נחנך מרכז מחקר לאבטחת סייבר בטכניון

ראש מטה הסייבר הלאומי: אין ספק שהטכניון יקדם את התחום למקומות שטרם הכרנו

פרופ' אלי ביהם (מימין) עם ד"ר אביתר מתניה ונשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא
פרופ’ אלי ביהם (מימין) עם ד”ר אביתר מתניה ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

ד”ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי, חנך יחד עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא את מרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון. “הטכניון הוא המוסד הראשון שפנינו אליו בבקשה להקים מרכז כזה מתוך הכרה באיכותו, ביכולותיו ובכוחות שישנם כאן בפקולטות להנדסת חשמל ולמדעי המחשב ובמרכז להנדסת מחשבים (TCE),” אמר ד”ר מתניה. “יכולותיו האקדמיות של הטכניון, והיותו מוסד מוביל בעולם ברמה הטכנולוגית, מבטיחות שתחום הסייבר יתפתח כאן למקומות שטרם הכרנו.”

בראש המרכז החדש שנפתח השבוע עומד פרופ’ אלי ביהם מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. פרופ’ ביהם הסביר כי “ישראל, והטכניון בפרט, מובילים בשמירה על יכולתנו לעמוד בפני איומי הסייבר. לצורך כך יש לקדם מחקר בין תחומי המסתמך על יכולותיו של הטכניון. במרכז יפעלו חברי סגל מפקולטות רבות, שיחקרו את ‘השכבות התחתונות של הסייבר’.  נושאי המחקר דורשים אבטחה, ואנו נבחן את החולשות המסכנות את המערכות וגם את דרכי ההגנה עליהן. המרכז יטפח את המודעות לנושאים האמורים ויקיים ימי עיון לקהל המהנדסים העוסקים בסייבר שירחיבו את ידיעותיהם וירכשו ידע עדכני. אנחנו מזמינים את התעשייה לשתף פעולה איתנו, ונשמח לארח כאן חוקרים ופוסט-דוקטורנטים מישראל ומחו”ל.”

מרכז המחקר החדש יתמקד במחקרי אבטחת סייבר כדוגמת הגנת תוכנה וחומרה, מערכות הפעלה והגנה על מידע בענן וכן בתקשורת אל הענן וממנו, הגנה על מערכות בתחום ה- IoT (האינטרנט של הדברים), אימות של תוכנה וחומרה, ראייה ממוחשבת, בטיחות מערכות אוטונומיות, למידת מכונה לצורך סקיוריטי, קריפטולוגיה וקריפטואנליזה, בטיחות ופרטיות של מערכות רפואיות ואבטחת מערכות אווירונוטיות ונושאים רבים נוספים. המרכז ינהל מענקי מחקר לחוקרים, יממן סטודנטים לתואר שני ושלישי, יהווה מוקד משיכה למחקרים בתחום, יעסוק בהפצת ידע חדשני על ידי ארגון כנסים וימי עיון בין לאומיים ויעמיק את המודעות לתחום באמצעות קורסים, הרצאות ופעילויות משלימות נוספות.

(מימין לשמאל) המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ' ויין קפלן, ראש המרכז החדש פרופ' אלי ביהם, ראש מטה הסייבר הלאומי ד"ר אביתר מתניה, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ' בועז גולני סגן נשיא הטכניון קשרי חוץ ופיתוח משאבים
(מימין לשמאל) המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ ויין קפלן, ראש המרכז החדש פרופ’ אלי ביהם, ראש מטה הסייבר הלאומי ד”ר אביתר מתניה, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ופרופ’ בועז גולני סגן נשיא הטכניון קשרי חוץ ופיתוח משאבים

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בירך על הקמת המרכז ואמר: “מדינת ישראל מבינה סוף סוף את חשיבותו של תחום הסייבר, והקמת המרכז בטכניון היא ארוע חשוב. מההיכרות עם המוחות המבריקים שמקימים את מרכז המחקר לאבטחת הסייבר ברור לי שזה יהיה מרכז לתפארת, שיתרום רבות לתחום הזה.”

גלעד ארדן, השר לביטחון הפנים, שלח את ברכתו להקמת המרכז, ובה כתב כי “הטכניון הוא מוסד מוביל המהווה עבור כולנו מקור לגאווה לאומית. אני בטוח כי הקמת המרכז תתרום רבות לביטחון הלאומי ולכלכלת ישראל.”

אופיר אקוניס, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, כתב בברכה לנשיא הטכניון כי “שילוב הכוחות, המוחות המבריקים המייחדים את הטכניון, הרצון להוביל ולהצליח, הנחישות חסרת הפשרות, יהיו ככוח עולה ובלתי ניתן לעצירה אל מול אלו המבקשים לפגוע בנו.”

במסגרת הכנס לכבוד פתיחת המרכז התקיימו הרצאות של מרצים מהפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת חשמל בטכניון: פרופ’ ערן יהב הרצה על כלי חדש לזיהוי ממוחשב של דמיון בין תוכנות וקודים; פרופ’ מרק זילברשטיין על כרטיסים גרפיים כנתיב חדירה למערכות ממוחשבות; דניאל גנקין על שאיבת מידע ממחשבים וממכשירים ניידים באמצעות מדידה חיצונית של משתנים פיזיים כגון הספק חשמלי, מדידה אקוסטית וזיהוי קרינה אלקטרומגנטית; ופרופ’ אלי בן ששון על טכנולוגיה חדשה להבטחת “יושרה חישובית” בתהליכים פיננסיים ואחרים.

ד"ר אביתר מתניה ראש מטה הסייבר הלאומי בכנס
ד”ר אביתר מתניה ראש מטה הסייבר הלאומי בכנס

 

 

מתמקדים בעכו

מאות סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון יפעלו השנה בעכו, בשיתוף העירייה והתושבים, במטרה להציע רעיונות לפיתוח העיר במגוון תחומים

ראש עיריית עכו שמעון לנקרי משיב לשאלות סטודנטים
ראש עיריית עכו שמעון לנקרי משיב לשאלות סטודנטים

“המעבדה העירונית” של הטכניון החלה את הסמסטר השני בעכו בסיור בעיר, בו השתתפו מאה סטודנטים ועשרה מנחים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. לאחר מפגש עם ראש העיר שמעון לנקרי, שהציג את חזונו לעיר, נערכו סיור מודרך, מפגש עם פעילים חברתיים וחשיפה למגוון הקבוצות, הדעות וההשקפות המאפיינות את העיר.

“המעבדה העירונית”, שהוקמה בטכניון לפני שלוש שנים, היא פרויקט אינטר-דיסציפלינרי יחיד מסוגו בישראל. “המעבדה מהווה פלטפורמה מגשרת בין האקדמיה, שבה נולדים רעיונות מבריקים ונצבר ידע רב, לבין הערים, הזקוקות לידע זה כדי להגשים יעדים וחלומות ולענות על צרכים ממשיים,” מסבירה רותי דונג, מנהלת החממה החברתית המפעילה את הפרויקט. “אנו חותרים לשידוך המיטבי בין שני הצדדים: העיר זוכה למגוון רעיונות ואסטרטגיות לפיתוחה ולקידומה והסטודנטים מקבלים הזדמנות לעבודה מול לקוח אמיתי ולהתמודדות עם העולם המקצועי הממשי כבר בשלב הלימודים.” בשנים הקודמות פעלה המעבדה בנשר ובקרית ים.

את הפעילות בעכו מרכזת מורן אביב, בוגרת המסלול לתכנון ערים ואזורים בטכניון. כדי לתת מענה מיטבי לאתגרים שהציבה העיר עכו הצטרף השנה לפעילות גם קורס של אוניברסיטת חיפה שעוסק בנגישות סביבה וטכנולוגיה. במסגרת זאת נערך מיפוי מקיף למבני הציבור בעיר בהנחיית ד”ר נעמי שרויאר, וזאת לצד קורסים מהמסלול לארכיטקטורה בהנחיית אדר’ צביקה קורן, אדר’ מאיה רנד-בלוך, אדר’ רונן בן אריה ואחרים. לדברי דונג, “במסגרות השותפות שאנו בונים עם העיר משקיעים הסטודנטים אלפי שעות עבודה במהלך שנה שלמה, שבסיומה יציגו בפני ראש העיר והצוות המקצועי עשרות גישות ורעיונות שונים לפיתוח העיר ולהתמודדות עם האתגרים שלפניה.”

