנושית. קידמה זו קורצת לא רק למדענים ואקדמאים אלא גם לחברות עסקיות וכמובן, למדינאים ופוליטיקאים. בפרפרזה על משפטו של פוטין: “מי שישלוט בבינה מלאכותית יוכל לשלוט בעולם”. כיוון שכך מעריך צזנה כי המחקר והפיתוח בתחום ימשיך להתקדם בקצב מואץ. להרבה גורמים ישנם אינטרסים להסיר את רסן האתיקה והאחריות בכדי להשיג יתרון על מתחרים אולם התקווה היא כי עדיין האחריות האישית של מפתחים ורגולטורים תמנע “סכנה קיומית לאנושות” אשר עלולה להתרחש כתוצאה מניצול לפגיעה במזיד בכלי AI. “אנחנו נוסעים במהירות 200 קמ”ש בכלי עם סופות רעמים מסביב וצריכים לנווט את דרכנו בזהירות”.

 

כיצד ניתן ליישם רגולציה בתחום?

עו”ד חופית וסרמן-רוזן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תלאביב: “ישנה התעוררות מסוימת בתחום הרגולציה ונסיון ליישם את ה-AI act  הקובע כיצד ניתן להתקדם בפיתוח ובשימוש הבינה מלאכותית מבלי לפגוע בחדשנות ובמחקר”. עו”ד חופית ציינה כי קיימת למידה בתחום משימוש לא נכון ברגולציות בעבר עם זה בתחום שמירה על זכויות הפרט במערך הסייבר או רגולציה קפדנית מדי בנושאים ביומטריים. סוגייה נוספת היא הטמעת הבינה מלאכותית במערכות ממשל ומערכות פדרליות ומערכות משפטיות. זהו הליך שמתחיל טיפין טיפין לחלחל ומייצר אתגרים חדשים.

שאלה רגולטורית המתקשרת לאתגרים הללו היא כיצד אנו מגדירים לבינה המלאכותית מושגים כמו שוויון, הוגנות, צדק שעל פיהם תפעל? עלינו להגדיר ראשית לעצמנו סט ערכים אוניברסליים. זהו אתגר שכרגע מעסיק גורמים בינלאומיים ובהם ישראל הבוחנת גם רגולציות מטעמה.

 

השפעות פיתוח ה- Open AI   

ד”ר ליאת לביא בצלאל, האקדמיה לאומנות ועיצוב: “החקיקה הרגולטורית אינה רלוונטית כיוון שהיא צופה פני עבר ולא פני עתיד”. ד”ר לביא טענה כי חברות עסקיות מבקשות לפתח את ה- AI הפתוח כך שניתן יהיה להזין למערכת ידע אשר יאפשר לה ללמוד ולשפר יכולות באופן עצמאי ללא מגבלות אתיות. אותן חברות מבקשות למסמס את הרגולציה ולעסוק בשאלות שהיו רלוונטיות בעשור הקודם כמו פרטיות, שקיפות, אחראיות וכו’… . לטענת ד”ר לביא בצלאל

 

“ניסיתי לגרום למהנדסים לגדל מצפון”

פרופ’ אביגדור גל, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, סיפר בהומור כיצד בעבודתו עם רגולטורים ומקימי חברות האחראיים על פיתוח מערכי AI ניסה לגרום “לגדל מצפון בקרב מהנדסים, מפתחים ומתכנתים”. הוא הסביר כי בעבר לא נדרשו המהנדסים והמפתחים להכניס למערכות המחשוב שלהם ולמכלול הנתונים הטכנולוגיים אלמנטים המשפיעים על ההתנהגות האנושית. פרופ’ גל תיאר כיצד במפגשים בין משפטנים ובין מתכנתים, המנותקים בשגרה זה מפועלו של זה, נחשפים הצדדים לנקודות מבט שונות. זאת במטרה לפתח תוצר בינה מלאכותית אשר יהיה נאמן לערכים אנושיים אוניברסליים.

 

עתידנו לאן?

בחלקו השני של הפאנל ניסו המשתתפים לנבא כיצד יראה העידן הטכנולוגי החדש בו הבינה המלאכותית תהווה חלק בלתי נפרד מחיינו. האם תסכן אותנו ותהיה גורם המשפיע על חיינו יתר על המידה או תביא לתקופה של שגשוג ורווחה.

בסוגייה זו ניכרו פערים ברורים בהערכות ובגישות בין המשתתפים. ערן יניב סבר כי השיפורים והביצועים במערכות ה-AI הפתוחות משתפרים והולכים בקצב מפתיע ומסחרר לכדי רמה שבקרוב מאוד מכונות יוכלו להחליף חלק מהמתכנתים ואף יעקפו אותם גם במבחני האינטליגנציה הרגשית. יניב מאמין כי אנחנו בפתחו של עידן מרתק עם אפשרויות בלתי מוגבלות אשר טומן בחובו סיכונים לחברה במידה ולא ניערך ונבצע התאמות נוכח השינויים הטכנולוגיים המתרגשים עלינו.

