מה חדש בטכניון – יוני 2023
קורטריון 2023, רוח גבית לתעשייה הישראלית, פרסי קריל, הערכת מצב, בינה בריאה, שיתוף פעולה אקלימי, יוצאים לדרך, לראות בדידות, שיפור משופר, מה עושים עם האקלים?, אדריכלות חברתית, עושים טוב כל אלו ועוד מחכים לכם בניוזלטר יוני 2023 – לחצו כאן לקריאה
חלוקים לבנים וחוקרים שקדנים עם מבחנות אינם האסוציאציה הראשונה שקופצת לראש כשחושבים על ביאנלה לעיצוב, אבל קבוצת המחקר המשותפת Automorph, בראשות פרופ’ ערן שרון ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית וד”ר אריאל בלונדר מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, נולדה כדי לאתגר תפיסות. חבריה אינם מסתפקים בשיטות הפצת הידע המקובלות בשדה המחקרי. מבחינת חברי הקבוצה יתרונה טמון בשילוב הפרדיגמות השונות והמטען המדעי היחודי שעימו מגיע כל אחד מהחוקרים והשותפים. עבודתה של קבוצת Automorph מתמקדת בחומרים המתעצבים בעצמם.
התערוכה Creative Differences, אשר מציגה את תוצרי הקבוצה בביאנלה לעיצוב בלונדון, במסגרת התערוכה The Global Game: Remapping Collaborations, נולדה במחקר שהחל במעבדתו פרופ’ שרון באוניברסיטה העברית לפני כ-20 שנה. הפיתוח נעשה בברכת נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ונשיא האוניברסיטה העברית, שגם נסע להשתתף בפתיחת התערוכה בלונדון.
בתערוכה מוצגות מערכות שונות של חומרים המעצבים את עצמם (Self morphing). חומרים אלה נמצאים בחוד החנית המדעי. הם מחקים תהליכים חומריים המתקיימים בטבע לשם גדילה והתפתחות. ביישומם בחומרים סינטטיים ואף בחומרי בנייה טמון פוטנציאל לשינוי תהליכי עיצוב וייצור של מבנים מורכבים ולהפחתת טביעת הרגל האקולוגית המתלווה להם. במהותם, חומרים אלה הם משתתפים פעילים בתהליך הייצור והיצירה, בהתבסס על האיכות והתכונות שלהם, בדומה למה שקורה בטבע. בהתאם, התפיסה המקובלת שמזהה יצור חומרים עם תהליכים רועשים ומזהמים מתחלפת בתחושת הפליאה של חומר ה”מייצר את עצמו” ביעילות, חסכנות ואלגנטיות.
פרופ’ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית: “העבודות המוצגות בתערוכה מביאות לידי ביטוי כמה מהערכים העומדים בבסיס המחקר שלנו באוניברסיטה העברית. עבודה אינטרדיסציפלינרית המשלבת בתוכה מצוינות מתחומים שונים וקידום עשייה אקולוגית התורמת ליצירת עולם ירוק טוב למען הדורות הבאים. אני גאה בכך שמקור הפרויקט הוא בעבודה שנעשתה בין כותלי האוניברסיטה העברית ושמח להיות בלונדון לראות את הדבר קורם אור וגידים באחת מהאכסניות הבינלאומיות המכובדות ביותר בתחום העיצוב והחדשנות.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “אני מברך על היוזמה של ד”ר אריאל בלונדר וקבוצת המחקר Automorph להציג ולהנגיש באופן אומנותי חיבור מקורי וייחודי בין מדע, טכנולוגיה ואומנות. המסר הזה עולה בקנה אחד עם הרוח אותה מקדם הטכניון הקושרת בין תחומים אלה מתוך הבנת נחיצותם של אמנות ורוח במוסדות טכנולוגיים. ראוי להוסיף כי העבודה המוצגת בביאנלה מציגה דרכים חדשות לייצור בר-קיימא, שיצמצמו את הפגיעה הסביבתית ויתרמו לסביבה ולחיי כולנו.”
