יום חמישי, 28 ביולי בשעה 19:30 – אודיטוריום צ’רצ’יל, הטכניון
משתתפי הפאנל:
דונלד ג’יימס, מנהל שותף לחינוך בנאסא
הוגו מארי, ESA Education and Knowledge Management Office
ג’רמי קרטיס, British National Space Centre
אחד מתחומי האחריות החשובים ביותר של סוכנויות החלל וחברות החלל המסחריות בעולם הוא לחנך וליידע את הציבור והדור הבא על החידושים והגילויים האחרונים בתחום החלל, ולפתח תכניות אשר יעוררו השראה בקרב צעירים להמשיך בקריירה במדעים וטכנולוגיה. בפרוס מאה שנייה של טיסה לחלל, עלינו להמשיך במחויבות למצוינות בחינוך למדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה כדי להבטיח כי הדור הבא של החוקרים יוכל לתפוס את מקומו ולקבל על עצמו את האחריות בעיצוב העתיד. תכניות חינוכיות ממלאות תפקיד מרכזי בהכנה, השראה, ריגוש, עידוד וטיפוח הצעירים של ימינו אשר יהפכו למנהיגי המחר. פאנל זה בנושא חינוך וחלל כולל מומחים אשר מדי יום מובילים פעילויות שמטרתן לעורר השראה ומוטיבציה בקרב סטודנטים להמשיך בקריירה במקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM) להכשרת אנשים איכותיים שיבטיחו התקדמות בפעילויות חלל עתידיות.
יום שלישי, 26 ביולי בשעה 19:30 – אודיטוריום צ’רצ’יל, הטכניון
ד”ר באז אולדרין, נגיד אוניברסיטת החלל הבינלאומית, אפולו 11, ג’מיני 12
מדי שנה, מכבדת אוניברסיטת החלל את זכרו של אחד התומכים הגדולים שלה, ד”ר ג’רלד סופן, בהרצאה מפי אדם בעל חזון בולט בתחום החלל. מעטים הם האנשים בעלי החזון אשר הפכו לסמל יותר מהאדם שהלך על הירח במשימת אפולו 11, ד”ר באז אולדרין.
ד”ר אולדרין קיבל תואר דוקטור למדעים באסטרונאוטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) וכתב את התזה שלו על חבירה מאוישת בחלל. הוא נבחר על ידי נאסא בשנת 1963 להיכלל בקבוצת האסטרונאוטים השלישית וזכה לכינוי “ד”ר חבירה” (“Dr. Rendezvous”). שיטות העגינה והחבירה שהמציא נמצאות בשימוש עד היום. הוא היה גם חלוץ בשיטות אימון אסטרונאוטים מתחת למים, כתחליף לטיסות שבהן אין כוח כבידה כדי לדמות הליכת חלל.
מאז פרישתו מנאסא, נשאר ד”ר אולדרין תומך נלהב בחקר חלל מאויש. הוא תכנן תוכנית מאסטר למשימות למאדים הידועות בשם “Aldrin Mars Cycler” וקיבל 3 פטנטים אמריקאים על תכנון תחנת חלל מודולרית, טילי סטארבוסטר לשימוש חוזר, ומודולים לטיסות חלל עם מספר אנשי צוות. הוא ייסד את Starcraft Boosters, Inc. חברה לתכנון טילים, ואת קרן “שיירספייס” ( (Buzz Aldrin’s ShareSpace Foundation, ארגון ללא כוונת רווח לטיפוח אוריינות מדעית לילדים על ידי עידוד האהבה למדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אומנות ומתמטיקה (STEAM) באמצעות התנסות מעשיות בתחומים אלה ומסרים מעוררי השראה.
יום שלישי, 26 ביולי בשעה 19:30 – אודיטוריום צ’רצ’יל, הטכניון
ד”ר באז אולדרין, נגיד אוניברסיטת החלל הבינלאומית, אפולו 11, ג’מיני 12
מדי שנה, מכבדת אוניברסיטת החלל את זכרו של אחד התומכים הגדולים שלה, ד”ר ג’רלד סופן, בהרצאה מפי אדם בעל חזון בולט בתחום החלל. מעטים הם האנשים בעלי החזון אשר הפכו לסמל יותר מהאדם שהלך על הירח במשימת אפולו 11, ד”ר באז אולדרין.