ד”ר ליאת לביא ורועי צזנה סברו כי העתיד אינו דיכוטומי כלומר לא אוטופי ולא דיסטופי. השניים הביעו את ספקנותם לגבי נבואות הזעם השחורות של עתידנים בינלאומיים הקובעים כי הבינה המלאכותית תביא לקץ האנושות בוודאות מוחלטת. לצד החשש והסכנות שמציבה הטכנולוגיה באמצעות אינטליגנציה על אנושית לא נראה באופק מכונות עם תודעה אנושית עם זאת חשוב להגדיר מהם הערכים ההומניים אשר אנו נרצה שהבינה המלאכותית תפעל על פי עקרונותיהם. הבינה המלאכותית עשויה להיות מתנה גדולה אשר תקדם ותסייע לאנושות בכל המישורים ועלולה להיות כלי שרת בידי אלה המפתחים אותה ליישום אג’נדה שלהם. האם אלה ערכים המשותפים לכולנו? האם הם תלויי תרבות או תלויים בהשקפותיהם של חלקים מהאוכלוסייה? עלינו להגדיר זאת לעצמנו ולשלב את התובנות בתכנות הבינה המלאכותית.

עו”ד וסרמן רוזן הביע אופטימיות לגבי יכולתה של הבינה המלאכותית לקדם גם את הלמידה האנושית ולהפרות אותה. אם ננסה לעצור את הקידמה או נתנגד לה לעולם לא נוכל לדעת לאלו הישגים נוכל להגיע במערכות הרפואה או החינוך. יחד עם פרופ’ גל הוסכם כי לויסות הטכנולוגיה התאמתה לצרכנו  ולחשיבה ביקורתית תפקיד חשוב ביצירת עתיד משותף ופורה לאנושות לצד הבינה המלאכותית.

אנו זוכרים את המחיר הכבד ששילמו בחייהם, סטודנטים וסטודנטיות, פרחי האקדמיה ודור העתיד של ישראל.
נמשיך לחבק ולחזק את הסטודנטים המשרתים, במיוחד את אלה שנפצעו בגוף ובנפש במהלך שירותם.

אנו קוראים לממשלת ישראל להציב את שחרור החטופים כמשימה הלאומית העליונה לעת הזאת – פדיון שבויים הינו ערך ומצווה. הוא קודם לכל ביהדות ובכל חברה אנושית. אם ניתנה לנו ההזדמנות להציל נפש אחת, כאילו קיימנו עולם ומלואו.

אנו מתמודדים עם אויב אכזרי ותאב דם, אך מצוות שחרור החטופים, גם במחירים קשים בטווח הקצר, איננה סותרת את חיסול החמאס כישות טרוריסטית בטווח הארוך.

במסגרת הקורס “מרחבי נפש”, בפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים, הוקמו מרחבי מרגוע חדשים בגן האקולוגי. שביל היחפים הפך לפרויקט מרכזי בקורס במטרה לאפשר למבקרי הגן הזדמנות להתחבר לטבע בצורה ישירה.  הסטודנטים בקורס, בהנחייתו של דויד רנוב, אדריכל ומתכנן ערים, עיצבו בצורה שונה כל מקטע בשביל המוביל מהספסל בחלקו הצפוני של הגן האקולוגי ועד לשביל הנמצא סמוך לחממה ול”אמפי הקטן”. תוואי השביל מסומן, תחום ומנווט את מבקריו דרך צמחייה ונופים בגן. ההליכה היחפה והמגע הישיר עם הקרקע המשתנה והמשתלבת (אדמה, חול, אבנים, קרשים, בדים, עלים ועוד..) מעצימה את החוויה הרב חושית של חיבור לטבע.

דויד רנוב: “עבורי הגן האקולוגי בטכניון הוא סטודיו ליצירה. לאחר המלחמה החלטתי שיהיה נכון להקדיש את ההוראה בקורס ‘מרחבי נפש’ ליצירת מרחבים פתוחים ומרגיעים בגן לטובת בית הטכניון”.

במהלך הקורס נבנתה אמת מים בעזרת מילואימניקים אשר חזרו מהלחימה ושמחו להשתתף בפרויקט הסביבתי.

שקד, אחד המילואימניקים שנטל חלק בפרויקט, תיאר את ההשתתפות בקורס  כשינוי שגרה מבורך אשר הקל על המעבר מהזירה הצבאית לזירה הלימודית וההשתלבות מחדש בטכניון. אמת המים צפויה להיחנך לקראת ה-7.10.

בין מרחבי נפש נוספים אשר מעשירים את הגן כתוצאה מעבודתם של הסטודנטים בקורס ניתן למנות את מרחב הצבעים, חידוש והקמה דרכי גישה לפינות הקסומות בגן, מרחב יוגה ועוד.. .