בתערוכה מוצגות שלוש “סביבות” דמיוניות: שדה, עיר ואוקיינוס. בכל אחת מן הסביבות מוצגים חומרים שעוברים מניפולציה תלוית סביבה מול עיני המבקרים. לדוגמה, בסביבת העיר יוצגו חומרים שהשינוי בהם מושפע מחום. חומרים אלו הם בעלי פוטנציאל לשימוש בתעשיית הבנייה, למשל. בסביבת האוקיינוס התקרה מורכבת מיריעה המתנפחת ויוצרת טופוגרפיה מורכבת, ודרכה חודר אור באופן המדמה את תחושת השהות השלווה מתחת למים. היריעה פותחה במסגרת מחקר שהתקיים במעבדה בסורבון.
כדי להרחיב את קהילת העוסקים בעולמות העיצוב העצמי יתקיים במסגרת הביאנלה יום עיון שיכלול הרצאות של חוקרים מובילים בתחום וכן סדנה מעשית להתנסות בשיטות הייצור החדשניות. האירוע ישלב סטודנטים מישראל, פריז ולונדון שזכו במלגות השתתפות.
בפרויקט שותפים חמישה מרכזי מחקר: מכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, מעבדת PMMH בסורבון PSL מפריז, מעבדת morphing matter מאוניברסיטת קרנגי מלון בארה”ב וISSA- מאיטליה. חברי הקבוצה מקווים שהתערוכה היא שלב נוסף בתהליך ההקמה של קהילת חוקרים ובעלי מקצוע מתחומים שונים שיעסקו בתחום במטרה להרחיב את קהילת העוסקים בעולמות העיצוב העצמי.
מדובר בהסכם שיתוף פעולה ראשון מסוגו בהיקף של 4 מיליון ש”ח, שמטרתו חיזוק הקשר של הטכניון עם התעשייה היצרנית הישראלית.
מנכ”ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב: “זהו מיזם משמעותי ושיתוף פעולה חשוב לאקדמיה ולתעשייה, אשר יוביל לחדשנות, למחקר מתקדם ולייצור מתקדם. אני מברך את נשיא הטכניון שהרים את הכפפה, ויחד נרתום את היתרון היחסי של ישראל – הגורם האנושי – לטובת קידום התעשייה”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון: “הטכניון חש תמיד אחריות לחברה, לביטחונה ולכלכלתה של מדינת ישראל וממשיך לפעול ברוח זו. הנמכת החומות בינינו לבין התעשייה וקידום שתופי פעולה אסטרטגיים הם מרכיבים מרכזיים באסטרטגיה שלנו לעשור הקרוב. אנו רואים פוטנציאל רב ברתימת המחקר, ההכשרה והיזמות המתקיימים בטכניון לטובת קידום התעשייה היצרנית במדינת ישראל, וגאים לחבור למשרד הכלכלה במיזם חשוב זה”
שיתוף הפעולה יצא לדרך בעקבות פרויקט שהחל לפני כשנתיים בהובלת הטכניון, במימונה הנדיב של קרן ראסל ברי ובניהולו של אהרון אהרון. במסגרת הפרויקט פעלה קבוצת משימה שכללה חברים מהטכניון, ממשרד הכלכלה ומקרן ראסל ברי וכן נציגי התאחדות התעשיינים, המכון לייצור מתקדם, ארגון מעוז ויועצים נוספים. מטרת הפרויקט: הבנת אופי החסמים הבין-סקטוריאליים בין אקדמיה ותעשייה יצרנית וניסוח דרכי פעולה להתמודדות עימם, בדגש על תעשיות באזור הגליל. קבוצת המשימה ביקרה בלמעלה מ-100 חברות באזור הגליל, בחנה את החסמים והכשלים, כמו גם הצלחות, וניסחה מסקנות שהיוו בסיס למיזם הנוכחי.
במסגרת המיזם המשותף שיוצא לדרך בימים אלה עיצבו הטכניון ומשרד הכלכלה מודל עבודה חדשני שיספק מענה לצרכים של התעשייה היצרנית. הפעילות תבוצע תוך מיקוד ענפי ויצירת תיק “360°” שיותאם לענפי תעשייה שונים כמו מזון, חקלאות, בנייה, אנרגיה ובריאות.
