מקדים את רוב האוניברסיטאות האירופאיות בדירוג האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות הטובות בעולם; עלה בשני מקומות לעומת השנה שעברה

הטכניון דורג במקום ה-38 בין  האוניברסיטאות הטכנולוגיות הטובות בעולם, על פי הדירוג היוקרתי של אוניברסיטת גיונג טונג בשנחאי, סין. זו עליה של שני מקומות לעומת השנה שעברה. הטכניון מקדים כמעט את כל האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות באירופה, במדינות בעלות מסורת הנדסית-טכנולוגית רבת שנים כמו גרמניה, צרפת, הולנד ואיטליה.

את כל 15 המקומות הראשונים בדירוג הכללי (הכולל את כל שטחי הפעילות האקדמית), תופסות אוניברסיטאות אמריקניות. במקום הראשון נמצא המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס ((MIT, במקום השני אוניברסיטת סטנפורד ובמקום השלישי אוניברסיטת ברקלי.

דירוג האוניברסיטאות בעולם, המתבצע על ידי אוניברסיטת גיונג טונג בשנחאי, נחשב למקיף ומהימן. האתר שלו באינטרנט רושם 2000 כניסות מידי יום מאז עלה לאוויר בשנת 2003.

בין הקריטריונים המרכזיים הקובעים את הדירוג – מספר הפרסומים המדעיים של האוניברסיטה ואיכותם, ומספר המדענים המובילים בתחום התמחותה של האוניברסיטה. מידי שנה נבדקות כ-2000 אוניברסיטאות, ורק אלף מתוכן מצליחות להיכנס לדירוג. השנה בולטת נוכחותן של האוניברסיטאות היפאניות ואוניברסיטאות סינגפור והונג קונג.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הביע סיפוק רב ממיקומו של הטכניון בין 40 האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות הטובות בעולם. “אנו מתייחסים אך ורק למיקומנו בצמרת האוניברסיטאות ההנדסיות-טכנולוגיות ולא לדירוג הכללי, שהרי אין להשוות אוניברסיטה טכנולוגית-הנדסית לאוניברסיטה המלמדת גם מדעי הרוח והחברה”, הדגיש. “הגענו למעמד הנכבד למרות הקיצוצים החדים בתקציבי הממשלה, לטכניון בפרט ולהשכלה הגבוהה בכלל. זאת, בעיקר הודות לידידי הטכניון ברחבי העולם ובמיוחד בארה”ב. בעזרת תמיכתם הנדיבה הצלחנו בשנים האחרונות לגייס חברי סגל צעירים מוכשרים ומבטיחים, להקים את מרכז ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה, לחנוך את מרכז זיסאפל למחקר בננו-אלקטרוניקה, את המרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה על שם לורי לוקי ואת המרכז על שם סטיב גרנד למחקרי אנרגיה וכן להקים כפר משתלמים עם 215 דירות מרווחות, ללומדים לתארים מתקדמים ולבני משפחותיהם. אך יש לזכור כי הישג זה משקף בעיקר את הישגי העבר, ואם לא יחול שינוי מיידי במדיניות הממשלה – נידרדר אל מחוץ לרשימת האוניברסיטאות המובילות”.

“האף האלקטרוני” הנמצא בתהליכי פיתוח בטכניון מראה פוטנציאל לזיהוי סימנים מוקדמים של ארבעה סוגי סרטן קטלניים ביותר, שאחראים על יותר מ-50% ממקרי המוות ממחלות ממאירות בעולם. כך מגלה כתב העת המדעי British Journal of Cancer בגיליונו האחרון.

הבדיקה מבוססת על איתור חומרים בנשימה, הנפלטים ע”י תאים סרטניים וגילוים באמצעות טכנולוגיה חדשנית שפותחה במעבדות המחקר של ד”ר חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ומכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון.

