לצפייה בועידה:
לקריאת הסיקור מהאירוע:
קטגוריה: Uncategorized
על אף ההאטה בגיוס עובדים במשק: יריד התעסוקה בטכניון יתקיים מחר בהשתתפות 55 חברות טכנולוגיה מובילות
55 חברות ישראליות ובין-לאומיות ישתתפו מחר ביריד התעסוקה בטכניון. היריד מזמן לסטודנטים ולבוגרי הטכניון אפשרות להכיר לעומק את החברות המשתתפות, להיפגש עם נציגיהן, להגיש קורות חיים ולהתראיין למשרות רלוונטיות. את יריד התעסוקה מארגנת היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים והוא מתקיים במסגרת יום היזמות והקריירה בטכניון.
“בוגרי הטכניון מאיישים משרות בכירות בתעשייה האזרחית והביטחונית בישראל, וזהו מקור גאווה עבורנו”, אמרה דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. “תפקיד הטכניון אינו נגמר רק בהשכלה של הסטודנטים; חשוב לנו לעזור ולדעת שאחרי סיום התואר, ואולי עוד לפני כן, הסטודנטים יעסקו בתחום אותו למדו כאן. אני רואה ביריד התעסוקה פוטנציאל גדול, כיוון שביכולתו לאפשר לסטודנטים דרך קלה יותר להשתלבות בשוק העבודה. ימים אלה של חוסר יציבות כלכלית מציבים אתגר הן בפני המגייסים והן בפני מחפשי העבודה. יריד התעסוקה יכול לסייע, לסטודנטים ולבוגרי הטכניון, שכן חברות מובילות מתחומים שונים בתעשייה מגיעות אלינו לקמפוס במטרה לשלב את הסטודנטים שלנו בשורותיהן. היריד מהווה משאב רב ערך מכיוון שהוא מספק דרך יעילה להכרת החברות והתרבות הארגונית שלהן, ליצירת רשת קשרים, לחשיפה לתפקידים ולכישורים הנדרשים ולהפצת קורות החיים – וכל זאת תוך שעות ספורות.”
ביריד ישתתפו כאמור 55 חברות ובהן Apple, Elbit Systems, GE Healthcare, Intel, KLA, Mobileye, PTC, JPMorgan, SolarEdge, TEVA, Dexcel pharma, Marvell, ZIM, Philips, התעשייה האווירית, רכבת ישראל, מקורות, רפאל ואסם-נסטלה.
את רשימת החברות המלאה תוכלו למצוא בהזמנה ליריד
תוכנית היזמות BizTec בטכניון: פותחים את המחזור ה-19
BizTec, תוכנית היזמות המובילה בישראל שנוסדה ב-2004 בטכניון, מכריזה על פתיחת מחזור 2023. אירוע הפתיחה יתקיים במסגרת יום היזמות והקריירה t-day שמארגן מרכז היזמות t-hub.התוכנית הוותיקה פותחת את המחזור ה-19. עד כה היא תמכה באלפי סטודנטים, וכ-600 קבוצות עושות כיום את בדרכן מרעיון למיזם. לדברי מנהלת התוכנית ד”ר ליטל עטיה, המפתח להצלחה ב- BizTec הוא שילוב של פתרון המתאים לשוק גדול, התאמת המוצר ללקוח ולמשתמש תוך שימוש בטכנולוגיות, ועבודת צוות טובה. “אני מאמינה שלכל אחד מהמיזמים שהתקבלו יש פוטנציאל אדיר להפוך להצלחה,” אמרה.
באירוע הפתיחה יתארחו בוגרי התוכנית בהם רן קורבר ואמיל פישר, ממייסדי בריזומטר שנמכרה לאחרונה לגוגל במעל 200 מיליון דולר (BizTec 2013), ד”ר מיטל שגב בר שייסדה יחד עם ד”ר קונוולינה ופרופ’ חוסאם את feelit (BizTec 2016), וגייסה מעל 10 מיליון דולר, לנה לוין, ממייסדי -Polytouch שנמכרה ב-30 מיליון דולר ( BizTec2009), זינאת עוואד ואסף ליכט, כיום סטודנטים במסלול הכפול רפואה והנדסה ביו-רפואית, מייסדי הרמוני (BizTec 2020), קרני אילן ממייסדות Feminai (מקום ראשון ב- BizTec 2022), ואנסטסיה נפומניאשצ’יה ממייסדות ספקולייט (מקום שני 2022).