המיזם משתלב במימוש אסטרטגיית הטכניון הן ביצירת חיבורים אינטימיים ורבי-ממשקים בין הטכניון לבין התעשייה, הן בקידום תרומתו של הטכניון לסביבתו המיידית בצפון ובישראל כולה והן בקידום תרומתו של הטכניון בהתמודדות עם האתגרים הגדולים של תקופתנו ובהם בריאות האדם וקיימות (מה שהנחה את בחירת ענפי התעשייה במיזם).
במיזם יינתן דגש רב לפיתוח כלי חדשנות, יזמות והכשרה, ולהטמעתם – יחד עם שותפויות אזוריות בצפון – במטרה להגדיל את הפריון ואת התחרותיות של התעשייה המקומית. במיזם ישתתפו כל היחידות הרלוונטיות בטכניון ויופעלו מועדוני חדשנות ייעודיים לפי תחומי מחקר וענפים. המיזם המשותף מובל על ידי עוז כ”ץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה ודוד שם-טוב, מוביל פיתוח חדשנות ומחקר יישומי ברשות המחקר בטכניון.
ממצא מרכזי שעלה מעבודת המחקר הראשונית הוא שתעשייה יצרנית, בדגש על תעשייה שאינה עילית, אינה מצליחה למצות את הפוטנציאל הטמון בשיתופי פעולה עם האקדמיה. בזמן שחברות הייטק וחברות תעשייה עילית מעורבות בכ-90% משיתופי הפעולה עם האקדמיה, חברות תעשייה שאינה עילית מתקשות להתגבר על חסמים שונים ומגיעות לאחוזים נמוכים ביותר של שיתופי פעולה.
בין החסמים שזוהו: פערים במשאבי הניהול, פערי שפה בין אנשי התעשייה לאנשי האקדמיה, פערים בתמריצים של הצדדים השונים לקדם שיתופי פעולה וכן מורכבות בירוקרטית הכרוכה ביצירת שיתופי פעולה מסוג זה.
השוואה בין-לאומית של נתוני ההוצאה על מחקר ופיתוח בתעשייה נותנת משנה תוקף לפערים שזוהו. מניתוח נתוני השקעות במחקר ופיתוח בקרב מדינות ה-OECD עולה כי בעוד שישראל מובילה בעולם בשיעור הוצאה על מחקר ופיתוח בכלל ענפי המשק, היא משתרכת מאחור בשיעור ההוצאה למו”פ בתעשייה היצרנית שאינה עילית. בענפי תעשייה אלו ישראל ממוקמת במקום ה-17 בלבד בקרב מדינות ה-OECD, עם שיעור הוצאה של 3.3% ביחס לתוצר באותם ענפים, זאת בהשוואה ל-8%-9% במדינות המובילות.
האצת החיבורים בין האקדמיה לתעשייה היצרנית תוביל להאצה של הטמעת החדשנות בענפים אלו, לצמצום הפערים הקיימים מול העולם ולהגברת כושר התחרותיות ורמת הפריון.
מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה עוז כ”ץ: “לאחר עבודה מאומצת עם שותפים רבים ובחינת עומק עם מעל 100 מפעלים זיהינו אתגרים מורכבים המעכבים את שיתוף הפעולה בין התעשייה לאקדמיה. תוכנית זו באה לתת מענה ייחודי לבעיות שנוצרו. משרד הכלכלה מחפש באופן תדיר פתרונות שתואמים את אתגרי המשק.”
דוד שם-טוב, מוביל פיתוח חדשנות ומחקר יישומי ברשות המחקר בטכניון, אמר כי “אפיון מדויק של פערים בכל סקטור וסקטור בתעשייה היצרנית יספק תובנות חדשות, יצמצם פערים ויספק לטכניון את הבסיס לעיצוב סט של כלים ייעודיים עבור התעשייה היצרנית בשלושה וקטורים: חדשנות, הכשרה ויזמות.”
