קטגוריה: Uncategorized

 

נציגי 70 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, השתתפו ביריד התעסוקה בטכניון, שהיה היריד הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות. עם החברות שהשתתפו ביריד נמנות אפלייד מטריאלס, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, גוגל, אינטל, מיקרוסופט, IBM, מוטורולה, מלאנוקס, קוואלקום, רדוור, נייס, סאן-דיסק, SAP, TDK, אמדוקס, EMC, מרוול, אורבוטק ועוד. חברת אפל השתתפה ביריד לראשונה, ורוב המגייסים בביתן שלה היו בוגרי הטכניון. בנוסף לחברות הגדולות השתתפו ביריד חברות הזנק קטנות יותר, שלחלקן זו הפעם הראשונה ביריד, וכן חברות טכנולוגיה רפואית, חברת התרופות טבע וחברת המזון אסם. כן לקחו חלק ביריד משרד ראש הממשלה, חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, התעשייה הצבאית והתעשייה האווירית.

“עשרות החברות המשתתפות ביריד בטכניון הן סימן מעודד לכלכלה ישראלית,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בסיור בין דוכני החברות. “לצד חברות ההזנק, בולטת נוכחותן של החברות המובילות בישראל.  גיוס עובדים חדשים על ידי החברות הללו מצביע על מגמה חיובית של התרחבות ומעיד על חוסנו של המשק הישראלי.”

“זה אירוע מדהים וחגיגה אמתית לסטודנטים בטכניון,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. “מרגש לראות את ההתייצבות של כל החברות המובילות במשק הישראלי ביריד, ואת אלפי הסטודנטים והבוגרים של הטכניון המשתתפים בו. באירופה רק עולים אחוזי האבטלה, וכאן בטכניון יריד התעסוקה גדל משנה לשנה.”

גיא פליישר מחברת גוגל הגיע ליריד כמגייס. ב-2007 הוא סיים את לימודי התואר שני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. בשמונה השנים שחלפו מאז הוא עובד כמהנדס תוכנה בגוגל. “לגוגל יש שני משרדים בישראל – בתל אביב ובחיפה,” הוא אומר, “והמשרד בחיפה הוקם בגלל הסטודנטים בטכניון.”

“ההשתתפות ביריד חשובה לנו כדי לאתר את הסטודנטים הטובים בישראל,” אמר בוגר הטכניון גל הבר, מנכ”ל חברת PLUS 500 . “זהו אירוע נפלא בהשתתפות של המוני סטודנטים, הגדל מדי שנה.”

“זו השנה הראשונה שאנו משתתפים ביריד בטכניון,” סיפרה יעל בן נתן, מנהלת הגיוס של חברת  הסטארט-אפ Leaba. “החברה נוסדה לפני פחות משנה על ידי בוגרי הטכניון ועובדים בה פחות
מ-50 עובדים. אנו מאמינים כי הבסיס להצלחת החברה הוא האנשים, ולכן החלטנו להשתתף ביריד בטכניון כדי לגייס סטודנטים ובוגרים להנדסת חשמל ומדעי המחשב, שנוכל לגדול יחד עימם.”

אתגר ישראלי סיים את לימודיו בטכניון בשנה שעברה, במסלול משולב בפקולטות להנדסת חשמל ופיזיקה, וכבר משמש כמגייס לחברת הסטארט-אפ Leaba. “להצטרף לחברת סטארט אפ בתחום החומרה זו הזדמנות של פעם בחיים,” הוא אומר. “בחברות הגדולות אתה רק בורג קטן, וכאן אני מרגיש שאני עולם ומלואו. אני אחראי על המיקרו-ארכיטקטורה והתכן ורץ קדימה עם המוצר.”

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה בשנה, הציגה ביריד דגם בגודל אמיתי של מיירט מערכת “שרביט קסמים” וגם את מכונית המרוץ “פורמולה סטודנטים”, פרויקט המשותף של הפקולטות להנדסת מכונות, אווירונאוטיקה, אדריכלות ותעשייה וניהול בטכניון שרפאל שותפה במימון בנייתו.  צוות מכונית המרוץ השתתף כבר פעמיים ובהצלחה רבה בתחרות העולמית לסטודנטים FSAE באיטליה, בה השתתפו קבוצות סטודנטים מאוניברסיטאות מכל העולם.

“בשל הדרישה הגוברת בקרב סטודנטים ובוגרי טכניון להצטרף לעבודה ברפאל, נמשיך גם ב-2015 לקיים מגוון רחב של פעילויות גיוס במטרה להביא אלינו את האנשים הטובים ביותר,” אמרה נירית עציון, מנהלת מרכז הגיוס של רפאל. לדבריה “האתגר הטכנולוגי והיציבות התעסוקתית שרפאל מציעה, מושכים מצטיינים רבים מקרב הטכניון, כמו גם ממוסדות אקדמיים אחרים.”