ד”ר אולדרין קיבל תואר דוקטור למדעים באסטרונאוטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) וכתב את התזה שלו על חבירה מאוישת בחלל. הוא נבחר על ידי נאסא בשנת 1963 להיכלל בקבוצת האסטרונאוטים השלישית וזכה לכינוי “ד”ר חבירה” (“Dr. Rendezvous”). שיטות העגינה והחבירה שהמציא נמצאות בשימוש עד היום. הוא היה גם חלוץ בשיטות אימון אסטרונאוטים מתחת למים, כתחליף לטיסות שבהן אין כוח כבידה כדי לדמות הליכת חלל.
מאז פרישתו מנאסא, נשאר ד”ר אולדרין תומך נלהב בחקר חלל מאויש. הוא תכנן תוכנית מאסטר למשימות למאדים הידועות בשם “Aldrin Mars Cycler” וקיבל 3 פטנטים אמריקאים על תכנון תחנת חלל מודולרית, טילי סטארבוסטר לשימוש חוזר, ומודולים לטיסות חלל עם מספר אנשי צוות. הוא ייסד את Starcraft Boosters, Inc. חברה לתכנון טילים, ואת קרן “שיירספייס” ( (Buzz Aldrin’s ShareSpace Foundation, ארגון ללא כוונת רווח לטיפוח אוריינות מדעית לילדים על ידי עידוד האהבה למדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אומנות ומתמטיקה (STEAM) באמצעות התנסות מעשיות בתחומים אלה ומסרים מעוררי השראה.
נציגי חברת מזור רובוטיקה, שנוסדה בטכניון בשנת 2001, השתתפו בטקס צלצול הסגירה בבורסת נאסדק בניו יורק ביום רביעי, 13 ביולי. נציגי מזור ובהם המנכ”ל אוֹרי הדומי, סמנכ”ל התפעול והפיתוח אלי זהבי ופרופ’ משה שהם מהטכניון, התקבלו במקום על ידי אנשי נאסדק ועל ידי נציגי ה-ATS – אגודת ידידי הטכניון בארה”ב.
ההשתתפות בטקס צילצול הסגירה Closing Bell Ceremony) ) היא מחוות כבוד של נאסדק הניתנת בדרך כלל לחברות הנסחרות בה, לרגל ציון דרך בתולדותיהן. מזור, הנסחרת בנאסדק מאז אוגוסט 2013 תחת הקיצור MZOR, הוזמנה לצלצל בפעמון בעקבות חשיפת הרובוט החדש שלה, Mazor X, יום לפני כן. “זכות הצילצול” ניתנה למנכ”ל החברה, אורי הדומי.
הטכנולוגיה של מזור נולדה במעבדה לרובוטיקה רפואית בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. ראש המעבדה, פרופ’ משה שהם, הוביל את הרעיון לכדי מימוש מסחרי בחממת הטכניון יחד עם הסטודנט מיכאל בורמן ועם אלי זהבי, בעבר סמנכ”ל באלסינט וכיום סמנכ”ל התפעול והפיתוח של מזור. ב-2001 נוסדה החברה בחממת הטכניון וכעבור שנתיים עברה לאזור התעשייה בקיסריה.
מזור רובוטיקה מפתחת מערכות רובוטיות לניתוחי גב ומוח. המערכות של מזור, ובהן הרובוט “רנסנס”, משמשות לטיפול בבעיות גב כגון קיבוע לאחר פריצות דיסק ובהפרעות במוח כגון פרקינסון, הדורשות גרוי מוחי עמוק (DBS). מערכות אלה, הפועלות כיום ביותר מ-120 בתי חולים, שימשו עד היום בכ-17 אלף ניתוחים וביותר מ-100,000 מִשְׁתָּלִים (implants), ומעולם לא גרמו למטופל כלשהו נזק עצבי מתמשך (Permanent nerve damage). יתרונותיה של המערכת, לדברי פרופ’ שהם, הם דיוק גבוה, פולשנות מזערית והפחתת הקרינה הנדרשת. לדבריו, “השקתה של מערכת Mazor X, וחתימת הסכם עם ענקית המיכשור הרפואי מדטרוניקס, מצעידות את החברה לעידן חדש מבחינה טכנולוגית ומבחינת היכולת לממש את המוטו שלנו: ‘ריפוי באמצעות חדשנות’.”
יום שני, 25 ביולי, בשעה 19:30 – אודיטוריום צ’רצ’יל, הטכניון
מנחה:
כריס סקוט, ManSat LLC
משתתפי הפאנל:
מידד פריינטא, מנכ”ל Sky and Space
דניאל רוקברגר, מייסד SkyFi
עופר לפיד, Amazon
מייקל פוטר, Paradigm Ventures
שיחה מאירת עיניים עם יזמים שהוכיחו עצמם בתחום החלל ומובילים התקדמות בשוקי החלל העולמיים עם שירותים, מוצרים וטכנולוגיות חדשים אשר לכולם קשר הדוק לאוניברסיטת החלל הבינלאומית.