המשתתפים בתוכנית מקבלים הרצאות, סדנאות, הדרכה ומנטורינג מהאקדמיה, מהתעשייה ומענף ההון-סיכון. בסיום התוכנית, המיזמים המצליחים יציגו את הפיתוחים שלהם באירוע שיא, Demo Day, בפני משקיעים ומובילי דעת קהל. התוכנית מתקיימת בחסות מרכז ברוניצה שהוקמה על ידי יהודה ויהודית ברוניצקי, מייסדי ומנהלי אורמת וזוכי פרס ישראל למפעל חיים בתעשייה. את התוכנית מלווה משרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות’ והיא מתקיימת בשיתוף פעולה עם קרנות הון סיכון גלילות קפיטל פרטנרס, וקרן טקווין.
אירוע הפתיחה יתקיים ביום שלישי, 2 במאי, בין השעות 19:30-17:00 בבניין טאוב (הפקולטה למדעי המחשב). להרשמה: https://forms.gle/ziN9KGAUxZ8SUFaR6
ברכת נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ליום העצמאות ה-75
משפחת הטכניון היקרה,
ביום העצמאות ה- 75 למדינת ישראל, אני מבקש לאחל לכל אחת ואחד מכם חג שמח.
בימים אלה, ראוי במיוחד להתבונן לאחור ולהתגאות בכל מה שהשגנו יחד.
וכשאנו פוסעים לקראת שנת ה- 100 מאז פתח הטכניון את שעריו, אנו גאים בחלקנו העצום במסע המופלא הזה. גאים בבוגרות ובבוגרים, בחברות ובחברי הסגל האקדמי והמנהלי, בסטודנטיות ובסטודנטים שלנו על מחויבותם ותרומתם יוצאת הדופן להקמת מדינת ישראל, לביטחונה, לשגשוגה ולא פחות מכך, לחוסנה החברתי.
ביום זה אנחנו חוגגים לא רק את הישגנו אלא גם את הערכים שהנחו אותנו במסע הזה – את רדיפת האמת והחתירה למצוינות, לשוויון, לסובלנות והכלה.
חג שמח,
פרופ’ אורי סיון
נשיא הטכניון
נאום נשיא הטכניון ליום הזיכרון
טקס יום הזיכרון 24.4.2023
משפחות שכולות, משפחת הטכניון, אורחים נכבדים.
ימי השבוע שתחילתו ביום השואה וסיומו בצפירה המפרידה בין יום הזיכרון ליום העצמאות הם ימים נוראים של חשבון נפש. תחילתם בגורלו של עם ללא מולדת ואחריתם במחיר הנורא ששילמו הורים, אחים, אחיות, סבתות וסבים, חברות וחברים של למעלה מעשרים וארבעה אלף חללים שנפלו במלחמות ישראל ובפעולות האיבה כדי להבטיח את קיומנו בארץ הזאת.
לא במקרה ניצב קיר הזיכרון שלנו, בפניו ניצבתי בשם כולנו לפני שעה קלה, בליבו של הקמפוס. הוא ניצב שם ומסמל את הגלעין העצוב, הקשה והמכביד, שנישא איתנו תמיד: בשמחה ובעצב, בחוצות עיר וגם בד’ אמות. כל שם על קיר הנופלים הוא עולם ומלואו, עתיד שנקטע בטרם עת ולא התממש, והשמות חקוקים בו כדי להזכיר לנו בכל יום ויום, שעה שעה, את אלה שבמותם ציוו לנו את החיים, ואת משפחותיהם וחבריהם ששילמו את המחיר הכבד מכל.
