שגרירי בלגיה ודנמרק היו הראשונים להתארח בקמפוס, ולהתרשם מהרציפות התפקודית בטכניון, מהקדמה והחדשנות במחקר גם בזמן קיום שגרת החרום. לשגרירים הוצגה פעילותה של התוכנית הבינלאומית הכוללת למעלה מ-1,000 סטודנטים וסטודנטיות מכ-70 מדינות.
לשגריר בלגיה, מר סטפן וייט התלוו סגנו, מר ג’רון דובאה, וקצין העיתונות, התרבות והדיפלומטיה הציבורית, מר מוריס סרפתי בקמפוס.
הצוות הדיפלומטי קיבל סקירה לגבי תחומי מחקר יישומיים מריטה ברוקשטיין, האחראית על רשות המחקר והגב’ גל אקירי ליקרי, ראש היחידה לקידום מחקר. מאוחר יותר נפגש השגריר ופמלייתו עם סטודנטים מהתוכנית הבינלאומית ועם מנהלת המרכז הבינלאומי הגב’ אמה אפטרמן והתרשם מהתמיכה לה זוכים הסטודנטים לאורך שהותם בישראל וממסלולי הלימוד המגוונים המוצעים.
במהלך ביקורו התעניין השגריר לגבי האופן בו התמודד בחוסן הטכניון עם אתגרי השנה האחרונה, במישור הבטחוני, החברתי והאקדמי. בסיום ביקורו ביקש השגריר להודיע כי ישמח לסייע בחיזוק קשריו של הטכניון עם אוניברסיטאות בבלגיה בפרט ובאירופה בכלל.
לטכניון קשרים הדוקים עם האוניברסיטה הטכנולוגית הדנית, עם אוניברסיטת קופנהאגן ועם מרכז החדשנות הדנית בתל-אביב. לאחרונה התקיימה תוכנית מותאמת עבור הסטודנטים הדניים אשר נמצאים בשלבי דוקטורט פוסט דוקטורט. התוכנית בת חצי השנה כוללת התנסות במעבדות מחקר, סדנאות מקצועיות, לימודי עברית, סיורים בחברות סטארט-אפ אשר הוקמו על ידי בוגרי הטכניון, ביקורים באתרים מקומיים, ליווי של נציגי התוכנית הבינלאומית.
בביקורו האחרון ב-11.12, הוצגו לשגריר דנמרק מר תומאס וינקלר, קשרי המחקר הקיימים בין הטכניון והאוניברסיטאות הדניות בדגש על שיתופי פעולה מחקריים בתחומי המדעים והפיסיקה.
בפגישתם המשותפת בין השגריר וצוותו לנשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, המשנה הבכיר לנשיא, פרופ’ עודד רבינוביץ’, המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה, פרופ’ ליהי צלניק-מנור והמנל”מ, פרופ’ נועם אדיר נידונו צעדים אופרטיביים להרחבת שיתוף הפעולה בעתיד הקרוב.
הפגישה נערכה בהובלתם המקצועית של אמה אפטרמן, ואורנה נגר הילמן ראשת תחום סטודנטים למחקר, ביקורים ותוכנית בינלאומיות מיוחדות.
בסיום סיורם בקמפוס ביקרו השגריר ופמלייתו במעבדה לטורבו-מכונות ומעבר חום של פרופ’ בני צ’וקורל מהפקולטה לאוירונאוטיקה וחלל.
הפאנל עסק בסיפוריהם של הגיבורים והגיבורות של הטכניון – סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל שהפגינו מאז אירועי 7 באוקטובר גבורה צבאית ואזרחית תוך שילוב מאתגר בין אקדמיה, מילואים ומשפחה.
פאנל גיבורי על
“אני שמח להיות פה ולהנחות את הפאנל עם כל הגיבורים והגיבורות.” אמר גורי אלפי בדברי ההקדמה. “זה מרגש אותי מאוד. זו הייתה שנה קשה מאוד, ואני מרגיש שבתקופה שעברנו גילינו מחדש את המדינה ואת אזרחיה.”
פאנל גיבורי העל הוא אחד האירועים הראשונים של מרכז החוסן החדש בטכניון – גוף המרכז את כלל ההיבטים הקשורים לחוסן בקמפוס. הוא פועל בניהולה של איילת פריימן ותחת אחריותו של המשנה הבכיר לנשיא, פרופ’ עודד רבינוביץ, בשיתוף דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. תרומה נדיבה מקרן רוטשילד אפשרה את התנעת המרכז ואת קיומו של פיילוט החוסן שעל פיו יפעל.נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בפתיחת הפאנל כי “יש קשר ישיר בין חוסנה של קהילה לבין הקירבה בין חבריה. למדנו את זה בכל המשברים שעברנו בחמש השנים האחרונות. הקשר בין חברי הקהילה הוא מרכיב חיוני בחוסן, ובתוך הטכניון זהו קשר יוצא דופן. זאת הרוח המיוחדת שטופחה תמיד מאז היווסדו של הטכניון לפני מאה שנה.”
דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן אמרה כי “בתחילת המלחמה גויסו כ-3,000 סטודנטים שלנו למילואים. גם עכשיו, בכל רגע נתון, יש מעל 500 סטודנטים מגויסים. רבים ורבות עשו מעל 200 ימי מילואים, כל זה תוך כדי לימודים. מאחורי כל משרת או משרתת מילואים יש משפחה וקהילה שגם הן מגויסות, יש חברים לעבודה שלוקחים על עצמם עוד משימות, ועל כן יש הרבה שותפים למאמץ המלחמתי. היום בחרנו לחנוך באופן פורמלי את מרכז החוסן הטכניוני שהוקם לאחרונה באירוע שנותן הוקרה לכמה גיבורים וגיבורות מקומיים, שלנו, ממשפחת הטכניון. תודה רבה לאיילת פריימן על היוזמה, האירגון וההובלה של המפגש ותודה מיוחדת לכם, משתתפי הפאנל, על מי שאתם ועל מה שאתם עושים למען כולנו, אזרחי המדינה.”
לנמרוד זיידמן, שעמד לסיים תואר שני בארצות הברית, היה ברור ב-7.10 שהוא חוזר מייד לישראל ומתגייס לצבא. נעמי סילברסטין נשארה בבית עם ילדה בת שנתיים וחצי כשבעלה יצא למילואים – 175 ימים במצטבר. בני הזוג סתיו אבירם וגיא פינקלשטיין סיפרו על הפרויקטים שיזמו בהתנדבות בעקבות פרוץ המלחמה: רכישת מטענים ניידים עבור המילואימניקים ואחר כך אפיית עוגיות. אלכס גרבר, שהגיע לפאנל היישר משירות המילואים במדים, סיפר כי בשבועות שקדמו ל-7 באוקטובר הוא היה שקוע בסיוע לאחותו, שאובחנה כחולת סרטן, ועד שסוף סוף חזר לשבת על הלימודים פרצה המלחמה והוא גויס לדרום, נפצע בעזה והחליט לשוב למילואים כעבור שבועיים כי חבריו המשיכו במלחמה. הוא ציין כי כסטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, שתרמה רבות לביטחון אזרחי ישראל בשנה האחרונה, המשמעות של לימודיו ברורה לו היטב כיום
.
