מקדימים רפואה

חברי קבוצת Hospitoolity, שעבדו על פתרון לשיפור התקשורת בין החולה לבית החולים, בדיון עם ד"ר מיוריאל קונופניקי מהמרכז הרפואי כרמל
חברי קבוצת Hospitoolity, שעבדו על פתרון לשיפור התקשורת בין החולה לבית החולים, בדיון עם ד”ר מיוריאל קונופניקי מהמרכז הרפואי כרמל. צילום: דוברות הטכניון
ארז קורצוויל ויהב לוי, נציגי קבוצת PeeVOT, יושבים עם מנהל מחלקת ילדים א׳ ברמב"ם, פרופ׳ נעים שחאדה. צילום: דוברות הטכניון
ארז קורצוויל ויהב לוי, נציגי קבוצת PeeVOT, יושבים עם מנהל מחלקת ילדים א׳ ברמב”ם, פרופ׳ נעים שחאדה. צילום: דוברות הטכניון
קבוצת PeeVOT לאחר הזכייה. צילום: דוברות הטכניון
קבוצת PeeVOT לאחר הזכייה. צילום: דוברות הטכניון

פתרונות רפואיים חדשניים התחרו בשבוע שעבר ב- T2Med – מרתון הסטארט-אפ של הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. במקום הראשון זכתה מערכת PeeVot, לאיסוף שתן לבדיקה מתינוקות, שפותחה על ידי שלושה סטודנטים לרפואה, סטאז’ר אחד ושלושה סטודנטים להנדסה ביו-רפואית.

שלושה ימים, שעות שינה ספורות, התלהבות אינסופית וליווי מקצועי: זהו המתכון המנצח של T2Med – מרתון היזמות שמקיימת הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. המרתון מהווה מעבדת יזמות חיה שבמהלכה מפתחות קבוצות סטודנטים טכנולוגיות חדשניות הקשורות בתעשיית מדעי החיים. שיאה של התחרות הוא ביום השלישי, שבו מציגות הקבוצות את ה’חברה’ שהקימו בפני צוות השופטים. זו השנה השנייה לקיומו של המרתון, והוא הסתיים ביום שישי שעבר.

קבוצת PeeVot, שזכתה במקום הראשון, פיתחה שיטה חדשה לאיסוף שתן (לבדיקה( בקרב תינוקות בנות. “היינו שלושה סטודנטים מהפקולטה לרפואה, סטאז’ר אחד מרמב”ם, ושלושה סטודנטים מהפקולטה להנדסת ביו-רפואה,” מספר חבר הקבוצה ארז קורצוייל. “כל אחד הגיע עם רעיון אחר, ובסוף בחרנו ברעיון של PeeVot – בין השאר כי היו לנו בקבוצה אבא אחד ואמא אחת, והם סיפרו כמה קשה העניין של איסוף שתן מתינוקות-בנות. כיום יש בשוק שתי אופציות – האחת היא איסוף לא פולשנית אבל גם לא מדויק, והשנייה היא איסוף מדויק אבל פולשני, המבוצע רק בבית חולים. האתגר שלנו היה לפתח טכניקת-איסוף מדויקת ולא פולשנית.”

לדברי חברי הקבוצה, הדינמיקה העיקרית היתה ‘פינג-פונג’ בלתי פוסק בין הסטודנטים לרפואה, שהגדירו את הבעיות, ובין המהנדסים שהציעו פתרונות וחוזר חלילה. “נכון שהתייעצנו עם רופאי ילדים, פלסטיקאים ומהנדסים, אבל רוב הפתרונות הטכניים הגיעו מתוך הקבוצה,” אומר קורצוייל.

ג’נה, חברת הקבוצה, סיפרה על חוויותיה כאם לילדוֹת. “בביקורים שלנו בבתי חולים הייתי צריכה לאסוף מהילדות שתן באמצעות שקית מיוחדת (‘פיפיה’), או לתת לרופאים לשאוב שתן באמצעות מחט – תהליך כואב וממש לא נעים. הפתרון שלנו הוא כלי לאיסוף שתן, המבוסס על מדבקה המותאמת לאנטומיה של בנות.”

T2MED הוא ‘נגזרת’ של תוכנית 3 Day Startup, שנולדה באוניברסיטת טקסס בשנת 2008 ומאז התפשטה ברחבי העולם. מטרתה: לעודד יזמות בקרב סטודנטים ולמוטט את החומות המפרידות בין הדיסציפלינות והפקולטות השונות. זאת מתוך תפיסה שכפי שהצייר עובד בסטודיו והמדען במעבדה, כך זקוקים יזמים ל’מעבדת יזמות’. T2MED מתקיים במסגרת זו, תוך התמקדות ספציפית ברפואה ובהנדסה ביו-רפואית.

יזם התחרות, הסטודנט יובל ברק-קורן מהפקולטה לרפואה, אמר כי “לימודי הרפואה מרוכזים בפקולטה ובבתי החולים ואינם חושפים אותנו לעולמות הטכנולוגיה והיזמות, שבהם בדיוק נמצא עתיד הרפואה: בשילוב עם יזמות וטכנולוגיה. התחרות הזאת היא הזדמנות להתנסות בחיבור הזה.”