בשיחה עם הסטודנטים והמנחים אמר ראש העיר לנקרי כי “החברה הישראלית הולכת להקצנה. ישראל מובילה בהיי-טק, באדריכלות ובמגוון תחומים, אבל הפן החברתי לוקה בחסר. השקעה בחברה עולה כסף ואת התוצאות רואים אחרי 10 שנים – לכן זה לא עסק כלכלי. אין הסתכלות לטווח כל כך ארוך, וזו תפיסה קלוקלת שצריכה להשתנות. בעיר חלשה יש 20 עובדים סוציאליים על 55,000 תושבים – זו נקודת התורפה של ישראל. בהיבט של הקצאת תקציבים, שיטת המצ’ינג (המדינה תומכת בפרויקט בסכום זהה שמקצה לו העיר) מחלישה את הערים החלשות ממילא ומחזקת את החזקות. בנסיבות האלה קשה לקדם חזון חברתי, כלומר לתת לילדים אצלנו הזדמנות שווה כמו לילד מהרצליה.”

מפגש עם פעיל חברתי מהעיר
מפגש עם פעיל חברתי מהעיר
מפגש עם פעילה חברתית מהעיר עכו
מפגש עם פעילה חברתית מהעיר עכו
סיור מודרך בתל נפוליאון
סיור מודרך בתל נפוליאון

הטכניון חוזר לשכונת הדר הכרמל בחיפה

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ועיריית חיפה חנכו את בניין הדריון המחודש, שבו יתקיימו פעילויות מחקר ותכנון מכוונות-קהילה

פרופ' איריס ערבות, סגנית דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים לנושא הוראה בטקס
פרופ’ איריס ערבות, סגנית דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים לנושא הוראה בטקס

ביום חמישי האחרון חנכו הטכניון ועיריית חיפה את פעילותה המחודשת של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בשכונת הדר הכרמל בחיפה. שלושה עשורים לאחר שאחרוני הסטודנטים מהפקולטה עברו למתחם הטכניון הנוכחי בנווה שאנן, הם שבים לשכונת הדר הכרמל. מדובר בהישג חסר תקדים, שהינו פרי של עבודה משותפת של העירייה והטכניון בעידודם ובמעורבותם האישית של ראש העיר – מר יונה יהב ושל פרופ’ פרץ לביא – נשיא הטכניון. שתי כיתות סטודיו להתחדשות עירונית נפתחו בבניין ההדריון, הנמצא בקמפוס הטכניון ההיסטורי שבשכונת הדר הכרמל (מתחם מוזיאון המדעטק כיום). מטעם הטכניון אחראית על הפעילות במקום פרופ’ איריס ערבות, סגנית דיקן הפקולטה לנושא הוראה.

בניין הדריון, המכונה גם הבניין המתומן, נמצא ברחוב בלפור 12, בקצה הדרומי של מתחם הטכניון ההיסטורי בשכונת הדר הכרמל, הגובל ברחוב מסדה. בעבר שכנה בו הספרייה של בית הספר בסמ”ת.

פרופ’ יהודה קלעי, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים:  “הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הייתה אחת משתי הפקולטות הראשונות בטכניון (החלה לפעול ב-1925), האחרונה שעברה מהדר לקמפוס החדש (1983), וכעת היא הראשונה המחזירה פעילות להדר.” פרופ’ שמאי אסיף, ראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, אמר כי “לא מדובר בסגירת מעגל אלא בפתיחת מעגל; שכונת הדר הכרמל היתה פעם לב העיר חיפה, וראוי שתחזור להיות לב העיר.”

ריצה למרחקים ארוכים

מימין לשמאל : משנה לנשיא מנכ"ל הטכניון מתניהו אנגלמן, ראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון פרופ' שמאי אסיף, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ' יהודה קלעי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' משה סידי, פרופ' ארנון בנטור, סגנית ומ"מ ראש עיריית חיפה חדוה אלמוג ונשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא.
מימין לשמאל : משנה לנשיא מנכ”ל הטכניון מתניהו אנגלמן, ראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון פרופ’ שמאי אסיף, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ’ יהודה קלעי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ משה סידי, פרופ’ ארנון בנטור, סגנית ומ”מ ראש עיריית חיפה חדוה אלמוג ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא.

“חידוש נוכחותו של הטכניון בהדר הכרמל נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם עיריית חיפה ומתוך הכרה בחשיבותו של המיזם בתהליך חידוש פני השכונה,” אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “כתושבי העיר חיפה, וכחלק בלתי נפרד מתפיסת עולמו של הטכניון, מוטלת עלינו האחריות לפעול לקידומה של העיר. תהליכים כמו זה שאנחנו מציינים כאן היום דורשים סבלנות, הרבה סבלנות. רק עוד שנים רבות נדע מה השפעתו של הצעד הזה אבל אין לי ספק שהטכניון, העירייה ותושבי הדר יוצאים כאן לריצה למרחקים ארוכים, שמבטאת את מחויבותנו לחיזוקה של חיפה.”

רגע היסטורי

“זהו רגע היסטורי עבורנו! אמרה חדוה אלמוג, סגנית ומ”מ ראש עיריית חיפה. “שכונת הדר היא מיקרוקוסמוס של חברה מעורבת וסובלנית. בשנים האחרונות עוברת השכונה מהפך הכולל שיקום תשתיות, בינוי מסיבי, ולא פחות חשוב – מהפכה חברתית דמוגרפית הכוללת התעניינות והגירה חיובית של צעירים רבים. עכשיו מצטרף למהפך הזה היהלום שבכתר: ההדריון.”

“הארוע הזה ממלא אותי סיפוק אישי ומקצועי עמוק,” אמר פרופ’ ארנון בנטור, ששימש בעבר משנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון והוביל את ועדת ההיגוי בנושא ההדריון. “נולדתי כאן ברחוב מסדה, ובמתחם של בניין הטכניון הישן בהדר למדתי לרכוב על אופניים. היה כאן שיתוף פעולה מעולה בין הטכניון לעיריית חיפה – דוגמה מצוינת לסינרגיה בין אקדמיה, עירייה וקהילה – ואין ספק שזו רק התחלה למשהו הרבה יותר גדול, שיכלול בן השאר ארכיון לאומי למורשת הארכיטקטורה ומעונות סטודנטים כאן בהדר.”

קרן רזניק, ראש ועד הסטודנטים בפקולטה, אמרה כי “פתיחת ההדריון היא צעד חלוצי שמעודד שיתוף ידע והנגשת ידע לציבור. עבורנו, הסטודנטים והמרצים בפקולטה, זהו מקום שבו נוכל לא רק להתארח בחיפה אלא גם לארח את חיפה.”

בטקס חנוכת ההדריון נחנכה בבניין התערוכה ‘תכנית.מגירה’, שהוקמה על ידי האוצרות יוני אבידן ומיה וייסמן-אילן, שתיהן בוגרות הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וכיום מנחות בקורסי-סטודיו המתקיימים בה. התערוכה מציגה פרויקטים סטודנטיאליים תכנוניים לעיר חיפה, תכניות שחרף הרלוונטיות שלהן לשיח העירוני, לא ראו אור ולא הגיעו למוסדות התכנון בעיר. כעת מבקשות האוצרות להציג פרויקטים אלה ולחשוף אותם לקהל הרחב. בתחרות העבודות שנערכה לקראת התערוכה זכתה עבודתה של טל הלוי, “על ציר הכרמלית” המציעה מגוון מצבים חברתיים חדשים על ידי שילוב בין התשתיות המסיביות הקיימות למרקם האורבני ומגדירה את תשתית הכרמלית כעמוד שדרה תנועתי המאפשר פיזור הפקולטה לארכיטקטורה לאורכו לפי הזדמנויות במרחב.

