קטגוריה: Uncategorized

כ-300 תלמידים מ-87 בתי ספר מכל רחבי הארץ, השתתפו בשבוע שעבר בגמר אולימפיאדת הרובוטיקה ע”ש לאומי, שהתקיימה זו השנה הרביעית בטכניון, במעמד סגן שר החינוך ח”כ אבי וורצמן, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, שר המדע והטכנולוגיה לשעבר הרב פרופ’ דניאל הרשקוביץ’, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ’ פנחס בר יוסף, ראש המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי פרופ’ משה שהם, ראשי רשויות מקומיות, מנהלי בתי ספר, הורים וילדים.

השנה התבקשו התלמידים לתכנת רובוט בצורת מכונית (“קירובו”) שייסע על כביש המצויר על לוח המשחק, ויעצור מול מחסום (רובוט זרוע) ומול מעבר חציה. במקביל היה עליהם להנחות את הרובוט “ויזדום”, המדמה ילד, לחצות שני מעברי חצייה בבטחה בלי שייתקל ברובוט המכונית.
איציק כהן, מצוות השופטים הסביר: “כל קבוצה נבחנה על תכנות נכון ועל עבודתה בשטח. בנוסף להפעלת הרובוטים, נדרשו התלמידים לענות על מספר שאלות ידע ברובוטיקה ובזהירות בדרכים.”

את אולימפיאדת הרובוטיקה יזמו לפני ארבע שנים פרופ’ משה שהם ודר’ יבגני קורצ’נוי מהמרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון בשיתוף עם עמותת YTEK לצמצום הפערים בחינוך, ובתמיכת  שר המדע היוצא, פרופ’ דניאל הרשקוביץי .
מנכ”ל עמותת YTEK, ארתור זמשמן, סיפר: “12,000 תלמידים מכל רחבי הארץ לקחו חלק בתכנית הרובוטיקה הייחודית שהועברה במהלך שנת הלימודים במסגרת בתי הספר וחוגי העשרה על ידי מדריכי YTEK. בתחרות הגמר, שהתקיימה כאמור בטכניון, השתתפו נציגים מ-76 בתי ספר יסודיים ו-11 חטיבות ביניים מרחבי הארץ. התלמידים התחרו במספר מסלולים על פי קבוצות גיל שונות.”

ליאון וקסלר, תלמיד כיתה ב’ בבית הספר “דינור” בחיפה, התרגש מאוד. “התכוננו הרבה לתחרות,” הוא סיפר, “אבל היה ממש קל בסוף והשגנו תוצאה ממש טובה. כשאהיה גדול אבנה רובוט משרת שיעשה כל מה שאני אומר.”
ילנה, אמו, שעודדה אותו ואת קבוצתו מהקהל התרגשה מאוד. “כבר כמה חודשים שהם מתכוננים לתחרות,” אמרה. “אני מאוד גאה בהם.”
זיו בלסקי, אבא של ירין, תלמיד כיתה ב’ מבית הספר “איינשטיין” בחיפה שהתחרה אף הוא באולימפיאדה, הוסיף: “זה חוג העשרה נחמד שירין מאוד אוהב ללכת אליו. הנושא מאוד מושך את הילדים וזו התנסות יפה עבורם, המרחיבה אופקים. התחרות מתקיימת באווירה נעימה בלי לחץ, והיא מקדמת את הילדים ותורמת להם.”

נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, קידם בברכה את האורחים הצעירים ואת הוריהם, ואמר: “הפעילות של עמותת YTEK בבתי הספר מבטיחה שאפגוש את התלמידים בטכניון בעוד מספר שנים כסטודנטים. אתם דור העתיד של הטכנולוגיה בישראל.”

סגן שר החינוך, אבי ורצמן, אמר : “הפוטנציאל הגלום ברובוטים אדיר, ובמשרד החינוך בוחנים דרכים לשימוש ברובוטיקה לקידום החינוך והחברה. התלמידים המשתתפים בתחרות מייצגים את החברה הישראלית על כל גווניה. אשרינו שיש תלמידים כאלה.”

פרופ’ דניאל הרשקוביץ, שר המדע לשעבר, בירך גם הוא את המשתתפים. לדבריו, “מדינת ישראל מובילה בעולם בהון האנושי שלה. חשיפת הדור הצעיר למדע ולטכנולוגיה היא מכרה הזהב של המדינה וחשוב שהטכניון ימשיך להתוות את עתידה של מדינת ישראל.”

פרופ’ פנחס בר יוסף, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, אמר: “הרובוט הוא כלי לפיתוח חשיבה יצירתית ועצמאית בקרב התלמידים. המרכז לרובוטיקה הוקם מתרומה גדולה של בנק לאומי ויצר הבטחה גדולה לחינוך הטכנולוגי בארץ. השתתפות התלמידים בתחרות היא התגשמות ההבטחה שניתנה בהקמת המרכז.”

בתמונה: תלמידים מבית הספר יסודי א’ חורפיש במהלך התחרות. צילום : אלוניס, YTEK

ואלה בתי הספר שזכו במקום הראשון :

כיתות א’ – ב’ – בית הספר ארלוזורוב-חיפה

כיתות ג’ – ד’ – בית הספר טייבה זועבייה

כיתות ה’ – ו’ – בית הספר אפק – מטה אשר

חטיבת ביניים – בית ספר אורט – שלומי

בפרס על חשיבה יצירתית זכו :

כיתות א’ – ב’ – בית ספר ליאו בק – חיפה

כיתות ג’ – ד’ – בית הספר אפק – מטה אשר

כיתות ה’ – ו’ – בית ספר יסודי נאעורה

חטיבת ביניים – אולפנת צביה בבני ברק

בפרס על שיתוף פעולה זכו :