47 שנים לאחר ההליכה ההיסטורית על הירח באפולו 11, ישתתף נגיד אוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU), ד”ר באז אולדרין, בתכנית ללימודי חלל של ISU לשנת 2016 (SSP16) שמתקיימת בחודשי הקיץ בטכניון. ד”ר אולדרין ינאם בפני משתתפי תכנית SSP16 והציבור הרחב באולם צ’רצ’יל בקמפוס הטכניון בחיפה. באז אולדרין הוא אחד מבין 12 בני האדם שהלכו על הירח, והוא אחד התומכים המובילים במשימה מאוישת למאדים.
מדי שנה, ISU מכבדת את זכרו של אחד התומכים הגדולים שלה, ד”ר ג’רלד סופן, בהרצאה העוסקת בדמות בולטת בעלת חזון בתחום החלל. מעטים הם האנשים בעלי החזון אשר הפכו לסמל יותר מהאדם שהלך על הירח באפולו 11, ד”ר באז אולדרין.
ד”ר אולדרין קיבל תואר דוקטור למדעים באסטרונאוטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) וכתב את התזה שלו על חבירה מאוישת בחלל. הוא נבחר על ידי מנהל האווירונוטיקה והחלל הלאומי (נאסא) בשנת 1963 להיכלל בקבוצת האסטרונאוטים השלישית וזכה לכינוי “ד”ר חבירה” (“Dr. Rendezvous “). שיטות העגינה והחבירה שהמציא נמצאות בשימוש עד היום. הוא גם היה חלוץ בשיטות אימון אסטרונאוטים מתחת למים, כתחליף לטיסות שבהן אין כוח כבידה כדי לדמות הליכת חלל.
בשנת 1966 במשימת החלל ג’מיני 12, קבע שיא בפעילות חוץ רכבית במשך 5 וחצי שעות בחלל. ב–20 ביולי 1969 צעדו באז וניל ארמסטרונג את ההליכה ההיסטורית על הירח במשימת אפולו 11, והפכו לשני האנשים הראשונים שכף רגלם דרכה על גרם שמימי אחר. הם בילו 21 שעות על פני הירח וחזרו עם 20 ק”ג סלעים מהירח. כ- 600 מיליון איש – באותה תקופה, קהל הצופים העולמי הגדול בהיסטוריה – היו עדים למאמץ הרואי חסר תקדים זה.
מאז פרישתו מנאסא, נשאר ד”ר אולדרין תומך נלהב במחקר מאויש של החלל. הוא הגה תכנית מאסטר למשימות למאדים המכונה בשם “Aldrin Mars Cycler” ורשם שלושה פטנטים אמריקאים על תכנון תחנת חלל מודולרית, טילי סטארבוסטר לשימוש חוזר, ומודולים לטיסות חלל עם מספר אנשי צוות. הוא ייסד את Starcraft Boosters, Inc. חברה לתכנון טילים, ואת קרן “שיירספייס” Buzz Aldrin’s ShareSpace Foundation)), ארגון ללא כוונת רווח לטיפוח אוריינות מדעית לילדים על ידי עידוד האהבה למדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אמנות ומתמטיקה (STEAM) באמצעות התנסות מעשית בתחומים אלה ומסרים מעוררי השראה.
ד”ר אולדרין כתב תשעה ספרים, ביניהם האוטוביוגרפיה שהפכה לרב-מכר ברשימת הניו-יורק טיימס בשם “Magnificent Desolation”. כיום הוא ממשיך לעורר השראה בקרב בני נוער עם ספרי ילדים מאוירים שכתב:
Reaching for the Moon , Look to the Stars והספר שיצא לאחרונה Welcome to Mars:Making a Home on the Red Planet.
בספרו משנת 2013 Mission to Mars:My Vision for Space Exploration הוא מתאר את תכניתו להביא את המין האנושי מעבר לירח עד המאדים. כאחד מהתומכים הגדולים בחקר החלל, ממשיך ד”ר אולדרין לתכנן תכניות למסע עתידי בחלל, ושם לו למטרה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר של חוקרים וממציאי העתיד.