סגנית ומ"מ ראש עיריית חיפה חדוה אלמוג ונשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא סוקרים את התערוכה
סגנית ומ”מ ראש עיריית חיפה חדוה אלמוג ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא סוקרים את התערוכה
סגנית ומ"מ ראש עיריית חיפה חדוה אלמוג (מימין) ונשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא גוזרים את הסרט בטקס חנוכת הבניין המחודש
סגנית ומ”מ ראש עיריית חיפה חדוה אלמוג (מימין) ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא גוזרים את הסרט בטקס חנוכת הבניין המחודש

“מדברים סאווה”

התוכנית שנוסדה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, מזמנת דיאלוג בארבע עיניים בין סטודנטים יהודים לערבים

"מדברים סאווה"
“מדברים סאווה”

“מדברים סאווה” הוא פרויקט הידברות ערבי-יהודי שנוסד בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.  סאווה (سوا) היא מילה ערבית שפירושה “ביחד”, ובמסגרת התוכנית נפגשים סטודנטים ערבים ויהודים אחד-על-אחד ומדברים “על מה שבא להם,” כפי שמסבירים רכזי התוכנית עומר עדני ועלי חאמד. לדברי עדני, “אופן ההתנהלות הזה שמאפשר שיחה נוחה ונעימה יחסית, שיחה שמעודדת פתיחות ומשככת את הקיטוב שמאפיין לעתים קרובות את חיי היום יום שלנו.”

“כל אחד יכול למצוא כאן את מה שהוא מחפש – היכרות עם אנשים חדשים, חוויה מעניינת או ויכוח פוליטי. אנחנו לא מעודדים שיח פוליטי אבל לא נמנע אותו אם זה מה שצומח בשיחה,” אומר חאמד. “הפעילויות מתבססות על שיחות אישיות אך כוללות גם דיבייטים בנושאים שונים, דיון בקבוצות קטנות, סדנאות שונות, צפייה בסרטים ועוד. הפרויקט משלב רעיונות ותפיסות ממקורות שונים, ואחד המודלים הוא תוכנית ‘וואחד על אחד’ שמקורה באוניברסיטת תל אביב.”

“הרעיון הוא לא להסתיר את הקשיים שקיימים בין יהודים וערבים בטכניון אלא להציף אותם ולטפל בהם,” אומר עדני. “ארועים כמו צוק איתן מגבירים את המתח והעוינות, ואנחנו מאמינים שהדרך היחידה להתקרבות אמיתית היא הדיאלוג. כיום משתתפים במפגשים שלנו כשלושים סטודנטים, והיינו רוצים להגדיל ולהרחיב את הפרויקט.”

סטודנטים מהטכניון מוזמנים לפנות במייל: medabrimsawa@gmail.com. התוכנית פתוחה למצטרפים חדשים גם מחוץ לפקולטה, המתבקשים להודיע מראש על בואם.

 

שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס בביקור ראשון בטכניון

פרופ' פיני גורפיל (משמאל) מציג לשר סימולציה של ננו-לווינים אוטונומיים בחלל
פרופ’ פיני גורפיל (משמאל) מציג לשר סימולציה של ננו-לווינים אוטונומיים בחלל

במהלך הביקור השר נפגש עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא והנהלת הטכניון, סייר במעבדות, פגש חוקרים והתרשם ממחקרים חדשים ופורצי דרך. אל השר נלוו מנכ”ל המשרד פרץ וזאן וסגן המדען הראשי ד”ר טארק אבו חאמד.

השר נפגש עם הנהלת הטכניון ושמע על האתגרים עמם מתמודד הטכניון בימים אלה: גיוס חברי סגל חדשים, שחיקת תשתיות מחקר והתמודדות עם צמצום מתמיד במענקי הממשלה למחקר ופיתוח.

“למשרד המדע חשיבות רבה בכל הנוגע למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל,” אמר לשר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “תמיכתו של המשרד במחקר המדעי קריטית להבטחת המשך קיומו. חבל שתקציב המשרד אינו משקף את חשיבותו. אנו מודים לשר אקוניס על הביקור ועל התמיכה בפרויקטים מדעיים אשר יצעידו את מדינת ישראל קדימה.”

השר אקוניס ציין בדבריו כי “מדינת ישראל הינה מדינה פורצת דרך ברבים מהתחומים ובוודאי בכל הקשור לחדשנות, למידה וידע. מדינות רבות בעולם ובהן מעצמות כמו סין וארה”ב, המכירות בתרומת המוח הישראלי לעולם המדע והטכנולוגיה, מבקשות לקיים עמנו שיתופי פעולה. לטכניון תרומה אדירה למציאות זו באמצעות חינוך, למידה וקיומם של מחקרים פורצי דרך.”

את הסיור פתח השר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, בה פגש את דיקן הפקולטה פרופסור יוג’ין רבקין והתרשם מהמיקרוסקופ טייטן (Titan), המאפשר צפייה בחומרים ברמת האטום. ד”ר ירון קאופמן הציג בפני השר את יכולותיו של המיקרוסקופ ואת המחקרים המתקדמים הנערכים באמצעותו.

פרופ' פיני גורפיל (משמאל) מציג לשר סימולציה של ננו-לווינים אוטונומיים בחלל
פרופ’ פיני גורפיל (משמאל) מציג לשר סימולציה של ננו-לווינים אוטונומיים בחלל

בהמשך ביקר השר במעבדתה של פרופ’ שלומית טרם מהפקולטה לפיזיקה. פרופ’ טרם היא חוקרת חלקיקים ושותפה בבנייתו של מתקן “אטלס” במאיץ החלקיקים הגדול בעולם (LHC) בסרן ובמחקרים הנערכים בו. היא הציגה בפני השר פרויקט לבניית גלאי למדידת קרני גמא, שיורכב על הטלסקופ “לובסטר” של נאס”א. את הפרויקט מובילים פרופ’ טרם ועמיתה בפקולטה פרופ’ אהוד בכר.

לאחר מכן סייר השר במכון אשר לחקר החלל ונפגש עם ראש המכון פרופ’ פיני גורפיל, שהציג בפניו את פעילות המכון ובמרכזה פרויקט “סמסון” – פיתוח של שלושה ננו-לווינים אוטונומיים העתידים להמריא לחלל בשנה הבאה. הלוויינים ישמשו לקליטת אותות מכדור הארץ וחישוב מיקום מקור השידור למטרות של איתור וזיהוי אנשים במצוקה, וכן יוכיחו את ההיתכנות של טיסת מבנה של לווינים מסביב לכדור הארץ במשך שנה. כן הוצגה בפני השר תכנית אוניברסיטת החלל הבינלאומית, שתגיע הקיץ לראשונה לישראל ותתארח בטכניון יחד עם חוקרי חלל ואסטרונאוטים ידועים ובהם באז אולדרין.

בנוסף נפגש השר עם פרופ’ מרים ארז, העומדת בראש מרכז הידע לחדשנות בטכניון, שהוקם בשנת 2008 בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה. פרופ’ ארז הציגה בפני השר את פעילות המרכז ואת התכנית “זרעים של חדשנות”, שבמסגרתה מבצעים סטודנטים בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול פרויקט גמר העוסק ביישום תהליכי חדשנות בחברות מהתעשייה המסורתית.