כיתות א’ – ב’ – בית ספר דינור- חיפה

כיתות ג’ – ד’ – בית ספר נוף ים – הרצליה

כיתות ה’ – ו’ – בית ספר אל מנאהל – מג’דל שמס

חטיבת ביניים – ישיבת יבנה חיפה, מרכז ישיבות בני עקיבא

חוקרי הטכניון פיתחו סוג חדש של חומר פוטוני, מטא-חומר ספינאופטי Spin-Optical Metamaterial המבוסס על ננואנטנות שמאפשר שליטה על המודים הקרינתיים בעזרת הספין של האור.התגלית תאפשר לממש סוג חדש של רכיבים אופטיים משטחיים בסקאלת הננומטר המבוססים על תכונות אבני הבניין של החומר שהם האנטנות האופטיות (מטא-אטומים אופטיים), ותכונות הסימטריה – שבירת סימטריה של המבנה הפוטוני. בעזרת תכנון המבנה שבו האנטנות מסודרות וכיוונן המשתנה במרחב, ניתן לשלוט באינטראקציה של האור וחומר ולעצב מודים קרינתיים.

החוקרים פרסמו לראשונה על גילוי ניסיוני של אפקט “רשבא” האופטי Optical Rashba effect שמאפשר להוסיף או להוריד תנע לאור על ידי שליטה בספין של האור (דרגת סחרור פנימי של הפוטון – קיטוב מעגלי) ותכונות הסימטריה (שבירת סימטריה) של המבנה. מחקר פורץ דרך זה בוצע על ידי חוקרים מקבוצתו של פרופ’ ארז חסמן – דר’ ולדימיר קליינר ותלמידי המחקר ניר שטרית, איגור יולביץ, אלחנן מגיד, דרור עוזרי, ודקל וקסלר. לדברי פרופ’ חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון: “בניסוי יצרנו מבנה בצורת ‘קגומה’ (דומה למבנה מחזורי של מגן דוד) והראנו יכולת שליטה על התנהגות פליטה קרינתית תרמית בעזרת אינטראקצית ספין-מסלול אופטי כתוצאה משבירת סימטריה של המבנה”. החוקרים קראו לתופעה המדעית אפקט “רשבא” האופטי כאנלוגיה לאפקט רשבא של אלקטרונים במצב מוצק. אפקט רשבא האלקטרוני מאפשר שליטה על אלקטרונים בעזרת הספין על ידי שבירת סימטריה של המבנה. אפקט זה מנוצל כיום לתחום חדש “ספינטרוניקה” שמאפשר לממש רכיבים ננואלקטרוניים הנשלטים על ידי הספין של האלקטרונים.

ההשראה למחקר באה ממצב מוצק: מחקרים רבים נעשו על חומרים אנטי-פרומגנטיים במבנה גבישי בצורת קגומה. בחומרים אלו קימת תופעה פיסיקלית שנקראת Frustration (“תסכול”): המומנטים המגנטיים יכולים להיות מסודרים במצבים שונים (פאזות שונות) אך האנרגיה מנוונת. חוקרי הטכניון שמו לב שקיים הבדל משמעותי בסימטריה של המצבים השונים של המומנטים המגנטים שעוברים מגביש סימטרי מרחבי לשבירת סימטריה. ידוע שחוקי השימור הפיסיקליים נקבעים על ידי הסימטריה של המערכת. לדוגמה: סימטריה מעגלית מחייבת שימור תנע זוויתי, וסימטריה להזזה מחייבת שימור תנע ליניארי. כמו כן כאשר יש לנו מערכת פיסיקלית המאופיינת בשבירת סימטריה מרחבית ניתן לצפות לפיצול בדיספרסיה (נפיצה – תלות תדר האור בתנע) כתלות בספין. במקום סידור מרחבי שונה של מומנטים מגנטיים, חוקרי הטכניון השתמשו בסידור שונה של ננואנטנות לא איזוטרופיות כאשר הסדר זהה לפאזות השונות הקימות בטבע בחומרים אנטי-פרומגנטיים במבנה קגומה. ננואנטנה אופטית מאפשרת ליצור מוד אלקטרומגנטי לוקלי התלוי בגיאומטריה של האנטנה. החוקרים ממשו מטא-חומר המבוסס על מערך אנטנות ב- SiC ומדדו את הפליטה התרמית מהמבנים השונים. SiC הוא חומר שתומך בגלי פני שטח פונוניים שצמודים לפני השטח. עירור תרמי של גלי פני השטח במבנה פוטוני מאפשר לצמדם לקרינה תרמית קוהרנטית מרחבית וזמנית. המדידות מראות שבעזרת תכנון תכונות שבירת הסימטריה של המבנה ניתן לשלוט בכיווני הקרינה האלקטרומגנטית. מערך האנטנות פולט או בולע אור כאשר הפאזה בין האנטנות נקבעת על ידי גרדינט גאומטרי שתלוי במבנה הלא הומוגני ולא איזוטרופי של המערך. החוקרים פיתחו תיאוריה שמאפשרת לתכנן ולשלוט במודים הקרינתיים של המבנה הפוטוני בעזרת הפאזה הגאומטרית כתוצאה מגרדינט גאומטרי בסקאלת הננומטר (Berry Phase ) וקיבלו התאמה לתוצאות הניסיוניות.

החוקרים מאמינים שהגילוי יאפשר לפתח סוג חדש של רכיבים אופטיים והתקנים ננופוטוניים שיאפשרו לממש שערים לוגיים אופטיים הנשלטים על ידי הספין של הפוטונים, רכיבים למחשוב אופטי, מקורות אור חדשים תלויי ספין, עדשות משטחיות דקות במיוחד, עיצוב חזיתות אור וקרני לייזר בתחומי אורכי גל שונים בעזרת אופטיקה משטחית בעלת מבנה בסקאלת הננומטר, ושליטה על פליטה קרינתית תרמית. בעזרת החומרים האופטיים החדשים ניתן לתכנן את תכונות הפליטה, בליעה, העברה, פיזור של האור, וכמו כן ביצוע מניפולציה של גלי פני שטח עבור שבבים פוטוניים. בעקבות הגילוי המבטיח פרופ’ חסמן מרחיב את קבוצת המחקר שלו ובכוונתו לקלוט תלמידי מחקר מצוינים נוספים משטחים שונים על מנת להמשיך ולפתח את תחום הספינאופטיקה שמפותח בקבוצתו בשלוש עשרה השנים האחרונות.