“אנו פועלים רבות ובערוצים מגוונים, במהלך כל השנה, כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה,” אמרה ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה ו-IAESTE בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון שארגנה את יריד התעסוקה . “אנו שמים דגש על הקניית כלים מקצועיים, שיאפשרו לסטודנטים להפוך את ידיעותיהם וכשרונותיהם למקור פרנסה ובכך להגשים חלום ולבנות קריירה. הבוגרים של הטכניון מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

פרופסור אילן מרק מהפקולטה לכימיה בטכניון זכה בפרס ויצמן למדעים מדויקים של עיריית תל אביב יפו לשנת 2015, על הישגיו יוצאי הדופן בפיתוח שיטות חדשניות לסינתזה של תרכובות אורגניות.

חברי ועדת השופטים: פרופסור שמעון ינקלביץ (יו”ר), פרופסור ורדה שושן-ברמץ ופרופסור דן תופיק, החליטו להעניק לו את הפרס, בסך 18,000 ₪, בטקס חגיגי שיערך ביום ראשון, 29 בנובמבר 2015, במעמד ראש עיריית תל^–אביב-יפו, רון חולדאי, בהשתתפות חבר השופטים, חתני הפרס וזוכי הפרס משנים קודמות.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס ע”ש ד”ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית והנשיא הראשון של מדינת ישראל, משנת 1943, לציון 70 שנה להולדתו. הפרס נועד לעודד ולהמריץ את החוקרים במדעים המדויקים, היושבים במדינת ישראל ופועלים בה.

חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1987, פרופסור ז’אן מרי ליין, נשא בטכניון את ‘הרצאת יצחק אפלויג’ בכימיה.

פרופסור ז’אן מרי ליין (Jean-Marie Lehn), חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1987, ביקר בטכניון ונשא את ‘הרצאת יצחק אפלויג’ לשנה זו. סדרת הרצאות אפלויג נוסדה על ידי ה-ATS  – אגודת ידידי הטכניון בארה”ב – כהוקרה לפרופסור יצחק אפלויג בתום כהונתו כנשיא הטכניון.

בפתיחת הרצאתו, שהתקיימה בפני קהל גדול של סטודנטים וחברי סגל, הודה פרופסור ליין לפרופסור אפלויג על ההזמנה לטכניון – “אחד המוסדות האקדמיים הטובים בעולם”, כדבריו. הוא אמר כי “הכימיה מגשרת בין חוגי הטבע (פיזיקה) לחוקי החיים (ביולוגיה), והכימאים הם הארכיטקטים של החומר, העשוי מאבני בניין מולקולריות העשויות מאבני בנין אטומיות. המשימה שלנו, בהיבט היישומי, היא לאלץ את המולקולות להתארגן באופן הרצוי לנו, ובכך עסקתי לאורך השנים: ביצירה של מולקולות ייחודיות המתארגנות יחד באופן עצמי (self-assembly) ויוצרות מבנים רב-מולקולריים המאופיינים בתכונות הרצויות לנו.”
לפני ההרצאה סעד פרופסור ליין עם סטודנטים לדוקטורט, שסיפרו לו על מחקרים ושוחחו איתו על נושאים שונים. בהרצאה, שכותרתה ‘פרספקטיבות בכימיה: מכימיה סופרה-מולקולרית לכימיה מסתגלת (adaptive)’, סיפר פרופסור ליין על מחקריו הרבים ועל היישומים שנולדו בעקבותיהם, ובהם חומרים חדשניים המשמשים בשיקום הלב ומתכלים בגוף. “כשהתחלתי את הפרויקט הזה בשנת 1990, יחד עם חברת XELTIS, לא חלמתי שכעבור פחות מ-15 שנה נוכל להציג טכנולוגיה שימושית. עם זאת, חשוב לי להבהיר שההישגים האלה נובעים ממחקר בסיסי ומעבודה מדעית הנובעת מסקרנות מחקרית.”

פרופסור ליין נולד בשנת 1939 בעיירה רוזהיים באלזס (צרפת). אביו היה אופה ומוזיקאי, ובהמשך מכר את המאפייה כדי להתמסר למוזיקה. ז’אן מרי גדל ברוזהיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, למד לנגן בפסנתר ובאורגן, והתמקד בבית הספר התיכון בלימוד שפות, בספרות צרפתית ובפילוסופיה. בהמשך למד פילוסופיה באוניברסיטת שטרסבורג, ובמקביל למד קורסים במדעים והתרשם מההיבטים הניסויים של הכימיה האורגנית. הוא קנה ציוד מעבדה וביצע ניסויים בבית הוריו, וב-1960 החל לעבוד במעבדה של גיא אוריסון באוניברסיטת שטרסבורג, שם סיים את הדוקטורט בשנת 1964. לאחר תקופת פוסט-דוקטורט בהארוורד מונה לחבר סגל במקום עבודתו הנוכחי – האוניברסיטה של שטרסבורג.

מחקריו של פרופסור ליין יצרו שטח חדש – כימיה סופרה-מולקולרית – המהווה את הבסיס לפיתוח ‘התקנים מולקולריים’ המשמשים כגלאים או כהתקנים להעברת מידע ואותות ברמה המולקולרית. פרופסור אפלויג ציין כי “פרופסור ליין לא הפסיק לחקור ולחדש מאז קבלת פרס נובל בשנת 1987, ובעיני, עבודתו המאוחרת חשובה אף יותר.”

