יותר מארבעים חברות גייסו אלפי עובדים ביריד תעסוקה גדול

“אנו רואים בבירור גידול מתמשך במספר החברות המשתתפות ביריד התעסוקה בטכניון בשנים האחרונות, דבר המעיד על שיפור משמעותי במצבה של התעשייה המתקדמת בישראל ועל החשיבות שמייחסות חברות אלה לסטודנטים ולבוגרי הטכניון”, אמרה דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין.

לדברי ברוריה זומר-פדידה, ראש יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים, השנה נרשמה עליה חדה במספר החברות המגיעות ליריד התעסוקה בטכניון ממרכז הארץ, ירושלים ודרום הארץ. חלק מהחברות הודיעו כי בכוונתן לגייס עשרות עובדים וכי הן מעדיפות סטודנטים ובוגרי טכניון.

המקצועות המבוקשים הם מכל 18 הפקולטות הטכניוניות.

חברת “גוגל” השתתפה לראשונה ביריד בטכניון, ונציגיה אמרו כי הם מחפשים “את המוחות המבריקים ביותר שיעזרו לנו לפתח טכנולוגיות ומוצרים חדשים”. החברה התעניינה בסטודנטים ובוגרים מצטיינים של הפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, סייר ביריד ושמע מנציגי החברות כי הם מחפשים סטודנטים מצטיינים בעיקר. הוא התרשם מהמספר הגדול של חברות הזנק שבאו השנה ליריד. “אכן, ישראל היא מדינת סטרט-אפ”, אמר.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (שני משמאל) עם אנשי רפאל ועם דיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין (מימין) וראש יחידת התעסוקה, ברוריה זומר-פדידה. צילום: דוברות הטכניון

חבר הנאמנים של הטכניון (הקורטוריוון) אישרר היום את מינויו של פרופסור פרץ לביא לנשיא הבא של הטכניון. פרופסור לביא ייכנס לתפקידו כנשיא הטכניון באחד באוקטובר 2009 ויחליף את פרופסור יצחק אפלויג, אשר יסיים שתי תקופות כהונה של ארבע שנים כל אחת.

“אעשה מאמצים רבים לגייס לשורות הטכניון חברי סגל מצויינים, שכן מרצים טובים מושכים סטודנטים טובים”, אמר פרופסור לביא עם היבחרו לתפקיד. “במקביל נסביר לצעירות ולצעירים הישראלים מדוע כדאי להם ללמוד בטכניון, שהוא אחד המוסדות החשובים בישראל ובלי תרומתם העצומה של 80 אלף בוגריו – מדינת ישראל הייתה נראית אחרת. הסטודנטים שלנו ירגישו בטכניון בבית ויחושו שאנו כאן בשבילם”.

פרופסור פרץ לביא, בן 60, נולד בפתח תקווה וגדל בזכרון יעקב. הוא אבי רפואת השינה ומחקר השינה המודרני במדינת ישראל, חוקר שינה מהבולטים בעולם וחתן פרס א.מ.ת בתחום הרפואה. למחקריו השפעה עצומה על איכות החיים של רבים בארץ וברחבי העולם. עבודותיו מסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים הוכיחו כי הפרעות נשימה בשינה, אשר נחשבו עד אז כהפרעה נדירה, הן הפרעות נפוצות ביותר באוכלוסייה הבוגרת ויש להן השפעה מכרעת על התחלואה של הלב וכלי הדם. לממצאים אלה הייתה השפעה מכרעת על ההתפתחות הרבה של רפואת השינה בעולם כולו ופירסומיו הרבים של פרופסור לביא צוטטו עד כה אלפי פעמים.

פרופסור לביא הוא העורך הראשי של ה-Journal of Sleep Research, אחד משני כתבי העת המדעיים החשובים ביותר בתחום חקר השינה, הוא פירסם שמונה ספרים, כתב למעלה מ- 300 מאמרים מדעיים ונתן מאות הרצאות ברחבי העולם. ספרו רב המכר “עולמה הקסום של השינה” יצא לאור על ידי הוצאת הספרים היוקרתית של אוניברסיטת ייל ותורגם ל-14 שפות.
בשנת 1979 הקים פרופסור לביא את המרכז הטכניוני לרפואת השינה. המרכז התרחב מאוד נוכח הדרישה הרבה ויש לו כיום סניפים ברחבי הארץ. הוא אף היה שותף בהקמתו של מרכז לרפואת שינה שמסונף לביה”ס לרפואה של אוניברסיטת הרוורד בבוסטון, על פי המודל של המרכז בטכניון. במרכז הטכניוני נבדקו עד כה יותר ממאה אלף בני אדם.