הגן האקולוגי מוכר כגן בוטני המשמש כריאה ירוקה בלב הקמפוס. בגן נערכים קורסים, סיורים והדרכות עבור קהילת בית הטכניון והקהל הרחב.

קרדיט צילומים: דמיין קובאץ’ סיגל

בסוף חודש יולי התקיים בטכניון טקס חנוכת מכינת אנייר (Anières) – יוזמה חדשה שתסייע לעשרות עולים חדשים מהארץ ומחו”ל להתקבל ללימודים בפקולטות השונות ובמסלולים המגוונים בטכניון – מדעי המחשב, הנדסת חשמל ומחשבים, הנדסת נתונים, הנדסת תוכנה, הנדסת אווירונוטיקה, הנדסת מערכות והנדסה כימית וביוכימית. האירוע התקיים כשנה אחרי חנוכת בית אנייר ע”ש מארק המון בקמפוס, שבו מתגוררים כ-120 סטודנטים הלומדים בתוכנית.

מאחורי יוזמת אנייר(Anières)  עומד מרק המון, שקיבל בשנה שעברה מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון את “סיכת נאמן הטכניון” – תואר הניתן לאישים התומכים בטכניון בנדיבות ולאורך זמן. המון למד במוסד טכנולוגי מוביל של ארגון World ORT בעיירה אנייר בשוויץ. כמה שנים לאחר סגירתו של המוסד, בשלהי שנות ה-90, התוכנית “עשתה עליה” ביוזמתו כפרויקט חינוכי של World ORT קדימה מדע בשיתוף תוכנית נעל”ה של משרד החינוך, הסוכנות היהודית, הטכניון וכפר הנוער ויצו נהלל.

“אתם בני מזל,” אמר מרק המון לסטודנטים. “אני עצמי הייתי במצב דומה לפני 55 שנים כאשר קיבלתי במסגרת ‘אנייר’ הזדמנות אחרונה להיות מהנדס עם קריירה נפלאה. אמרתי לעצמי, אעשה כל מה שביכולתי להתקבל לאותו בית ספר להנדסה ולהיות מהנדס. אנו חיים בעולם טכנולוגי, ואילו נדרשתי לבחור היום מקצוע הייתי בוחר שוב בעולם ההנדסה – כי הנדסה היא הדרך הטובה ביותר לחולל שינוי בעולם. אתם החלוצים, מחזור ראשון במכינה, ואני מאחל לכם את כל ההצלחה שבעולם.”

לצד תלמידי המחזור הראשון במכינה השתתפו באירוע רוברט זינגר – מייסד שותף של מכינת אנייר, יו”ר דירקטוריון ארגון אלומות אור והמרכז לאימפקט יהודי, לשעבר מנכ”ל הקונגרס היהודי העולמי (WJC) ומנכ”ל World ORT; ראש המכינה קים ווב; מנהלת תחום סטודנטים במינהל לסטודנטים עולים במחוז חיפה והצפון, אירנה נירקו; ראשת המרכז לחינוך קדם-אקדמי בטכניון פרופ׳ טלי טל ומנהלת המרכז אילנה לוסטיג; מנהלת תוכנית אנייר אירה לוטמן; ראשון הבוגרים של תוכנית אנייר בטכניון מישה קלינוב; ומפקד תוכנית עתידים בצה”ל סא”ל אוריה.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “אנו רואים בתוכנית גשר חשוב לשילוב עולים מתוך ראיית פוטנציאל התרומה הגדול שלהם למדינת ישראל. ידידותנו עם תוכנית אנייר אינה ארוכה, אבל מדובר בקשר עמוק ומעורר השראה. כבר בתחילת המפגש הראשון עם נציגי אנייר, לפני שנים, התמקדה השיחה בינינו לא במימון ולא בבינוי אלא בערכים – ערכים שעד היום הם הבסיס לשותפות המיוחדת הזאת. אנייר היא תוכנית המעוררת השראה עצומה, ואין לי ספק שהשותפות שנוצרה בינינו היא שותפות לחיים. בשם הטכניון אני אומר לכם: אנחנו גאים בתוכנית אנייר ומחויבים לה לגמרי.”

בשם תלמידי המחזור הראשון דיברה ולריה רויטך, שהגיעה מאוקראינה לישראל לפני שלוש שנים במסגרת תוכנית נעל”ה. ולריה, בת 18, אמרה כי “אחרי הבגרויות ידעתי שאני רוצה ללמוד באוניברסיטה, ואז נתקלתי בפרסום של תוכנית אנייר, ובזכות התוכנית הגעתי לאוניברסיטה הטובה ביותר. תודה מכולנו לטכניון, לתוכנית אנייר ולכל מי שסייע ויסייע בפרויקט הזה על ההזדמנות ללמוד במכינה פיזיקה, עברית, אנגלית ומתמטיקה ולהיות מוכנים ללימודים בטכניון.”