פרופסור ליין זכה בפרסים וכיבודים רבים, והוא חבר כבוד באקדמיות לאומיות רבות. הוא מקיים קשרים הדוקים עם הפקולטה לכימיה בטכניון והוא ידיד אמת של ישראל. בשנת 2009 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד של הטכניון. הוא מקדיש רבות לקידום מפגשים וקשרי מדע בין כימאים ישראלים  ומדענים מארצות ערב כולל מסוריה, איראן, לבנון והרשות הפלסטינית, וזאת במסגרת ‘כנסי מלטה’ הנערכים אחת לשנתיים.

לצפייה בהרצאה: https://youtu.be/sP7H61BhgdQ

חברת אפל תשתתף לראשונה ביריד, שיהיה הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות

נציגי 70 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, ישתתפו ביום רביעי הקרוב (3.6.15) ביריד התעסוקה של הטכניון. היריד, הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות, יתקיים בשדרה המרכזית בלב קמפוס הטכניון, ובמהלכו צפויות החברות לגייס לשורותיהן כ-3,000 סטודנטים.

“זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי, ולחברות נותן היריד הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר”, אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. “אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במשק הישראלי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

“אנו פועלים רבות ובערוצים מגוונים, במהלך כל השנה, כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה”, אמרה ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה ו-IAESTE בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון. “אנו שמים דגש על הקניית כלים מקצועיים, שיאפשרו לסטודנטים להפוך את ידיעותיהם וכישרונותיהם למקור פרנסה ובכך להגשים חלום ולבנות קריירה. אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה במטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

ביריד ישתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, גוגל, אינטל, מיקרוסופט, IBM, מוטורולה, מלנוקס, קוואלקום, רדוור, נייס, סאן-דיסק, SAP, TDK, אמדוקס, EMC, מרוול, אורבוטק ועוד. חברת אפל תשתתף כאמור בפעם הראשונה ביריד. בנוסף לחברות הגדולות ישתתפו ביריד חברות הזנק קטנות יותר, שלחלקן זו הפעם הראשונה, חברות טכנולוגיה רפואית, חברת התרופות טבע וחברת המזון אסם. בנוסף ישתתפו ביריד חברות פיננסיות, בהן בלומברג המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב, וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן משתתפים ביריד משרד ראש הממשלה, התעשייה הצבאית והתעשייה האווירית.

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, תציג ביריד דגם בגודל אמיתי של מיירט מערכת “שרביט קסמים”.

הסטודנט עדן סייג מהטכניון פיתח מנגנון לזיהוי נימת דיבור בהודעות טקסטואליות באמצעות ניתוח התוכן של קבוצות פופולאריות בפייסבוק.

כולנו מכירים את המגבלה הזו בהודעות טקסטואליות: ביטוי רגשי, אירוניה ו’טון דיבור’ מתפספסים לעתים קרובות בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני, והדבר גורם תכופות לקצר בתקשורת.

הסיבה לכך היא שבשפה המדוברת יש לנימת הדיבור תפקיד נכבד בהעברת המסר: הנימה מסמנת לנו התנשאות ונחמדות, החלטיות, פקפוק וכיו”ב. זו גם הסיבה שרבים מאיתנו מוסיפים אימוג’ים וסמיילים נוספים בהודעות – כדי לתאר את הרגש שבו נכתבה ההודעה. עם זאת, ברור שסמלים כאלה הם לכל היותר רמז שטחי ולְעולם לא רגש מורכב כמו בחיים האמיתיים.

זה היה הרקע לפרויקט של עדן סייג, סטודנט בפקולטה למדעי המחשב בטכניון שזכה בתחרות הפרויקט המצטיין של אמדוקס. במסגרת הקורס ‘פרויקט בבינה מלאכותית’, בהנחיית פרופסור שאול מרקוביץ’, פיתח סייג מערכת לומדת המזהה את הנימה הרגשית המובעת בטקסט על סמך זיהוי של תבניות חוזרות.

תבניות חוזרות אלה נלמדות באופן אוטומטי על ידי המערכת באמצעות ניתוח התוכן של קבוצות פופולריות ברשת החברתית וניתוח האינטראקציה החברתית סביבן. המערכת מזהה את מילות המפתח ואת הרגלי הדקדוק האופייניים למשפטים, וכך מצליחה לזהות את נימת הדיבור המשתמעת מהם.

“בקיץ 2013,” אומר סייג, “נפתחו ברשתות החברתיות עמודים הומוריסטיים המיועדים לקבוצות מוגדרות, למשל ‘אנשים עילאיים ומתנשאים’ ו’אנשים בינוניים וסבירים’, עם עשרות אלפי עוקבים כל אחד. במהלך העבודה על הפרויקט הבנתי שאפשר להשתמש בתוכן העמודים האלה כבסיסי נתונים הומוגניים הנמצאים בלב הקונצנזוס, ובעזרתם ללמד את המערכת לזהות נימה מתנשאת בטקסט או לחלופין נימה עממית. במהלך הפרויקט נבחנו 5000 פוסטים שנכתבו בעמודים אלה ברשת ובניתוח סטטיסטי למדה המערכת לזהות מבנה טקסט המזוהה כמתנשא או לחלופין כטקסט בינוני.”