“הערוץ השקט” הונהג ברדיו על פי הצעתו של פרופסור לביא בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה, הוא הופעל רק במקרה של מתקפת טילים ואיפשר לאזרחי ישראל לישון בלי חשש שלא יתעוררו לקול האזעקות. “הערוץ השקט” הופעל מאז גם במלחמת לבנון השניה ובמבצע “עופרת יצוקה”. גם ביטול “שעת האפס” בבתי הספר היסודיים, באה בעקבות המלצתו של פרופסור לביא בפני משרד החינוך, לאחר שמחקריו העלו כי לדבר יש השפעה שלילית על הילדים, בשל חוסר שינה שהדבר גורם להם. גם השינוי בפקודות מטכ”ל בנושא שעות השינה של החיילים, בא בעקבות הייעוץ שנתן פרופסור לביא לצה”ל. היה לו גם חלק במאבק הציבורי בשנות השמונים להנהגת “שעון הקיץ” בישראל.

פרופסור לביא שימש שש שנים כדיקן הפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון ושבע שנים כיהן כסגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. בתקופת כהונתו כסגן נשיא גויסו לטכניון למעלה מחצי מיליארד דולר.

פרופסור פרץ לביא נשוי לד”ר לינה לביא, חבר מחקר בכיר ב”מוסד הטכניון למחקר ולפיתוח”, אב לשתי בנות ובן, סב לשני נכדים.

בתמונה: הנשיא הנבחר (מימין) מקבל חיבוק מנשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג. לשמאלם – לארי ג’אקיר, יו”ר הקורטוריון

35 חברות שיתפרשו ב-88 ביתנים יגייסו היום יותר מאלפים סטודנטים ביריד תעסוקה גדול בטכניון. זו עליה של 70% לעומת היריד הקודם.  בין החברות שישתתפו ביריד – אינטל, אלביט מערכות, התעשייה האווירית, חברת החשמל, קוואלקום, טבע, חברת החשמל, טאואר, יאהו, מארוול, צורן, צ’ק פוינט ורפאל.

מנהלת יחידת התעסוקה בלשכת דיקנית הסטודנטים בטכניון, ברוריה זומר-פדידה, מסרה כי מגוון המקצועות הנדרש רחב מאוד ומעיד על התרחבות הביקוש לסטודנטים ובוגרים בתחומי ההנדסה ומדעי החיים במשק הישראלי, עם עדיפות ברורה לסטודנטים ובוגרים של הטכניון.

סקר הנערך בימים אלה מצביע על כך שכשבעים אחוזים ממקימי וראשי החברות עתירות הידע בישראל הם בוגרי הטכניון. רבות מהחברות המשתתפות ביריד התעסוקה מחפשות סטודנטים ובוגרי טכניון עם ממוצע ציונים גבוה – 80 לפחות), אך אחרות שמות דגש דווקא על פוטנציאל גבוה של הסטודנטים ומיחסות חשיבות רבה לראיון האישי ולמבדקים שהן עורכות.

דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין, אמרה כי ההיענות הרבה של החברות המובילות במשק וההשתתפות הערה ביריד מעידה על הביקוש הרב לסטודנטים ולבוגרי הטכניון, ומהווה אינדיקציה לכך שיש לנו משק דינמי ותוסס ושכלכלת מדינת ישראל אכן עומדת בפני צמיחה מואצת.

היריד יתקיים ביום רביעי, 5 בינואר 2011, החל מהשעה 10.00.

מדובר במחלות כמו פסוריאזיס, דלקת פרקים, טרשת נפוצה ומחלות מעי

חוקרי הטכניון גילו תת קבוצה של תאים הבולמים מחלות, הנמצאת בתוך קבוצת תאים שגורמים לתהליך דלקתי, בעיקר במחלות כמו פסוריאזיס, דלקת פרקים, טרשת נפוצה ומחלות מעי. המחקר התפרסם בכתב העת The American Journal of Pathology.

“במחלות אוטואימוניות דלקתיות יש תהליך דלקתי, שתאי Tמזהים בהם מרכיב עצמי ותוקפים אותו”, מסביר החוקר, פרופסור נתן קרין ממכון המחקר והפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון. “בטרשת נפוצה, למשל, תאי Tחושבים כאוייב את חלבון המיאלין אשר מרכיב את מערכת העצבים, תוקפים אותו והורסים אותו”.

בתאי Tמבחינים החוקרים בשתי קבוצות – האפקטורים, שהם אלה אשר גורמים לתהליך הדלקתי, ואלה אשר מנסים למנוע זאת מהם – הרגולטורים. במחלת הטרשת הנפוצה יש עליות ומורדות, בהתאם להתחזקותה של כל קבוצה. כאשר האפקטורים מתחזקים – יש החמרה במחלה, וכאשר הרגולטורים מתחזקים – נהנה החולה מתקופה של בריאות טובה יחסית. חוקרים ברחבי העולם מנסים, לכן, למצוא דרכים אשר יחזקו את הרגולטורים.

