מאמצי הטכניון לקידום תחום הבינה המלאכותית בישראל הובילו להשתלבותו בצמרת העולמית של מחקר ופיתוח ב-AI. הדירוג הבין-לאומי היוקרתי CSRankings הציב את הטכניון במקום הראשון בתחום הבינה המלאכותית באירופה, וכמובן בישראל, ובמקום ה-15 בעולם. בתת-התחום של למידת מכונה מדורג הטכניון גבוה אף יותר, במקום ה-11 בעולם. זאת על סמך נתוני 2021-2016.
בשנים האחרונות מתקיימת בטכניון פעילות מעמיקה ונרחבת ב-AI במגוון תחומים. מתוך פעילות זו, שהציבה את הטכניון כאמור בצמרת האוניברסיטאות בעולם, הוקם בטכניון MLIS – המרכז ללמידה חישובית ולמערכות נבונות.
כיום עוסקים 46 חוקרים בטכניון בתחומי הליבה של AI ויותר מ-100 חוקרים פועלים בתחומים הקשורים ב-AI: בריאות ורפואה, רכב אוטונומי, ערים חכמות, רובוטיקה תעשייתית, סייבר, עיבוד שפה טבעית, פינטק, יחסי אדם-מכונה ועוד. בראש MLIS עומדים שני חוקרים מובילים בעולם הבינה המלאכותית: פרופ’ אסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ופרופ’ שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי והפקולטה להנדסת תעשייה וניהול.
לדברי פרופ’ שי מנור, “הטכניון שומר לאורך שנים על מקומו כמוסד המחקר המוביל בישראל ובאירופה בתחומי הליבה של בינה מלאכותית. יש בטכניון אקוסיסטם יחודי שכולל עשרות חוקרים ממגוון פקולטות, מרכזי מחקר וכמה תוכניות לימודים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים בתחום זה.”
“כל תחומי המדע, הטכנולוגיה וההנדסה בטכניון שודרגו בשנים האחרונות תוך ניצול הידע הטכניוני בתחומי ה-AI, אומר פרופ’ אסף שוסטר, “רובם ככולם כוללים כיום רכיבים חכמים המבוססים על עיבוד מידע ולמידת מכונה. הטכניון רואה כמשימה לאומית את הפצת הידע שנרכש בתהליך גם לעולם המסחרי על גווניו, ושני חיבורים חשובים בהקשר זה שיתוף הפעולה ההדוק עם המגזר הטכנולוגי בצפון הארץ והשותפות ברשת האוניברסיטאות היוקרתית יורוטק (EuroTech Universities Alliance). שותפויות אלה בארץ ובעולם מחברות את מחקר ה-AI בטכניון לחזית הפעילות בתחום.”
פרופ’ אסף שוסטר
המרכז פועל לאורם של ארבעה יעדים עיקריים: (1) קידום הטכניון לתוך החמישייה הפותחת של האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום ה-AI; (2) איגום משאבים, גיוס חוקרים וסטודנטים מכל היחידות בטכניון כדי לקדם ולקיים מחקרים משותפים בתחום; (3) חיבור חוקרי הטכניון לגורמים רלוונטיים בתעשייה ובעיקר חברות טכנולוגיה וארגונים המייצרים כמויות נתונים משמעותיות (Big Data); ו(4)מיצוב הטכניון כחלוץ בשיתופי פעולה בתחום זה עם אוניברסיטאות ומוסדות מחקר מובילים בארץ ובעולם.
במאי 2021 נרקמה שותפות ארוכת טווח בין הטכניון לענקית התוכנה האמריקאית PTC. במסגרת ההסכם תעביר החברה את מרכז הפיתוח החיפאי שלה לקמפוס הטכניון, זאת כדי לקדם מחקרים משותפים הקשורים לבינה מלאכותית ולטכנולוגיות ייצור. בכך מצטרפת PTC לשורה של גופים המשתפים פעולה עם הטכניון בתחומים אלה ובהם האוניברסיטאות הטכנולוגיות של לוזאן (שוויץ), איינדהובן (הולנד), מינכן (גרמניה) והפוליטכניק (צרפת) באירופה וכן קורנל טק, אוניברסיטת ווטרלו ואוניברסיטת קרנגי מלון, המפעילה את המרכז הגדול ביותר בארצות הברית ל-AI ולרובוטיקה.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר לבוגרים: “אתם חוליה חשובה בשרשרת ארוכה של בוגרי טכניון שהקימו את התעשיות החשובות בישראל: מדענים, רופאים, מהנדסים ואדריכלים ששינו את פני המדינה. אני ניצב מולכם ומתבונן בעינכם הבורקות, חושב על הדרך הקשה שעשיתם עד כאן ומנסה לדמיין מה תגלו, מה תמציאו מה תפתחו כיצד תשפיעו על העולם – היכן יושבת כאן זוכת פרס נובל הבאה, הבוגרת שתפתח מכשיר רפואי מציל חיים, הבוגר שיפתח שיטה חדשה לטיהור מים, הארכיטקטים שישפיעו על בתינו ועל ערינו ומהנדס החומרים שיפתח מקורות אנרגיה חלופיים. חשוב שבכל נקודות ההחלטה המקצועיות שייקרו בדרככם תזכרו כי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה והארכיטקטורה נועדו לשרת את החברה בכללותה, ולהחלטותיכם המקצועיות יהיו תמיד השלכות חברתיות, מוסריות וסביבתיות. קחו זאת בחשבון – ועשו טוב.”
כ-40% מהבוגרים הן נשים. הפקולטה המובילה בטכניון במספר הבוגרים במחזור זה היא הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, עם 394 מסיימים. שניים מהבוגרים שסיימו בהצטיינות ראויה לשבח הם בני זוג נשואים – ישעיהו גודמן ועדי הורוביץ שסיימו את התואר יחד בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. שני מצטיינים אחרים, אלן וקווין מוהפרה, הם תאומים זהים ילידי ארגנטינה, שסיימו יחד תואר בהנדסת מכונות וממשיכים לתואר שני באותה פקולטה. מקבל התואר הראשון המבוגר ביותר הוא יורם זמל, בן 62, שסיים את לימודיו בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה וקיבל תעודת בוגר בתוכנית “מבטים”.
