קטגוריה: Uncategorized

פרופ’ ג’ף סטיינהאור מהפקולטה לפיזיקה בטכניון מציג הוכחה לקרינת הוקינג כפי שנחזתה על ידי הפיזיקאי סטיבן הוקינג לפני עשרות שנים. המחקר מתפרסם בכתב העת Nature Physics

המדען הבריטי הנודע סטיבן הוקינג ניבא כבר לפני 42 שנים, על סמך חישובים תיאורטיים בלבד, את תופעת הקרינה הנובעת מחורים שחורים.

תופעה זו הידועה בשם קרינת הוקינג חלשה מכדי שניתן יהיה להבחין בה באמצעות השיטות הקיימות היום, ונותרה “הגביע הקדוש” של תחומי הפיזיקה האטומית, אופטיקה לא לינארית, פיזיקה של מצב מוצק, נוזלי-על של חומר דחוס, אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה ופיזיקת חלקיקים. זאת עד לתצפיותיו האחרונות של פרופ’ ג’ף סטיינהאור מהפקולטה לפיזיקה בטכניון במתקן המדמה חור שחור, שנוצר במעבדתו לפיזיקה אטומית.

המאמר החדש, המתפרסם בכתב העת Nature Physics, מתאר תצפית ראשונה של קרינת הוקינג תרמית-קוונטית במערכת כלשהי. לדברי פרופ’ סטיינהאור נִצפּתה בַּניסוי התפלגות טרמית של קרינת הוקינג, שנבעה מתנודות קוונטיות, שמקורה בחור שחור אקוסטי. הוא הוסיף כי “זהו אישוש ניסויי לניבוי של הוקינג בנוגע לתרמודנימיקה של החור השחור.”

זוגות פונונים (חלקיקי קול) מופיעים באופן ספוטני בריק באופק אירועים של המתקן המדמה חור שחור. אחד הפונונים יוצא מהחור השחור כקרינת הוקינג, והפונון האחר נבלע לתוך החור השחור. לזוגות יש התפלגות רחבה של אנרגיות. הקורלציה בין צמדים אלו מאפשרים לנו לאתר קרינת הוקינג.

לחלקיקי הוקינג ולחלקיקים השותפים בתוך זוג יכול להיות חיבור קוואנטי המכונה “שזירה” (entanglement). סטיינהאור מסביר: “באמצעות השימוש בטכניקה שפיתחנו ראינו שזוגות חלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה היו שזורים, בעוד זוגות בעלי אנרגיה נמוכה לא היו שזורים. שזירה זו מאמתת מרכיב חשוב בדיון על פרדוקס המידע ועל “מחלוקת חומת האש” (firewall controversy).

התצפית על קרינת הוקינג, שבוצעה בעיבוי בוז-איינשנטיין, מאמתת את החישוב של הוקינג הנתפס כאבן דרך בחיפוש אחר כוח כבידה קוואנטי.

פרופ’ סטיינהאור עובד באופן בלעדי על ההוכחה מאז שנת 2009 במעבדה שהרכיב במו ידיו בטכניון, הגדושה בלייזרים ועשרות מראות, עדשות וסלילים מגנטיים שמטרתם לדמות חור שחור.
סטיינהאור מונע, מאז היה ילד, מסקרנות לחוקי הפיזיקה. לדבריו “ההוכחה לקיום הקרינה הקוואנטית של הוקינג, מקדמת אותנו צעד נוסף קדימה, במסענו האינסופי לגילוי חוקי היקום. הבנה זו לבדה חשובה לבני האדם, כמו יישומם של חוקי הפיזיקה בחברה.”

בשנת 2014, פרסם ב- Nature Physics את תוצאות התצפית הראשונה של קרינת הוקינג במערכת כלשהי. קרינה זו השתקפה מהאופק הפנימי, חזרה לאופק החיצוני, וגרמה לקרינת הוקינג נוספת. לעומת זאת, מחקרו האחרון תומך בקיום קרינת הוקניג קוואנטית, הופעה ספונטנית של זוגות הוקינג. זוגות פונונים (חלקיקי קול) מופיעים באופן ספוטני בריק של המתקן המדמה חור שחור.

פריצת הדרך של סטיינהאור שנצפתה ב-2014 עוררה הדים בקהילייה המדעית. ב”אקונומיסט” נכתב כי “אם האקדמיה המלכותית השוודית נמצאת במצב רוח טוב, ייתכן ותגלית זו עשויה להוביל את פרופ’ סטיבן הוקינג לשטוקהולם (שם מוענקים פרסי נובל במדעים). בפרס נובל, קיים כלל בלתי כתוב, שהפרס אינו מוענק על תיאוריה בלבד. אם הניסוי של פרופ’ סטיינהאור אכן מראה מה שהוא טוען, אזי החישובים של הוקינג נכונים, וכפי הנראה שני המדענים יחד עם ד”ר אונרו ימצאו עצמם בדרך לשטוקהולם.”

פרופ’ סטיינהאור, יליד לוס אנג’לס, השלים דוקטורט ב-UCLA ואחריו שני פוסט-דוקטורטים: האחד בהנחיית פרופ’ ניר דוידסון במכון ויצמן והאחר בהנחיית חתן פרס נובל וולפגנג קֶטֶרְלֶה ב-MIT. לפקולטה לפיזיקה בטכניון הצטרף בשנת 2003, ובשנת 2009 החל לחקור באופן ניסיוני חורים שחורים קוליים במעבדתו בטכניון. בניסוייו הצליח להדגים לראשונה חור שחור קולי. הפיזיקאי הגרמני פרופ’ ג’יימס אנגלין טען בעקבות זאת כי מדובר בחור השחור הקולי הראשון בהיסטוריה

בשנת 2012, הוא הופיע בסדרת הטלוויזיה “מבעד לחור התולעת” (Through the Wormhole), של Science Channel TV בהנחייתו ובקריינותו של השחקן זוכה האוסקר, מורגן פרימן. במסגרת התכנית שוחח סטיינהאור על מתקן המדמה חור שחור במעבדה פרי פיתוחו ועל תקוותיו להשתמש בו כדי לצפות בקרינת הוקינג. מתקן החור השחור מנצל את מערכת הדימות פורצת הדרך שלו בעלת רזולוציה גבוהה במיוחד.

 

 

 

 

הסטודנטים זכו במקום הראשון בשתי קטגוריות, ובמקום הרביעי בדירוג הכללי

צוות סטודנטים מהטכניון זכה במקום הרביעי בתחרות הסטודנטים החשובה בעולם לכלי טיס אוטונומיים: AUVSI. בתחרות, המתקיימת במרילנד, השתתפו אוניברסיטאות מכל העולם (רובן מארה”ב) ובהן נבחרת מהטכניון, המשתתפת בתחרות זו הפעם השלישית.

הסטודנטים – צוות משותף מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ומהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון – פיתחו במהלך שנת הלימודים כלי טיס מקורי, בלתי מאויש, המסוגל להמריא, לטוס, לבצע סיור אווירי, לחמוק ממכשולים, לזהות ולפענח מטרות ולהטיל מטען לנקודה נתונה על הקרקע. חלק מהמשימות חייבות להתבצע באופן אוטונומי, כלומר תוך “קבלת החלטות” עצמאית של כלי הטיס וללא סיוע מהקרקע.

לתחרות ניגשו צוותים מ-46 אוניברסיטאות מכל העולם, אך רק כמחצית מהם (24 צוותים) צלחו את האתגרים המוקדמים והגיעו לשלב הטיסה. נבחרת הטכניון זכתה כאמור במקום הרביעי בציון הכולל, וזאת על בסיס שקלול הישגיה במהלך התחרות: מקום ראשון ברמת הדו”ח ההנדסי המסכם את הפיתוח (25% מהציון הכולל), מקום ראשון בהצגת “סקר מוכנות לטיסה” (25%) ומקום חמישי במשימות הטיסה של המערכת.

את הפרויקט הנחה דרור ארצי מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה והנדסת חלל יחד עם עמית איידס מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי ועם יבגני גוטניק מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, בסיועם של יוחנן ארז ומנחים מהמעבדות בפקולטה להנדסת חשמל.  לדברי ארצי, “בשפת התעשייה קוראים לזה כטב”מ – כלי טיס בלתי מאויש – אבל בתחרות הזאת מדובר במערכות אזרחיות לכל דבר. מאחר שמדובר בפרויקט מורכב מאוד, המשלב דיסציפלינות רבות – אווירודינמיקה, מבנה, הנעה, שליטה ובקרה, תקשורת, מחשוב ועיבוד תמונה – החלטנו לשלב בקבוצה סטודנטים משתי הפקולטות.”