בר גורן, סטודנט מקיבוץ ניר עוז, סיפר על השבר הגדול בקיבוצו, על הקהילה שפונתה לאילת ועל חייו מאז. בערב ה-7 באוקטובר נחשבו הוריו של בר נעדרים, אחר כך הוגדרו חטופים ובסופו של דבר נמצאו גופותיהם. הוא אמר שאחד הדברים החשובים בחייו כיום הוא קהילת ניר עוז, שבה הוא פעיל גם כיום במהלך לימודיו בטכניון. “גיליתי שלעזור לאחרים – זה עושה לי טוב, זה מחזק אותי. אנחנו חייבים לזכור שמה שחשוב הוא האנשים שסביבנו.”
עומרי נתנזון סיפר כיצד גילה במהלך שירותו במילואים ב”חרבות ברזל” שהוא חולה לוקמיה. מול הקהל הגדול שהגיע לאירוע, קהל שכלל את אחותו הצעירה שתרמה לו מח עצם ושלושה אונקולוגים המטפלים בו – הוא אמר כי “באונקולוגית לומדים שאתה לא מקבל פרס על זה שאתה סובל, ולכן אין טעם לסבול כשאפשר לבקש עזרה. בקשת עזרה היא חלק מניהול נכון של כלכלת משאבים.” הוא הוסיף כי “השנה הזאת הזכירה לנו שיש אירועים שאין להם כל צידוק ולכן אין טעם לשאול מדוע הם קרו לנו. מה שנותר הוא לקחת צבעים ולצבוע משמעות בחיים – לאו דווקא לצבוע את האירוע הנורא עצמו אלא את מה שקורה אחריו. אולי זה נשמע קצת מלאכותי, אבל זה משהו שיכול להחזיק אותנו.”
הטקס השנתי, המוקיר את מצטייני הבטיחות בקטגוריות השונות בטכניון, נערך בהשתתפות המשנה לנשיא והמנכ”ל, ד”ר רפי אבירם, סמנכ”לית התפעול הגב’ זהבה לניאדו וסגן המשנה לנשיא ומנכ”ל הבטיחות, פרופ’ ירון פז, סמנכ”ליות, דיקנים, ראשי מינהל, וחברות וחברי סגל אקדמי ומנהלי.
בקטגוריית חבר הסגל המנהלי המצטיין בבטיחות זכה מר מוטי גרוסמן, מנהל בית המלאכה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
בקטגוריית נאמן הבטיחות המצטיין זכה מר יצחק אלחנן מהמכון לחקר הבנייה, השייך לפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.
בקטגוריית המעבדה המצטיינת בבטיחות זכתה מעבדתה של פרופ’ אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. פרופ’ סגל מכהנת כראש וועדת הבטיחות הביולוגית המוסדית.
משמאל לימין: פרופ’ פז, זהבה לניאדו, ד”ר אבירם, פרופ’י סגל
בפרס הפקולטה המצטיינת הבטיחות זכתה הפקולטה להנדסה ביו-רפואית. את הפרס קיבלו בשם הפקולטה ראשת המינהל גב’ קרין גפן-מגיורה, רכז הבטיחות האקדמי, פרופ’ יוסי שמאי, נאמן הבטיחות מר אהרון אלפסי ואחראי הבניין מר מנדל קיפרמן.
במהלך הטקס בירך ד”ר אבירם את המצטיינות והמצטיינים על הירתמותם ותרומתם לשיפור האקלים הבטיחותי. המנכ”ל הדגיש את חשיבות הטמעת תרבות ארגונית בטיחותית בייחוד במוסד אקדמי טכנולוגי-מדעי. כמו כן, ציין המנכ”ל את התקופה המורכבת בה הצורך בשמירה על אקלים בטיחותי מקבל משנה חשיבות בשל אירועים בטחוניים, המהווים גורם סיכון נוסף לגורמי הסיכון הקיימים.
מנחת הטקס, ראש יחידת הבטיחות, ד”ר עדי חן הודתה לאנשי יחידתה, אשר היו אמונים גם על הפקת הארוע, ול-40 נאמני הבטיחות על עבודתם המקצועית והמסורה.
הטקס נחתם בהרצאה על כשלונותיה הבטיחותיים של חברת בואינג של מר יוסי זמרי, מומחה בינלאומי בתחום הערכות סיכונים בחברת תעשייה.
ב-14 בדצמבר 1924 נפתחה הכיתה הראשונה בטכניון, ובמחזור הראשון למדו 16 סטודנטים וסטודנטית אחת. מאותה התחלה צנועה צמח הטכניון בהתמדה, וכיום לומדים בו כ-15 אלף סטודנטים וסטודנטיות. עם שלוחות בסין ובניו-יורק, כ-575 חברי סגל, ארבעה חתני פרס נובל, כ- 100 אלף בוגרות ובוגרים וחברוּת בקבוצת מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם – הטכניון הוא מוסד בעל שם עולמי הפועל מתוך מחויבות עמוקה למדינת ישראל והמשפיע על האנושות כולה.
בתמונה: קורס אדריכלים מחזור א’ – יושבים במרכז: ציפורה נויפלד (הסטודנטית הראשונה בטכניון) לצדו של המרצה המיתולוגי פרופ’ אלכסנדר ברוולד. באדיבות הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע”ש יהושע נסיהו.
במחזור ה-100 שהחל לאחרונה את לימודיו בטכניון לומדים כ-2,100 סטודנטים לתואר ראשון, כ- 48% מהם נשים. זאת לעומת המחזור הראשון שבו עמד שיעור הנשים על פחות מ-6%. גם בשורת הדיקנים וההנהלה הבכירה גדל שיעור הנשים בעשור האחרון.
הטכניון ובוגריו מזוהים עם שורה של גילויים והמצאות כחול-לבן ובהן המצאת הדיסק-און קי, פיתוח לוויין זעיר ששוגר כבר ב-1998, פיתוח תקן בין-לאומי לדחיסת נתונים (למפל-זיו), אזילקט – תרופה לפרקינסון, פענוח מנגנון פירוק החלבונים בתא, גילוי הגבישים הקוואזי-מחזוריים, טכנולוגיה לייצור עדשות ענק בחלל (בשיתוף נאס”א), אלקטרוניקה מבוססת DNA, טכנולוגיות אבחון חדשניות, תנ”ך הננו, שלד חיצוני המאפשר למשותקי גפיים ללכת ומערכת כיפת ברזל שחשיבותה הובהרה מעל לכל ספק בשנה האחרונה.
מאז פתח הטכניון את שעריו, רבע מאה לפני הקמת מדינת ישראל, הייתה השליחות הלאומית מרכיב מרכזי בפעילותו. גם בשנה האחרונה, מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, נרתמו הטכניון ובוגריו למענה של החברה הישראלית. גם במאה השנים הבאות ימשיך הטכניון לקיים מחקר פורץ דרך ולהכשיר את דור העתיד של המהנדסים, המדענים, הרופאים, האדריכלים והמחנכים שיבטיח את עתיד מדינת ישראל.