התוכנית החדשה מעניקה למשתתפים תמיכה כלכלית, אקדמית וחברתית כדי לסייע להם לממש את הפוטנציאל שלהם ולהתקבל לטכניון. היא כוללת מלגת קיום שמכסה את כלל הוצאות המחיה, ליווי אישי אקדמי וחברתי, קהילה ונטוורקינג, כולל הרצאות וסדנאות לשיפור כישוריהם הלא אקדמיים.

ראש המכינה קים ווב אמרה כי “מכינת אנייר היא יותר ממכינה – היא מורכבת משלושה חודשי אולפן, שלושה חודשי קדם-מכינה ותשעה חודשי מכינה. המחזור הראשון יצא לדרך עם 36 תלמידים שנבחרו מתוך 498 מועמדים, כולם עולים חדשים מעוטי יכולת. בקיץ הבא נפתח שתי קבוצות נוספות, כחמישים תלמידים בסך הכול, שחציים עולים חדשים שכבר נמצאים בישראל וחציים מחו”ל.”

רוברט זינגר, ממייסדי מכינת אנייר, אמר לסטודנטים: “נבחרתם למכינה מתוך כ-498 מועמדים, ומכאן הכול תלוי רק בכם ובהשקעה שלכם. משימתכם כאן היא ללמוד ולהצטיין, ואנחנו נדאג לכל השאר. אנחנו מצפים מכם לא רק להיות מהנדסים מעולים אלא גם ישראלים מעולים.”

פרופ’ טלי טל, מנהלת המרכז לחינוך קדם-אקדמי בטכניון, שבמסגרתו פועלות מכינות הטכניון, אמרה כי “לקחתי על עצמי את תפקיד ראש המרכז כדי להגשים מטרות חברתיות שחשובות לי ולטכניון: להרחיב את המגוון האנושי בקמפוס ולתת הזדמנות לאוכלוסיות שהרקע שלהן מקשה עליהן להתקבל לטכניון בלי מכינה. מכינת אנייר תגשים את המטרות האלה ללא כל ספק.” אילנה לוסטיג, מנהלת המרכז הקדם-אקדמי, שהובילה את הקמת המכינה, אמרה לתלמידים: “נפגשתי עם צוות אנייר לראשונה לפני שנה בלבד. זו הייתה עבורי פגישה מרגשת מאוד, ומייד הרגשתי שנוכל לבנות את זה. זה היה מאמץ מרוכז ומהיר שבו גייסנו אתכם – סטודנטים מבריקים ומעולים. אני מאמינה בתוכנית הזאת. כל אחד מכם מקבל כאן הזדמנות נפלאה  – הזדמנות ללמוד באוניברסיטה הטובה בישראל ולהיות אזרחים מצליחים ותורמים כאן בישראל.”

באירוע נכח גם מישה קלינוב, בוגר הטכניון הראשון בתוכנית אנייר ויו”ר אגודת הבוגרים של התוכנית. מישה, שהגיע לטכניון מכפר הנוער ויצו נהלל והשלים בטכניון תואר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,  והיום סטודנט לתואר שני בפקולטה. הוא אמר כי “התוכנית סללה לי דרך לקריירה. זאת תוכנית משנה-חיים.”  

סא”ל אוריה, מפקד תוכנית עתידים בצה”ל שתלווה את התלמידים במכינה לקראת שירותם בעתיד, אמר כי “צה”ל זקוק מאוד לאנשים מוכשרים כמוכם תמיד, ובוודאי כיום. תודה לכם על שיתוף הפעולה הזה, החשוב כל כך לצה”ל ולחברה הישראלית כולה. עבורנו זו אחריות גדולה ללוות את הסטודנטים האלה לקראת הצבא ובמהלך השירות ולסייע להם לממש את הפוטנציאל. נעשה ככל יכולתנו בעניין הזה.” 

חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי מציגים בכתב העת Nature Communications גישה חדשה בעיצוב חזית גל. לגישה זו יישומים נרחבים ומשמעותיים מאוד במיוחד בדימות ביולוגי לא פולשני של עומק הרקמה, והטכנולוגיה החדשה מודגמת במאמר על נוירונים (תאי עצב).

עיצוב חזית גל היא גישה מבטיחה לדימות בעומק הרקמה. עד כה התאפשרה גישה זו באמצעות “צד שלישי” – נקודות פלורסנטיות שהוחדרו לדגימה באופן ידני, והרקמה מופתה בעקיפין על ידי דימות שלהם. לתהליך זה חסרונות רבים, ומלכתחילה ברור היה שדימות ישיר של הרקמה הוא דרך טובה יותר. עם זאת, דימות ישיר כרוך בקשיים שונים, ואחד מהם הוא העובדה שהקרינה הנפלטת מרקמות היא קרינה חלשה ולכן מדידתה מועדת לטעויות, בעיקר כאשר מדובר בדימות של עומק הרקמה.