עד כה התגלו שני סוגים של אפקטורים. אחד מהם, המוכר כבר עשרים שנה, נקרא TH1. לפני כשבע שנים התגלה סוג נוסף – TH17, הנחשב ל”מנוע” אשר דוחף את המערכת כולה.

חוקרי הטכניון גילו, למעשה, את תת האוכלוסיה של התאים הרגולטוריים המבקרת את פעילותם של תאי TH17. מחקרם הראה כי עליה בפעילותם של תאי TH17מותנית במוות מתוכנת של התאים הרגולטוריים המבקרים אותם. לגילוי זה עשויות להיות השלכות מעשיות, שכן הגברת פעילותם של התאים שגילו חוקרי הטכניון, תאפשר התמודדות יעילה יותר עם מחלות אוטואימוניות.

רצועות מתאי גזע עובריים תיקנו גיד אכילס בעכברים ותאים שהופקו משערות אדם הפכו לתאי שריר לב פועם

 בשני מחקרים אשר בוצעו במעבדת המחקר של הטכניון בניהולו של פרופסור יוסף איצקוביץ-אלדור, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי רמב”ם, הצליחו החוקרים להפיק במעבדה תאים ורקמות היכולים לשמש בעתיד להשתלות, לגילוי תרופות ולהבנת תהליכי התפתחות מחלות שונות. במחקר הראשון הושתלו רצועות שמקורן בתאי גזע עובריים בעכברים בהם הוסר גיד האכילס. לאחר ההשתלה הושג תיקון מלא של הפגם והעכברים המושתלים הצליחו להניע כפות רגליהם ולנוע בחופשיות. “אנו מאמינים כי פיתוח זה יאפשר בעתיד הכנת גידים מתאי גזע עובריים אשר ישמשו כמוצר מדף להחלפת גידים ורצועות פגומים באדם”, אמר פרופסור איצקוביץ-אלדור.

 המחקר החל כעבודת בתר-דוקטורט של ד”ר שחר כהן ופורסם בכתב העת המדעי “הנדסת רקמות” (Tissue Engineering). שותפים נוספים במחקר הם  פרופסור אייל  זוסמן, פרופסור אריאלה ליבנה, ד”ר סאמר סרוג’י והדוקטורנטית לוסי לישנסקי.

 במחקר השני הצליחו חוקרים ממעבדתו של פרופסור איצקוביץ-אלדור להפוך תאים שהופקו משערות אדם לתאי שריר לב פועם. לתאים שנלקחו משיער (קרטינוציטים) הוחדרו מספר גנים באמצעות וקטור ויראלי אשר איפשרו תיכנות מחדש של הגנום התאי והפיכתם מתאי שיער בוגרים ל”תאי גזע מושרים”.  תאים אלו, בדומה לתאי הגזע העובריים, מסוגלים להתמיין לכל תא ורקמה בגוף האדם. התאים יצרו באופן עצמוני תאי שריר לב מתכווצים הדומים בתכונותיהם לתאים בוגרים של שריר לב. “גם כאן אנו מאמינים כי בעתיד ניתן יהיה להפיק משערות בודדות תאי גזע מושרים היכולים לשמש לצורכי השתלה של תאים הזהים גנטית לאדם ממנו נלקחו השערות והבנת המנגנונים של המחלה ממנה הוא סובל”, אומר פרופסור איצקוביץ-אלדור.

 המחקר פורסם בעיתון “סלולר ריפרוגרמינג” (Cellular Reprogramming), כשהמחברות הראשונות הן תלמידת המחקר עטרה נובק וד”ר רונית שטרייכמן. שותפים נוספים הם ע. בינהי. גרמנגוז, ח. שגב, נ. זאבי, ב. פישמן, י. מנדל, ל. ברד, ח. דומב, ד. קוטון וג. מוסטוסלבסקי.

כנס ייחודי וראשון מסוגו ידון בהתפתחויות העתידיות של תעשיית ההיי-טק בחברה הערבית. הכנס הנו פרי יוזמה של ארגון צופן-מרכזי טכנולוגיה עילית (חל”צ) מנצרת, הפועל להקמת מרכזי היי-טק ביישובים ערביים במטרה לשלב מאות ואף אלפי מהנדסים ערבים בתעשייה. בארגון שותפים חברת אינטל, המעסיקה עשרות מהנדסים ערבים במרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, וארגון בוגרי הטכניון, הרואה בקידום העסקת בוגריו הערבים של המוסד  מטרה חשובה ביותר.