“השיטה שפיתחתי בהתבסס על העמודים האלו ברשת,” מסביר סייג, “תאפשר למערכת לזהות בעתיד דפוס של תבניות חוזרות בהתבסס על כל מאגר נתון ברשת. נכון להיום היא יודעת לזהות תבנית המאופיינת כמתנשאת או כסבירה, אך הרצתה על עמודי רשת פופולאריים אחרים תוכל לסייע בזיהוי טקסטים המבטאים למשל נטייה לאובדנות, קריאה לעזרה או לחלופין התפעלות והנאה.”

מחקר מעמיק ובדיקות רבות לימדו את סייג כי הדיוק הגדול ביותר מתקבל כאשר משלבים חיפוש מילות מפתח עם ניתוח מבנים דקדוקיים, ומשתפר מאוד כאשר מנצלים את חוכמת ההמונים (למשל ע”י התחשבות בכמות הלייקים שהטקסט קיבל).

לדבריו, השיטה שפיתח בפרויקט תאפשר לו בעתיד לזהות במהירות דפוסים חוזרים ו’נימת דיבור’ בשילובי טקסט חדשים. “אני מקווה שבעתיד אצליח לפתח מנגנון שישקף לכותב את האופן שבו צפויים דבריו להתפרש על ידי הקורא, וכך יסייע לאנשים להביע את עצמם בצורה טובה יותר ולחסוך מקרים של אי-הבנה.”

פרופסור מרטין אודרסקי מאוניברסיטת אקול פוליטכניק (EPFL) בלוזאן, אבי שפת התכנות Scala , יהיה המרצה המרכזי בכנס TCE הבינלאומי החמישי, שמקיים הטכניון, בנושא מערכות סקילביליות לביג דאטה. בכנס שיתקיים בתאריכים 1-2 ביוני, 2015, בחיפה ישתתפו מיטב החוקרים בעולם בתחום, בהם : ד”ר רדיה פרלמן מ-EMC, רוברט אוקאלהאן – מוזילה, ד”ר פטריס גודפרויד ממעבדות המחקר של מיקרוסופט, בני שניידר מ- Ravello Systems, עומר בר קול מ- HP, פרופסור ביאנקה שרודר מאוניברסיטת טורונטו, פרופסור קרן צנזור-הלל ופרופסור מרק זילברשטיין מהטכניון, פרופסור רותם אושמן ופרופסור מולי שגיב מאוניברסיטת תל אביב.

סקאלה היא שפת תכנות המאפשרת פיתוח סקלבילי- בו צוות גדול יכול לעבוד על קוד מרכזי, גדול ומורכב בצורה פרודוקטיבית. פרופסור אודרסקי ידבר על הקשר בין קומפיילרים (תוכנית מחשב המתרגמת בין שפת מחשב אחת לשפת מחשב אחרת) למסדי נתונים. בקומפיילר מצטבר ידע רב על התוכנית ולמעשה ידע זה איננו מנוצל בשום מקום – בהרצאתו יציג פרופסור אודרסקי מה ניתן לעשות בידע.
בנוסף, ידבר בכנס רוברט אוקאלהאן מניו זילנד, שיציג את מוזילה וידבר על שיטות לבדיקת תוכנה במובן מעשי – שמשמשות לנקות את Firefox .

ד”ר פטריס גודפרויד, ממעבדות המחקר של מיקרוסופט ידבר על המערכת (White box fuzzing) ששימשה למציאת חלק גדול מהבאגים במערכת האבטחה של Windows 7. במיקרוסופט פועלת מערכת של “ענן שלם” למערכות בדיקה כך שהוא ירצה גם על החיים בענן.

הכנס מאורגן על ידי המרכז להנדסת מחשבים (TCE) בטכניון, המרכז מחקר יישומי משותף לפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב בטכניון. במרכז, המקדם מחקר מעשי ויישומי, שותפים חוקרים מהתעשייה וחברי סגל משתי הפקולטות, והוא מאפשר דיאלוג בין התעשייה לאקדמיה בנושאים מחקריים המעניינים את שני הצדדים.

לתכנית הכנס: http://tce.technion.ac.il/events/the-5th-annual-henry-taub-international-tce-conference/

למידע נוסף: http://www.reversim.com/2015/04/258-tce-conference.html

את הדברים אמר פרופסור פרץ לביא בטקס הענקת תארי “דוקטור לפילוסופיה” (PhD) לשנת תשע”ה שהתקיים אתמול בטכניון.

הטכניון העניק אתמול 193 תארי דוקטור חדשים לבוגריו. בטקס חגיגי ומרגש סקר נשיא הטכניון בפני הדוקטורים ובני משפחותיהם את הישגי הטכניון ובוגריו לאורך השנים, ואמר:  “סילוק לימודי הליבה, ובמיוחד חשבון ואנגלית, מתכנית הלימודים גוזר על עשרות אלפי ילדים בערות וניתוק מהעולם בו הם חיים. אין זה כוח זר הכופה בערות על אלפי ילדים, אנו עושים זאת במו ידינו.

מכאן, מלב ליבה של המצוינות האקדמית הישראלית, חייבת לצאת הקריאה: עת להשקיע, לא לקצץ. עת להרחיב את מעגל ההשכלה והתעסוקה, לא את מעגל העוני והמצוקה. הדרך לרווחה כלכלית וחוסן בטחוני עוברת דרך ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי. שאם לא הם, אנה אנו באים.”

בשם מקבלי התואר נשאה דברים בטקס, ד”ר סטפניה פלגרינלי, הבוגרת הראשונה של מסלול הדוקטורט הכפול המשותף לטכניון ולפוליטכניק מילאנו. במהלך המסלול, שנוסד במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין הטכניון לאוניברסיטה האיטלקית, זוכה הסטודנט בהנחיה משותפת של פרופסורים משני המוסדות, שוהה במשך שנה במוסד-השותף, ומקבל בסופו של דבר דוקטורנט משתי האוניברסיטאות.

ד”ר פלגרינלי, שנשאה חלק מנאומה בעברית, מתמחה בתכן של הרכבה רובוטית בפס ייצור, ובמהלך הדוקטורנט תכננה מערך של ייצור רובוטי עבור חברת הרכב קומאי, השייכת לפיאט. המנחה שלה בטכניון היתה פרופסור ענת פישר מהפקולטה להנדסת מכונות.

“למדתי בבית ספר ריאלי והכי אהבתי מתמטיקה,” אמרה ד”ר פלגרינלי לאחר הטקס. “בלימודי הדוקטורט בטכניון בחרתי להתמקד ברובוטיקה. בטכניון הקשר בין הסטודנט למרצה הרבה יותר אישי ונהניתי מאוד מלימודי כאן”.

 

ב-3 במאי התקיים בחיפה יום העיון הראשון במסגרת מרכז שניאור לחקר הסוכרת בטכניון. המרכז, שייחנך רשמית בחודש יוני, הוקם ביוזמתם ובתרומתם של בוגרי הטכניון רינה ואבנר שניאור, במטרה לקדם מחקרים, שיתופי פעולה, ימי עיון ומיסחור טכנולוגיות. בני הזוג שניאור, המתגוררים בבוסטון, החליטו להקים מרכז לחקר הסוכרת – שאינו קשור לתחומי עיסוקם – בשל היכרות עם אנשים שסבלו מהמחלה, ומתוך מודעות לפגיעתה במיליוני אנשים.

ביום העיון, שאורגן על ידי פרופסור שולמית לבנברג ופרופסור אדי קרניאלי, השתתפו חוקרים מובילים, ובהם פרופסור ג’יימס שפירו (אוניברסיטת אלברטה, קנדה), שפיתח טיפול בסוכרת באמצעות השתלת איי לבלב, פרופסור רוהיט קולקרני מבית הספר לרפואה בהארוורד העוסק בהתמינות תאי גזע לתאי לבלב, ופרופסור דרק לה-רויט מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

פרופסור קולקורני אמר כי 382 מיליון בני אדם חולים כיום בסוכרת ברחבי העולם, וכי האתגר הגדול בחקר המחלה הוא להתקדם מהניסויים בעכברים לניסויים בבני אדם, לפיתוח טיפולים חדשים ולהטמעתם במערכת הבריאות. פרופסור לה-רויט הציג ממצאים, לפיהם השילוב בין סוכרת סוג 2 להשמנת יתר (Obesity) מגדיל משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן. לפיכך, אמר פרופסור לה-רויט, “ניתוח קיבה (bariatric surgery) מפחית דרמטית את מקרי הסרטן, ולא פחות חשוב – הוא מוריד את שיעור התמותה מסרטן.

בראש מרכז שניאור לחקר הסוכרת עומדת פרופסור שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, אשר פיתחה שיטה חדשנית ליצירה של רקמה תלת ממדית של איי-לבלב, הכוללת את כלי הדם הדרושים. בעקבות השתלה מוצלחת של הרקמות הללו בעכברים החלו ניסויים ביצירת רקמות אנושיות להשתלה בעתיד בבני אדם. במסגרת פרויקט המחקר החדש, הממומן על ידי מרכז שניאור, תפותח שיטה חדשנית לריפוי סכרת סוג 2 בשילוב שיטות של הנדסה גנטית והנדסת רקמות.

מרכז שניאור לחקר הסוכרת ייחנך בחודש ביוני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, בנוכחות התורמים. רינה שניאור, בוגרת הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ובעלת דוקטורט בחקר ביצועים מאוניברסיטת MIT, ממלאת תפקיד ניהולי בכיר בחברת התקשורת האמריקנית Verizon ופעילה באגודות מקצועיות שונות. אבנר שניאור, בוגר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, החל את דרכו המקצועית כמנהל תחום מערכות מידע בחברת “אלסינט”, המשיך במסלול עצמאי, ובין השאר הקים וניהל את Emptoris – חברה לניהול משאבים ארגוניים.