המשלחת קיבלה תמיכה מהנהלת הטכניון ומיחידות שונות בטכניון – הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי (בעיקר המעבדה לראייה ומדעי התמונה VISL והמעבדה לתקשורת בפקולטה), מרכז גורדון להנדסת מערכות, היחידה למערכות אוטונומיות ומשורה של גופים נוספים: רפאל, התעשייה האווירית, אלביט,  DHL, אינטל, VECTORNAV,  INTELLITECH, PGRC ו-OTENTIK.

ארצי, טייס פרטי בוגר הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, עבד בתעשייה האווירית במשך 21 שנה. לדבריו, “מנסיוני בתעשייה אני יודע שלא מספיק להיות מהנדס טוב – אתה חייב לדעת ‘למכור’ את הפיתוחים שלך. זה מה שאני אומר לסטודנטים שלי: שהם חייבים להציג נכון את הרעיון, את המחקר ואת הפתרון, אחרת גם אם הם מהנדסים מבריקים, אף אחד לא יידע את זה.”

 

 

 

 

 

 

לצפייה בסרט המלא:

 

 

מחקר שנערך בטכניון משרטט לראשונה מסלול בקרה מרכזי הקובע את גורלם של לימפוציטים סרטניים מסוג B. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Cell Reports, נערך על ידי הדוקטורנט דוד בן עמו בהנחייתו של פרופ’ דורון מלמד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

לימפוציטים הם תאי דם לבנים הפועלים בעיקר במערכת הלימפה, ומכאן שמם. תפקידם העיקרי: זיהוי נגיפים וחיידקים והשמדתם. לימפוציטים מסוג B (B cells) הם תאים המייצרים נוגדנים ייעודיים, המותאמים לחיידק/לנגיף הספציפי התוקף את הגוף, ומכאן חשיבותם.

הבעיה היא שבמקרים מסוימים מתפתחים תאים אלו כתאים סרטניים. במקרים אלה חשוב כמובן שהם יושמדו על ידי המערכת החיסונית בתהליך הנקרא, במונחים אבולוציוניים, ברירה שלילית: חיסול עצמי של גורמים המזיקים לאורגניזם. עם זאת, אף שהגוף יודע להשמיד תאים משובשים העלולים להזיק לו, תאים אלה מצליחים לעתים לחמוק ממנגנון חיוני זה.

חוקרי הטכניון, בראשותו של פרופ’ דורון מלמד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, מיפו כעת לראשונה מסלול ה”מציל” את תאי ה-B הסרטניים ממוות. הם הראו כי במסלול זה מעורבים כמה גורמים: מולקולות RNA מסוג miR17-92, גן הבקרה c-Myc והגֶן Pten. כל אלה שולטים בהפעלת המסלול המרכזי (PI3K) ה”מטפח” לימפוציטים מסוג B ומונע את חיסולם במקרה שהם סרטניים. יתר על כן, הם גילו מעגל הגברה עצמית המגן על התא מפני חיסולו, כלומר מפני הברירה השלילית.

החדשות הטובות הן שמאחר ש- PI3Kהוא אנזים ידוע, שכבר משמש כמטרה בטיפול בלימפוציטים סרטניים מסוג B, מציעים כעת החוקרים לבחון את פעולתו הספציפית של מסלול הבקרה האמור. להערכתם, שיבוש מסלול הבקרה יחסום את מעגל ההגברה העצמית, יפעיל את מנגנון הברירה השלילית וימנע את הישרדותם של תאים סרטניים.

למאמר המלא לחצו כאן

 

 

 

השנה יתמקד הכנס ברפואה הדיגיטלית ובהשפעתה על האדריכלות.
יתקיים ביום שלישי, 6 בספטמבר, באולם בנג’מין פקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון
בין הנושאים: סביבות חכמות ומקדמות-בריאות, בית החולים החכם, בית עם רובוט המסייע לקשישים, טכניקות שיקום מרחוק והמרכז החדש לטיפול בסרטן המוקם בעפולה

הכנס הבינלאומי הרביעי בסדרת “ארכיטקטורה ורפואה במאה ה-21” יתקיים בטכניון ביום שלישי הקרוב, 6 בספטמבר 2016. הכנס מתקיים בתמיכת האיחוד האירופי (מענק ERC) ובהשתתפות מרצים מ-6 מדינות – ישראל, הולנד, גרמניה, נורבגיה, ארה”ב ובריטניה. הכנס מהווה מפגש ייחודי בין מומחים מתחומים שונים ובהם אדריכלות, עיצוב תעשייתי, ניהול מערכות בריאות, הייטק ואקדמיה.

אסא ברונו, מנהל משותף במשרדו של המעצב הישראלי רון ארד, יציג את “בית שולמית” – מרכז חדשני לטיפול בחולי סרטן הנבנה בבית חולים ‘העמק’ בהשקעה של 50 מיליון דולר. ד”ר קור וגנר מאוניברסיטת דלפט יתאר את השינויים שמחוללת הרפואה בעולם הארכיטקטורה. דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון פרופ’ יהודה קלעי יציג תבניות סימולציה במבני בריאות. ד”ר יוהן ון דר שוורט מהאוניברסיטה הנורווגית למדע ולטכנולוגיה יתאר את הארכיטקטורה של בית החולים החכם. פרופ’ ראובן כץ מהטכניון יציג רובוט המסייע לקשישים בביתם. ד”ר בועז תדמור, יו”ר רשות המחקר בבית החולים בילינסון (רבין), יציג את ההתמודדות במערכות מורכבות משתנות.

הכנס, המוקדש בכל שנה לנושאים אחרים, יתמקד השנה ברפואה הדיגיטלית ובהשפעתה על הארכיטקטורה (connected healthcare – connected architecture). פרופ’ נעמי ביטרמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים וממארגנות הכנס, מסבירה כי “בכנס הנוכחי נתמקד בהשלכות המשמעותיות של תחומים חדשים כגון Big Data, חיישנים מתקדמים, מערכות חכמות ו’האינטרנט של הדברים’ על הסביבה הפיזית הבנויה. התוכנית תנוע ב-Zoom in של התחום – מהתמונה הגדולה (סביבה מקדמת בריאות), דרך בתי החולים ועד לבית הפרטי. זאת תוך התייחסות לא רק ליתרונות ה-digital healthcare אלא גם לסכנותיה ולמגבלותיה.”

למידע ולהרשמה:  http://archealth2016.co.il

 

 

 

על הסיסמה הזו חתומה פרופ’ אורית חזן, שהובילה מהפכה בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. ריאיון לרגל סיום תפקידה כדיקנית הפקולטה

“אין ילדים טיפשים,” אומר שלו דברן, המלמד פיזיקה באורט יגאל אלון בנצרת עילית, “אבל יש הרבה ילדים שנלכדים במעגל של אי הצלחה, והתפקיד שלנו הוא לתת להם צ’אנס לשבור את המעגל.”

“אם אתה לא מרוצה ממערכת החינוך אתה יכול לבחור: לשבת ולקטר או לקום ולשנות. מבחינתי רק האופציה השנייה רלוונטית,” אומר יניב סורני, המלמד פיזיקה באורט עכו.

“לעמוד מול תלמידים ולראות את ההתקדמות שלהם זו תחושה מדהימה,” אומר משה שטיינר, שהצטרף למערכת החינוך אחרי 32 שנים כמנכ”ל וכיזם בתעשיית ההייטק.

“הורה שאומר לי שהבן אוהב פיזיקה בזכותי, תלמיד שאומר לי שהלוואי שאלמֵד אותו גם בשנה הבאה – אלה דברים שלא קיימים בשום מערכת אחרת,” אומר שרון טמיר, רכז מגמת פיזיקה בתיכון ליאו באק בחיפה, שהצטרף למערכת החינוך אחרי 25 שנות שירות צבאי.

המשותף לשלו, ליניב, למשה ולשרון הוא היותם בוגרי טכניון שבחרו לחזור ללימודים בטכניון לטובת תואר ראשון נוסף במסגרת תכנית “מבטים” הכוללת תעודת הוראה למקצועות המדעיים והטכנולוגים בבתי ספר תיכון. מטרת התכנית היא לקדם ולשפר את החינוך המדעי, הטכנולוגי וההנדסי בישראל. הטכניון מממן את מלוא שכר הלימוד של בוגרי ובוגרות הטכניון הלומדים בתכנית ללא מחויבות מצדם ללמד דווקא במערכת החינוך. עם זאת, מחציתם בוחרים להצטרף למערכת החינוך.