שנת הלימודים תשפ”ה נפתחה עם 2,100 סטודנטים חדשים, 48% מהם נשים, וכאלף סטודנטים שהחלו את לימודיהם לתואר מתקדם.
100 שנים חלפו מאז פתח הטכניון את שעריו ב-14 בדצמבר 1924 עם 16 סטודנטים וסטודנטית אחת, 100 שנים שבהן הפך הטכניון ממוסד קטן וצנוע לאוניברסיטה מדעית-טכנולוגית המשובצת ברשימת מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם – מוסד עם שלוחות בסין ובניו-יורק, שלושה חתני פרס נובל, מאות חברי סגל ומאה אלף בוגרים המעצבים את עתידה של ישראל ומשפיעים על האנושות כולה.
הסמסטר הנוכחי נפתח בצל המלחמה בצפון, והמגזין שלפניכם משקף זאת בסיפוריהם של הנופלים, המילואימניקים והמתנדבים הרבים המסייעים ב”חזית העורף” הישראלית.
במגזין תוכלו לקרוא על הישגיהם של חברי הסגל, הסטודנטים והסטודנטיות שלנו ועל פריצות הדרך המחקריות שאינן נפסקות – באבחון ובשיקום, בדימות רפואי, במכנוביולוגיה, בפיתוח חומרה בעידן ה-AI ובפיתוחים פורצי דרך בתחום האקולוגי.
פרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון הוביל לזכייה במענק מרשים של 8 מיליון יורו מטעם האיחוד האירופי. ההישג מרשים במיוחד נוכח התחרות הגבוהה על מענקים מסוג זה, שבהם אחוזי ההצלחה נמוכים ביותר, ונוכח היחס המורכב כלפי מוסדות אקדמיים ישראליים בזירה הבינלאומית.
פרופ’ חוסאם חאיק
פרופ’ חאיק, דיקן לימודי הסמכה בטכניון, הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון עם השתייכות משנית בפקולטה לביו-רפואה.
הפרויקט הזוכה, VOLABIOS, מתמקד בשיפור האבחון המוקדם והניטור של סכיזופרניה – מחלה כרונית שמשפיעה על כ-1% מאוכלוסיית העולם (כ-80 מיליון בני אדם). המחלה, שנחשבת לאחת מ-15 הסיבות המובילות לנכות בעולם, גורמת לקיצור תוחלת החיים ב-15-10 שנים בממוצע.
מטרת הפרויקט היא להנגיש כלים מתקדמים לאבחון מוקדם וזול של המחלה, לשפר את איכות החיים של המטופלים ובני משפחותיהם, להפחית טעויות אבחון בכ-30% ולייעל את תהליכי הטיפול והמעקב. לשם כך רותם הפרויקט טכנולוגיות מתקדמות ובהן רב-אומיקה (Multi-Omics) הכוללת גנומיקה, פרוטאומיקה, מטבולומיקה וטרנסקריפטומיקה לצד ספקטרומטריה ניידת (וולטולומיקה) ובינה מלאכותית. כל אלה ישמשו להנגשת זיהוי מדויק ומהיר של סיגנלים כימיים וביוכימיים של המחלה המופרשים מגוף האדם ומשמשים כביומרקרים (סמנים ביולוגיים)לא פולשניים.
הפרויקט ייערך במסגרת מאגד בין-לאומי ייחודי של 20 שותפים מ-11 מדינות מרחבי אירופה. השותפים, ובהם אוניברסיטת אאכן (גרמניה), אוניברסיטת קיימברידג’ (בריטניה), משרד הבריאות של יוון והחברה הצרפתית FIRALIS, משלבים ידע וניסיון בתחומי האקדמיה, המחקר, הטכנולוגיה, הרפואה, המשפטים והמדיניות הציבורית כדי לקדם פתרונות חדשניים לאבחון מוקדם וטיפול מיטבי בסכיזופרניה. עם המשתתפים במאגד נמנים מדענים, רופאים, מטופלים, מפתחים ומעצבי מדיניות שיפעלו יחד לקידום מטרותיו. בוועדה המייעצת למאגד חברים מומחים בעלי שם עולמי בתחומים הרלוונטיים.
“אחד מיעדיה של הרפואה המודרנית הוא פיתוח טכנולוגיות שיזהו מחלות ובהן סכיזופרניה בשלב מוקדם וברמת דיוק גבוהה,” אמר המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ נעם אדיר. “פרופ’ חוסאם חאיק הוא אחד המדענים המובילים בעולם באבחון מחלות באמצעות שיטות לזיהוי סמנים מולקולריים. במחקר המתואר כאן כינס פרופ’ חאיק מדענים מהאקדמיה, מהמגזר הממשלתי ומהתעשייה כדי לחבר בין סמנים מולקולריים לבינה מלאכותית וכך לייצר קפיצת מדרגה במהירות ובדיוק באבחון סכיזופרניה. חברי המאגד מאמינים כי מחקר זה יוביל לפיתוח מערכת שתהיה ישימה לגופים בכל רחבי העולם העוסקים בבריאות הנפש.”
במסגרת הפרויקט ייבחנו ביומרקרים המופקים ממקורות שונים בגוף. המחקר ייערך בכמה שלבים, והראשון שבהם יתמקד בניתוח נתונים רטרוספקטיבי מ-9 מיליון רשומות רפואיות, כולל 120,000 רשומות הקשורות לסכיזופרניה. לאחר מכן ייערך מחקר קליני הכולל 3,692 מטופלים שיגויסו מ-6 מרכזים רפואיים ברחבי אירופה. מחקר עיוור נוסף ייערך על 1,000 משתתפים לצורך ולידציה (אימות) של הביומרקרים ותוקפם.
פרויקט VOLABIOS נועד לא רק לשפר את הטיפול הרפואי אלא גם להנגיש כלים מתקדמים למערכות בריאות ברחבי העולם, תוך יצירת בסיס ידע פתוח שיתרום למחקר עתידי ולפיתוח גישות חדשות לאבחון מחלות נפש מורכבות.
צוות ההובלה של המאגד כולל את פרופ’ חוסאם חאיק, שישמש כיו”ר ומתאם הפרויקט, ואת ד”ר יואב ברוזה וגב’ ליאת צורי מקבוצת המחקר של פרופ’ חאיק, שיכהנו כמנהל המאגד וכמנהלת הפיננסית והאדמיניסטרטיבית של הפרויקט, בהתאמה.