משאף שטוח המתחבר לטלפון הסלולרי ומאפשר טיפול מיידי בהתקף אסתמה – זה אחד משני הפיתוחים הזוכים בהאקתון הנדסה ביו-רפואית שהתקיים לאחרונה בטכניון. אתגרים רפואיים נוספים שטופלו בהאקתון היו אפילפסיה, שיתוק שינה ואנדומטריוזיס, וצוותים אחרים פיתחו מערכת ביתית לניטור היריון ומשאף חכם לחולי אסתמה.
האקתון BME-HACK 2023 התקיים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית וארך 24 שעות. השתתפו בו שמונה צוותים מעורבים של סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון ומבית הספר הבינלאומי (Technion International), שקיבלו תמיכה ממנטורים מקצועיים מהאקדמיה, מהתעשייה וממרכזים רפואיים. המנטור רוני שטיינר, מהנדס בביו-רפואה ומנהל מוצר בחברת GE HealthCare, אמר כי ההאקתון הוא “אקו-סיסטם מצוין עבור סטודנטים ומובילי תעשיה. זו הזדמנות להיפגש ולהבין יחד איך לפתור אתגרים רפואיים באמצעות הידע והיצירתיות של סטודנטים בטכניון לטובת האנושות.”
את המשאף החכם C-Air פיתחו הסטודנטים אילן רוזנברג, היפא סעיד ומיכל קצמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומאיה הירש וצ’רלי שרם מהתוכנית הבין-לאומית (הנדסת מכונות). לדברי מאיה הירש, ”ההאקתון היה עבורי חוויה מעשירה, מהנה ומאתגרת. הכרתי אנשים נפלאים וקיבלתי כלים ומיומנויות שאין לי ספק שאשתמש בהם בעתיד.”
צוות C-Air חלק את המקום הראשון עם OxyAI – צוות שפיתח מד לריווי חמצן בדם (סטורציה) המשלב אלגוריתם חכם ומתאים למטופלים בעלי עור כהה, שבדיקות הסטורציה הנוכחיות אינן מדויקות עבורם. חברי הצוות הם עידן הורוביץ מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, אנדרס קמינקר מהתוכנית הבין-לאומית (הנדסת מכונות), מאהר ביטר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולונא דאוד מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.
במקום השני בהאקתון זכה צוות שפיתח את Noa – פתרון לשיתוק שינה, בעיה שאחד הסטודנטים בצוות סובל ממנה מאז שרותו הצבאי. הסטודנטים פיתחו מערכת לבישה המזהה מצבי שיתוק שינה באמצעות טכנולוגיות AI ומטפלת בהם באמצעי חדשני בתחום. חברי הצוות הם שניר כרמלי מהפקולטה להנדסת מכונות ומאיה ארד, בר בן-זינו, גבריאלה מרים רוטש וגיא מזור מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.
את האירוע הובילו אנשי הפקולטה להנדסה ביו-רפואית ד”ר יעל רוזן (מרצה ויועצת יזמות) לילך לורבר (מנהלת קשרי חוץ) והסטודנטים רן בן חיון ותאו פוקס. אתה נותני החסות והשותפים בכנס: Philips ,Biosense Webster ,NGT, מרכז היזמות והחדשנות בטכניון t-hub, יוזמת בריאות האדם בטכניון, מרכז מהודר לממציאים, תוכנית היזמות BizTec ומרכז החדשנות במרכז רפואי כרמל. המנטורים מהתעשייה ומהאקדמיה: רונית מרקו, שלומי הרפז, לבנת בן-צור, ד”ר אייל רון, ד”ר שלמה לבקוביץ, יעקב דימינסקי, רוני שטיינר, אוהד יניב, שי פוליקר, צפריר עוזר, אנני קאופמן, רועי אורמן, בועז דרורי, סי בוחבוט, יונה וייסבוך, עידו יוחנן, ד”ר ליטל עטייה. המנטורים הקליניים: ד”ר יובל קאופמן, ד”ר מיוריאל קונופניטי, קרן מרום, ד”ר חיים הבר, ד”ר איריס אהל-שני, ד”ר נועם וסק, פרופ’ ישראל עמירב ופרופ’ גיורא פילר. השופטים: זוהר גנדלר, פרופ’ יוסי שמאי, ד”ר יוסי קם, ד”ר ליאת צורף וד”ר ליאור לב-טוב.