החוקרים ביצעו את הבדיקות בקרב 177 מתנדבים, מתוכם משתתפים בריאים וחולים בסוגי סרטן שונים בגילאים 20 עד 75. בדיקות הנשיפה של המתנדבים נחשפו לחיישנים ננו-מטרים חדשניים שיכולים לזהות כמויות זעירות של חומרים כימיים, ולבסוף הנתונים עובדו באמצעות אלגוריתמים מתמטיים מתקדמים. התוצאות הראו הרדה טובה מאוד בין האותות של הבריאים וכל סוג סרטן לחוד, ובנוסף בין סוגי הסרטן השונים. ד”ר חוסאם חאיק, החוקר הראשי של הפרויקט, ופרופ’ אברהם קוטן, מנהל המחלקה האונקולוגית ברמב”ם ואחד המחברים של המאמר, אמרו: “מחקר זה מראה כי הננו-טכנולוגיה החדשה יכולה להבחין בין אנשים בריאים לבין אנשים החולים בסרטן באמצעות דגימות נשיפה, והיא יכולה גם להבחין בין חולים בסוגי סרטן שונים. אם נוכל לאשר את התוצאות הראשוניות הללו במחקרים רחבי היקף, טכנולוגיה חדשה זו יכולה להפוך לכלי אבחון פשוט לשלבים מוקדמים של סרטן, ביחד עם הדמיה. ה’אף האלקטרוני’ יכול להיות גם שיטה קלה להערכ וניטור של האפקטיביות של טיפול בסרטן ולאתר את המחלה בשלביה המוקדמים, במקום בו הטיפול עשוי להיות יותר יעיל. אם יצליח, המכשיר יכול להציל את חייהם של אלפים בעולם בכל שנה, מאחר ואבחון מוקדם הוא לעתים קרובות המפתח להישרדות.”

ד”ר חוסאם חאיק הוביל באחרונה קבוצה של מדענים משמונה אוניברסיטאות וחברות אירופאיות שקיבלה מהאיחוד האירופי מענק בסך 5.4 מיליון יורו, לפיתוח דור חדש של חיישנים ננומטריים למיון, אבחון ומעקב אחרי מחלת סרטן. בעזרת מענק זה חוקרי הטכניון מאמינים שמאמצים נוספים עשויים להוביל לפיתוח מכשיר מתחוכם, נייד, זול, שיכול לעזור לרופאים לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים.

ד”ר חאיק, בן 35, הצטרף לטכניון באוקטובר 2006 ומאז זכה ביותר מ-21 פרסים ואותות כבוד. בין היתר, הוא נבחר לרשימת 35 המדענים הצעירים המובילים בעולם בשנת 2008 ע”י כתב העת המדעי היוקרתי MIT’s Technology Review. במרץ 2010 העניקה הממשלה הצרפתית לד”ר חאיק אות “אביר” במסדר האקדמיים – אות אשר יוסד ע”י נפוליון בונאפארט ב- 1808 ( Chevalier dans l’Ordre des Palmes académiques ) להוקרת מדענים ואקדמאים חלוצים בתחום המדע והחברה ואשר נחשב לאחד מאותות ההוקרה האזרחיים העתיקים בעולם.

מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, ביקר בטכניון. הוא שמע סקירה מנשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, נפגש עם הנהלת הטכניון, ביקר במעבדות ובמרכז הקדם אקדמי, בו נמצאים כעת מאות צעירות וצעירים במחנה קיץ מדעי

בתמונה: המבקר (מימין) עם נשיא הטכניון (משמאל) ועם המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין (במרכז) – בביקור בחדרים הנקיים במרכז זיסאפל לננו-אלקטרוניקה בטכניון. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון.