מימין לשמאל : סגן המדען הראשי ד"ר טארק אבו חאמד, מנכ"ל המשרד פרץ וזאן, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, השר אופיר אקוניס, פרופ' מרים ארז ורונית אביב ממרכז הידע לחדשנות בטכניון
מימין לשמאל : סגן המדען הראשי ד”ר טארק אבו חאמד, מנכ”ל המשרד פרץ וזאן, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, השר אופיר אקוניס, פרופ’ מרים ארז ורונית אביב ממרכז הידע לחדשנות בטכניון
השר אופיר אקוניס (משמאל) ונשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא (מימין) מול המיקרוסקופ Titan
השר אופיר אקוניס (משמאל) ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא (מימין) מול המיקרוסקופ Titan

 

השר אקוניס ופרופ' שלומית טרם (משמאל) בפקולטה לפיזיקה בטכניון
השר אקוניס ופרופ’ שלומית טרם (משמאל) בפקולטה לפיזיקה בטכניון

 

אנרגיה מהדהדת

פרופ' ישעיהו ליפשיץ
פרופ’ ישעיהו ליפשיץ

מאמר של פרופ’ ישעיהו ליפשיץ מהטכניון ושותפיו הסיניים זוכה להכרה בינלאומית רחבה. המאמר דורג ראשון בין עשרת המאמרים החשובים ביותר בשנת 2015 בתחום הדלקים הסולריים – רשימה שפורסמה על ידי SOFI (המכון הבינלאומי לדלקים סולריים) והתבססה על מספר הציטוטים בעיתונות המדעית וההורדות באינטרנט. המאמר זיכה את מחבריו בפרס משרד המדע והטכנולוגיה הסיני כאחת מעשר פריצות הדרך הטכנולוגיות בסין ב-2015. זהו המאמר המצוטט ביותר בעיתונות המדעית (195 ציטוטים ב- Science Citation Index) מבין כל המאמרים הישראליים (כ-20,000 מאמרים) והסיניים (כ- 300,000) שפורסמו בשנת 2015.

המאמר פורסם בכתב העת Science ב-27 בפברואר 2015 על ידי פרופ’ ליפשיץ מהטכניון ועמיתיו ז’נחוי קאנג ושוט טונג לי מאוניברסיטת סוצ’ואו בסין. הוא מתאר פריצת דרך בייצור מימן על ידי אנרגיית השמש.

מימן נחשב לדלק עתידי מבטיח מכיוון שהשימוש בו להנעת רכב ולייצור חשמל אינו כרוך בזיהום נלווה ובפליטת גזי חממה. זו הסיבה לכך שברחבי העולם מושקעים מאמצים רבים לפיתוח טכנולוגיות לייצור מימן ולשימוש בו. בארה”ב לבדה מושקעים מיליארדי דולרים בתכניות כגוןHydrogen Fuel Initiative .

“עם זאת,” מסביר פרופ’ ליפשיץ, “ארבעה עשורים של נסיונות מאומצים לפתח חומר (זרז או קטליסט) שיקלוט את אנרגית השמש ויפרק את המים למימן ולחמצן כשלו מהסיבות הבאות: (1) יעילות-תהליך נמוכה של הקטליסט, (2) אי-יציבות של הקטליסט, המובילה להפסקת פעולתו כעבור שעות ספורות, ו- (3) מחירו הגבוה של הקטליסט, המכיל במקרים רבים מתכות נדירות ויקרות.”

פרופ’ ליפשיץ ועמיתיו התגברו על הבעיות האמורות ופיתחו חומר זול וידידותי לסביבה, המורכב מגבישים של פחמן חנקני שבתוכם לכודים גבישי פחמן ננומטריים. יעילות הקטליסט שפיתחו גבוהה פי 20 מזו של קטליסטים יציבים קודמים, והוא פועל ללא שינוי בתפוקת המימן במשך יותר מ-200 יום. תכונות החומר החדש מאפשרות לראשונה פיתוח מערכות פשוטות לייצור זול של מימן בעזרת אנרגית השמש. זוהי, לדברי פרופ’ ליפשיץ, הסיבה לכך שהמאמר זכה בתהודה רחבה כל כך.

 

פרופ’ ישעיהו ליפשיץ הוא פרופ’-אמריטוס בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון. הוא השלים שלושה תארים בפיזיקה (ראשון באוניברסיטה העברית, שני באוניברסיטת תל אביב ותואר שלישי במכון ויצמן) וכיהן כחוקר בכיר במרכז למחקר גרעיני (ממ”ג) בנחל שורק, שם ייסד וניהל את תחום מבדקות החלל (בדיקת עמידות חומרים ורכיבים המשמשים בלווינים ישראליים). הוא התפרסם כאבי מודל “ההשתלה הרדודה”, המהווה בסיס לתהליכים המודרניים של ציפוי חומרים, וכן הסביר לראשונה את מנגנון יצירתם של גבישי יהלום במעבדה בלחצים נמוכים. בשנת 2004 הצטרף לטכניון כפרופסור מן המניין בפקולטה למדע והנדסה של חומרים. מאז 2014 הוא מכהן גם כפרופ’ קתדרה באוניברסיטת סוצ’ואו בסין, שם בוצע המחקר הנוכחי. פרופ’ ליפשיץ נכלל ברשימת מאה מדעני החומרים המובילים בעולם בעשור הראשון של המאה ה-21, רשימה שפורסמה על ידי “תומסון רויטרז” ובמוסף להשכלה גבוהה של ה”טיימס”.

 

למאמר: Metal-free efficient photocatalyst for stable visible water splitting via a two-electron pathway”, Science, 347(6225), 970, 27 February 2015

 

http://science.sciencemag.org/content/347/6225/970

“לשפר את רווחת האדם ולהאריך חיי אנוש”

שלושים שנה לפרס יולודן: הזוכים לשנת 2015 הם פרופ’ אלון וולף מהטכניון ופרופ’ אברהם צנגן מאוניברסיטת בן גוריון

 

זוכי הפרס עם מייקל ומרים קיי. מימין לשמאל : פרופ' אלון וולף, פרופ' מרסל מחלוף, גב' מרים קיי, פרופ' אברהם צנגן ומר מייקל קיי
זוכי הפרס עם מייקל ומרים קיי. מימין לשמאל : פרופ’ אלון וולף, פרופ’ מרסל מחלוף, גב’ מרים קיי, פרופ’ אברהם צנגן ומר מייקל קיי

ב-27 במרץ התקיים בטכניון טקס פרס יולודן, שבו הוענק הפרס לארבעה חוקרים משלוש אוניברסיטאות. את הפרס לשנת 2014 קיבלו פרופ’ מרסל מחלוף מהפקולטה לביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ופרופ’ ערן הלפרין מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. את הפרס לשנת 2015 קיבלו פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ופרופ’ אברהם צנגן מהפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן גוריון.

פרופ’ וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, ציין כי הפרס, הניתן זו השנה השלושים, נועד לקדם מחקרים מדעיים והנדסיים בעלי פוטנציאל רפואי משמעותי. “זהו פרס המדגיש את חיוניותה של השונוּת, כלומר של העבודה בסביבה רב תרבותית, להצלחה המדעית. ארבעת החוקרים מקבלים היום את הפרס בזכות הישגיהם עד כה, אך גם מתוך אמונה בהישגיהם העתידיים.”

חיים חדשים

הם היו שלושה: יוליוס טיגנר, לודוויג קליינר ודניאל פוקנר. שלושה יהודים פולנים שהיגרו לאנגליה במהלך מלחמת העולם השנייה והחלו שם חיים חדשים.

פוקנר, יליד העיר רזקוב, התגייס לצבא הפולני ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח לגבול פולין-פרוסיה. היחידה שלו נכנעה אך הוא ברח לוורשה, שם הוכנס לגטו ורשה ונישא לגוטה הופמן בת
ה-18. בהמשך נתפס דניאל ונשלח לעבודות כפייה, ורק בתום המלחמה חבר לאשתו והם החלו חיים חדשים באנגליה.

טיגנר, יליד קרקוב, עלה על רכבת לקייב ב-1 בספטמבר 1939 – יום הפלישה הגרמנית לפולין – ושם חָבַר לקליינר, ידידו מקרקוב. בין הבניינים ההרוסים בקייב מצאו השניים מחסן שנפגע בהפגזות וגנבו ממנו בקבוקי וודקה, שבהם שילמו את כרטיס הנסיעה ברכבת הטרנס-סיבירית לתחנה הבאה: קמצ’טקה, הנמצאת במזרח הרחוק הרוסי. משם המשיכו ליפן, חברוּ לכוחות החופשיים של פולין ובסופו של דבר הגיעו לאנגליה דרך קנדה. באנגליה הקימו עסקים שונים, סייעו רבות ליוצאי הצבא הפולני באנגליה והתוודעו לבן ארצם דניאל פוקנר.