הכנס יעסוק במספר סוגיות הנוגעות להתפתחויות הצפויות בענף ההיי-טק בישראל, ביניהן: המעבר למחשוב מבוזר (מחשוב ענן ווירטואליזציה) והחיבור בין עולם הסלולר לאינטרנט, מעבר לארגוני פיתוח גלובליים, מודלים חדשים של  מיקוד חוץ (אאוטסורסינג) ופיתוח מוצרים.

הכנס יאפשר גם היכרות עם חברות היי-טק בגליל, המספקות לבוגרי אוניברסיטאות במקצועות עתירי ידע,  הזדמנויות להשתלב בעבודה במקצועם ולהתפתח בו. מדובר במפגש חברתי-מקצועי עם מהנדסים ומהנדסות ערבים, ביניהם ותיקים בתעשייה ובחלקם בוגרי טכניון המחפשים עבודה. בין הדוברים בכנס, נציגי החברות: אינטל, צ’קפוינט, HP/מרקורי, מלנוקס טכנולוגיות, סיסקו, גוגל, וכן נציגי קרנות הון סיכון וולדן, בי.אר.אמ ואל-בוואדר. את הכנס תפתח שלומית הארט, אנליסטית בכירה בחברת גרטנר, בהרצאת רקע על הכיוונים המתפתחים בתעשיית ההיי-טק.

צופןהיא חברה ללא מטרת רווח, אשר הוקמה בחודש פברואר 2008 על ידי שלושה יזמים: סמדר נהב – יזמית היי-טק, סאמי סעדי – רואה חשבון, שמצליח לשלב בין עיסוקיו המקצועיים ועשייה חברתית רחבה בחברה הערבית, ויוסי כותן, מוותיקי אמדוקס, שכבר התנסה בשילוב שבין שליחות ועסקי, כאשר הקים וניהל את מרכז הפיתוח והבדיקות של אמדוקס בשדרות.  בפעילותה, חברת צופן מהווה גשר עסקי ותעסוקתי בין מהנדסים ערבים המבקשים לעבוד בחברות עתירות ידע, לבין חברות עתירות ידע הנמצאות ברובן במרכז הארץ, המעוניינות ליהנות ממאגר מהנדסים ומהנדסות איכותי, מהגליל והמשולש. בשנתיים שלפו מאז הקמתה, הצליחה צופן להביא לשילובם בחברות היי-טק של כ- 100 מהנדסים ומהנדסות ערבים חדשים, שהם כ- 50% מסך העובדים הערבים שהצטרפו לתעשייה בתקופה זו.

הכנס יתקיים ביום חמישי, 27 במאי 2010, בשעה 16.30, במרכז אינטל , הבנין החדש ליד מרכז הקונגרסים, חיפה.

כתבים וצלמים מוזמנים.

עם פרסום הדו”ח המקיף של הלמ”ס מתברר:
בוגרי הטכניון נמצאים בצמרת ההכנסות בכלל ובתחום ההנדסי בפרט

בשנת 2004, שנתיים לאחר קבלת התואר, הרוויח בוגר הטכניון 134 אלף ₪ בשנה

עם פרסום הדו”ח המקיף של הלמ”ס, מתברר כי בוגרי הטכניון נמצאים בצמרת ההכנסות בכלל ובתחום ההנדסי בפרט. כך, בוגר הטכניון משנת 2002, הרוויח, שנתיים לאחר קבלת התואר – 134 אלף ₪ בשנה. הבא אחריו – בוגר המכללה האקדמית תל אביב-יפו, הרוויח 129 אלף ₪ בשנה ובוגר “אורט בראודה” – 128 אלף ₪ בשנה. הנתונים המדווחים כאן הם חציונים כפי שמומלץ לגבי תיאור משכורות. הטכניון מוביל, ובהפרש יותר גדול, כשמסתכלים על ממוצעים.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר בתגובה כי התוצאות אינן מפתיעות אותו. “עם פרסום הדו”ח הקודם טענו כי מטעים את הציבור בפירסום דו”ח חלקי ומפרשים אותו באופן מוטה”, הדגיש. “הדו”ח המקיף מאשר כי בוגר הטכניון מבוקש מאוד בשוק העבודה וגם מרוויח יותר מעמיתיו שסיימו לימודיהם במוסדות אחרים. יתירה מכך, דו”ח שביעות רצון של הסטודנטים, אשר פורסם באמצעות המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג), מצביע על כך שהסטודנטים בטכניון מרוצים יותר מסטודנטים הלומדים במוסדות אחרים מתכניות הלימודים שלהם ומתנאי הלימוד בטכניון. אם כך, הסטודנט בטכניון גם מרוצה יותר במהלך לימודיו וגם מרוויח יותר עם סיום הלימודים”.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, שהוא סטטיסטיקאי בעל שם עולמי, אמר כי העיוות תוקן עם פרסום הדו”ח הנוכחי, גם משום שהפעם ניתן לערוך השוואה בין מוסדות המעניקים השכלה בתחום ההנדסי נטו.