שנת הלימודים תיפתח ביום ראשון, 13 באוקטובר; מחר, יום חמישי, 10 באוקטובר, יתקיים יום הכוון לסטודנטים החדשים; הפקולטות המבוקשות ביותר הן רפואה, הנדסת חשמל, מדעי המחשב, ארכיטקטורה והנדסת מכונות; השנה תימשך הרפורמה במבנה הלימודים בטכניון, ויימשך המאמץ לשיפור איכות ההוראה

במהלך שנת הלימודים תשע”ד יימשך יישום המלצותיה של הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי, בראשותו של פרופסור יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית. בוועדה השתתפו תשעה פרופסורים ויו”ר אגודת הסטודנטים, דני מגנר, היה אחד מחבריה. לפי המלצות הוועדה, כבר משנת הלימודים הקרובה יוקצו משאבים מיוחדים לחיזוק ההוראה במקצועות הבסיס ולתגמול מרצים מצטיינים. בנוסף תורחב התכנית ‘התחלה טובה’, שמטרתה להכין את הסטודנטים לדרישות הלימודים הגבוהות בטכניון ולהקל עליהם בשנת הלימודים הראשונה. במסגרת התכנית מוצעים לסטודנטים קורסי הכנה מקוונים, המכינים אותם לדרישות האקדמיות במקצועות היסוד בשנת הלימודים הראשונה. בשנת הלימודים הבאה (תשע”ה) תיושם הפרדה בלוח השנה האקדמי בין תקופת הלימודים לתקופת הבחינות  – הסמסטרים יקוצרו בשבוע (ל-13 שבועות) ובכל סמסטר תהיה חופשה מלאה של שבוע, שתאפשר לסטודנטים ללמוד לבחינות “בראש שקט”. כמו כן תיבחן האפשרות להנהגת מסלול קבלה נוסף, שיתבסס על בחינות השלמה במתמטיקה ובפיזיקה במקום הבחינות הפסיכומטריות הנהוגות היום.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “בשבוע שעבר עשה הטכניון צעד משמעותי להגשמת חזונו – להימנות על קבוצת העילית של האוניברסיטאות המובילות בעולם במדע ובטכנולוגיה – כאשר נחתם מזכר הבנות להקמת המכון הטכנולוגי למחוז גואנגדונג, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו בדרום מזרח סין. יוזמה זאת הצטרפה להקמתו, לפני שנתיים, של מרכז החדשנות טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק, ולשיתופי פעולה בינלאומיים נוספים. התרומה עליה הכריזה קרן לי קא-שינג, בסך 130 מיליון דולר, היא התרומה הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו, והיא תוקדש כולה לקידום רווחת הסטודנטים וחברי הסגל בקמפוס הטכניון בחיפה. גם בשנת הלימודים הקרובה יעמדו הסטודנטים במרכז העשייה בטכניון. הצבתי לי כיעד לשפר את האווירה הכללית בקמפוס, ויחד עם הנהלת הטכניון ואגודת הסטודנטים נמשיך לפעול לקידום איכות ההוראה ולשיפור היחס לסטודנטים, על פי המלצותיה של הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון.”

בסך הכל ילמדו בשנת תשע”ד בטכניון כ-13,000 סטודנטים, כ-9,000 מתוכם לתואר ראשון, ב-18 פקולטות.

זהו ההישג הטוב ביותר מאז החלו הטכניון ומשרד החינוך להכשיר ולשלוח נבחרות לאולימפיאדות הכימיה בחו”ל

בפגישה עם נשיא הטכניון השתתפו גם מלווי הנבחרת, וכן פרופסור גבי קוונצל, מרכז פרוייקט “ארכימדס” בפקולטה לכימיה בטכניון, דיקן הפקולטה, פרופסור מוריס אייזן ומנהלת הפרוייקטים, מירה כ”ץ.

נשיא הטכניון הביע שמחתו על כי כל הארבעה מתכוונים ללמוד בטכניון. הוא הופתע לשמוע מהם שיש מדינות, כמו סין ואירן, המכינות את הנבחרות שלהם לאולימפיאדת הכימיה ב”מחנות אימונים” הנמשכים כשנה. “על רקע זה – ההישגים שלכם מקבלים משמעות נוספת ומתעצמים”, אמר לחברי הנבחרת הישראלית.