פרופ' מרסל מחלוף (משמאל) וגב' מרים (טיגנר) קיי
פרופ’ מרסל מחלוף (משמאל) וגב’ מרים (טיגנר) קיי

ב-1984 ייסדו השלושה את הפרס, הנושא את ההברות הראשונות של שמותיהם הפרטיים (יו-לו-דן), ובשנת 1985 הוענק הפרס לראשונה. טיגנר נפטר בשנת 2003, פוקנר ב-2010 וקליינר לפני חודשים ספורים. מייקל קיי, חתנו של טיגנר, לקח על עצמו את האחריות לניהול הפרס והגיע לטקס יחד עם אשתו מרים, בתו של טיגנר. לדבריו, “שלושת התורמים היו יהודים חילונים עם זיקה ציונית חזקה מאוד – אנשים שחייהם באנגליה ולבם בישראל. לאחר שנים רבות שבהן תמכו ביהודים יוצאי הצבא הפולני הם החליטו להסב את התמיכה לישראל, החלטה שהתגשמה בייסוד פרס יולודן.”

מר קיי הביע את הערכתו לחוקרים, שמהות עיסוקם היא “הליכה בדרך שסופה אינו ידוע. אתם לוקחים סיכון, קמים שוב ושוב מכשלונות ומאכזבות וממשיכים הלאה לטובת האנושות. לכן נוסד הפרס הזה – כדי לעודד חוקרים מצטיינים העוסקים ביישומי מדע וטכנולוגיה בתחום הרפואה ולתמוך בהם בהמשך המחקר.”

 

חברי הסגל של הטכניון שזכו בפרס יולודן לאורך השנים הם פרופ’ רפאל ביאר (זכה ב-1985, השנה הראשונה להענקת הפרס), פרופ’ גבריאל לאופר, פרופ’ שלמה בן חיים, פרופ’ משה שהם, פרופ’ אנדרו לוי, פרופ’ נתן קרין, פרופ’ דורון מלמד, פרופ’ נועם זיו, פרופ’ רן גינוסר, פרופ’ דביר ילין, פרופ’ שולמית לבנברג, פרופ’ שי שהם, פרופ’ מרסל מחלוף ופרופ’ אלון וולף. את הטקס השנה הנחה פרופ’ נועם זיו מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, חתן פרס יולודן לשנת 2008.

4.מימין לשמאל: חתן הפרס פרופ' אלון וולף, גב' מרים (טיגנר) קיי ומנחה הטקס פרופ' נועם זיו
4. מימין לשמאל: חתן הפרס פרופ’ אלון וולף, גב’ מרים (טיגנר) קיי ומנחה הטקס פרופ’ נועם זיו
פרופ' אברהם צנגן (מימין), גב' מרים (טיגנר) קיי ומנחה הטקס פרופ' נועם זיו
פרופ’ אברהם צנגן (מימין), גב’ מרים (טיגנר) קיי ומנחה הטקס פרופ’ נועם זיו

הסכך האוטומטי של הציאנובקטריה

מחקר של פרופ’ נעם אדיר מהטכניון: כך מגנים חיידקים על מנגנון הפוטוסינתזה שלהם מפני קרינת-יתר

פרופ' נעם אדיר (משמאל) והדוקטורנט דביר הריס מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון
פרופ’ נעם אדיר (משמאל) והדוקטורנט דביר הריס מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון

פוטוסינתזה, המוכרת לנו מעולם הצומח, חיונית לכל עולם החי – לא רק לאורגניזמים המבצעים פוטוסינתזה בעצמם. זאת משום שגם בעלי חיים שאינם מבצעים פוטוסינתזה צורכים את תוצר הפוטוסינתזה העיקרי – גלוקוז.

בשל חשיבותו של תהליך זה פיתחו האורגניזמים הפוטוסינתטיים מנגנונים המגנים עליהם מחשיפת-יתר לאור השמש. כפי שהפִילְם במצלמות הקדם-דיגיטליות עשוי להישרף מחשיפה שכזו, גם מערכות הפוטוסינתזה הטבעיות עלולות להשתבש כתוצאה מקרינת-יתר ולהוביל למותו של האורגניזם.

אחד ממנגנוני ההגנה האמורים נחשף כעת במחקר שנערך על ידי פרופ’ נעם אדיר והדוקטורנט דביר הריס מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון בשיתוף פעולה עם ד”ר דיאנה קירילובסקי ומעבדתה ממוסד I2BC-CEA שבצרפת. המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי PNAS.

מנגנון ההגנה האמור פוענח בציאנובקטריה (מה שבעבר כינו “אצות כחוליות”). השחקן הראשי במנגנון זה הוא OCP – חלבון המשנה את מבנהו ואת צבעו בתגובה לאור חזק. שינוי זה גורם לבלימת שטף האנרגיה המגיע למרכז הריאקציה הפוטוסינתטית, וזאת על ידי תגובה בין היחידה הפעילה של ה-OCP לבין הפיקובילזום (PBS) – הקומפלקס החלבוני המתפקד כאנטנה לקליטת האור בציאנובקטריה.

“במחקר זה גילינו כיצד ה-OCP גורם לבלימת האנרגיה,” מסביר פרופ’ אדיר. “למעשה, החלבון מתפקד כמתג ביולוגי. בתגובה לאור חזק הוא משתנה, חודר אל תוך ה-PBS, ובולם את מעבר האנרגיה. במצב זה, רוב אנרגיית השמש הנבלעת הופכת בַּדרך לחום מבלי לעבור הלאה מהאנטנה אל עבר מרכזי הריאקציה הפוטוסינתטיים. על פי ניסויים שנערכו בעבר, מנגנון הגנה זה בולם יותר מ-90% מקרינת השמש. ברגע שהקרינה נחלשת חוזר החלבון למצבו הרגיל וזרימת האנרגיה מתחדשת.”

למאמר המלא לחצו כאן

ציאנובקטריה החיים בים או במים מתוקים מגינים על עצמם מקרינת אור עודפת ע"י הפעלת חלבון הקרוטן הכתום (orange carotenoid protein – OCP). ה-OCP מופעל ע"י אור חזק ומשנה את צבעו מכתום לאדום. התמונה מציגה שלושה תאים, האחד באור מלא (למעלה, צבע אדמדם), אחד בצל (למטה, צבע כתמתם) ואחד באמצע. במאמר הוצע מנגנון הפעולה של ה-OCP: אחרי הפעלה הקצה האמיני של החלבון "חופר" לתוך קומפלקס האנטנה שנקרא הפיקוביליזום (Phycobilisome), וע"י כך מונע זרימת האנרגיה אל מרכזי הראקציה. איור: איתי גולדשמיד
ציאנובקטריה החיים בים או במים מתוקים מגינים על עצמם מקרינת אור עודפת ע”י הפעלת חלבון הקרוטן הכתום (orange carotenoid protein – OCP). ה-OCP מופעל ע”י אור חזק ומשנה את צבעו מכתום לאדום. התמונה מציגה שלושה תאים, האחד באור מלא (למעלה, צבע אדמדם), אחד בצל (למטה, צבע כתמתם) ואחד באמצע. במאמר הוצע מנגנון הפעולה של ה-OCP: אחרי הפעלה הקצה האמיני של החלבון “חופר” לתוך קומפלקס האנטנה שנקרא הפיקוביליזום (Phycobilisome), וע”י כך מונע זרימת האנרגיה אל מרכזי הראקציה.
איור: איתי גולדשמיד

תכנית “מבטים” לבוגרי הטכניון מתרחבת לתואר שני

התוכנית, המתקיימת בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, מציעה מעכשיו גם תואר שני ותעודת הוראה עם מלגת שכר לימוד מלאה

הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון שמחה לבשר על פתיחת מסלול לימודים יוקרתי חדש לבוגרי הטכניון: תואר שני ותעודת הוראה עם מלגת שכר לימוד מלאה.