זהו קשר דמים בל ינותק, השתי וערב של רקמת חיינו כאן. בכל פעם שאני חולף על פני הקיר הנורא הזה אני חוזר ומבטיח בליבי ל- 189 בני משפחת הטכניון ששמותיהם חקוקים כאן ובליבנו, לחברים הרבים שאיבדתי לאורך הדרך, למשפחות החללים ולחבריהם – לעשות ככל יכולתי כדי להגשים את ציווים ברוח ערכי מגילת העצמאות וברוח הערכים שאליהם ועליהם חינך הטכניון במשך קרוב למאה שנים דורות של מהנדסים, מדענים, רופאים, אדריכלים ואנשי חינוך. זה הציווי, זה המצפן שלאורו נמשיך לצעוד, ואין בלתו.
השנה אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום הכיפורים. מלחמה ש -81 מחלליה מונצחים על קיר הזיכרון הטכניוני.
סגן יהודה מונהייט מחיפה, סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות, עזב את ספסל הלימודים כשנקרא למילואים במלחמת יום הכיפורים. יהודה, יליד פולין, היה אוטודידקט מחונן שלמד מתוך צפייה באביו את מלאכת תיקון כלי הרכב ונדבק בחיידק הנדסת המכונות. הוא למד בעצמו לבגרויות והשתתף כחייל סדיר במלחמת ששת הימים שאחריה התחיל את לימודיו בטכניון. בזמן הלימודים נשא לאישה את חברתו, רבקה והקים משפחה צעירה בזמן שהוא לומד ועובד בעבודות שונות, בין השאר גם כאסיסטנט בפקולטה. בעקבות לימודיו בטכניון עבר יהודה לחיל ההנדסה בצה”ל ומונה למפקד דוברה. עם פרוץ המלחמה התייצב יהודה ביחידתו והשתתף בצליחת התעלה – צליחה שבמהלכה נפגעה הדוברה שעליה פיקד והוא נהרג. הוא הותיר אחריו אישה – רבקה, ובן – אורן, שנולד שלושה ימים אחרי נפילתו, שניהם נמצאים עימנו כאן היום. הוא הניח הורים, אחות ושני אחים.
כמותו, גם רב סרן רפאל (רפי) לב, מקיבוץ יגור, טייס בחיל האוויר ובוגר הפקולטה לפיזיקה, נקרא להשתתף כטייס סקייהוק בקרבות הבלימה ברמת הגולן. רפי שהפסיק את לימודי המגיסטר שלו בגלל הקריאה למילואים, נפל כשמטוסו נפגע מטיל קרקע אויר. הוא הותיר אחריו אישה, שתי בנות ובן שנולד שמונה חודשים לאחר נפילתו. מנחהו של רפי, ד”ר יעקב דר, ערך את עבודת ה”מגיסטר” שהכין רפי והגיש אותה לטכניון. בטקס חלוקת התארים מטעם הטכניון, שנערך בקיץ של שנת 1974 הוענק לרפי לאחר מותו תואר “מגיסטר” בפיזיקה גרעינית בהצטיינות. התעודה ניתנה למשפחתו.
קרבות הבלימה במלחמת יום הכיפורים שבהם השתתפו יהודה ורפי היו משעותיה הקשות של מדינת ישראל. שבוייה בקונספציה שגוייה ויהירות, הופתעה מדינת ישראל, וזכורים דבריו של שר הביטחון משה דיין לאחר קריסתו של קו המעוזים ונפילתם של חיילים רבים והליכתם של אחרים בשבי, על חורבן הבית השלישי.
אבל במסירות והקרבה ובמחיר נורא של 2656 הרוגים ו 7251 פצועים התגברנו כעם, וסיימנו את המלחמה בניצחון. לחמנו יחד בשם ההיסטוריה שהובילה להקמת מדינת ישראל ובשם החזון המגולם במגילת העצמאות. לחמנו יחד כתף אל כתף באותה מלחמה ובאלה שבאו לפניה ואחריה, דתיים וחילוניים, תומכי ימין ותומכי שמאל, גברים ונשים, בני אשכנז ובני קהילות המזרח. אותו “יחד” ואותה שותפות הם ציוויים של הנופלים אלינו – החיים. בימים אלה שבהם הרקמה הרופפת המחברת בינינו מחשבת להיקרע תחת מהלכים חפוזים המאיימים לשנות את פניה של מדינת ישראל ואת הברית ביננו לעד הם קוראים לנו מהחווה הסינית ומעמק הבכא, מהרי הלבנון, משער הגיא ומשדות הנגב והגליל: הרפו, רפאו את השסעים, עיצרו לפני שיהיה מאוחר.
