קטגוריה: Uncategorized

 חודשים ספורים אחרי פרסום המדד הכללי התפרסם בסוף השבוע שעבר מדד שנחאי הנושאי, ולפיו הטכניון נכלל במאייה הפותחת בעולם לא רק במדד שנחאי הכללי אלא גם בחמישה תחומי מחקר ספציפיים: כימיה, הנדסת אווירונוטיקה וחלל, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת משאבי מים ומתמטיקה. את הדירוגים הגבוהים ביותר בטבלה העולמית קיבל הטכניון בכימיה – מקום 32 בדירוג העולמי (עלייה חדה מהמקום ה-61 ב-2023) ומקום רביעי באירופה – ובהנדסת אווירונוטיקה וחלל – מקום 40 בדירוג העולמי ומקום 12 באירופה.

בזירת האקדמיה הישראלית, הטכניון מוביל בארץ בשמונה תחומי מחקר: כימיה, הנדסת מכונות, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסה כימית, ננו-מדע וטכנולוגיה, הנדסת משאבי מים, מדעי והנדסת מזון והנדסת אוירונאוטיקה וחלל.

“הטכניון מתמודד בזירה העולמית עם אוניברסיטאות ותיקות, גדולות ועשירות הרבה יותר,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, “והשמירה על מקומנו בצמרת האוניברסיטאות העולמית נובעת מעבודה מאומצת ומסורה של חברות וחברי הסגל האקדמי והמנהלי, המשתלמים, דיקניות ודיקני הפקולטות, הדיקנים הכלל טכניוניים והנהלת הטכניון. מדינת ישראל עדיין נמצאת במלחמה קשה וממושכת, והאקדמיה הישראלית מתמודדת עם עוינות ועם חרמות גלויים וסמויים, אבל ישראל והאקדמיה הישראלית חזקות ונחושות להמשיך בנתיב המצוינות. לטכניון, שפתח את שעריו לפני מאה שנה, בנה את התשתיות למדינה שבדרך ופעל תמיד מתוך שליחות לאומית, יש כעת תפקיד חשוב בהתנעה מחדש של מדינת ישראל ובשיקום החברה הישראלית.” נשיא הטכניון הוסיף כי “ההכרה הבין-לאומית במצוינותו של הטכניון מספקת לנו רוח גבית להמשך החתירה להגשמת יעדינו המדעיים, הטכנולוגיים, החינוכיים והלאומיים.”  

פרופ’ אפרת ליפשיץ, דיקנית הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, אמרה כי “הישג מרשים זה הוא עדות לעשייה המחקרית המצוינת של הפקולטה ושל אנשי הצוות המרכיבים אותה. הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון דוגלת במצוינות מקצועית, מחקרית וחינוכית לאורך כל הדרך. הדבר בא לידי ביטוי בזכייה בפרסים יוקרתיים, בחברות בארגונים מקצועיים מובילים בכימיה בעולם, בעריכת כתבי עת מובילים, בזכייה מכובדת במענקי מחקר, בפרסומים בכתבי עת מובילים, בשיתופי פעולה עם תעשיות וחברות מובילות ובחינוך דור צעיר של מדענים ומובילי תעשייה. הפקולטה מתאפיינת ברבגוניות ובמחקר בין תחומי. פסיפס מדעי זה משך אלינו בשנים האחרונות מדענים צעירים וחברי סגל חדשים ומבריקים, ואנחנו גאים בתרומתם העצומה לקידום הידע האנושי ולחינוך הדור הבא של מדענים פורצי דרך ושל מובילי התעשייה.”

בחודש אוגוסט פורסם דירוג שנחאי, שהציב את הטכניון ברשימת 100 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם ובמקום ה-11 מבין האוניברסיטאות הטכנולוגיות. מדד שנחאי, הנערך על ידי ארגון Shanghai Ranking Consultancy, הוא המדד המוביל בעולם לדירוג מוסדות להשכלה גבוהה, ומאז 2012 (למעט בשנת 2020) הוא מציב את הטכניון בהתמדה ברשימת ה-Top 100 של מדד שנחאי, בטווח הדירוגים שבין 69 ל-94. המדד הנושאי מציב את הטכניון במאייה הפותחת גם בחמישה תחומי מחקר מובילים.

לדירוג המלא לחצו כאן

 

התוכנית אמן בקמפוס, הממומנת על ידי קרן הנשיא והגב’ סוניה מרשק ומנוהלת על ידי המחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות, משלבת בין האומנות, התרבות ומדעי הרוח עם תחומי המדע ההנדסה והטכנולוגיה. שני האמנים, ד”ר מעיין צדקה ומר מעיין אליקים, הנגשו לסטודנטים אלמנטים בסיסיים ישימים מעולם האמנות.

ד”ר מעיין צדקה, היא מלחינה, אמנית סאונד, מאלתרת ומרצה בעולמות המוסיקה החדשה והניסיונית.  היא חוקרת את טבע הצליל ואת תפקידיו המגוונים. ד”ר צדקה מוצאת השראה בכל הצלילים הרוטטים בין הארכיטקטורה של האוזן להרמוניה של הספירות.

מר מעיין אליקים, הוא אמן רב-תחומי ובוגר אקדמיית בצלאל לאמנות ועיצוב, המביא עמו נסיון עשיר הכולל פיסול, מיצגים, צילום, וידאו והדפס. מר אליקים פועל במגוון סוגי מדיה, עבודתו נעה בין דו-מימד לתלת-מימד ובין פיסול ומיצב לוידאו-ארט.

הרמוניה פרהיסטורית

תחום הוראתה של ד”ר צדקה, בקמפוס, כלל עיסוק בסאונד כמתווך בין המרחב לאדם, עם יצירות המעודדות השתתפות פעילה של הקהל.