חוקרים בטכניון פיתחו רובוט המאופיין ביכולות תמרון מורכבות ומגוונות. את הפיתוח שפורסם בכתב העת Advanced Materials Technologies הובילו פרופ’ אמיר גת והדוקטורנט עזרא בן עבו מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.
הרובוט החדש מציג יכולות מרשימות מאוד בתמרונים מרחביים, והקונספט החדשני עשוי לשמש בניתוחים לא פולשניים, בכיבוי שריפות ובאספקת חמצן לאנשים הלכודים בהריסות. הרובוט הייחודי הוא מימוש ספציפי של תחום המכונה “חומרים גדלים” (growing materials), כלומר מבנים המתארכים על פי צורך כדי שחלקם הקדמי יגיע ליעד המבוקש. המבנה שלו מזכיר קשית ארוכה וגמישה העשויה מ”תאים” ומפרקים רבים. זהו מבנה מולטי-סטבילי (multi-stable) כלומר מבנה בעל מצבי יציבות שונים.
ה”קשית” מתארכת כתוצאה מלחץ פנימי של נוזל המוזרם לתוכה, גדלה על פי המתווה המרחבי הרצוי וכך מגיעה למקומות מאתגרים הדורשים תמרון מורכב. במידת הצורך היא יכולה להעביר אל היעד חומרים נדרשים – תרופות בהקשר הרפואי, חמצן ללכודים באירוע קריסה, מים במקרה שריפה וכו’.
לדברי עזרא בן עבו, “רובוטים מהסוג הזה מצריכים דרגות חופש גבוהות מאוד כדי שיוכלו להתקדם בסביבה מורכבת. הם חייבים להיות דקים מספיק כדי להשתחל לפתחים קטנים ועם זאת להיות חזקים מספיק כדי להתמודד עם חיכוך. במאמר שלנו אנחנו מציגים רובוט כזה – מבנה גמיש ודק ומתארך תוך תמרון בסביבה מורכבת. כדי להדגים את יעילותו של הרובוט בפועל לא הסתפקנו בפיתוח תאורטי אלא ערכנו ניסויים והראינו כי הוא אכן אפקטיבי בכיבוי שריפות ובביצוע פעולה כירורגית בעלייה השמאלית של הלב.”
המחקר נתמך על ידי משרד האנרגיה והתשתיות
למאמר: כאן
תוצאות הניסוי והדגמת יכולותיו של הרובוט בסיטואציות שונות:
[su_youtube url=”https://youtu.be/pvTJA_T2WTA” width=”700″ height=”200″]
המדען ההולנדי פרופ’ ברנרד (בן) פרינגה, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2016, ביקר בטכניון. במסגרת הביקור נטע פרופ’ פרינגה עץ ב”שדרת הנובליסטים” בקמפוס ולאחר מכן נשא הרצאה במסגרת “הרצאות אפלויג” המתקיימת לכבודו של נשיא הטכניון לשעבר פרופ’ מחקר יצחק אפלויג.
פרופ’ פרינגה, חוקר באוניברסיטת גרונינגן בהולנד, הוא כימאי עטור פרסים שנבחר כחבר זר באקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים, משמש כסגן נשיא באקדמיה המלכותית למדעים בהולנד, ובשנת 2008 הוכתר כאביר על ידי מלכת הולנד. ב-2016 הוא זכה בפרס נובל בכימיה עם עמיתיו ז’אן פייר סוואג’ וג’יימס פרייזר סטודארט, שנשא את הרצאת אפלויג בשנת 2018.
פרופ’ פרינגה הרצה בטכניון על “מכונות מולקולריות – המכונות הקטנות בעולם”. מדובר במולקולות הניתנות לבקרה ולהפעלה, למשל באמצעות אור, וצפויות לשמש בפיתוח חיישנים, חומרים חדשים, מערכות לאגירת אנרגיה וטיפולים רפואיים חדשניים. פרופ’ אפלויג הסביר שההשראה למחקריו של פרופ’ פרינגה באה מהטבע. מכונות מולקולריות קיימות בטבע וממלאות תפקידים חיוניים בגופנו. מולקולת הרטינל, למשל, היא מולקולה רגישה לאור המשגרת למוח אותות המאפשרים את הראייה. דוגמאות אחרות הן מנוע המיוזין המכווץ את שרירינו ומנוע “ATP סינתאז” המעורב בייצור כל האנרגיה הנחוצה לגופנו. שלושת הנובליסטים של 2016 היו חלוצים בסינתזה של מולקולות מלאכותיות בהשראתן של המכונות המולקולריות בטבע.