השנה ארגן יובל את התחרות יחד עם סטודנט נוסף בפקולטה, בר רינות. דיקן הפקולטה לרפואה, פרופסור אליעזר שלו, הודה לשניים על ההשקעה הגדולה בתקופה של עומס לימודי כבד, ואמר כי הארוע עולה בקנה אחד עם חזון הפקולטה – שילוב בין רפואה להנדסה. דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, פרופסור אמיר לנדסברג, ציין כי “מדובר בארוע חשוב מאוד, שהוא חלק מהקשר המתהדק בינינו לפקולטה לרפואה. חדשנות ויזמות רפואית דורשות סקרנות מדעית, דחף מחקרי ושאיפה הומאנית לשפר את חייהם של בני האדם. בסופו של דבר, המרכיב החשוב ביותר הוא האנשים שעושים את הדברים, ואנחנו משתדלים למצוא ולטפח את האנשים הטובים ביותר.”

במקום השני בתחרות זכתה ToothFairy- מערכת לציחצוח שיניים ללא שימוש בידיים, בעיקר עבור אנשים הלוקים במחלות מוטוריות. במקום השלישי זכתה Shape Shift Medical – טכנולוגיה המזיזה את המצלמה בניתוחי לפרוסקופיה לפי תנועות הראש והעיניים של המנתח.”

קבוצת ItBrush הציעה פתרון נוסף בתחום צחצוח השיניים: מברשת-שיניים בעלת ראש מתפרק, שבקצהו מצלמה וחיישן פשוט. המערכת מסוגלת לזהות פלאק ולדווח למשתמש היכן יש צורך בצחצוח נוסף.

קבוצת Count Aid פיתחה מערכת למעקב אחר מכשירים ניתוחיים, כדי למנוע את השארתם בגוף המטופל. למי שהטיל ספק בנחיצות הפיתוח הבהירו חברי הקבוצה כי בארה”ב לבדה נותרים כ-6,000 כלים ניתוחיים מדי שנה בגופם של מטופלים.

שיתוף הפעולה בין סטודנטים לרפואה לבין סטודנטים מפקולטות אחרות הרשים אותי מאוד,” אמר חתן פרס ישראל, המהנדס עוזיה גליל, “בייחוד לאחר שנים ארוכות בהן אני עוסק בסטארט-אפים ומבין עד כמה הקשר הזה חשוב.” לצד עוזיה גליל ישבו בחבר השופטים מנהלת המרכז הרפואי כרמל ד”ר חן שפירא, מנהל המרכז הרפואי רמב”ם פרופסור רפי ביאר, היועץ האסטרטגי והמדען הראשי לשעבר של משרד התמ”ת ד”ר אלי אופרויזמית הביו-מד ואשת ההון סיכון ד”ר דליה מגידו.

ככה מאחלים חג פסח שמח בטכניון

סטודנטים בטכניון בנו ‘מכונת רוב גולדברג’ בהשראת מוטיבים מרכזיים בהגדת הפסח. בפרויקט השתתפו סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות ומהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
“רצינו שהמכונה תציג מוטיבים מרכזיים של החג – קריעת ים סוף, משה בתיבה, עשר המכות והסנה הבוער,” סיפר נדב מכבי, סטודנט שנה ג’ בפקולטה להנדסת מכונות. “עבדנו על בניית המכונה כשבוע. הרעיונות היו שלי ושל ירון וקסלר, שלומד גם הוא הנדסת מכונות.” וקסלר ומכבי הובילו את הפרויקט, שבו לקחו חלק סטודנטים נוספים מהפקולטה. בהיבטים העיצוביים – תפאורה ומוטיבים אמנותיים – סייעו הדר אדרי ועדי אלחלל, סטודנטיות בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. “סיפור החג מוצג כאן באמצעות שילוב בין האלמנטים ההנדסיים של המכונה לבין אלמנטים חזותיים ואמנותיים,” הוסיף מכבי. “אני מרוצה מאוד מהתוצאה, ואצלי במשפחה יוקרן הסרטון בליל הסדר.”

וזה “מאחורי הקלעים” של הכנת הסרטון

רפואה מותאמת אישית לחולי סרטן

שליש מחולי הסרטן מקבלים כיום את התרופה הלא מתאימה להם. פיתוח חדשני של חוקרי הטכניון צפוי לפתור את הבעיה.

שכיחות הסרטן עולה בהתמדה, וכיום מהווה מחלה זו את גורם-המוות העיקרי בעולם. למרבה הצער, למרות ההתקדמות בחקר הסרטן ובפיתוח תרופות חדשות, כשליש מחולי הסרטן עדיין מקבלים את התרופה הלא-נכונה, שאינה מתאימה להם. השלכותיו של מצב זה כוללות אי-יעילות, פגיעה במטופל, ועלויות גבוהות מאוד למערכת הבריאות.

חוקרים מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, בראשות פרופ׳ אבי שרודר, פיתחו תהליך ננו-טכנולוגי ייחודי, המאפשר לבחון את יעילותה של כל תרופה עוד לפני תחילת השימוש בה. בתהליך זה פוגשת התרופה את הגידול הסרטני, וגופו של החולה הופך למעין מעבדה אנושית קטנה המספקת תשובות מותאמות-חולה.