התכנית ללימוד חלל (SSP) היא תכנית אינטנסיבית בת חודשיים המציעה למשתתפים בה חוויית התפתחות מקצועית נרחבת וייחודית המקיפה את כל היבטי תכניות ומיזמי החלל. התכנית מתקיימת זו הפעם הראשונה בישראל ובמזרח התיכון בכלל, ומארח אותה הטכניון בחיפה, אחת האוניברסיטאות הראשונות ששיגרו לויין לחלל ואשר יש בה תכנית לימודי חלל.
אוניברסיטת החלל הבינלאומית הוקמה בשנת 1987 במסצ’וסטס ארצות הברית וכיום פועלת משטרסבורג, צרפת. זהו המוסד להשכלה הבינלאומי הראשון בעולם ללימודי חלל. היא נתמכת על ידי סוכנויות חלל בולטות וארגוני חלל מהעולם כולו. התכניות לתואר שני המוצעות על ידי ה- ISU מוקדשות לקידום שיתוף פעולה בינלאומי, רב-תחומי ובין-תרבותי בפעילויות חלל. ISU מציעה תוכנית לתואר שני במדעים בלימודי חלל ותואר שני במדעים בניהול חלל בקמפוס המרכזי שלה בשטרסבורג. מאז קיץ 1988 מקיימת ISU גם תכנית יוקרתית בת חודשיים ללימודי חלל במוסדות מארחים שונים ברחבי העולם. את תכניות ISU מעבירים יותר מ- 100 אנשי סגל של ISU, יחד עם מומחים אורחים מהתחום, מסוכנויות וממוסדות ברחבי העולם. מאז היווסדה, לפני 25 שנים, יותר מ- 4000 סטודנטים מיותר מ- 100 מדינות סיימו את לימודיהם ב- ISU.
הרצאתו של ד”ר אולדרין תתקיים כאמור ביום שלישי הקרוב בשעה 19:30 בטכניון.
יום ראשון , 24 ביולי בשעה 19:30 – אודיטוריום צ’רצ’יל, הטכניון
מנחה:
דגנית פייקובסקי, חוקרת בכירה, סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון
משתתפי הפאנל:
אברהם בלסברגר, מנכ”ל סוכנות החלל הישראלית
אמנון הררי, ראש מנהלת חלל במפא”ת, משרד הביטחון
עופר דורון, מנהל כללי, מבת-חלל, התעשייה האווירית לישראל
פרופ’ פיני גורפיל, מנהל מכון אשר לחקר החלל, הטכניון
עופר לפיד, יזם חלל, SpaceNest
ד”ר אבישי גל-ים, מדען בכיר, המחלקה לפיזיקת חלקיקים ואסטרופיזיקה, מכון ויצמן למדע
נילי מנדלבליט, מתאמת תחום חלל, המנהלת הישראלית למו”פ האירופי
מראשית ימיה, הייתה ישראל מעורבת במחקר מתקדם ובפעילויות פיתוח בחלל, עם שיגור ראשון של טיל בשנת 1961 ושיגור הלווין הראשון בשנת 1988 (ובכך הצטרפה כחברה השמינית במועדון המדינות ששיגרו בעצמן לוויין מתוצרתן). נחישותה של ישראל לפתח יכולת לתכנן, לבנות, לבדוק ולשגר לוויינים מתוצרתה הובילה להישגים הנדסיים מתקדמים ולמנטליות סטארט אפ בכל הנוגע לטכנולוגיות חלל. הישגים ומנטליות זו עדיין ממשיכים עם כניסתה של ישראל לעידן החלל החדש ונגישות הולכת וגוברת לחלל.
פאנל “ישראל בחלל” יציג את כל היבטי החלל בישראל וישתתפו בו נציגים מן הממשלה, האקדמיה, התעשייה וחברות סטארט אפ.
משתתפי התכנית הבינלאומית ללימודי חלל, המתקיימת בימים אלה בטכניון, זכו אתמול בצילום קבוצתי מהחלל. הצילום, שבוצע מגובה 520 קילומטרים, מציג את 104 משתתפי התכנית כשהם שוכבים על הדשא המרכזי בקמפוס הטכניון בתצורת ISU – קיצור שמה של אוניברסיטת החלל הבינלאומית.
הצילום בוצע על ידי הלווין EROS-B. בלווייני התצפית EROS, שנבנו על ידי התעשייה האווירית ומופעלים על ידי ISI הישראלית, מותקנת מצלמת חלל מתוצרת אל-אופ. ISI (ImageSat International) רכשה בעבר שני לוויינים כאלה ובשנה שעברה הזמינה לוויין שלישי, מתקדם בהרבה מהדגמים הקיימים. צילומי לווייני EROS נמכרים ללקוחות אזרחיים וביטחוניים בעולם.