לריסה גופמן-וינופל, שסיימה את לימודיה בתכנית בשנה”ל תשע”ה, אומרת כי “אלה היו שנתיים של עניין, אתגר וסיפוק. הייתי חוזרת הביתה נלהבת מהלימודים ושיתפתי את הילדים שלי בכל דבר חדש ומעניין שלמדתי.” כיום היא משלבת את עבודתה כבכירה בהייטק עם תרומה לקהילה במסגרות שונות: שיעורי תגבור בבתי ספר, הנחיית פרויקטים והדרכה בסיורים בפארקים הלאומיים.

“מבטים”, מתכניות הדגל של הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, היא יוזמה של פרופ’ אורית חזן, עד לאחרונה דיקנית הפקולטה. “מדובר ביזמה שתחילתה בריאיון של נשיא הטכניון בעיתון ‘הארץ’, שבו התריע פרופסור פרץ לביא שהוראת המדעים בישראל בקריסה,” אומרת פרופ’ חזן. “באותה תקופה הייתי שותפה לכתיבת דוח של מוסד שמואל נאמן בנושא החינוך המדעי והטכנולוגי בישראל. הדוח קבע כי עד שנת 2020 צפוי מחסור חמור במורים במקצועות המדע והטכנולוגיה במערכת החינוך. כל זה התחבר לשיחות רבות שניהלתי עם בוגרי טכניון שעבדו בהייטק וסיפרו ש’התנאים מצוינים, אבל חסר לנו משהו לנשמה.’ הבנתי שיש כאן הזדמנות להציע לאנשים המוכשרים האלה תכנית הכשרה להוראה.”

בספטמבר 2011 אושרה תכנית “מבטים” על ידי הנהלת הטכניון, ולסמסטר הראשון שנפתח בשנת הלימודים תשע”ב נרשמו 60 בוגרי טכניון. מאז למדו בתכנית יותר מ-400 סטודנטים, כ-60% מהם גברים – עדות לכך שהתכנית מושכת גם אוכלוסייה שאינה בוחרת בחינוך באופן מסורתי. מחצית מהסטודנטים האלה מלמדים בבתי ספר ברחבי הארץ והשפעתם כבר ניכרת בשטח – ברמת ההוראה, במוטיבציה של התלמידים, בהישגים הלימודיים ובכניסתם ההדרגתית של בוגרי התוכנית לתפקידי ניהול.

לפרופ’ חזן ארבעה תארים מהטכניון – שלושה מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה ו-MBA מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. בשנת 2000 היא הצטרפה לסגל האקדמי של הטכניון ומאז פרסמה חמישה ספרים וכ-100 מאמרים. נושא המחקר שלה הוא הוראת מדעי המחשב והנדסת תכנה, ובמסגרת זו היא חוקרת תהליכים קוגניטיביים, חברתיים וניהוליים בבתי ספר תיכוניים ובארגוני הייטק. במקביל לעבודתה כחברת סגל היא כיהנה בתפקידים סגנית דיקן לימודי הסמכה של הטכניון (2006-2008), יו”ר ועדת התכנית למדעי המחשב בתיכון של משרד החינוך (2007-2010) וכאמור, דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה (2011—2015).

 

סיכון לאומי

“כיום כבר אין עוררין על חשיבות המדע והטכנולוגיה לחוסנה הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל,” אומרת פרופ’ חזן. “לכן עלינו להתייחס למחסור במורים בתחומים האלה כאל סיכון לאומי ולנהל אותו בהתאם, ממש כפי שמנהלים סיכונים אחרים. כחלק מניהול הסיכון חשוב שמשרד החינוך יאמץ תפיסה פרואקטיבית ויגדיר לבוגרי ‘מבטים’ תהליך קליטה מתאים במערכת החינוך, שיאפשר למצות את הפוטנציאל שלהם ולהשתמש בידע ובניסיון שרכשו בתעשייה לקידום החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל.”

בחמש שנות כהונתה של פרופ’ חזן כדיקנית עברה הפקולטה שינויים מרחיקי לכת: היא גדלה משמעותית במספר הסטודנטים והסגל האקדמי, רמת הסטודנטים עלתה, תשתיות ההוראה שודרגו, הורחב מגוון התכניות המוצעות למורים וקודמו שיתופי פעולה הן בטכניון הן מחוץ לו. המלצה של ועדה בינלאומית להערכת איכות מטעם המל”ג (המועצה להשכלה גבוהה) שיבחה את ההתמקדות של המחלקה בחינוך להנדסה, למדע ולמתמטיקה והמליצה להפוך אותה לפקולטה – מהלך שהתרחש רשמית בחודש יוני 2015.

“להפיכתה של המחלקה לפקולטה יש משמעות אופרטיבית החורגת מהשינוי הסימבולי,” מסבירה פרופ’ חזן. “המשמעות העיקרית של המהלך היא הפיכתה של המחלקה ליחידה אקדמית שוות מעמד לשאר הפקולטות בטכניון, המובילות בתחומיהן על-פי דירוגים בינלאומיים. המטרה שלנו כעת היא למצב את תחום התמחותנו – חינוך איכותי למדע וטכנולוגיה – כמקצוע נדרש.”

לאחרונה סיימה פרופ’ חזן את תפקידה כדיקנית הפקולטה ונסעה לשבתון לקורנל-טק, שם נמצא מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס, המיזם המשותף לאוניברסיטת קורנל ולטכניון בניו יורק. גם בקורנל-טק מתמקדת פרופ’ חזן בהוראת מדעי המחשב.

 

בית הספר המתחדש

בשנתיים האחרונות מכהנת פרופ’ חזן כיו”ר הוועד המנהל של בית הספר הטכנולוגי בסמת – בית הספר החיפאי להנדסאים ולטכנאים, שנסגר ב-2007 בעקבות דוח הררי שקבע שאין צורך בחינוך טכנולוגי בישראל. “כיום ברור כי זו הייתה טעות שיש לתקן בהקדם כדי לשמור על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל. רבים מ-19 אלף בוגרי בית הספר מכהנים היום בעמדות מפתח במדינה בתחומי המשק, הכלכלה, הצבא והחינוך, והם העדות החיה לגדולתו של בית הספר.”

בשנים האחרונות פועלים בוגרי בית הספר, ובראשם מנכ”ל רפאל לשעבר גיורא שלגי ומנכ”ל אפלייד מטריאלס לשעבר דן וילנסקי, להקמתו מחדש. לדברי פרופ’ חזן “זו חבורה מופלאה המורכבת מבוגרי בית הספר שהם גם בוגרי הטכניון. החזון שלנו הוא לקדם את שיתוף הפעולה עם הטכניון, בין השאר באמצעות שילוב מרצים מהטכניון ובוגרי תכנית ‘מבטים’ בהוראה בבית הספר.”

לאחרונה פרסמה פרופ’ חזן עם רונית ליס-הכהן ספר חדש: The MERge Model for Business Development. הספר, בהוצאת ספרינגר, מציג מודל לניהול קריירה במדע ובהנדסה שאותו פיתחה פרופ’ חזן במהלך כהונתה כדיקנית. “תכנית מבטים היא דוגמה ליישום המודל. אני מאמינה בשיתופי פעולה בין-מגזריים בין התעשייה, האקדמיה והמגזר הציבורי בכלל, ובמיוחד בהקשר של חינוך למדע והנדסה. בכל תפקיד בו אכהן, בין אם בטכניון או מחוץ לו, אשאף לקדם שיתופי פעולה מסוג זה, החשובים לפיתוח כלכלי וחברתי.”

 

צעד חשוב לחברת האימונותרפיה AIT, שנולדה מפיתוח של פרופ’ יורם רייטר מהפקולטה לביולוגיה

חברת Adicet bio הודיעה על רכישתה של AIT הישראלית, המפתחת את הדור הבא של אימונותרפיית סרטן. Applied Immune Technologies) AIT) נוסדה בשנת 2006 על בסיס טכנולוגיה שמפתח פרופ’ יורם רייטר מהטכניון כבר זה 12שנה.

לסמוך על המערכת

אימונותרפיה היא גישה רפואית חדשנית המתבססת בתחום הסרטן על יכולתה של המערכת החיסונית הטבעית להשמיד תאים סרטניים. בשלוש השנים האחרונות זוכה האימונותרפיה לפריחה מחקרית חסרת תקדים בעקבות הצלחות קליניות משמעותיות. עורכי כתב העת Science הגדירו את התחום כ”פריצת הדרך החשובה ביותר בשנת 2013” וציינו כי באותה שנה התחוללה “מהפכה ברפואת סרטן” בעקבות ההצלחות הקליניות.