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור רוהיט קולקרני מבית הספר לרפואה בהארוורד

סטודנטים מהטכניון ישחו במשך 24 שעות כדי לגייס כספים לילדי רמב”ם. היעד: 160,000 שקלים.

בסוף השבוע הקרוב (22-23.5), יקיימו חברי קבוצת השחייה “מאסטר טכניון” משחה שליחים רצוף בבריכת הטכניון. המשחה, שאורכו 50 קילומטרים, יימשך 24 שעות. מטרת האתגר שלקחו חברי הקבוצה על עצמם היא גיוס כספים לרכישת ציוד מציל חיים לבית החולים “רות” לילדים שברמב”ם.

על כל בריכה שישחה אחד השחיינים ייתרמו לבית החולים 250 ₪ לטובת הילדים. השחיינים מקווים להגיע תוך 24 שעות ליעד משותף של 160,000 ₪, סכום שיאפשר רכישה מיידית של חמישה מכשירי דפיברילטור מתקדמים עבור המחלקות השונות.
“הקבוצה שלנו מורכבת משחיינים חובבים, שחלקם סטודנטים וחלקם בוגרים של הטכניון,” סיפר יובל ארגמן, דוקטורנט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “הרעיון היה לקיים משחה שליחים של 24 שעות וכך להעלות את המודעות הציבורית לרכישת ציוד מציל חיים לבית החולים לילדים ברמב”ם. התחלתי לשחות במהלך הלימודים לתואר הראשון, וכיום אני מתאמן שלוש-ארבע פעמים בשבוע. היה לי ברור שאשתתף במשחה הזה, שנערך למען מטרה חשובה שאני מאמין בה.”

“הייתי בין הראשונים שהצטרפו ליוזמה,” סיפר איתי כהן, סטודנט לתואר שני בהנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, השוחה בנבחרת הסטודנטים של הטכניון ובקבוצת המאסטרס. “המשחה המיוחד משלב בין ענף השחייה האהוב עלי לבין תרומה לילדים, שאני שמח לקחת בה חלק. השחייה היא חלק אינטגרלי מחיי כסטודנט בטכניון. עוד בהיותי ילד השתתפתי בתחרויות שחייה בטכניון, וידעתי שהבריכה הטובה ביותר בארץ נמצאת בטכניון. לכן גם ידעתי מגיל צעיר שאלמד בטכניון. אני מתאמן כל יום ואני לא יכול ללמוד אם לא שחיתי, השחייה מרגיעה לי את הראש. אני מזמין את כולם לתרום ולהפיץ את הבשורה, כי כל שקל יכול לעזור.”

 רוצים לקחת חלק בפרויקט החברתי ולסייע לשחיינים לצלוח את האתגר? לחצו כאן: http://bit.ly/1GrgkQP

כמאה מתעניינים הגיעו לכנס מיוחד שערכה הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, במסגרת פתיחת מסלול חדש וייחודי למדעי הרפואה. מרכז המסלול, פרופסור דורון מלמד, אמר כי “זוהי תכנית לימודים חדשה שנועדה להעניק לבוגריה ידע מעמיק ועדכני במדעי היסוד ומדעי החיים, ולצייד את רופאי העתיד בכלים הנחוצים להם”. בוגרי התוכנית ישתלבו בחזית המחקר הרפואי המתקיים בפקולטה לרפואה של הטכניון ובבתי החולים המסונפים לה. מטרת הלימודים היא להכשיר סטודנטים עם בסיס מדעי רפואי מתקדם אשר יהיו מעוניינים להמשיך ולעסוק במחקר רפואי עם רצון להשתלב לתואר מתקדם במדעי הרפואה, או להשתלב בלימודי רפואה.

“אני רופא וחוקר,” אמר פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “בין המדע לרפואה שורר קשר הדוק. אנו בפקולטה מאמינים כי העולם שבו תפעל הרפואה בעשור השני והשלישי של המאה העשרים ואחת יחייב ידע מעמיק ועדכני במדעי היסוד, במדעי החיים ובחזית המחקר הרפואי, יכולת להשתלב בזירה הטכנולוגית המורכבת המקיפה את הרופא, ומיומנויות בהתמודדות עם אתגרים אישיים ואנושיים. המסלול מיועד לאנשים שרואים במדע שליחות.”

מסלול המגמה המדעית-רפואית פותח בפני סטודנטים מצטיינים, שלא התקבלו ללימודי הרפואה על סמך נתוניהם הראשוניים, אפשרות להשתלב בלימודי הרפואה בעתיד על בסיס ציוניהם בסוף השנה השנייה ללימודים. בנוסף מאפשר המסלול החדש קבלת תואר שני במדעי הרפואה תוך ארבע שנים בלבד או השתלבות במסלול ישיר לתואר דוקטור.