הזוכה במדליית הזהב הוא אסף מעודה, בן 18, מפרדס חנה. אחד הזוכים במדליית הארד הוא צעיר המשתתפים בנבחרת הישראלית – אביתר דגני, בן 16. שניהם  מבית הספר התיכון בחדרה. הזוכה השני במדליית ארד הוא מיכאל משה מכלשוילי, מגימנסיה ריאלית על שם קררי בראשון לציון. המשתתפת הרביעית היא אנאל בן אשר, תלמידת כיתה י”ב מהתיכון המקיף ע”ש הורוביץ, כרמיאל.

אסף מעודה לומד במגמת מחשבים ופיסיקה. יש לו שתי אחיות ואח והוריו הם מורים לספורט. בסוף כיתה ח’ סיים אסף את בחינת הבגרות בכימיה בציון 100 והמנהלת שלו המליצה בפניו להצטרף לפרוייקט “ארכימדס” בפקולטה לכימיה על שם שוליך בטכניון, למרות גילו הצעיר. ואכן, במקביל ללימודיו בתיכון חדרה, השלים אסף מעודה כבר מחצית תואר ראשון בטכניון. בסוף הקיץ הוא יצטרף לטכניון במסגרת תכנית המצויינים שלו, ישלים את לימודיו לתואר ראשון ויתגייס לצה”ל.

 מירה כ”ץ, מנהלת הפרוייקטים בפקולטה לכימיה בטכניון, הסבירה כי בפרוייקט “ארכימדס”  לומדים תלמידי כיתה י’ לתואר אקדמי בפקולטה, במקביל ללימודיהם בבית הספר התיכון. הם מקבלים הסעה לטכניון ומשלמים שכר לימוד מסובסד. פרופסור גבי קוונצל הוא המנהל האקדמי של תכנית “ארכימדס” וה”כימיאדה” – תחרות ארצית בכימיה הנערכת מידי שנה בהשתתפותם של 6000 תלמידים מרחבי הארץ.

המשלחת לוותה גם על ידי ד”ר מירי ברק מהיחידה ללימודי חוץ ולימודי המשך בטכניון.

בתמונה: חברי הנבחרת הישראלית עם נשיא הטכניון. מימין: אביתר דגני, אסף מעודה, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, משה מיכאל מכשוילי ואנאל בן אשר. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון.

68 עבודות גמר הוצגו בתערוכה באודיטוריום חיפה; עבודות רבות עוסקות בנושא הפרבר והפריפריה ובקונפליקט שבינם לבין המרכז

ראש העיר חיפה, עו”ד יונה יהב, גילה לנוכחים כי תמיד חלם להיות ארכיטקט, אך נאלץ “להסתפק” בעריכת דין ובפעילות ציבורית. הוא הביע קורת רוח על שתערוכת הבוגרים יצאה לראשונה מתחומי הטכניון ומוצגת לקהל הרחב של העיר חיפה.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי באחרונה מתהדק מאוד הקשר בין הטכניון לבין העיר חיפה והתערוכה הזו היא רק אחת הדוגמאות לכך.

דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, פרופסור ירח דויטשר, אמר כי הטכניון אינו מתפשר על המצויינות והעבודות המוצגות בתערוכה אכן מבטאות שלמות, מקצועיות ומצויינות.

ראש העיר גילה עניין מיוחד בעבודות הנוגעות בחיפה אך התעניין גם בעבודות בערים נוספות, כמו בעבודתה של הבוגרת מארינה פרחומובסקי “על ערים ומתים”, המציעה להקים במרכז העיר כרמיאל בית קברות חילוני בקומות, או בעבודתה של הבוגרת נועה טל שמציעה מודל חדש להתיישבות הבדואים בנגב. עבודות אחרות דנות ב”החזרת” שכונה א’ בבאר שבע לציבור, בשכונה החרדית באופקים ובהשפעתה הצפויה של תחנת רכבת באופקים על היישוב.

בתמונה: ראש העיר חיפה, עו”ד יונה יהב (מימין), נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (במרכז) ודיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופסור ירח דויטשר, מביטים בעבודה על שכונת הדר בחיפה. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון.