הקורס ״הרמוניה פרהיסטורית״ בחן את נושא ההרמוניה המוסיקלית מפרספקטיבה רחבה המשלבת היבטים אקוסטיים, אקולוגיים, חברתיים, ביולוגיים ואבולוציוניים.

במהלך הקורס אספו הסטודנטים.ות הקלטות שונות בנות דקה כל אחת, המהוות מעין יומן צלילי ותיעוד מנקודת מבט אישית של המציאות סביבנו.  ההקלטות מחולקות לצלילים ממקורות סאונד גיאולוגיים (כמו רוח, ים ונהר), מקורות סאונד ביולוגיים (בע״ח וצומח) ומקורות סאונד אנושיים. צלילים אלה ואחרים תורגמו מאודיו לויז’ואל באמצעות ספקטוגרף.

הספקטרוגרף מתאר את ספקטרום התדרים, העוצמות והתבניות. לכל עבודת סאונד הסטודנטים ייצרו את הספקטרוגרף המתרגם את מימד העבודה מהאוזן אל העין.

תערוכת סיום הקורס כללה מיצגים אודיו ויזואליים הממחישים את נקודות מפגש בין סאונד, אימג’ וסביבה.

להתרשמות מעבודות התערוכה ניתן להקליק בקישור הבא: Imaginary SoundScapes 

ולסרוק את קוד ה-QR:

המשתתפים בקורסי התוכנית אינם נזקקים לרקע באומנות אלא לגלות פתיחות מחשבתית, יצירתיות ונכונות לרכוש מיומנויות אסתטיות להעשרת והמחשת עולמות התוכן הפרטיים שלהם.

עולם פנימי

האמן השני במסגרת התוכנית אמן בקמפוס, מעיין אליקים, לימד במהלך השנה את הקורס “עולם פנימי”. הקורס העמיק במקומה של היצירה בחוויית הקיום האנושי. במסגרת הקורס הנחיל מעיין ידע תאורטי ומעשי, לצד הדגמות ותרגולים, כיצד ניתן לנצל באופן המקסימלי חומרי גלם וכיצד ניתן להשחיז את טכניקות העיצוב, הציור והפיסול בכדי לשפר את היצירות הסופיות.

ההשתתפות בקורס הקנתה לסטודנטים.ות חדוות יצירה אשר התחברה עם נושא הקורס ואפשרה להם.ן לבטא באופן מוחשי את תחומי עניינם. את תוצריהם השיקו בתערוכת ציורים ומיצגים אשר נחשפה בקמפוס, בסוף שנת הלימודים.

בין הטכניקות המסורתיות אשר נלמדו היו:

איקבנה – אחת האומנויות היפניות הקלאסיות לסידור פרחים המדגישה את חזות הפרח.

הגללת נייר – טכניקת ציור על פני מים ותיקה ממזרח אסיה בעזרת גיליונות נייר, מגשים ייחודיים לספיקת מים ואצות.

 

יציקות ותבניות – התנסות ביצירת תבניות ויציקות מסוגים שונים עם רכיבים מותאמים לנושא ולתבנית.

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל פתחה את שנת הלימודים תשפ”ה בעלייה חדה במספר הסטודנטים החדשים, המתחילים את שנה א’ בטכניון. מדובר בעלייה של כ- 25% יחסית לשנה שעברה (תשפ”ד) וכ -40% יחסית לשנה שקדמה לה (תשפ”ג).

השנה מתחילים ללמוד בפקולטה 128 סטודנטים חדשים, מהם 27 נשים ומספר שיא של עתודאים (47). גם במסלול המשותף אווירונוטיקה-פיזיקה נרשם גידול, עם 23 סטודנטים חדשים.

לדברי דיקנית הפקולטה פרופ’ דניאלה רווה, “השנה האחרונה, מהמאתגרות בתולדות המדינה, הדגישה את האתגרים בתחומי האווירונוטיקה ואת משמעותם לביטחונה של מדינת ישראל. בתחום החלל מתרחשת בעולם מהפכה חסרת תקדים עם כניסתן של יוזמות פרטיות לשיגורים ולטיסות לחלל, ובישראל לבדה פועלות יותר ממאה חברות פרטיות בתחום זה. הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון היא היחידה בתחומה בישראל ובוגריה הם ממובילי תעשיות האווירונוטיקה וחלל הישראליות. הסטודנטים שלנו יודעים שבלימודיהם כאן הם רוכשים כלים שיעשו אותם למהנדסים בעלי תרומה משמעותית להגנת המדינה ולמנהיגים טכנולוגיים בעולמות התעופה והחלל.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר: “לפני כחודש, כשנפלו שברי מיירט בקמפוס הטכניון, וגם במהלך מטחי הטילים מאירן, ובכל פעם שצפיתי מחלונות משרדי ביירוטים הרבים, חלפה בראשי המחשבה – וגם הגאווה – שהטכניון הוא כנראה האוניברסיטה היחידה בעולם המוגנת ישירות באמצעות טכנולוגיות שפותחו על ידי בוגריה – וכיפת ברזל, קלע דוד וחץ הן רק דוגמאות ספורות לכך. לבוגרי הפקולטה לאווירונוטיקה וחלל תרומה אדירה למדינה.”

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל הייתה הפקולטה הראשונה שהוקמה בקמפוס הטכניון החדש בנווה שאנן בשנות ה-50. הפקולטה מכשירה מהנדסים ומהנדסות המאיישים את תעשיות האווירונוטיקה והחלל בישראל ובוגריה ממלאים תפקידים בכירים בתחום.

הקמתה של הפקולטה נהגתה זמן קצר אחרי קום המדינה בתמיכתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שהבין את חיוניותה לביטחון ישראל. ב-1953 הונחה אבן הפינה לבניין הפקולטה – הבניין הראשון בקמפוס הטכניון החדש בנווה שאנן.