הטכנולוגיה החדשה שמציגים חוקרי הטכניון מתגברת על מגבלות אלה ומציגה אפשרות לדימות ישיר של הרקמה באמצעות הארה על נוירון שסומן בחלבון הפלורסנטי EGFP. חלבון זה מפיץ, בתגובה להארה עליו, אור בצבע שונה. טכנולוגיה זו מבוססת על תיקון כפול של חזיתות הגל – תיקון חזית הגל הנשלח לרקמה ותיקון חזית הגל החוזר ממנה. בסיוע חישובים מתמטיים המשקללים את היחס בין אות לרעש השיגו החוקרים רזולוציה גבוהה של הנוירונים בעומק הרקמה.

הדוקטורנט דרור איזיק, שערך את המחקר בהנחייתה של פרופ’ ענת לוין, מסביר כי “הדגמות קודמות של עיצוב חזית גל תיקנו עיוותים די קלים והיו אפקטיביות רק לעומקי-רקמה מוגבלים מאוד. המחקר שלנו הדגים את הטכנולוגיה בפעם הראשונה בביצוע דימות לעומק הרקמה ובתיקון עיוותים גדולים מאוד, שללא התיקון שלנו היו גורמים לתמונות המתקבלות להיות ‘תמונות רעש’ שאין בהן שום מידע ויזואלי.”

הטכנולוגיה החדשה אכן סיפקה תמונות איכותיות של הנוירונים ושל האקסונים היוצאים מהם, זאת גם כאשר הנוירונים מכוסים בשכבת רקמה. החוקרים מבהירים כי טכנולוגיה שהודגמה על נוירונים רלוונטית גם לרקמות אחרות רבות. 

המחקר נתמך על ידי הנציבות האירופית למחקר (ERC), הקרן הדו-לאומית למדע ישראל-ארה”ב (BSF) וקרן המדע הלאומית (ISF).

פרופ’ ענת לוין הצטרפה לסגל הטכניון בשנת 2016, אחרי דוקטורט באוניברסיטה העברית, פוסט-דוקטורט ב-MIT וכשבע שנים במכון ויצמן למדע. היא עוסקת באופטיקה, עיבוד תמונה וראייה ממוחשבת וזכתה בפרסים רבים ובהם פרס מיכאל ברונו, פרס בלוונטיק ופרס קריל.

למאמר ב Nature Communications לחצו כאן

חוקרים משתי פקולטות בטכניון מציגים אסטרטגיה חדשה למדידת כוחות מכניים בתהליכים ביולוגיים. את המחקר שפורסם ב–Journal of the American Chemical Society הובילו פרופ’ יהושע גרולמן ויפאן ליאו מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בשיתוף פרופ’ צ’רלס דיזנדרוק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. מכנוביולוגיה היא תחום מחקר העוסק בהשפעתם של כוחות מכניים על תהליכים ביולוגיים שונים. מדידתם של כוחות אלה ברמה המולקולרית היא אתגר מורכב, והפיתוח של חוקרי הטכניון צפוי לאפשר מדידות שלא התאפשרו קודם. מערכות מכנוביולוגיות שונות, שהתפתחו במהלך האבולוציה במשכי זמן עצומים, מפגינות יעילות גבוהה ב”תרגום” של כוחות מכניים לסיגנלים ביולוגיים. מערכות טבעיות אלה מספקות השראה רבה לפיתוחים הנדסיים, אולם קשה מאוד לחקות את רמת הדיוק שלהן במערכות מלאכותיות, בעיקר ברמה המולקולרית. לכן פריצות דרך בתחום זה חשובות מאוד בהקשרים רבים ובהם העברת תרופות בתוך הגוף, ניטור פגמים בחומר ופיתוח חומרים המתקנים את עצמם.

הטכנולוגיה שפותחה בטכניון מבוססת על מכנו-חורים (Mechanophores) – יחידות מולקולריות שכאשר נכפה עליהן שינוי מבני, למשל באמצעות לחץ או מתיחה, הן מייצרות סיגנלים כימיים או פיזיקליים. מדידתם של סיגנלים אלה, המספקת מידע על מצבו של החומר, היא אתגר טכנולוגי מורכב מאוד, בעיקר כאשר נדרשת רגישות גבוהה במדידה. הטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מאופיינת ברגישות גבוהה מאוד יחסית לשימושים קודמים במכנו-חורים ומגיבה גם למתח של 5% בלבד – מה שהופך אותה לרלוונטית מאוד בתהליכים ביולוגיים שונים שניטורם לא התאפשר עד כה. טכניקה זו רלוונטית למגוון חומרים ביולוגיים ומלאכותיים. חוקרי הטכניון הצליחו לייצר חומר-רגיש-לכוח ממולקולה הקרויה ספירופיראן, וכך יצרו מעין גלאי מולקולרי המספק מידע על הכוחות המכניים בחומר. התהליך הנדרש הוא תהליך של click chemistry, כלומר אינו מצריך תהליכים רב-שלביים ואינו כרוך בתוצרי לוואי בלתי רצויים.