הצלחה כפולה
התאומים אלן וקווין מוהפרה, שקיבלו בטקס את התעודות בהצטיינות ראויה לשבח, נולדו בבואנוס איירס, ארגנטינה, בשנת 1998, ובגיל ארבע עלו עם הוריהם לישראל. המשפחה השתקעה בקצרין, ולפני כמה שנים עברו ההורים לעפולה. אימם היא מנהלת חשבונות בנהלל ואביהם עובד במפעל ביזרעאל. אחותם הגדולה, בת 28, עומדת לסיים את לימודיה בבית הספר הארצי להנדסאים במגמת אדריכלות ועיצוב פנים.
אלן וקווין גדלו ולמדו בבית הספר “נופי גולן” שבקצרין, שם למדו לבגרות מורחבת בפיזיקה, מחשבים ואלקטרוניקה. לדברי קווין, “זאת הייתה תקופה מדהימה שבה גיבשנו את האופי שלנו ואת האהבה לטבע, לספורט ולבילויים עם חברים.”
בשנת 2016, מייד בתום התיכון, הם החלו ללמוד בפקולטה להנדסת מכונות במסגרת העתודה האקדמית ותוכנית “עתידים”. יחד הם עברו לגור במעונות הסטודנטים בטכניון, ולדברי קווין “היינו בני 18 כך שזאת הייתה יציאה מוקדמת לעצמאות. היציאה מהבית ביגרה אותנו באופן שקשה לתאר. למדנו איך להתנהל כלכלית, לנהל את הזמן שלנו וכמובן לשלב גם תחביבים וחברים.”
אלן (מימין) וקווין מוהפרה
הם מעידים על עצמם שברוב הדברים הם דומים – “בכל זאת תאומים,” בניסוחו של אלן. שניהם אוהבים ספורט ושיחקו באותה קבוצת כדורגל בקצרין ואחר כך בטכניון. גם עזיבת הכדורגל לטובת חדר כושר ונבחרת החתירה של הטכניון התרחשה יחד, וכך גם הזכייה במקום הראשון בחתירה ב”סנונית” עם נבחרת הטכניון. עם זאת, אומר אלן, “הגישה שלנו לספורט שונה מאוד – כל אחד לוקח את זה למקום שלו.”
“גם את הלימודים שעשינו יחד בפקולטה להנדסת מכונות,” אומר קווין, “לוקח כל אחד מאיתנו למקום אחר – אלן נכנס והרחיב יותר במגמת החומרים ואני הלכתי לכיוון ביומכניקה וחומרים. היום שנינו עושים תואר שני אצל אותו המנחה בפקולטה להנדסת מכונות, פרופ’ גל שמואל, בנושאים שונים אך דומים.”
“הלימודים בטכניון היו מדהימים,” אומר אלן. “החיבור לאנשים היה מיידי והפך את החוויה הזאת לארבע שנים מדהימות. הלימודים היו אינטנסיביים ושאפתי למצוינות אבל לא שכחתי לרגע את הכיף ואת הפסטיבלים והמסיבות שהטכניון מספק. חד משמעית הייתי חוזר על זה שוב.”
קווין אינו חולק על אחיו התאום. “תקופת הלימודים בטכניון הייתה החוויה הכי מהנה, מלמדת, מבגרת ומספקת שחוויתי בחיי. התפתחתי בכל כך הרבה מובנים והכרתי צדדים שלא הכרתי בי. רכשתי חברים לכל החיים שבזכותם הלימודים בטכניון היו כמו שהם. אין ספק שהחבורה המגובשת הזאת הביאה אותי למצוינות בלימודים וסיפקה עבורי גם מקום מפלט מהם כשצריך. לא פספסנו שום הזדמנות ליהנות ממסיבה בטכניון או אפילו איזה ערב נחמד בבר בחיפה. וכמובן החתירה, שהיא ספורט שלא הכרנו קודם, וחדר הכושר. כששואלים אותי איך הייתי מסכם את התקופה הזאת אני עונה: התקופה הכי מהנה בחיים שלי, תקופה שדרשה ממני השקעה אדירה אבל הניבה סיפוק ותוצאות מדהימות. אני חושב שבלי החברים והכיף מסביב, התוצאות לא היו כמו שהן. לדעתי השילוב הזה יחד מוביל לתוצאה האופטימלית. במבט לאחור, הבחירה במסלול העתודה בטכניון היא בחירה מעולה שאני לא מתחרט עליה אפילו לרגע.”
ומה הלאה? אלן מאחל לעצמו “להתפתח בתחום ולנהל צוות עבודה מעבר לניהול עצמי. כרגע רואה את עצמי מתפתח בעולם הצבאי.” קווין, שמתגורר בקרית מוצקין עם חברתו מיה, סטודנטית לקלינאות תקשורת באוניברסיטת חיפה, מאחל לעצמו “להצליח בתור מפקד ובתור איש מקצוע בצבא, להתפתח בפן המקצועי והאישי ולהשיג את כל המטרות שאני מציב לעצמי. בצבא יש לי כרגע עוד חמש שנים אז קשה להחליט עדיין מה יהיה אחרי. בנוסף לכך אני מאחל לעצמי לשהות תמיד בחברת אחי , חבריי, המשפחה שלי וכמובן עם מיה.”
זוג מנצח
גם הבוגרת עדי הורוביץ (בת 26) והבוגר ישעיהו גודמן (29) סיימו את התואר בהצטיינות ראוייה לשבח ועלו לבמה בזה אחר זה. השניים הכירו בתחילת לימודיהם בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ונישאו לאחרונה, זמן קצר לאחר סיום התואר.