לאחרונה, בעקבות תרומה נדיבה של סטיבן קליין, מידידיו הגדולים של הטכניון, תיקרא הפקולטה על שמו. התרומה הנדיבה תאפשר לפקולטה לבנות בניין חדש לפעילותה, לשפר את מעמדה הבין-לאומי במחקר, לגייס ולשמר חברי סגל מובילים, להגדיל את מספר הסטודנטים בכל התארים ולשפר את תשתיות ההוראה והמחקר.

ביום ראשון (10 בנובמבר) לכבוד פתיחת שנת הלימודים ביקרו בטכניון חברי ועדת המשנה להשכלה גבוהה, חברי הכנסת יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט), סימון דוידסון ולימור סון הר-מלך. את חברי הוועדה ליוו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’.

חברי הוועדה סיירו בקמפוס ונפגשו עם הנהלת הטכניון, עם סטודנטים וסטודנטיות המשרתים במילואים ועם איתי ישראל יו”ר אס”ט (אגודת הסטודנטים בטכניון). האורחים ביקרו בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ונפגשו עם הדיקנית פרופ’ דניאלה רווה, עם תא”ל (מיל’) אמנון הררי ופרופ’ אלון גני.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר לחברי הכנסת כי “בשלב זה מגויסים כ-1,100 סטודנטים שלנו, ונתון זה צפוי לעלות. מאז תחילת המלחמה מלווה הטכניון את הסטודנטים והסטודנטיות משרתי המילואים ומסייע להם במגוון פתרונות אקדמיים ובהם שיעורי עזר וליווי אישי על ידי חונכים. בנוסף מסייע הטכניון למשרתי המילואים במעטפת הכוללת תמיכה רגשית וסיוע כלכלי. השקענו עד כה כ-40 מיליון ₪ בסיוע למשרתי המילואים ובמיגון הקמפוס, ורוב הסכום הזה הגיע מתרומות מחו”ל לקרן החירום שהקמנו, לא מהמדינה. כמילואימניק שחזר ממלחמת לבנון הראשונה אני זוכר את תחושת הניכור בחזרה ללימודים – הרגשה שהאנשים סביבך לא מבינים מה אתה עובר. בשנה האחרונה הקמנו בטכניון מרכז חוסן ומערכת רחבה לתמיכה נפשית במשרתי המילואים, ואנו מקיימים קשר הדוק עם הצבא.”

נשיא הטכניון דיבר בדאגה על החרם האקדמי על ישראל ואמר כי “מדובר בחרם אמיתי ההולך ומתרחב גם לתחומי המדע וההנדסה. יש לחרם הגלוי ולא פחות מכך, לחרם הסמוי השלכות חמורות על שיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגיים.”

המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’ דיבר על אתגרי פתיחת שנת הלימודים ואמר כי “הנחיות פיקוד העורף למרחב חיפה מורות על המשך הפעילות במדרג התגוננות 2. דחינו את פתיחת שנת הלימודים בשבוע כדי לאפשר לסטודנטים לסיים את הבחינות ולהתחיל ברגל ימין את שנת הלימודים הנוכחית. מדובר בכ-15 אלף סטודנטים ובאלפי שיעורים המתקיימים במקביל, שיעורים שצריכים במצב הנוכחי להתקיים בסמוך למרחבים ממוגנים. האתגר לאפשר לכל סטודנט בכל כיתה להגיע למרחב מוגן תוך דקה מורכב מאוד. אני שמח שהצלחנו לפתוח את השנה בכל זאת בקמפוס ובנוכחות יפה של סטודנטים, ככל שמתאפשר במסגרת המגבלות. הפעילויות שובצו בקמפוס על פי הנחיות פיקוד העורף, תוך מתן עדיפות למעבדות ההוראה בכל שנות הלימוד, לקורסי שנה א’ ולקורסי ליבה בכל פקולטה. שיעורים שלא שובצו ללמידה פנים אל פנים מתקיימים במתכונת מקוונת. אנחנו מקווים שהמצב ישתפר במהרה ונוכל לחזור לפעילות של כל הסטודנטים והסטודנטיות בקמפוס.”

במפגש השתתפו סטודנטים וסטודנטיות ששירתו עשרות ומאות ימים במילואים בשנה החולפת ומשלבים זו השנה השנייה ברציפות בין שירות מילואים ללימודים. שניר רוזנר מקרית ים, סטודנטית לתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית, המשרתת ביחידת הניוד של הקומנדו, סיפרה שהתמיכה שקיבלה מהטכניון ודחיית פתיחת השנה האקדמית הקודמת עזרו לה מאוד. היא הוסיפה שכעת החזרה ללימודים תחת איום טילים ואזעקות היא תהליך מורכב.

יובל קובאץ ,סטודנט לתואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, שירת במילואים לאורך כל השנה האחרונה כמ”פ. “לא היה פשוט להתחיל ככה שנה א’,” הוא מספר. “הטכניון עזר לי הרבה מאוד, אבל בסוף נאלצתי לוותר על קורס. עשיתי 180 יום מילואים בשירות מאוד מאתגר. לא ברור מתי נקבל צו נוסף, ואי הוודאות פוגעת בלימודים.”

איה שמחי עזקיאל, סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שיבחה את הפקולטה שלה על הטיפול במילואימניקים: “הם איפשרו לי לשרת בשקט ולא לדאוג מה יהיה עם הלימודים.”

