פרופ’-משנה אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון זכתה במענק הבינלאומי היוקרתי מטעם המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI) לחוקרים מבטיחים מחוץ לארה”ב. ברשימת הזוכים במענק חמישה חוקרים נוספים מישראל: ד”ר יוסי בוגנים וד”ר עידן עפרוני מהאוניברסיטה העברית וד”ר ערן אלינב, ד”ר שלו איצקוביץ ופרופ’ עידו עמית ממכון ויצמן למדע.
מענק International Research Scholars יינתן ל-41 חוקרים מרחבי העולם, שכל אחד מהם יקבל 650,000 דולר. המדענים שנבחרו מייצגים מגוון רחב של מדינות בעולם ומגוון רחב של תחומי מחקר ובהם מדעי המוח, גנטיקה, ביופיזיקה, פרזיטולוגיה וביולוגיה חישובית. סגן נשיא המכון הרפואי הווארד יוז דייויד קלפאם אמר כי “מדובר בקבוצת מדענים מבריקה שתקדם את המחקר הביו-רפואי בעולם, ואנו שמחים לתמוך בה לצד התורמים השותפים – קרן ביל ומלינדה גייטס, Wellcome Trust ו-Calouste Gulbenkian Foundation.”
המענק נועד לטפח מדענים מבטיחים בתחילת דרכם האקדמית בתחום הביו-רפואה ולהעניק להם חירות לסלול כיווני מחקר חדשים ולקדם פרויקטים יצירתיים. פאנל של מדענים בכירים בחר ב-41 הזוכים מתוך 1,400 מועמדים, וזאת על סמך הישגיהם בעבר והפוטנציאל שלהם להצלחה משמעותית בעתיד. התחרות הייתה פתוחה למדענים בתחילת דרכם שהועסקו במשרה מלאה באוניברסיטה מחקרית, בבית ספר לרפואה או במוסד ללא מטרות רווח וניהלו מעבדה משלהם במשך פחות משבע שנים. כריס קרפ, מנהל בכיר בקרן ביל ומלינדה גייטס, אמר כי “אנו נרגשים לשלב ידיים עם שותפינו בתמיכה במדענים מעולים אלה, שיקדמו פתרונות לאתגרי הבריאות העומדים בראש סולם העדיפויות העולמי.”
“הזכייה במענק היא כבוד גדול עבורי”, אמרה פרופ’-משנה אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, “וברור לי שהיא תזניק את המחקר שלי קדימה.” פרופ’-משנה רולס חוקרת את הקשר בין המוח ומערכת החיסון. לדבריה, “אני מתמקדת באופן שבו המוח, המחשבות והרגשות יכולים להשפיע על בריאות הגוף. על פניו זו אמנם שאלה פילוסופית אבל אפשר לחקור את ההשפעה הזאת גם באופן מדעי, משום שרגשות ומחשבות מתורגמים בסופו של דבר לפעילות מוחית שאנחנו יכולים למדוד. אנחנו יכולים להשפיע על איזורים מסוימים במוח ולבדוק את ההשלכות על מערכות אחרות, למשל על מערכת החיסון. אנחנו מתמקדים במערכת החיסון כי זו המערכת המתמודדת עם חיידקים, גידולים סרטניים ופציעות ושומרת עלינו, וכך אנחנו יכולים להבין את השפעתו של המוח עליה ועל יכולתה לחסל, למשל, תאים סרטניים. אני מקווה שהמחקרים האלה יובילו לפיתוח גישות חדשות לשפעול המנגנונים הטבעיים של הגוף הנאבקים במחלות ובגידולים סרטניים.”
ד”ר שלו איצקוביץ ממכון ויצמן למדע אמר: “זהו כבוד גדול להיות חלק מתוכנית יוקרתית זו, שתעניק למעבדתי במכון ויצמן למדע תמיכה וסיוע משמעותיים בשנים הקרובות.”
ד”ר ערן אלינב ממכון ויצמן למדע הוסיף: “בחירתי כחוקר HHMI מאוד משמעותית עבורי ועבור המחקר שלי, שכן היא מהווה הכרה במאמץ הגדול שקבוצת המחקר שלי מבצעת בשנים האחרונות בניסיון להבין ולפצח שאלות ביולוגיות משמעותיות למדע הבסיסי וגם לרפואה. אני מקווה ומאמין שבעזרת HHMI נוכל להמשיך ולפתח את המחקר שלנו לכיוונים חדשים וחשובים.”
“אנו מאושרים על שותפותנו בתמיכה בקהילה יוצאת דופן זו של חוקרים בינלאומיים,” אמרה אן-מרי קוריאט מ-Wellcome Trust. “המומחיות שלהם וצמאונם לידע יסייעו לנו להבין טוב יותר את מנגנוני הפעולה הביולוגיים, את מקורותיהן של מחלות ואת השלכותיהן.” ג’ונתן הווארד, מנהל מכון Calouste Gulbenkian Foundation, אמר: “אנו גאים לשתף פעולה בתמיכה בקבוצה יוצאת דופן זו של מדענים בתחום הביו-רפואה – תחום הניצב במרכז עבודתו של המכון שלנו.”