במסגרת הביקור נטע פרופ’ פרינגה עץ בשדרת הנובליסטים בפארק לוקיי בטכניון, שם כבר ניטעו יותר מ-20 עצים על ידי חתני וכלות פרס נובל שביקרו בטכניון, והוסיף את חתימתו ל”קיר גדולי הכימיה” בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. לאחר מכן הוא נשא את הרצאתו בפני סטודנטים, פוסט-דוקטורנטים וחברי סגל באולם שהיה מלא מפה לפה. אחת מגולות הכותרת של הביקור הייתה ארוחת צוהריים עם 11 דוקטורנטים מהפקולטה לכימיה, שאיתם דן האורח בבחירת נושא מחקר, בהמשך הקריירה שלהם ועוד.
“אסור לנו להזניח את המדע הבסיסי,” אמר פרופ’ פרינגה בהרצאתו. “במחקר הבסיסי טמון פוטנציאל לפיתוח יישומים שישנו את חיינו. חישבו על הסמארטפון ועל השפעתו העצומה. פיתוח הסמארטפון נשען על מחקר בסיסי בטרנזיסטורים ובגבישים נוזליים.” הוא תיאר את המחקר הבסיסי שלו במתגים ומנועים מולקולריים וציין כמה מהיישומים הפוטנציאליים של טכנולוגיות אלה, שכיום כבר נמצאים בשלב הוכחת ההיתכנות: חומרים המתקנים ומנקים את עצמם, מסננים מתכווננים, קטליזטורים חדשים לתגובות כימיות חדשות ועוד. “הכימיה דרושה לנו כדי לבנות עתיד בר קיימא,” אמר, “ומכונות מולקולריות הן חלק מזה.”
פרופ’ פרינגה דיבר בהרחבה על המורים שהתוו את דרכו ותמכו בו, מהמורה בבית הספר התיכון ועד המנחה שלו בעבודת הדוקטורט באוניברסיטת גרונינגן. “מורים פותחים לתלמידיהם חלון לעתיד,” אמר, “ואז התלמידים יוצאים לעולם והופכים רעיונות למציאות.” כחוקר ראשי המנחה סטודנטים הוא הודה לסטודנטים שלו: “לא הייתי מגיע עד הלום בלי עבודתם, יצירתיותם ומסירותם.”
סדרת “הרצאות אפלויג” נוסדה על ידי אגודות ידידי הטכניון בארה”ב ובקנדה כמחווה לפרופ’ מחקר אפלויג בתום כהונתו כנשיא (2009-2001). קרן ההרצאות מאפשרת להזמין בכל שנה לטכניון מדענים בעלי שם עולמי ובהם חתני פרס נובל. הרצאתו של פרופ’ פרינגה הייתה השישית בסדרה, וגם כל קודמיו היו זוכי פרס נובל – עובדה ההופכת את סדרת “הרצאות אפלויג” לאחת הסדרות היוקרתיות מסוגה.
ראיתם פעם בדידות בערים? טכנולוגיות מתקדמות שמאפשרות ויזואליזציה, חישוביות ומידול משמשות לניהול טוב יותר של ערים. ערים חכמות עוסקות בפינוי אשפה, בניהול מערכת הרמזורים, במצלמות מעקב ועוד, אבל במעבדת Smart Social Strategy Lab מאמינים שהעיר היא התושבים שלה, ועוד יותר מזה – היא היחסים ביניהם.
“את הטכנולוגיות החדשות אנחנו מבקשים לגייס כדי ‘לשים את החברתי על השולחן’, כך שמקבלי החלטות בתחומי התכנון העירוני יראו לא רק את הערים אלא את היחסים בין התושבים, את החברה בדמות העיר. התוצאה? ערים כפי שלא ראיתם אותן מעולם.