איתי כרמלי, סטודנט לתואר שני בפקולטה לאווירונוטיקה וחלל ולוחם בהנדסת קרבית, שירת במילואים לאורך כל השנה האחרונה. הוא סיפר כי הוא עומד לסיים את התואר הראשון וכי “השנה האחרונה דרשה מאמצים רבים כדי להשלים את כל המשימות בין תקופות המילואים. לשמחתי המרצים באו לקראתנו וסייעו לנו. אבל הקושי של הסטודנטים משרתי המילואים רב. ”

דן פרנקל, סטודנט לתואר ראשון בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל, סיפר שעשה 325 ימי מילואים בשנה האחרונה ובכל זאת הצליח להשלים את הלימודים – ואפילו סיים בציון גבוה כמצטיין נשיא. לדבריו, “קיבלתי מהטכניון את כל מה שהייתי צריך. גם אם יש לנו ביקורת מסוימת והצעות איך לעשות דברים אחרת, בסופו של דבר הטכניון סיפק למילואימניקים מעטפת טובה מאוד.”

יו”ר הוועדה ח”כ יוסף טייב אמר לסטודנטים: “אתם גיבורים – כל הכבוד לכם על השירות. אנחנו בוועדת החינוך של הכנסת מחפשים את האיזון הנכון בין חובת המילואים לשמירה על איכות התואר האקדמי, איזון שלא יפגע לכם בתואר. לשמחתי, בנושא הסטודנטים המשרתים במילואים יש שיתוף פעולה מלא בין קואליציה לאופוזיציה. אתם גיבורים ואנחנו עומדים מאחוריכם.”

ח”כ סימון דוידסון אמר בסיום הביקור כי “אתם גאווה גדולה לכולנו. היה לי חשוב לראות בעצמי את המשמעות של שגרת לימודים בצפון, את הקשיים והבעיות שיש לסטודנטים ולאוניברסיטה מבחינת מיגון, אזעקות והגעה של הסטודנטים עצמם. שמחתי לראות שאלפי תלמידים הגיעו לפתיחת שנת הלימודים, ורוב הבעיות המיגוניות נפתרו. ישבתי עם סטודנטים שעושים או עשו מילואים ושמעתי איך הם משלבים את השירות והאקדמיה.”

בשנים האחרונות מתפתח תחום חדש בעולם החומרה – חישוב בתוך זיכרון המחשב. גישה זו שונה משמעותית מהאופן שבו מחשבים עובדים בדרך כלל. בעוד שבמחשב רגיל מבצע המעבד חישובים על בסיס מידע שמאוחסן בזיכרון, בגישה חדשנית זו חלק מהחישוב מתבצע בתוך זיכרון המחשב וכך מצמצם את נפח המידע שעובר בין הזיכרון לבין המעבד. העברת מידע בין יחידות המחשב צורכת זמן רב ואנרגיה משמעותית, ושינוי זה מוביל לחיסכון ניכר בשני היבטים אלה.

בעשורים האחרונים חל שיפור דרמטי בביצועיהן הנפרדים של שתי יחידות אלה; קצב החישוב של המעבדים זינק וכמוהו נפח האחסון ביחידות הזיכרון. שינוי זה רק מעצים את הבעיה של העברת המידע כצוואר בקבוק המגביל את קצב החישוב של המחשב כולו.

פרופ’ שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי מתמקד בשנים האחרונות במציאת פתרונות לבעיית המבנה הדואלי של המחשב. במאמרים שפרסם בשנים האחרונות הוא הציג טכנולוגיות חומרה המעבירות חלק מן החישובים לזיכרון וכך מצמצמות את אותם “פקקי תנועה” הנוצרים במחשב הקונבנציונלי בין המעבד לזיכרון. 

לשינוי פרדיגמטי זה בארכיטקטורת המחשב יש השלכות יישומיות מרחיקות לכת במגוון תחומים ובהם בינה מלאכותית, ביואינפורמטיקה, פיננסים, מערכות מידע ועוד. לכן עוסקות בנושא זה קבוצות מחקר רבות באקדמיה  ובתעשייה, הבוחנות היבטים כגון מבנה הזיכרון, ייצור זיכרון כזה במפעלי שבבים, והפעולות החישוביות הבסיסיות המרכיבות מחשב כזה.

היבט חשוב שכמעט שלא נחקר עד כה הוא היבט התוכנה. תוכנות המחשב נכתבות מזה עשרות שנים עבור מחשבים “קלאסיים” הבנויים באופן שכמעט לא השתנה מאז יצירת המחשבים הראשונים בשנות הארבעים. תוכנות אלה הן מעין אוסף של פעולות קריאה וכתיבה בזיכרון ופעולות חישוב המתבצעות במעבד. ליחידות המידע השונות בזיכרון יש “כתובות” המאפשרות לתוכנה לאתר אותן ולהעביר אותן לעיבוד במעבד. “כעת, לאור העברת חלק מהפעולות החישוביות לזיכרון, נדרשות תוכנות חדשות,” מסביר פרופ’ קוטינסקי. “התוכנות האלה צריכות להיות מבוססות על פקודות חדשות התומכות בחישובים בזיכרון. מדובר בשיטת חישוב כל כך שונה מהשיטה הרגילה, שלא ניתן להשתמש בחלק מאבני הבניין הקיימות כיום במדעי המחשב. לכן יש צורך בכתיבה מחודשת של קוד, הדורשת מאמץ רב ועלולה לקחת זמן עבודה רב של מפתחי תוכנה.”

מאמר חדש של קבוצת המחקר של פרופ’ קוטינסקי, בהובלת הדוקטורנט אוריאן לייטרסדורף ובשיתוף החוקר רוני רונן, מציג פתרון לבעיה זו. הפלטפורמה החדשה מבוססת על אוסף פקודות שמגשרות בין שיטת החישוב החדשנית לשפות תוכנה נפוצות כגון פייתון. לשם בניית הפלטפורמה החדשה פיתחו החוקרים תיאוריה לממשקי התכנות של ארכיטקטורת חישוב בזיכרון ופיתחו ספריות לפיתוח תוכנה, הממירות פקודות בפייתון לפקודות מכונה המבוצעות בתוך זיכרון המחשב.