המחקר, שהתמקד בסרטן השד ובסרטן העור, עתיד לאפשר הערכה כמותית של יעילות הטיפול תוך שבוע בלבד.

איך פועל הפיתוח החדשני? ההסבר המלא – בסרטון.

קו האוטובוס לטכניון דרך מנהרות הכרמל יתוגבר

חברת אגד תגדיל, החל מיום ראשון הקרוב 29.3.15, את תדירות הנסיעות של קו מס’ 1 לטכניון בימי ראשון. מדובר בקו האוטובוס החדש והמהיר, המחבר בין תחנת הרכבת חוף כרמל לטכניון דרך מנהרות הכרמל. תדירות הנסיעות בקו המיוחד, שנחנך לפני שלושה חודשים, תגדל כעת בימי ראשון לנוכח הביקוש הרב של סטודנטים וחברי סגל מהטכניון.

תגבור קו האוטובוס החדש דרך מנהרות הכרמל כרגע בימי ראשון בלבד ולכיוון הטכניון בלבד

מעתה יעמוד הקו לשירות הנוסעים בימי ראשון שש פעמים ביום, בתיאום עם לוח הזמנים של רכבת ישראל, על פי הפירוט הבא:

08:17
09:20
09:27
09:47
10:27
11:27

להלן פירוט התחנות:

שם התחנה
מרכזית חוף הכרמל עירוני
רכבת חוף הכרמל (רח’ אנדריי סחרוב)
סחרוב – מת”ם
קניון חיפהפלימן
טרומפלדורחניתה
טרומפלדורמרכז זיו
קומויחנקין
מלליערי
הטכניון

bus

 

סטודנטים למען סטודנטים

פרופ' דני לוין - עוזר משנה בכיר לקידום ההוראה
פרופ’ דני לוין – עוזר משנה בכיר לקידום ההוראה

 

hon4

המרכז לקידום ההוראה בטכניון קיים בשבוע שעבר מסיבה לכבוד החונכים בתוכנית ‘חונכות’. במסגרת תוכנית זו ‘מוצמדים’ סטודנטים בוגרים כחונכים לסטודנטים חדשים בטכניון. שרה קציר, מנהלת היחידה לקידום סטודנטים, אמרה לחונכים כי “האנשים שנתתם להם יד בתחילת דרכם, ברגעי המבוכה שלהם, לא ישכחו זאת לעולם. אפילו כשאתם אומרים כלאחר יד ‘גם אני הרגשתי ככה בהתחלה’ – אתם נותנים לסטודנטים הצעירים האלה כוח ופרספקטיבה.”

התוכנית פועלת באחריות המשנה הבכיר לנשיא הטכניון ועוזרו לענייני הוראה, ובסיוע היחידה לקידום סטודנטים בטכניון. הפקולטה הראשונה שהצטרפה לתוכנית היא הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שם נרשמה כבר בסמסטר הראשון הצלחה גדולה וירידה חדה בפניות של סטודנטים לדיונים ולבירורים. אחר כך הצטרפו לתוכנית הפקולטה להנדסה ביו רפואית, הפקולטה להנדסה כימית והפקולטה למדעי המחשב, ובתקופה הקרובה צפויות להצטרף גם הפקולטות להנדסת חשמל ולהנדסת מכונות. בעקבות ההצלחה עברה התוכנית בהחלטת סנט, במסגרת קבלת החלטותיה של ‘ועדת העומס’ הטכניונית, שהובילה לשורה של שינויים והקלות ובהם קיצור הסמסטר.

בילי וצ’רלי הולכים בגדול

יונתן ספיץ והרובוטים ובילי
יונתן ספיץ והרובוטים ובילי
יונתן ספיץ וצ'רלי
יונתן ספיץ וצ’רלי

שני הרובוטים שבנה הדוקטורנט יונתן ספיץ, מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון צולחים מכשולים ומדרונות. הסוד: שיטת פיתוח גנטית-אבולוציונית.

בראשית היה בילי – רובוט כחול בגובה 10 סנטימטר ובאורך 15 סנטימטר. בתום ה’הריון’ – חודש של תכנון, הדפסה, תכנות, חיבור האלקטרוניקה ותיקון ליקויים – הוא החל ללכת וגם לצלוח מכשולים. בהמשך הצטרף אליו עמיתו, צ’רלי הירוק. שניהם מסתובבים בקמפוס בהנחייתו של יונתן ספיץ, ה’אבא’ שלהם, שמכוון אותם באמצעות הסמארטפון שלו. הם מסוגלים לצלוח קשיים ומכשולים כגון אבנים, חול ושיפועים גדולים.

ספיץ, דוקטורנט בפקולטה להנדסת מכונות, נולד בארגנטינה, ובתום התיכון הגיע לארץ במסגרת תוכנית ‘עתיד’. “ההחלטה הזאת היתה שילוב של ציונות שספגתי בבית ובתנועת הנוער, ורצון ללמוד בטכניון. הטכניון הוא מוסד מאוד מפורסם בקרב הקהילה היהודית בארגנטינה, והרבה נערים רוצים להגיע לישראל וללמוד בטכניון.”