על תחומי ומקצועות לימוד לא דווחו ממצאים ברמה של מוסדות ספציפיים, אלא נערכה השוואה בין המכללות והאוניברסיטאות. בתחום ההנדסה והארכיטקטורה נמצא כי בוגרי האוניברסיטאות מרוויחים באופן משמעותי יותר מבוגרי המכללות – 148 אלף ₪ לבוגרי האוניברסיטאות במחזור 2002 לאחר שתי שנות ותק, לעומת 104 אלף ₪ לבוגרי המכללות הפרטיות ו-53 אלף ₪ לבוגרי המכללות הציבוריות. במקצוע הנדסת חשמל, בוגרי האוניברסיטאות לאחר שנתיים משתכרים 235 אלף ₪, לעומת בוגרי מכללות – 217 אלף ₪. במקצוע הנדסת תעשייה וניהול הפער אף גדול יותר – 167 אלף ₪ לבוגרי אוניברסיטאות לעומת 129 אלף ₪ לבוגרי מכללות – אחרי שנתיים של ותק.

ההכנסה השנתית הממוצעת הגבוהה ביותר בקרב בוגרי 2000-2001 היא של בוגרי הנדסת חשמל (226,000 ₪) ואחריה – בוגרי הנדסת תעשייה וניהול (153,000 ₪). סוגרים את הרשימה בוגרי ארכיטקטורה – 65,000 ₪ בשנה.

עוד נאמר בד”וח כי “פער ההשתכרות בין בוגרי המכללות הפרטיות לבין בוגרי האוניברסיטאות, עומד על 11%, 5%, 7%, 6% ו-9%, בין שנת קבלת התואר עד לארבע שנים לאחר קבלת התואר”.

“הפער בהכנסות עשוי להוביל בעתיד לדעיכת המדינה”

“מי שצריך להנות מתשואה על ההון המושקע בחברה אלו בעלי המניות, אולם מי שנהנה ממנה בפועל, במקרים רבים, אלו המנהלים השכירים”. כך אמר פרופסור צור שפירא, ראש החוג לניהול בביה”ס למינהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק, שהשתתף בכנס האסטרטגיה הישראלי אשר ננעל בסוף השבוע שעבר בטכניון. הוא הזהיר כי ” לא ניתן לשמור על יציבות החברה כולה כאשר מצד אחד המדינה שולחת צעירים לשרת בצבא ואין ביכולתם למצוא עבודה עם שחרורם, ומצד שני יש פה אנשים שההכנסה שלהם גבוהה בצורה קיצונית”.

לדברי פרופסור שפירא, “בוועדות בדירקטוריונים יושבים לרוב עמיתי המנהלים בחברות אחרות, והם נוקטים בשיטה של ‘שמור לי ואשמור לך’. זהו כשל שמעוות את יחסי הכוחות בין בעלי המניות ובין המנהלים השכירים שאמורים להביא להם רווחים. “המחקר שלי עוסק בשאלת הגדרת מטרות הפירמה. אחת הדרכים להשיג מטרות אלו היא משילות. מנהלים הנשכרים על ידי בעלי המניות לנהל את החברה, הם אלו המקבלים את ההחלטות. בעלי המניות שולטים פורמלית על המנהלים דרך מועצת המנהלים וכישלונות רבים הוכיחו ששליטה זו אינה מוצלחת. במודל AGENCY  THEORY  המנהל הוא סוכן של בעלי המניות. כיצד יכולים בעלי המניות לקבוע את התמריצים של המנהל כך שיתיישרו עם אלו של בעלי המניות? בהרבה מקרים מה שמעניין את המנהל זה הרווח שלו ולכן הוא בוחן לא רק את ערך החברה אלא גם את הערך שלו בשוק המנהלים”.

נושא אחר בו עוסק פרופסור שפירא דן בניסיון לאזן בין שמירה על הקיים לבין החדשנות. הוא פירט בהרצאתו כיצד חברות נוטות להיות שמרניות ולמצות ככל האפשר את ההשקעות הקיימות. יחד עם זאת, חלק מאותן חברות נעלמו מהמפה או לא היה חסר הרבה שיפלו. למשל, תשעה חודשים נדרשו לעובד “מיקרוסופט” שהבחין בהיעדרות החברה משוק האינטרנט וראה באינטרנט גורם שעלול לסכן את החברה, להגיע אל ביל גייטס שהתמקד רק במערכת “חלונות” וב”אופיס”. למזלם, ביל גייטס הבין ששגה לאחר ששמע אותו ועשה תפנית של 180 מעלות שהצילה את “מיקרוסופט”.