את הקונספט החדש הם מכנים PyPIM – שילוב הקיצורים של Python ו-Processing-in-Memory (עיבוד בזיכרון). פלטפורמה זו תאפשר למפתחי תוכנה לכתוב בקלות תוכנות שיותאמו למחשבים המבצעים חישובים בתוך הזיכרון.

המחקר מציג גם כלי סימולציה לפיתוח החומרה ולמדידת ביצועים, מה שיאפשר למפתחים להעריך את השיפור בזמן הריצה של התוכנה יחסית למחשב רגיל. החוקרים מדגימים במאמר ביצוע של חישובים מתמטיים ואלגוריתמים שונים באמצעות הפלטפורמה, כשהוא כתוב בתוכנה קצרה ופשוטה ומשפר משמעותית את ביצועי המחשב.

המחקר הוצג בכנס IEEE/ACM International Symposium on Microarchitecture, אחד הכנסים החשובים בתחום ארכיטקטורת מחשבים, שנערך בנובמבר באוסטין, טקסס.

אוריאן לייטרסדורף בן ה-21, בוגר תוכנית הטכניון למצוינים, עתיד להיות הסטודנט הצעיר ביותר בטכניון המסיים תואר שלישי, רוני רונן הוא חוקר בכיר בפקולטה, ופרופ’ שחר קוטינסקי הוא חבר סגל בפקולטה וראש מרכז המחקר למעגלים משולבים ולארכיטקטורות (ACRC) 

למאמר לחצו כאן

בית הטכניון מרכין ראש ביום השנה להרצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז”ל

הנכם מוזמנים לעצרת זכרון שתתקיים ביום רביעי, י”ב בחשבון, תשפ”ה, 13 בנובמבר 2024 בשעה 12:30 באודיטוריום ע”ש הלר (קולנוע) בית הסטודנט ע”ש שלום זילוני

מוסיקה, מדע והשראה-סדרה רב תחומית מיסודה של הפסנתרנית ד”ר אורית וולף, אמנית בקמפוס. הזדמנות לדיאלוג והשראה בין מדענים, מהנדסים, אמנים ומוסיקאים על נושאי השעה. כל מפגש מוקדש לנושא אחר וטומן בחובו שיחה בלתי אמצעית, הצגת מחקר, הרצאה והופעה חיה תוך שילוב של חברי סגל, חתני פרס נובל, אמנים אורחים וסטודנטים.

להרשמה למפגש פתיחת העונה – לחצו כאן

 

מערך ניסויי שנבנה בפקולטה לפיזיקה בטכניון מדגים העברת אטומים ממקום למקום באמצעות מנהור קוונטי בין מלכודות אור. את המחקר הובילו פרופ’ יואב שגיא והדוקטורנט ינאי פלורסהיים מהמכון למצב מוצק והוא התפרסם בכתב העת היוקרתי Science Advances  

הניסוי מבוסס על מלקחיים אופטיים – טכניקה ניסויית ללכידה של אטומים, מולקולות, ואפילו תאים חיים על ידי פוטנציאל אופטי הנוצר באמצעות קרני לייזר הממוקדות לגודל מיקרוני. כיצד זה אפשרי? זה אפשרי משום שהאינטראקציה של האור עם החומר מייצרת כוח הפרופורציונאלי לעוצמת האור. זהו כוח חלש מכדי להשפיע על שגרת חיינו, אבל כאשר מדובר בחלקיקים זעירים כגון אטומים הוא חזק מספיק כדי להחזיק אותם במקומם או להזיז אותם ממקום למקום. המצאת המלקחיים האופטיים, שהפכו לכלי משמעותי מאוד בפיזיקה, זיכתה את הפיזיקאי ארתור אשקין (Arthur Ashkin) בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2018.

חוקרי הטכניון השתמשו בניסוי בשרשרת קווית של שלושה מלקחיים אופטיים. באמצעות שינוי המרחקים בין כל שני מלקחיים סמוכים הם שלטו באופן דינמי בקצב המנהור של אטומים ביניהם. מנהור היא תופעה ייחודית לעולם הקוונטי, שבה לחלקיקים יש סיכוי לעבור דרך מחסום פוטנציאל שבאופן קלאסי הם לא יכולים לעבור. על ידי השליטה בקצב המנהור, החוקרים הצליחו להעביר את האטומים בין המלקחיים הקיצוניים בשרשרת באופן חלק וביעילות גבוהה.

בנוסף, החוקרים הראו כי למרות שהאטומים עוברים בין שני צידי השרשרת, הסיכוי למצוא אותם במלקחיים האמצעיים הוא מאד נמוך. תכונה מסקרנת זאת של סכמת ההעברה ניתנת להבנה אם נזכור כי בתורת הקוונטים חלקיק מתואר על ידי גל או חבילת גלים. בסכמה שהודגמה בניסוי, הגלים מתאבכים באופן הורס במלכודת האמצעית, ולכן אי אפשר למצוא שם את האטומים. זוהי הדגמה ראשונה לשיטת העברה זו, והחוקרים מעריכים כי היא עשויה להוות אבן דרך משמעותית בפיתוחן של פלטפורמות קוונטיות חדשות.

המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF), קרן פזי ומרכז הקוואנטום ע”ש הלן דילר בטכניון.

למאמר ב-Science Advances

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי חנכה אתמול (ג’, 5 בנובמבר 2024) את המבואה ע”ש עוזיה גליל ז”ל, מייסד אלביט מערכות וחברות רבות נוספות. הטקס נערך בהשתתפות בני המשפחה והנהלת חברת אלביט מערכות ובמעמד נשיא ומנכ”ל אלביט מערכות בצלאל (בוצי) מכליס, יו”ר דירקטוריון אלביט מערכות לשעבר מיקי פדרמן, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, דיקנית הפקולטה פרופ’ עדית קידר ויו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ’ פרץ לביא.