13 שנים עברו מאז נחת בישראל, והוא זוכר היטב את היום ההוא. “יצאתי מארגנטינה ב-23 בדצמבר 2002, לטיסה של עשרים שעות, שהנחיתה אותי בנתב”ג בשלוש לפנות בוקר. משם הגעתי למרכז הקליטה בכפר סבא.” בחודש יוני 2003 הוא סיים אולפן עברית, ובאוקטובר החל את הלימודים במכינת הטכניון. לאחר תואר ראשון בהנדסת מכונות הוא המשיך ללימודי מגיסטר, וב-2012 עבר למסלול הישיר לדוקטורט, שאותו יסיים בקרוב. “הטכניון מאוד קרוב ללבי,” הוא אומר. “יש סטודנטים שסופרים את הימים לסיום התואר, אבל אני דווקא נהנה. לא סתם עשיתי פה שלושה תארים ברצף.”

את מחקר הדוקטורט הוא עורך במעבדת SMILE בפקולטה להנדסת מכונות, בהנחיית פרופסור מרים זקסנהויז. “כיום עומדים לרשותנו אמצעים שלא היו זמינים עד לפני שנים לא רבות: כוח מיחשוב עצום ומדפסות תלת-ממד,” הוא מסביר. “נכון שהתכנון נשאר משימה מסובכת, אבל ההדפסה התלת-ממדית מאפשרת לך לייצר ‘בבית’ מבנים מאוד מורכבים בעלות נמוכה מאוד. כל אחד מהרובוטים שיצרתי עלה לי כ-200 דולר, זה הכל.”

את בילי וצ’רלי פיתח יונתן בזמנו הפנוי (“זה לא חלק מהדוקטורט”) כהוכחת היתכנות לבנייתם של רובוטים ניידים משוכללים יותר. הוא קידם את השימוש במדפסות תלת-מימד במעבדתו כדי ליצור רובוטים הולכים, שימחישו את שיטות הבקרה שהוא תכנן. סגנון התנועה של הרובוטים פותח בהשראת הטבע, כלומר – הליכה טבעית. “בני אדם הולכים מגיל שנה או שנתיים, ולכן נראה להם שהליכה היא דבר פשוט מאוד – לפחות במישור. רק בתנאי שטח קשים הם נדרשים להתרכז בצעדיהם. גם הבקרים שפיתחתי עובדים ללא צורך במשוב במישורים חלקים, וכאשר הם נעים בשיפועים הם משתמשים במשוב מינימלי.” כדי להצעיד את הרובוטים שלו הוא בנה ‘אלגוריתם גנטי’ – אלגוריתם המתפתח בסימולציה של ‘מוטציות’ והישרדות המתאימים ביותר.

“ההצלחה שלי היא בבניית רובוטים בעלי עבירות גבוהה, שאינם יקרים ולכן אפשר לייצרם גם כ’נחילים’ של רובוטים לשימושים שונים בתחום הביטחון ובליווי וטיפול באנשים חולים. ואת שיטת הבקרה שפיתחתי (ונרשמה כפטנט) אפשר ליישם גם לבקרת הליכה של רובוטים דמויי-אדם וגם ברובוטים רפואיים (כמו ReWalk) וברובוטים לשיקום הליכה. ובאמת, כדי לתרגם את הרעיון ולהפוך אותו למיזם נרשמתי לתחרות BizTEC וגם לתוכנית Runway של Cornell-Tech.”

הטכניון מוסד מחקר מוביל במיקרוסקופיית אלקטרונים

פרופסור דגנית דנינו מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון
פרופסור דגנית דנינו מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון

120 חוקרים צעירים מ-12 מדינות הגיעו לטכניון במסגרת סדנה ייחודית במיקרוסקופיית אלקטרונים.

סדנה ייחודית בנושא מיקרוסקופיית אלקטרונים משכה לטכניון מדענים צעירים מכל האוניברסיטאות בישראל ו מ-11מדינות אירופיות. בסדנה, שהתקיימה לאחרונה בטכניון במשך ארבעה ימים, השתתפו כ-120 חוקרים צעירים – מספר חסר תקדים. במסגרת הסדנה האזינו המדענים להרצאות של חוקרים מובילים מהטכניון ומאוניברסיטאות בישראל, וסיירו במרכזי המיקרוסקופיה המובילים של הטכניון.

“יזמנו את הסדנה הזו – EM and CryoEM @ Technion – בעקבות פניות מארגונים כמו האגודה האירופאית לקולואידים (ECIS) וארגון COST ACTION של האיחוד האירופי, הרואים בטכניון מרכז מחקר וידע מוביל בתחום,” מסבירה פרופסור דגנית דנינו מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שארגנה את הסדנה. “במקור תוכננה הפעילות כחלק מכנס בינלאומי גדול, ECIS2014, שהיה אמור להתקיים בקיץ בחיפה, אבל בגלל מבצע צוק איתן הועבר הכנס לקפריסין, והסדנה בוטלה. פניות חוזרות שקיבלנו מאז הבהירו שיש מקום וביקוש לקורס מקיף בטכניון, והחלטנו לקיים את הסדנה הזאת, החושפת בפני המדענים הצעירים כלי מחקר מודרני מרכזי בננו-טכנולוגיה, ננו-רפואה, מדעים והנדסה.”