היא חיפאית, הוא ירושלמי, והם נפגשו כבר בסמסטר הראשון בפקולטה כשהוא הצטרף לקבוצת הלימוד שלה. השנה הייתה 2017, הכימיה ביניהם הייתה מצוינת, וזמן קצר אחרי שהכירו הוא אזר אומץ והזמין אותה לצאת. “מה קרה לך?” היא שאלה. “אנחנו חברים טובים, לא חבל להרוס?” אבל הוא התעקש ואחרי חמש או שש פעמים היא נשברה.
בני הזוג ישעיהו גודמן ועדי הורוביץ
לימים, באחד הטיולים המשותפים שלהם, הוא קיבל הודעה שהתקבל לתוכנית המצטיינים הפקולטית “לפידים”, וכבר קצת הצטער שיהיה שם בלעדיה, אבל כשחזרו לאוטו והיא מצאה את הטלפון שלה התברר שגם שם הם יהיו… יחד.
בסמסטר הרביעי הם עברו לגור יחד במרכז הכרמל ובסמסטר השישי טסו לארבעה חודשים בסינגפור, לחילופי סטודנטים. “אין ספק שהתקופה בסינגפור הייתה השיא,” אומר גודמן, “וניצלנו אותה לא רק ללימודים אלא גם לטיולים בסינגפור ובמדינות השכנות.”
לסיכום, אומרת הורוביץ, “נהניתי מהתקופה בטכניון. פגשנו חבר’ה מדהימים, ואני לא מכחישה שהלימודים היו קשים אבל התפלאתי לגלות שלסטודנטים בעצם יש הרבה מאד חופש, ואפשר לנצל אותו לעשות הרבה דברים יחד, חוץ מללמוד.” גם גודמן מסכם בחיוב: “הטכניון הוא מקום נהדר – הלימודים בהחלט קשים מאוד אבל התחושה כאן היא שמכבדים את הסטודנטים, לא מזלזלים בהם. נהניתי מאוד מכל השנים בפקולטה.”
בין לבין הם עבדו ועובדים – היא ב-Nvidia, הוא בסטארטאפ המפתח טכנולוגיה לאבחון סרטן המעי. השנה הם החלו גם ללמוד לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב – היא בתחום התיאוריה של מדעי המחשב והוא בתחום הבינה המלאכותית.
תואר ראשון שני
יורם זמל, יליד 1959, חגג לפני שבוע את יום הולדתו ה-62. ביון חמישי הוא קיבל תעודת בוגר בתוכנית “מבטים” מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון.
התעודה שקיבל היא התעודה השנייה שלו לתואר ראשון מהטכניון – הפעם זהו תואר ראשון בהוראת הטכנולוגיה והמדעים, ואת הקודמת הוא קיבל בסיום לימודיו בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בשנת 1985. באותה שנה החל לעבוד במקצוע ההנדסה הכימית, שהוביל אותו לשהות ממושכת בעמק הסיליקון. בארצות הברית הוא השלים תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת סן פרנסיסקו, מה שהיטה אותו מעולם ההנדסה לעולמות הניהול והמכירות.
יורם זמל
לפני ארבע שנים חזר זמל עם משפחתו לישראל וכעבור שנה נרשם ללימודים בטכניון בתוכנית “מבטים” – תוכנית המכשירה מדענים ומהנדסים לעיסוק בהוראת המדעים, הטכנולוגיה והמתמטיקה, זאת במטרה להוביל שינוי במערכת החינוך בישראל. לדבריו, “גדלתי בנוה שאנן והטכניון היה מגרש המשחקים שלי, אחר כך השלמתי כאן תואר ראשון, כך שהחזרה לטכניון לטובת ‘מבטים’ הייתה טבעית.”
לאחרונה החל זמל גם לעבוד בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, במעבדתה של ד”ר שירלי אברג’יל, שם הוא אחראי על תפעול חדר הבריחה בכימיה – מיזם מקורי המכניס תלמידי תיכון לעולם הכימיה בדרך חווייתית ומהנה.
זמל נשוי ליהודית, אב לשישה וסב לשישה. הוא עובד בטכניון במשרה חלקית ושעתיים בשבוע הוא מלמד כימיה בתוכנית המקוונת “כימיה ברשת”, שנועדה להנגיש את עולם הכימיה לתלמידים שאין מגמת כימיה בבית הספר שלהם. את שאר זמנו הוא מקדיש ללימוד תורה וגמרא – עיסוק שהוא התקשה למצוא לו זמן בשנותיו בתעשייה.
לזיהוי הפרופיל הגנטי של תאים בודדים יש ערך מחקרי ויישומי רב, וההישגים בתחום זה מסייעים להבין את השונות הרבה בין תאים שונים. עם זאת, בניגוד להצלחות בחקר הפרופיל הגנטי של תא בודד, פענוח הפרופיל החלבוני של התא הבודד היה עד כה בגדר מטרה בלתי ממומשת. מדובר ביעד משמעותי מאוד לא רק מבחינה מחקרית אלא גם מנקודת הראות הקלינית, שכן מיפוי מדויק של חלבונים מאפשר לאבחן מחלות בשלב מוקדם, שבו רמת החלבונים עדיין נמוכה מכדי להתגלות באמצעים הקיימים. מיפוי כזה עשוי לסייע גם באבחנה בין גידולים סרטניים שונים וכך להתאים טיפול אופטימלי לגידול הספציפי.
שיתוף הפעולה שהוביל למאמר הנוכחי החל בכנס בין-לאומי בראשותו של פרופ’ עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, אחד המחברים הראשיים במאמר. הכנס, SMPS19 (Single Molecule Proteins Sequencing), נערך בירושלים בשנת 2019.