הקמת המבואה, המנציחה את פועלו של עוזיה גליל ז”ל ומציגה את הטכנולוגיה המתקדמת להגנה שאותה מפתחת אלביט מערכות, התאפשרה הודות לתרומות המשפחה וחברת אלביט מערכות לטכניון. התצוגה במבואה ממחישה את החיבור בין מורשתו של עוזיה לתוצרי חברת אלביט אשר מהווים את חוד החנית של ההגנה בישראל.

עוזיה גליל (2021-1925) היה בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון ומאבות ההייטק הישראלי. הוא נולד בשנת 1925 בבוקרשט ועלה לישראל עם עליית הנוער בגיל 16. ב-1943 התקבל ללימודים בטכניון ובתום הלימודים החל שירות ממושך בחיל הים. לאחר תואר שני באוניברסיטת פרדו (Purdue) עבד בשיקגו בפיתוח הטלוויזיה הצבעונית של מוטורולה ובשובו לארץ חזר לחיל הים כראש מחלקת מו”פ אלקטרוניקה. ב-1957 הצטרף גליל לשורות הטכניון כמרצה וכמנהל מחלקת האלקטרוניקה בפקולטה לפיזיקה. במסגרת עבודתו בטכניון פיתח מערכות אלקטרוניות מתוחכמות לשימוש במחקר פיזיקלי. לצד עבודתו בטכניון הקים ב-1962 את אלרון, שהצמיחה יותר מ-25 חברות טכנולוגיה ובהן אלסינט וצורן. לימים הקים את “מרכז גליל לאינפורמציה רפואית ממוחשבת וטלרפואה” שליד הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון כדי לרתום את הטכנולוגיה לטובת הרפואה והאדם באמצעות אינטגרציה בין מערכות טכנולוגיות שונות.

בתו של גליל רות אלון, בוגרת הטכניון ויזמית הייטק, אמרה בטקס: “תמיד ידענו והרגשנו שמשפחת גליל המורחבת כוללת את הטכניון וחברת ‘אלביט’. אלה היו ה’בתים’ של אבא. שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה היה תמיד חזונו ופועלו, ואין מתאים מהמקום הזה להזכיר ולהנציח אותו.”

“עוזיה היה איש חזון שתרם רבות לטכניון, לתעשייה ולחברה בישראל,” אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “הוא היה מיקירי הטכניון, מהבולטים בבוגריו וידיד מסור למוסד האקדמי שבו רכש את השכלתו. עוזיה, יזם בכל רמ”ח איבריו, הוא מייסד אלרון – מודל ראשון להקמת תעשייה עתירת טכנולוגיה הצומחת מתוך מוסד אקדמי ישראלי. עוזיה הקדים את זמנו בתחומים רבים. הוא הניח את היסודות לאומת חברות ההזנק הישראליות וכך צפה כבר לפני עשרות שנים את השילוב ההכרחי בין טכנולוגיה לרפואה בשירות האדם. תרומתו לטכניון כיו”ר הקורטוריון וכחבר הוועד המנהל במשך שנים הייתה אדירה. המבואה החדשה תשמש בהכשרת דור העתיד של תעשיית ההייטק הישראלית, הסטודנטים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, ותוקדש למורשתו של גליל, מורשת של חיבור בין אקדמיה ותעשייה וטיפוח הדור הצעיר של מדענים ומהנדסים.”

בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ”ל ונשיא אלביט מערכות: “עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. דבריו של יגאל אלון משתקפים היטב במבואה שלהקמתה נרתמנו להנצחת מורשתו של עוזיה גליל. החיבור בין הטכניון, בוגריו ואלביט הוא קשר חזק של שותפות, עשייה ואחריות להטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה הישראלית. עובדי אלביט בוגרי הטכניון מכירים ופועלים בהתאם לחזון של עוזיה גליל ז”ל אשר אופיו המיוחד, יצר העשייה, היצירה והחדשנות שלו מפיחים בנו – מנהלי החברה ועובדיה – רוח יצירה ותרומה מדי יום. אנחנו גאים להיות ממשיכי דרכו, מחויבים לשמר ולהעביר לדורות הבאים את מורשתו ולתרום מדי יום להגנה על מדינת ישראל.”

“עוזיה לימד אותנו שחדשנות ויזמות הן יותר מאשר מיומנות טכנית. זוהי דרך חשיבה, דרך להאמין בכוחם של רעיונות לשנות את העולם,” אמר נשיא הטכניון לשעבר ויו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל, פרופ’ פרץ לביא. “עבור האנשים שעבדו לצידו של עוזיה הוא לא היה רק מנהיג אלא גם מנטור. הוא האמין בפוטנציאל של אנשים באותה מידה שהוא האמין בפוטנציאל של הטכנולוגיה, לכן הטכניון היה כה קרוב לליבו. הוא האמין בכל ליבו בחיבור שבין האקדמיה והתעשייה. הוא נתן ביטוי לאמונה זאת כמעט בכל ישיבה של הוועד המנהל של הטכניון, בו היה חבר שנים רבות.”

בשנת 1977 העניק הטכניון לגליל תואר דוקטור לשם כבוד. ב-1980 התמנה גליל לתפקיד יו”ר הקורטוריון ובכך היה לבוגר הטכניון הראשון בתפקיד זה, שבו החזיק עד 1990. ב-1997 הוא קיבל את פרס ישראל על תרומתו לפיתוח תעשיית ההייטק הישראלית, ובאותה השנה זכה גם במדליית הטכניון – אות הכבוד הגבוה ביותר של הטכניון. 