פרופסור דגנית דנינו סיימה שלושה תארים בהנדסה כימית בטכניון, ובשנת 2002, אחרי פוסט-דוקטורט ב- NIH, ארה”ב, חזרה לטכניון כחברת סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. פרופסור דנינו היא מומחית במיקרוסקופיית אלקטרונים בטמפרטורות נמוכות (CryoEM), ומפתחת מערכות להובלת תרופות וחוקרת מנגנוני התארגנות עצמית של מערכות רכות (soft matter self-assembly).

“הטכניון הוא מוסד מחקר מוביל בפיתוח ויישום מגוון שיטות מיקרוסקופיית אלקטרונים בטמפרטורת החדר ובטמפרטורות נמוכות. חוקרים רבים מהעולם מגיעים לכאן כדי לשתף פעולה וכדי ללמוד שיטות יחודיות אלה. כמחנכים באקדמיה חשוב לנו לחשוף את הטכנולוגיות והחדשנות גם לדור הצעיר. קיבלנו החלטה עקרונית לא לגבות דמי השתתפות, כדי שהצעירים לא יימנעו מהשתתפות בגלל שיקולים תקציביים, וההחלטה הוכיחה את עצמה – תוך שבועיים בלבד נרשמו יותר ממאה חוקרים צעירים, שהשתתפו בכל פעילויות הסדנה. גם האוניברסיטאות בארץ תמכו וגילו פתיחות; סטודנטים ממדעי החיים במכון ויצמן, למשל, קיבלו ניקוד אקדמי על השתתפותם בסדנה”.

תחבורה אוטונומית

robo1
תלמידים בתחרות. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון
הזוכות בתחרות רחלי לובסקי (מימין) ולאה ברעם מאורט דניפרופטרובסק. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון
הזוכות בתחרות רחלי לובסקי (מימין) ולאה ברעם מאורט דניפרופטרובסק. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

עשרות תלמידים מארה”ב, רוסיה, אוקראינה, ארגנטינה וישראל השתתפו בתחרות הבין-לאומית “רובוטראפיק” בטכניון. בין הזוכים: תלמידות מבית ספר של חב”ד באוקראינה.

מאות תלמידים מ-50 בתי ספר מישראל, ארה”ב, ארגנטינה, רוסיה ואוקראינה השתתפו ביום חמישי שעבר בתחרות “רובוטראפיק” בטכניון. התחרות, שהחלה כתחרות ארצית והפכה לתחרות בינלאומית, התקיימה עתה זו השנה השישית ברציפות.

התחרות אורגנה על ידי מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון, ארגון World ORT וההסתדרות הציונית העולמית בשיתוף עמותת YTEK וחברת Eytam Robotics. מטרתה – להקנות לתלמידים רכישת ידע ומיומנויות הקשורים לנהיגה בטוחה, בניסיון להפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים. בתחרות השתתפו רובוטים ניידים קטנים דמויי רכב, המדמים את ההתרחשות בכביש.

“לקראת התחרות פותחו במרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי ‘כבישים בטוחים’, המכילים חיישנים היוצרים קשר עם המכוניות–רובוטים, ומספקים תגובה אוטומטית של הרכב למכשולים וכן לאותות רמזורים, ותמרורים,” אמר ד”ר יבגני קורצ’נוי, מנהל מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון. “בזמן התחרות נעו הרובוטים בצורה אוטונומית על המסלול, תוך הקפדה על מניעת תאונות ושמירה על חוקי התנועה. במסגרת ההכנות לתחרות לומדים התלמידים מכניקה, חשמל, תכנות, בקרה ואלקטרוניקה ורוכשים מיומנויות בזהירות בדרכים.”

השנה היו מעורבים בתחרות כאלף תלמידים מבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים. תלמידי בתי הספר התיכוניים התחרו ביניהם בשש קטגוריות שונות: נהיגה זהירה, מהירות, ידיעת חוקי הנהיגה, רעיונות בתחום הבטיחות בדרכים, חידושים במבנה הרובוט ורכישת ידע במבנה הרכב עם תוכנת השרטוט Solidworks.

רחלי לובסקי (14) ולאה ברעם (15) השיגו יחד עם נבחרתם מהעיר דניפרופטרובסק שבאוקראינה את התוצאה הטובה והמהירה ביותר, וזכו במקום הראשון לתלמידי תיכון בקטגוריית המרוץ ובשימוש בתוכנת השרטוט. השתיים הגיעו יחד עם שתי נציגות נוספות, ובלטו בהישגיהן לכל אורך התחרות. “הזיקה שלי לטכנולוגיה מצומצמת,” סיפרה לאה. “אנחנו לומדות בבית ספר יהודי של רשת חב”ד ואין אצלנו מקצועות טכנולוגיים.”
“אני לומדת לימודי השלמה לאחר הלימודים, בסמינר של בנות דתיות,” הוסיפה רחלי. “במסגרת הלימודים נחשפנו ללימודי רובוטיקה, ומכאן הדרך להשתתפות בתחרות היתה מהירה.”

“נעים לנו מאוד בטכניון,” מסכמות השתיים. “האנשים בישראל תמיד שמחים לעזור. לא בטוח שנרצה לגור כאן בעתיד, אבל מאוד נשמח ללמוד בטכניון.”