על פרופ’ חוסאם חאיק
פרופ’ חוסאם חאיק, ראש המעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, הוא מומחה בעל שם עולמי באבחון מחלות לא פולשני באמצעות אנליזה של חומרים נדיפים. מאמר שפורסם בשנה שעברה ב-Journal of Cancer Research קבע כי פרופ’ חאיק הוא החוקר המצוטט ביותר בעולם בתחום זה, עם הישגים מדעיים משמעותיים ותרומה יוצאת דופן למחקר על אבחון מוקדם של סרטן.המחקר של פרופ’ חאיק כולל הדגמה של טכנולוגיות חדשניות המאפשרות אבחון סוגי סרטן שונים. בהמשך הוא הראה את יעילותן של טכנולוגיות אלה באבחון מחלות נוספות ובהן פרקינסון, אלצהיימר, טרשת נפוצה, שחפת ומחלות כליה. הטכנולוגיות שפיתח פרופ’ חאיק כבר זכו במענקים גדולים מטעם האיחוד האירופי, ובכללן מדבקה לניטור שחפת שקבוצתו פיתחה וזכתה על כך במענק רב-לאומי מטעם קרן גייטס.פרופ’ חאיק הוא מייסד ומוביל סדרתי של מאגדים מדעיים בינלאומיים חשובים ובהם LUCIA, מאגד המתמקד בהערכת סיכונים בסרטן הריאות; A-PATCH, המפתח ובוחן בצורה קלינית מדבקה חכמה לאבחון וניטור שחפת; ו-SNIFFPHONE , המפתח מערכות זעירות לאבחון מחלות על סמך הבל הפה. המאגד החדש שהוא עומד בראשו, VOLABIOS, מתמקד לראשונה במחלות מוח ומבטיח לקדם את תחום האבחון הלא פולשני לאופקים חדשים.
ב-10 בדצמבר יתקיים בשטוקהולם טקס הענקת פרסי נובל. את פרס נובל בפיזיקה לשנת 2024 יקבלו פרופ’ ג’ון הופפילד מאוניברסיטת פרינסטון וג’פרי הינטון מאוניברסיטת טורונטו “על תגליותיהם והמצאותיהם החלוציות שהניחו את הבסיס ללמידה חישובית באמצעות רשתות נוירונים מלאכותיות”.
פרופ’ מיכאל אלעד
פרופ’ מיכאל אלעד מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום רשתות הנוירונים המלאכותיות (למידה עמוקה). לאחרונה הוא זכה בפרס רוטשילד מטעם יד הנדיב על תרומותיו החלוציות בעיבוד אותות ותמונות ובלמידה חישובית. עבודתו לאורך השנים הציגה מודלים מתקדמים מבוססי למידת מכונה, שמציעים הורדת ממד לאותות ותמונות ובכך מאפשרים טיפול יעיל במקורות מידע אלו לטובת משימות יישומיות שונות.
מהם ההישגים המרכזיים של הינטון והופפילד, יחד ולחוד?
הינטון והופפילד הם חוקרים מאוד שונים וקשה לדבר על שניהם בכפיפה אחת. בנוסף, ולמיטב ידיעתי, הם לא שיתפו פעולה מעולם במחקריהם, שנעשו לאורך חמישה עשורים ויותר. עם זאת יש שני קווי דמיון משמעותיים בין השניים שראוי להזכיר: שניהם עסקו מאז תחילת שנות השמונים ברשתות נוירונים מלאכותיות, נושא שלימים היה הבסיס שעליו מושתתת כיום מהפיכת ה-AI. עוד דבר שמשותף להם הוא החשש ששניהם הביעו בהזדמנויות שונות בשנתיים האחרונות מההתקדמות הלא-מרוסנת של מחקר ה-AI והסכנות שזה עלול לייצר לחברה האנושית.
ג’ון הופפילד (נולד בשנת 1933) הוא פיזיקאי אמריקאי עתיר הישגים ופרסים, ששימש כחבר סגל לאורך השנים באוניבסיטאות Berkeley, CalTech ו-Princeton. התוצאה המחקרית החשובה ביותר המיוחסת לו היא “רשתות הופפילד” – מערכת המורכבת ממספר רב של נוירונים עם משובים פנימיים ביניהם, שמאפשרת זיכרון של תבניות מורכבות. תגלית מחקרית זו היא זו שעומדת בבסיס פרס הנובל שהופפליד קיבל לאחרונה.
אם ג’ון הופפילד נחשב לחוקר גדול (והוא אכן כזה), אז את ג’פרי הינטון (נולד בשנת 1947) יש לתאר כמדען ע-נ-ק ! לו היתה מתקיימת תחרות על תואר המדען המשפיע ביותר בחמישים השנים האחרונות, הינטון היה בהחלט מועמד ריאלי לתואר זה.
הינטון הוא האיש שלו ניתן לייחס את מהפיכת ה-AI על מרבית מרכיביה, וזאת בשל עבודה ארוכת שנים ועם שורה מרשימה של תוצאות פורצות דרך בזירה זו. הינטון הוא מדען בריטי-קנדי שעסק בחקר המוח מהזווית של מדעי המחשב (בניגוד לזו הביולוגית). עיקר מחקריו בעשורים האחרונים נעשו כשהוא חבר סגל באוניברסיטת טורונטו. בשנים 2013-2023 שימש הינטון במקביל גם כמדען מוביל בחברת גוגל, ולקח כנראה חלק פעיל בהסבת חברה זו מחברת חיפוש באינטרנט לחברה בתחום ה-AI. תרומותיו המדעיות המוכרות ביותר הן: (1) פיתוח אלגוריתם ה- BackPropagation שנועד לאימון רשתות נוירונים, (2) הצגת רשתות עמוקות לשם סיווג תכנים של תמונות (AlexNet), (3) פיתוח אלגוריתם ה- DropOut שמייעל למידה של רשתות עמוקות, (4) הצגת מכונות Boltzman כבסיס לרעיון של למידה עמוקה, (5) הבאת ה–ReLU כחלופה לסיגמויד ברשתות נוירונים, … ועוד ועוד. רק לשם מתן קונטקסט, כל אחת מתרומות אלו עולה בחשיבותה והשלכותיה על אלו של “רשתות הופפליד”. בשנת 2018 קיבל הינטון (יחד עם Bengio ו- LecCun) את פרס טיורינג – הפרס היוקרתי ביותר במדעי המחשב – על תרומתם בפיתוח רעיונות הלמידה העמוקה ומהפיכת ה-AI שנבעה מכך.
מדוע הם קיבלו נובל בפיזיקה על תחום שנחשב יותר קשור למתמטיקה ומדעי המחשב?
זו שאלה מצוינת והתשובה לצערי מעט מבלבלת. היינו רוצים לחשוב שהפרס ניתן להופפליד והינטון על תרומתם להיווצרה של מהפיכת ה- AI, אבל נראה שזה לא בדיוק המקרה. למעשה, חייבים להודות שלעבודותיו של הופפליד כמעט אין משמעות במהפכה זו. ומצד שני, אם הפרס היה ניתן על התפתחות ה- AI בעשור האחרון, אולי נכון היה להכליל את Bengio ו-LecCun בפרס זה במקום הופפילד.