באיור: תיאור התהליך המאפשר זיהוי חלבונים ברמת המולקולה הבודדת (משמאל לימין) באמצעות ננו-חרירים. החלבונים המיועדים לבדיקה עוברים סימון מיוחד באזורים ספציפיים ולאחר מכן עוברים דרך ננו-חריר המואר באמצעות לייזר. כך מתבצעת קריאה של הסימונים השונים. האות האופטי שמתקבל מכל חלבון נקרא ונאסף ובסופו של דבר עובר לרשת נוירונים שמזהה את החלבון בסבירות הגבוהה ביותר.
במאמר ב-Nature Methods מתארים החוקרים את הטכנולוגיות העתידיות של ריצוף וזיהוי חלבונים ברמת המולקולה הבודדת לצד חידושים בשיטות קיימות כגון ספקטרומטריית מסה. מעבדת מלר בטכניון מפתחת, לדוגמה, חיישנים ננומטריים הכוללים ננו-תעלות וננו-חרירים המאפשרים חישה ישירה של חלבונים בודדים (ראו איור). החלבונים מסומנים בצבענים, וכאשר הם מוזרמים דרך החיישן, מערכת אופטית מתוחכמת קוראת את הסמנים. האות האופטי עובר עיבוד וניתוח במערכת מבוססת למידה עמוקה שגם היא פותחה במעבדה, וכך מתאפשר זיהוי החלבון. להערכת פרופ’ מלר, יכולת זאת תאפשר זיהוי וכימות של רוב החלבונים בדגימה הנבדקת והפקה של הפרופיל החלבוני של הדוגמה – לרבות חלבונים שאינם נמצאים בה בשיעור גבוה. “טכנולוגיה זאת וטכנולוגיות כדוגמתה יובילו בעתיד להבנה עמוקה יותר של תהליכים ביולוגיים ולפיתוח בדיקות רפואיות רגישות במיוחד שיאפשר אבחון מוקדם של מגוון מחלות.”
את המחקר הטכניוני הוביל פרופ’ עמית מלר ועל המאמר חתומים גם ד”ר קסנדר ון קוטן והדוקטורנט שילה אוחיון, חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. המחקר נתמך על ידי האיחוד האירופי (מענק ERC במסגרת תוכנית Horizon 2020 של הנציבות האירופית למחקר באיחוד האירופי), קרן המדע הלאומית (ISF) ותוכנית Azrieli fellowship.
הקמפוס חזר לחיים במתכונת-לימודים היברידית והתעשייה מהדקת את קשרי המחקר עם הטכניון. פרסי מחקר ולקט מחקרים פורצי דרך במגוון תחומים: בינה מלאכותית המחוללת השערות מתמטיות, סטייק ללא שחיטה, טכנולוגיה בשירות השיקום האורתופדי ו-AI בחקלאות, בניטור בעיות לב ובניבוי הצלחה בהפריה חוץ-גופית. וגם: להק הלווינים “אדליס-סמסון” שוגר לחלל.
על כל אלה ועוד – בגיליון הקיץ החדש של מגזין הטכניון, אתם מוזמנים לקרוא ולצפות בסרטונים, הקישורים בתוך הכתבות.
פרופ’ אילת ברעם-צברי, חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, קיבלה אתמול (ג’) פרס יוקרתי מהמועצה להשכלה גבוהה: פרס לחברת סגל אקדמי צעיר המשלבת בפעילותה האקדמית תרומה משמעותית לחברה ולקהילה. גובה הפרס 30 אלף שקל.
הפרס הוענק בכנס ההשכלה הגבוהה שהתקיים בירושלים במתכונת היברידית. ועדת הפרס ציינה כי פרופ’ ברעם-צברי “משלבת בעשייתה מחקר מרשים והוראה מצטיינת באקדמיה לצד תרומה חלוצית ומעוררת השראה בעשייה למען החברה והקהילה בישראל. יש לה תרומה חשובה בפיתוח מתודולוגיות הוראה חדשניות ובהנגשת ההשכלה הגבוהה, באמצעות הלמידה המקוונת, לציבור רחב ובמיוחד לאוכלוסיות חלשות. במקביל להצטיינותה במחקר והוראה היא פועלת בהצלחה רבה להנגשת המדע לקהל הרחב ובסיוע למדענים לחלוק עם הציבור תובנות ממחקריהם”.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את פרופ’ אילת ברעם-צברי ואמר שעבודתה “משלבת הוראה איכותית, שאף זיכתה אותה בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי, יחד עם מחקר נרחב ומעמיק ופעילות ציבורית משמעותית לקידום תקשורת המדע בישראל. פרס המועצה להשכלה גבוהה ניתן לה על השילוב הייחודי בין עבודה אקדמית לתרומתה לחברה בישראל, ואנו מתברכים בהישגיה וגאים בה.“
פרופ’ ברעם-צברי הצטרפה לסגל הטכניון בשנת 2008 והיא פועלת לגשר בין זכותו של הציבור לדעת לבין יכולתו להבין. במחקריה היא חוקרת דרכים המאפשרות להתבסס על העניין הספונטני של תלמידים ואזרחים בוגרים בכדי ללמד אותם מדע.
פרופ’ ברעם-צברי היא חברת האקדמיה הצעירה הישראלית וחברה בשני מרכזי מצוינות במחקר: לינקס (למידה בחברת המידע) ו-TCSS (מדע אזרחי בבית הספר). היא הישראלית הראשונה והיחידה שנבחרה להנהלה המדעית של PCST – הארגון הבינלאומי לתקשורת המדע. היא כלת פרס ינאי למצוינות בהוראה באקדמיה לשנת תשע”ו.
את המחקר, המנתח על סמך שאלונים את רמת האוריינות המתמטית-תקשורתית של קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל, ערכו פרופ’ עינת הד-מצוינים, ד”ר אביב שרון ופרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. הנתונים נאספו במהלך הגל הראשון של מגפת הקורונה (מרץ-אפריל 2020) והממצאים הוסקו על סמך תשובותיהם של 439 משתתפים, המהווים מדגם מייצג של הציבור הבוגר בישראל.