וביום הזיכרון הפרטי שלי, כשאני ניצב מול קיר הזיכרון אני רואה את פניו של רס”ן משה ויטנר חברי לטייסת, יליד חיפה וסטודנט בטכניון, חייכן ואופטימי תמיד ששרת כקברניט יסעור במילואים. בעשרה במאי 1977 התרסק מסוקו במהלך תרגיל בבקעת הירדן. 44 לוחמים מגדוד 890 ועשרה אנשי צוות נספו בתאונה הידועה כאסון הנ”ד, מהאסונות האוויריים הגדולים שידעה מדינת ישראל.
ואני נזכר גם בחיוכו של רס”ן אילן קאופמן, יליד פתח תקווה, טוב לב וחכם. אילן היה סטודנט לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ושרת כטייס במילואים. בליל העשרים ושניים לאפריל 1990, לאחר שהנחיתו כוח צנחנים מגדוד 202, במהלך טיסת ניווט באזור מבוא שילה פגע הרוטור של המסוק המובל בזנבו של המסוק המוביל ושני המסוקים התרסקו. בהתרסקות נהרגו 6 אנשי צוות ואיש צוות שביעי נפטר מאוחר יותר בבית החולים.
אני נזכר בהראל אלתרמן חברי כאח לי, ובירון ספרא, באברהם שינדלר, במשה תבו, בשוקי לבנת, בחנוך פרלמן, בחגי קושט, בגדעון חנון, ובשי צפוני כולם צעירים, טורפים את החיים ומצפים לעתיד.
הזמן אינו מפחית מהכאב ומהשכול, וגם ההתכנסות השנתית שלנו כאן, מול קיר הזיכרון, לא תוכל לעשות זאת. עם זאת, זו הזדמנות מיוחדת שלנו כקהילה וכחברה להזכיר לעצמנו עד כמה כבד מחיר החיים כאן, לחבק את משפחות הנופלים ולהבטיח להן כי גם בעתיד לא נשכח את קורבנן. זו ההזדמנות שלנו להוקיר את זכר הנופלים ולחדש כל שנה את הנדר לצקת עוד ועוד משמעות בקורבנם. ואם נצליח לעשות זאת, נדע שקיימנו את צוואתם.
יהי זכרם ברוך.
עצרת לזכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות איבה וטרור
כולכם מוזמנים לעצרת לזכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות איבה וטרור, שתיערך היום בשעה 12:30 מול קיר הנופלים ברחבה על שם ויטרבי, פורום שרמן
חשמל זורם בכפות ידיך
מוטוריקה עדינה היא יכולת מפותחת מאוד בבני אדם, והיא מתבטאת במגוון עצום של פעולות ובהן שימוש בשרוכי נעליים, הקלדה, נגינה בפסנתר ואכילה בסכין ובמזלג. יכולת זו מבוססת כמובן על האנטומיה הייחודית של היד האנושית, אך גם על יכולות מוחיות מתקדמות ומורכבות.
שליטת המוח בתנועות עדינות מבוססת על מנגנונים מורכבים המאתגרים חוקרים רבים מתחומים שונים. מחקר שנערך בטכניון שופך אור על נושא זה ועשוי להוביל לפיתוח אסטרטגיות שיקום חדשניות, מותאמות אישית. את המחקר הובילו ד”ר פיראס מואסי, ראש המעבדה לחקר והנדסת שיקום התנועה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, והסטודנטית לתואר שני גילי כמרה. המאמר פורסם בכתב העת היוקרתי Cell Reports.