לסרטון המציג את פועלו של עוזיה גליל ז”ל:

[su_youtube url=”https://youtu.be/n4Gn44Tfots?si=mLSyNNxb_M4rpH7l” width=”700″ height=”200″]

שנת הלימודים תשפ”ה נפתחה בטכניון בצל ירי הטילים והרקטות על מרחב חיפה והתרחבות הלחימה בצפון בשבועות האחרונים. פתיחת השנה נדחתה בשבוע ל-10 בנובמבר 2024, והסמסטר יכלול 12 שבועות הוראה. ימי ההכוון (אוריינטציה) עבור סטודנטים וסטודנטיות חדשים יתקיימו במהלך השבוע הקרוב בפקולטות, בהתאם להנחיות פיקוד העורף במרחב חיפה.

השנה מצטרפים לטכניון כ-3,100 סטודנטים חדשים: 2,100 לתואר ראשון, 48% (!) מהם נשים, וכ-1,000 לתארים מתקדמים. על אף המלחמה, זהו מספר דומה לשנת הלימודים הקודמת ושיפור משנת תשפ”ג. הפקולטות הגדולות במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון הן הפקולטות העוסקות במקצועות ההייטק – הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב והפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות.

בשנת הלימודים תשפ”ה ילמדו בטכניון סך הכול כ-15 אלף סטודנטים. ההתפלגות הכללית בציבור הסטודנטים לתואר ראשון היא 45% נשים, 55% גברים. לתארים מתקדמים ילמדו השנה כ-4,700 סטודנטים וסטודנטיות, כ-40.5% מהם נשים. מספרים אלה כוללים גם את 203 הסטודנטים הלומדים במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק.

גם השנה יהיו במילואים, בזמן פתיחת הסמסטר, מעל ל-1,000 סטודנטים וסטודנטיות, חלקם כבר בסבב לחימה שלישי. בשנת הלימודים תשפ”ד שיעור הנשירה לא גדל והסטודנטים משרתי המילואים שמרו על ממוצע ציונים גבוה על אף החיסורים הרבים, זאת הודות למעטפת תמיכה רחבה ומקיפה שהעניק להם הטכניון הכוללת מגוון פתרונות אקדמיים ובהם שיעורי עזר וליווי אישי ע”י חונכים ומעטפת כוללת של תמיכה רגשית וסיוע כלכלי נרחב.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “המלחמה הגיעה גם אלינו הביתה, לקמפוסי חיפה. משפחת הטכניון ספגה אבדות כואבות, סטודנטים ובוגרים שנפלו או נרצחו. בצל הכאב נמשיך לנהוג כפי שנהגנו תמיד, לא נתעלם מייעודנו ולא נסתגר. את השנה המאה ואחת נפתח בקמפוסים, בכיתות הלימוד ובמעבדות המחקר, מודעים ומותאמים לאיומים ולהנחיות פיקוד העורף אך בידיעה ברורה שזה הדבר הנכון לעשותו. זו הייתה תשובתנו לאורך מאה שנים במשברים לא פחות מאתגרים, זו תשובתנו לטבח השבעה באוקטובר וזו תשובתנו למלחמה שפרצה בעקבותיו. נמשיך לפתח את הטכניון, להקים מרכזי מחקר ולקיים מחקר פורץ דרך. נמשיך להכשיר את הדור הבא של המדעניות, המהנדסים, הרופאות, המחנכים והאדריכליות שיבטיחו את עתידה של מדינת ישראל. זוהי שנה מאתגרת לכל הסטודנטים וחברי הסגל המינהלי והאקדמי ובמיוחד למילואימניקים שביניהם, ואנו נעשה ככל יכולתנו להקל עליהם.”

לדברי דיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק, “זוהי תקופה מורכבת ומאתגרת, שמלווה אותנו בצל המלחמה המתמשכת. אין ספק שמדובר בזמנים לא פשוטים, אך דווקא בימים כאלה, המחויבות שלנו כלפי הסטודנטים רק הולכת ומתחזקת. הרישום לטכניון לא נפגע עד כה, ובהשוואה לשנים שעברו אף עלה. הטכניון כאן כדי להעניק לסטודנטים את הכלים והידע הנדרשים כדי להתמודד עם האתגרים ולתמוך בכל צעד במסע הלימודי. אנחנו מבטיחים שההשקעה שלכם כאן תתוגמל בניסיון לימודי מעשיר ומשמעותי.“

דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן אמרה כי “רבים מהסטודנטיות והסטודנטים שלנו משרתים כעת במילואים ואני שולחת להם ולהן חיזוקים וחיבוקים. כפי שעשינו בשנה שעברה נעשה הכול על מנת לעזור להם להשתלב חזרה בלימודים עם שובם משירות המילואים במעטפת תמיכה נרחבת. דיקאנט הסטודנטים, מרכז הייעוץ והתמיכה בסטודנטים, יחידת הסיוע הכלכלי והשירות הפסיכולוגי בקמפוס עומדים לרשות הסטודנטים והסטודנטיות בכל בעיה ואני מזמינה אתכם להיעזר בהם.”

 

מכירים את כל ההנחות שיש לסטודנטים? הסתדרתם על מעונות?
אספנו לכם את הקישורים החשובים באמת כדי שתוכלו לפתוח את השנה בצורה הכי טובה שיש ‍
מוזמנים להציץ:
https://lp.technion.ac.il/bts

פרופ’ גני יקבל את הפרס “על תרומות חלוציות במחקר בנושאי הנעה בהודפים מתכתיים, חומרים אנרגטיים, רקטות היברידיות, מנועי מגח ועל-מגח ועל תרומה מתמשכת לאורך שנים של חינוך דורות של מומחי הנעה.” פרופ’ גני אמר כי “מדובר בהוקרה משמעותית מאוד, ואני כמובן נרגש לקבל את הפרס. כל חיי האקדמיים מוקדשים למחקר ולהוראה בתחום ההנעה הרקטית בפרט וההנעה האוירונוטית המהירה בכלל. אני מעריך את התרומה של כל אחד מהסטודנטים, המדענים ואנשי הצוות ההנדסי שעבדו איתי במשך השנים. הפרס הניתן על ידי האגודה האווירונוטית המובילה בעולם מבטא הכרה והערכה ברמה הגבוהה ביותר.”