“אנו מזמינים את המבקרים להיכנס לתוך התאום הדיגיטלי החברתי: ייצוג פרשני וסימבולי של סוגיות חברתיות אשר נשענות על מודל עירני דיגיטלי מבוסס נתונים. במחקר שלנו אנחנו שואלים אילו תובנות, החלטות ובחירות טובות יותר אנו עושים כאשר אנו חווים את הנתונים. האם ההחלטות יהיו מוסריות יותר? טובות יותר לחברה?
“בדידות עירונית, המגפה של המאה ה-21, קיבלה משמעויות חדשות כאשר פרצה לחיינו מגפת הקורונה. בדידות הפכה לחווית חיים מרכזית למיליוני אנשים המצויים בסגר, חולים לבד ואף מתים לבד. בדידותם של הקשישים הפכה לעוצמתית יותר ומסוכנת יותר. בשנים 2021-2017 נרשם שיעור גבוה במיוחד של מקרי מציאת גופה במצב של ריקבון מתקדם בשכונת הדר בחיפה – שכונה המשמשת מקרה בוחן לפעילות המעבדה. אנשים אלה נמצאו ימים, לאחר שנפטרו בבתיהם, לבדם לגמרי. אפשר למות מבדידות.”
העבודה Constellation of Loneliness עוסקת בבדידות העירונית, ממגפות המאה ה-21. “איננו משאירים בדידות עירונית בגיליונות אלקטרוניים ובדוחות ארוכים; אנחנו מתרגמים אותם לקו, צורה, נפח. בכך אנחנו מגיבים לאחד האתגרים הגדולים של ייצוג הידע – המעבר מהעמוד הכתוב, שהוא לעולם שטוח ומשטיח, לייצוג בתלת-ממד שהתחביר הפנימי שלו עשוי מטקסטורה וצבע והוא מחזיר את העומק לתמונה.
“אנחנו רוצים להראות את המציאות הזאת למקבלי החלטות ‘בפנים’. רצינו לתת כוח לחברתי. שאלנו – באילו אופנים נוכל לקיים מפגש של קבלת החלטות שבו החברתי הופך להיות מופע של כוח. שכבה אחר שכבה – 170 שכבות מידע גיבשנו, אספנו ויצרנו על שכונת הדר. יצרנו AI על מנת לייצג את הפגיעות לבדידות ולאפשר לעובדים הסוציאליים לגשת לקשישים ולגאול אותם מבדידותם.
“פתאום ראינו זאת. הקשישים הבודדים בשכונה הם ככוכבים מהבהבים בסוף דרכם. הם יכולים להתפוגג לתוך הפלנטה. הבנו שאנחנו רואים אותם ברגעי הזוהר האחרונים שלהם. את האור השברירי של הקשיש אנחנו מציעים לראות ככוכב בסכנה. החשכה, האינסוף מאיימים לסגור עליו. חשבנו שהדבר מיטיב לבטא את מה שהפכו להיות החיים בערים בגדולות בזמן של מגפה עולמית, במצב חרום.
“ברגעי זוהר אחרונים אלה, הקשישים נראו פגיעים ושברירים, בודדים בחשכה גדולה. שכבה נוספת של מידע מפיחה בנו תקווה: הקשישים אשר מפיגים את בדידותם והולכים ל’בתים חמים’ שהעירייה מפעילה ממשיכים להיות חלק מקהילה. הם אינם כוכב בודד יותר. מעצם המפגש החברתי שלהם הם מייצרים קונסטלציה. קונסטלציה של כוכבים. הקו מחבר את הנקודה. הוא מפר את הבדידות של הפרט ובכך הוא מאפשר לכוכב לזהור מתוקף המפגש עם כוכב בודד אחר.