בתמונה: פרופסור ארז חסמן

הסטודנטים איתי ונדר, יהונתן הוכמן ויוגב ביתן, הלומדים במסלול לאדריכלות נוף בטכניון, זכו במקום הראשון בתחרות התכנון לשיקום מחצבת נשר. הפרס: 10,000 ₪.

הקרן לשיקום מחצבות והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, בשיתוף עם עיריית נשר, פנו לסטודנטים בפקולטה וביקשו שיעלו רעיונות לשיקום המחצבה הנטושה. הסטודנטים, תלמידי התואר הראשון והתואר השני במסלולי הלימוד השונים, עבדו על הפרויקט במהלך הסמסטר הראשון השנה בהנחיית אדריכל הנוף אסיף ברמן, פרופסור שמאי אסיף ופרופסור טל אלון-מוזס.

“זה היה פרויקט יוצא דופן,” אמר הסטודנט יונתן הוכמן. “קיבלנו הזדמנות לטפל בסיטואציה אמיתית, עם כל המגבלות והאילוצים. כמו בעבודת שטח אמיתית, נאלצנו לגלות את המידע בעצמנו. נפגשנו עם יועצי קרקע, נסענו לחירייה ללמוד את האתר, ונדרשנו לעבודת מחקר נרחבת ומעמיקה.”

“כל ההצעות מבטאות רגישוּת לקנה המידה המרשים ולקונטקסט הנופי והאורבני, ומציעות פרוגרמות מגוונות של שימושים,” אמר פרופסור שמאי אסיף. “כל הסטודנטים שמחו להפוך את המפגע להזדמנות, ולהוסיף נדבך בר קיימא לערים, לפארק הכרמל ולהבנת עתידן של מחצבות בכלל. התחרות היא חלק ממסורת של שיתוף עם הקהילות שסביבנו ותרומה להן, לפחות ברמת החשיבה והתכנון. בשנים האחרונות ‘גילינו’ את העיר נשר, שחלק מהטכניון נמצא בשטח השיפוט שלה, ושיתוף הפעולה המוצלח עם העירייה מסייע לכל הצדדים.”

הפרויקט הזוכה הוא “פארק המחצבים” – תוכנית להפיכת מחצבת נשר לאתר מיחזור המשמש גם לפעילות ספורט אקסטרים: סנפלינג, טיפוס קיר, מגלשות, בנג’י, אומגה ועוד. צוות השופטים קבע כי הסטודנטים הגישו תכנון איכותי ומפורט ושימוש תכנוני נכון בציר זמן. גמישות התכנון מאפשרת שילוב תוכניות נוספות בעתיד.

במקום השני זכה הפרויקט “שיקום מחצבת נשר” של ארי פיין, ערן דרומי ואורי נוימן – הפיכת המחצבה לפארק לבילוי משפחתי. בין הפרויקטים השונים שהשתתפו בתחרות: “E21” – הפיכת המחצבה למרכז מחקר ותעשיה בתחום האנרגיות המתחדשות; “המחצבה” – הפיכת האתר למתחם בילוי, פנאי ומסחר בדגש על מיחזור מכולות; “מדרגות נוף עיר” – הפיכת המחצבה למרכז מחקר ללימודי סביבה.

חברי צוות השופטים היו יוסי וירצבורגר – יו”ר הקרן לשיקום מחצבות ומנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה והמים; יובל פלד – נציג רשות הטבע והגנים בהנהלת הקרן לשיקום מחצבות; אינג’ינר לאון גורודצקי – מהנדס העיר נשר; אדריכלית נוף דפנה גרינשטיין ואדריכל אורי כהן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

בתמונה: הזוכים (מימין לשמאל) איתי ונדר, יוגב ביתן ויונתן הוכמן ומאחוריהם תוכנית “פארק המחצבים”. צילום: דוברות הטכניון (שיצו שרותי צילום)

 בביקור בטכניון אמר מקים הקרן שהיא תעניק מלגות בסך 35 אלף דולר בשנה לכל סטודנט

Hanqing International Education Foundation, קרן חינוך שהקים איש העסקים הסיני ז’או הנצינג (Zhao Hanqing) חתמה על הסכם עם הטכניון, לפיו תתמוך בסטודנטים סינים שיגיעו ללמוד במוסד. בביקור בטכניון אמר ז’או הנצינג כי הקרן תחתום על הסכם דומה גם עם האוניברסיטה העברית ועם מכון ויצמן.

על פי ההסכם, הקרן תבחר בסטודנטים מצטיינים אשר יתקבלו לטכניון לאחר שיעמדו בקריטריונים המחמירים שלו. הסטודנטים שייבחרו יהיו בשלב הראשון סטודנטים לתארים מתקדמים (תואר שני ודוקטורט). הם יקבלו מלגות ותמיכה שנתית בסך 35 אלף דולר (כל אחד), שיכסו את כל הוצאותיהם במרוצת השנה. בתחילה הקרן תתמוך בחמישה סטודנטים מידי שנה, ומספר זה יגדל בהדרגה עד שיגיע ל-25 בעוד חמש שנים. מועצת מנהלים שתמנה ששה אנשים, שלושה מהטכניון ושלושה מהקרן, תפקח על פעילותה.

תוקף ההסכם – 20 שנה והוא יסתכם בשמונה מיליון דולר.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך על ההסכם ואמר כי כבר עתה לומדים בטכניון סטודנטים סינים, הן בבית הספר הבינלאומי שהקים המשנה שלו ומנכ”ל הטכניון, פרופסור ארנון בנטור, והן לתארים מתקדמים, על פי הסכמים שנחתמו בעבר עם אוניברסיטאות מובילות ברחבי סין. “הקשר של הטכניון עם סין מתהדק והולך ואנו רואים בחתימה על ההסכם עם קרן הנצינג נדבך נוסף ביחסינו החמים עם האקדמיה הסינית”, הדגיש.

