קטגוריה: Uncategorized

29 חברי סגל חדשים הצטרפו למשפחת הטכניון

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא: “אתם נכנסים ל’טכניון חדש’, שמחצית מחברי הסגל האקדמי שבו הצטרפו אליו בעשור האחרון”

בשנת 2017 הצטרפו לטכניון 19 חברי סגל חדשים ו-10 רופאים הצטרפו כחברי סגל אקדמי לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט (סגל בתי חולים). חברי הסגל החדשים עוסקים במגוון רחב של תחומים ובהם אבטחה במטבעות וירטואליים, בינה מלאכותית, רשתות נוירונים מלאכותיות, חומרים דו-ממדיים, מחשוב קוונטי, התנגשויות פרוטון-פרוטון במאיץ החלקיקים LHC בשוויץ, הכשרה והערכה בהוראת המתמטיקה, השפעת המיקרוביום (חיידקי המעי) על מערכת החיסון, מחלות עור תורשתיות ורפואת האם והעובר.

ביום ההכוון שנערך לחברי הסגל החדשים אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא כי “עבורנו זהו יום חג המציין את התחדשותו המתמדת של הטכניון בשנים האחרונות. יותר ממחצית מחברי הסגל האקדמי בטכניון הצטרפו אלינו בעשור האחרון. למעשה אפשר לומר שאתם מצטרפים ל’טכניון חדש’.”

פרופ’ לביא ציין כי “עם שישית מהתקציב של אוניברסיטאות גדולות כגון MIT אנחנו מצליחים להצטיין ולהוביל הודות לחיבור בין מצוינות ללא פשרות ותחושת שליחות. השנה חנכנו את שתי השלוחות הבינלאומיות שלנו – מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק ומכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה בסין. הבחירה האמריקאית והסינית בטכניון נבעה לא רק מהמצוינות הטכניונית אלא מהצלחתו של הטכניון ‘להפוך תפוזי יפו למוליכים למחצה’ ולהוביל את פיתוחה של מדינת ישראל.”

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון מתניהו אנגלמן ציין את המאמץ המתמיד להגדלת מספר הסטודנטים לתארים גבוהים, את מספר הפוסט-דוקטורנטים וכמובן את מספר חברי הסגל בטכניון. “היעד שלנו הוא לגייס מדי שנה כ-30 חברי סגל חדשים, מה שמצריך השקעה עצומה. בכל שנה אנחנו משקיעים כ-60 מיליון שקל רק בהקמת מעבדות לחברי הסגל המצטרפים אלינו.”

המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים פרופ’ חגית עטיה אמרה כי הטכניון בוחר את חברי הסגל החדשים בקפידה רבה, וראייה לכך היא המלגות והפרסים הרבים שבהם זכו חברי הסגל המצטרפים לטכניון השנה. פרסים אלה כוללים את מלגת אלון, מלגת עזריאלי, פרס קריל, פרס ברונו, פרס בלוונטניק וחברות באקדמיה הישראלית הצעירה. פרופ’ עטיה אמרה לחברי הסגל החדשים כי “במסלול הקידום בטכניון אנחנו מעריכים אתכם על סמך מחקר אך גם על סמך רמת ההוראה שלכם, שכן הטכניון הוא אוניברסיטת מחקר האחראית גם להכשרת מהנדסים, מדענים, רופאים וארכיטקטים. המשימה שלכם היא לבנות לעצמכם עצמאות, כלומר זהות מחקרית ייחודית, ובה בעת לחתור לאימפקט – להשפעה משמעותית על העולם.”

חברי הסגל החדשים הם:

הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהפקולטה לפיזיקה –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למתמטיקה –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למדעי המחשב –

 

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למדע והנדסה של חומרים –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לחינוך, למדע ולטכנולוגיה –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ד”ר יונתן בוטבול, ד”ר רינת גבאי, ד”ר צבי גוטמכר, ד”ר רוני דודיוק-גד, ד”ר אתי דניאל-שפיגל, ד”ר ריאד חדאד, ד”ר איאד חמאיסי, ד”ר אלונה פז, ד”ר מיכל שטיין וד”ר רן שטיינברג (סגל בתי חולים – מסלול קליני).

 

29 חברי סגל חדשים הצטרפו למשפחת הטכניון

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא: “אתם נכנסים ל’טכניון חדש’, שמחצית מחברי הסגל האקדמי שבו הצטרפו אליו בעשור האחרון”

בשנת 2017 הצטרפו לטכניון 18 חברי סגל חדשים ו-11 רופאים הצטרפו כחברי סגל אקדמי לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט (צוות בתי חולים). חברי הסגל החדשים עוסקים במגוון רחב של תחומים ובהם אבטחה במטבעות וירטואליים, בינה מלאכותית, רשתות נוירונים מלאכותיות, חומרים דו-ממדיים, מחשוב קוונטי, התנגשויות פרוטון-פרוטון במאיץ החלקיקים LHC בשוויץ, הכשרה והערכה בהוראת המתמטיקה, השפעת המיקרוביום (חיידקי המעי) על מערכת החיסון, מחלות עור תורשתיות ורפואת האם והעובר.