קורס הקיץ השנתי של התכנית ללימודי חלל (SSP) מתקיים במסגרת אוניברסיטת החלל הבינלאומית מאז שנת 1988. בכל שנה הוא נערך בכל שנה במקום אחר, וזו השנה הראשונה שבה הוא מתקיים במזרח התיכון – בקמפוס הטכניון. במסגרת הקורס הנוכחי, SSP16, מתקיימים בטכניון הרצאות ודיונים הפתוחים לקהל ללא תשלום. כל הארועים הפתוחים מתקיימים באנגלית ומחייבים הרשמה מראש.
קרדיט לצילום לווין: באדיבות ISI (ImageSat International ) – צולם על ידי הלוויין EROS-B שנבנה בתעשייה האווירית
צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניוןצילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניוןקרדיט לצילום לווין: באדיבות ISI (ImageSat International ) – צולם על ידי הלוויין EROS-B שנבנה בתעשייה האווירית
המשלחת הישראלית לאולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית, שהתקיימה השנה בשוויץ, חזרה ארצה עם שלוש מדליות כסף, מדליית ארד אחת וציון לשבח. הישגים אלה דירגו את המשלחת במקום ה-19 – מעל בריטניה, צרפת ואוסטרליה – מבין 87 מדינות.
במדליות כסף זכו עומרי כהן מתיכון עירוני ג’ ע”ש מוטה גור, מודיעין; עידו פרידמן מבית הספר ע”ש אשכול, הכפר הירוק; וחן מכל מבית הספר הריאלי העברי בחיפה. במדליית ארד זכה ניר מאי מבית הספר העירוני ב’ ע”ש רבין, מודיעין; ובציון לשבח – ניצן שפירא מבית הספר האזורי העמק המערבי, קיבוץ יפעת.
הטכניון, המפעיל את האולימפיאדה הישראלית לפיזיקה ומכשיר ומלווה את המשלחות לחו”ל, מעניק מלגות לימודים לזוכים: שנת לימודים אחת לזוכים בציון לשבח, שנתיים לזוכים במדליית ארד, שלוש למדליית כסף וארבע לזהב.
מבחני המעבדה שהתקיימו במסגרת האולימפיאדה עסקו במוליכות חשמלית בשני ממדים, בדגם מכני למעבר פאזה, בכוחות המדומים הפועלים בתחנת חלל גלילית הסובבת סביב צירה, ברכיבים לא לינאריים בעלי שני מצבי יציבות ובאינטראקציה בין חלקיקים אלמנטריים המואצים לאנרגיות גבוהות.
בראש המשלחת הישראלית עמד ד”ר אלי רז, מרצה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה ובטכניון. המדריכים המלווים, מר איתמר חסון (בוגר האולימפיאדה לפיזיקה ודוקטורנט באוניברסיטת ת”א) ומר איגור ליסנקר, עוסקים במהלך האולימפיאדה בדיון בשאלות, בתרגומן לעברית ובבדיקת המחברות לשם הכנה לשלב הערעורים.
“התוכנית המגוונת של האולימפיאדה כללה ביקור במאיץ החלקיקים הענק CERN וסיורים נוספים בשוויץ,” אומר ד”ר רז. “חשוב לציין את הקשרים החברתיים שנוצרו בין הישראלים לשאר המשתתפים – קשרים המציגים את ישראל בדמות חיובית ושונה מזו המצטיירת בתקשורת הזרה.”
בתמונה, מימין לשמאל: ד”ר אלי רז, איתמר חסון (מדריך), עומרי כהן, ניצן שפירא, ניר מאי, עידו פרידמן וחן מכל בקבלת הפנים בשדה התעופה
יום ראשון , 24 ביולי בשעה 19:30 – אודיטוריום צ’רצ’יל, הטכניון
מנחה:
דגנית פייקובסקי, חוקרת בכירה, סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון
משתתפי הפאנל:
אברהם בלסברגר, מנכ”ל סוכנות החלל הישראלית
אמנון הררי, ראש מנהלת חלל במפא”ת, משרד הביטחון
עופר דורון, מנהל כללי, מבת-חלל, התעשייה האווירית לישראל
פרופ’ פיני גורפיל, מנהל מכון אשר לחקר החלל, הטכניון
עופר לפיד, יזם חלל, SpaceNest
ד”ר אבישי גל-ים, מדען בכיר, המחלקה לפיזיקת חלקיקים ואסטרופיזיקה, מכון ויצמן למדע
נילי מנדלבליט, מתאמת תחום חלל, המנהלת הישראלית למו”פ האירופי
מראשית ימיה, הייתה ישראל מעורבת במחקר מתקדם ובפעילויות פיתוח בחלל, עם שיגור ראשון של טיל בשנת 1961 ושיגור הלווין הראשון בשנת 1988 (ובכך הצטרפה כחברה השמינית במועדון המדינות ששיגרו בעצמן לוויין מתוצרתן). נחישותה של ישראל לפתח יכולת לתכנן, לבנות, לבדוק ולשגר לוויינים מתוצרתה הובילה להישגים הנדסיים מתקדמים ולמנטליות סטארט אפ בכל הנוגע לטכנולוגיות חלל. הישגים ומנטליות זו עדיין ממשיכים עם כניסתה של ישראל לעידן החלל החדש ונגישות הולכת וגוברת לחלל.