פרופ’ רייטר, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה וחוקר מוביל בתחום אימונותרפיית הסרטן, מסביר כי “כיום אנחנו מבינים שלמערכת החיסון פוטנציאל גדול הרבה יותר מלכל תרופה אנטי-סרטנית מלאכותית. האימונותרפיה אפוא צמחה מן ההבנה שאם נסייע למערכת החיסון בזיהוי התא הסרטני, היא תעשה את שא- העבודה טוב מאיתנו.”

מערכת החיסון מורכבת משתי זרועות. באחת היא פועלת באמצעות נוגדנים – מולקולות מסיסות שמזהות את התא העוין על פי סמנים ייחודיים – ובאחרת באמצעות תאי T (לימפוציטים) שבכוחם לחסל נגיפים ותאים עוינים למיניהם. “הבעיה בהקשר של הזרוע הנוגדנית היא שרוב הסמנים האלה – בעיקר חלבונים – נמצאים בתוך התא, כלומר מחוץ ל’טווח המבט’ של הנוגדן. במקרה של תאי ה-T הבעיה אחרת: האבולוציה העניקה לתאי הסרטן מנגנון המסתיר אותם מפני המערכת החיסונית.”

כאן באה לעזרתנו משפחת מולקולות ה-MHC (קומפלקס תואם הרקמות) היודעת להציג על שטח הפנים של התא פפטידים, שהם שברי חלבונים קצרים במיוחד. פפטידים אלה, הנוצרים בתהליך ביקועם הטבעי של חלבונים פנים-תאיים, מוסרים לתאי ה-T מידע על ההתרחשות בתוך התא ומאפשרים להם לתקוף תאים סרטניים ותאים המכילים וירוסים ופתוגנים. עם זאת, שיטות ההתחמקות של התא הסרטני מצליחות לעתים לשטות גם במערכת ה-MHC.

כאן נכנס לפעולה הרעיון החדשני שפיתח פרופ’ רייטר: יצירת נוגדנים מלאכותיים המזהים את התאים הסרטניים. נוגדנים מהונדסים אלה קושרים את הקומפלקס הפפטידי למולקולת ה-MHC וכך סוללים דרך לשתי אופציות טיפוליות: הסעה של תרופות אנטי-סרטניות אל המטרה וגיוס המערך הטבעי של תאי ה-T למאבק בגידול. “היתרון הגדול של נוגדנים, מלבד היותם מולקולות מסיסות שקל לייצר אותן על פי צורך, הוא הספציפיות הגבוהה שלהם – למעשה זו הספציפיות הגבוהה ביותר בטבע. פירוש הדבר שהם יודעים לנטר שיבושים ספציפיים מאוד בתאים ולזהות את התא הסרטני כבר בשלב מוקדם של התפתחותו. על בסיס נוגדנים מהונדסים כאלה תוכל התעשייה לפתח תרופות המסייעות למערכת החיסונית לזהות תאים משובשים או עוינים. תרופות כאלה יהיו אפקטיביות לא רק לסרטן אלא גם לתהליכים דלקתיים ולמחלות ויראליות ואוטואימוניות.”

נוגדנים מהונדסים אלה, שכבר עמדו בהצלחה בניסויים ברקמות ובניסויים פרה-קליניים, ייבדקו בשנים הקרובות בניסויים קליניים.

 

האנשים

פרופ’ רייטר, המכהן כמדען הראשי של AIT, הצטרף לסגל הטכניון בשנת 1998 ובמרוצת השנים הוביל פרויקטים שונים בתחומים כגון טיפול בסוכרת נעורים, בטרשת נפוצה, במחלות ויראליות ובמחלות אוטואימוניות אך בעיקר באימונותרפיית סרטן. בעבר כיהן כדיקן הפקולטה לביולוגיה, וכיום, בנוסף לתפקידו כראש המעבדה לאימונולוגיה מולקולרית והנדסת נוגדנים, הוא עומד בראש המרכז הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי.

המנכ”לית ד”ר פלד-קמר השלימה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. עם חזרתה לארץ הקימה וניהלה כמה מיזמים בתחום הביוטכנולוגיה ושימשה יועצת וחברה בוועדות השקעה של חממות וקרנות הון סיכון בישראל. בתפקידה כמנכ”לית AIT הובילה ד”ר פלד-קמר גיוס של כ22- מיליון דולר מקרנות ישראליות ובינלאומיות ובראשן קרן ההון-סיכון של חברת התרופות נוברטיס, קרן אורבימד ישראל ופונטיפאקס.

מנהלת המו”פ היא ד”ר גלית דנקברג שהייתה הדוקטורנטית הראשונה במעבדת רייטר בטכניון, והיא שפיתחה ויישמה את הרעיון במעבדה. ד”ר דנקברג השלימה בטכניון תואר שני ושלישי ופוסט-דוקטורט. במסגרת תפקידה בחברה היא אחראית לניתוב כל פעילויות המחקר ולניהול צוות של יותר מ-20 חוקרים.

החברה הממוזגת גייסה כ-51 מיליון דולר, רובם מאורבימד האמריקאית, קרן ההשקעות הגדולה בעולם בתחומי הרפואה ומדעי החיים. AIT תמשיך לפעול בחיפה כמרכז מחקר. בראש החברה הממוזגת, שמרכזה בדרום סן פרנסיסקו, תעמוד ד”ר איה יעקובוביץ, מהדמויות המובילות בעולם בפיתוח נוגדנים ואימונותרפיית-סרטן. לדברי בני סופר, מנכ”ל חברת המסחור של הטכניון (T3), “ההשקעה הנוכחית של Adicet מקפיצה את AIT לליגת האן-בי-איי של עולם ההשקעות.”

 

 

 

 ציון בדש, הלומד בשתי פקולטות בטכניון, פיתח טכנולוגיה חדשה להקלה של תסמיני אנמיה

 

הלימודים בטכניון אינם קלים, ועל אחת כמה וכמה למי שלומד בשתי פקולטות במקביל. אבל ציון בדש, סטודנט צעיר בן 25, אינו נותן לעומס הלימודים להפריע במסע שאליו יצא לפני גיוסו.

בדש, בן 25, נולד בסביון ולמד בתיכון יהוד. את הבגרות במתמטיקה סיים כבר בכיתה י’, בפרויקט של אוניברסיטת בר-אילן, ובהמשך השלים בגרות מורחבת בפיזיקה, ברובוטיקה ובאנגלית. לאחר שירות צבאי ממושך נרשם ללימודים בטכניון וכעת הוא מסיים שנה שנייה ללימודיו בשתי פקולטות במקביל: פיזיקה ומדעי המחשב.

הפיתוח שהוא מוביל כיום נהגה במוחו עוד לפני סוף התיכון. “חשבתי בכלל על טכנולוגיה שקשורה לניטור ולהפחתה של זיהום אוויר – התקן שישמש בתאי בעירה במנועים ויוביל לבעירה טובה יותר. בסוף זה התגלגל לתחום הרפואי.” לאחר שירות ביחידה 8200 החל ללמוד בטכניון אך לא ויתר על החלום ההוא. בעבודה קשה, ובסיועה של בוגרת הטכניון ד”ר יעל אברהם כיועצת מדעית, שינה בדש את יעד הפיתוח לתחום הרפואי וב-2015 הצליח לרשום את הפטנט הראשון בחייו: מערכת ייחודית ליצירת חמצן סינגלטי המיועדת לחולים הסובלים מאנמיה, מתשישות ומבעיות נשימה.

ד”ר אברהם סיימה בשנת 2007 דוקטורט בכימיה בהנחייתו של פרופ’ יואב איישן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. לאחר שנה של עבודה בחברת HP יצאה לפוסט-דוקטורט בפקולטה לחקלאות במעבדתה של ד”ר רבקה אלבאום ובמכון מקס פלאנק בגרמניה, ואחריו החלה לעבוד כחוקרת נלווית בפקולטה לחקלאות. כיום היא עוסקת בייעוץ מדעי ליזמים ובחינוך. תרומתה של ד”ר אברהם לפטנט של בדש כוללת את הבנת הבסיס המדעי להמצאה, כתיבת הפטנט ומעורבת בתכנון ובביצוע מחקר הן בתחום הרפואי הן בתחום הבעירה.