ביום ההכוון שנערך לחברי הסגל החדשים אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא כי “עבורנו זהו יום חג המציין את התחדשותו המתמדת של הטכניון בשנים האחרונות. יותר ממחצית מחברי הסגל האקדמי בטכניון הצטרפו אלינו בעשור האחרון. למעשה אפשר לומר שאתם מצטרפים ל’טכניון חדש’.”

פרופ’ לביא ציין כי “עם שישית מהתקציב של אוניברסיטאות גדולות כגון MIT אנחנו מצליחים להצטיין ולהוביל הודות לחיבור בין מצוינות ללא פשרות ותחושת שליחות. השנה חנכנו את שתי השלוחות הבינלאומיות שלנו – מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק ומכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה בסין. הבחירה האמריקאית והסינית בטכניון נבעה לא רק מהמצוינות הטכניונית אלא מהצלחתו של הטכניון ‘להפוך תפוזי יפו למוליכים למחצה’ ולהוביל את פיתוחה של מדינת ישראל.”

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון מתניהו אנגלמן ציין את המאמץ המתמיד להגדלת מספר הסטודנטים לתארים גבוהים, את מספר הפוסט-דוקטורנטים וכמובן את מספר חברי הסגל בטכניון. “היעד שלנו הוא לגייס מדי שנה כ-30 חברי סגל חדשים, מה שמצריך השקעה עצומה. בכל שנה אנחנו משקיעים כ-60 מיליון שקל רק בהקמת מעבדות לחברי הסגל המצטרפים אלינו.”

המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים פרופ’ חגית עטיה אמרה כי הטכניון בוחר את חברי הסגל החדשים בקפידה רבה, וראייה לכך היא המלגות והפרסים הרבים שבהם זכו חברי הסגל המצטרפים לטכניון השנה. פרסים אלה כוללים את מלגת אלון, מלגת עזריאלי, פרס קריל, פרס ברונו, פרס בלוונטניק וחברות באקדמיה הישראלית הצעירה. פרופ’ עטיה אמרה לחברי הסגל החדשים כי “במסלול הקידום בטכניון אנחנו מעריכים אתכם על סמך מחקר אך גם על סמך רמת ההוראה שלכם, שכן הטכניון הוא אוניברסיטת מחקר האחראית גם להכשרת מהנדסים, מדענים, רופאים וארכיטקטים. המשימה שלכם היא לבנות לעצמכם עצמאות, כלומר זהות מחקרית ייחודית, ובה בעת לחתור לאימפקט – להשפעה משמעותית על העולם.”

חברי הסגל החדשים הם:

הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהפקולטה לפיזיקה –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למתמטיקה  –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למדעי המחשב –

 

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למדע והנדסה של חומרים –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לחינוך, למדע ולטכנולוגיה –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרופ”ח ניצה גולדנברג-כהן (סגל בתי חולים – מסלול רגיל), ד”ר יונתן בוטבול, ד”ר רינת גבאי, ד”ר צבי גוטמכר, ד”ר רוני דודיוק-גד, ד”ר אתי דניאל-שפיגל, ד”ר ריאד חדאד, ד”ר איאד חמאיסי,  ד”ר אלונה פז, ד”ר מיכל שטיין וד”ר רן שטיינברג (סגל בתי חולים – מסלול קליני).

 

טקס חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון

 

פרופ’ פרץ לביא: “שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!”‏‎
במסורת היהודית אומרים ברכת ‘שהחיינו’ כביטוי להכרת תודה על היותנו חיים ובריאים ועל כך שנפלה בחלקנו הזכות לחוות את הרגע הזה.
אין לי ספק שכולנו שותפים היום לתחושה זו של השתאות והכרת תודה במעמד חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון מכון טכנולוגי לישראל, כאן בעיר שנטאו שבמחוז גואנגדונג.
לפני שנתיים בדיוק, ב-16 בדצמבר 2015, הונחה אבן הפינה למכון, והיום כבר לומדים כאן 216 סטודנטים שיהפכו לבוגרי המחזור הראשון של מכון גואנגדונג-טכניון בשנת 2021.