“במסגרת חשיפתו של הדור הצעיר למדעים ולטכנולוגיה, הטכניון רואה חשיבות גדולה בהשקעה בתלמידים צעירים,” אמר לתלמידים המשנה לנשיא הטכניון, פרופסור משה סידי. “הלב מתרחב למראה עשרות תלמידים ותלמידות מהארץ ומחו”ל שיש להם שפה משותפת אחת – העניין והסקרנות לעסוק ברובוטיקה לצד ההכרה בצורך של נהיגה בטוחה וזהירה.”

“לפני שש שנים קיימנו את התחרות בפעם הראשונה עם שישה בתי ספר מישראל,” אמר פרופסור משה שהם, ראש מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון. “היום משתתפים בתחרות עשרות בתי ספר מהארץ ומהעולם. אתם דור העתיד שלנו ואתם תהיו אלה שיביאו את ישראל לקדמת הרובוטיקה הבינלאומית. הדור שלכם יהיה עד למהפכת המכוניות האוטונומיות שינועו על הכבישים בעתיד, וזה יקרה מהר ממה שאנו חושבים.”

“אנו שמחים להביא לארץ תלמידים מבתי הספר שלנו בעולם לתחרות רובוטיקה מתקדמת, שגם תלמד אותם על זהירות בדרכים,” אמר אבי גנון, מנכ”ל World ORT-קדימה מדע. “לימודי הטכנולוגיה הם כלי לחיזוק הקשר בין התפוצות לישראל והעתיד של ישראל.”

במקום הראשון בתחרות בין בתי הספר היסודיים זכתה נבחרת תכנית עתיד של מחלקת החינוך קרני שומרון. “תכנתנו את פעולות הרובוט והוספנו לו חיישנים לקליטת המסלול ולהפעלת הרמזורים”. הסביר יהונתן מקייטן תלמיד כיתה ו’. “את שיעורי הרובוטיקה אנו לומדים במסגרת תכנית המצוינות ‘עתיד’ במהלך שעות הלימודים.”

“זהו תחום מעניין מאוד”, הוסיף חברו לנבחרת נעם כהן מכיתה ה’.

בקטגוריות התחרות השונות לבתי הספר העל יסודיים זכו במקומות הראשונים גם התלמידים מאורט בנימינה (ישראל), אורט צ’רנוביץ, אורט אודסה ואורט קייב (אוקראינה).

בתחרות מאמא-רובוט לבתי הספר היסודיים זכו בקטגוריות השונות בתי הספר “אדם וסביבה” – געש, אשלים ראשון לציון, על יסודי משגב וקבוצת יבנה. ברובוטרפיק-ג’וניור ניצחה הנבחרת מבית ספר עמית-עמיטל נתניה.

קהילת מפתחי התוכנה בארץ נפגשה בכנס “רוורסים” בטכניון

פרופסור עירד יבנה דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון
פרופסור עירד יבנה דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון
שרי דואק
שרי דואק. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון
רן תבורי, ממארגני הכנס
רן תבורי, ממארגני הכנס. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

בשבוע שעבר התקיים בטכניון בפעם הראשונה כנס ‘רוורסים’ (Reversim), המפגיש מפתחי תוכנה ומנהלי מוצר מהאקדמיה והתעשייה. זו השנה השלישית לקיום הכנס, והפעם הראשונה שהוא מתקיים בשיתוף המרכז להנדסת מחשבים (TCE) בטכניון. בכנס השתתפו כ-400 איש.

לדברי המארגנים, אוֹרי להב ורן תבורי, מדובר בכנס של ‘מפתחים למען מפתחים’, כשהמטרה היא לחזק את קהילת פיתוח התוכנה בישראל. “כל העבודה על הכנס נעשית בהתנדבות, והכנס פתוח ללא תשלום – רק בהרשמה מראש.”

“בתפיסה שלי, המפעל הציוני של המאה ה-21 הוא הטכנולוגיה המתקדמת,” אמר פרופסור עירד יבנה, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. “התעשיות הטכנולוגיות בנויות על תחרות קונסטרוקטיבית, פירגון ופילנתרופיה, ויש להן השפעה פנומנלית על הכלכלה, הרווחה, הביטחון ועוד. על פי מדד שנחאי, המדרג את רמת האוניברסיטאות בעולם בהיבט המחקרי, 4 מתוך 30 האוניברסיטאות המובילות במדעי המחשב נמצאות בישראל. המשמעות היא שאם צעיר ישראלי רוצה להגיע להיי-טק, הדרך שלו סלולה.”

שרי דואק, דוקטורנטית בפקולטה למדעי המחשב, בירכה על קיומו של הכנס בטכניון. “בסופו של דבר אנחנו לומדים בטכניון המון חומר ‘רגיל’, וכאן אנחנו נחשפים לדינמיקה של התעשייה. חשוב לי שיהיו יותר נשים בתחומים הטכנולוגיים, ואני פועלת בכיוון הזה ומזמינה נשים להצטרף למפגשים השבועיים שאנחנו מקיימים כאן בפקולטה. לנשים אין שום מגבלה בתחום הטכנולוגי – הן פשוט צריכות להרגיש נוח בקהילה הזאת ולהכיר את התהליכים ואת המושגים הרלוונטיים.”