טוב, אז כעת, כשהבהרנו שמהפיכת ה- AI אינה העילה הישירה לפרס, מהי אם כן הסיבה? את התשובה ניתן למצוא בהודעה הרשמית לעיתונות של ועדת הפרס. העבודה של ג’ון הופפילד משנת 1982 על “רשתות הופפילד”, ועבודותיו של הינטון משנת 1984 על הרחבתן ל-“מכונת בולצמן” הם הסיבה לפרס נובל זה. ומה הקשר לפיזיקה? מסתבר ששתי מכונות אלו קשורות למודלים פיזיקליים מאוד ידועים ממכניקה סטטיסטית ותרמודינמיקה הנקראים “Ising Model” ו-“Spin Glass”. במודלים אלו קיים שריג רב-מימדי של דיפולים (חישבו עליהם כמגנטים קטנים) שיכולים לקבל ערכים +1 או 1-, כשכל אחד מפעיל השפעה על שכניו. בכל תצורה של הדיפולים ובכל רגע נתון ניתן לחשב את האנרגיה הכוללת של מערך זה. מכיוון שטבען של מערכות פיזיקליות לחתור לדעיכת אנרגיה, מתקיימת דינמיקה של שינויים בדיפולים כך שהאנרגיה יורדת בהדרגה. אם אנו מצרפים לתהליך זה גם קירור (annealing) שמקשה יותר ויותר על שינויים, השריג יתייצב על תצורות מעניינות של הדיפולים, ויוביל להתנהגויות סטטיסטיות מעניינות. מודלים אלו נחקרו בשורה ארוכה של עבודות מדעיות לאורך 100 השנים האחרונות, בנסותם לאפיין מערכות אלו, ולגלות מעברי פאזה בהן. עבודותיהם של הופפליד והינטון רתמו מודלים אלו, כשהם מחליפים את הדיפולים בנוירונים מלאכותיים, ובכך הביאו את הקונספט הפיזיקלי הזה לזירה של למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית.
ועכשיו לחלק המבלבל בתשובה: חשוב להזכיר שלעבודות אלו של הופפליד והינטון כמעט אין קשר למהפיכת ה- AI כפי שהיא עומדת היום, ולהישגיה יוצאי הדופן. מדענים שעוסקים כיום בחזית הידע ב- AI לא מוצאים כל צורך להשתמש במכונות בולצמן או ברשתות הופפילד. למרות זאת, אני נוטה להאמין שללא קיומה של מהפיכת ה- AI, פרס נובל זה לא היה מוענק להופפילד והינטון, כי התרומה הפיזיקלית לכשעצמה שבעבודותיהם דלה. הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בחדר שבו הועדה דנה בשיקולים השונים שהביאו להענקת פרס זה. צריך לזכור – מדובר בפרס נובל בפיזיקה ולא בפרס במדעי המחשב, ואני בטוח שהדבר הטריד את חברי הוועדה בבואם לקבל החלטה זו.
אל לנו לשכוח שוועדות פרס הנובל השנה עשו בחירה נועזת נוספת ברוח זו, בהעניקם פרס נובל בכימיה לצוות שפיתח את ה- Alpha-Fold. מדובר בשיטה מבוססת AI שמאפשרת פיצוח של המבנה התלת-מימדי של חלבונים, ובפריצת דרך בתכנון חלבונים ותרופות עתידיות. מה נוכל ללמוד מכל התפתחויות אלו? נראה ש-AI עוד יופיע בפרסי נובל בשנים הקרובות, וזאת בשל השפעתו של תחום זה על כמעט כל זירת מחקר אפשרית. אין מן הנמנע שנראה כלי AI פורצים דרך בכלכלה, רפואה, ועוד.
האם יש לך היכרות מקצועית/אישית עם מישהו מהם?
לצערי, לא זכיתי לפגוש את הינטון או את הופפליד מעולם.
האם אכן יש דמיון בין רשתות נוירונים טבעיות ומלאכותיות? מהו?
יש דמיון רופף למדי בין נוירונים מלאכותיים לאלו הביולוגים. המשותף לשניים הוא היותם של נוירונים אלו מערכות פשוטות למדי ועם יכולת “חישובית” די מוגבלת, כשאת כוחם האמיתי הם מקבלים כשהם מקושרים לאלפי ויותר נוירונים סמוכים. רשתות עתירות נוירונים המחוברים ביניהם, ומנגנוני למידה שמכווננים את עוצמות הקישור ביניהם לפי הצרכים של הרשת, אלו הם המפתחות לבינה שנוצרת, וזה נכון גם במוח הביולוגי וגם בזה המלאכותי.
ממה נובע העניין הרב ברשתות נוירונים מלאכותיות? הרבה מדברים על שחזור תמונות – האם יש ללמידה העמוקה השלכות רחבות יותר?
רשתות נוירונים מלאכותיות הבנויות משכבות רבות של נוירונים המחוברים ביניהם נרתמו לשורה ארוכה ומרשימה של יכולות, והדבר מוביל למהפיכת ה- AI עליה הרבינו לדבר בראיון זה. רק כטעימה, הנה תיאור של מספר יכולות בסיסיות שרשתות כאלה מאפשרות, והתרומות המעשיות הנובעות מהן:
גילוי וזיהוי עצמים בתמונות ובמידע אחר: ניתן לאמן רשתות נוירונים לקבל תמונה כקלט, ולזהות את התוכן בה. ליכולת יסודית זו שימושים רבים ומגוונים ובהם
נהיגה אוטונומית: לא ניתן לדמיין התקדמות בתחום זה ללא AI, אשר פועל על המידע מהמצלמות והחיישנים ברכב ומחליט על ההיגוי והעפלת מערכות הרכב.
אבחון מחלות: הרפואה משתנה לנגד עינינו בשל החדירה של כלי AI. כך למשל, צילומי אולטראסאונד, CT ו- MRI ניתנים לסריקה ע”י מחשב לשם קביעת אבחנות בדיוקים שעולים על כל רופא.
בנקאות: גילוי רמאויות באשראי נעשה ע”י מערכות AI שמחפשות חריגות בנתוני הרכישות. תנאי ההלוואות בבנקים והזכאות להן גם הם מטופלים ע”י כלי AI.
בטחון ואבטחה: בשדות תעופה, במרכזי קניות ובמקומות המוניים אחרים ניתן לראות מצלמות המתעדות את המתרחש. מה שלא רואים אלו מערכות המיחשוב שמעבדות מידע זה לגילוי התנהגויות חריגות, הרצת אלגוריתמי זיהוי פנים ועקיבה אחר חשודים, כל אלו ע”י טכניקות AI.
ניתוח שפה טבעית: התחום הקרוי Natural Language Processing מציע עיבוד אוטומטי של טקסטים, ונושא זה זכה להאצה משמעותית בעשור האחרון בשל כניסת כלי AI למשימות אלו. כלים כמו ChatGPT של OpenAI וכלים דומים מחברות אחרות יוצרים מציאות חדשה שבה שיח של אדם עם מחשב הופך נגיש ומועיל יותר מאי-פעם. אלגוריתמים לתרגום בין שפות, שיטות לניתוח טקסט והסקת מסקנות ממנו, סיכומים אוטומטיים ועוד – כל אלו נגישים כיום בשל ההתקדמות בעולם ה- AI.