הקמתו של קמפוס אקדמי חדש זה, שבו ילמדו הסטודנטים הנדסה כימית, מדע והנדסה של חומרים והנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מבשרת עידן חדש של מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים. זהו הישג מדהים.
הקמתו של קמפוס חדש ומרהיב זה לא הייתה קורמת עור וגידים ללא החזון הנחוש, הנדיבות המפליגה והמסירות העמוקה שהפגין מר לי קא שינג וללא מנהיגותן של ממשלת מחוז גואנגדונג, העיר שנטאו והנהלת אוניברסיטת שנטאו, שותפתנו במיזם.

מר לי היקר, אמרת בעבר, כי “אדם יכול להשתמש בכישוריו כדי לרכוש כבוד, אך רק תרומתו תוכל לגעת בזולת”. אתה השגת את שניהם – זכית בכבוד עצום הודות ליכולותיך המגוונות ונגעת בחייהם של אנשים רבים בעבר ובחייהם של רבים מספור בעתיד – דורות עתידיים של סטודנטים – הודות לתרומתך. על זאת, בשמנו ובשמם, נהיה אסירי תודה לך לעד.
הרעיון של הכרת תודה טבוע עמוק בתרבות היהודית והסינית, והוא אינו המכנה המשותף היחיד בין שתי המסורות. הערכים שאנו חולקים הופכים את השותפות הנחנכת היום לשיתוף פעולה טבעי וחם. הנה כמה ערכים נוספים המשותפים לנו ולכם:

•בשתי התרבויות נתפס המוסר כערך מרכזי.
•שתי התרבויות מוקירות הורים וקשישים ומייחסות חשיבות רבה לקשרים שבין הורים לילדיהם.
•לשתי התרבויות היסטוריה ארוכת שנים של מסורת כתובה.
•שתי התרבויות פועלות על פי לוח שנה ירחי, ושתיהן מוסיפות חודש נוסף בשנים מסוימות כדי להתאים את החודשים לעונות החקלאיות.
ואולי ההיבט הרלוונטי ביותר לחגיגה שלנו כאן היום:
•השכלה היא ערך מרכזי במסורת היהודית ובמסורת הסינית.
“ספר המאמרות של קונפוציוס” פותח במילים: “אמר החכם: מי שלומד תורה וחוזר עליה לפרקים, וכי לא הנאה היא לו? מי שבא אליו חבר ממרחק, וכי לא תענוג הוא לו? מי שלא הכירו בו הבריות כערכו ואף על פי כן לא בא לכלל תרעומת – וכי לא איש המעלה הוא?”
הקטע הראשון של המאמרות, ספר שסינים רבים למדו בעל פה במהלך הדורות, מתמקד בלמידה, בביקור חברים ובטיפוח תכונות טובות. במסורת היהודית, אותם ערכים מכונים מידות. אלה הערכים שאנשים שואפים לטפח במהלך חייהם.

מקבילה יפה נוספת ניתן למצוא בשאלה ששואל דזה גונג, אחד מתלמידיו של קונפוציוס, ובתשובתו של קונפוציוס. “שאל דזה גונג: כלום יש מאמר אחד שראוי לו לאדם לנהוג על פיו כל ימיו? אמר החכם: הלא הוא המאמר על נתינת הדעת על חבר. את מה שאינך מייחל לעצמך אל תעשה לאחרים”. זוהי המקבילה הסינית לפתגם של הלל הזקן ביהדות -‏ מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך.
שאילת שאלות גם היא משהו סיני מאוד ויהודי מאוד. במאמרות של קונפוציוס, הפועל “לשאול” מופיע יותר מ-100 פעמים, וגם כאן במכון גואנגדונג-טכניון אנו מעודדים לשאול שאלות חקרניות, סקרניות, מחקריות, המובילות את הסטודנטים ואת החוקרים של היום ושל המחר במסע לגילוי פלאי המדע הסובבים אותנו, למען האנושות.
לסיום, הרשו לי להביע משאלה כי הסטודנטים ימשיכו בדרך המצוינות, יום אחר יום.
ברכותיי!

 

* הציטוטים מתוך מאמרות/ קונג פו צה (קונפוציוס) בתרגום דניאל לסלי ואמציה פורת, מוסד ביאליק ירושלים 1969

לצפייה בנאום:

מכון גואנגדונג-טכניון: הרוח הישראלית חוברת לעוצמה הסינית. המכון יפעל להכשרת האליטה המדעית-הנדסית שתעצב את העולם בעשורים הבאים

 

היום, 18 בדצמבר 2017, נחנך בסין מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT). המיזם הוא פרי שותפות היסטורית בין קרן לי קא שינג, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו והטכניון. הטקס התקיים היום בשעות הבוקר (שעון סין) במעמד הוגה הרעיון מר לי קא-שינג, ראש עיריית שנטאו דזנג ג’יאנגה, ראש עיריית חיפה יונה יהב, חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, פרופ‘ יפה זילברשץ, יו”ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת) של המועצה להשכלה הגבוהה, קונסול ישראל בגואנגדז’ו נדב כהן, קונסולית ישראל בשנגחאי אהובה שפילר, נציגי הממשל הסיני ומאות אורחים מרחבי העולם.