במסגרת המחקר פיתחו החוקרים מכשיר ארגונומי מקורי המאפשר בדיקה מעמיקה של הכוחות המופעלים בקצה האצבעות. באמצעות המכשיר נבדקו יכולות הלמידה וההכללה המוטורית באצבעות. החוקרים התמקדו בשני כיוונים מרכזים של התנועה: כפיפה (סגירה פנימה של האצבעות) ופשיטה (פתיחה החוצה של האצבעות) – שתי פעולות שעליהן מבוססת רוב פעילות האצבעות.
הסטודנטית גילי כמרה גייסה במהלך התואר שלה שלוש קבוצות של נבדקים בריאים וצעירים: קבוצה שאומנה בתנועות כפיפה בלבד, קבוצה שאומנה בתנועות פשיטה בלבד, וקבוצת ביקורת שלא עברה שום אימון. גילי בדקה את הביצועים של הנבדקים בכיוון הנלמד ואת ההכללה לכיוון הנגדי.
הממצאים מראים שאימון בפשיטת אצבעות משפר את המיומנויות בכיוון הנגדי (כפיפה), אולם ההיפך אינו נכון: אימון בכפיפת אצבעות אינו מוכלל לכיוון הנגדי (פשיטה).
ממצאים אלה מראים שמעגלי הבקרה האחראיים על המיומנות המוטורית באצבעות הם אינטראקטיביים ומועברים באופן חלקי, אך לא-סימטרי, בין הכיוונים.
כאמור, ממצאי המחקר עשויים לשפר שיטות לשיקום נפגעי מוח במקרים כגון המיפרזיס (Hemiparesis) – מחלה הפוגעת בתנועה בצד אחד של הגוף וכרוכה בקשיי הליכה, אובדן שיווי משקל, פגיעה ביכולת אחיזה ועוד.
המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למחקר (ISF) וקרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (GIF).
ד”ר פיראס מואסי, הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, השלים דוקטורט במחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון ופוסט-דוקטורט במחלקות לרפואה פיזיקלית ומדעי המוח בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג’והנס הופקינס. במעבדת המחקר שלו מפתח ד”ר מואסי ניסויים התנהגותיים בנבדקים בריאים וחולים אחרי פגיעה מוחית תוך שימוש בכלים הנדסיים וחישוביים ובהדמיה תפקודית של המוח כדי לגלות את הבסיס העצבי של השליטה המוטורית בבני אדם.
גילי כמרה עלתה מארה”ב ב-2010. היא השלימה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית תואר ראשון ושני וביניהם עבדה שנתיים בתעשייה. כעת היא עובדת על הדוקטורט בהנחיית ד”ר מואסי.
למאמר המדעי ב- Cell Reports לחצו כאן
לסרטון המציג את המחקר:
[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=M0H0uATaJPA” width=”700″ height=”200″]
עצרת זיכרון לשואה ולגבורה
בית הטכניון מוזמן לעצרת הזיכרון לשואה ולגבורה שתתקיים היום, יום שלישי, כ”ז בניסן תשפ”ג, בשעה 09:45 באולם העצרת ע”ש צ’רצ’יל.
העצרת תתחיל מיד עם הצפירה.
בשעת העצרת לא יתקיימו לימודים.
מטעמי בטיחות תתאפשר הישיבה באולם על בסיס מקום פנוי בלבד.
בהשתתפות סטודנטים מהטכניון ומאוניברסיטת ג’והנס הופקינס:
כנס היזמות של הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, T2MED 3 Day Start Up, התקיים בסוף השבוע של 22 במרץ בהשתתפות יותר כ-90 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון. לתחרות זו היסטוריה מוכחת של קבוצות שהפכו לחברות סטארטאפ, והפקולטה לרפואה רואה באירוע ערך חינוכי רב בחשיפת רופאי העתיד לעולם היזמות.
האירוע החל ביום אוריינטציה במרכז הרפואי “כרמל”, שכלל דברי פתיחה של מנהל המרכז (וחבר סגל בפקולטה) ד”ר אבי גולדברג ופרופ’ ירון הר-שי, סגן דיקן לפיתוח אסטרטגי בפקולטה לרפואה שלאחריהם מפגש רעיונות עם ד”ר ליאור לב-טוב (בוגר המסלול למצטיינים ברפואה והנדסה ביו-רפואית בטכניון), ועבודה של צוותים ומנטורים על הרעיונות להאקתון.