מר ז’או הנצינג אמר לאחר ביקורו בטכניון שלא בכדי נמנה המוסד הזה עם הטובות באוניברסיטאות הטכנולוגיות בעולם והוא סמוך ובטוח שהסטודנטים הסינים המצטיינים שיגיעו בעקבות החתימה על ההסכם עם הטכניון יפיקו ממנו את המירב ויתרמו מהידע שירכשו לכלכלה המתפתחת של ארצו.

בתמונה: ז’או הנצינג ונשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. צילום: דוברות הטכניון

הסטודנטים התבקשו להעלות רעיונות לשיקום המחצבה שבפאתי העיר כדי להפוך אותה למקום בילוי לתושבים ומטיילים. העבודות המצטיינות זכו בפרסים בשווי כולל של 16 אלף שקלים. הפרסים יוענקו היום (ד’) בטקס חגיגי לפתיחת תערוכת העבודות בהיכל התרבות בנשר, במעמד ראש עיריית נשר דוד עמר, פרופסור יהודה קלעי דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ונציגי הקרן לשיקום מחצבות

הקרן לשיקום מחצבות והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, בשיתוף עם עיריית נשר, פנו לסטודנטים ממסלולים שונים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון על מנת שיעלו רעיונות לשיקום המחצבה הנטושה.

הסטודנטים התבקשו להכין תוכניות קבוצתיות העומדות במספר קריטריונים כגון עלות, תרומה כלכלית, חברתית וסביבתית לעיר, ישימות ועוד. התחרות נערכה במסגרת קורס במהלך סמסטר חורף 2013 בהנחיית אדריכל הנוף אסיף ברמן, פרופ’ שמאי אסיף ופרופ”ח טל אלון-מוזס. הסטודנטים סיירו באתר, קיימו מפגשים מונחים קבועים עם מומחים וקבלו חומר רקע רלוונטי.

ההצעות הוגשו במסגרת תחרות נושאת פרסים ועמדו לבחינה של ועדת שיפוט שכללה את:

• יוסי וירצבורגר – יו”ר הקרן לשיקום מחצבות ומנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה והמים.
• יובל פלד – נציג רשות הטבע והגנים, בהנהלת הקרן לשיקום מחצבות.
• אינג’ינר לאון גורודצקי – מהנדס עיריית נשר.
• אדריכלית נוף דפנה גרינשטיין
• אדריכל אורי כהן – המסלול לארכיטקטורה, הפקולטה לתכנון ערים בטכניון.

לשופטים הוגשו חמש עבודות שמתוכם נבחרו הזוכים במקום הראשון והשני, שזיכו את קבוצותיהם בפרסים ע”ס 10,000 ו-6,000 שקל בהתאמה.

מקום ראשון:

“פארק המחצבים” – הפיכת המחצבה לאתר מיחזור המשמש גם לפעילות אקסטרים

מגישים: איתי ונדר, יהונתן הוכמן ויוגב ביתן

מנימוקי השופטים: הפרויקט התמקד בהקמת אתר מחזור ואגירה לפסולת יבשה שישמש הולכי רגל, רוכבי אופניים ושלל פעילויות ספורט אתגרי, התוכנית כוללת גם הקמת מרכז מבקרים בתוכנית הדרגתית המתפרסת על פני 8 שנים. נעשה שימוש יעיל במחצבה כאתר מחזור פסולת, תכנון איכותי ומפורט ושימוש תכנוני נכ בציר זמן. גמישות התכנון מאפשרת שילוב תוכניות נוספות בעתיד, במידה ויהיו.

מקום שני: “שיקום מחצבת נשר” – הפיכת המחצבה לפארק לבילוי משפחתי

מגישים: ארי פיין, ערן דרומי ואורי נויימן

מנימוקי השופטים: הפרויקט התמקד בחלוקת שטח המחצבה לכמה אזורים בהתאם ליעוד שלהם: אזור בילוי אינטנסיבי, אזור משחקי שטח, ואזור לבתי גידול אקולוגיים בעל אינטנסיביות נמוכה. התכנית נותנת פיצוי לציבור וממעיטה בהשבחת הנכס ליזמים, נותנת מענה לשכונות המגורים הגובלות במחצבה ויוצרת חלה היררכית נכונה בין חלקי המחצבה. תכנית מעשית וישימה ובתכנון הושקעה מחשבה המאפשרת פיתוח עתידי.

פרויקטים נוספים בתחרות:

“E21” – הפיכת המחצבה למרכז מחקר ותעשיה בתחום האנרגיות המתחדשות

מגישים: מאור בורמד, אליהו מוזיצו’ק ואילה מנדלברג

מנימוקי השופטים: התכנית חילקה את המחצבה לאזור עליון ואזור תחתון, המיועדים למגורים ומעבדות מחקר. האזור העליון מנצל ומעביר אנרגיה סולרית לאזור התחתון, אשר מנצל ואוגר אותה בקירות הסלעיים של המחצבה, לשימוש חוזר.

“המחצבה” – הפיכת האתר למתחם בילוי, פנאי ומסחר בדגש על מיחזור מכולות

מגישים: נעמה וייס, עמית קליינר ותומר אהרוני

מנימוקי השופטים: הייעוד העיקרי של המחצבה הוא למתחם בילוי, מסחר ופנאי, תוך שימוש בבניה ארעית כגון מכולות. החלק האמצעי של המחצבה מיועד להיות חלק משמורת הטבע הסובבת את המחצבה. הוגשה תוכנית טובה כפרוגרמה והוצע שימוש מבורך במכולות. התוכנית היא הכי קרובה לראייה התכנונית של עיריית נשר.