האסטרטגיה החדשה, הקרויה Dip-conjugate, מודגמת במאמר על אנליזה של סיבי הצמר של האלפקה – בעל חיים ממשפחת הגמליים, הנפוץ במיוחד בדרום אמריקה. יתרונה של טכנולוגיה זו בכך שהיא ישימה בחומרים סינתטיים וטבעיים כאחד, ובהם חומרים המיוצרים מחלבונים ופחמימות. החוקרים מעריכים כי בתחום התעשייתי תתרום טכנולוגיה זו להאצה והוזלה של תהליכי ייצור של מכנו-חורים בפולימרים. בנוסף ליישומים הביולוגיים, החוקרים מציינים כי “החומרים שפיתחנו עשויים להפוך חומרים ביולוגיים ומלאכותיים רבים לחיישנים בעלי רגישות יוצאת דופן. הם עשויים לשמש גם לציפוי רכיבי מטוסים, כך שיתריעו על כשלים המתהווים ברכיבים אלה.“

המחקר נתמך על ידי הקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF) וקרן המדע הלאומית (ISF).

למאמר ב-Journal of the American Chemical Society לחצו כאן

מעל 100 אנשים התכנסו בפאב הכבשה השחורה בטכניון לרגל הרצאתם של דיקן הפקולטה להנדסת מכונות, פרופ’ אלון וולף, החוקרת ד”ר דנה סולב מהפקולטה להנדסת מכונות וד”ר אריאל פישר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, בנושא הקשר בין מחקר מדעי להישגיות ספורטיבית. האירוע נערך במסגרת סדרת ההרצאות “טכניון על הבר” המנגישה מידע אקטואלי ורלוונטי, מתחומי המדע וההנדסה, לקהל רחב באווירה א-פורמלית.

בהרצאה הוסברו והוצגו הדרכים בהן מחקר אקדמי מסייע להישגיות ספורטיבית על רקע ההצלחות באולימפיאדה האחרונה ובראייה לעתיד.

שלושת המרצים הציגו את הרקע לפועלם והירתמותם לסייע בפן המחקרי להשגת הצלחות בהיבט הספורטיבי. החוקרים תיארו כיצד התגבש המחקר מה  היו היעדים, התוצאות ומה מתוכנן בעתיד.

 

טכנולוגיה ומחקר בשרות הספורט

ידוע כי הפערים בין הצלחה לתוצאה מאכזבת בספורט תחרותי, ובעיקר בזירה האולימפית, הם מזעריים. ספורטאים ומאמנים תרים בכל הזדמנות אחר ערך מוסף בשיטות האימון, הציוד וההכנה המנטלית אשר יקנו יתרון יחסי על המתחרים האחרים.

בעבר, ניסיונות החיפוש אחר אותו מרכיב ייחודי הובילו לשימוש בחומרים שנתנו יתרון למתחרים (סימום פיזיולוגי). לאחר שתחום זה נאסר בחוקת הספורט ונאכף בקפדנות, מתחילת שנות האלפיים אנו רואים יותר ויותר מאמצים בשילוב של מחקר מדעי ושימוש בטכנולוגיה להשגת יתרון על המתחרים. יש הרואים בתופעה זאת תהליך של “סימום טכנולוגי”. דוגמאות לכך ניתן היה למצוא ביצירת בגדי ים הידרודינמיים חדשים לשחיינים אשר תרמו לשבירת שיאים רבים באולימפיאדת בייג’ין, ונעלי התעמלות בעלות תכונות אלסטיות ״הדוחפות״ את הספורטאי קדימה בזמן ריצה. לאורך השנים חלק מהציוד הנלווה נפסל לשימוש אך חלק אושר והפך למקובל בענף.

מתוך הבנה כי לטכנולוגיה ולציוד של הספורטאי יש מרכיב מהותי לפוטנציאל ההצלחה האישי, הוקם ב-2018 המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי בטכניון בשיתוף עם הועד האולימפי הישראלי. בראש המרכז מונה לעמוד פרופ׳ אלון וולף, לו היו שיתופי פעולה ארוכי שנים בתחום זה עם הוועד האולימפי.

“המטרה שלנו היא לסייע, בפן המדעי, לספורטאים ומאמנים למקסם את היכולות שלהם ולהשיג את אותו יתרון חוקי קטן וחמקמק”. הגדיר פרופ’ וולף את יעדי המחקר במרכז.

 

 

מהמעבדה לפודיום

המרכז פועל בשלושה מישורים: שיפור ההכנה הביו-מכנית והפיזיולוגיה של הספורטאים והספורטאיות, שיפור והבנת הציוד, ושיפור האינטראקציה והפונקציונליות בין הספורטאי לציוד הספורט.

במהלך ההרצאה נחשף הקהל לאופן בו ניתן להגיע למסקנות מחקריות המתורגמות לשינויים בתוכניות אימוני ספורטאים ולשיפור בתפוקתם.