ההרצאות בכנס התפרשו על מגוון רחב של תחומים, ובהם טיפול בביג דאטה, החשש מהשלכות הבינה המלאכותית, מעבר לפרוטוקול HTTP2, הפוטנציאל הישראלי בתחום של פיתוח משחקים דיגיטליים, והקשר בין פיתוח תוכנה לסטנד-אפ.

פרופסור רועי קישוני מהטכניון הרצה בסין בפני סטודנטים מצטיינים

פרופסור קישוני בארוע של פרויקט פרומתאוס 2015 באוניברסיטת שנטאו, סין. באדיבות קרן לי קא שינג
פרופסור קישוני בארוע של פרויקט פרומתאוס 2015 באוניברסיטת שנטאו, סין. באדיבות קרן לי קא שינג

פרופסור רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה בטכניון הרצה בסין, בפני סטודנטים סינים מצטיינים, על “מתמטיקה וביג דאטה במדעי החיים”. ההרצאה התקיימה במסגרת פרויקט ‘פרומתאוס’, המפגיש מדענים מובילים מכל העולם עם סטודנטים מצטיינים במדעים.

הארוע האמור התקיים באוניברסיטת שנטאו במשך שלושה ימים, בהשתתפות מרצים מהטכניון, סטנפורד, ייל, קינג קולג’ לונדון, ומכון מקס פלנק בגרמניה. הסטודנטים, הנחשבים ל”מדעני העתיד ומהנדסי המחר בסין”, שמעו מפי המדענים על מחקריהם על שאלות פתוחות במדע ועל קריירה מדעית, וספגו מהם את תשוקתם למדע. הארוע מומן על ידי קרן לי קא-שינג, נתמך על ידי משרד החינוך הסיני וממשלת מחוז גוואנדונג, ונערך בשיתוף האגודה הסינית לחינוך ואוניברסיטת שנטאו.

“הסטודנטים הסינים הרשימו אותי מאוד,” אמר קישוני. “יש להם ידע נרחב והם מלאי התלהבות כלפי המדע. זאת היתה עבורי חוויה נהדרת, ולמדתי המון על הפוטנציאל האקדמי מדעי העצום הטמון בסין.”

שריון קשקשים: גרסת העתיד

פרופסור-משנה סטפן רודיך. צילום : מיקי קורן, דוברות הטכניון
פרופסור-משנה סטפן רודיך. צילום : מיקי קורן, דוברות הטכניון
המיקרו-מבנים השונים (זוויות שונות של קשקשים קשים וכמות החומר הקשיח) ותגובתם לחוזק החדירה; בתחתית – כיפוף-בלחץ של אחד הדגמים, במטרה להעריך את גמישות החומר.
המיקרו-מבנים השונים (זוויות שונות של קשקשים קשים וכמות החומר הקשיח) ותגובתם לחוזק החדירה; בתחתית – כיפוף-בלחץ של אחד הדגמים, במטרה להעריך את גמישות החומר.

מדים המתפקדים כשכפ”ץ, וחליפות אסטרונאוטים גמישות אך עמידות לפגיעת חלקיקים, הם שניים מהיישומים האפשריים לחומרים מרוכבים חדשים שפותחו בטכניון.

מדים חסינים לירי, וחליפות-אסטרונאוטים עמידות למיקרו-מטאוריטים, הם שניים מהיישומים האפשריים לחומרים חדשים שפותחו בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. כך מדווח כתב העת Soft Matter. את החומרים הללו פיתח פרופסור-משנה סטפן רודיך, חבר סגל בפקולטה. לדבריו, “גמישות וחוזק נתפסות כשתי תכונות מנוגדות, שככל שאתה מגביר אחת מהן, אתה מאבד מהשנייה. באופן כללי זה נכון, אבל במחקר שלי אני מנסה ליצור חומרים שיהיו גמישים ועם זאת חזקים (בהיבט של חדירו∙ת).”

פרופסור-משנה סטפן רודיך מתמחה ביצירת חומרים מרוכבים רכים – ענף ספציפי של הנדסת חומרים. הוא התחיל את דרכו כתיאורטיקן, אבל החשיפה לעולם ההדפסה התלת-ממדית – בפוסט-דוקטורט שלו ב-MIT – קירבה אותו לעולם הניסויי. “פתאום יכולתי לייצר את החומרים שאני מתכנן,” הוא אומר, “ואז לבדוק אם התכונות שלהם תואמות את הניבוי התיאורטי שלי. גם עכשיו, עם החומרים האלה שהם גמישים אבל עמידים יחסית לחדירה, אני יכול לעשות ניסויים בדגמים שאני מדפיס.” עםMIT הוא מקיים שיתוף פעולה גם היום, וגם במחקר הנוכחי.