לחמצן סינגלטי, שהוא צורה פעילה יותר של חמצן מולקולרי, השפעה מיטיבה על בעיות בריאותיות שונות, בנוסף להשפעה אנטי-בקטריאלית משמעותית. מעלותיו של החמצן הסינגלטי ידועות זה שנים, אולם עד כה דרש ייצורו ציוד מיוחד ויקר. ההמצאה של בדש מבוססת על מעין כוורת מסגסוגות מתכות המשפעלות את החמצן שבאוויר ממצבו הטריפלטי (הרגיל) למצבו הסינגלטי הפעיל.

חמצן סינגלטי משמש ביישומים רפואיים רבים ומשפיע לטובה במגוון רחב של תופעות ומחלות בשל פעילותו האנטי-בקטריאלית, האנטי-ויראלית והאנטי-פטרייתית. אלה כמה מהתופעות שבהן הוצג שיפור ניכר בעקבות השימוש בחמצן סינגלטי: אסתמה וקשיי נשימה אחרים – החמצן מוביל לשיפור מיידי ולהפחתת השימוש במשאף ונטולין ובסטרואידים, הכרוכים בתופעות לוואי שונות; מחלות המתבטאות בתשישות (EDD) ובהן פיברומיאלגיה וטרשת נפוצה; טיפול בכינים (100% אחוזי תמותה בתוך שלוש דקות); קשקשים, דלקות עור, דלקות פרקים ודלקות עמוקות אחרות, דלקות עיניים, פטרת ברגליים ואקנה.

יישום חשוב נוסף של מערכת החמצן הסינגלטי קשור בטיפול בחולי סרטן. חולים אלה, העוברים טיפולים כימותרפיים והקרנות, סובלים מתופעות לוואי רבות הנובעות מכך שהתרופות המוכנסות לגופן, מעצם היותן חומרים המיועדים לחיסול תאים, הן בעצם רעלים הפוגעים גם ברקמות בריאות. אחת מתופעות הלוואי הבעייתיות היא התפתחות אנמיה, כלומר ספירת דם נמוכה אשר גורמת לתשישות, לחולשה כרוניות, לכאבי ראש, לסחרחורת, לכאבים בחזה, לדופק מהיר, לקוצר נשימה, לבחילה ולדיכאון. ירידה בכמות החמצן המסופקת לגוף מובילה לירידה בכמות האנרגיה בגוף, והדבר משפיע על יכולות מנטליות וגופניות כמו גם על חוסנה של המערכת החיסונית. במקרה של אנמיה חמורה נזקק החולה לעירויי דם ולעתים אף להפסקה של הטיפול הכימותרפי כדי לאפשר לגוף להתאושש ולייצר את מרכיבי הדם החסרים. בעקבות זאת נבדק השימוש בחמצן סינגלטי בטיפול בחולי סרטן, ובעקבות תגובותיהם החיוביות של החולים מתנהל כעת ניסוי רחב היקף עם חולי סרטן נוספים במטרה לאפיין את האפקט של נשימת חמצן סינגלטי על מצבו של החולה.

 

 

 

 

 

“השימוש הרפואי בקנאביס חייב להתבסס על מחקר מדעי מקיף”  ריאיון עם  פרופ’-משנה דדי מאירי מהפקולטה לביולוגיה

פרופ’-משנה דדי מאירי, כיום חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון, השתחרר מהשירות הצבאי עם ארבעה מחבריו זמן קצר לאחר רצח רבין. ההלם עוד ריחף באוויר, וחמשת החברים הסכימו לפחות בדבר אחד: אם רוצים להשפיע, צריך להתברג גבוה.

מאירי, יליד הוד השרון ובוגר מגמת ביולוגיה, הניח שההשפעה טמונה בחינוך. הוא נרשם לפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובתום הלימודים החל ללמד בבית ספר תיכון. במקביל להוראה המשיך לתואר שני ושלישי בהנחייתו של חתן פרס ישראל פרופ’ נתן נלסון ופרופ’ עדינה ברימן מאוניברסיטת תל אביב. השלב הבא היה פוסט-דוקטורט במכון לחקר הסרטן בטורונטו, שם עבר מאירי מחקר הצמחים לתחום בעלי החיים. “חקרתי את שלד התא, הציטו-סקלטון,” הוא מסביר. “שינויים בציטו-סקלטון ממלאים תפקיד מרכזי בחלוקת התא, שבלעדיה לא ייתכן תהליך סרטני. לכן, אם נפגע בדינמיות של הציטו-סקלטון ונבלום את השינויים האלה, לא תתרחש חלוקה והתהליך הסרטני ייבלם.” חמשת המאמרים שפרסם באותה תקופה עסקו בדינמיות של הציטו-סקלטון בהקשרים של סרטן הלבלב, סרטן השחלות וגרורות סרטניות. המאמר העיקרי הראה שהיעדרו של חלבון GEF-H1 גורם לצמצום הגידול הסרטני.

לפני כשנתיים, במהלך הקמת המעבדה החדשה שלו בפקולטה לביולוגיה בטכניון, פגש מאירי חבר שהקים חברה לטיפול רפואי באמצעות קנאביס. החבר, שאותו הכיר מתקופת המאסטר, סיפר לו על ראיות ראשוניות ליעילותו של הקנאביס לא רק בשיכוך תופעות הלוואי של הכימותרפיה (בחילות וכאב) אלא גם בבלימה ממשית של התהליך הסרטני. “בהתחלה זה קצת הצחיק אותי,” אומר פרופ’ מאירי, “כי זה לא נשמע לי רציני, אבל לאחר קריאה של מאמרים בנושא נעניתי להצעה שלו: לערוך מחקר ראשוני לקראת הוכחת היתכנות (Proof of concept).”

מה מצאת במאמרים האלה?

“היו שם ראיות ראשוניות לאפקטיביות של טיפול באמצעות קנאביס בסרטן המוח והשד. במחקרים האלה הוזכר החלבון ‘שלי’, GEF-H1, והבנתי שהרקע שלי במדעי הצמח יכול להיות משמעותי מאוד. הבנתי גם שהמחקר בקנאביס נמצא בחיתוליו ושהידע המדעי בנושא ממש מועט, כך שיש כאן הזדמנות מצוינת למחקר עם השפעות משמעותיות.”

כלומר קנאביס רפואי הוא לא תרופה בדוקה?

“ממש לא. המחקר בתחום הזה מוגבל מאוד. ברוב מדינות ארצות הברית קיים איסור גורף על מחקר בקנאביס. אפילו במדינות שבהן הקנאביס מותר לצריכה, והחוקר יכול לנסוע למעבדה עם ג’וינט, אסור לו לבצע על זה מחקר.  ישראל לעומת זאת נחשבת למרכז המחקר העולמי בתחום – במידה רבה בזכות פרופ’ רפי משולם מהאוניברסיטה העברית, שהחל לחקור את הקנאביס כבר ב-1963 וגילה את THC, החומר הפסיכואקטיבי בקנאביס. אחת התגליות החשובות של פרופ’ משולם היא קיומה של המערכת האנדו-קנבינואידית בגוף האדם. המערכת הזאת מייצרת מולקולות דומות לאלה הנמצאות בקנאביס ומשפיעות על מגוון רחב של היבטים ובהם כאב, רעב ושובע.“

העיתונות מלאה בכתבות על יעילות הקנאביס בטיפול בסרטן.

“רובן ככולן לא מבוססות. בכתבות האלה מדברים בדרך כלל על ‘קנאביס’ ו’סרטן’ כאילו יש סוג אחד של קנאביס וסוג אחד של סרטן, וזו שטות גמורה. בישראל לבדה יש למעלה מ-200 סוגי קנאביס, שבכל אחד מהם יש כ-100 רכיבים שונים. ובנוגע לסרטן – ידוע כיום שלגידולים סרטניים שונים יש מאפיינים שונים, ושאפילו באותו גידול יש שונות גבוהה. השונות הזאת, שהתפתחה במהלך האבולוציה כמנגנון הישרדות של הגידול, מקשה על הרפואה לתקוף אותו.”

אז אתם מתמקדים בסוגים ספציפיים של סרטן ושל קנאביס?