כדי לנווט נכון את החברה בין חדשנות לבין שמירה על המצב הקיים צריכה החברה להסתמך על שני פרמטרים – האחד הוא פרמטר העמידה בהוצאות. פרמטר נוסף, שרבים לדברי פרופסור שפירא שכחו ממנו, הוא פרמטר ההישרדות. “נאמר שהחברה הפסידה 20 מיליון דולר במקום להרוויח – ההתנהגות תהיה שונה. אם זו חברה עם נכסים במיליארדים, לא יקרה לה כלום והיא יכולה להמשיך במסלול הרגיל של השקעות במו”פ וגם לשמור על המצב הקיים. ואולם אם סכום זה קרוב לשווי הנכסים שלה, וההפסד מביא אותה על סף פשיטת רגל, עליה לעצור, ולהתחיל להיזהר בצעדים שהיא נוקטת עד לשיקום ולא לקחת סיכונים מיותרים. אם המצב הפוך והרווחים גבוהים, אז דווקא אסור לחברה לנוח על זרי הדפנה כי השוק כל הזמן משתנה, ובמצב זה החברה חייבת להשקיע במו”פ ובחדשנות משום שהשוק מאוד דינאמי והיא עלולה למצוא את עצמה מחוצה לו”.

” מחזור החיים של מוצר בימנו, הוא קצר. אפילו ‘אפל’ ממציאה כל הזמן מוצרים חדשים ולא מסתפקת בגרסאות חדשות למוצרים קיימים. זה דורש השקעה גבוהה במו”פ. מנהלים שהצליחו הם בטבעם יותר שמרנים – אם יש משהו שהולך טוב הם רוצים להמשיך לייצר אותו, אבל בשלב מסוים בלי חדשנות אי אפשר להתקיים”, סיכם פרופ’ שפירא.

בכנס האסטרטגיה בטכניון השתתפו 133 חוקרים מהארץ ומחו”ל. מארגני הכנס, שנמשך שלושה ימים, הם פרופסור דובב לביא מהטכניון, ד”ר ניראון חשאי וד”ר מיקי איזנמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

זו הפעם הראשונה מתקיימת בישראל תחרות רובוטיקה ארצית לילדים כה צעירים

מאות תלמידות ותלמידים המשתתפים בקורס המצוינות של חברת YTEK ישתתפו ביום רביעי השבוע בגמר אולימפיאדה ארצית לרובוטיקה, לכיתות א-ו. זו הפעם הראשונה מתקיימת בישראל תחרות רובוטיקה ארצית לילדים כה צעירים. המשנה לראש הממשלה, והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום, יהיה אורח הכבוד בתחרות, והוא יתקבל על ידי נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ראש אגף אסטרטגיה בבנק לאומי, מאיר שור ומנכ”ל חברת YTEK ארתור זמשמן.

האולימפיאדה היא נקודת השיא בקורס המצוינות שפועל בשיתוף המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון בראשות פרופסור משה שהם. הקורס עוסק בפיתוח מצוינות בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים, בארבעים רשויות מקומיות. חברת YTEKפיתחה מודל פדגוגי ייחודי העוסק בפיתוח חשיבה ביקורתית וחינוך לערכים באמצעות ארבעה תחומי תוכן : רובוטיקה, מדעי המחשב, פיתוח חשיבה מתמטית ופיתוח חשיבה מדעית. בפרויקט משתתפים יותר מ-3000 ילדים מצטיינים שנבחרו על ידי מנהלי בתי הספר.

לגמר אולימפיאדת הרובוטיקה שיתקיים בטכניון יגיעו תלמידים שצלחו את שלבי רבע וחצי הגמר, והם יתחרו לפי שכבות גיל. משימתם באולימפיאדה היא הזזת אובייקט על ידי תכנות רובוטים ניידים ונייחים וכן מענה על חידון חשיבה אינטראקטיבי. הקריטריונים לזכייה הם זמן הביצוע, עבודת הצוות והחשיבה הביקורתית.

התחרות תתקיים ביום רביעי, 26 במאי 2010, בשעה 17.00, באודיטוריום צ’רצ’יל בקריית הטכניון.

כתבים וצלמים מוזמנים.

במסגרת ההסכם יקבלו חוקרי הטכניון מענקי מחקר בסך של כמיליון דולר

(The Technion Autonomous Systems Program)

חזון התכנית בטכניון הוא הקמת המרכז המוביל בישראל בתחום המערכות האוטונומיות, והצעדתו להיות אחד מחמשת המובילים בעולם. עמודי התווך במחקר של מערכות אוטונומיות מודרניות הם פיתוח יישומים מתקדמים, יצירת ידע ושימוש בשיטות מחקר מתקדמות.