“מדרגות נוף עיר” – הפיכת המחצבה למרכז מחקר ללימודי סביבה

מגישות: נועה גנץ ויעל סוברנו.

מנימוקי השופטים: מטרת התכנית היא לשלב תכנון עירוני לצד הנוף הטבעי של המחצבה. בשל הקרבה לאוניברסיטה הוכנסו מבני מחקר ולימוד לתוך המחצבה, המבנים עוצבו כדוגמת מדרגות המחצבה, תוך שימור מפעל המחצבה הישן שיקשר בין שני המבנים המיועדים והקמת מחסנים לוגיסטיים מתחת לאדמה. ייעוד השקע התחתון במחצבה לבריכת חורף שישמש לבתי גידול אקולוגיים.

פרופסור שמאי אסיף ופרופ”ח טל אלון מוזס מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון אמרו: “ההצעות מבטאות כולן רגישות לקנה המידה המרשים, לקונטקסט הנופי והאורבאני ומציעות פרוגראמות מגוונות של שימושים. כולן ראן את ההזדמנות להפוך את המפגע להזדמנות ולהוסיף נדבך בר קיימא לערים, לפארק הכרמל ולהבנת עתידן של מחצבות בכלל. הסטודנטים עברו לנגד עינינו תהליך של התבוננות, חקר, הבנה ויצירה וזכו לחוויית למידה מרתקת.”

יוסי וירצבורגר, יו”ר הקרן לשיקום מחצבות אמר: “הקרן לשיקום מחצבות מברכת את הזוכים ואת יתר הקבוצות ששקדו ועמלו על הרעיונות היפים לתכנון השיקום של מחצבת נשר. העבודות שהוגשו במסגרת התחרות ישמשו אותנו כדוגמה לדרך חשיבה יצירתית בבואנו לדון בשיקום מחצבות בכלל ובתכנון שיקום מבת נשר בפרט”.

בתמונה: הדמיית התוכנית שזכתה במקום הראשון – “פארק המחצבים” – הפיכת המחצבה לאתר מיחזור המשמש גם לפעילות אקסטרים. מגישים: איתי ונדר, יהונתן הוכמן ויוגב ביתן. ההדמיות באדיבות דוברות הטכניון

נכון ליום שלישי 7.5.13 השושן הצחור במלוא פריחתו בגן האקולוגי.

השושן הוא צמח נדיר ומוגן ביותר. בטבע, הוא פורח במקומות בודדים בכרמל ובגליל.

כולם מוזמנים לסיורים מודרכים בגן האקולוגי – מחר יום רביעי 8.5.13 בשעות: 8:00, 10:00, 12:00 (יידחה מעט לאפשר לסטודנטים להצטרף), ו-14:00.

הטכניון מגיע לשרונה. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, סייר בשבוע  שעבר בקמפוס הטכניון החדש בשרונה המתחדשת. הוא ביקר  בכיתות הלימוד החדשות שהוקמו בבניינים ההיסטוריים מתקופת הטמפלרים והתרשם מההישג האדריכלי של כלת פרס א.מ.ת, פרופסור ניצה סמוק, אשר הצליחה לשלב כיתות לימוד מודרניות לצד שמירה על צביונם המקורי של הבניינים. “הטכניון נמצא בתנופה בלתי רגילה ואני רואה בפתיחת הקמפוס בתל אביב עדות נוספת לכך”, אמר פרופסור לביא.

קמפוס הטכניון בתל אביב יעבור בסוף חודש יוני 2013 ממרכז “דימול” בו הוא שוכן כיום, למשכנו החדש. שטח הקמפוס בשרונה 1,800 מ”ר והוא יכלול שלושה מבנים שישמשו את היחידה ללימודי המשך של הטכניון, עם  16 כיתות ומבנה מנהלה. צפויים ללמוד בו כ-500 סטודנטים.

העתקת קמפוס הטכניון בתל אביב לשרונה היתה יוזמה של דיקנית היחידה ללימודי המשך, פרופסור יהודית דורי, ומנהל היחידה הקודם, מר אריאל חזן, בשנת 2009. את תהליך השיפוץ הובילו אנשי מוסד הטכניון, ובראשם עודד רביב מנהל היחידה ללימודי המשך, בליווי אנשי מקצוע. לדברי פרופסור ניצה סמוק, “הקוס נבנה בשלושה בניינים ברחוב דוד אלעזר, שהיה הרחוב הראשי של המושבה הטמפלרית. בבניין הכיתות המרכזי שכן בשנות השלושים של המאה הקודמת בית הקפה ‘גנטנר’, וכל תושבי תל אביב היו מגיעים אליו לבלות ולרקוד ברחבה. האתגר הגדול ביותר שלי כאדריכלית הפרויקט היה למזג בין דרישות השימור ובין הצורך ללמד כאן. ביקשנו ליצור עבור הסטודנטים אוירה לא קונבנציונלית של לימודים, המשלבת רמה גבוהה של תשתיות טכניות בבניין לשימור”.

היחידה ללימודי המשך של הטכניון פועלת באזור המרכז 51 שנים. הקמפוס בתל אביב מאפשר לאקדמאים ומהנדסים מאזור תל אביב והמרכז, ליהנות מלימודי המשך ולימודים אקדמיים לתואר שני קרוב לביתם. התוכניות מתקיימות ע”י הפקולטות השונות בטכניון ומיועדות ברובן למהנדסים ולבוגרי מדעים מדויקים.

פרופסור עודד שמואלי המשנה לנשיא הטכניון למחקר, אמר: “כמי שראה את הבניין בשלבים הראשונים, אני יכול להעיד כי היה כאן אתגר לא פשוט מבחינת אנשי המקצוע ועבודת השיפוץ, והיום זו פנינה”.

פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, אמר: “העברת פעילות היחידה ללימודי המשך לקמפוס שרונה תאפשר לטכניון להציע את תכניות ההוראה הייחודיות אותן פיתח לאוכלוסיות סטודנטים נרחבות הזקוקות להן לצורך התפתחותן המקצועית. הבוגרים יחזקו את  חוסנן  של החברות בהן הם מועסקים ובכך יתרמו לכלכלת מדינת ישראל”.

פרופסור יהודית דורי, דיקנית היחידה ללימודי המשך של הטכניון, אמרה: ” פעילותה של היחידה ללימודי המשך של הטכניון בתל אביב החלה עוד בשנת 1954. כבר אז הבינו קובעי המדיניות בטכניון כי הקשר אל מהנדסים בוגרי הטכניון שעברו להתגורר ולעבוד במרכז הארץ חייב להמשך למען שמירת רמתם והתפתחותם המקצועית. כיום, אנו מציעים תוכניות לימוד לתואר שני למנהלים ולמהנדסים בכירים העובדים בהייטק במשרה מלאה, אשר רוצים להמשיך ללמוד ולהשתלם בקמפוס החדש בשרונה במרכז תל אביב, במקום נגיש וזמין”.

עודד רביב הוסיף: “הצלחת הפרויקט התאפשרה הודות לשיתוף פעולה עם חברת ‘אחוזות החוף’ ואנשי אגף הנדסה ונכסים בעיריית תל אביב יפו”.

אלי לוי מנהל אגף נכסי עיריית תל אביב יפו, אמר כי “הגעת הטכניון למתחם שרונה חשובה מאוד לעירייה והיא תסייע להשתלבותו במתחם.”

ראש מנהלת שרונה ב”אחוזות החוף”, אינג’ גדי רויטמן, אמר: “המבנים של קמפוס הטכניון יהיו המבנים הראשונים שיאוכלסו במתחם שרונה המתחדש. המדובר בשלושה מהמבנים המרשימים והגדולים במתחם, ששימרנו בדייקנות מקסימלית בסיוע מיטב האדריכלים והמומחים” .

היחידה ללימודי המשך מציעה לימודי תואר שני במגוון מסלולים:

• תואר שני ME בהנדסת מערכות

תכנית יוקרתית שפותחה בעקבות צרכי השוק והתעשייה, להכשרת מהנדסי מערכות שיתמודדו עם המשימות המורכבות הנדרשות כיום בשטח בניהולו האקדמי של פרופ’ אביב רוזן.

• תואר שני – MBA במינהל עסקים, בדגש על ניהול בחברות עתירות ידע

בניהולה האקדמי של פרופ’ מרים ארז, כלת פרס ישראל.

• Master of Real Estate – תואר שני בלימודי מקרקעין

תכנית ייחודית בישראל לתואר אקדמי בתחומי הנדל”ן ומקרקעין בניהולם האקדמי של פרופ’ ירח דויטשר ופרופ’ רחל אלתרמן.

• תואר שני ME בהנדסה ביו-רפואית, בדגש על טכנולוגיה לחיים

מסלול ייחודי המכשיר מהנדסים ביו-רפואיים לתפקידי מפתח בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרים בתחום הרפואה ובחברות סטארט-אפ. בניהולו האקדמי של פרופ’ איתן קימל.

• Master of Industrial Design – תואר שני בעיצוב תעשייתי בדגש על רפואה ועיצוב חברתי.

התכנית מכשירה את הדור הבא של המעצבים התעשייתיים בישראל. בניהולה האקדמי של פרופ’ נעמי ביטרמן.

בנוסף, יילמדו בקמפוס תכניות לימודי תעודה לקהל הרחב ובכללן ניהול פרויקטים, אבטחת מידע, לימודי ניהול ונדל”ן, הפעלת תוכנות מחשב, עיצוב וצילום ולימודי אימון בהתמחויות בחדשנות. קהל הסטודנטים הגדול מאזור המרכז יוכל ליהנות מהרמת האקדמית הגבוהה של הטכניון באווירה תוססת וייחודית שתאפיין את המתחם החדש.

תוכניות הלימוד מרוכזות ביום לימודים אחד או שנים בשבוע בשעות אחה”צ והערב ומיועדות לאלו המעוניינים לשלב עבודה ולימודים. כמו כן נערכות בקמפוס תל אביב תוכניות לימוד מוסדיות המותאמות לצרכים טכנולוגיים ייחודיים של ארגונים ותעשיות.

בתמונה: ראשי הטכניון בביקורם שרונה (מימין לשמאל): פרופסור עודד שמואלי, פרופסור פרץ לביא, פרופסור יהודית דורי ופרופסור בועז גולני. צילום: שי פרנקו, שיצו צלמים – דוברות הטכניון

פרס הארווי היוקרתי של הטכניון הוענק לפרופסורים אלי יבלונוביץ ואריק לנדר.

פרופסור יבלונוביץ מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה קיבל את הפרס בתחום המדע והטכנולוגיה כהכרה על תגליותיו החלוציות בתחומי הפוטוניקה, האופטואלקטרוניקה, וחצאי מוליכים. מחקריו פורצי הדרך ורבי ההשפעה משלבים תובנות פיזיקליות עמוקות עם גישה יישומית טכנולוגית ומתפרשות על מגוון נרחב של תחומים. הוא ייסד את תחום הגבישים הפוטוניים והנדסת פער פס פוטוני, ברמה העקרונית והניסיונית כאחד, ותרם תרומות חלוציות למחקר ופיתוח בתחום תאים פוטו-וולטאיים וכן בתכנון ושפור בצועים של לייזרים מבוססי חצאי מוליכים.