פרופסור-משנה רודיך הגיע לטכניון כחבר סגל היישר מהפוסט-דוקטורט. מחקריו כבר זכו לפרסום בכתבי העת המובילים, למשל Physical Review Letters. המאמר החדש מתפרסם ב-Soft Matter. “ככל שאנחנו מבינים טוב יותר את הקשר בין המבנה המולקולרי של החומר לבין תכונותיו ברמת המאקרו, אנחנו שולטים יותר טוב בפונקציות שאנחנו ‘מוציאים’ ממנו – אורכי גל, גמישות, זרם חשמלי וכו’,” הוא מסביר. את החומרים הגמישים-חזקים החדשים הוא מפתח בהשראת הדגים. “הדג הוא יצור גמיש, ועם זאת הוא מוגן באמצעות קשקשים קשים. ה’סוד’ שלו הוא השילוב בין הקשקשים לבין הרקמה הרכה שמתחתם, וזה מה שניסיתי לחקות כאן. גם החומרים שאני מתכנן בנויים משתי שכבות – אחת רכה (‘הגוף’) ואחרת (‘קשקשים’) המהווה את ה’שריון’. כך מושגת אותה תכונה משולבת (protecto-flexibility) שמעניינת אותנו.”

לשאלה על יישומים אפשריים הוא מדבר בזהירות רבה. “התפקיד שלי הוא לא פיתוח יישומים אלא תכנון החומר עצמו, וההתמקדות שלי כרגע היא האופטימיזציה של החומר. אם בכל זאת מדברים על יישום, למשל על חליפות אסטרונאוטים גמישות העמידות לפגיעת חלקיקים (מיקרו-מטאורים), הרי שאזורים מסוימים באריג (אזור החזה) אינם דורשים גמישות, שחיונית מאוד באזורים אחרים כמו המרפק.”

חשוב לו להבהיר שאי אפשר לבטל כליל את הניגוד בין גמישות לחוזק, אבל אפשר ‘לשחק’ עם יחסי הגומלין ביניהם – ה-trade off. “הצלחתי להגדיל את החוזק של החומר פי 40, ובה בעת להוריד את הגמישות רק פי 5, וזה פותח המון אפשרויות. אם מדברים על מדים הרי שהרעיון הוא ליצור מרקם מתוכנן-אישית (Tailored), על פי מבנה הגוף של המשתמש וכמובן על פי התנאים הצפויים לו. במקרה שנדרשת הגנה מפני קרינה אפשר להוסיף שכבת סינון.”

כרגע הוא בוחן את החומרים ‘שלו’ בבדיקות סטטיות, כלומר בלחיצה איטית של מוט כלשהו. בהמשך הוא מקווה להגיע לבדיקות דינמיות, כלומר של עצמים שיפגעו בחומר במהירות – כמו קליע או מיקרו-מטאורית – ולבחון את התוצאות.

למאמר המלא לחצו כאן

ביה”ס הבינלאומי פותח את שעריו לסטודנטים ישראלים מצטיינים

בעקבות תרומתה של משפחת ניובאואר יכולים סטודנטים ישראלים להצטרף כבר בסמסטר הקרוב לאחד משני מסלולים: יזמות והנדסה אזרחית.

בית הספר הבינלאומי בטכניון (Technion International) פותח את שעריו לסטודנטים ישראלים מצטיינים, בעקבות תרומתה של משפחת ניובאואר (Newbauer). הלימודים בשני המסלולים (יזמות והנדסה אזרחית) יחלו כבר בסמסטר הקרוב (סמסטר אביב), ויהיו פתוחים לסטודנטים מחו”ל ומישראל. הלימודים מתקיימים בשפה האנגלית.

  1. מסלול יזמות: מסלול מתקדם לסטודנטים בעלי אוריינטציה טכנולוגית, המבקשים לתרגם רעיונות למוצר או לעבוד בסביבה יזמית בתחומים כגון תוכנה, ביג דאטה, סייבר ומדיה מקוונת. במסגרת הלימודים ייחשפו הסטודנטים לשיעורים בנושא יזמות טכנולוגית, יזכרו לליווי אישי (מנטורינג) מצד מנחים מנוסים, וישתתפו במרתון 3-Day-Startup, במפגשים שבועיים עם יזמים ובביקורים חודשיים בחברות היי-טק.

לפרטים נוספים: Spring Semester Entrepreneurship

מסלול הנדסה אזרחית וסביבתית: לסטודנטים במסלול זה יתאפשר להגמיש את מערכת הלימודים כך שתתאים לצורכיהם. הלימודים יכללו פעילויות רבות מחוץ לקמפוס, ובהן ביקורים בחברות ובאתרים שונים.

לפרטים נוספים: Spring Semester- Civil

בית הספר הבינלאומי בטכניון הוקם על ידי פרופסור ארנון בנטור, וכיום עומדת בראשו פרופסור ענת רפאלי. בית הספר נפתח באוגוסט 2009 עם 19 סטודנטים, וכיום לומדים בו כ-120 סטודנטים. בקיץ האחרון הסתיים מחזור הלימודים השני, שבו למדו סטודנטים מאלבניה, איטליה, ספרד, נורווגיה, הודו, דרום אפריקה, ונצואלה, סין ודרום קוריאה. חמישה מהם התקבלו ללימודים לתארים מתקדמים במוסדות המובילים בקנדה, ארה”ב ובריטניה, ארבעה ממשיכים את לימודיהם כאן, ואחרים כבר מצאו עבודה בתחום לימודיהם. ב-2020, על פי ההערכות, ילמדו בבית הספר 400 סטודנטים.