“המחקר המדעי מתפתח כל הזמן הודות לחוקרים היוצאים נגד הזרם, מתמודדים עם הפרדיגמות הקיימות ומאתגרים אותן,” אמר פרופסור משה פליגלמן, מנהל המחלקה הקרדיולוגית בבית החולים כרמל בהרצאתו ‘מדע ורפואה’ בכנס. “לולא היו מדענים וחוקרים מאתגרים את תבניות המחשבה הקיימות, המדע והרפואה לא היו עושים כזה צעד קדימה. בפריז מוצג הפסל ‘האיש שיצא מהקיר’, ואנו מחפשים חוקרים סקרנים, שיאתגרו את החשיבה המדעית וירחיבו את גבולותיה.”

טכנולוגיה חדשנית לטיפול במים, שפותחה בשיתוף פעולה בין הטכניון לאוניברסיטת צפון טקסס, זכתה בציון לשבח בתחרות בינלאומית. התחרות נוהלה על ידי הארגון האמריקאי USAID, ומענק כספי בסך 125 אלף דולר ישמש בעתיד הקרוב להקמת מתקן לטיפול במי תהום בירדן.

מערכת להתפלת מים, שתוכננה במכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון, זכתה לציון לשבח בתחרות של USAID – הארגון האמריקאי לפיתוח בינלאומי, הפועל במסגרת משרד החוץ האמריקאי. מטרת התחרות: פיתוח טכנולוגיה חדשנית להפקת מזון ומי שתייה בעולם השלישי באמצעות אנרגיה חלופית זמינה. “עד שנת 2050 צפויה צריכת המים העולמית לגדול ב-55%,” אמר כריסטיאן הולמס, ממארגני התחרות, “וכמעט 70% מצריכת המים תשמש לחקלאות ולייצור מזון.”

חוקרי המכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון הצטרפו לתחרות לבקשתם של חוקרים מהמחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטת צפון טקסס. החוקרים האמריקאים, שהתמקדו בפיתוח פתרון לסוגיית האנרגיה החלופית, ביקשו מפרופסור קרלוס דוזורץ ופרופסור אורי להב, חוקרים מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, לייצר מענה לעניין ההתפלה, ולהגיש הצעה משותפת יחד איתם. בפרויקט היו שותפים גם חוקרים מאוניברסיטאות בירדן, נפאל וברזיל.

פרופסור אורי להב, ראש המכון לחקר המים ע”ש גרנד, מסביר כי “לתחרות הוגשו מאות הצעות מכל העולם, ובסוף 2014 עלתה ההצעה של הקבוצה שלנו לשלב חצי הגמר יחד עם שבע קבוצות נוספות. במעמד הגמר, שהתקיים בחודש שעבר במדבריות ניו מקסיקו (ארה”ב), השתתפו שש קבוצות. הצוותים המשתתפים נדרשו להקים תוך יומיים את מערכת הפיילוט בשלמותה, ולהפעילה ללא מגע יד אדם במשך 48 שעות רצופות כדי להפגין את יעילותה בשטח. במקום הראשון בתחרות זכתה קבוצה מאוניברסיטת MIT יחד עם חברת ההשקיה ההודית Jain. בקבוצה בה הטכניון היה שותף, לקחו חלק גם המהנדס רן נהיר וד”ר ליאת בירנהק מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית והיא סיימה בין שלוש הקבוצות הראשונות, דבר שהקנה לה זכאות למימון המשך של 125 אלף דולר ליישום הטכנולוגיות החדשות בעולם השלישי.

“המערכת שייצרנו התבססה על שילוב של אנרגיית רוח ושמש,” אומר פרופסור להב. “תהליך הטיפול במים התבסס על שילוב חדשני בין שלוש טכנולוגיות – אוסמוזה הפוכה, חילוף יונים וננו-פילטרציה. האתגר היה להתמודד עם מים בעייתיים, שבהם ריכוז גבוה במיוחד של סידן וסולפט מומסים.”

פרופסור-משנה אכרם עליאן מחפש דרכים לבלום את התפשטותו של וירוס ה-HIV בגוף החי.

“שלושת הנובליסטים הישראלים בתחום הכימיה זכו בנובל על מחקרים בתחום החלבונים, ולא במקרה. כל הפעילויות בגופנו, טובות ורעות, מושפעות מהחלבונים שאנו מייצרים.

“יצירת החלבונים ותפקודם מושפעים לעתים מגורמים חיצוניים הקרויים פתוגנים – וירוסים וחיידקים, למשל. לכן, כדי לפתח טיפולים מוֹנעֵי-מחלה ולהתגבר על בעיות כמו עמידוּת לתרופות, יש להבין את האינטראקציות בין החלבונים שלנו לחלבוני הפתוגן.”

קורות חיים. פרופסור-משנה אכרם עליאן גדל בשכונת בית צפפא שבדרום ירושלים, למד בתיכון טרה סנטה בעיר העתיקה וסיים את לימודיו בשנת 1989 עם תעודת בגרות ירדנית במתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ואנגלית. את התואר הראשון עשה באוניברסיטה הירדנית בעמאן, ואת תאריו המתקדמים בפקולטה לחקלאות ברחובות (ביולוגיה מולקולרית של צמחים) ובאוניברסיטה העברית והדסה עין כרם (אפיון האינטראקציות בין וירוסים לאדם). “בדוקטורט שיניתי את תחום המחקר מצמחים לתהליכים פיזיולוגיים, אבל בסופו של דבר הגֶנים הם אותם הגנים. שם התחלתי להתמקד בשיבושים גנטיים ובריפוי גֶני – כלומר הכנסת גנים לתוך התא על ידי וירוסים.”

פצפונים. הבעיה העיקרית בחקר החלבונים היא היותם ישויות מורכבות וזעירות מאוד. כדי לאפיין אותם, כלומר לנתח את הרכבם, דרושה רזולוציה גבוהה מאוד שאינה זמינה במיקרוסקופים רגילים. לכן אנחנו משתמשים בכלים של ביולוגיה מבנית, ובעיקר בקריסטלוגרפיה, המאפשרת ניתוח של חלבונים עד לרמה אטומית. הקריסטלוגרפיה מסייעת בפענוח שאלות רבות כגון השפעת מוטציות על אופי האינטראקציות בין חלבונים שונים.

סוס טרויאני. הקבוצה של פרופסור-משנה אכרם עליאן מתמקדת באפיון של חלבונים וקומפלקסים – כלומר כמה חלבונים המקיימים אינטראקציה זה עם זה. חלבונים אלה קשורים הן בהתפתחות מחלות סרטניות, הן בדיכוי התרבות של נגיפים. “גם לנגיף כמו HIV, הגורם לתסמונת הכשל החיסוני (AIDS), נחוצים חלבונים תקינים. הנגיף הזה מחדיר את ה-DNA שלו ל-DNA שלנו באמצעות חלבון בשם אינטגראז (Integrase), וכך הוא משכפל את עצמו ומתפשט בגוף כולו. זה בעצם מעין מנגנון של סוס טרויאני אשר משתמש בגנום המארח על מנת להשתלט עליו.”

ניתוק מגע. מטרתו של פרופסור-משנה עליאן, אם כן, היא להבין את מנגנון ההיקשרות של ה-DNA לאינטגראז במטרה לבלום אותו וכך לחסום את הִתרבות הווירוס בגוף האדם. “לפני שש שנים פותחה תרופה שנועדה לעשות זאת, אבל מאחר שלא היתה ממוקדת מספיק, היא לא השיגה את מטרתה.” צוות המעבדה של פרופסור-משנה עליאן, לעומת זאת, פיתח נוגדן שנקשר לאינטגראז באופן ממוקד ומונע ממנו להיקשר ל-DNA של הווירוס. “הראינו כי הנוגדן הזה חוסם בהצלחה של כ-75% את הִתרבות הווירוס.” את ההצלחה הוא מייחס לציוד הקריסטלוגרפי המתקדם העומד לרשותו בטכניון, ציוד “המאפשר לנו למפות את מולקולות החלבון ברזולוציה גבוהה מאוד, ברמה ננו-מטרית, וכך להבין את המנגנון באופן מעמיק ומפורט יותר.”

המרכז לביולוגיה מבנית נחנך השנה בהשקעה של 4 מיליון דולר

לראות את הבלתי נראה

את הפוסט-דוקטורט עשה עליאן באוניברסיטת UCSF בסן פרנסיסקו, שם למד קריסטלוגרפיה – התמחות המלווה אותו עד היום. באותה תקופה הכיר את אשתו, התחתן והוליד 2 בנות. ב-2010, אחרי שבע שנות שהות בארה”ב, קיבל פנייה מהטכניון להצטרף למרכז הטכניוני לביולוגיה מבנית (TCSB), אשר הוקם בבניין אמרסון למדעי החיים. “עניתי בחיוב, כי היה לי ברור שיש כאן הזדמנות נדירה למחקר מתקדם, עם תשתית ברמה הגבוהה בעולם. כאן יש לי אפשרות לנהל מחקר בין-תחומי, שמשלב ביולוגיה מבנית עם וירולוגיה, ביולוגיה של הסרטן וביו-כימיה.”

המרכז לביולוגיה מבנית נחנך בטכניון השנה בהשקעה של כ-4 מיליון דולר. עבור המרכז נרכש ציוד קריסטלוגרפיה מתקדם, הכולל מערכת “דיפרקטומטר” המאפשרת לנתח את מבנה הגביש ברזולוציה גבוהה מאוד, ברמה המולקולרית. “ליכולת שלנו ‘לראות’ עצמים בלתי נראים יש חשיבות רפואית אדירה, למשל בהבנת הקשר בין תרופה לבין יעד המטרה שלה בגוף”, מסביר ראש המרכז, ד”ר חי דביר. תשתיות המרכז כוללות גם ציוד רובוטי המאפשר ליצור מאקרו-מולקולות ביולוגיות ולעקוב אחר התהוותן באמצעות הדמיה מיקורוסקופית.