פרס א.מ.ת היוקרתי בתחום מדעי החיים יוענק למפתח התרופות הנודע, פרופסור מוסא יודעים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. פרופסור יודעים, ביחד עם עמיתו לפקולטה פרופסור ג’והן פינברג, פיתח את תרופת ה”אזילקט” של חברת “טבע”, לטיפול במחלת הפרקינסון. עתה הוא עובד על פיתוח תרופה גד מחלת האלצהיימר.

זהו הפרס היוקרתי השלישי שפרופסור יודעים מקבל השנה. באחרונה הוא נבחר כחבר כבוד באקדמיה הגרמנית למדעים “לאופולדינה” וזכה בפרס יוקרתי על מפעל חיים מה”קולג’ לנוירו-פסיכו-פארמקולוגיה”. בהחלטה להעניק לו את הפרס הגרמני, נאמר: “פרופסור יודים פועל וחוקר בתחום הנוירו-פסיכו-פאמקולוגיה קרוב לחמישים שנה. הוא אחד המומחים הידועים בעולם בתחום מחקר מחלות אלצהיימר ופרקינסון. מחקרו רב השנים הביא לפיתוח תרופות למחלות קשות אלה”.

נוירו-פסיכו-פרמקולוגיה היא מדע בינתחומי הבוחן את השפעתן של תרופות על המוח. תרופות אלו עשויות להשפיע על הפרעות פסיכוטיות וניווניות כמו גם על הרגלי אכילה ושינה.

לפרופסור יודעים קריירה ארוכה ומכובדת כמדען, חוקר ומורה.  הקריירה המחקרית שלו החלה לפני יותר מ-45 שנה. הוא ביצע מחקרים חלוציים וכתב כמעט 800 מאמרים בנושאים של פרמקולוגיה, נוירו-כימיה, ביולוגיה מולקולרית ופיתוח תרופות למערכת העצבים המרכזית. את הדוקטורט שלו הוא עשה באוניברסיטת מקגיל ב-1966, ועבד באוניברסיטת לונדון,  College de France  ובמחלקה לרפואה וביחידה לפרמקולוגיה קלינית באוניברסיטת אוקספורד לפני שהיה ב-1977 לראש המחלקה לפרמקולוגיה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

 כבר ב-1965 חזה פרופסור יודעים את פיתוחן של תרופות רב-תכליתיות שיהיו neuroprotective בכך שימנעו את פעילותם של כמה שלבים הקשורים ברעילות תאי המוח.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך את פרופסור יודעים, אשר חגג באחרונה את יום הולדתו השבעים, הודה לו על הכבוד שהוא מביא לטכניון ואיחל לו עוד שנים רבות של מחקר פורה, להקלת סבלם של מיליוני חולים ברחבי העולם.

בתמונה: פרופסור מוסא יודעים (מימין), נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (במרכז) ודיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, פרופסור אדו פרלמן (משמאל) בכנס מדעי שנערך בטכניון לציון יום הולדתו של פרופסור יודעים. צילום – דוברות הטכניון

ששים ושמונה עבודות גמר יוצגו בתערוכה באודיטוריום; לראשונה יצאה התערוכה מתחומי הטכניון והיא מוצגת באודיטוריום חיפה

כך, למשל, מציגה הבוגרת מארינה פרחומובסקי את עבודתה “על ערים ומתים”, המציעה להקים במרכז העיר כרמיאל בית קברות חילוני בקומות. “התפתחותן של הערים אל מול מיעוט עתודות הקרקע בישראל, גורמת לכך שבתי הקברות הופכים לחלק מהמרקם העירוני שאינו יכול לקבל אותם”, היא אומרת. “אני מציעה מערכת משולבת של שטח פתוח ובית קברות בקומות. מערכת השטח הפתוח משמשת את באי בית הקברות ואת תושבי העיר ומערכת הקבורה, הנטמעת בתוכה. ככל שיעבור הזמן ישתנה מאזן הכוחות בין בית הקברות והעיר. בית הקברות יילך וייסגר, השטח הפתוח ייהפך לציבורי ועירוני יותר והעיר תוכל להתפתח סביבו”.