“בדיוק. אנחנו בודקים זנים רבים של קנאביס על מגוון רחב של תאים סרטניים. המטרה היא לקבל מושג על ההרכבים הכימיים המשפיעים על כל סוג של סרטן. אנחנו חוקרים זנים רבים של קנאביס על סוגי סרטן רבים, והמטרה היא להתאים אחד לאחד – לכל סוג סרטן את סוג הקנאביס, ואפילו את המולקולות הספציפיות, שמעוררים בו אפופטוזיס, כלומר מוות מתוכנת של תאים. אפופטוזיס הוא הוא תהליך ביולוגי מבוקר ומסודר מאוד, שבו תאים ‘מתאבדים’ באופן מבוקר. שיבוש בתהליך הזה גורם לאחת משתיים: תמותת יתר של תאים, שהיא הסיבה למחלות כגון אלצהיימר, פרקינסון ושבץ מוחי או תמותת חסר, שהיא המהות של הגידול הסרטני. התא הסרטני אינו מבצע אפופטוזיס, כלומר אינו ‘מתאבד’, וכך מתפתח הגידול.”

מה גיליתם במחקר הקנאביס?

“הממצאים הראשונים מרשימים מאוד: זנים מסוימים של קנאביס הורגים סוגים מסוימים של סרטן. יותר מזה – הם תוקפים באופן ספציפי את התאים הסרטניים בלי לפגוע בתאים בריאים. כידוע, הפגיעה בתאים בריאים היא הבעיה הגדולה של רפואת הסרטן כיום, והיא אחד הגורמים לתופעות הלוואי הקשות של הטיפול הכימותרפי.”

מאיפה מגיע הקנאביס למעבדה, אם מותר לשאול?

“מאחר שמדובר במחקר חוקי, אין כאן סודות. יש בארץ שמונה מגדלים מורשים של קנאביס, ומהם אנחנו מקבלים אותו. הם גם הספקים של החולים המקבלים מרשם לקנאביס.”

על מה מבוססים המרשמים האלה אם כמעט אין ידע?

“זו בדיוק הנקודה. כיום מותר לרופא לתת מרשם או המלצה לקנאביס רפואי, אבל המסמך הזה לא מציין את סוג הקנאביס ואת מינונו. עם המסמך הולך המטופל לאחד המגדלים המורשים ומבקש קנאביס בהתאם לכמות שאושרה לו. המגדל, שברשותו כמה זנים, משמש כאן רוקח בלי שנעשה מחקר נרחב על השפעותיו הספציפיות של כל זן קנאביס.”

מלחיץ.

“זאת המציאות. צריך להבין שבישראל ניתן כיום קנאביס רפואי לאלפי מטופלים במגוון רחב של מחלות: סרטן סופני, טרשת נפוצה, מחלת קרוהן, פוסט-טראומה, אפילפסיה, ALS ופרקינסון. יותר מ-100 ילדים אפילפטיים מטופלים בקנאביס – בטיפות, כמובן, לא בעישון. וכל זה נעשה ללא בסיס מדעי מקיף.”

ניסוי וטעייה.

“כן, כלומר ההפך ממחקר מדעי. במילים אחרות, יש כאן טיפול ללא בסיס ניסויי.”

קודם טיפול, אחר כך ניסוי.

“בדיוק. הרי בתחום הזה יש פרוצדורה מאוד ברורה: השערת מחקר, מודלים תאורטיים, עבודת מעבדה, ניסויים פרה-קליניים, ניסויים קליניים ובסופו של דבר אישור של הרשויות המוסמכות. במקרה של השימוש בקנאביס קרה דבר הפוך: הטיפול קדם למחקר.”

כולם מדברים על “האינטרסים של חברות התרופות”.

“אין ספק שיש כאן המון אינטרסים, וחברות עסקיות שואפות תמיד לשורת הרווח. עם זאת, הטענה שחברות התרופות מעלימות ממצאים על התועלת שבקנאביס לא נראית לי נכונה. הרי אילו הייתה ‘תרופת קנאביס’ שיש בה תועלת מוכחת, כל החברות היו נאבקות עליה”.

ומה עמדתך בסוגיית הלגליזציה?

“בעניין הזה חשוב לי להיות ברור: אין שום קשר בין טיפול רפואי ללגליזציה. מוצר רפואי דורש התייחסות רפואית, כלומר בדיקה של יעילות, רעילות, תופעות לוואי, סכנות. ואם אנחנו מדברים על מוצר רפואי – אז למה לגליזציה? לא ראיתי כאן מאבק ללגליזציה של אנטיביוטיקה, כי אף אחד לא חושב שאמורים לקנות אנטיביוטיקה בפיצוצייה.”

 

 

 

 

סטודנטים בטכניון פיתחו טכנולוגיות חכמות לשיפור ההסברה הישראלית במסגרת האקתון ייחודי

אירוע מרתון יזמות ייחודי – iHack נערך בטכניון במשך שלושה ימים. בהאקתון, שהתקיים במסגרת ארגון StandWithUs ובחסות רפאל, פותחו רעיונות ותוצרים טכנולוגיים שנועדו לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם. משרד החוץ וארגוני הסברה רבים ובהם StandWithUs ו-Firewall Israel כבר הביעו את רצונם להטמיע את המערכות ולהשתמש בהן לצרכי פעילות הסברתית.

בהאקתון הייחודי השתתפו כמאה איש, רובם סטודנטים מהטכניון, שפעלו ב-22 צוותים. זוהי יוזמה של 21 סטודנטים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה אשר עברו הכשרה בארגון StandWithUs הבינלאומי למנהיגות בדיפלומטיה ציבורית, בשיתוף עם משרד החוץ והתאחדות הסטודנטים בישראל. מטרת האירוע: לתת מענה אפקטיבי, מבוסס טכנולוגיה, לנטייתה של התקשורת העולמית לסקר באופן מוטה את המציאות המורכבת במדינת ישראל.

במקום הראשון, ובפרס של 1,000 דולר, זכתה קבוצת “הפילים המעופפים”. שלושת חברי הקבוצה הם סטודנטים בטכניון: גוני גרף, בוגרת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול וכיום סטודנטית לתואר שני בחקר ביצועים; בן זוגה רוי אלקבץ, סטודנט לתואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה; ורון סיילר, סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב. המערכת שפיתחה הקבוצה מתמודדת עם אתרי חדשות מהעולם המסקרים את ישראל ואת המזרח התיכון באופן מוטה. היא מייצרת ארכיון של גרסאות מתוקנות לכתבות המוטות וכך מספקת לארגוני ההסברה מידע עובדתי המאפשר להם להתמודד עם ההטיה. בעתיד תהיה המערכת פתוחה לציבור הרחב, שיוכל לשתף את המידע ולייצר לחץ על אתרי חדשות מוטים. ארגון honest reporting הביע רצון להמשיך ולפתח את המוצר.

במקום השני זכו חברי קבוצת “Meet an Israeli“ – ז’אן ז’ק פולקוב ואליסה אוגורסקי, סטודנטים  להנדסת חשמל במסלול מחשבים ותוכנה בטכניון, וניצן פרי, איש שיווק ומיתוג. הקבוצה פיתחה פלטפורמת live video המאפשרת מפגש מקוון ובלתי אמצעי בין ישראלי לגולש לא-ישראלי לטובת דו שיח ישיר ובלתי אמצעי הכולל משחקים משותפים, שימוש בסנאפצ’ט ועוד. הגולשים הלא ישראלים יוזמנו, באמצעות פרסומות ותוספים, להכיר ישראלים באמצעות הפלטפורמה הידידותית, והישראלים שיקבלו את השיחות יהיו חלק מקהילה גדולה שתייצג את ישראל באמצעות תקשורת אנושית, ישירה וחיובית.

במקום השלישי זכו חברי קבוצת “360 Opinions” – כולם סטודנטים בטכניון: אנסטסיה לוגבננקו, שמסיימת בימים אלו תואר ראשון בהנדסת חשמל; בן זוגה טל יהב, סטודנט להנדסת תעשייה וניהול; וליאת פטרפרוינד ומיכל פרידמן, שתיהן סטודנטיות לתואר שני במדעי המחשב. הקבוצה פיתחה מערכת המייצרת מאגר של תגובות פרו-ישראליות לשימוש פעילים פרו-ישראליים לצורך פרסום בכתבות וסיקורים אנטי-ישראליים בתקשורת הבינלאומית. המערכת מבצעת אופטימיזציה של התגובות על ידי שימוש בתוכן שנלקח מכתבות חיוביות שנכתבו באותו נושא. המטרה היא לחזק עמדות פרו-ישראליות, לייצר חשיבה ביקורתית אצל הקורא ולפעול לשינוי דעת קהל הגולשים. חברת firewall, העוסקת בהסברה ישראלית, הביעה נכונות להטמיע את המערכת באתר האינטרנט שלה.