כשנשאלו על ידיעות חדשותיות המכילות מידע מתמטי, אפילו אנשים שלמדו מתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד בתיכון לא הצליחו להבין הכול; ב”מבחן ההבנה” שנערך להם הם קיבלו ציון ממוצע של 72. כלל הציבור מבין עוד פחות: אנשים שהשלימו 3 יחידות לימוד במתמטיקה (כמחצית ממספר הזכאים לתעודת בגרות), למשל, קיבלו ציון ממוצע נמוך הרבה יותר – 54.
הממצאים מדאיגים אף יותר בהתייחס למשתתפי המחקר שלא השלימו תעודת בגרות. קבוצה זו, המהווה כ-45% מהשנתון של בני ובנות 17 במדינת ישראל בשנים האחרונות, הוציאה ציון ממוצע של 44, כלומר הבינה פחות ממחצית הפריטים שהופיעו בשאלון.
פרופ’ אילת ברעם-צברי (קרדיט צילום: כפיר זיו)
ממצאים אלו מעוררים דאגה לגבי הרלוונטיות של המתמטיקה הבית-ספרית לצרכים היום-יומיים של בוגרי מערכת החינוך. הם גם מדגישים את החשיבות של קידום האוריינות המתמטית בקרב כלל התלמידים.
החוקרים הופתעו לגלות גורם נוסף שהשפיע על הבנת הידע המתמטי של הנשאלים, מעבר למספר היחידות שלמדו בתיכון: תפיסתם העצמית כ”טובים במתמטיקה” או “גרועים במתמטיקה” והערכתם את המתמטיקה כמקצוע שימושי ומעניין. הממצא הזה מרמז שהפחד ממתמטיקה מונע מאנשים מלהעמיק בנתונים כמותיים כאשר הם נדרשים לכך, גם אם הם למדו את המיומנויות המתאימות לכך בבית הספר.
ד”ר אביב שרון
לדברי החוקרת הראשית במחקר, פרופ’ עינת הד-מצוינים מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, “הממצאים מצביעים על כך שהמתמטיקה הבית-ספרית, ובמיוחד זו שנלמדת בהקבצות הגבוהות, אומנם עשויה לסייע לאדם הבוגר להבין מידע קריטי החשוב לבריאותו; עם זאת, כעת אנחנו מבינים כמה חזקה ההשפעה של רתיעה ממתמטיקה על יישומו של הידע האמור. מאחר שלימודי המתמטיקה נועדו לסייע לנו להתמודד עם מידע מתמטי בחיי היום-יום, חשוב שבוגרי מערכת החינוך ייצאו ממנה לא רק עם הכלים החיוניים אלא גם עם אהבה למתמטיקה, או לכל הפחות ללא רתיעה ממנה.”
למאמר בכתב העת Educational Studies in Mathematics לחצו כאן
ספוטיפיי או אפל מיוזיק? ווייז או גוגל מפות? צרכנים נדרשים לבחור לעיתים תכופות בין מערכות שונות, מבוססות בינה מלאכותית, שמציעות שירותים דומים. כיצד הם בוחרים ביניהן? בהתחשב בכמות המשאבים שחברות משקיעות בשיפור ביצועי אלגוריתמים של בינה מלאכותית, אפשר היה לצפות שהבחירה האמורה תושפע בעיקר מיכולותיהן הטכנולוגיות של מערכות אלה.
וכאן טמונה ההפתעה: מחקר חדש של שלוש חוקרות מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון מראה כי בעת בחירה בין מערכות, צרכנים מייחסים חשיבות רבה מאוד לחמימות של המערכת כלפיהם, ובמילים אחרות – לכוונות המערכת ולנכונותה לפעול לטובתם. המחקר הוצג בכנס – CHI Conference on Human Factors in Computing, אחד הכנסים הבין-לאומיים החשובים בעולם בנושא ממשקי אדם-מחשב, והוא מציע תובנות על המנגנונים הפסיכולוגיים המכוונים את בחירותיהם של צרכנים פוטנציאליים.
שלוש החוקרות – הדוקטורנטית זהר גלעד, ד”ר עפרה עמיר וד”ר ליאת לבונטין ערכו שישה ניסויים שבהם השתתפו יותר מ-1,600 איש. בכל ניסוי התבקשו המשתתפים לבחור בין שתי מערכות מבוססות בינה מלאכותית שתוארו על-ידי חמימותן (כוונות המערכת) ויכולותיהן.
יכולת וחמימות, שהן ממדים בסיסיים להערכה ושיפוט של אנשים אחרים, נחקרו רבות בפסיכולוגיה חברתית, וכיום ברור שהן רלוונטיות גם לשיפוט אנושי כלפי ישויות לא אנושיות כגון סוכנים וירטואליים ורובוטים. במילים אחרות, אנשים מייחסים כוונות ויכולות גם למערכות מלאכותיות המבוססות על בינה מלאכותית. המחקר הנוכחי, בניגוד למרבית המחקרים הקיימים בנושא, התמקד במערכות בינה מלאכותית שאין להן נוכחות פיזית או וירטואלית. מדובר במערכות המלצה כדוגמת נטפליקס וספוטיפיי, במנועי חיפוש ובאפליקציות ניווט.
ד”ר ליאת לבונטין
עבור המערכות האמורות הגדירו החוקרות את החמימות של המערכת על סמך המרוויח העיקרי מהשימוש בה, כלומר – את מי המערכת מציבה בראש סדר העדיפויות. דמיינו לדוגמה שאתם בדרך הביתה ומפעילים את אפליקציית הניווט החביבה עליכם. יש לכם תחושה חזקה שהדרך שהיא מציעה אינה הדרך המהירה ביותר וכי האפליקציה מנסה לבדוק על חשבונכם אם יש פקק בכבישים בסביבה או ללמוד על מהירות הנסיעה בכבישים צדדיים. תחושה כזו מעידה על תפיסת חמימות נמוכה של המערכת, כלומר – איננו בטוחים שהיא פועלת לטובתנו.