נושא נוסף שבו מתחוללת מהפיכה של ממש נוגעת ביצירת תוכן אוטומטית. בהינתן תיאור מילולי, ניתן כיום לייצר בעזרת כלי AI תמונה ואפילו סרטון וידאו שימירו את התיאור הטקסטואלי למידע ויזואלי תואם. ליכולת זו השלכות דרמטיות באומנות, בעבודות גרפיקה, בהפקת סרטים, בבניית משחקי מחשב, ועוד.
אילו הפתעות עוד צפויות לנו בתחום הלמידה העמוקה? האם היא עוד תשתכלל משמעותית? האם יש בה סכנות כלשהן?
מהפיכת ה- AI בעיצומה וכל יום נחשפות יכולות חדשות שנראות לא פחות מדמיוניות. בעת האחרונה אף מדברים על AGI (Artificial General Intelligence) – כלומר רשתות גדולות ועשירות שחורגות מטיפול במשימות ממוקדות ומראות יכולות כלליות של בינה בדומה למוח אנושי. כפי שהוזכר קודם, הצטברות יכולות אלו יוצרת חשש בקרב מומחים לגבי האפשרות לרסן את מערכות ה- AI לכשיגיעו לתבונה מתקדמת ואולי אף לתודעה עצמית. הופפילד, הינטון, ורבים אחרים שמובילים את התחום יצאו באזהרות ואף נבואות זעם בהקשר זה, כשהם מבקשים שממשלות יטילו רגולציה על חברות מובילות בתחום. מאבקים בתוך חברות כפי שנחשפנו אליהן לאחרונה ב- OpenAI מעידות שהנושא גם טורד את מנוחתם של המהנדסים העוסקים בנושא.
פרופ’ מיקי אלעד מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון הוא מומחה עולמי בתחומים של עיבוד אותות ותמונות ולמידה חישובית. מחקריו של פרופ’ אלעד הובילו למהפכה בדרכי הטיפול במידע דיגיטלי באמצעות פיתוח כלים ואלגוריתמים פורצי דרך מבוססי ייצוגים דלילים וטכניקות מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית. עבודתו לאורך השנים הציגה מודלים מתקדמים מבוססי למידת מכונה, שמציעים הורדת ממד לאותות ותמונות, ובכך מאפשרים טיפול יעיל במקורות מידע אלו לטובת משימות כגון דחיסה, פתרון בעיות היפוך ועוד. מאפיין ייחודי בקו עבודותיו הוא הגשר הרציף שמתקיים בין ניתוח תיאורטי ומתמטי מעמיק ובין עולם המעשה, בו יישומים מפותחים ישירות על בסיס תרומות אלו. עבודתו של פרופ’ אלעד הובילה להיווצרו של תחום מחקר חדש ועשיר ששינה את הדרך שבה מידע מעובד ומטופל, ותרומותיו מהוות השראה לחוקרים רבים בכל רחבי העולם.
פרופ’ אלעד זכה השנה בפרס רוטשילד על מחקרו בתחום ההנדסה, שהוביל לפיתוחים מעשיים ובהם הורדת רמת הקרינה בצילומי CT וקיצור זמני צילומי MRI .
הטכניון יעניק את פרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה לפרופ’ סטיבן ביילין, לפרופ’ פיטר ג’ונס ולפרופ’ אנדרו פיינברג על מחקרם פורץ הדרך בתחום האפיגנטיקה של הסרטן.
אפיגנטיקה היא תחום מדעי המתמקד בשינויים בפעילות הגנום שאינם תלויים ברצף הדנ”א. אפיגנטיקה מסבירה כיצד רצפי דנ”א זהים עשויים לייצר התנהגות שונה – תופעה בעלת השלכות עמוקות על מכלול ההיבטים של בריאות וחולי. אחד מאותם תהליכים אפיגנטיים שנחקרו לעומקם בידי שלושת חתני הפרס הוא מתילציה של דנ”א. מתילציה קובעת במידה רבה אילו גנים יושתקו ואילו מהם יופעלו ויובילו ליצירת חלבונים. סמני המתילציה הנכונים חיוניים לבריאותנו ומשפיעים על התפתחות עוברית, חלוקת תאים, בריאות התא, תגובות לשינויים סביבתיים ועוד. שיבוש בתהליך המתילציה עלול להוביל למחלות חמורות ובהן סרטן, סוכרת, מחלות לב, הפרעות נוירולוגיות ומחלות אוטואימוניות.
עבודתם בנפרד ובמשותף של שלושת החוקרים חוללה מהפכה בהבנת תפקידה של האפיגנטיקה בחלוקת התא ובתפקודו. עבודתם, המשלבת אפיגנטיקה עם גילויים הקשורים לתהליכים גנטיים, שינתה דוׄגמוׄת נושנות באשר להתפתחות סרטן והפריכה את הסברה לפיה התפתחות המחלה מוּנעת על ידי מוטציות גנטיות בלבד. טיפולים רפואיים המבוססים על תגליותיהם של השלושה בתחום האפיגנום מצילות חיים כבר כיום ומשפרות את איכות חייהם של מטופלים. חיבור זה בין מדע בסיסי לרפואה יישומית הוא שהוביל להחלטה להעניק את פרס הארווי לפרופ’ סטיבן ביילין, לפרופ’ פיטר ג’ונס ולפרופ’ אנדרו פיינברג.
על הזוכים:
פרופ’ סטיבן ביילין, פרופ’ לחקר הסרטן במרכז הסרטן סידני-קימל בג’והנס הופקינס, נולד בצפון קרוליינה והשלים תואר ראשון ותואר דוקטור ברפואה (MD) באוניברסיטת דיוק. הוא התמחה במחקר ב-NIHועשה את הפוסט-דוקטורט בג’והנס הופקינס. הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים בארה”ב וזכה בפרסים רבים ובהם Shubitz Cancer Research Prize מאוניברסיטת שיקגו, פרס קירק לאנדון למחקר בסיסי בתחום הסרטן מטעם האגודה האמריקאית לחקר הסרטן ומדליית הכבוד של החברה האמריקאית לסרטן.
פרופ’ סטיבן ביילין
פרופ’ פיטר ג’ונס ממכון ון אנדל במישיגן נולד בדרום אפריקה, גדל בזימבאבווה, ואת תואר הדוקטור השלים באוניברסיטת לונדון. כיום הוא נשיא ומדען ראשי של מכון ואן אנדל, שם הוא עוסק בקשר בין מתילציה של דנ”א, ביטוי גנטי והתחלקות תאים. הוא זכה בין השאר במדליית הכבוד של האגודה האמריקאית לסרטן ובפרס קירק לאנדון למחקר בסיסי בתחום הסרטן מטעם האגודה האמריקאית לחקר הסרטן, היה נשיא האגודה האמריקאית לחקר הסרטןוחבר באגודה האמריקאית לקידום המדע, באקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים, באקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים ובאקדמיית האגודה האמריקאית לחקר הסרטן.