לאחר שבוע החל ההאקתון בפקולטה לרפואה שנמשך שלושה ימים אינטנסיביים שבהם שקדו הצוותים על פיתוח הרעיון, מחקרי שוק, שיפורים ופיתוח אב טיפוס. את הסטודנטים ליוו מנטורים מתחומים שונים ובהם רפואה, טכנולוגיה, יזמות, עסקים, פיתוח ומשפט. ביום שישי התקיימו חצי הגמר והגמר בפני שופטים שכללו מנהלי בתי חולים ומומחים בעלי שם בתחום הרפואה והיזמות. הסטודנטים מהטכניון עבדו יחד סטודנטים מהתוכנית לתואר שני בניהול הנדסה באוניברסיטת ג’ונס הופקינס שהגיעו במיוחד לתחרות.
במקום הראשון זכה צוות VIBEease שפיתח מכשיר המסייע במניעת נעילת הלסתות בלילה. חברי הצוות הם זוהר שניידר (הנדסה ביו-רפואית), רוני כהן (הנדסה ביו-רפואית), עמית נחמיאס (הנדסה ביו-רפואית), רותם להט (רפואה) ונועם שרף (הנדסת מכונות).
במקום השני זכה צוות FaceSpeak שפיתח תוכנה למעקב ותרגול של שרירי הפנים. חברי הצוות הם יוחאי צור (רפואה ומדעי המחשב), פדור ליפסרוב (רפואה), רנה ג’בארה (רפואה), מייס עלי חמדאן (רפואה) וחנושה דוריסטי מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס.
במקום השלישי זכה צוות “בקרוב” שפיתח אפליקציה לאבחון מוקדם של מחלות נוירולוגיות, זאת על סמך זיהוי קול ובינה מלאכותית. חברי הצוות הם דרור טפירו (הנדסה כימית), ויסל חלאלי (הנדסה כימית), מרדכי בוזגלו (הנדסת מכונות) ורועי ויינר (רפואה).
הקבוצות זכו בפרסים ובאפשרות להשתתף בתוכנית היזמות של הטכניון,BizTEC , בתוספת תמיכה כספית להיערכות לקראת התוכנית.
לרגל חגיגות 10 שנים להקמת ההאקתון הוענק גם פרס חביב הקהל לזכרו של ד”ר יואב מדן , יזם שהלך לעולמו במפתיע בשנה שעברה. במהלך השנים השתתף ד”ר מדן באירועי T2MED כמנטור. בפרס, באדיבות חברת טמפו, זכה צוות LactoGuard שפיתח מערכת לניטור עוברים במהלך הלידה . חברי הצוות הם סאם קוגן (הנדסה ביוכימית), נאדה ספורי (רפואה), איתמר סלטון (רפואה), נועה קופלמן (הנדסה ביו רפואית) ורועי דבורקין (הנדסה ביוכימית).
הפרסים: מקום ראשון – 1,000 דולר עבור כרטיסי טיסה לכל חברי הקבוצה המנצחת ומענק בסך 5,000 ₪ למימוש במסגרת תוכנית BizTEC; מקום שני – אוזניות אלחוטיות לכל חברי הקבוצה ומענק בסך 3,000 ₪ למימוש בתוכנית BizTEC; מקום שלישי – שעונים חכמים לכל חברי הקבוצה ומענק בסך 1,500 ₪ למימוש בתוכנית BizTEC.
הצוות המארגן: מיתר יבנה, ליה סביצקי, עידן פלד, הדס ברבי ואלון הכהן.
השופטים: ד”ר איילת אקסלרוד-באלין, פרופ’ אליעזר שלו, ד”ר בני עבו, דני פרין, פרופ’ זהבה ודס, טלי רוזנווקס, יערית לוטן, פרופ’ ליאור גפשטיין, ד”ר ליטל עטיה, ד”ר לילך צולר, פרופ’ סלמאן זרקא, פרופ’ עמי אהרונהיים ועמית טורמן.
