ארבע חברות סגל מהטכניון זכו במענקי המחקר היוקרתיים ERC Starting Grants מטעם הנציבות האירופית למחקר. אלה הם מענקי מחקר יוקרתיים ותחרותיים הפתוחים לחוקרים צעירים מישראל ומאירופה, והזכייה משקפת את הצטיינותן של חוקרות הטכניון ואת רוחב היריעה המחקרי המאפיין את הקמפוס.
המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ’ קובי רובינשטיין, אמר כי “הישגיהן של ארבע חברות הסגל מציבים אותנו בחזית האוניברסיטאות המצטיינות באירופה. לא פחות חשוב מכך, יש כאן ייצוג מגדרי יוצא דופן – סיבה לגאווה עבור כולנו וכמובן עבור החוקרות המצטיינות עצמן.”
מענקי ERC Starting Grants נועדו לסייע למדענים צעירים ומבטיחים לקדם את מחקריהם, לגבש צוותי מחקר ולחתור להגשמת רעיונות נועזים ומקוריים. המועמדות והמועמדים נדרשים להציג פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות, שאפתנות עזה והיתכנות של הצעת המחקר שלהם.
אלה ארבע חוקרות הטכניון שזכו במענק:
ד”ר ענבל טלגם-כהן מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב עוסקת בתורת המשחקים האלגוריתמית, שהפכה לתחום מחקר חשוב ועתיר הישגים, וב”תכנון חוזים” – תחום שזיכה את הפרופסורים אוליבר הארט ובנגט הולמסטרום בפרס נובל בכלכלה לשנת 2016. לדבריה, “שום אלגוריתם אינו אי בודד. אלגוריתמים מקיימים אינטראקציה בלתי פוסקת עם שחקנים אנושיים בעלי עניין, ומתכנני אלגוריתמים חייבים להתחשב בכך. הרעיון הבסיסי בפרויקט שלנו הוא לתמרץ פעולות של השחקנים הרלוונטיים, כך שהפלט של האלגוריתם ממומש בפעולות אלה. חוזה הוא כלי מרכזי לעידוד פעולה למען מטרה משותפת, ובפרויקט זה אנו מבקשים להניח את הבסיס התאורטי לתכנון חוזים אלגוריתמי כתחום חדש, הרלוונטי בין היתר לסביבות מחשוב מורכבות.”
למחקר העתידי בתחום זה השלכות דרמטיות, ובהן צמצום כשלים אלגוריתמיים הנובעים מבחירות אנוכיות, עידוד השקעת מאמץ יעילה יותר לטובת החברה, והנעת המעבר מחוזים מסורתיים לפלטפורמות מקוונות כגון עבודה או רפואה דיגיטלית.
ד”ר נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט עוסקת בחקר המיקרוביום – אוכלוסיית חיידקי המעי – ובהשפעתם על היבטים בריאותיים שונים. המחקר הזוכה יתמקד בקוליטיס ובקרוהן – מחלות כרוניות דלקתיות הפוגעות במערכת העיכול. “מערכת החיסון משחקת תפקיד מאוד חשוב בהתפתחות מחלות מעי דלקתיות ולפי המחקרים שלנו ושל אחרים, חיידקי המעי משפיעים על תפקוד מערכת החיסון. במחקר הנוכחי נבחן את האינטראקציה בין אוכלוסיות חיידקי המעי לגוף החולה, בחולי קוליטיס וקרוהן, ואת השפעת האינטראקציה הזו על חומרת המחלה.”
המחקר ירתום גישות חדשניות מתחומים שונים ובהם מיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וביולוגיה חישובית ומערכתית. במסגרת הפרויקט יפתחו החוקרים טכנולוגיה חדשנית לאנליזה של חיידקי המעי בסביבתם הטבעית וברזולוציה גבוהה. הם מאמינים כי הבנה מעמיקה של מנגנוני האינטראקציה של חיידקי המעי עם המאכסן (האדם) במהלך התפתחות המחלות, צפויה להוביל לפיתוח גישות חדשניות לאבחון המחלות ולטיפול בהן.
ד”ר עפרה עמיר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול עוסקת בממשקי אדם-מחשב, ובפרויקט הזוכה היא תקדם את שיתוף הפעולה בין בני אדם לבינה מלאכותית. לדבריה, “כדי ששיתוף פעולה זו יהיה יעיל, אנשים צריכים להיות מסוגלים להבין ולצפות את ההתנהגות של המערכות שאיתן הן עובדים. נהגים שיישבו במכוניות אוטונומיות, לדוגמה, יצטרכו לצפות מצבים שבהם המכונית תיכשל ותעביר להם את שליטה, בעוד שרופאים יצטרכו להבין את הטיפול שעליו ממליצה מערכת בינה מלאכותית כדי לוודא שההמלצה מתאימה להעדפות החולה. שיטות הסבר לבינה מלאכותית (explainable AI) נועדו לתמוך במשתמשים על ידי שקיפות של דרך הפעולה של המערכת ושל אופן קבלת ההחלטות שלה. הפרויקט יפתח שיטות חישוביות וממשקי אדם-מחשב חדשים שיאפשרו למשתמשים לחקור בצורה יעילה ומועילה את קבלת ההחלטות של מערכות בינה מלאכותית.”
ד”ר נגה רון–הראל מהפקולטה לביולוגיה חוקרת את תאי T, שהם תאי דם לבנים הממלאים תפקיד קריטי במערכת החיסון. הזדקנות של תאים אלה תורמת להזדקנות איברים רבים בגוף ולמחלות הקשורות בגיל המבוגר. “במחקר הנוכחי נבדוק את ההשערה שבין תאי T והמיקרו-סביבה שלהם בגוף מתקיימת אינטראקציה הדדית העלולה להפוך למעגל קסמים שלילי בתנאים של חולי וזיקנה. כיום ידוע לא מעט על השפעת הזדקנות התאים על סביבתם, אולם ההשפעה ההפוכה לא נחקרה דיה. במחקר האמור נבדוק כיצד המיקרו-סביבה בעכבר הזקן מכתיבה את דעיכתם של תאי T ונבחן את ההשערה שפיתחנו על סמך מחקרים קודמים שלנו – שהתערבות במסלולי הזדקנות בבלוטות הלימפה ובטחול עשויה ‘להצעיר’ את מערכת החיסון ולהחזיר לה את יעילותה כדי לבלום מחלות רבות האופייניות לגיל המבוגר.”
לפרטים נוספים מטעם תוכנית Horizon Europe ראו כאן.