החוקרים הציעו למתעמלות הסובלות מנקעים חוזרים דרכים אפקטיביות להפחית לחץ על המפרקים ולשפר את חלוקת העומסים באימונים ובתחרויות. באמצעות ניתוח ביומכני ובעזרת צילומי מעקב תנועה וחיישני גוף נמצאה הזווית האידיאלית עבור מרימות משקולות לביצוע הנפת המשקל. יחד עם רצי 100 מטר נערך שיתוף פעולה יסודי במהלכו נבדקו בתנאי מעבדה פענוחים של הרגלי הזינוק של האתלטים, במטרה למקסם את תאוצת הזינוק.

אחד התחומים הראשונים להם נרתמו חוקרי המרכז הוא תחום גלישת הרוח.

“נתבקשנו על ידי שייטים לבחון מבחינה מכאנית את סנפיר הגלשן. הם הרגישו באינטואיציה שלהם שקיימת שונות בגמישות הסנפיר – הם לא טעו. בדיקות שערכנו במעבדה גילו הבדלים של עד 30%. מובן שזה מצריך את הספורטאים שימוש באנרגיה מיותרת ושחוקת. גילינו כי למרות שהציוד מיוצר על ידי אותו יצרן שינויים במרקם ומבנה החומר של הציוד יובילו לתוצאות שונות, וכך היה”. הסביר פרופ’ וולף, במהלך ההרצאה.

ד”ר דנה סולב תיארה כיצד ניסיונה כגולשת תחרותית סייע לה בהמשך ודיוק המחקר והבנת צרכי הגולשים: “גלישה היא חלק בלתי נפרד מחיי, לכן אני מסייעת לקדם את הענף בכובע המחקרי שלי. בדגם הגלשן באולימפיאדת פריז נעשה שימוש בפעם הראשונה ברכיב מסוג היידרופויל. זהו מעין מטוס קטן המחובר לגלשן במקום הסנפיר, ומאפשר לגולשים לרחף מעל המים עם גרר קטן מאד וכתוצאה מכך לגלוש במהירויות גבוהות יותר. גם על ציוד זה ביצענו בדיקות מכאניות בשנתיים שקדמו לאולימפיאדה, ומצאנו הבדלים משמעותיים. אפיון הציוד המתאים לכל גולש עוזר לגולשים לבחור את הציוד האופטימלי עבורם ולמקסם את הביצועים שלהם”.

המחקר, אשר בוצע במעבדות הטכניון, עסק בניתוח מעמיק של אפיוני התגובות המכאניות של הציוד לעומסים הפועלים עליו, ואפיון ‘חתימה מכנית’ המותאמת באופן מיטבי לכל גולש. את תוצאות השת”פ הטכניוני עם אנשי הענף ניתן היה לראות כבר באולימפיאדה האחרונה.

היבט מדעי נוסף אשר תרם באופן סולידי לתום ראובני ושרון קנטור להשיג מדליות זהב וכסף בהתאמה הוא ניתוח הביומכניקה הרצויה של הגולשים.

ד”ר אריאל פישר ראש המעבדה לביו-תנועה והתקנים לבישים בטכניון ליוותה את גולשי הרוח באימוניהם וניהלה מחקר מתצפת. ד”ר פישר בחנה בעזרת חיישני תנועה, GPS, מצלמות רחף ומצלמות על הגלשנים את תנועות הפמפום והסיבוב המשמשות את הגולשים להשגת תנועה מהירה יותר וטכניקה טובה יותר. בין היתר, בהינתן כיוון רוח, כיוון התקדמות, מהירות, וחדות לרוח  ניתן לתת ציון עבור כל גולש בעבור אימון מסויים עבור ציוד ספציפי שבודקים.  מניתוח המדדים  והשוואתם לגולשי עלית באימונים אחרים פותחה שיטה להשגת שיפור מיטבי בביצועים (מציאת מנח הגוף האידיאלי והזויות האופטימליות לכל גולשת וגולש בשלבים השונים של המרוץ וביחס לרוח). לכן ניתן למצוא שיטה לבחון את הביו מכניקה של הספורטאי, ביצועים ולקשר אותו לציוד.

ד”ר פישר: “הכלים והמתודות שפיתחנו במעבדה סייעו בהבנה מעמיקה של הביומכניקה האופטימלית לגולשים. שדרוג הטכניקה יחד עם ההתאמה המיטבית לציוד ספציפי מייצר תהליך המוביל לשיפור הביצועים ולתוצאות אמפיריות. אנו ממשיכים להיעזר בכלים שפתחנו בכדי לסייע גם לספורטאים מענפי ספורט אחרים דוגמת קשתים (בחינת יציבות ומעקב אחר זויות נכונות ותנועות עיניים) ומתעמלות אומנותיות (ניתוח ביומכני מקיף לביצוע תרגילים בצורה מיטבית וניתוח עומסים שמתפתחים על המפרקים השונים)”.