פאנל “ישראל בחלל” יציג את כל היבטי החלל בישראל וישתתפו בו נציגים מן הממשלה, האקדמיה, התעשייה וחברות סטארט אפ.
הרצאתו של פרופ’ ג’ף הופמן, שהיה שותף בתיקונו של טלסקופ החלל “האבל”, פתחה את סדרת הארועים הפתוחים של התוכנית הבינלאומית ללימודי חלל המתקיימת הקיץ בטכניון
פרופ’ ג’ף הופמן
“טלסקופ האבל הוא למעשה מכונת זמן, שכן הוא חשף בפנינו לראשונה ארועים שהתרחשו זמן קצר אחרי היווצרות היקום.” כך אמר האסטרונאוט האמריקאי פרופ’ ג’ף הופמן בהרצאה בטכניון. “מדובר באחד המכשירים המופלאים שיצרה האנושות, ואני מרגיש בר מזל שניתנה לי ההזדמנות להניח עליו את ידיי בחלל.”
פרופ’ הופמן, יליד ברוקלין (1944), הצטרף לשורות NASA בשנת 1978 ומאז צבר 1,211 שעות חלל שבמהלכן גמא 34.5 מיליון ק”מ. במרוצת השנים השתתף בחמש משימות בחלל ובהן תיקונו של טלסקופ החלל האבל – “האתגר המורכב ביותר שבוצע על ידי צוות משימה בחלל,” לדבריו. “כיום שואלים אותי אם פחדתי לקראת המשימה המסוכנת הזאת; בטח שפחדתי – פחדתי שיבטלו אותה!”
הרצאתו של פרופ’ הופמן פתחה את סדרת הארועים הפתוחים של התוכנית הבינלאומית ללימודי חלל המתקיימת הקיץ בטכניון במסגרת אוניברסיטת החלל הבינלאומית. פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח במשאבים, אמר בהקדמתו להרצאה כי פרופ’ הופמן מדגים היטב את הרוח שבה פועל גם הטכניון: חתירה מתמדת להתקדמות במדע ובטכנולוגיה. הוא הוסיף כי “חקר החלל, שהיווה זירה של תחרות, מתח ויריבות בשנות השיא של המלחמה הקרה, הפך במרוצת הזמן למודל מוצלח של שיתוף פעולה בינלאומי.” פרופ’ גולני ציין את הצלחתו של לויין הטכניון טכסאט 2, ששהה 13 שנה בחלל והעביר נתונים לכדור הארץ, ואת שיתוף הפעולה של הטכניון עם אוניברסיטת ווטרלו הקנדית בפרויקט הלווין הקוונטי.
טלסקופ החלל האבל שוגר בחודש אפריל 1990, על סיפונה של המעבורת דיסקאברי, במטרה להעניק לאנושות נקודת תצפית אסטרונומית הנמצאת מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ. תצפיות אסטרונומיות קרקעיות (מכדור הארץ לחלל מבעד לאטמוספרה) לוקות בשיבושים רבים ובהם הילות, טישטוש וזיהום אור; מיקומו של האבל בחלל, וכמובן הטכנולוגיה המתקדמת המאפיינת אותו, מעניקים לו יתרון עצום במבט אל החלל העמוק.
האבל הוא למעשה הרבה יותר מטלסקופ; הוא מכלול טכנולוגי מורכב שאורכו 13 מטר, משקלו 11 טונות ופעילותו גבתה עד כה מיליארדי שקלים. “בקונגרס האמריקאי,” אמר הופמן, “לא אהבו את האבל מלכתחילה בגלל מחירו העצום. ואם לא די בכך, לאחר שהחל לשגר תמונות לכדור הארץ התברר שטעויות תכנוניות פגעו קשות באיכותן של תמונות אלה. כל זה בגלל טעות הנדסית של מיקרון אחד – כלומר 1:50 של שערת אדם – במיקומו של אחד החלקים בטלסקופ.”