בכוונת התע”א ליישם את תוצאות המחקרים במערכות שונות מתוצרתה כגון פלטפורמות בלתי מאוישות- כלי טיס, כלי רכב וכלי שיט, וכן במכונות ותהליכי ייצור ובסיוע למפעילי “מערכות- על” בעיבוד נתונים מחיישנים.

יצחק ניסן, מנכ”ל התע”א אמר במעמד חתימת ההסכם: “שיתוף הפעולה בין התע”א לטכניון יתרום לשני הצדדים. זהו מודל טוב לשיתוף פעולה בין התעשייה לאקדמיה. יחד נוכל להצעיד את תחום המערכות האוטונומיות לכיוונים חדשים ומעניינים ולהנות מניסיון ויכולות שרכשו כל אחד מן הצדדים במהלך שנות הפעילות בתחום”.

 נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא אמר: “הקשר רב השנים בין הטכניון לבין התעשיה האווירית בא היום פעם נוספת לידי ביטוי, במענק המשמעותי שחוקרי הטכניון יקבלו. אנו סמוכים ובטוחים כי התעשייה האווירית, שרבים מעובדיה הם בוגרינו, תהנה מפירות השקעתה בתכנית הבינתחומית למערכות אוטונומיות שהוקמה בטכניון באחרונה”.

ראש התכנית, פרופסור מחקר דניאל ויס, אמר כי השתתפותה של התעשייה האווירית היא נדבך חיובי ביותר בקידום הנושא ומשקף את האמון באיכותם של חוקרי הטכניון: “אנו מקווים למלא אחר הציפיות מאיתנו ואף מעבר לכך”.

בתמונה: חותמים על ההסכם (מימין לשמאל): יו”ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, אלוף (מיל.) עמוס חורב, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, מנכ”ל התעשייה האווירית, יצחק ניסן, המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין והמשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור עודד שמואלי. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון.

הטכניון – האוניברסיטה הוותיקה בארץ – חוגג 85 שנה
נשיא הטכניון: הישגי העבר וההווה מפוארים, העתיד לוט בערפל בגלל מדיניות ממשלות ישראל בעשור האחרון

הטכניון, האוניברסיטה הוותיקה בישראל, חוגג 85 שנה. נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, כותב בעיתון הטכניון כי הישגי העבר וההווה של המוסד אכן מפוארים, ומדינת ישראל צריכה להתגאות בהם, אך עתידו לוט בערפל, בגלל מדיניות ממשלות ישראל בשנים האחרונות.

“בימים אלה אנו חוגגים 85 שנים לטכניון, 85 שנים עטורות הישגים, 85 שנים בהן הטביע הטכניון את חותמו על מדינת ישראל ו-80 אלף בוגריו הניעו את המדינה קדימה בכל תחום חיוני אפשרי – פיתוח הכלכלה, בניית התשתיות וביצור ביטחונה. מה חבל שבעשור האחרון דווקא ממשלת ישראל חדלה להבין שלהישגים אלה, ולתרומה עצומה כזו למדינה, ניתן להגיע אך ורק בטיפוח מערכת ההשכלה הגבוהה בשאיפתה להצטיינות בהשקעה כספית ראויה”, כותב פרופסור אפלויג.

“בישראל נראה שמקבלי ההחלטות מאמינים שניתן להמשיך במדיניות של קיצוצים בתקציבי החינוך בכלל והאוניברסיטאות בפרט, ולצפות שהאוניברסיטאות תמשכנה להכשיר כח אדם מדעי וטכנולוגי ברמה גבוהה. בישראל כנראה מאמינים שאפשר להמשיך ולחבוט באקדמיה כב”שק חבטות” בכל הזדמנות ולהציגה כחבורת בטלנים שאינה תורמת למדינה דבר. בגל העכור נגד ההשכלה הגבוהה, לא נשמעה ולו מילה אחת של תהייה על כך שאותה מערכת “כושלת ולא יעילה”, היא אחת ממערכות ההשכלה הגבוהה המובילות בעולם, שממנה יוצאים המהנדסים, המדענים, הכלכלנים והיזמים המובילים את תעשיית ההיי-טק הישראלית שהיא מנוע הצמיחה של כלכלת ישראל, ושרבים בעולם מתקנאים בהישגיה ובאים ללמוד “כיצד עשינו זאת”. איש לא תהה כיצד אותה מערכת הצמיחה שלושה חתני פרס נובל ועוד עשרות מדענים שהם חברי האקדמיות למדעים המכובדות בעולם, וזכו במאות פרסים בינלאומיים ותוארי כבוד והוקרה מהגופים החשובים בעולם. אם לא יהיה שינוי מיידי ומהותי בגישת הממשלה לאקדמיה הישראלית בכלל ולאוניברסיטאות ולטכניון בפרט, עתידן ועתיד המדינה לוט בערפל”, הוא מזהיר. “הפוטנציאל של אוניברסיטאות ישראל הוא עצום וריכוז הכשרון בהן הוא מרשים, ובידי ממשלת ישראל, במדיניות נכונה, היכולת להפכן למנוף אדיר לקידום מדינת ישראל”, מוסיף נשיא הטכניון.