פרופ’ דניאלה רווה, דיקנית הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, אמרה: “אנו מברכים את פרופסור גני על קבלת פרס Wyld Propulsion היוקרתי. עשרות שנות מחקר פורץ דרך ומחויבותו להכשרת דורות של מהנדסי ומדענים תעופה וחלל הופכים אותו לנמען ראוי. פרופ’ גני עוזר לפקולטה שלנו במשימתה להמשיך ולהיות מרכז אקדמי ברמה עולמית לאווירונוטיקה ואסטרונוטיקה המוקדש ליצירה, הרחבה ושיתוף של ידע במדעי התעופה והנדסת התעופה והחלל.”

פרס Wyld מוענק על הישגים יוצאי דופן בפיתוח או ביישום של מערכות הנעה רקטית. הפרס היוקרתי ממומן על ידי הוועדות הטכניות של האגודה בנושאי הנעה חשמלית, הנעה רקטית היברידית, הנעה רקטית נוזלית, הנעה גרעינית והנעה מוצקה.

 

יפתח משל הציג את פרויקט הגמר שלו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, בהנחיית אדר’ גבי שוורץ ואדר’ ד”ר דקלה יזהר, בתערוכת פרויקטי הגמר שהוצגה לאחרונה בקמפוס. לפני המלחמה חשב משל שפרויקט הגמר שלו בפקולטה יעסוק בעירו אשקלון, אבל השהות האינטנסיבית בקיבוץ ניר עוז, שם שהה תקופה ארוכה כמילואימניק, שינתה את ההחלטה הראשונית. יחידת המילואים המיוחדת של משל התמקמה כבר בתחילת המלחמה בקיבוצי העוטף,  והקשר עם ניר עוז הפך לחלק ממנו. שם, בשעות הפנויות, הוא עבד על מה שהפך לפרויקט הגמר שלו בטכניון.

בטקסט הפתיחה לפרויקט, תחת הכותרת “ניר עוז ואני”, כותב משל: “במשך שלושה חודשים רצופים חייתי בקיבוץ החרב. בתים רבים נשרפו כליל, סימני ירי על חלונות הממ”ד, משפחות שלמות שנמחקו, חיים שנגדעו באבחה… בכל יום ובכל שיטוט גיליתי שכבות נוספות מסיפורו של הקיבוץ ורבדים הכרוכים במקום, בתושביו ובקורותיו. פגשתי שורדי טבח שהגיעו לאסוף את חפציהם, שוחחתי עם מקימי ניר עוז, פגשתי אנשים שאיבדו את כל עולמם. כאדם, כלוחם וכאדריכל ניקרה בי השאלה כיצד אפשר להשיב הביתה קהילה פצועה ומדממת שחוותה טראומה כל כך משמעותית.”

פרויקט הגמר עוסק בשיקום ניר עוז באופן שלא יהפוך את הקיבוץ לאנדרטה אלא ישיב אותו להיות מקום חי. “כדי לגשת למלאכת השיקום מוכרחים להבין מהוה קיבוץ ניר עוז ואיזה מין חיים היו שם לפני השבת השחורה. לאחר מכן יש ללמוד את הטראומה המרחבית שהמקום חווה ואת רגשות החברים, ולסיכום התהליך לגבש עקרונות להתערבות וליצירת מרחב משוקם.”

משל, בן שלושים, גדל באשקלון. הוריו אודי ונגה רופאים וכמותם שתי אחיותיו הגדולות. הוא עצמו  למד בבית ספר לאומנויות באשקלון והשלים בגרות של חמש יחידות באומנות פלסטית. “שם גיליתי שאני  רוצה  להיות  אדריכל, וכבר  בגיל 13 התחלתי לבנות  דגמי בתים, כך שהדרך לעולם האדריכלות הייתה טבעית.” אחרי הצבא הוא התלבט בין בצלאל לטכניון, ובעקבות היום הפתוח בטכניון בחר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. “בנוסף למוניטין של הטכניון, האווירה בקמפוס מצאה חן בעיניי, עם הדשא ליד הפקולטה. בפקולטה עצמה ראיתי את ‘הסדנה של מוטי’, נגריה שהזכירה לי את  בית  הספר.” משל החל את לימודיו ב-2018 וכיום, במקביל ללימודיו, הוא גם עובד במשרד אדריכלים. “אני נמצא במקום הנכון מבחינה מקצועית, מקום שמאפשר לי להתפתח ולהמשיך לפתח את התשוקה שלי למקצוע.” 

הציורים שצייר משל בניר עוז בתקופת המלחמה הוצגו לאחרונה בתערוכה “ממציאות לזיכרון” בסינמטק תל-אביב, וההכנסות ממכירותיהם הועברו לעמותת “בשביל המחר”, המסייעת ללוחמים שהשתחררו להתמודד עם חוויותיהם. התערוכה הוצגה בטכניון ביוני האחרון, בתקופת מושב הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון, המשיכה למשכן הכנסת ובקרוב היא תוצג בארצות הברית בכינוס של GA, האסיפה הכללית של הקהילות היהודיות בצפון אמריקה, שתיפתח בוושינגטון ב-10 בנובמבר.

צילום: חיים זינגר