לאור הצלחת תכנית מבטים, במסגרתה זכו מאות בוגרי טכניון למלגת שכר לימוד מלאה לתואר ראשון נוסף בהוראת המדעים, המתמטיקה וההנדסה, מציע הטכניון תכנית חדשה ומשודרגת לבוגריו המצטיינים.

בוגרים ובוגרות של הטכניון מכל הפקולטות, שסיימו תואר ראשון בממוצע ציונים 80 ומעלה או תואר מתקדם (שני או שלישי), מוזמנים להגיש מועמדותם לתוכנית מבטים לתואר שני, הכוללת תעודת הוראה לבתי-ספר על-יסודיים (כיתות ז’-י”ב) בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון עם מלגת שכר לימוד מלאה.

התוכנית היא הזדמנות להתפתחות אישית ומקצועית, להרחבת אפשרויות התעסוקה, להתנסות במחקר ולצבירת ניסיון בפרויקטים חינוכיים במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית (לדוגמה, מוזיאוני מדע). הכישורים שתרכשו בלימודי התואר יתרמו לעבודתכם בכל מקום ותחום בו תבחרו לעסוק – במערכת החינוך, באקדמיה, בתעשייה ובמגזר הציבורי.

התואר כולל תעודת הוראה לחטיבות ביניים, לתיכונים ולמכללות לטכנאים והנדסאים. תואר שני הוא תנאי של משרד החינוך להוראה ולהגשה לבגרות בכיתות י”א-י”ב וכן לתכנית ניהול בתי ספר של משרד החינוך. פרישת הלימודים על פני חמישה-שישה סמסטרים מאפשרת שילוב לימודים ועבודה.

מסלולי לימודים אפשריים לתואר שני ותעודת הוראה: תואר שני ללא תזה (60 נקודות), תואר שני עם עבודת גמר (44 נקודות) ותואר שני עם תזה מחקרית (36 נקודות). תתכן דרישה להשלמות בתחום התוכן בהתאם לרקע האקדמי.

הטכניון מעניק מלגת שכר לימוד מלאה (פטור משכר לימוד) למספר מוגבל של סטודנטים מצטיינים בשנת הלימודים הבאה (תשע”ז). מלגות נוספות יוצעו למועמדים המתאימים.


 

הגשת מועמדות לתכנית ולמלגת שכר לימוד

הגשת מועמדות למלגת שכר לימוד פתוחה עד 31 במאי 2016.

יש להגיש קורות חיים מעודכנים ורצוי גם גיליונות ציונים מתארים קודמים למזכירת תארים מתקדמים, הגב’ שקמה כלפון Shikma@technion.ac.il.

לפרטים נוספים נא לפנות לדיקנית הפקולטה פרופ’ יהודית דורי edudean@technion.ac.il  או למזכירת תארים מתקדמים.

פרס הארווי לשנת 2015 יוענק לפרופ’ קירשנר ולפרופ’ בלוך

ב-5 ביוני 2016 יעניק הטכניון בטקס חגיגי את פרס הארווי לשנת 2015 לפרופ’ מרק קירשנר מאוניברסיטת הרווארד (ארה”ב) ולפרופ’ עמנואל בלוך ממכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית (גרמניה). הפרס, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887). הוא נוסד בשנת 1972 כגשר של רצון טוב בין ישראל ואומות העולם וניתן מדי שנה לגברים ולנשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל.

 

“העיתוי הוא הכל”

פרופ' מרק קירשנר
פרופ’ מרק קירשנר

פרופ’ מרק קירשנר, מהמחלקה לביולוגיה מערכתית בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, יקבל את הפרס על תגליותיו ותרומותיו החלוציות ופורצות הדרך בתחומים מרכזיים בביולוגיה המודרנית: ההתפתחות העוברית, המבנה המרחבי של התא ושלד התא ומעגל החיים של התא.

פרופ’ קירשנר, יליד 1945, השלים דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה (1971) ופוסט-דוקטורט באוניברסיטאות ברקלי ואוקספורד. את מינויו האקדמי הראשון קיבל פרופ’ קירשנר ב-1972 באוניברסיטת פרינסטון, משם עבר לאוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו וכעבור 15 שנה לבית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד, שם הקים את המחלקה לביולוגיה מערכתית.

באתר האינטרנט שלו כותב פרופ’ קירשנר: “בהתפתחותו של האורגניזם, כמו בתיאטרון, העיתוי הוא הכל. תארו לכם שהשחקנים במחזה יגידו בדיוק את מה שעליהם לומר אבל לא בתזמון הנכון – ההצגה תיפגע ללא תקנה. הדבר נכון גם בהתפתחות העוברית, המתחילה במפגש בין זרע לביצית ונמשכת בתקשורת בין תאי העובר, שבזכותה גדלים האברים והרקמות. שיבוש בעיתוי השדרים בתקשורת זו יכול להוביל לאסון דוגמת סרטן.”

בכלים מעולם הביוכימיה והביולוגיה המולקולרית והתאית מנתח פרופ’ קירשנר את התהליכים השולטים בתאים וברקמות, ותרומתו ניכרת במיוחד בסוגיות הנוגעות לתהליך ההתפתחות העוברית: מאפייני שלד התא (cytoskeleton), בקרת מעגל החיים של התא ותוכנית ההתפתחות העוברית של בעלי חוליות.

בין אור לחומר

פרופ’ עמנואל בלוך, ממכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית בגרמניה, יקבל את הפרס על תרומותיו הרבות להבנת האינטראקציה בין קרינה למערכות קוונטיות מרובות גופים, ובמיוחד על מחקריו החלוציים המממשים סימולטורים קוונטיים באמצעות אטומים קרים הלכודים בסריגי-אור. במחקרים אלה פיתח פרופ’ בלוך תחום מחקרי חדש המשלב חומר מעובה, פיזיקה אטומית ואופטיקה קוונטית.

 פרופ' עמנואל בלוך (באדיבות מכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית
פרופ’ עמנואל בלוך (באדיבות מכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית

פרופ’ בלוך, יליד 1972, השלים דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאן במינכן (2000) ומאז עבד בכמה מהמוסדות המובילים בגרמניה: אוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאן, אוניברסיטת יוהנס-גוטנברג ומכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית.

בין השאר הדגים פרופ’ בלוך, לראשונה באופן ניסויי, את קיומה של “פאזת זק”, הקרויה ע”ש פרופ’-אמריטוס יהושע זק מהפקולטה לפיזיקה בטכניון. פרופ’ זק, שקיבל לאחרונה את מדליית ויגנר היוקרתית, פרסם בשנת 1989 מאמר בכתב העת Physical Review Letters, ובו הסביר את הפאזה הגיאומטרית של האלקטרונים בחומר מוצק, הנקראת מאז על שמו. 24 שנים אחר כך, בשנת 2013, הצליח פרופ’ בלוך להדגים קיומה של פאזה זאת בסריג אופטי המורכב מאטומים קרים.

במרוצת השנים זכו בפרס הארווי מדענים מארה”ב, מבריטניה, מרוסיה, משוודיה, מגרמניה, מקנדה, מצרפת ומישראל. עם הזוכים בפרס נמנים חתן פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, שקיבל את פרס הארווי על  פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופ’ ברט סאקמן (חתן פרס נובל ברפואה); פרופ’ פייר ג’יל דה-ג’ן (פרס נובל בפיזיקה); פרופ’ אדוארד טלר על תגליותיו בפיזיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית; פרופ’ ויליאם קופף על המצאת הכליה המלאכותית; ופרופ’ שוג’י נקמורה, שקיבל את פרס נובל בפיזיקה על פיתוח דיודת הלייזר (LED) הכחול.