דר’ עידן עפרוני, מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בפקולטה לחקלאות זכה בפרס על עבודתו בחקר רגנרציה ויצירת איברים חדשים אצל צמחים. “לצמחים יכולת אדירה לשרוד פציעות חמורות” הוא אומר, “אנחנו יודעים שהם עושים זאת על ידי יצירת אזורים שנקראים מריסטמות המכילות את תאי הגזע של הצמח אך מעט מאוד ידוע כיצד הם עושים זאת”. בבסיס המחקר אנו מנסים להבין כיצד צמחים מצליחים לייצר מריסטמות ותאי גזע וכיצד ניתן לשלוט על היכולת הזו”. “אני גאה מאוד להיות חלק מקבוצת החוקרים המצויינת הזו, ואין לי ספק שהתמיכה של קרן HHMI תעזור לי לקדם את המחקר שלי ואת תחום הרגנרציה של צמחים.”
דר’ יוסי בוגנים מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית וחקר הסרטן באוניברסיטה העברית זכה בפרס על עבודתו בתחום חקר תאי הגזע להשתלות איברים. דר’ בוגנים הצליח לפתח תאי גזע משובחים לשימוש בהשתלות איברים המצעידים את חקר הרפואה הרגנרטיבית צעד קדימה לקראת שימוש בפועל ומעניק תקווה לחולים הזקוקים לטיפול הכולל השתלה תאית. “אני נרגש ומלא כבוד על הזכייה בפרס. המחקר בתחום הרפואה הרגנרטיבית ממשיך להתפתח כל העת ובמחקרנו התמקדנו בשיפור איכות תאי הגזע של תאי גזע עובריים מושרים המהווים בסיס טוב למידול מחלות ומציאת תרופות מכיוון שניתן להפיקם מחולים שונים וממחלות שונות (פרקינסון, אלצהימר, ALS ועוד…). למרות הפוטנציאל העצום הגלום בתאים אלו, איכות התאים עדיין לא מספקת בכדי להשתמש בהם בקליניקה ויש צורך למצוא את הפרוטוקול הטוב ביותר שיאפשר ייצור תאי גזע מושרים איכותיים שלא יהוו סכנה עתידית לחולה. לשמחתנו הרבה הצלחנו לקצור הצלחות מרשימות במחקרים שיצעידו את הידע ואת התחום קדימה”.
המכון הרפואי הווארד יוז
המכון הרפואי הווארד יוז (www.hhmi.org) ממלא תפקיד חשוב בקידום החינוך והמחקר המדעי. מדעני המכון, מכל רחבי הארץ והעולם, אחראים לתגליות חשובות שמקדמות הן את בריאות האדם והן את ההבנה הבסיסית בביולוגיה. המכון שואף להפוך את החינוך המדעי להתנסות יצירתית ובינתחומית המשקפת את הלך הרוח של מחקר אמיתי.
קרן ביל ומלינדה גייטס
קרן ביל ומלינדה גייטס (www.gatesfoundation.org) פועלת כדי לעזור לכל בני האדם לנהל חיים בריאים ויצירתיים, וזאת מתוך אמונה כי כל בני האדם שווים. במדינות מתפתחות היא מתמקדת בשיפור בריאותם של התושבים ומעניקה להם הזדמנות לחלץ את עצמם מרעב ומעוני. בארצות הברית היא שואפת להבטיח שלכל אדם – ובמיוחד לאוכלוסיות מועטות משאבים – תינתן הזדמנות להצליח בבית הספר ובחיים. ממרכזה בסיאטל, וושינגטון מנוהלת הקרן על ידי המנכ”לית סו דזמונד-הלמן והיו”ר השותף ויליאם גייטס, בהנהגתם של ביל ומלינדה גייטס וכן וורן באפט.
Wellcome Trust
Wellcome Trust (www.wellcome.ac.uk) היא קרן צדקה עולמית המוקדשת לשיפור הבריאות. היא תומכת בטיפוח אנשים מבריקים במדע, במדעי הרוח ובמדעי החברה, כמו גם בחינוך, במעורבות ציבורית ובמחקר רפואי יישומי. תיק ההשקעות של הקרן מעניק לה אפשרות לתמוך בעבודות מחוללות שינוי כגון ריצוף הגנום האנושי, פיתוח תרופה חדשה למלריה ועוד.
Calouste Gulbenkian Foundation
Calouste Gulbenkian Foundation (www.gulbenkian.pt/inst/en/Homepage) היא קרן בינלאומית שנושאת את שמו של הנדבן, איש העסקים ואספן האמנות יליד ארמניה קאלוסט סרקיס גולבנקיאן (1855-1969). במשך כשישה עשורים מקיימת הקרן פעילויות נרחבות הן בפורטוגל והן בארצות אחרות באמצעות פיתוח פרויקטים פנים-ארגוניים, בשותפות עם מוסדות אחרים ובהענקת מלגות ומענקים.
לסרטון של פרופ’ אסיה רולס