האירוע נערך בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בהובלת ארגון StandWithUs, בחסות ראשית של רפאל ובחסות Scaleio, ובשיתוף הטכניון, אס”ט, מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, מכון ראות, שטראוס, עמותת חודש טוב, Sears ישראל, התוכנית החברתית של עמותת בוגרי 8200, עיריית חיפה וארגון honestreporting.

מנהלי הפרויקט ומובילי ארגון היוזמה הם בוגרי הטכניון אייל שרפהרץ (הנדסת ניהול ובנייה) ואלינור ברונדוויין (כיום סטודנטית לתואר שני בהנדסת ניהול מידע). בתחרות שפטו בין היתר בוגרת הטכניון נורית טל-שמיר, סמנכ”לית בכירה בשטראוס ובעלת תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון; מהנדסים ובכירים בחברת רפאל; ינון לנדנברג, מייסד משרד הפרסום הדיגיטלי ‘אידיאולוג’יק’; ויעקב חגואל, סגן יו”ר ההסתדרות הציונית העולמית. באירוע הרצו מנכ”ל standwithus ישראל מייקל דיקסון, מנכ”ל honest reporting ג’ו היימס ויואל ליאון, מנהל מחלקת ההסברה במשרד החוץ. את הקבוצות ליוו עשרות מנטורים שהגיעו מתחומי התוכנה, מדעי המחשב, השיווק והניו מדיה, ביניהם גם חיילים ממחלקת הניו מדיה של דובר צה”ל. שלושת התוצרים הטובים ביותר זיכו את יוצריהם בפרסים.

 

 

מחקר חדש בטכניון שופך אור על “המפה הקוגניטיבית” המאפשרת לנו להתמצא במרחב ולנווט בו

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת eLife מציגים חוקרים בטכניון גילויים חדשים הנוגעים ל”מפה הקוגניטיבית” במוח, המאפשרת לנו להתמצא במרחב ולנווט בו. המחקר נערך על ידי ידידיה דורדק, במסגרת עבודת המאסטר שלו בהנחיית פרופ’-משנה דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ופרופ’ רון מאיר מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ובשיתוף ד”ר דניאל סודרי. במוקד המחקר: היחסים בין תאי הגריד ותאי המקום במוח.

תאי המקום (Place Cells) ותאי הגריד (Grid Cells) לדברי פרופ’ דרדיקמן, “מתברר ששני סוגי התאים מנהלים ביניהם קשרי גומלין, כלומר מדובר במשוב הדדי. יותר מכך, גילינו שתאי הגריד – שבעצם אומרים לנו ‘אתה נמצא כאן’ – יכולים להיווצר בעקבות פעילות של תאי המיקום, ואי-פעילות של תאי המיקום גורמת לתאי הגריד להיעלם.”

המאמר החדש מציג גם הסבר למבנה המשושה של תאי הגריד במוח. “למעשה זהו הפתרון האופטימלי של סידור במרחב – ממש כמו המשושים שאנו מוצאים בכוורות דבורים, כמו גבישי הבזלת בבריכת המשושים ברמת הגולן וכמו דפוסי ההתגבשות של המלח באגמי מלח.”

בסקירה שפורסמה ב-Faculty of 1000 (אתר הסוקר מאמרים מדעיים) כותבים פרופ’ טימותי בירנס ואלכסנדרה קונסטנטינסקו כי ממצאי המאמר המתפרסם ב- eLife “מעניינים מאוד משום שהם מצביעים על מנגנון היווצרותם של תאי הגריד על סמך הקלט מתאי המיקום, בשעה שכמעט כל המחקרים הקודמים התמקדו בכיוון ההפוך – יצירתם של תאי מקום על סמך הקלט מתאי הגריד.” השניים מוסיפים כי המחקר סולל דרך למודל שיסביר כיצד תאי הגריד מייצגים לא רק מרחב פשוט ומרחבים רב ממדיים אלא גם תומכים בפעולות החורגות מן הפונקציות של זיכרון, קוגניציה וייצוג של מרחב פיזי.

המחקר בעניין תאי המקום ותאי הגריד הוביל לזכייתם של ג’ון אוקיף ובני הזוג אדוארד ומיי-בריט מוזֶר בפרס נובל ברפואה לשנת 2014. פרופ’ דורי דרדיקמן, כיום חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, עשה את הפוסט-דוקטורט שלו במעבדת מוֹזֶר הנמצאת בעיר הנורווגית טרונדהיים. באותן שנים הוא התמקד ברישום פעילות הגריד בסביבות מורכבות – בניגוד לזירות הריבועיות הפשוטות ששימשו בניסויים קודמים. במחקר, שנמשך יותר מארבע שנים ופורסם בכתב העת Nature Neuroscience, התברר כי כאשר מדובר בסביבה מורכבת – “חדרים” רבים המקושרים במסדרונות – נוצרת מפה קוגניטיבית מורכבת העשויה ממפות רבות. “למרבה ההפתעה, החולדה מזמנת את המפה הנכונה למקום שבו היא נמצאת וכך מצליחה להתמצא במרחבים השונים. בכל מעבר למרחב חדש מתבצע ‘כיול’ של התאים ומיפוי-מחדש.”

בשובו מנורווגיה השלים פרופ’ דרדיקמן פוסט-דוקטורט נוסף אצל פרופ’ נחום אולנובסקי במכון ויצמן, שם התמקד המחקר שלו בהיפוקמפוס ובתאי כיוון תנועת הראש בעטלפים. במחקר זה הוא גילה מעין “מצפן נוירולוגי תלת-ממדי” במוחו של העטלף. העבודה הזאת, שנעשתה יחד עם ארסני פינקלשטיין, התפרסמה בכתב העת Nature בשנה שעברה.

בשנת 2011 הצטרף פרופ’ דרדיקמן לסגל הפקולטה לרפואה בטכניון וכיום הוא עומד בראש המעבדה לתפיסה מרחבית וזיכרון בפקולטה לרפואה, שבה פעילים שלושה דוקטורנטים ושלושה מסטרנטים. לאחרונה הותקנה במעבדה מערכת של מציאות מדומה, המאפשרת להציג לחולדה גירויים מורכבים בסביבות מורכבות. “כיום אנחנו מבינים במידה רבה כיצד החולדה מייצגת את עצמה במרחב באמצעות תאי הגריד ותאי המקום; אחת המטרות שלי כיום היא להבין איך מיוצגים במוחה של החולדה אובייקטים חיצוניים – למשל חתול שרודף אחריה.”

למאמר:http://elifesciences.org/content/5/e10094
בתרשים: פעילות של תא גריד המתועדת בזמן שהחולדה מסתובבת בזירה מרובעת

סרטון על תאי גריד:

רישום מתא גריד בודד שהוקלט ב-Entorhinal Cortex. בכל פעם שהתא מבצע פעילות חשמלית נוספת נקודה לבנה במקום בו נמצאת החולדה. אפשר לראות שהנקודות הלבנות יוצרות צברים, ואלה יוצרים (אם מותחים קווים ביניהם) תבניות של משולש שווה צלעות.

סרטון המציג את סביבת המציאות הוירטואלית:

בסרטון נראית החולדה כשהיא רצה על כדור במערכת של מציאות וירטואלית. על מסכי המחשב שמסביב מוצג העולם הווירטואלי לפרטיו. כאשר החולדה מזיזה את הכדור, העולם הוירטואלי זז בהתאם כך שלחולדה נדמה שהיא עוברת ממקום למקום. הרעיון הוא ליצור סימולציה של סביבות מורכבות תוך הקלטה של תאי מקום ותאי גריד, וזאת כדי להבין את פעילות המפה הקוגניטיבית הפנימית של המרחב במוחה של החולדה בזמן שהיא מנווטת ממקום למקום

הרצאה של פרופ’ דרדיקמן בנושא פרס נובל ברפואה לשנת 2014:

 

 

 

גאווה ישראלית – שניים מבין ארבעת נציגי ישראל זכו אתמול במדליות כסף וארד באולימפיאדת הכימיה הבינלאומית, שהתקיימה במהלך השבוע האחרון בעיר טיבליסי שבגיאורגיה. ארבעת התלמידים, שהוכשרו והתאמנו בחודשים האחרונים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, הם : רון סולן מתיכון ראשונים הרצליה שזכה במדליית כסף, רינה סבוסטיאנוב ממקיף ג’ באשדוד שזכתה במדליית ארד, אופיר שמול מהתיכון הישראלי למדעים ואמנויות בירושלים וגיא הרדוף מתיכון ראשונים עמק חרוד.