הדוקטורנטית זהר גלעד
החוקרות מצאו שהחמימות שאנו מייחסים למערכת היא שיקול חשוב בעיני משתמשים פוטנציאליים והשפעתה עליהם גדולה מהשפעת יכולותיה הביצועיות של המערכת כפי שהן נתפסות על ידם. מרבית האנשים העדיפו מערכת חמימה על פני מערכת בעלת יכולות טכנולוגיות גבוהות. העדפה זו נמשכה אפילו כאשר המערכת החמימה הייתה בעלת נחיתות טכנולוגית מוצהרת. כך לדוגמה, כאשר המשתמשים התבקשו לבחור בין שתי מערכות שממליצות על ביטוח רכב, מרביתם העדיפו מערכת עם יכולת נמוכה (המבוססת על אלגוריתם בסיסי יחסית שאומן על אלף החלטות קודמות) וחמימות גבוהה (פותחה עבור אנשים כמוהם) על פני מערכת עם יכולת גבוהה (המבוססת על אלגוריתם חדשני שאומן על מיליון החלטות קודמות) וחמימות נמוכה (פותחה עבור סוכני ביטוח). באופן דומה, מרבית האנשים העדיפו מערכת המלצת סרטים בעלת אלגוריתם נחות שמתבססת רק על מידע שמגיע מהם על פני מערכת בעלת אלגוריתם מתקדם שמתבססת על מידע המגיע מהם אך גם מנסה לקדם סרטים מסוימים. כלומר, צרכנים מוכנים לוותר במידה מסוימת על יכולות של המערכת אם הם מאמינים שהיא ידידותית ופועלת לטובתם.
ממצאים אלו דומים לממצאים המתקבלים במחקר על אינטראקציות בין בני אדם, שכן גם בשיפוט של בני אדם אחרים תפיסת החמימות (הכוונה) מקבלת עדיפות על תפיסת היכולת. מהמחקר הנוכחי אפשר ללמוד כי אנשים משתמשים באותם חוקים חברתיים כדי לשפוט בני אדם ומערכות מבוססות בינה מלאכותית.
החוקרות מסבירות כי באופן טבעי, מפתחי מערכות בינה מלאכותית מתמקדים ביכולת הטכנולוגית של המערכת ושל האלגוריתמים שלה, והן ממליצות להקדיש תשומת לב גם לחמימות של המערכת ולאופן שבו הם מציגים אותה לצרכנים פוטנציאליים.
המחקר מומן חלקית על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF) והוצג בכנס CHI Conference on Human Factors in Computing.
הבעיה היא שמאחר שתסמיני המחלה אינם פשוטים לאבחון, רבים מהחולים אינם מאובחנים מוקדם מספיק או שאינם מאובחנים כלל. מדובר כיום בכשלושה מיליון בני אדם הנמצאים מתחת לרדאר של מערכות הבריאות השונות. הבדיקות הנוכחיות איטיות, לא מדויקות ואינן זמינות באזורים עניים ונידחים. כתוצאה מכך, מיליוני חולי שחפת ממשיכים לקבל טיפול לא מתאים, אם בכלל.
בעיה נוספת של המחלה הינה היא השחפת החבויה (LTBI) – מצב רפואי שבו האדם אינו מדבק אולם הוא מצוי בסיכון לפיתוח שחפת פעילה. הסיכון להתפרצותה של שחפת חבויה לכדי מחלה פעילה תלוי במצבו החיסוני של האדם והוא גדל כתוצאה מעישון, תת תזונה והשפעות סביבתיות אחרות.
על פי ארגון הבריאות העולמי, בדיקה זולה ומהירה היא צו השעה, וזה הרקע לפרסומו של מחקר פורץ דרך בכתב העת Advanced Science – טכנולוגיה חדשנית לניטור שחפת חבויה, זאת באמצעות מערכת הנצמדת לעורו של הנבדק.
ד”ר רותם וישינקין
הטכנולוגיה פותחה במעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון בקבוצת המחקר של פרופ׳ חוסאם חאיק, במסגרת עבודת המחקר של ד”ר רותם וישינקין. “הטכנולוגיה שפיתחנו מבוססת על ניטור של חלקיקים נדיפים הנפלטים מגוף האדם,” מסביר פרופ’ חאיק. “כיום ברור לנו שחלקיקים כאלה מעידים על מצבים פיזיולוגיים שונים, והשאלה היא באילו חלקיקים להתמקד וכיצד לנטר אותם.”
המחקר נתמך על ידי קרן ביל ומילנדה גייטס וזכה להתעניינות אישית של ביל גייטס. כיום נמשך הפרויקט לפיתוח המדבקה בשיתוף A-Patch – מאגד בין-לאומי בראשות פרופ’ חאיק הנתמך על ידי תוכנית המענקים של האיחוד האירופי. ד”ר וישינקין, המנהלת המדעית של המאגד, מסבירה כי “הטכנולוגיה החדשנית, שנבדקה על אוכלוסיית נבדקים גדולה בהודו ובדרום אפריקה, הפגינה דיוק גבוה באבחון שחפת הפעילה וגם שחפת סמויה – רגישות גבוהה מ-90%. האתגר הנוכחי הוא הקטנת המערכת שלנו לכדי מדבקה (פלסטר) שתוצמד לעורו של הנבדק.”
החוקרים מאמינים שגירסאות עתידיות של הטכנולוגיה יאפשרו ניטור מהיר וזול של מחלות אחרות כגון מחלות זיהומיות אחרות, סוכרת ומחלות לב. מדובר בפלטפורמה המאפשרת ניטור מהיר ופשוט שיכול להתבצע בכל מקום בעולם, תוך העלאת התוצאות לענן ייעודי, וכל זאת ללא צורך ברשת חשמל ובאנשי מקצוע מיומנים.