פרופ’ פיטר ג’ונס
פרופ’ מחקר אנדרו פיינברג מבית הספר לרפואה בג’והנס הופקינס נולד בפנסילבניה, השלים תואר דוקטור ברפואה (MD) בתוכנית המואצת ברפואה באוניברסיטת ג’והנס הופקינס וכן תואר מוסמך בבריאות הציבור (MPH). הוא המשיך לפוסט-דוקטורט בביולוגיה התפתחותית באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו, התמחה ברפואה באוניברסיטת פנסילבניה ולבסוף עסק במחקר בגנטיקה והכשרה קלינית בג’והנס הופקינס. הוא זכה בפרסים ובתארים רבים ובהם תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אמסטרדם, מאוניברסיטת אופסלה וממכון קרולינסקה ופרס מנהל NIH למדענים חלוצים, חבר האקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים וחבר האקדמיה הלאומית לרפואה.
פרופ’ מחקר אנדרו פיינברג
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “הטכניון מעניק את פרס הארווי לחוקרים שעבודתם תרמה משמעותית לאנושות ולרווחת האדם. עבודתם החלוצית של שלושת החוקרים חוללה מפנה בחקר האפיגנטיקה וחשפה את השפעתה החיונית על תפקודו התקין של התא ועל התפרצות מחלות והתפתחותן, לרבות סרטן. מחקריהם סללו דרך לפיתוח גישות חדשות באבחון והאיצו את פיתוחן של דרכי טיפול המבוססות על השפעה על המנגנון האפיגנטי.”
פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), תעשיין וממציא, ידיד מסור של הטכניון ומדינת ישראל ומתומכיהם הנאמנים. הוא מוענק על ידי הטכניון בכל שנה על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. במרוצת השנים הפך הפרס ל”מנבא נובל” משום שיותר מ-30% מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל. הפרסים יוענקו לשלושת הזוכים בחודש יוני 2025 באירוע חגיגי שיתקיים במהלך מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, שייערך בסימן 100 שנה לפתיחת שערי הטכניון.
ביום שלישי הקרוב, 10.12.24, תקיים וועדת החינוך של הכנסת דיון בהכנה לקריאה ראשונה, בתיקון להצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה, העוסק בפיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור – “חוק ההשתקה”. החוק דורש מהנהלות האוניברסיטאות לבלוש אחר ההתבטאויות של חברי הסגל האקדמי, ולפטרם במידה והביעו תמיכה בטרור. תקציבה של אוניברסיטה אשר לא תציית לחוק יופחת.
בצעד יוצא דופן, יוצאים ראשי האוניברסיטאות (ור”ה) בהצהרה משותפת יחד עם המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, כנגד החוק.
חוק ״ההשתקה״ צובע את כל המדענים והחוקרים באקדמיה הישראלית כחשודים באי נאמנות למדינה. מעודד רדיפה של מדענים, חוקרים ומרצים במטרה להשתיקם, להחליש את האקדמיה, לפגוע בעצמאותה ולהפוך אותה לכלי שרת פוליטי, זאת כאשר מעולם לא הורשע חבר סגל בישראל בהסתה לטרור. כשמו כן הוא – חוק “ההשתקה” מייצר כבר כעת פחד והשתקה של ביטויים לגיטימיים לחלוטין בקרב מרצים וחברי סגל – מהחשש שיפורשו באופן שיביא לפיטוריהם. זהו אמצעי לסתימת פיות פוליטית ולפגיעה בביקורתיות שהיא מהות החשיבה האקדמית.
הדיון בתיקון לחוק מתקיים בשעה שהאוניברסיטאות בישראל נאבקות כנגד צונאמי של חרמות אקדמיים על מרצים ומוסדות ישראליים, ונידויים מצד אוניברסיטאות ומוסדות מחקר אקדמיים ברחבי העולם. זאת עד כדי חשש אמיתי לבידודה המלא של ישראל מהקהילה המדעית הבינלאומית. הצעות חוק מסוג זה מסייעות לאויבי ישראל ותומכי החרם האקדמי ומתדלקות את ארגוני ה- BDS שכן הן מערערות את היסודות הדמוקרטיים שהאקדמיה הישראלית נשענת עליהם ומציירות את האקדמיה כזרוע של המשטר בישראל.
הצ”ח ההשתקה גם פוגעת באופן חמור באופן חסר תקדים בכל מערך זכויות העובדים בישראל, באמצעות הטלת עונש כבד כפיטורין – זאת באקט מינהלי כאשר ההחלטה מתי מדובר בהסתה לטרור אינה של שופט, אלא הלכה למעשה – בידי המל”ג ושר החינוך שהינו אדם פוליטי.
חוק זה מצטרף ל”חוק ההפחדה” אותו מקדמת ח”כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), שמטרתו דומה, ומכוונת הן לסילוק סטודנטים והן לפירוק תאים פוליטיים של סטודנטים שיעלה אף הוא לדיון באותו יום בוועדת החינוך של הכנסת.
יובהר ויודגש מעל לכל ספק כי אנו, ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל וכל חברי הסגל האקדמי הבכיר מתנגדים נחרצות לכל הסתה או תמיכה בטרור, ובוודאי שלא ניתן יד לניצול החופש האקדמי לטובת זאת. הסמכות החוקית לפעול כנגד מסיתים או מי שמביעים תמיכה בטרור, בכל רחבי ישראל כולל האוניברסיטאות, שייכת למשטרת ישראל והשב”כ, ויש להם במצב החוקי הקיים כבר כיום, את כל הסמכויות לפעול לאכיפת החוקים הללו.
כראשי אוניברסיטאות המחקר, יחד עם חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות אנו מתחייבים לשמור על חופש הביטוי והמחשבה של כלל חברות וחברי הסגל. זהו הבסיס המוסרי והערכי לכל פעילות אקדמית – ואנו נמשיך לפעול לאורו!
בכוונתנו לפעול בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותנו על מנת לעצור את הצעות החוק הללו.
ארגוני הסגל והנהלות האוניברסיטאות יקיימו אסיפות הסברה, ביום ג’ ה 10.12.24 בין השעות 10:00 ל- 12:00 – במהלך הדיון שיתקיים בועדת החינוך של הכנסת.
אנו קוראים לכל מי שחוסנה ובטחונה של האקדמיה הישראלית ולכן גם של מדינת ישראל חשובים לו – להצטרף לפעולות שאנו נוקטים במטרה להתנגד לחוק.
מצורף מכתבו של פרופ’ אורי סיון נשיא הטכניון לשר החינוך יואב קיש וליו”ר ועדת החינוך ח”כ יוסף טייב בנושא תיקון לחוק זכויות הסטודנט ולחוק המל”ג.