הבוגרת נועה טל מציעה מודל חדש להתיישבות הבדואים בנגב. לדבריה, מחצית מאוכלוסיה זו חיה כיום ביישובים עירוניים שאינם מתאימים לה והמחצית השנייה – ביישובים בלתי מוכרים. נועה טל מציעה אלטרנטיבה יישובית-חקלאית-בדואית, אשר שמה דגש על יצירת מקום פיזי לאישה הבדואית.

עבודות אחרות דנות ב”החזרת” שכונה א’ בבאר שבע לציבור, בשכונה החרדית באופקים ובהשפעתה הצפויה של תחנת רכבת באופקים על היישוב.

בתמונה: בית הקברות החילוני בקומות המוצע בכרמיאל. צילום: דוברות הטכניון

זהו ההישג הטוב ביותר מאז החלו הטכניון ומשרד החינוך להכשיר ולשלוח נבחרות לאולימפיאדות  הכימיה בחו”ל

ארבעת משתתפי נבחרת ישראל באולימפיאדת הכימיה שנערכה בטוקיו, יפן, הצליחו להשיג מדליית זהב אחת ושתי מדליות ארד. זו השנה השנייה ברציפות שאסף מעודה מתיכון חדרה זוכה במדליית זהב. ראש המשלחת, ד”ר איריס ברזילי, מהפקולטה לכימיה על שם שוליך בטכניון, אמרה כי זהו ההישג הטוב ביותר לנבחרת ישראל, מאז החלה להשתתף באולימפיאדה לפני חמש שנים. בשנה הראשונה השיגה המשלחת מדלית ארד אחת ובשניה – מדליית כסף אחת ומדליית ארד אחת. בשנה השלישית חזרה המשלחת עם מדליית כסף ושתי מדליות ארד ובשנה שעברה עם מדליית זהב ומדלית ארד. באולימפיאדת הכימיה התחרו יותר מ-270 נערות ונערים מ-68 מדינות.

הזוכה במדליית הזהב הוא אסף מעודה, בן 18, מפרדס חנה. אחד הזוכים במדליית הארד הוא צעיר המשתתפים בנבחרת הישראלית – אביתר דגני, בן 16. שניהם  מבית הספר התיכון בחדרה. הזוכה השני במדליית ארד הוא מיכאל משה מכלשוילי, מגימנסיה ריאלית על שם קררי בראשון לציון. המשתתפת הרביעית היא אנאל בן אשר, תלמידת כיתה י”ב מהתיכון המקיף ע”ש הורוביץ, כרמיאל.

אסף מעודה לומד במגמת מחשבים ופיסיקה. יש לו שתי אחיות ואח והוריו הם מורים לספורט. בסוף כיתה ח’ סיים אסף את בחינת הבגרות בכימיה בציון 100 והמנהלת שלו המליצה בפניו להצטרף לפרוייקט “ארכימדס” בפקולטה לכימיה על שם שוליך בטכניון, למרות גילו הצעיר. ואכן, במקביל ללימודיו בתיכון חדרה, השלים אסף מעודה כבר מחצית תואר ראשון בטכניון. בסוף הקיץ הוא יצטרף לטכניון במסגרת תכנית המצויינים שלו, ישלים את לימודיו לתואר ראשון ויתגייס לצה”ל.

 מירה כ”ץ, מנהלת הפרוייקטים בפקולטה לכימיה בטכניון, הסבירה כי בפרוייקט “ארכימדס”  לומדים תלמידי כיתה י’ לתואר אקדמי בפקולטה, במקביל ללימודיהם בבית הספר התיכון. הם מקבלים הסעה לטכניון ומשלמים שכר לימוד מסובסד. פרופסור גבי קוונצל הוא המנהל האקדמי של תכנית “ארכימדס” וה”כימיאדה” – תחרות ארצית בכימיה הנערכת מידי שנה בהשתתפותם של 6000 תלמידים מרחבי הארץ.