בתמונה מימין לשמאל: ראש תכנית לימודי החלל הבינלאומית (SSP) ובכיר ב-NASA – ג’ון קונלי, סגן נשיא הטכניון וקישרי חוץ פרופ’ בועז גולני, מנחה: פרופ’ פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר חלל הטכניון, אסטרופיזיקאי ואסטרונאוט של NASA – פרופ’ ג’ף הופמן
לאחר ניתוחים הנדסיים יסודיים וארוכים, ופענוח של הבעיה שגרמה לתקלה, שוגרה בדצמבר 1993 STS-61 – המשימה לתיקון אפולו. משימה זו דרשה ממעבורת המשימה Endeavour להתקרב להאבל ולתקנו, ולשם כך נדרשו לצוות המעבורת חמש הליכות חלל. בהוראת NASA הורשו לצאת מן המעבורת רק אסטרונאוטים שכבר התנסו בעבר בהליכות חלל. “למזלי,” אומר הופמן, כבר היתה ברשותי תעודה של האגודה להליכות חלל, ולכן ניתנה לי הזדמנות לצאת ולהשתתף בתיקונו של האבל.”
לקראת שיגורה של Endeavour עברו האסטרונאוטים מאות שעות אימון מתחת למים – הדרך הטובה ביותר להדמיה של תנועה בחלל, בתנאים של חוסר משקל. “אתה חייב לבוא למשימה כזו מוכן ומתורגל,” הסביר הופמן. “בסופו של דבר החלל הוא סביבה קשוחה – טמפרטורה של 3 מעלות קאלווין בצל, וחום מטורף כשאתה חשוף לשמש.”
מבחינה רפואית, החשש הגדול ביותר ביציאה מן המעבורת הוא ממחלת הפחתת לחץ Decompression sickness) ) – ‘בריחה’ של גזים למחזור הדם ולרקמות כתוצאה מהפרשי לחצים. התסמינים רבים ומגוונים: כאבי שרירים ופגיעה במערכות הנשימה, העצבים, השמיעה ועוד. “אתה נע עם ציוד מסורבל מאוד, בתנאים מסוכנים, והדבר האחרון שאתה רוצה זה להתעכב בחוץ סתם או לגלות, באמצע הליכת החלל, ששכחת להביא מברג כלשהו מהמעבורת. וכמובן, אתה לא רוצה להיות האסטרונאוט שייזכר כמי שהרס את טלסקופ החלל החשוב ביותר בהיסטוריה.”
הופמן סיפר כי בתכנון המשימה הועלו 15 תרחישים של כישלון טכני בתיקון הטלסקופ. “ובאמת, במהלך הליכת החלל היה לנו קטע שכמעט איבדנו בורג פצפון. התחלתי לרדוף אחריו, בסיועו של מפעיל המנוף שאליו הייתי מחובר, ובסוף הצלחתי. בסופו של דבר המשימה כולה הוכתרה בהצלחה, ועד היום אני זוכר את הבשורה שקיבלנו מכדור הארץ: “יש לכם שמפניה?” כי התמונות הראשונות שהגיעו מהאבל לאחר התיקון היו פשוט מצוינות – לראשונה מאז שיגורו.”
האבל העניק לאנושות צילומים ומידע על אלפי גלקסיות, סייע במיפוי האנרגיה האפלה והחומר האפל ואישש את התיאוריה לפיה היקום המתפשט בתאוצה הולכת וגוברת. “הוא שוגר לפני 26 שנה – והוא עדיין בכושר. חוקרים המבקשים להשתמש בשירותיו נאלצים לחכות בתור – כי הביקוש גדול מההיצע.”
הפקת חמצן על מאדים
הופמן ציין כי “יותר מכל המשימות שבהן השתתפתי מרגשת אותי המחשבה על המשימות שעוד לפנינו. באחת מהן אני מעורב, לשמחתי: ניסוי בהפקת חמצן על גבי מאדים. עוד משימה חשובה היא הניסיון לגלות חיים מחוץ לכדור הארץ. להערכת המדען הראשי של NASA סביר להניח שאם יש עוד חיים ביקום הם יהיו מיקרוסקופיים, ולכן רובוט לא יוכל לגלות אותם – רק משימות מאוישות. ישנו כמובן נושא הנסיעות המסחריות לחלל – תחום שמאיץ שיתופי פעולה פוריים בין גופים ממשלתיים וחברות פרטיות. המגמה הזאת מעוררת עניין ציבורי עצום בתחום החלל, ובעיני זו התפתחות מצוינת לכל מי שעוסק בחקר החלל.”