ניטור שחפת באמצעות מדבקה הנצמדת לעור ומודדת את החלקיקים הנדיפים הנפלטים ממנו.
פרופ’ אילת פישמן דיקנית הסטודנטים בירכה את המשתתפים ואמרה: “אנחנו בטכניון מתייחסים לכולם באופן שווה. כולנו שוות ושווים. נהגו בסבלנות ותחשבו איך ניתן לקדם את האווירה הטובה בקמפוס.”
ד”ר קרן עמיאל, שקיבלה את תואר ה-MD מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון בשבוע שעבר, גדלה בחולון, שנייה מתוך ארבע אחיות. את התיכון סיימה בהצטיינות כבוגרת המגמה המדעית והתנדבה לצבא כתומכת לחימה ביחידת החילוץ 669.
עמיאל, כמו אביה, נולדה עם ניסטגמוס תורשתי, קוצר ראייה הנגרם מריצוד בלתי רצוני. הוריה, לדבריה, תמיד תמכו בה בבחירותיה, לרבות בהחלטתה ללכת ללמוד רפואה. “תמיד רציתי להיות רופאה בגלל העניין והשליחות המקצועית, אבל חששתי בשל לקות הראייה.” איש לא יכול היה לספר לה ממקור ראשון על הקשיים הצפויים, שכן היא הייתה הסטודנטית הראשונה בבית ספר לרפואה בישראל המתמודדת עם לקות ראייה.
את הלימודים צלחה בעזרת תושייה ואמביציה. לדוגמה, לקורס אנטומיה הדורש זיהוי של חלקי גוף היא למדה עם משקפי ניתוח שעוזרים למנתחים לראות, וכך יכלה ללמוד ולהיבחן כמו שאר הסטודנטים.
עמיאל, שנמצאת כרגע בתהליך התמחות בפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים בבית החולים שניידר, תופסת את הלקות שלה גם כיתרון מקצועי, משום שהיא יכולה להראות בפועל לילדים שאפשר להתמודד ולהתגבר על מכשולים שהחיים מזמנים. “במקרים רבים אני שואלת ילדים שמגיעים אלינו לאבחון ובדיקה מה ירצו להיות שיהיו גדולים. חלק מהם חוששים שלא יצליחו להגשים את משאלות ליבם, ובמקרים כאלה מרגש אותי שאני יכולה להציב להם דוגמה.” כיוון שהלקות של עמיאל נראית לעין, יש ילדים ששואלים אותה על הנושא. עמיאל מאמינה שכך היא מציבה להם דוגמה שגם היא, הרופאה, מתמודדת עם לקות ועם הקשיים שנובעים ממנה. “לכולנו יש מגבלות ואני ההוכחה שאפשר ללמוד מקצוע שנראה היה בלתי אפשרי ללמידה בשבילי. אומנם זאת הייתה משימה קשה ומורכבת, אבל בזכות הבחירה להתבונן בה כשורה של צעדים קטנים היא הפכה לאפשרית.”
ד”ר קרן עמיאל
הבחירה להתמחות בפסיכיאטריה נולדה אחרי התלבטות. מבחינתה של עמיאל, המשיכה לעיסוק ברפואה נובעת מהאספקט הנפשי והרגשי שטמון במקצוע. “בחרתי בהתמחות בפסיכיאטריה כי זו התמחות שבה אנו הרופאים רואים את האדם כמכלול ולא רק את המחלה. במהלך ההתמחות אני פוגשת ילדים ומתבגרים ברגעי המשבר, וזו זכות גדולה מבחינתי להיות שם וללוות אותם ברגעים אלה.”
עמיאל מתגוררת כיום בתל אביב עם בעלה אלון לוין, בוגר הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, שאותו פגשה בטכניון במסגרת המלגה שקיבלה בלימודים מקרן אייסף. חשוב לה להדגיש שלימודי הרפואה שלה היו תהליך משותף שלה ושל הפקולטה. “עברנו את הדרך הזו ביחד. גם אני וגם הפקולטה למדנו להתאים את הפתרונות וסללנו יחד דרך שבה, אני מקווה, יוכלו בעתיד לצעוד עוד אנשים עם מגבלות בכלל, ומגבלות ראייה בפרט, שירצו ללמוד רפואה ולהיות עם המטופלים ברגעי משבר.”
אפיגנטיקה היא תחום ביולוגי המתייחס להורשת תכונות שאינן נובעות משינוי ברצף הדי-אן-איי, והכנס עסק בטפילים שונים ובהשפעות אפיגנטיות עליהם ועל מאכסניהם. השתתפו בו חוקרים משש ארצות: ישראל, גרמניה, בריטניה, צרפת, ארצות הברית ופורטוגל.
פרופ’ סרג’ אנקרי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, מארגן הכנס, הרצה בעצמו על הפרסום האחרון שלו – מאמר שהתפרסם במרץ האחרון בכתב העת mBio. פרופ’ אנקרי וד”ר שרוטי נגארג’ה הובילו את המחקר עם חוקרים נוספים מסינגפור, יפן, הודו, צרפת, גרמניה ומארצות הברית. המאמר של הקבוצה הבין-לאומית מציג לראשונה דרך התמודדות מתוחכם בו טפיל המעיים Entamoeba histolytica (Eh) מפעיל מנגנון ייחודי זה בתנאי עקה חמצונית.
Eh הוא טפיל מעיים מדבק הממית כ-100 אלף אנשים בשנה, בעיקר במדינות העולם השלישי. הטפיל חודר לגוף האדם דרך מזון או מים מזוהמים ועלול להוביל לסיבוכים קשים ואף מוות. החוקרים גילו כי על מנת לשרוד בתנאים הקשים של עקה חמצונית, הטפיל Eh “גונב” מהמארח מולקולות של Queuine – חומר המשפיע על ביטוי גנים המסייעים להישרדותו. מאחר שהטפיל אינו יכול לייצר בעצמו את המולקולות האלה הוא לוקח אותן מתוך סביבת מחייתו – מעי האדם, המכיל חיידקי מיקרוביום. החוקרים מעריכים כי יתכן שמתן פרוביוטיקה תוכל לחסום את דרכן של מולקולות אלה לטפיל ולעקב את שגשוגו במעיים.