עיקרי המכתב :
החודש מציין הטכניון 100 שנים מאז פתח את שעריו לראשונה, עם 17 סטודנטים בבניין ההיסטורי בשכונת הדר הכרמל בחיפה. מאז נוספו עוד אוניברסיטאות מחקר ומכללות רבות, מערכת אקדמית מפוארת עליה נשענים ביטחון מדינת ישראל, כלכלתה וחוסנה החברתי.
יכולתה של מדינת ישראל להתקיים במרחב בו אנחנו חיים תלויה באופן מוחלט ביתרון הטכנולוגי והמדעי שלנו, בעוצמה הכלכלית ובקיומה של מערכת אזרחית יציבה, לרבות מערכת משפט עצמאית.
הדברים הללו ברורים לכל בר-דעת ולמרות זאת, בשנתיים האחרונות מתנהלת מתקפה ישירה, דורסנית, אלימה ובלתי מרוסנת על האקדמיה על ידי שרים וחברי כנסת, מתקפה שהיא הרסנית לאקדמיה הישראלית והרסנית אף יותר למדינת ישראל ולעתידה.
האקדמיה היא מטבעה חופשית. עצמאות, חופש מחקר וביטוי, והחופש לשאול שאלות ולהטיל ספק הם נשמת אפה. לא ניתן לכלוא אותה או את המדענים המניעים אותה – ולראיה, במדינות שניסו לעשות זאת האקדמיה גוועה ואותן מדינות התרוקנו ממדעניהן הטובים.
העצמאות האקדמית היא שאיפשרה התמודדות יוצאת דופן עם מגפת הקורונה, אירועי שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל ומבצע חיצי הצפון בו המשיך הטכניון לפעול תחת מטחי רקטות יומיים לחיפה ולסביבתה. כשמשרדי הממשלה וגופים ציבוריים רבים קרסו והפסיקו לתפקד, המוסדות האקדמיים, ובראשם אוניברסיטאות המחקר, המשיכו במחקר ובהוראה ופרשו כנפיהם על משרתי המילואים ועל נפגעי המלחמה. הטכניון אירח בקמפוס מאות משפחות מפונים מהדרום ומהצפון ללא תמורה, שלח כמויות מזון וציוד חסר לחיילי צה״ל, דאג לרווחתם הכלכלית והנפשית של אלפי סטודנטים וסטודנטיות שגויסו לשירות מילואים ובנה מערכת תמיכה אקדמית נרחבת שמנעה את נשירתם.
לבושתנו, בהעדר תמיכה של המדינה הטכניון ושאר המוסדות נאלצו לבקש לשם כך את עזרת ידידינו מהארץ ומהעולם. המוסדות האקדמיים תמכו במשפחות הנרצחים, הנופלים, הפצועים והחטופים ונתנו דוגמה להכלת המתח בין האוכלוסייה היהודית והערבית והמשך החיים המשותפים. כל זאת נעשה למרות מיעוט מסית בשני הצדדים, שטופל בנחישות, ולמרות הסתה בלתי פוסקת מצד פוליטיקאים ובעלי עניין שהסתה אומנותם.
ההתקפה על המוסדות האקדמיים נפתחה במקביל לניסיונות הפגיעה במערכת המשפט – ושתיהן יחדיו התניעו הגירה של אנשי האקדמיה הישראלית הנאבקת בכוחותיה המוגבלים בחרם האקדמי ההולך ומתרחב בעולם ובמקום לזכות בסיוע הממשלה והכנסת במאבק זה, היא מוצאת את עצמה מופגזת חדשות לבקרים בהצעות חוק המסייעות לתומכי החרם האקדמי ולארגוני ה-BDS. ניסיונות החרם אינם חדשים, אבל הפגיעה בעצמאות האקדמיה מתדלקת אותם ומחזקת את טענת ה-BDSשהאקדמיה הישראלית אינה עצמאית אלא מהווה זרוע של השלטון ומשרתת את צרכיו. שתי הצעות חוק ברוח זו עומדות כידוע לכם להידון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ביום שלישי הקרוב.
בזמן שהאקדמיה עסוקה בלחימה בחרם המתרחב עליה ועל מדינת ישראל, כשמשאבינו רתומים כולם לתמיכה בעשרות אלפי משרתי המילואים מקרב הסטודנטים והסגל, כשאנו נאבקים לבדנו כנגד כל הסיכויים, גם תחת מטחי רקטות, על המשך המחקר האקדמי והכשרת כוח האדם הנדרש למשק ולמערכת הביטחון, בזמן שאנו מחבקים את משפחות הנרצחים, הנופלים, החטופים והפצועים, פוליטיקאים ובעלי עניין עוסקים בהשחרת המוסדות האקדמיים וצביעתם כקיני טרור, עלילת דם שקרית ומכוערת המקודמת באמצעות הצעות חקיקה השאובות ממשטרים אפלים. הצעות המפרות זכויות אזרח בסיסיות של הסטודנטים ושל הסגל האקדמי שאין בהם אלא עיסוק בתפל, קישוש קולות והסחת הדעת מהתמודדות עם האתגרים האמיתיים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל.
מכובדי שר החינוך ויו”ר וועדת החינוך, התרבות והספורט. אני קורא לכם להשמיע קול רם וברור ולפעול בנחישות כדי לעצור את ניסיונות הפגיעה הבלתי פוסקים באקדמיה. אנא, תעלו את השפעתכם לחיזוקה של האקדמיה ולסיוע בהתמודדותה עם האתגרים האדירים שבפניהם אנחנו ניצבים. ניסיונות הפגיעה המתמשכים, שחלקם מכוונים על ידי בעלי עניין וחלקם נובעים מחוסר הבנה לגבי מהותה של האקדמיה, הרסניים לא רק למדע ולחינוך אלא מסכנים באופן חמור ולשנים רבות קדימה את ביטחון מדינת ישראל, את כלכלתה ואת חברתה.
במהלך השנה האחרונה נרתם הטכניון, באמצעים שונים, לסייע באופן חסר תקדים לסטודנטים ולעובדי הטכניון לצלוח את השנה המורכבת. פתיחת השנה נדחתה וניתנה מעטפת תמיכה מקיפה הכוללת סיוע רגשי וסוציאלי, פרטני וקבוצתי, עבור מבקשים.
מיקוד רב ניתן בכדי לסייע למשרתי/ות המילואים להתמודד עם אתגרי המעבר ממדים לספסל הלימודים. מרכז החוסן החדש יוסיף על השירותים הקיימים, יתכלל אותם וירחיב את קהלי היעד בקרב בית הטכניון.
מנהלת מרכז החוסן, איילת פריימן: “כולנו זקוקים לחוסן. תפקיד המרכז הוא לתכלל את השירותים הניתנים בקמפוס, לקדם ולפתח אפיקים חדשים לשיפור וחיזוק החוסן של קהילת הטכניון כולה”
מנהלת מרכז החוסן, איילת פריימן
מרכז החוסן יפעל תחת אחריותו של המשנה הבכיר לנשיא, פרופ’ עודד רבינוביץ’, בשיתוף דיקנית לשכת הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. הקואליציה הישראלית לטראומה תספק ליווי מקצועי עבור המרכז.