שלושת הקבוצות שזכו במקומות הראשונים ימשיכו את דרכן לחצי הגמר בתחרות BizTech הארצית.
שיתופי פעולה ונותני חסות: הקריה הרפואית רמב”ם, המרכז הרפואי בני ציון, מרכז רפואי כרמל, מרכז רפואי העמק, המרכז הרפואי הלל יפה, מחוז חיפה וגליל מערבי של שירותי בריאות כללית, The Technion Human Health Initiative, Intel, Verily, BizTec, MEDINT, IBM, מרכז מהודר ו-Biodesign.
עלה לאוויר
חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון פיתחו טכנולוגיה המאפשרת לחקור ולנטר את מוחם של בעלי חיים בזמן אמת, כאשר הם חופשיים לחלוטין. את המחקר שהתפרסם בכתב העת Communications Biology הובילו ד”ר שי ברלין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט והדוקטורנטית שאדן זועבי. חיית המודל במחקר הייתה הציפור שליו יפני (Coturnix japonica).
חקר המוח מבוסס כיום במידה רבה על מכרסמים כחיות מודל. חיות אלה מאפשרות לחקור בקלות יחסית את מוחן באמצעות נגיפים מתמירים – נגיפים המעבירים לתאים חומר גנטי המאפשר ביטוי חלבונים המהווים חיישנים לפעילות מוחית עצבית. מחקר כזה כמעט ואינו נערך בציפורים למרות הפוטנציאל המחקרי העצום הטמון בהן בחקר המוח – פוטנציאל הקשור ביכולותיהן הייחודיות ובהן ניווט ארוך טווח במרחב התלת-מימדי, החתמה (imprinting), למידת שירים והשגת מזון והטמנתו.
אחד המכשולים בחקר המוח בציפורים הינו עמידותן היחסית לאותם נגיפים מתמירים. עמידות זו היוותה את האתגר שבו התמקדו חוקרי הטכניון במחקר הנוכחי. לאחר שפיתחו פרוטוקול לגידול של תאי מוח מעוברי שליו הם הצליחו לפתח וריאנט נגיפי מלאכותי המאופיין ביכולות התמרה משופרות הן בתאי מוח השליו המבודדים במעבדה והן בציפור החופשית. לדברי החוקרים “שלווים הם ציפורים מצוינות למחקר משום שהן חיות בעיקר על הקרקע, עובדה המקילה את בחינת יכולת הניווט שלהם, מגיעות לבשלות מינית בגיל צעיר יחסית (צעיר הרבה יותר מתרנגולות ועכברים) וקצב הריבוי שלהן מהיר מאוד (ביצה ביום). כל אלה מאפשרים לחקור את התפתחותן בקלות יחסית.”
הפיתוח של חוקרי הטכניון יאפשר לחקור את המוח, התפתחותו ותפקודו בשלווים הן במעבדה והן במצב בו הציפור חופשייה לחלוטין. לדברי ד”ר ברלין, “טכנולוגיה זו תאפשר שימוש במיני-סקופ (מיקרוסקופ זעיר אשר ניתן למקם על ראשן של חיות) המנטר את פעילות המוח בזמן בו הציפור מבצעת את פעילות הניווט והתנועה במרחב באופן חופשי.”
המחקר נתמך על ידי משפחת רפפורט (מענק תמטי).
למאמר המדעי ב- Communications Biology לחצו כאן
שיפור הטיפול וצמצום האלימות נגד צוותים רפואיים
ביום שישי הסתיים בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון האקתון Doing Good, שבו פיתחו הסטודנטים פתרונות טכנולוגיים לאתגרים חברתיים. השנה התמקד ההאקתון בשיפור איכות חייהם של ילדים בבתי החולים והוא התקיים בשיתוף פעולה הדוק עם בית החולים רות רפפורט לילדים שבקריה הרפואית רמב”ם ועם מנהלת אגף רפואת ילדים במרכז הרפואי, פרופ’ דניאלה מגן.