 

פרויקט PJIP חוגג עשרים שנות שיתוף פעולה

פרויקט משותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית אינו מחזה שכיח, בעיקר כאשר מדובר בפרויקט המציין כעת עשרים שנה להיווסדו.

מתקן לטיהור שפכים שהוקם במסגרת הפרויקט המשותף
מתקן לטיהור שפכים שהוקם במסגרת הפרויקט המשותף

פרויקט PJIP – שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני-ירדני בתחום המים – נוסד לפני עשרים שנה מתוך ראייה משותפת וארוכת טווח והבנה ששיתוף פעולה בתחום המים יועיל לשלושת הצדדים. המימון הראשוני ניתן על ידי המלך חוסיין מכספי פרס ווינסטון צ’רצ’יל, שהוענק לו בשנת 1996 על ידי אגודת ידידי הטכניון בבריטניה. במעמד קבלת הפרס אמר המלך כי “הטכניון הוא מגדלור של למידה באזורנו, ואנו מודעים להישגיו ותרומתו” והדגיש את החשיבות שבפיתוח מקורות המים באזור.

פרופ’ אורי שמיר, מייסדו של מכון גרנד למחקר המים בטכניון, הוביל את הצד הישראלי וגייס למטרה זו את עמיתו לפקולטה להנדסה אזרחית, פרופ’ יוסף הגין. פרופ’ הגין, שיצא לגמלאות זמן קצר קודם לכן, קיבל על עצמו את המשימה “משום שהבנתי שיש כאן פרויקט ייחודי וחשוב, עם רגישויות תרבותיות ופוליטיות, שדורש תיאום מורכב בין גופים ישראליים, ירדניים ופלסטיניים.”

למעשה נהגה הפרויקט שנתיים קודם לכן, במפגש שקיימה אגודת ידידי הטכניון בבריטניה בהשתתפות המלך חוסיין. בהמשך גייס פרופ’ שמיר מימון נוסף ממרכז פרס לשלום, המלווה את הפרויקט עד היום, ומתחילת הדרך היה מעורב בפרויקט פרופ’ רפי סמיט, לימים ראש מכון גרנד למחקר המים. אלוף (מיל’) עמוס חורב, לשעבר יו”ר אגודת ידידי הטכניון, גייס תרומות נוספות.

מטרת הפרויקט, כפי שהוגדרה כבר בתחילת הדרך, הייתה לפתח ולהקים מתקני טיהור מתקדמים לטיפול בשפכים ביתיים (מי קולחים) בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית. זאת במטרה לספק לחקלאות המקומית מי קולחים באיכות גבוהה. מן הרעיון הראשוני צמחה בהמשך  MENA NWC – רשת מרכזי המצוינות במחקר המים במזרח התיכון ובצפון אפריקה – הכוללת כיום 23 מרכזים. הרשת  ממומנת על ידי הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID).

 

חידוש טכנולוגי דרמטי

מתקן לטיהור שפכים שהוקם במסגרת הפרויקט המשותף
מתקן לטיהור שפכים שהוקם במסגרת הפרויקט המשותף

הפרויקט האחרון במסגרת שיתוף הפעולה האזורי ממומן במסגרת MENA NWC ושותפים בו מכון גרנד למחקר המים בטכניון, אוניברסיטת אל קודס במזרח ירושלים, המכון הירדני לחקר החקלאות (Jordan NCARE) ושירות ההדרכה והמקצוע (שה”מ) במשרד החקלאות. בטכניון מחולקת הפעילות לשלושה תחומים: ניהול (פרופ’ אורי שמיר), טיפול במים (פרופ’ קרלוס דוזורץ) והשקיה בת-קיימא בקולחים (פרופ’ אבי שביב ופרופ’ אלכס פורמן).

במסגרת הפרויקט המשותף, המנוהל כיום על ידי פרופ’ שביב, פותחו תהליכי טיפול ממברנליים חדשניים המשפרים משמעותית את הטיפול בשפכים ביתיים. לדברי פרופ’ שביב, תהליכי הטיפול הממברנליים חשובים מאוד להעלאת איכות השפכים הביתיים לצורך השקיה ללא מגבלות. זאת משום שהטיפול השניוני היותר נפוץ במדינות באזור הים התיכון (מבוסס בריכות חימצון), אינו יעיל מספיק בהשמדת חיידקים פתוגניים בשפכים, בהפרדת רעלנים אורגניים המצויים בשפכים הביתיים ובהפרדה של מלחים מהשפכים הביתיים. כל אלו עלולים לפגוע באיכות המוצר, בבריאות המשתמשים בתוצרת החקלאית וביבולים, בעיקר באזורים צחיחים או צחיחים למחצה – וכאלה הם מרבית השטחים החקלאיים גם בישראל ובארצות השכנות.

הממברנות שפותחו במסגרת הפרויקט המשותף מהוות חידוש טכנולוגי חשוב: הן  מצליחות להרחיק ביעילות רבה הן רעלנים אורגניים (שאריות של תרופות, חומרי פירוק של מוצרי קוסמטיקה, דטרגנטים ועוד) וכן מפרידות את המלחים הפוגעים בגידולים החקלאיים. כל זאת בלי להיסתם במוצקים הקיימים במי השפכים. למעשה מדובר ברצף של ממברנות, המתאים לשימוש בכל מקום שבו מטהרים מי שפכים ביתיים. המטרה: להתקרב ככל האפשר ליעד של אפס שיירים מזוהמים (zero liquid discharge) ומינימום מליחות.

מים זמינים ב-2050

פרופ’ שמיר הרצה לאחרונה בכנס ע”ש דליה גרדינגר (Dahlia Greidinger Memorial Symposium). כנס זה מתקיים מדי שנתיים במחלקה להנדסת סביבה-מים וחקלאות (הנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון) לזכרה של דליה גרדינגר ז”ל, שהייתה המדענית הראשית של חברת דשנים ותרמה רבות לפיתוח החקלאות בישראל ולהידוק קשרי אקדמיה-תעשייה.  השנה התמקד הכנס בנושא שקיבל בשנים האחרונות חשיבות עולמית: Water-Soil-Nutrients: Integrated Solutions for Assuring Global Food and Water Security  .

את הכנס ארגן פרופ’ שביב, בין היתר מתוך כוונה לחלוק עם המשתתפים – כעשרים מומחים מובילים בתחומים רלוונטיים מהעולם – את הניסיון הרב והמגוון שהצטבר בישראל בהתמודדות משולבת עם פתרונות לאבטחת ייצור מזון וחיסכון משמעותי במשאבי מים. בהרצאתו  של פרופ’ שמיר בכנס הודגש המחסור הצפוי במים באזורנו בשנת 2050. “70% מהמים נצרכים על ידי החקלאות ותעשיית המזון,” הסביר פרופ’ שמיר, “ואין שום דרך לספק כמויות אלה ללא הרחבת ההשקיה החקלאית במים מושבים. לשם כך אנו עוסקים ללא ליאות בשיפור תהליכי טיהור מי השפכים הביתיים להשקיה, תוך תשומת לב להגברת נגישות המים, יעילות השימוש בהם להשקיה והפחתת עלותם ונזקם הסביבתי.”

לפרטים נוספים על הכנס: http://tx.technion.ac.il/~dgsymp16/.

ידידות איתנה

בצד הפיתוח הטכנולוגי התפתחו חברויות עמוקות ואיתנות בין החוקרים מישראל, מהרשות ומירדן, והכנסים הרשמיים של הפרויקט מתקיימים בטכניון. פרופ’ רפיק קרמאן מאוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים, מהשותפים הבכירים בפרויקט, מספר כי “היו תקופות שהפוליטיקה הקשתה עלינו – בעיקר האינתיפאדה ומלחמת לבנון השנייה – אבל הקשר מעולם לא נפסק וכיום הוא איתן ובטוח.”