ד”ר שרוטי נגארג’ה
המחברת הראשית של המאמר, ד”ר שרוטי נגארג’ה Shruti Nagaraja, Ph.D)), גדלה בהודו והגיעה לטכניון בשנת 2014 לצורך קדם-דוקטורט במעבדתו של פרופ’ אנקרי. כעבור חצי שנה עברה למסלול הדוקטורט. “כאן, ללא משפחה וחרף כל הקשיים, שרוטי הקדישה את כל כישוריה ואת זמנה למחקר,” אומר פרופ’ אנקרי. “עקשנותה, חריצותה ואופייה תרמו להצלחת המחקר ופרסומו. תכונות אלו והגילוי המדהים סייעו בקבלתה לפוסט-דוקטורט אצל פרופ’ אמנדה גרנר באוניברסיטת מישיגן.
בסרטון: תנועה של הטפיל Eh במהירות גבוהה פי 10 מהמציאות ובהגדלה של פי 40
241 בוגרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון קיבלו בשבוע שעבר תעודות “ד”ר ברפואה”. רופאות ורופאים אלה לקחו חלק במאמץ הלאומי של השמירה על בריאות הציבור הישראלי במהלך מגפת הקורונה בשנה האחרונה, מהשנים הקשות והמאתגרות בזירה הרפואית.
הבוגרים קיבלו את התעודות בשני טקסים נפרדים (מחזורים מ”ז-מ”ח), שבהם השתתפו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, דיקן הפקולטה פרופ’ אילון איזנברג ונציגי משפחת רפפורט התומכת בנדיבות רבה בפעילות הפקולטה מאז הקמתה. שתי בנותיהם של רות וברוך רפפורט ז”ל בירכו את הבוגרים. ד”ר ורד דרנגר רפפורט אמרה כי “חיכיתם לרגע הזה יותר מהרגיל עקב המהפך בחייכם ובחיי העולם כולו. הפנדמיה העולמית COVID 19 טרפה את הקלפים וזעזעה את כולם ואתכם, כרופאים בתחילת דרככם, עוד יותר. מי היה מאמין שתיזרקו למצב נדיר שחייב אתכם להתאמה ולהיערכות שלא נלמדה בשום בית ספר לרפואה? עם זאת, אני בטוחה שהצלחתם להתאים את עצמכם ואף לצאת מוכנים יותר לבאות. עלו והצליחו.”
עירית רפפורט שבירכה את בוגרי מחזור מ”ח התייחסה לשיעור הנשים הגבוה בקרב המסיימים ואמרה כי “74 מתוך 126 הבוגרים הן נשים – 59% – ואני מאוד אוהבת את המציאות הזו ומקווה להגיע במהרה לעידן שבו לא נציין את כניסתה של אישה למקצוע הרפואה. אני מצפה לראות אתכן, בוגרות יקרות, בתפקידים הבכירים ביותר במערכת הרפואה בישראל. תימכו זו בזו, בנו לכן network, וברעוּת תשנו את השיח. כפי שאיש אינו אומר שום דבר לרופא שיוצא למילואים, אין סיבה לעקם את האף כשרופאה יוצאת לחופשת לידה.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי ההחלטה להקים בטכניון פקולטה לרפואה עוד בשנת 1971 עוררה התנגדות רבה, אולם כיום ברור כי החלטה זו הייתה מוצדקת וחשובה והשילוב בין הנדסה לרפואה הוא הערך המוסף. “חזונם של הוגי רעיון הקמת הפקולטה, וסיועם הנדיב של תומכים וידידים דוגמת רות וברוך רפפורט ז”ל, הם שאיפשרו לטכניון להתייצב בחזית המחקר והפיתוח המשלבים הנדסה ורפואה. בדומה לתחומים אחרים, הרפואה המודרנית נשענת כיום על הטכנולוגיה ותלויה בה במידה רבה על מנת להוסיף ולקדם את המחקר והשירות שהיא מעניקה לאנושות.”
דיקן הפקולטה לרפואה פרופ’ אילון איזנברג אמר לבוגרים כי “התואר המוענק לכם היום הוא מסמך מיוחד במינו, המהווה תעודת כבוד והערכה על עמידתכם בכל המטלות שהוצבו בפניכם לאורך דרך מייגעת ורבת שנים. לצד זאת, התואר הזה אומר: אנו סומכים עליכם שתדעו לשאת באחריות הכבדה המוטלת על כתפיכם ולמלא את ייעודכם כרופאות ורופאים בהצלת חיים, בהקלת הסבל האנושי, הכאב הגופני וייסורי הנפש, בהענקת מרפא לכל אדם באשר הוא אדם, ובעמידה לצידו של כל מי שיבקש את עצתכם, את מבטכם או את מגע ידכם, את הקשב, החמלה, החיוך ואת מילת העידוד.”
22 מהבוגרים סיימו את לימודיהם בהצטיינות ושמונה סיימו בהצטיינות ראויה לשבח. אחת מהשמונה היא חרות מאירמן, שנשאה בטקס דברים בשם בוגרי מחזור מ”ז ואמרה כי “הלימודים היו חוויה טובה גם בהיבט הבין-אישי – מגיעים לפקולטה סטודנטים מכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. בכל תקופת הלימודים הרגשתי את האחווה בין הסטודנטים, את הרצון לעזור ולתמוך. התחושה הייתה שכולנו שותפים לשליחות גדולה.” מאירמן, בת 29, נשואה ואם לשתי בנות, נמצאת כעת בהתמחות ברפואת המשפחה.