פרופסור לנדר מאוניברסיטת הארוורד ו-MITקיבל את הפרס בתחום הרפואה כהכרה על תרומתו ההיסטורית לתחום הגנומיקה, בהיותו הכח היוזם והמוביל את רוב התגליות העיקריות בתחום זה. הוא תרם תרומות מרכזיות לפיתוח שיטות לחקר המידע הגנטי והוביל את הפיתוח של כלים חישוביים למיפוי גנטי, זיהוי גנים ואלמנטים פונקציונליים בגנום. פרופ’ לנדר הינו חלוץ בשימוש במידע הגנומי לפתירת מגוון של בעיות רפואיות וביולוגיות, לרבות מחלת הסרטן.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי בהענקת פרס הארווי היוקרתי הטכניון מבטא את רגשי הערכתו ותודתו לשני הזוכים, על תרומתם העצומה לעתיד האנושות, איש-איש בתחומו.

נשיא מכון ויצמן, פרופסור דניאל זייפמן, נשא את ההרצאה המרכזית באירוע החגיגי, והדגיש את חשיבות קירוב המדע לכלל האוכלוסייה, כדי שיותר צעירות וצעירים יבחרו בקריירה מדעית מרתקת.

הזנים היעילים ביותר בעיכוב התהליכים הקשורים בהתפתחות טרשת העורקים הם  ברהי צהוב, דרי, מג’הול, וחאלאווי

לתשעה זני תמרים הגדלים בישראל יש תכונות המגנות מפני מחלות לב ומחלות כלי דם. במחקר שהתפרסם בעיתון היוקרתי Journal of Agricultural and Food Chemistry (JAFC) הראו פרופ’ מיכאל אבירם וקבוצת המחקר שלו מהמרכז הרפואי רמב”ם והפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, ביחד עם ד”ר חמוטל בורוכוב-נאורי וקבוצתה ממו”פ ערבה דרומית, את התכונות המגנות מפני מחלות לב וכלי דם של  תשעה  זני תמרים הגדלים בארץ. זהו מחקר המשך לעבודתם של חוקרים אלו שהיו הראשונים להראות את התכונות הבריאותיות של פרי התמר.

במחקרם  הקודם, שהתפרסם בשנת 2009 והתפרסם אף הוא בכתב העת JAFC, גילו פרופסור אבירם ועמיתיו כי אכילת כשלושה תמרים ביום אינה גורמת לעלייה ברמות הסוכר בדם, מורידה את רמות הטריגליצרידים בדם , ואף  משפרת  את איכותו של הכולסטרול בדם (הורדת מידת החימצון שלו).

מחקריו של פרופסור אבירם וחבריו  לאיתור פירות וירקות המכילים נוגדי חמצון פעילים במיוחד, העשויים לשפר את איכותו של הכולסטרול בדם על ידי עיכוב חמצונו, מתרכזים בהבנת מנגנוני עיכוב טרשת העורקים ותוצאותיה –  מחלות לב וכלי דם.

פרופסור אבירם היה הראשון להראות ולאפיין את נוגדי החימצון (אנטיאוקסידנטים)  מקבוצת הפוליפנולים (נוגדי חימצון פעילים במיוחד), היעילים ביותר בעיכוב התהליך הטרשתי  אשר מצויים בפרי הרימון, ביין האדום (שמקורם מקליפת הענב) ובשמן הזית.

במחקר הנוכחי הראו החוקרים כי לכל תשעת זני התמרים שנחקרו יש יכולת מרשימה בעיכוב תהליכי חימצון הכולסטרול, שהם מהגורמים המרכזיים בזירוז טרשת העורקים ותוצאותיה – התקף לב ושבץ מוחין. פרופסור אבירם הראה כי בנוסף לכך, לתמרים יש יכולת ברורה לזרז סילוק של עודפי כולסטרול מתאי דופן העורק – תהליך שעשוי להביא להאטה, בלימה ואפילו רגרסיה של התפתחות טרשת העורקים.

נמצא כי הזנים היעילים ביותר בעיכוב התהליכים הקשורים בהתפתחות טרשת העורקים הם  ברהי צהוב, דרי, מג’הול, וחאלאווי.

גידול תמרים הוא ענף חשוב מאוד בחצי האי ערב, במזרח התיכון ובצפון אפריקה כבר יותר מ-5,000 שנה. היתרונות התזונתיים והרפואיים של הפרי הזה נסקרו בספרי דת ורפואה עממית. פרי התמר נחשב כחומר מחזק ברפואה האינדיאנית המסורתית, ומשמש לטיפול במחלות שונות ברפואה העממית במזרח התיכון, מן הסתם בשל תכונותיו החיסוניות, האנטי-בקטריאליות והאנטי-פטרייתיות. יתר על כן, תמציות של תמרים מכילות נוגדי חימצון ומסלקות רדיקלים חופשיים.

פרי התמר הוא מקור תזונה רב אנרגיה, הודות לתכולת הסוכר הגבוהה, ואולם הוא  גם עשיר מאד בסיבים (הנקשרים לשומני הדם וכך מרחיקים אותם מן הגוף) , במינרלים (אשלגן, סידן, מגנזיום ואבץ) וברכיבים פוליפנוליים לרבות חומצות פנוליות ופלבונואידים.

חוקרי הטכניון ורמב”ם אומרים כי לאור המחקרים הללו ואחרים, מומלץ לצרוך במזוננו פירות וירקות, כאלו  הקשורים לתזונה הים–תיכונית, ולתזונה המקראית כאחת. יתר על כן, לשימוש בפרי ובירק השלם כמו גם לשילוב הפירות והירקות הראויים,  יש עדיפות על פני השימוש במרכיבים בודדים (הפעילים כנגד עקות חימצוניות ספציפיות) שכן כך מנטרלים  טווח רחב של גורמים  מחמצנים ומזרזי טרשת עורקים, וכתוצאה מכך – מגנים מפני מחלות לב וכלי דם.

פרופסור טוני צ’אן, נשיא אוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה ביקר בטכניון בראש משלחת בכירים ונפגש עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא וחברי הנהלה נוספים. במהלך ביקורו הרצה פרופסור צ’אן בפני סטודנטים וחברי סגל מהטכניון בנושא “בניית אוניברסיטה ברמה בינלאומית ב-21 שנים”.

אוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה הוקמה לפני 21 שנים והיא נחשבת לאחת מהאוניברסיטאות הצעירות והמובילות בעולם. לאחרונה, דורגה האוניברסיטה במקום הראשון באסיה ובמקום השלישי במדד האוניברסיטאות הצעירות.

“אני מוצא קווי דמיון רבים בין האוניברסיטה שלנו לטכניון”, אמר פרופ’ צ’אן בהרצאתו, “אני רואה את האוניברסיטה שלנו כ’טכניון’ של סין. יש לנו הרבה מה ללמוד מישראל, ומהטכניון בפרט. האוניברסיטה הוקמה לפני שני עשורים כדי לקדם את פיתוח התעשייה עתירת הידע בהונג קונג, מתוך הבנה של הממשל שיש להשקיע בתחומי המדע והטכנולוגיה. החלום שלי, שבעוד ארבעים שנים מהיום, אוכל כמו נשיא הטכניון היום, להתהדר בעובדה שבוגרינו נמצאים בחזית התעשייה עתירת הידע הבינלאומית ובכל חברות ההייטק המובילות בעולם”.

הקמת אוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה פתחה בפני בוגרי בתי ספר בהונג קונג ובסין את האפשרות לרכוש השכלה גבוהה בקרבת הבית , ללא הצורך לעקור לאוניברסיטה מעבר לים. “אני הייתי צריך להגר לארה”ב כדי לזכות בחינוך גבוה,” אמר פרופסור צ’אן, “היום אנו מעניקים לסטודנטים שלנו חינוך גבוה ומתקדם ברמה בינלאומית ובשפה האנגלית בהונג קונג. החזון של בניית אוניברסיטה המתמקדת במחקר, שתקדם את תעשיית ההייטק בהונג קונג ובסין, קרם עור וגידים.”

בהמשך להרצאתו של פרופסור צ’אן, התקיים דיון מיוחד בנושא “העברת טכנולוגיה – משלב הרעיון ליישום” בהשתתפות בוגרי הטכניון, המשמשים בתפקידי מפתח בתעשיית ההייטק ופרופסורים מהטכניון, שהיו שותפים להקמת חברות סטארט-אפ. בפאנל המשותף, בהנחיית פרופסור בועז גולני, סגן נשיא לקשרי חץ ופיתוח משאבים בטכניון, לקחו חלק מר גוידו פרדו-רוקואס, מנכ”ל “פיליפס מדיקל” חיפה, פרופסור אייל זוסמן ומר אוהד בן דרור המייסדים של חברת “Nanospun Technologies” ופרופסור יורם רייטר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון.

האורחים מהונג קונג ביקשו להבין כיצד תרם הטכניון להפיכתה של ישראל למעצמת סטארט-אפ וכיצד מעודד הטכניון פיתוח יזמות וחדשנות בקרב הסטודנטים. בנוסף, התעניינו האורחים בקשר בין הטכניון לבין התעשייה וכיצד מטפחים קשר זה. נושאים נוספים שעלו בפאנל היו דרכים להחזרת אקדמאים ישראלים מאה”ב ומאירופה לארץ וקליטת גלי העלייה הגדולים ממדינות חבר העמים לשעבר, שהגיעו לישראל בשנות ה-90, ותרומתם הרבה להתפתחות  המדעית – טכנולוגית של מדינת ישראל.

מר גוידו פרדו-רוקואס, מנכ”ל “פיליפס מדיקל” חיפה אמר בפאנל שחברת “פיליפס” תרחיב את פעילות מרכזי הפיתוח שלה בסין.

בתמונה: נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ונשיא אוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה, פרופ’ טוני צ’אן במרכז המבקרים בטכניון. צילום : דוברות הטכניון

פרס הארווי היוקרתי של הטכניון הוענק לפרופסורים אלי יבלונוביץ ואריק לנדר.

פרופסור יבלונוביץ מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה קיבל את הפרס בתחום המדע והטכנולוגיה כהכרה על תגליותיו החלוציות בתחומי הפוטוניקה, האופטואלקטרוניקה, וחצאי מוליכים. מחקריו פורצי הדרך ורבי ההשפעה משלבים תובנות פיזיקליות עמוקות עם גישה יישומית טכנולוגית ומתפרשות על מגוון נרחב של תחומים. הוא ייסד את תחום הגבישים הפוטוניים והנדסת פער פס פוטוני, ברמה העקרונית והניסיונית כאחד, ותרם תרומות חלוציות למחקר ופיתוח בתחום תאים פוטו-וולטאיים וכן בתכנון ושפור בצועים של לייזרים מבוססי חצאי מוליכים.

פרופסור לנדר מאוניברסיטת הארוורד ו-MIT קיבל את הפרס בתחום הרפואה כהכרה על תרומתו ההיסטורית לתחום הגנומיקה, בהיותו הכח היוזם והמוביל את רוב התגליות העיקריות בתחום זה. הוא תרם תרומות מרכזיות לפיתוח שיטות לחקר המידע הגנטי והוביל את הפיתוח של כלים חישוביים למיפוי גנטי, זיהוי גנים ואלמנטים פונקציונליים בגנום. פרופ’ לנדר הינו חלוץ בשימוש במידע הגנומי לפתירת מגוון של בעיות רפואיות וביולוגיות, לרבות מחלת הסרטן.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי בהענקת פרס הארווי היוקרתי הטכניון מבטא את רגשי הערכתו ותודתו לשני הזוכים, על תרומתם העצומה לעתיד האנושות, איש-איש בתחומו.

נשיא מכון ויצמן, פרופסור דניאל זייפמן, נשא את ההרצאה המרכזית באירוע החגיגי, והדגיש את חשיבות קירוב המדע לכלל האוכלוסייה, כדי שיותר צעירות וצעירים יבחרו בקריירה מדעית מרתקת.

בתמונה (מימין לשמאל): פרופסור אלי יבלונוביץ, פרופסור פרץ לביא ופרופסור אריק לנדר. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון