כבוד גדול לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון: שתי סטודנטיות בפקולטה זכו בשני המקומות הראשונים ב’פרס דוד עזריאלי לפרויקט סטודנטים לאדריכלות’. ליז לייבוביץ קטפה את הפרס הראשון (60,000 ₪) על עבודתה “מושעא מושעא”: מבט מחודש על שכונת התקווה והצעה לעידוד יוזמות פרטיות של תושבים בשכונה. נועה גנץ זכתה במקום השני (25,000 ₪) על עבודתה “מינוס 400”: חשיבה מחודשת על המפגש בין אדם לסביבה במרחב ים המלח. במקום השלישי (15,000 ₪) זכה עמית שלוש מבצלאל על עבודתו “Total Stage”.

טקס הענקת הפרס התקיים בראשית השבוע במוזיאון תל אביב לאמנות בהשתתפותם של בכירי עולם האדריכלות. קרן עזריאלי ישראל, בהנהגתה של יו”ר הקרן דנה עזריאלי, מיתגה השנה מחדש את הפרס לזכרו של דוד עזריאלי, וכחלק מכך הגדילה את שווי הפרסים לסכום של 100,000 ₪. בתחרות השתתפו 15 פרויקטים של סטודנטים מבתי ספר לאדריכלות ברחבי הארץ.

לאירוע הגיעה אורחת מיוחדת, שגם שימשה שופטת בוועדת השיפוט: אודיל דק, מהאדריכלים הבולטים בצרפת, שתכננה ועיצבה פרויקטי ענק ברחבי העולם ובהם האגף החדש במוזיאון לאמנות עכשווית ברומא, מסעדה ייחודית בתוך הבניין ההיסטורי של אופרה גרנייה בפריז, ושורה של פרויקטים בסין ובצפון אפריקה. דק התרשמה רבות מהחשיבה, היוזמה והיצירתיות שבאו לידי ביטוי בעבודתם של האדריכלים הצעירים.

דנה עזריאלי, יו”ר קרן עזריאלי ישראל וקבוצת עזריאלי, אמרה כי “זו השנה ה-12 שאנו מעניקים את ‘פרס דוד עזריאלי לפרויקט סטודנטים לאדריכלות’, שמטרתו להוקיר ולחזק יצירתיות, מקוריות ואיכות אדריכלית בקרב סטודנטים לאדריכלות בישראל. הפרס הזה משקף את הערכים שליוו את אבי לאורך השנים: מחויבות לקידום חינוך איכותי, שאיפה לפיתוח תחום האדריכלות ואהבת הארץ. אני מברכת את הזוכים ואין לי ספק כי העבודה, החוכמה והיצירתיות המשותפות לכלל הסטודנטים יעצבו את עתידה של האדריכלות בישראל.”

“החינוך למצוינות מהווה את המטרה המרכזית של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון,” אמר דיקן הפקולטה פרופ’ יהודה קלעי. “הפקולטה מחויבת להכשיר אדריכלים, מתכנני ערים, אדריכלי נוף ומעצבים תעשייתיים מוכשרים ואחראים שיהוו את חוד החנית בתהליכים ובשינויים שעוברת החברה הישראלית בפרט, והאנושות בכלל.
“פרס דוד עזריאלי הוא גולת הכותרת של עבודתם של כל הסטודנטים לארכיטקטורה בארץ, ומהווה תמריץ למצוינותם. אנו גאים בהישגיהן של ליז לייבוביץ ונועה גנץ, ומברכים את מוריהן – גבי שוורץ, פאתינה אבריק-זבידאת ורונן בן אריה (אשר הנחו את עבודתה של ליז ליבוביץ), ושמעיה צרפתי ויונתן נתניאן (אשר הנחו את עבודתה של נועה גנץ).”

באירוע הענקת הפרס נכחו הרעיה והאם סטפני עזריאלי, חברי הוועד המנהל של הקרן ובהם הדירקטורים אירית איזקסון וישראל רוזנברג, מנכ”לית קרן עזריאלי ישראל עופי זיסר, משנה ליו”ר קבוצת עזריאלי לשעבר מנחם עינן, מנכ”ל קבוצת עזריאלי יובל ברונשטיין, מנכ”ל קניוני עזריאלי ארנון תורן, מנהל תחום הדיור המוגן יורם בן פורת ובכירים נוספים. עוד נכחו החברים בצוות השיפוט: האדריכלים פרופ’ משה צור, פרופ’ כרמלה יעקבי וולק, איילת כרמון וגבי עובד.

כימאים, מהנדסי מכונות ומומחי סייבר: חברות ההיי-טק מחפשות בטכניון את הסטודנטים הטובים ביותר.

אלפי סטודנטים ובוגרי הטכניון השתתפו בשבוע שעבר ביריד התעסוקה של הטכניון. 54 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, הקימו 114 ביתנים שבהם הציגו את המשרות הזמינות וראיינו את הסטודנטים ואת הבוגרים. עם החברות שהשתתפו ביריד נמנות אינטל, IBM, רפאל, אלביט, התעשייה הצבאית לישראל, ,Alpha Omega צ’ק פוינט, מארוול, PayPal , התעשייה האווירית ועוד רבות וטובות.

השנה השתתפו ביריד גם חברות חדשות רבות, שזו להן הפעם הראשונה ביריד. אחת מהן היא PayPal, המציעה תשלום מאובטח באמצעות האינטרנט. “אם בעבר חיפשנו רק אנליסטים,” אמרה מנהלת הגיוס שיבולת סיון, “הרי שהיום אנחנו מגייסים מהנדסים במגוון תחומים הרלוונטים לניהול סיכונים בסחר באינטרנט ובאנליזות. כמו כן אנו מחפשים מהנדסי תוכנה לניתוח דאטה ובעלי התמחות בסייבר.”

התעשייה האווירית “גייסה” ליריד את אמן החושים ליאור מנור, שערך מופע אינטראקטיבי של פעלולי מחשבה וטריקים. “הרי גם אנחנו עוסקים באקסטרים של המחשבה,” הסבירה עדי בן שושן, ראש תחום גיוס וקליטת אקדמאים בתעשייה האווירית. “המל”טים, הטילים והמשדרים שאנחנו מתכננים ומייצרים הם אקסטרים למהנדסים, וחשוב לנו להציג לסטודנטים בטכניון דימוי יצירתי ואטרקטיבי. אנחנו רוצים אצלנו את הסטודנטים הכי טובים – ואלה הרי נמצאים בטכניון.”

חברת רפאל ניצלה את היריד לחשיפה ראשונה של מערכת “שרק”. המערכת, שהוצבה במרכז הקמפוס, היא כוורת של טילי “תמוז” המותקנת על רכב קרבי משוריין. “תמוז” הוא טיל אלקטרואופטי מדויק ממשפחת טילי “ספייק” מתוצרת רפאל. נירית עציון, מנהלת מרכז הגיוס של רפאל, ציינה כי רפאל מציעה לסטודנטים בכלל, וסטודנטים מהטכניון בפרט, אתגר טכנולוגי ויציבות תעסוקתית. היא הוסיפה כי “בשל הדרישה הגוברת בקרב סטודנטים ובוגרים להצטרף לעבודה ברפאל נמשיך גם ב-2016 לקיים מגוון פעילויות גיוס במטרה להביא אלינו את האנשים הטובים ביותר.”

“בשנים האחרונות אנו עדים לגידול ברור ומתמיד במספר החברות המשתתפות ביריד התעסוקה,” אמר המשנה לנשיא הטכניון פרופ’ משה סידי. “מגמה זו מעידה על צרכי התעשייה המתקדמת בישראל ועל החשיבות שמייחסות חברות אלה לסטודנטים ולבוגרי הטכניון. הטכניון מכשיר מהנדסים מצוינים לקריירה ארוכת טווח, ומאות הסטודנטים שסבבו בין ביתני הגיוס של החברות המובילות במשק הם עדות חיה למצוינות זו הבאה לידי ביטוי לא רק במחקר המדעי, אלא גם בעובדה שבוגרי הטכניון מבוקשים מאוד גם בשוק העבודה התחרותי של היום.”

“זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי ההשקעה הרבה בלימודים נושאת פרי, ולחברות זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופ’ מוריס אייזן. “החברות ביריד מחפשות מהנדסים ובוגרי טכניון במגוון רחב של תחומים – מכימיה וביוטכנולוגיה, דרך הנדסת מכונות והנדסת חשמל וכלה בבוגרי מדעי המחשב למשרות בתעשיית הסייבר המתפתחת. אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במשק הישראלי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

“אנו פועלים רבות ובערוצים מגוונים במהלך כל השנה כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה,” אמרה ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה ו-IAESTE בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון. “אנו שמים דגש על הקניית כלים מקצועיים, שיאפשרו לסטודנטים להפוך את ידיעותיהם ואת כשרונותיהם למקור פרנסה ובכך להגשים חלום ולבנות קריירה. אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה במטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

“האנושות רוצה להגיע למאדים, ואני שמח להיות חלק מהמהלך הזה.” כך אומר ג’ון קונולי, בכיר ב-NASA וראש התכנית ללימודי חלל באוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU), שתגיע בקיץ הקרוב לטכניון.

כשג’ון קונולי מרצה בפני ילדים ונוער הוא שואל את הקהל, “מי היה האדם הראשון על הירח?” – והתשובה מגיעה מיד: ניל ארמסטרונג. כשהוא שואל מי היה האדם השני על הירח נופלת שתיקה בקהל, עד שקונולי מסגיר את השם הפרטי “באז” והקהל הצעיר משלים במקהלה: “שנות אור!”

קונולי ((John connolly, מבכירי תעשיית החלל, דווקא שמח על ייצוגם של מדעי החלל בקולנוע ובאמנות בכלל. הוא מרבה לייעץ למפיקי סרטים, כפי שעשה עם מפיקי הסרט החדש The Martian (“להציל את מארק וואטני”) ומעורה מאוד בספרות הבדיונית. “בסופו של דבר, השיקוף שעושה התרבות למציאות בתחום החלל מסייע בהחדרת המודעות לחשיבותן שלNASA ושאר סוכנויות החלל,” הוא אומר. “סרטים, סדרות וספרים מטמיעים את החלל בתודעת הציבור, משקפים את הסקרנות העצומה שמניעה אותנו ומציגים את האתגרים שעומדים בפנינו בסצנת החלל.”

לפופולריות של החלל בקולנוע יש כמובן גם חסרונות. “לעתים הסרטים האלה לא מדגישים מספיק את הקושי ואת האתגר. אנשים אומרים לי לפעמים: ‘למה להשקיע כל כך הרבה בשיגור אנשים למאדים? ראיתי לא מזמן באיזה סרט שזה כבר קרה.’ ולמרות זאת, הסרטים מביאים את הצד האנושי, ובעיקר את הסקרנות ואת ההתמודדות, ויש בזה ערך רב.”

קונולי ביקר בטכניון מתוקף תפקידו כמנהל תכנית ללימודי חלל (SSP)  באוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU), שבחרה בטכניון כמקום שבו יתקיים השנה סמסטר הקיץ היוקרתי שלה. יחד איתו הגיעו כל המנהלים האקדמיים של אוניברסיטת החלל כדי לתכנן את לוח הזמנים של התכנית ולבקר בכיתות, במעונות ובכל שאר האתרים הרלוונטיים.

בתכנית ללימודי חלל שתתקיים הקיץ בטכניון ישתתפו כמאה וחמישים אנשי חלל מומחים ועוד קרוב למאה וחמישים אנשי אקדמיה ותעשייה, אסטרונאוטים ומנהלי סוכנויות חלל מרחבי העולם, – “אנחנו לא קוראים להם סטודנטים כי מדובר באנשים בעלי ניסיון, שגילם הממוצע 32,” מסביר קונולי. המשתתפים נבחרים בקפידה מתוך תפיסה שאלה יהיו מנהיגי החלל בעתיד. ואכן, בוגרי התכנית של אוניברסיטת החלל כבר משובצים בתפקידים בכירים בתעשיית החלל העולמית.

“החלל נהיה יותר ויותר בינלאומי,” מסביר קונולי. “מדובר במבצעים יותר גדולים ומורכבים כדוגמת תחנת החלל הבינלאומית, שמחייבים שיתוף פעולה בין גופים ובין מדינות. לכן אוניברסיטת החלל פועלת בכל שנה במקום אחר בעולם – בשנה שעברה באוניברסיטת אוהיו והשנה (2016) בישראל, בטכניון.”

במסגרת התכנית האינטנסיבית שתתקיים בטכניון בקיץ הקרוב ייערכו גם ארועים פתוחים לקהל הרחב ובהם תחרות רובוטיקה, שיגור רקטות, הפקת סרטים הקשורים לחלל ופאנל מקצועי בנושא אסון המעבורת קולומביה. “אנחנו מאוד מקווים שנצליח להביא לטכניון את באז אולדרין, שמוּנה לאחרונה ליועץ בכיר ב-ISU.”

התכנית שתתקיים הקיץ בטכניון תחתום את כהונתו של קונולי כראש התכנית ללימודי החלל ב-ISU, והוא יחזור ל-NASA, ממנה הושאל לטובת ניהול SSP.
ל-NASA הגיע קונולי ב-1987 כמהנדס צעיר בתום לימודיו באקדמיה, לאחר שעבד תקופה קצרה כמהנדס טילים, ומאז התקדם בהדרגה בארגון. “כנער הרביתי לשגר רקטות מאולתרות, לצייר חלליות ולעקוב אחר משלחות אפולו, וברור שהזמנה לעבוד ב-NASA היתה עבורי הצעה שאי אפשר לסרב לה. זאת זכות גדולה, להגשים את החלום שלך ועוד לקבל על זה משכורת. נכון שאנחנו מקבלים משכורת של עובדי מדינה, לא משהו שאפשר להתעשר ממנו, אבל מעולם לא חשבתי לוותר על העבודה כאן.”

תפקידו הנוכחי ב-NASA הוא Human space exploration engineer, כלומר המהנדס האחראי על תכנון הטיסות הרובוטיות למאדים ולירח, שאמורות להכין את הקרקע למשלחות מאוישות בעתיד. המשלחות הלא-מאוישות אמורות לבדוק את התנאים הסביבתיים (קרינה, טמפרטורה, אבק וכו’) וכמו כן להנחית שם את הציוד הדרוש לאסטרונאוטים שינחתו שם בהמשך.
“יש עוד המון עבודה בתחום הזה, וזה נפלא,” הוא אומר. “האנושות רוצה להגיע למאדים, ואני שמח להיות חלק מהמהלך הזה. אולי בעתיד הרחוק יותר אפילו תהיה התיישבות קבע על מאדים – לא מפני שאין מקום על כדור הארץ אלא מפני שהאדם הוא יצור סקרן מטבעו. אם תניחו תינוק בן שנה על הרצפה, הוא יזחל לארונות הנמוכים וינסה לפתוח אותם – כי הוא סקרן. וכך גם המבוגרים: האדם רוצה לגלות מה יש מעבר להר הקרוב, מעבר לים, מעבר לאוקיינוס. וזה כל הסיפור עם מסעות לחלל – החלל הוא האוקיינוס הבא שאנחנו רוצים לצלוח כדי לגלות מה שנמצא כרגע מחוץ להישג ידינו.”

לפרטים נוספים על תכנית לימודי החלל הבינלאומית ורישום לתכנית בלינק:

http://www.isunet.edu/about/space-studies-program

הפרופסורים ארנה גרימברג ואסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון נבחרו לארגון ACM – האגודה הגדולה בעולם למיכון ממוחשב

ACM (Association for Computing Machinery), האגודה הגדולה והחשובה ביותר בתחום המיחשוב, הכריזה על צירוף של 42 מדענים מרחבי העולם לשורותיה כעמיתים חדשים, בהם הפרופסורים ארנה גרימברג ואסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. תוכנית העמיתים של אגודת המחשוב העולמית נוסדה כדי לציין תרומות יוצאות דופן של מנהיגים בעולם המחשוב.

פרופ’ ארנה גרימברג עוסקת בתיאוריה ובכלי תוכנה בתחום האימות הממוחשב (Computer Aided Verification – CAV), לבדיקה אוטומטית של מערכות מורכבות. היא אחת משלושת המחברים של Model Checking – הספר שנחשב ל”תנ”ך” של האימות הממוחשב. מאז אוקטובר 2013 היא חברת האקדמיה האירופית למדעים.

פרופ’ אסף שוסטר עוסק בחישוב מקבילי, מבוזר, מבוסס ענן, ובסולמיות (סקלביליות של חישובים). לדבריו, “הפוקוס המשמעותי שלי הוא עיבוד של מידע גדול, ובפרט של זרמי נתונים בזמן אמת, גם אם הם מגיעים בצורה מבוזרת גיאוגרפית. דוגמאות למערכות כאלו אפשר למצוא ברשתות סנסורים, בניטור של רשתות מחשבים גדולות/מבוזרות, ובאיתור ומניעה של פוגענים ברשתות מחשבים.

“זהו הישג מרשים, והגאווה כפולה כאשר זוכים בתואר שניים מחברי סגל הפקולטה. אנו מעריכים ומאחלים להם הצלחה רבה בהמשך דרכם,” אמר פרופ’ עירד יבנה, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

הפרופסורים שוסטר וגרימברג הם שניים מתוך שלושה ישראלים שהתקבלו השנה לאגודה. הישראלי השלישי, פרופ’ מולי שגיב מאוניברסיטת תל אביב, הוא בוגר הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שבה השלים גם את הדוקטורט.

ACM (Association for Computing Machinery),

פרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון ופרויקט SniffPhone לאבחון רפואי מהיר נבחרו לרשימת Nominet Trust 100 לשנת 2015

רשימה זו, המכנסת את הפיתוחים הדיגיטליים החשובים ביותר מבחינה חברתית, כללה בשנים קודמות את גוגל, ביטקווין, אדקס וקורסרה.

לונדון, בריטניה (09 דצמבר 2015): היום פורסם כי פרופ’ חוסאם חאיק והפרויקט SniffPhone – טכנולוגיה חדשנית לאיבחון רפואי מהיר ולא פולשני בהובלתו של פרופ’ חאיק – נבחרו לרשימת Nominet Trust 100, הכוללת את 100 הפיתוחים הדיגיטליים המשפיעים ביותר מבחינה חברתית לשנת 2015. רשימה זו מוקירה יחידים וארגונים על טכנולוגיות דיגיטליות התורמות לחברה.

מערכת SniffPhone נמצאת כיום בתהליכי פיתוח שאותם מוביל פרופ’ חאיק, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ומכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון. זוהי טכנולוגיה מצומדת-סמארטפון שמטרתה איבחון מהיר של סרטן ומחלות נוספות על סמך הבל פיו של הנבדק. מערכת זו, שתהיה פשוטה לתפעול ולא תפריע למשתמש לתפקד כרגיל, תצויד במערכי-חיישנים זעירים ש’יקראו’ את הבל הפה. נתונים אלה יועברו באמצעות הטלפון הנייד למערכת עיבוד מידע, שתפענח את הנתונים, תקבע אם הנבדק לוקה במחלה, ובמקרה שהתשובה חיובית תספק פרטים נוספים לרופא המטפל באמצעות מערכת דיגיטלית מתקדמת.

פרופ’ חאיק הוא פרופסור מן המניין בטכניון ומומחה בתחום הננו-טכנולוגיה ובאבחון לא-פולשני של מחלות. הוא זכה במענקים ופרסים יוקרתיים רבים ובהם מענק המצוינות על שם מארי קירי, מענק מועצת המחקר האירופית ומענקי קרן ביל ומלינדה גייטס. בנוסף עומד פרופ’ חאיק בראשם של שלושה מאגדים אירופיים (“לקאוס”, “וולגאקור” ו”סניפון”), שבכל אחד מהם שותפות כעשר אוניברסיטאות וחברות. פרופ’ חאיק נבחר לרשימת 35 המדענים הצעירים המובילים בעולם בדירוג של MIT, קיבל אות ‘אביר במסדר האקדמאים’ מטעם ממשלת צרפת ואת פרסי הרשל ריץ (טכניון), פרס “המבולדט” (גרמניה), פרס טנא לננו-טכנולוגיה, פרס הלוי למדעים יישומים ועוד כ-52 פרסים ואותות כבוד אחרים. הוא נבחר לרשימות הבאות: “50 המוחות המבריקים של המדינה”, “ארבעת המדענים שהעולם מצדיע להם”, “עשרת הצעירים המבטיחים במדינה” ועוד. הוא קיבל גם את פרס ההוראה הגבוה ביותר שמעניק הטכניון – פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי. בשנת 2014 הוביל פרופ’ חאיק, ביוזמת נשיא הטכניון ובליווי פדגוגי של פרופסור-משנה מירי ברק, קורס פתוח מרובה משתתפים (MOOC) בתחום “ננו-טכנולוגיה ו-ננו-חיישנים”, שאליו נרשמו למעלה מ- 70,000 איש.

 

הלוט מעל השם החדש של הפקולטה הוסר היום בטקס חגיגי שהתקיים בטכניון בהשתתפות פרופ’ ויטרבי, בנו אלן וכלתו קארין, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, הנהלת הטכניון,דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, פרופ’ אריאל אורדע, דיקני הפקולטה בעבר ובוגרי הפקולטה לדורותיה.

ויטרבי, ממייסדי חברת קוואלקום, הוא ממציאו של אלגוריתם ויטרבי – נוסחה מתמטית העומדת בבסיס פעולתם של רבים מהמכשירים הניידים כיום. אלגוריתם ויטרבי מאפשר פענוח מהיר ומדויק של אותות רבים ובו-זמניים ומסייע בניטרול הפרעות. נוסחה מתמטית זו משמשת כיום בכל אחד מארבעת התקנים הבינלאומיים לטלפונים סלולריים וכן במסופי מידע, במקלטים של שידורי לוויין דיגיטליים ובטלמטריה (מדידה מרחוק) של החלל העמוק. האלגוריתם משמש גם בתוכנות זיהוי ובאנליזה של DNA.

פרופסור אנדרו ויטרבי, אחד האישים המשפיעים ביותר בעולם הדיגיטלי וממייסדי חברת קוואלקום, תרם לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון תרומה משמעותית ויוצאת דופן של 50 מיליון דולר, שמטרתה לעגן את מעמדו של הטכניון כמוסד מוביל בתחומי הנדסת החשמל והנדסת המחשבים בישראל ובעולם. תרומתו של פרופסור ויטרבי תאפשר לטכניון לגייס ולשמר חברי סגל מהשורה הראשונה, כמו גם סטודנטים מעולים לתארים מתקדמים, בתחומי הנדסת החשמל והמחשבים, וכן לשדרג את תשתיות ההוראה והמחקר.

“אנו אסירי תודה לאנדרו ויטרבי,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. “מעורבותו בחיי הטכניון יחד עם רעייתו היקרה ארנה ז”ל, והכרתו בהשפעה הכבירה של תחום הנדסת החשמל על מדינת ישראל, יסייעו לטכניון למשוך את הסטודנטים ואת חברי הסגל המבריקים ביותר. פרופ’ אנדרו ויטרבי הוא בראש ובראשונה איש משפחה, והדבר בא לידי ביטוי בכל מסע חייו, מאז היותו ילד קטן שנמלט עם משפחתו מאימת השלטון הפשיסטי באיטליה, דרך הקריירה שלו כפרופסור נערץ וכלה בהיותו ממציא ומוביל טכנולוגיה. פרופ’ ויטרבי הוא חלק ממשפחת הטכניון, ממשפחת הפקולטה להנדסת חשמל. חג החנוכה הוא חג משפחתי ואין מתאים ממנו לחגוג יחד את קריאת הפקולטה על שמו ועל שם רעייתו, ארנה ז”ל.”

“ויטרבי ו’תקשורת’ – אלה שתי מילים נרדפות. אי אפשר להתייחס לאחת מבלי להתייחס לאחרת.” כך אמר פרופסור-מחקר אמריטוס יעקב זיו, שפיתח יחד עם פרופסור אברהם למפל את אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת מידע, שמילא תפקיד מרכזי בהפיכתה של רשת האינטרנט למדיום תקשורת עולמי. “פרופ’ ויטרבי הוא חלוץ אמיתי בתחומים של הנדסת חשמל והנדסת מחשבים. אלגוריתם ויטרבי מונח בבסיסן של רבות מהטכנולוגיות המתפתחות כיום בתחומי התקשורת והמידע. אנו גאים מאוד על כך שהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון תישא את שמו.”

“תרומתה של משפחת ויטרבי מבטיחה לנו כי נוכל להמשיך להוות מוקד של מצוינות אקדמית ולמלא את תפקידנו בקידום ביטחונה של מדינת ישראל ושיגשוגה,” אמר דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, פרופ’ אריאל אורדע. “פרופ’ ויטרבי העניק לנו מתנה נוספת, שאותה אי אפשר לאמוד במספרים יבשים אך ערכה גדול הרבה יותר. נדיר שפקולטה תזוהה עם שמו של ענק מדעי וטכנולוגי בעל ראייה עמוקה, שגילוייו האקדמיים נלמדים כחלק מתוכנית הלימודים המתקדמת בפקולטה.”

קשריו של פרופסור ויטרבי עם הטכניון נרקמו כבר ב-1967, כאשר העביר כאן סדרת הרצאות במסגרת השבתון שלו מאוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס אנג’לס. שורשים אלה התפתחו והעמיקו מאז, ולכן שמו של פרופסור ויטרבי מוכר היטב לסטודנטים להנדסה בטכניון. בשנת 2000 כיבד אותו הטכניון בתואר “פרופסור אורח מיוחד” בתחום הנדסת החשמל.

יחד עם אשתו המנוחה ארנה פינצ’י ויטרבי תמך פרופסור ויטרבי במשך שנים רבות בטכניון ובמדינת ישראל ואף זכה בתואר “גארדיין” של הטכניון – תואר השמור לתומכים שתרומותיהם לטכניון גדולות במיוחד. תרומותיהם של בני הזוג ויטרבי לטכניון כוללות את קתדרת אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי למערכות מידע ומדעי המחשב, שבראשה עומד פרופסור עודד שמואלי, את מרכז אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי ללימודים מתקדמים בטכנולוגיית מחשב בפקולטה להנדסת חשמל, ואת תוכנית המלגות ע”ש אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי.

בטקס החגיגי שהתקיים היום בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון העניק נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא לפרופ’ אנדרו ויטרבי את “אות הטכניון” – אות ההוקרה הגבוה ביותר המוענק מטעם הטכניון על מפעל חיים. האות הוענק לפרופ’ ויטרבי “על מסירותו רבת השנים לטכניון כפרופסור-אורח מיוחד, המשתף אותנו בתגליותיו החלוצות; בהוקרה על תמיכתו בסטודנטים לתארים מתקדמים, בפוסט-דוקטורנטים ובגיוס חברי סגל חדשים; ובהערכה על תרומתו הגדולה לפקולטה להנדסת חשמל, שתבטיח ותעצים את מעמדו של הטכניון בחזיתן של הנדסת החשמל והנדסת המחשבים בישראל ובעולם, ותבטיח כי החדשנות הטכנולוגית החיונית לכלכלת ישראל ולביטחונה תימשך בדורות הבאים.”

“אני נרגש מקישור שמי לטכניון, אחד המוסדות המדעיים-טכנולוגיים המובילים בעולם,” אמר פרופסור ויטרבי בטקס. “לבוגרי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון חלק מרכזי בייסודו של ענף ההיי-טק הישראלי ובשגשוגו, החיוני להצלחתה הכלכלית של מדינת ישראל. כדי לעמוד באתגרים שלפנינו עלינו לקדם גיוס אינטנסיבי של חברי סגל חדשים ולהיכנס לתחומי מחקר מתפתחים.”

הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, הנכללת ברשימת עשר הפקולטות הטובות בעולם להנדסת חשמל ומחשבים, מילאה תפקיד מהותי בהתפתחותה של תעשיית ההיי-טק הישראלית ובהפיכתה של ישראל ל”אומת הסטארט-אפ”. בתחילת שנות ה-70 היתה הפקולטה הכוח המניע ביצירת התשתיות והידע במיקרו-אלקטרוניקה ובפיתוחים שמילאו תפקיד מרכזי בצמיחתו הכלכלית של ענף ההיי-טק ובביטחונה של מדינת ישראל. בעשורים הבאים סללה הפקולטה את הדרך לשורה של תחומי פעילות ובהם הנדסת מחשבים, תקשורת, מיקרו-אלקטרוניקה, אופטו-אלקטרוניקה, ננו-טכנולוגיה וטכנולוגיה קוונטית.

בעשרים השנים האחרונות היו בוגרי הטכניון אחראים להקמה ולניהול של יותר מ-1,600 חברות אשר הביאו ליצירתם של מאה אלף מקומות עבודה; כ-35% מהחברות האלה הוקמו על ידי בוגרי הפקולטה להנדסת חשמל.

“קשה לדמיין את הפיכתה של מדינת ישראל לגורם מוביל במדע, בטכנולוגיה ובחדשנות ללא הטכניון בכלל וללא החוקרים, הסטודנטים והבוגרים של הפקולטה להנדסת חשמל בפרט,” כתב שר החינוך נפתלי בנט באיגרת מיוחדת ששלח היום לפרופ’ ויטרבי. “תרומתך תבטיח את מעמדה של הפקולטה כמרכז מחקר וחינוך ברמה עולמית, שיצמיח את מהנדסי העתיד ואת מדעני העתיד של ישראל, שיובילו את כלכלתה.”

בטקס בטכניון השתתפו גם בוגרי הפקולטה להנדסת חשמל לדורותיה. רבים מהם הם כיום בכירי תעשיית ההי-טק בישראל: מייסדי חברת רד-בינת יהודה וזהר זיסאפל, מנכ”ל חברת אפל ישראל אהרון אהרון, מנכ”ל חברת קוואלקום ישראל אריק מימרן, אייל בר דוד מנכ”ל חברת קוואלקום בעבר, ורבים נוספים.

לפרטים נוספים : https://viterbi.net.technion.ac.il/he/

לסרטון לחץ כאן

לכבוד יום התעופה האזרחית החל היום- 7 בדצמבר

כולנו מכירים את הפסים הלבנים שמותירים מטוסי סילון בשמים. אלה שובלי ההתעבּוּת – condensation trails או בשמם המקוצר “קונטריילז”. בשנים האחרונות פורחים סביב השובלים האלה מיתוסים שונים ומשונים, הכוללים מזימות לדילול אוכלוסייה, להנדסת אקלים ואפילו לקירוב ביאת המשיח; אבל לאמיתו של דבר מדובר בצבירים של גבישי קרח זעירים. מקורם של הגבישים באדי המים הנפלטים ממנוע הסילון כתוצאה מתהליך בעירת הדלק במנוע. הסיבה לקפיאת האדים היא שילוב של טמפרטורה נמוכה (בסביבות 50 מעלות צלזיוס מתחת לאפס) ולחות מספיק גבוהה בגבהים שבהם טסים מטוסי סילון (12-10 קילומטר).

אדי המים הם לכאורה “ידידותיים לסביבה”, אך למרבה הצער מכילים השובלים חומרים מזיקים משתי קבוצות. לקבוצה הראשונה שייכים חומרים הפוגעים באדם: תחמוצות חנקן (NOx) הפוגעות בעיקר בדרכי הנשימה, פחמן חד חמצני (CO), שהוא “הרוצח השקט” הפוגע בדרכי הנשימה ותפקוד הלב ועשוי להוביל לעילפון ולמוות, ועוד. הקבוצה השנייה כוללת חומרים כגון פחמן דו-חמצני (CO2) ומים, המעכירים את האטמוספירה בעננוּת החוסמת את פליטת החום מכדור הארץ וכך מגבירים את ההתחממות הגלובלית.

“תוצרי הלוואי של מטוסי הסילון ידועים לנו,” מסביר פרופ’ ישעיהו לוי מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, “ותפקידנו כמהנדסים לספק פתרונות שיצמצמו אותם ככל האפשר. ראוי לציין שמנועי הסילון פולטים חומרים מזיקים גם על פני הקרקע – לקראת ההמראה ואחרי הנחיתה – ומייצרים גם רעש רב, הנחשב כיום לסוג של פליטה.”

אופציית ההנעה החשמלית, הנכנסת בהדרגה לעולם התחבורה היבשתית, אינה רלוונטית בהקשר האווירי בגלל המרחקים הגדולים שהמטוס נדרש לגמוא ללא הטענה. לכן המשימה הרלוונטית היא שיפור ניצולת המנוע הסילוני והפחתת הפליטות שהוא גורם. פרופ’ לוי, העומד בראש המעבדה למנועי סילון וטורבינות גז, ושותפו פרופ’-משנה בני ציקורל, עוסקים בהיבטים השונים הקשורים לכך. בין השאר הם השתתפו בפרויקט AHEAD שנועד לקדם הנעת מטוסים במימן ובגז טבעי מעובה; בהפחתת רעש המנוע באמצעות הגדלת קוטרו; בשינוי תהליכי הזרימה בתא הבעירה של המנוע ובהעלאת הטמפרטורה בתוך המנוע, צעדים המובילים להפחתת הזיהום הנפלט.

כיוון מחקר נוסף הנוגע לצמצום הפליטות הוא שימוש בדלקים צמחיים – מגמה הנבחנת גם בתחבורה יבשתית. “לכאורה, שריפת דלק צמחי אינה כרוכה בפליטת פחמן דו-חמצני, וזהו יתרון עצום. הבעיה היא שנכון לעכשיו, הפקה של דלקים כאלה יקרה יחסית. יתר על כן, ‘גידולי אנרגיה’ מתחרים בד”כ מבחינת שטחים ומים בגידולי מזון, ולכן יש התנגדות רבה לפיתוחם.

“ההחמרה המתמדת בתקנות הזיהום האווירי מחייבת את חברות התעופה להשקיע סכומי עתק בהכנסת שיפורים במנועי הסילון שלהן,” מסביר פרופ’ לוי, “והתפקיד שלנו הוא לפתח שיפורים כאלה בהתאם לאותן תקנות. ראוי לציין שתוך שנים לא רבות חלה התפתחות טכנולוגית המאפשרת הפחתה דרמטית (עד כ-90%) בפליטת תחמוצות חנקן ממטוסי סילון. עם זאת, הגידול במספר הטיסות דרמטי גם הוא, ואם לא נתקדם במהירות בשיפור המנועים, הנזק לאדם ולאטמוספירה ימשיך לגדול.”

בכנס UNDER EXTREME CONDITIONS המשותף לטכניון ולתעשייה האווירית נדונו סוגיות הנוגעות לחומרים ומערכות מכניות בקדמת הטכנולוגיה הפועלים תחת תנאי קיצון

כנס UNDER EXTREME CONDITIONS התקיים לאחרונה בטכניון. הכנס שהיה ראשון מסוגו, עסק בחומרים ומערכות מכניות הפועלים תחת תנאי קיצון, והיה פרי שיתוף פעולה בין המעבדה לשבירה דינמית בטכניון בראשות פרופ’ דניאל ריטל, לתעשייה האווירית לישראל. בכנס לקחו חלק כ – 160 משתתפים, ביניהם מעל מאה מהנדסים מן החברות התעשייה האווירית, רפאל, אלביט מערכות, ישקר ותע”ש.