ביום ראשון השבוע נפתח מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) השנתי של הטכניון. במהלכו יחגוג בית הטכניון את יום הולדתו ה-85, במושב חגיגי שבו ייסקרו הישגיו ובתערוכת יצירותיהם האמנותיות של עובדי הטכניון. ביום שלישי, בערב חגיגי, ייחנך אובליסק קינטי מרשים שתוכנן על ידי הארכיטקט הנודע ד”ר סנטיאגו קלטראווה. בסיום תופיע הזמרת יהודית רביץ.

בתמונה: יצירת אמנות של פרופסור גרשון אלבר המוצגת בתערוכת עובדי הטכניון

נשיא הטכניון שלח לו ברכה מיוחדת

הפרס, הממומן על ידי מרכז המחקר IBM Almaden, מוקיר את משה ינאי “על חדשנות רבת שנים ומנהיגות מופלאה בפיתוחים אשר הגדירו את תעשיית האיחסון”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך אישית את משה ינאי על קבלת הפרס היוקרתי והודה לו על הכבוד שהוא מביא לטכניון, כבוגר בולט שלו, ועל “תרומתו העצומה בהבאת פתרונות שובי דמיון בתחום המאתגר של איחסון המידע”.

בהחלטה להעניק למשה ינאי את הפרס, אומרים ראשי האגודה: “בעולם מקושר-האינטרנט של היום, עסקים זקוקים לפתרונות איחסון מידע העומדים בקצב המידע ומאפשרים לנהל כמויות עצומות של מידע. ב-35 השנים האחרונות הוביל חזונו של ינאי לכמה גלים של חדשנות שקידמו את התחום של enterprise data storage. תרומתו הכבירה איפשרה את יצירתם של יישומים עסקיים שלא היו אפשריים בלי ארכיטקטורות האיחסון שלו. ינאי פיתח עוד ועוד פתרונות המתגברים על הפער בין כמויות המידע הגדלות והמגבלות המכניות של כונננים.

“ינאי יזם, פיתח וטיפח את Symmetrix storage array בעבודתו ב-EMC, הופקינטון, מסצ’וסטס, בסוף שנות השמונים. במקום השימוש בכוננים גדולים מסורתיים, סימטריקס מאפשרת לשרתים רבים להתחבר לאותו אמצעי איחסון באמצעות ממשק מערכת קטן. דבר זה הביא לשיפור ביצועים ושינה את האופן שבו חברות יכולות לאחסן, להגן ולהשתמש במידע. בסיסי המידע הגדולים בעסקים כיום הם תוצאה של פיתוחיו ושיפוריו של ינאי ב-Symmetrix storage array. סימטריקס הייתה למוצר הדגל של EMC והפכה את החברה לאחד המנהיגים בתחום איחסון המידע.

החידוש הבא של ינאי היה ה-truly scalable grid storage system הראשון, שהוא פיתח ב-XIV, חברה שנוסדה בישראל ב-2003. המערכת פותחה במטרה לפשט את המורכבות הגוברת של מידע תאגידי שהודות לאינטרנט המשיך להצטבר. יכולתה של המערכת להסתגל לצרכים משתנים מספקת איחסון נמוך-עלויות, אמין וקל לניהול. זמן קצר אחרי השקת המוצר ב-2005 הפכה מערכת האיחסון לפופולארית בבנקים מובילים ואצל ספקי שירותי אינטנרט ותקשורת”.

לאחר שחברת IBM רכשה את החברה שהקים, משה ינאי הצטרף אליה בדצמבר 2007, וכיום הוא מתמקד באתגרים הניצבים בפניהם של לקוחות IBM בהתמודדות עם “התפוצצות” המידע והאופן שבו XIV יכולה לסייע להם.

משה ינאי רשם 40 פטנטים הנוגעים לטכנולוגיות פורצות דרך בתחום איחסון ממוחשב. הפרס הוענק לו בכנס אגודת IEEE בנושא מערכות וטכנולוגיות איחסון מסיביות, שנערך בלייק טאהו, ארה”ב.

בתמונה: משה ינאי