 

 

המכונית האוטונומית כבר כאן

טכנולוגיה, יצירתיות ובטיחות בתחרות “רובוטראפיק 2016” ע”ש נדב שהם בטכניון

פרופ' משה שהם נושא דברים בפתיחת התחרות על רקע תמונת בנו נדב ז"ל
פרופ’ משה שהם נושא דברים בפתיחת התחרות על רקע תמונת בנו נדב ז”ל

מאות תלמידים מישראל, ארה”ב, ארגנטינה, מקסיקו, רוסיה ואוקראינה השתתפו ביום חמישי האחרון בתחרות “רובוטראפיק 2016” ע”ש נדב שהם שהתקיימה בטכניון. “מרגש לראות את דור העתיד שיביא את ישראל לקדמת הרובוטיקה הבינלאומית,” אמר פרופ’ משה שהם, אביו של נדב וראש מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון.

זו השנה השביעית לקיומה של התחרות, שתיקרא מעתה ע”ש נדב שהם ז”ל, מהנדס וסטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון שאיבד את חייו בטרם עת בסופת שלגים במהלך טרק בנפאל בכ”א תשרי התשע”ה, 15.10.14. “נדב אהב מאוד לצפות בתחרות הרובוטראפיק והקפיד לבקר בה מדי שנה,” סיפר פרופ’ שהם. “הוא התלהב ממעשה ידיהם של הילדים ובני הנוער, מיכולתם לבנות מערכות מורכבות ומהיצירתיות שגילו כבר מגיל צעיר. קריאת התחרות על שמו מבטאת את הכישרון ההנדסי שבו ניחן, את סקרנותו הרבה למערכות טכנולוגיות ואת התנדבותו רבת השנים בעזרה לבני הנוער.”

בתחרות משתתפים רובוטים אוטונומיים קטנים דמויי רכב, המדמים את ההתרחשות בכביש, על התלמידים לתכנת אותם לנהיגה בטוחה במסלול בהתאם לחוקי התנועה. וכך מעבר לתכנות הרובוטים ולתפעולם מקנה התחרות לתלמידים ידע ומיומנויות הקשורים לנהיגה בטוחה, וזאת כדי להפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים.

ד”ר יבגני קורצ’נוי, מנהל מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון, הסביר כי “במסגרת ההכנות לתחרות לומדים התלמידים מכניקה, חשמל, תכנות, בקרה ואלקטרוניקה ורוכשים מיומנויות בזהירות בדרכים. לקראת התחרות פותחו במרכז ‘כבישים בטוחים’ המכילים חיישנים. באמצעות החיישנים נוצר קשר בין הכביש למכונית הרובוטית ומתאפשרת תגובה אוטומטית של הרכב למכשולים, לתמרורים ולרמזורים. בזמן התחרות נעים הרובוטים בצורה אוטונומית על המסלול, תוך הקפדה על מניעת תאונות ועל שמירה על חוקי התנועה.”

אלכנסדר סטנובסקי, מנהל המיסחור הטכנולוגי בחברת דיימלר AG, יצרנית מרצדס, ביקר השנה לראשונה בתחרות ואמר כי התרשם מאוד הן מהיקפה והן מהישגי התלמידים. “בגרמניה הגדולה מתקיימות תחרויות דומות, שאליהן מגיעים בקושי מאה ילדים, וכאן – מאות זוגות של עיניים נוצצות. גם התוכן של התחרות – רכב אוטונומי – חשוב מאוד, כי כיום יש טכנולוגיות מתקדמות מאוד בתחום, אבל גם חשש ציבורי. אנשים עדיין חוששים להפקיד את הנהיגה בידי נהג רובוטי. הילדים האלה מתמודדים עם הסוגיה הזאת לא מצד הצרכן אלא מצד היצרן, ולכן כשיגדלו יהיה להם ברור שנהג רובוטי עדיף בכל ההיבטים על נהג אנושי.”

תחרות רובוטראפיק, שהחלה כתחרות ארצית בהשתתפות חמישה בתי ספר מישראל, הפכה לתחרות בינלאומית שבה משתתפים מאות תלמידים מישראל, מארה”ב, מארגנטינה, מרוסיה, מאוקראינה וממקסיקו. התחרות מאורגנת על ידי מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון, ארגון World ORT, ארגון “קדימה מדע” וההסתדרות הציונית העולמית בשיתוף משרד החינוך, עמותת YTEK וחברת Eytam Robotics.

“ישנה עלייה מתמדת במספר היישומים הרובוטיים בתחומי חיינו השונים, והתחום מסתמן כהשקעה אסטרטגית בעתידנו,” אמרה לתלמידים המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, פרופ’ חגית עטיה. “כמו ענפים רבים אחרים המשלבים מדע וטכנולוגיה, הבסיס לפיתוח התעשייה בישראל הוא המשאב האנושי – העובדים אשר עוסקים בתחום. לכן, רואה הטכניון חשיבות רבה בקירוב בני הנוער לתחומים אלה, ומשקיע רבות בתלמידות ובתלמידים.”

תמונות מהתחרות

“תחרות רובוטראפיק היא אחד מאירועי הדגל שלנו בהיבט הבינלאומי ואנו שמחים להביא לארץ תלמידים מבתי הספר שלנו בעולם לתחרות רובוטיקה מתקדמת, שגם תלמד אותם על זהירות בדרכים,” אמר אבי גנון, מנכ”ל World ORT-קדימה מדע. “לימודי הטכנולוגיה הם כלי לחיזוק הקשר בין התפוצות לישראל .”

“תעשיית הרובוטיקה בישראל מתפתחת בקצב מהיר,” אמר לתלמידים באירוע פרופ’ צבי שילר, יו”ר האגודה הישראלית לרובוטיקה, “בעוד מספר שנים אתם תובילו את הפיתוח והניסיון שצברתם בגיל צעיר יסייע לכם.”

השנה היו מעורבים בתחרות כאלף תלמידים מבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים. תלמידי בתי הספר התיכוניים התחרו ביניהם בשש קטגוריות שונות: נהיגה זהירה, מהירות, ידיעת חוקי הנהיגה, רעיונות בתחום הבטיחות בדרכים, חידושים במבנה הרובוט ורכישת ידע במבנה הרכב עם תוכנת השרטוט  Solidworks.

במקום הראשון בתחרות הכוללת בין בתי הספר היסודיים זכתה נבחרת מבית הספר היסודי “שימרית” בנתניה, שהשתתפו זו השנה הראשונה בתחרות.
בקטגוריית המרוץ זכתה נבחרת תכנית עתיד של מחלקת החינוך קרני שומרון, בזמן שיא של 12 שניות למסלול. זוהי התוצאה המהירה ביותר שהושגה אי פעם בתחרות הרובוטראפיק.
נועם חצרוני. מתן יוסף מדמוני, שמעיה יעיד ובועז וולגלרנטר תלמידי כיתה ו’ תכנתו את המכונית – רובוט לקראת התחרות.  “זו השנה השנייה שלנו בתחרות  ועבדנו על תכנות המכונית-רובוט כחודש,” סיפר התלמיד נועם חצרוני, “האתגר המרכזי היה לתכנת את המכונית-רובוט כך שלא תסטה מהמסלול,” הוסיף חברו שמעיה יעיד. “זכינו בקטגורית המרוץ בתוצאה של  12 שניות, שזו התוצאה המהירה ביותר בתחרות.”
התלמיד מתן יוסף מדמוני סיכם: “האתגרים העיקריים עמם התמודדנו היו התאמת כוח המנוע ויכולת הפנייה של הרכב למסלול.”

בתחרות לבתי הספר התיכוניים זכו בקטגורית המרוץ בתוצאה המהירה ביותר הנבחרת מנובוסיבירסק (רוסיה),בקטגוריית הנהיגה הזהירה זכתה הנבחרת מאורט אודסה (אוקראינה) ובקטגוריית נהיגה זהירה מתקדמת נצחה הקבוצה מאורט ארגנטינה. הנבחרת מבית הספר משגב (ישראל) זכתה בקטגוריות של יוזמות בבטיחות בדרכים ועבודה בתוכנת Solidworks.

תמונות מהתחרות 25765180991_f18fb50df9_k25229603164_bf5cb32d11_k