חזי גריזים, סמנכ״ל תעשייה אווירית לתכניות מיוחדות, הסביר כי הכנס מסמל צעד נוסף בהעמקת הקשר בין התעשייה האווירית לטכניון. “כבוגר הטכניון (הנדסת חשמל) יש לי הערכה רבה למוסד הזה, והיינו רוצים להרחיב את שיתוף הפעולה איתו, המתקיים כיום בעיקר מול הפקולטות להנדסת מכונות ולהנדסת אווירונוטיקה וחלל. יש לנו כאן אינטרס – לזהות את הסטודנטים הטובים ביותר – ולכן אנחנו באים לטכניון. התעשייה האווירית מעורבת כיום בפרויקטי הגמר של סטודנטים רבים לתואר ראשון, אבל היינו רוצים לקיים קשרים גם עם מאסטרנטים ודוקטורנטים. כיום אנחנו מעסיקים 6,000 מהנדסים ו-320 בעלי תואר דוקטור, כך שאנחנו למעשה האוניברסיטה הגדולה בארץ.”

דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, פרופ’ יורם הלוי, אמר כי הכנס מציג את המפגש בין תיאוריה לתנאי סביבה קשים. “לא תמיד אנחנו עובדים בתנאים רגילים ונורמליים, וחשוב שהסטודנטים שלנו יבינו שהמערכות שהם מתכננים יידרשו לפעול היטב גם Under Extreme Conditions.”

גלעד אהרוני, ראש מינהל הנדסה מכנית באלתא ובוגר הטכניון (הנדסת מכונות), אמר כי מטרת הכנס היא לקדם את הקשר בין התעשייה לטכניון, לרתום את הידע האקדמי לשיפור איכות המוצרים, ולהכשיר דור חדש של מהנדסים לפרויקטים בתעשייה. “התעשייה אינה יכולה להתקיים בלי האקדמיה, ובפרט בלי הידע שנצבר כאן בטכניון. הלקוחות שלנו ושל גופים אחרים נעשים יותר תובעניים בהקשר של איכות המוצר, מהירות הפיתוח וזמינות התמיכה והשירות. לשמחתי יש לנו שיתוף פעולה עם הטכניון, ואנו פועלים על מנת להרחיב ולהעמיק אותו.”

על הדוברים בכנס נמנו ד”ר אהוד גלון ממפא”ת, פרופ’ דניאל ריטל, פרופ’ יצחק בוכר ופרופ’ בני צ’וקורל מהטכניון, פרופ’ לסלי בנקס-סילס מאוניברסיטת ת”א, פרופ’ יצחק רומן, עידו קרסל ואורי בן סימון מהתעשייה האווירית, רס”ן דמיטרי דסקל ורס”ן עמרי תובל מחיל הים, ד”ר זאב לווינגר וד”ר אמנון שיריזלי מרפאל. חזי גריזים, סמנכ”ל תכניות מיוחדות בתעשייה האווירית שנתן את הרצאת הפתיחה בכנס, דיבר על חשיבותה של התקשורת במערכות הלחימה החדשות ועל היחסים המורכבים בין פלטפורמה לציוד המשימה. בתשובה לשאלה מהקהל, “מה החלק של הטכניון בכל אלה?” השיב גריזים: “הטכניון לימד אותנו איך לעשות את כל זה.”  

מארגני הכנס, גדי פארן מנהל קשרי התעשייה של הפקולטה להנדסת מכונות ופרופ’ דניאל ריטל מהטכניון, ושושי בן מאור וגלעד אהרוני מאלתא בתעשייה האווירית, ברכו על הידוק הקשר בין התעשייה האווירית לטכניון, ציינו את המשובים המצוינים שהתקבלו ממשתתפי הכנס, והביעו תקווה כי הכנס יהפוך למסורת ויהווה פלטפורמה קבועה להעשרת הדיאלוג וקידום שיתופי פעולה בין כל העוסקים בתחומי הכנס, באקדמיה, בתעשייה ובצבא.

שלושה סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון פיתחו מערכת נשלטת-סמארטפון, המטפלת בכלב בהעדרו של הבעלים. כלב הנחִייה הצעיר לוּק הוא מקור ההשראה והנסיין הראשי

מעוז אלבז, ניר כהן ושיר צביאל הם שלושה סטודנטים מאזור הצפון, שהכירו והתיידדו במהלך לימודיהם בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. לפני כחצי שנה, הם החליטו לעשות יחד את פרויקט הגמר בקורס לתכנות מערכות בסביבת ארדואינו, בהנחיית פרופסור יוסי גיל ובסיוע מומחים ממיקרוסופט והחלו לחשוב על נושא.

למרבה המזל, זמן קצר לפני כן אימץ מעוז גור לברדור העונה לשם לוּק. לוק, ש”הושאל” למעוז על ידי עמותת “מרכז ישראלי לכלבי נחייה” בבית עובד, הגיע אליו כגור בן שישה שבועות לטובת אילוף והכשרה. בקמפוס הטכניון מסתובבים כיום גורים רבים כאלה, הצמודים לסטודנטים 24 שעות ביממה – גם בשיעורים ובספרייה – בהתנדבות מלאה של הסטודנטים. לאחר תקופה זו מוחזרים הגורים לעמותה, להכשרה נוספת, לפני שיימסרו לבעליהם העיוורים.

מעוז, שעובד בחברת Medisafe במקביל ללימודיו, מבלה שעות רבות מחוץ לביתו. “כיום לוק מגיע איתי לכל מקום, אבל ברור לי שזה לא המצב של רוב הכלבים. אנשים עובדים נאלצים להשאיר את הכלב בבית, לפעמים לשמונה ועשר שעות ביום. הם יודעים שזה לא אידיאלי, אבל אין להם ברירה. חשבנו איך נוכל לעזור להם. ולכן רצינו לפתח אפליקציה שתאפשר להם לדאוג לכלב בלחיצת כפתור.”

“חשבנו על הדברים הבסיסיים הדרושים לכלב,” אומר ניר כהן, העובד בחברת אינטל במקביל ללימודים. “קודם כל – מים ואוכל, ואחר כך פעילות כלשהי. כלבים צריכים לקבל כמויות אוכל מדודות במינון מסוים ובזמנים קבועים, ובמקרים מסוימים דרוש גם ויסות מדויק של המים. המערכת שלנו עושה את כל זה, ובנוסף גם מונעת שהות ממושכת של המים והאוכל בכלי ההזנה הפתוחים.”

בפרויקט הגמר נדרשו השלושה להשתמש בארדואינו – בקר שאליו מתחברים חיישנים ומנועים, הפועלים על פי קוד שנכתב מראש ונצרב לבקר עצמו. “הייתה כאן המון עבודה,” אומר ניר. “חוץ מהתכנות עצמו, שנדרש עבור כל תת-מערכת בנפרד, התמודדנו עם אתגרים מכניים שקשורים לפתיחת מערכת ההאכלה (המבוססת על מתקן קורנפלקס), לוויסות המים ולירי הכדורים – הפעילות המשחקית שנבחרה. בנוסף, חיכינו קרוב לחודשיים עד שהמנועים המיוחדים לזריקת הכדור הגיעו מחו”ל.”