המשלחת לוותה גם על ידי ד”ר מירי ברק מהיחידה ללימודי חוץ ולימודי המשך בטכניון.

דיקן הפקולטה לכימיה בטכניון, פרופסור מוריס אייזן, בירך את חברי המשלחת, מדריכיהם ומלוויהם על הישגם הגדול.

בתמונה:  חברי המשלחת הישראלית ביפן. צילום: דוברות הטכניון

נוכח המשבר במקורות אנרגיה ובמקורות נקיים –

הטכניון פתח תכנית חדשה ללימודי מוסמכים באנרגיה. פרופסור יאיר עין-אלי, העומד בראשה, אמר כי מדובר בתכנית בין יחידתית בהשתתפות הנדסה אזרחית וסביבתית, הנדסת מכונות, הנדסה כימית, הנדסת חומרים, הנדסת חשמל, הנדסת ביו-טכנולוגיה ומזון, הנדסת אוירונוטיקה וחלל , ביולוגיה, כימיה וארכיטקטורה. “בטכניון, על יחידותיו השונות, מתקיימת פעילות ענפה במחקר ובהנדסת אנרגיה”, הדגיש. “התכנית הבין יחידתית החדשה נועדה למסד פעילות זו ולהכשיר מאסטרנטים ודוקטורים מצטיינים לעבודה ולמחקר בתחום האנרגיה וההנדסה”.

הנדבן סטיב גרנד תרם באחרונה 20 מיליון דולר לתכנית האנרגיה של הטכניון. פרופסור גדעון גרדר, ראש התכנית, אמר כי היא מקיפה כעת 30 חוקרים מפקולטות שונות בטכניון. “הם פועלים בארבעה אשכולות”, הסביר: “1. דלקים אלטרנטיביים (דלקים ביולוגיים, טכנולוגיית מימן, דלקים נטולי פחמן). 2. אגירה והמרה של אנרגיה (סוללות ותאי דלק). 3. אנרגיות מתחדשות (תאים סולריים, אנרגיית רוח, אנרגיה סולרית טרמית). 4. שימור אנרגיה (פרוייקטים חוסכי אנרגיה כגון חיכוך מופחת, תהליכי שריפה אפקטיביים  ומבנים חוסכי אנרגיה). במסגרת תכנית האנרגיה של הטכניון תוקם תשתית למחקר בין תחומי שיאגד חוקרים מפקולטות שונות ויתמוך בתוכניות מחקר פורצות דרך. עד כה כבר הוקמה מעבדה לפיתוח דלקים נטולי פחמן, ובימים אלו מוקם מרכז לבנייה ואיפיון של תאים סולריים. בעתיד הקרוב מתוכננים הקמתם של: מרכז לאגירת אנרגיה, מרכז לפיתוח דלקים ביולוגיים ועוד. כמו כן תממן התכנית קליטה של חמישה חברי סגל חדשים בטכניון בתחום האנרגיה בחמש השנים הקרובות”.

פרופסור גרדר הוסיף כי חזונה של תכנית הלימודים החדשה שהוקמה במסגרת תכנית האנרגיה של הטכניון, הוא לייצר כוח אדם הנדסי ומדעי שיוכל לפתח ולקדם את תחום האנרגיה בעתיד, בארץ ובחו”ל. “המחסור במקורות אנרגיה בכלל ובמקורות נקיים בפרט, הוא אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפני האנושות המודרנית”, הוסיף. “יש צורך אמיתי ודחוף לאתגר מדענים צעירים להיכנס לתחום האנרגיה כדי לפתח טכנולוגיות חדשניות לייצור אנרגיה ולשימוש יעיל יותר במקורות אנרגיה קיימים “.

תוכנית הלימודים החדשה ללימודי אנרגיה שאושרה לאחרונה על ידי המועצה להשכלה גבוהה מתוכננת לכלול 50 מאסטרנטים ו-50 דוקטורים.

הקליקו על התמונה והיכנסו