בהרצאה נוכח מר מורן טפירו מאיגוד השייט הישראלי ונציג הוועד האולימפי בפרויקט הגולשים. בתום דיון ער שהתנהל בהשתתפות הקהל, לגבי תרומת המדע ומשקלו בשיפור תוצאות הספורטאים, ציין מורן כי בזכות השת״פ עם הטכניון התאפשר לגולשים ״ראש שקט״ בבחינת הציוד בו הם משתמשים. מורן סבר כי מדובר ביתרון עצום המאפשר לגולשים להתרכז אך ורק באימונים ובתחרות. עוד הוסיף כי חזר מתחרויות השיט וראה כיצד תוצאות המחקרים מיושמים בשטח ומהווים חלק מההצלחה.

שלושת המרצים מאמינים כי התפתחות המדע והמחקר בתחום יבוא לידי ביטוי גם באולימפיאדת לוס אנג’לס 2028.

אהרון ג’וסט מסיים בשבועות אלה את שנת הלימודים הראשונה שלו בפקולטה להנדסת מכונות. הוא לומד במסגרת בית הספר הבין-לאומי בטכניון, שם מתנהלים הלימודים באנגלית, אבל בקרוב יעבור לקורסים בעברית כשאר התלמידים בפקולטה.

ג’וסט עצמו הוא אדם בין-לאומי מאוד, ועל כך מעידים ארבעת הדרכונים שהוא מחזיק. הוא נולד בטקסס לאם קנדית ולאב שוויצרי, ובגיל 17 עבר לשוויץ והחל ללמוד לתואר ראשון בהנדסת חומרים, כשאת הלינה בגסטהאוס המקומי הוא שילם בטיפול בכלבם של הבעלים. בשלב מסוים הוא החליט להפסיק את התואר ולהתגייס לצבא השוויצרי, אבל אז אמר לעצמו: אם כבר צבא, אז למה לא צה”ל?

כמי שאינו מפחד ממעברים ושינויים הוא עבר לישראל, שבה חיים אימו ושלושה מאחיו, למד עברית והצטרף לצה”ל כלוחם. לאחר שהשתחרר למד בעצמו תכנות והשתלב בחברת הסטארטאפ שהוקמה על ידי בוגרי טכניון. כעבור שנה וחצי הוא החל ללמוד במכינת הטכניון, ולא ידע כי כעבור חודשים תפרוץ מלחמת חרבות ברזל.

ארועי השבת השחורה תפסו אותו ואת ארוסתו אביטל אצל אימו בתל אביב. “התעוררתי לאזעקות חריגות ופיצוצים עזים ומייד התארגנתי ויצאתי ליחידת המודיעין שבה אני משובץ במילואים. בישראל ברור לך מה עליך לעשות – לצאת למשימה בלי להסס, בידיעה שהבירוקרטיה תסתדר בהמשך.” את המוטיבציה, לדבריו, הוא שואב מכך ש”החיילים והמפקדים שלי הם אחים, חברים ושכנים” ומכך ש”המידע שאני אוסף מגיע ישירות לחיילים ועשוי לחרוץ את גורלם.”

החזרה מ-95 ימי מילואים ללימודים לא הייתה פשוטה, “אבל בטכניון הבהירו לי שכל מה שאבקש ייענה, ובאמת קיבלתי סיוע פיננסי, שיעורי עזר, ייעוץ, חדר לימוד פרטי ותוספת זמן לבחינות.”

ובתוך התקופה הזאת עמדה לנגד עיניו המשימה הבאה, המתוקה: נישואים לאהובתו אביטל. אחרי שעבר בחנויות רבות בחיפוש אחר טבעת נישואין הולמת לארוסתו החליט ג’וסט שבמקום לבחור – הוא יעצב. הוא התיישב ללמוד מידול בתלת-ממד, יצר את העיצוב שרצה ואפילו מצא את האבן הנכונה. הטבעת המוגמרת נשלחה אליו בהיותו בווינה. שם, בגני ארמון בלוודר, הוא הפתיע את אביטל בשאלה “האם תינשאי לי?”

ספוילר: היא השיבה “כן”.

ב-26 במאי 2024 נישאו אהרון ואביטל. לדבריו, “בזמנים כאלה מתבהרת חשיבותם של המשפחה והחברים.” חלק מהאורחים הגיעו במיוחד מצפון אמריקה, ואורח מיוחד, חבר ילדות של אביטל, הפתיע אותם כשהגיע במיוחד מבית החולים שבו הוא משתקם מפציעה. אביו של הפצוע נשא במעמד החופה תפילה לשלום החיילים ואביה של אביטל התפלל לשובם של החטופים.

ומה הלאה? מבחינת הקריירה שלו שואף ג’וסט “לחולל מהפכה ושינוי בעולם הבנייה.” אביטל, שנולדה בישראל לאם שוודית, תתחיל בנובמבר את לימודיה בטכניון לתואר כפול בכימיה ובביולוגיה. “כעת,” אומר ג’וסט, “אצטרך ללמוד שוודית, כדי שאביטל לא תוכל להסתודד בשוודית עם הילדים שיהיו לנו.”