“לרגע אחד עוצמתה של הבדידות מופגת ומראה חדש מתגלה לנו. העיר היא לא סך המדרכות שלה, העיר היא גם לא רק התושבים שלה. העיר מתקיימת כאשר אנשים מתייחסים אחד לשני ומייצרים קונסטלציה: מבנה מרחבי המבטא את היחסים ביניהם. המבנה הזה, אנחנו טוענים, הוא אבן הלוז של הערים.“
ביום רביעי הבא, 31 במאי, יתקיים בטכניון מפגש הסיום של הסדרה “מוזיקה, מדע והשראה” – סדרה המתקיימת ביוזמתה של הפסנתרנית והמלחינה ד”ר אורית וולף ובהנחייתה. הסדרה כללה השנה חמישה מפגשים שהוקדשו לנושאים המשותפים למוזיקה ולמדע, ובהם אירחה ד”ר וולף מוסיקאים מבצעים מובילים וחוקרים מהטכניון ששוחחו והדגימו את המשותף ביניהם.
במפגש הסיום החגיגי תארח ד”ר וולף את חתן פרס נובל פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ואת חתן פרס ישראל פרופ’ מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה ומהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. המפגש יעסוק ב”ספקנות, אקראיות וגבולות המותר האתיים במדע ובמוזיקה” וישתתפו בו גם אומנים אורחים: פרופ’ קריסטינה רייקו קופר, צ’לנית; יוני דרור, אומן כלי נשיפה; ודורון רפאלי, אומן כלי הקשה.
סדרת המפגשים מתקיימת במסגרת תוכנית “אמן בקמפוס” שיצאה השנה לדרך ביוזמת נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. התוכנית מנוהלת על ידי המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון ומתקיימת הודות לתרומתה הנדיבה של גב’ סוניה מרשק. התוכנית מפגישה את חוקרי הטכניון עם אומנים מתחומים שונים וחושפת אותם ואת הסטודנטים לעולמות היצירה. ד”ר וולף, אחת משלושת האומנים הראשונים שנבחרו לתוכנית, היא פסנתרנית בין-לאומית עטורת פרסים, מוזיקאית ויוצרת רב-תחומית, מלחינה, מעבדת ומשוררת. בפעילותה היא מנגישה את המוזיקה הקלאסית לקהל הרחב בדרך יצירתית, פורצת דרך ועתירת חיבורים תוך עבודה משותפת עם אומני ג’אז, רקדנים, סופרים, משוררים, צלמים ושחקנים – והשנה גם מדענים, מהנדסים וסטודנטים בטכניון.
המפגשים הקודמים בסדרה עסקו במגוון תחומים ובהם העתקה חושית ותעתועים, עולמות הבינה המלאכותית, טעויות כהזדמנויות, גוף ונפש. במפגש האחרון ידברו המשתתפים על הצורך בהטלת ספק, על אי-הביטחון במה שנראה כאמת, על השאלה מהי אמת, על תפקיד המקריות בתגלית המדעית, בקומפוזיציה ובנגינה ועל גבולות האסור והמותר מבחינה אתית במדע ובמוזיקה.
“הסדרה הזו היא ניסיון מרתק לגילוי חיבורים לא צפויים, ” אומרת יוזמת הסדרה ד”ר אורית וולף. “שוב ושוב הופתענו במפגשים האלה מחשיפתם של חוטים המחברים בין שטחים שנדמה היה שאין קשר ביניהם. יותר מכל, הסדרה הניחה יסודות להבנת מנגנונים מורכבים המפעילים ומייחדים אותנו כאנשים. קחו למשל את ההנאה ממוזיקה. מה משמעותה? האם אפשר למדוד את ההנאה באמצעות ניטור מוליכות העור, דופק הלב ופעילות גלי המוח? האם באותה דרך נוכל למדוד גם את העדרה של ההנאה? האם נוכל על סמך הממצאים לרפא הפרעות בתחום הרגש? בתחום הקוגניטיבי? כל אלה הן שאלות גדולות ומורכבות ואני מקווה שהסדרה שפכה עליהן מעט אור, לכל הפחות תוך כדי התנסות וחוויה מוסיקאלית רב תחומית.”
מפגש הסיום יתקיים באודיטוריום צ’רצ’יל בטכניון ב-31 במאי, יום רביעי, בשעה 15:00. הכניסה חופשית בהרשמה מראש.
להרשמה לאירוע – לחצו כאן