במקום הראשון זכה צוות ProTechTor שפיתח מערכת להתרעה מפני אלימות כלפי צוותים רפואיים. בצוות חברים גיל ליטווין (סטודנט לתואר ראשון), נדב רובינשטיין (תואר שני) ועידן לוי (תואר שני) מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ועידו כהן (תואר ראשון) מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות.
ארבעת הזוכים למדו על מגבלותיהם של לחצני מצוקה, ובהן אי-נגישותם ורתיעה משימוש בהם, ופיתחו מערכת אוטומטית, מבוססת AI, המתריעה מפני אלימות או אלימות פוטנציאלית. לדברי ליטווין, “המערכת מתבססת על צילומי וידאו ומפרידה בין הקול לתמונה. הקול מנותח בהיבטים של עוצמה, תוכן ומטען רגשי (פחד וכעס) והתמונות מנותחות מבחינת רמת האלימות שבהן. על סמך מערכת בינה מלאכותית מספקת המערכת מידע על כל סצנה בפורמט של רמזור – האם היא נטולת אלימות (ירוק), האם יש בה אלימות פוטנציאלית (צהוב) או שיש בה אלימות בפועל (אדום). אפשר להוסיף למערכת מילת קוד מוסכמת שבה יכולים אנשי הצוות הרפואי להשתמש במקרה של אלימות או סכנת אלימות.”
במקום השני זכו סטודנטים שפיתחו צ’אט בוט רפואי ובמקום השלישי – צוות שפיתח ממשק תקשורת יעיל בין מטופלים לצוות הסיעודי. את הרעיון הגה אחד הסטודנטים שהיה מאושפז בילדותו במחלקה האונקולוגית. בפרס חביב הקהל זכה צוות שפיתח יישום לפיזיותרפיה.
דיקן הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב פרופ’ דני רז אמר למשתתפים כי “ההאקתון הזה מיוחד – הוא נועד ליצור משהו שיתרום לקהילה, מדעי המחשב בשירות האדם (CS4people). אנשים מסתכלים על ההייטק ולא יודעים איפה זה נוגע בהם ולכן חשוב שנהייה חלק מהקהילה. יחד נהיה חברה טובה יותר.”
פרופ’ דניאלה מגן, מנהלת אגף רפואת הילדים ברמב”ם אמרה “עולם הרפואה צועד קדימה בזכות טכנולוגיה מתקדמת וחשיבה מחוץ לקופסא, אבל הכח המניע להתפתחות הרפואה הוא השאיפה להיטיב עם האנושות ולהקל על סבל. החבירה לשותפינו היצירתיים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון היא הזדמנות נפלאה להידוק הקשר בין רפואה לחדשנות, שעשוייה להניב מיזמים נפלאים לשיפור איכות החיים של הילדים החולים שבטיפולנו”.
בהאקתון השתתפו כ-130 סטודנטים שאותם ליוו חוקרים ומהנדסים מהטכניון ומהתעשייה וכן רופאים ואנשי צוות סיעודי כדי להביא לקו הגמר פתרונות עם הוכחות היתכנות אמיתיות. את האתגרים הציגו אנשי רמב”ם על סמך בעיות ממשיות הקיימות בשטח: זמני המתנה של מטופלים ומטפלים, ניטור רמות כאב בילדים לאחר טראומה ובעיות שונות הכרוכות במעבר של מטופלים מבית החולים הביתה.
ההאקתון אורגן על ידי ארבעה סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב: בני מושייב, שלי גולן, מור ונטורה ומיכאל טוקר.
חג שמח מהטכניון – ניוזלטר אפריל
ברכת נשיא הטכניון לחג הפסח, החיים כמדענית, התפתחות או מהפכה?, פרופ’ מחקר יעקב זיו ז”ל, בין אלקטרוניקה וביולוגיה, אבולציה אנרגטית, אחריות במחקר, שוברות גלים, אחסון מידע ב-DNA, מנהיגות צעירות במדע, צעירה ומבטיחה, אחד מ-30. כל אלו ועוד מחכים לכם בניוזלטר אפריל 2023 – לחצו כאן לקריאה