בטווח הקרוב ממש, כלומר בשנת 2018, ישוגר ‘הדבר הבא’ בתחום טלסקופיית החלל: טלסקופ ג’יימס ווב (James Webb Space Telescope). “זה יהיה טלסקופ חזק וחשוב מאוד, אבל בגלל המרחק שלו מכדור הארץ – 1.5 מיליארד קילומטר – אין שום תוכנית לשלוח מעבורות מאוישות שיתקנו אותו במידת הצורך. לכן כדאי מאוד שהוא ייבדק היטב לפני השיגור.”
“הידוק הקשרים בין חוקרים מישראל ומאיטליה וחיזוק הקשר עם הטכניון – זו התשובה הטובה ביותר ליוזמות החרם.”כך אמר שגריר איטליה בישראל, מר פרנצ’סקו טאלו, בכנס ישראל-איטליה 2016 בנושא רובוטיקה רפואית ממוקדת-שיקום
פרופ’ ענת פישר
כנס ישראל-איטליה 2016 בנושא “רובוטיקה רפואית בתחום השיקום”, התקיים לאחרונה בקמפוס הטכניון בתל-אביב (קמפוס שרונה) ובו הוצגו ההתפתחויות האחרונות ברובוטיקה רפואית ממוקדת-שיקום. ההרצאות בכנס עסקו בשני תחומים: רובוטיקה מסייעת (Assistive Robotics) המספקת תמיכה יומיומית ומצמצמת את תלותם של אנשים עם מוגבלויות גופניות, ורובוטיקה שיקומית (Rehabilitation Robotics) המסייעת בשיקומן של יכולות מוטוריות שנפגעו.
“שורשים חזקים של שיתוף פעולה”
את משתתפי הכנס בירכו שגריר איטליה בישראל מר פרנצ’סקו טאלו, נשיא לשכת המסחר והתעשייה ישראל-איטליה מר רוני בנטוף, מנהלת רשות המחקר בטכניון גב’ ריטה ברוקשטיין ודיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון פרופ’ יורם הלוי. שגריר איטליה ציין את חשיבותם של דיאלוג פתוח וחופשי ושל החלפת רעיונות, במיוחד נוכח הקריאות הגוברות באיטליה לחרם על ישראל ולהפעלת סנקציות נגדה. “לישראל ולאיטליה שורשים חזקים של שיתוף פעולה,” אמר, “ואנו סבורים כי התשובה הטובה ביותר לגורמים הפועלים כנגד ישראל היא בפעולה ממשית הפוכה: קידום הקשר בין החוקרים המובילים בשתי המדינות והבאתם של חוקרים איטלקים לישראל.”
לאחר סיור היסטורי במתחם שרונה ביקרו האורחים במרכז השיקום של בית החולים ‘שיבא’, שם הם נחשפו, בהדרכתו של ראש המרכז פרופ’ יצחק זיו-נר, ליישומים טכנולוגיים ולמערכות מתקדמות לשיקום בתחומי הרובוטיקה והמציאות המדומה. פרופ’ פישר ציינה כי להצלחת הכנס תרמו הנספח המדעי של שגרירות איטליה מר סטפנו בוקלטי, נציגת משרד התעשייה ישראל-איטליה הגב’ קליילה דה קונסיליו, נציג CNR ITIA מר לורנצו מולינרי וכן הגב’ רונית שניאור והגב’ לאה שטרן מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. הכנס הבא יתקיים במרכז המחקרי לשיקום ב-Lecco איטליה.
איטליה: 70 שנות עצמאות
הכנס בשרונה, שאורגן על ידי הטכניון, הוא אחד מעשרה כנסים שהתקיימו באותו יום ביוזמת שגרירות איטליה בישראל. למחרת, יום העצמאות של איטליה – נאספו כל משתתפי המשלחות במרכז פרס לשלום. “אנו מציינים היום 70 שנות רפובליקה ודמוקרטיה באיטליה ונקודת מפנה בהיסטוריה האיטלקית,” אמרה באירוע שרת החינוך האיטלקית הגב’ סטפניה ג’יאניני. “קיום האירוע במועד זה מסמל את הידידות העמוקה בין איטליה לישראל.”