האולימפיאדה הבינלאומית בכימיה, שהתקיימה זו השנה ה-48, היא הוותיקה מבין אולימפיאדות המדעים הבינלאומיות לתלמידי תיכון. השנה התקיימה האולימפיאדה בעיר טיבליסי שבגיאורגיה, בהשתתפות של 264 תלמידים משישים ושש מדינות. הנבחרת מישראל דורגה בין 20 הראשונות האתגר האקדמי שעמו התמודדו התלמידים בתחרות כלל מבחן תיאורטי וניסוי מעבדה, במהלכם נדרשו התלמידים לסנתז חומר, לערוך מעקב קינטי אחרי תגובה כימית ולזהות חומרים בלתי ידועים על סמך תגובות כימיות. את המשלחת ליוו והכשירו זאב גרוס, פרופסור בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך וראש תכניות הנוער לכימיה בטכניון ודר’ איריס ברזילי -מהנדסת המעבדה לכימיה אנליטית. במהלך ההכשרה הכינה את המשלחת המאמנת הראשית ד”ר איזנה ניגל-אטינגר, על המנהלה והלוגיסטיקה שקדה גב’ מירה כ”ץ, מנהלת הפרויקטים לנוער בפקולטה. חברי הנבחרת זכו גם לסיוע רב מחברי סגל, דוקטורנטים ומהנדסי המעבדות בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון.

“החומר עליו נבחנו חברי הנבחרת היה ברמה גבוהה מאוד, הרבה מדרגות מעבר לנלמד בתיכונים בארץ,” אומר פרופסור גרוס. “ארבעת חברי הנבחרת הישראלית הם המצטיינים מבין אלפי התלמידים שהשתתפו בתהליכי המיון. התלמידים עברו מחנות הכנה אינטנסיביים כדי להביא אותם לרמה הרצויה. לשמחתנו שניים מחברי המשלחת – רון ורינה – זכו במדליות, וזאת גאווה גדולה מאוד.”

ד”ר באז אולדרין, האיש שנחת על הירח יחד עם ניל ארמסטרונג: “האנושות אינה צריכה לבקר במאדים ולא לכבוש אותו אלא להקים עליו התיישבות של קבע”

“אין לי ספק שאני בר מזל. אמא שלי נולדה בתקופה שבה ביצעו האחים רייט את הטיסות הראשונות בהיסטוריה, ואבא שלי היה מחלוצי עולם התעופה. אני סתם הטסתי מטוסי סילון במלחמת קוריאה ועשיתי הליכות חלל, ובכל זאת – זכיתי ללכת על הירח.”

את הדברים אמר באז אולדרין, אחד האסטרונאוטים המפורסמים בתולדות האנושות, בהרצאה בטכניון. אולדרין, שנולד בינואר 1930 בניו ג’רזי כאדווין יוג’ין אולדרין ג’וניור, נודע בעיקר בהיותו אחד משני האסטרונאוטים הראשונים שדרכו על הירח. לדור הצעיר הוא מוכר גם הודות לבאז שנות אור – גיבור הסרט “צעצוע של סיפור” – שקיבל את שמו מאולדרין.

הנחיתה הראשונה על הירח, בכיכובם של ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין, התרחשה החודש לפני 47 שנים – ב-20 ביולי 1969. ארמסטרונג ירד מהנחתת אל הירח ואחריו אולדרין, שתיאר את המראה כ”שממה מרהיבה” – כפי שנקרא לימים ספרו האוטוביוגרפי. הם הציבו על קרקע הירח את דגל ארה”ב ולוחית זיכרון, ביצעו כמה משימות מדעיות שנקבעו מראש ודיברו עם נשיא ארה”ב דאז, ריצ’רד ניקסון. לאחר מכן עלו על הנחתת וחזרו ל”קולומביה” – תא הפיקוד – שם חיכה להם מייקל קולינס, עמיתם למשימה, שהקיף כל אותה העת את הירח במסלול.

ד”ר אולדרין, בוגר האקדמיה הצבאית ווסט פוינט וטייס קרב בעברו, קיבל את תואר הדוקטור שלו
מ-MIT. תזת הדוקטורט שלו עסקה בחבירה מאוישת (manned rendezvous) בחלל. שיטות החבירה שפיתח בתזה שלו ולאחר מכן נמצאות בשימוש גם היום והן שהעניקו לו את הכינוי Dr. Rendezvous. בשנת 1963 הוא התקבל כאסטרונאוט לשורות נאס”א ונודע בעיקר בשבירת שיא בהליכת חלל במסגרת משימת ג’מיני 12 (1966) ובנחיתה על הירח במסגרת משימת אפולו 11 (1969).

אפולו 11 היתה שיאה של תכנית אפולו, עליה הכריז נשיא ארה”ב ג’ון קנדי (JFK) בנאומו המפורסם שבו קבע את המטרה: הנחתת אדם על הירח עוד לפני סוף העשור. קנדי, שנרצח ב-1963, לא זכה לחזות בהתגשמות חלומו.

המשימה הראשית של צוות אפולו היתה נחיתה מאוישת על הירח, ויותר מחצי מיליארד צופים עקבו בטלוויזיה אחר האסטרונאוט ניל ארמסטרונג שירד מסולם הנחתת ואמר: “זהו צעד קטן לאדם, וצעד גדול לאנושות.” באז אולדרין ירד כעשרים דקות לאחר מכן ויחד ביצעו השניים את המשימות שנקבעו מראש, ובהן הליכה על הירח, איסוף דגימות קרקע, התקנת מצלמת טלוויזיה שתשדר תמונות מהירח לכדור הארץ והצבת לוח שעליו נכתב מסר של שלום לכל יצור חי שימצא אותו. כעבור ארבעה ימים, ב-24 ביולי 1969, נחתה אפולו 11 באוקיינוס השקט.

“קיבלנו הזדמנות לנחות על הירח, וההזדמנות הפכה לציון דרך, לארוע ששינה את תולדות האנושות,” אמר ד”ר אולדרין בהרצאתו בטכניון. “האנושות הצליחה להציב רגל במקום חדש ואחֵר לגמרי. 400 אלף איש היו מעורבים בהצלחתה של המשימה הזאת וחצי מיליארד צפו בנו באותה התרחשות היסטורית. כשחזרנו משם התקבלנו כגיבורים, אבל העולם הריע לא לנו אלא למה שייצגנו: כיבוש הבלתי אפשרי.”

 

המשימה מאדים

ד”ר אולדרין לא נח מעולם על זרי הדפנה, ובשלושת העשורים האחרונים הוא משקיע את רוב זמנו במשימה הבאה: איוש מאדים. “אני לא מדבר על ביקור, לא על כיבוש ואפילו לא על נוכחות מתחלפת של אנשים במאדים, אלא על התיישבות קבועה. התוכנית שלי מציגה נתיב מוגדר אל משכנה הבא של האנושות.”

למטרה זו הוא הקים בפלורידה את מכון החלל ע”ש באז אולדרין, הפועל לקידום ההתיישבות על מאדים, כששנת היעד לתחילת ההתיישבות היא 2040. “מאדים הוא האי הממתין לנו בחשכת החלל, אז תזיזו את התחת לשם (Get your Ass to Mars). כי שם, כפי שאמר הנשיא קנדי על משימת הנחיתה על הירח, מחכה לנו חבירה עם הגורל.”

 

אוניברסיטת החלל הבינלאומית

הרצאתו של אולדרין בטכניון נערכה במסגרת קורס SSP2016 שמקיימת במכון אשר לחקר החלל בטכניון אוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU). אולדרין מכהן כיום כנגיד ISU וההרצאה הוקדשה לזיכרו של ד”ר ג’רלד סופן, מתומכיה הגדולים של ISU בעבר. פרופ’ פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, הודה לד”ר אולדרין על בואו לטכניון ואמר: “אנשים שואלים מדוע להשקיע בחלל, והתשובה נמצאת בדור שלם שגדל לתוך ההנדסה והמדע בזכות החלל. גם הטכניון מעורב בחקר החלל בהיבטים רבים, כי זו המחויבות שלנו: להפוך את הנסתר לגלוי, את הבלתי ידוע לידוע.”

אוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU) הוקמה בשנת 1987 במסצ’וסטס, ארה”ב, וכיום פועלת משטרסבורג, צרפת. היא נתמכת על ידי סוכנויות חלל בולטות וארגוני חלל מהעולם כולו. לפרטים נוספים על SSP16 – תכנית הקיץ של אוניברסיטת החלל הבינלאומית, המתקיימת כעת בטכניון: ssp16.isunet.edu .

לצפייה בהרצאה המלאה של ד”ר באז אולדרין: https://goo.gl/7aFvm9