“זה באמת היה פרויקט לא פשוט,” אומרת שיר צביאל. “והיו הרבה תקלות בלתי צפויות, כמו מנוע שלא הצליח לסובב את ברז הקורנפלקס. אבל בשלב הזה בלימודים שום דבר כבר לא הרתיע אותנו. כי זה מה שיפה בטכניון: אתה מאבד את הפחד מאתגרים. הטכניון מלמד אותך ללמוד לבד ויותר מזה – להאמין בכך שתדע להתגבר על כל בעיה.”

ואכן, הם התגברו על כל הבעיות, וכיום הם מציגים אבטיפוס ראשוני מוצלח, הפותח את ברז הקורנפלקס באמצעות מערך של גלגלי שיניים. המערכת עומדת יפה במשקלו של לוק השובב, שכבר אינו גור קטן. “חלק מהעבודה היא להרגיל את הכלב למערכת,” מסביר מעוז. “הוא צריך להבין שכדי שהמשחק יפעל הוא צריך להחזיר את הכדור לצינור, ושכדי לאכול אוכל טרי הוא צריך לגשת למתקן ברגע שהוא שומע את האוכל נופל.”

מאחר שמדובר בפרויקט ממוקד-טכנולוגיה הם לא ביצעו סקר שוק מקיף, אבל משיחות עם בעלי כלבים הם התרשמו שיש פוטנציאל שיווקי להמצאה שלהם. “יש לנו הרבה רעיונות להמשך,” אומרת שיר. “למשל תיעוד פעילות המערכת על ענן, הזמנה אוטומטית של מזון כשהשקית נגמרת, ופיצ’רים שונים כמו פתיחה חשמלית אוטומטית של דלת הבית כשהכלב רוצה לצאת בשביל צרכים. אבל כרגע אנחנו עסוקים מדי בעבודה ובלימודים.”

בקרוב הם יסיימו את לימודיהם, וכשהם מסכמים את התקופה קשה למצוא אצלם מילה של ביקורת שלילית. “זאת תקופה אדירה,” אומרים שלושתם. “הלימודים בטכניון הם ברמה מאוד גבוהה ויש גם חיי חברה מעולים. יש לנו כאן חבורה מאוד מגובשת שלומדת ביחד ומבלה ביחד. בסך הכל זאת תקופה ממש טובה, עם המון התפתחות ברמה החברתית ובמישור החברתי, והפרויקט הזה היה בהחלט אחד השיאים.”

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית המאפשרת גילוי רצפי דנ״א ברגישות גבוהה פי 1,000 ויותר מרגישותן של השיטות הקיימות. עקרונות המחקר יכולים לאפשר פיתוח מגוון רחב של מערכות אבחון רפואי פשוטות וזולות יחסית, למשל לצורך זיהוי מוטציות ידועות בדנ״א. המחקר מופיע על השער של כתב העת Advanced Functional Materials.

המערכת פותחה בשיתוף פעולה בין קבוצות המחקר של פרופ’ אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ופרופ’-משנה מורן ברקוביץ’ מהפקולטה להנדסת מכונות. הדוקטורנטית ריטה וילנסקי, שערכה את המחקר בהנחייתם, בנתה מערכת של ״מעבדה על שבב״ (lab on a chip) המשלבת (1) סנסור לזיהוי אופטי של מולקולות דנ״א ו (2) מערכת של תעלות מיקרוניות, המאפשרת את ריכוז הדנ״א על ידי הפעלת זרמים חשמליים על גבי השבב.

במעבדתה של פרופ׳ סגל מפתחים ביוסנסורים (חיישנים ביולוגיים) אופטיים המבוססים על שבבי סיליקון בעלי נקבוביות ננו-מטריות. “לשבב המחורר הזה יש טביעה אופטית אופיינית בתחום האור הנראה,” מסבירה פרופ׳ סגל. “אנו קושרים אליו את אחד הגדילים המשלימים שמהם מורכבת מולקולת הדנ״א שברצוננו לזהות. כשנחשוף את השבב לשלל רצפים נוכל לזהות את הריאקציה שנוצרת באותו גדיל משלים המקובע לסיליקון.

“לכידה ספציפית של מולקולות הדנ״א בתוך מבנה הסיליקון גורמת לשינוי בספקטרום האור המוחזר מן השבב ומאפשרת לנו לזהות ולכמת בקלות מולקולות אלה, וכך ‘לדוג’ רצף ולדעת כמה ממנו יש לנו.”

לדברי פרופ’ סגל, אחת המגבלות העיקריות בתהליך זה היא רגישות החיישנים, שלעיתים איננה מספקת, בעיקר ליישומים של דיאגנוסטיקה רפואית. כאן חבר למחקר פרופ׳ ברקוביץ’, המפתח שיטות מבוססות מיקרו-זרימה להעלאת ריכוזים של מולקולות ביולוגיות. “תוך שימוש בכימיה מתאימה, ובאמצעות הפעלת שדות חשמליים, אנו יכולים לרכז בנקודה זעירה את מולקולות הדנ”א שמעניינות אותנו ולשנע אותן אל עבר החיישן,” מסביר פרופ’ ברקוביץ’. “כך אנחנו ‘מרמים’ את החיישן ומציגים לו ריכוזים גבוהים פי 10,000 מהריכוזים הטבעיים בדגימה.”

על ידי תכנון מושכל של מבנה הסיליקון וגידול מבוקר של שכבות תחמוצת מבודדות הצליחו החוקרים להפעיל מתחים חשמליים גבוהים על השבב תוך שמירה על המבנה הננו-מטרי המיוחד. “חיבור הטכנולוגיות איפשר לנו לשפר את רגישות החיישן בפקטור של בין 1,000 ל 10,000 בהשוואה להתקנים קיימים.”

עבודת המחקר נתמכה על ידי מכון ראסל-ברי לננוטכנולוגיה.

קישור למאמר: http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/adfm.201570280/abstract

 

 

הטכניון ואינטל קיימו בשבוע שעבר את התחרות המשותפת Technion Intel Challenge

אלעד ריכרדסון, עתודאי מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, זכה במקום הראשון בתחרות Technion Intel Challenge שהתקיימה בטכניון בשבוע שעבר. זו השנה השלישית לקיומה של התחרות, הנערכת בשיתוף פעולה בין חברת אינטל לפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת חשמל בטכניון, והמרכז להנדסת מחשבים (TCE) בטכניון.

ריכרדסון, הלומד בטכניון במסגרת תכנית “פסגות” לעתודאים, ביצע את הפרויקט שלו – CutOut – במעבדת (Geometric Image Processing) GIP בפקולטה למדעי המחשב, בהנחיית מהנדס המעבדה ירון חונן. במסגרת הפרויקט פיתח ריכרדסון טכניקה חדשה לזיהוי של חלק-התמונה המעניין את המשתמש באמצעות שירבוט על המסך. האלגוריתם שפיתח ריכרדסון מיועד למשתמשים לא מומחים. האפליקציה עובדת על מכשירי טלפון מסוג אנדרואיד.

פרופ’ אריאל אורדע דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון אמר כי שיתוף הפעולה בין הטכניון לאינטל, הנמשך כבר עשרות שנים, חיוני לשני הצדדים. הוא הוסיף כי בתחרות, שנערכה כעת זו הפעם השלישית, מתקיים גם שיתוף פעולה בתוך הטכניון – בין הפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת חשמל באמצעות המרכז להנדסת מחשבים (TCE) – שיתוף פעולה שהוא “שלם הגדול מסכום חלקיו.”

רוני רונן, מנהל מרכז המחקר של אינטל לאינטליגנציה חישובית, אמר כי הפרויקטים מגשרים בין אקדמיה ותעשייה, מאתגרים את הסטודנטים ומספקים להם התנסות במשימות מורכבות כמו אלה המאפיינות את העבודה הצפויה להם אחרי הלימודים. בפרויקטים מתממש השילוב של הממשק האנושי והאתגר הטכנולוגי תוך שימוש בטכנולוגיות של אינטל.

בתחרות השתתפו עשרה פרויקטים, ובהם מכשיר לביש המתריע מפני דום לב, רובודרינק (הברמן האוטומטי), מערכת לשליטה ברובוט באמצעות תנועות יד (ללא מגע) וצג-לנהג על גבי משקפי תלת ממד.

 

נפתחה שנת הפעילות במרכז ברוניצה ליזמות בטכניון; ירון עברון, מייסד חברת Moovit המספקת מידע בזמן אמת למשתמשי התחבורה הציבורית, סיפר כיצד נולד הרעיון להקמת החברה במהלך לימודיו בתוכנית ה-MBA בטכניון. גיורא שלגי, לשעבר מנכ”ל רפאל, סיפר על חיוניותה של חדשנות בארגונים גדולים

שנת הפעילות במרכז ברוניצה ליזמות בטכניון נפתחה במפגש בין סטודנטים לבין בוגרי הטכניון שהצליחו בתחומים שונים של יזמות ותעסוקה. מוקד המפגש היה תפקידן של חדשנות ויזמות הן בחברות סטארט-אפ, הן בארגונים שרוצים לשמור על יתרון תחרותי. ראש המרכז, רפי נוה, אמר לסטודנטים: “מאז סיום לימודיי בטכניון עבדתי בתעשייה במשך 40 שנה, קריירה שבמהלכה החלפתי כעשרה תפקידים שונים בחמש חברות. זה מה שיקרה לרובכם – רבים מכם לא יגיעו לפנסיה באותו תפקיד שבו תתחילו את הקריירה. לכן חשוב שלא רק תשקיעו בלימודים, אלא גם תפקחו עיניים ואוזניים לטכנולוגיות, לחידושים ולהזדמנויות שיסייעו לכם להתמודד עם השינויים שיבואו. והם יבואו.”

בוגר הטכניון ירון עברון, מייסד חברת Moovit, סיפר על הדרך הארוכה מרעיון למציאות. עברון השלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, ואז הקים משרד תכנון משלו. לימים חזר לטכניון כדי ללמוד במסלול ה-MBA ו”לנער קצת את החיים,” כדבריו. “יש כיום בישראל הרבה תוכניות MBA, אבל רק הטכניון נותן לתוכנית דגש היי-טקי, ואני חשבתי כבר אז על הקמת סטארט-אפ.” ביום ההכוון של התוכנית הוא פגש את רועי ביק, שעבד אז בחברת מוטורולה, והשניים החלו לחשוב יחד על הקמת חברה. “בדיעבד, לימודי ה-MBA בטכניון היו בחירה מצוינת – לא רק בגלל התעודה עצמה אלא בעיקר מבחינת החשיפה להיבטים כלכליים, עסקיים ושיווקיים ובעיקר ליזמות. בקורס היזמות בטכניון אתה לומד בדיוק על העניין הזה – על הדרך מרעיון לחברה, כולל השלבים המורכבים של גיוסי כסף.”

עברון וביק חברו לניר ארז ויחד איתו הקימו ב-2012 את Tranzmate, הקרויה כיום Moovit. לא בכדי, אחד המשקיעים הפרטיים הראשונים בחברה היה אורי לוין, מייסד Waze – אפליקציית הניווט החברתית שכבשה את העולם. עד כה גייסה החברה, 83 מיליון דולר.

האפליקציה של Moovit מספקת למשתמש מידע נרחב על קווי התחבורה הציבורית (אוטובוסים ורכבות). האפליקציה מספקת מידע בזמן אמת על מועדי נסיעה והגעה של אוטובוסים ורכבות, וכן על המסלול המהיר ביותר. האפליקציה משקללת את מכלול המידע מכל המקורות: לוחות הזמנים ה’קשיחים’, מיקומו הממשי של האוטובוס על פי GPS, דיווחים שוטפים של המשתמשים ומיקומו של המשתמש הספציפי. מאחר שהיא מתבססת גם על זמני אמת ולא רק על לוחות הזמנים הרשמיים של חברות התחבורה, היא מאפשרת למשתמש להגיע בזמן ליעדו.

בוגר הטכניון גיורא שלגי, שכיהן כמנכ”ל רפאל עד שנת 2004, הציג את חשיבותן של פתיחות, חדשנות ויזמות בארגונים גדולים. “שמרנות ושביעות רצון מהמצב הקיים הן סכנות לארגון. חשוב מאוד לאפשר לעובדים ללכת נגד הזרם וקצת להתפרע. רפאל מאפשרת כבר שנים רבות למספר מצומצם של אנשים לעשות מה שמתחשק להם, בתנאי שיתאים למטרות הארגון. אחד האנשים האלה הוא בוגר הטכניון גבי עידן, שהדליק משואה בהר הרצל בפתיחת יום העצמאות האחרון. במסגרת החופש הזה שניתן לו ברפאל הוא פיתח את הגלולה המצלמת, שעליה הוקמה בהמשך חברת Given Imaging. התעוזה והחדשנות האופייניות לתרבות הישראליות מניעות את רפאל לצמיחה, והצלחות כמו ‘מעיל רוח’ ו’כיפת ברזל’ הן דוגמאות לכך.”

ז’אנה טננבאום קטן, דוקטורנטית בפקולטה להנדסה ביורפואית, סיפרה על קבוצת Peekaboo Medical שקמה והתפתחה בליווי של מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. הקבוצה, המפתחת פלטפורמה חדשה לאיסוף שתן מתינוקות-בנות באופן יעיל ולא פולשני, נוסדה בתחרות 3DS Health בטכניון, זכתה במקום הראשון בתחרות “ביזטק” שמקיים הטכניון. “רציתי לעשות משהו שונה, וכשהבנתי שאני רוצה להיות יזמת, מרכז ברוניצה ותחרות ‘ביזטק’ נתנו המון סיוע וליווי מקצועי.”

מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון הוקם ב-2006 בתמיכתם הנדיבה של דיתה ויהודה ברוניצקי, מייסדי חברת אורמת, במטרה להעשיר את התרבות היזמית בטכניון ולעודד את הקמתן של חברות סטארט-אפ. שירותי המרכז כוללים קורסים אקדמיים, תחרות ארצית למיזמי סטודנטים וסיוע לחברות צעירות הזקוקים לייעוץ, לקשרים ולמימון. המרכז מוביל גם את BizTEC – תחרות היזמות הטכנולוגית לסטודנטים המובילה בישראל, הפועלת בעשרות מוסדות אקדמיים בישראל. במהלך שנות פעילותה סייעה BizTEC בהקמתן של למעלה מ-20 חברות הפועלות כיום בישראל, ובהן BreezoMeter ,LifeBond ו-Meerkat.