 

“שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!”, ‏‎אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “במסורת היהודית אומרים ברכת ‘שהחיינו’ כביטוי להכרת תודה על היותנו חיים ובריאים ועל כך שנפלה בחלקנו הזכות לחוות את הרגע הזה. אין לי ספק שכולנו שותפים היום לתחושה זו של השתאות והכרת תודה במעמד חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון מכון טכנולוגי לישראל, כאן בעיר שנטאו שבמחוז גואנגדונג.

“הקמתו של קמפוס אקדמי חדש זה, שבו ילמדו הסטודנטים הנדסה כימית, מדע והנדסה של חומרים והנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מבשרת עידן חדש של מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים. זהו הישג מדהים.”

פרופ’ לביא התייחס בנאומו לדמיון הרב בין המסורת היהודית לתרבות הסינית, דמיון הכולל מורשת כתובה עתיקה ורחבה, הצבת המוסר במרכז התרבות והתייחסות להשכלה כאל ערך מרכזי. הוא הודה לפילנתרופ לי קא-שינג, שיוזמתו ותמיכתו הכספית הניעו את המיזם.

 

מכון גואנגדונג-טכניון נוסד בתמיכתם של מושל מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו, ממשלת סין וקרן לי קא שינג (LKSF). הוא נועד להכשיר אליטה מדעית-הנדסית שתשפיע על סין ועל העולם כולו בעיקר בהיבטים הקשורים באיכות הסביבה. המכון יקדם שיתופי פעולה עם אוניברסיטת שנטאו ועם הטכניון, ובתחום הרפואה כבר מתקיימים שיתופים כאלה.

 

בראש האוניברסיטה החדשה עומד נשיא מכון טכניון-גואנגדונג מר לי ג’יאנג, שאמר בטקס כי “סין הגדולה מציעה לטכניון כר פעולה נרחב לממש בו את מצוינותו האקדמית. עלינו ללמוד מישראל חשיבה חדשנית מהי.”

 

מטעם הטכניון מוביל את המכון חתן פרס נובל לכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר. לדבריו, “פתיחת קמפוס הטכניון בסין היא עדות נאמנה ליחסים המצוינים בין סין וישראל וחשוב לא פחות – להערכה הרבה של הענק הסיני להישגים המדעיים וההנדסיים של ישראל הקטנה ולחינוך המוביל אליהם. חשוב לזכור שגם לנו יש מה ללמוד מן הסינים – תכנון והקמה של פרויקטים גדולים, עמידה בלוח זמנים וחריצות אינסופית. אין שום ספק שכל הצדדים המעורבים במיזם יפיקו ממנו תועלת רבה.”

חנוכת הקמפוס מתרחשת שנתיים בלבד אחרי הנחת אבן הפינה למכון, שנערכה בדצמבר 2015 מול קהל של כ-5,000 איש ובהשתתפות הנשיא התשיעי שמעון פרס ז”ל, שאמר אז: “הקמת שלוחת הטכניון בסין מוכיחה כי החדשנות הישראלית חוצה גבולות גיאוגרפיים. סין היא אחת השותפות המרכזיות של ישראל בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק, ולשתי המדינות יש הרבה מה לחלוק ומה ללמוד זו מזו.”

 

מיד לאחר הטקס הרשמי היום המשיכו המשתתפים לפתיחתה של תערוכה חדשה שעוצבה במיוחד לרגל האירוע. התערוכה “Technion Wisdom – The Art of Science” מציגה 37 מחקרים ופיתוחים של חוקרי הטכניון ושל בוגריו. יוצרת התערוכה ענת הר-גיל העניקה לפיתוחים אלה פרשנות אמנותית המנגישה אותם לכלל הציבור.

במסגרת הארוע יתקיים גם כנס מדעי בהשתתפות חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת שנטאו. ההרצאות יעסקו בנושאים שונים ובהם ביולוגיה ימית, תכנון חופים ורפואה.

 

מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה

 

מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT), שהוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו, הוא אוניברסיטה איכותית, חדשנית ומכוונת-מחקר. הקמפוס החדש משתרע על פני שטח של 100,000 מ”ר וכולל 13 בניינים, 29 כיתות לימוד, 14 מעבדות הוראה ו-55 מעבדות מחקר. 6 בניינים משמשים למגורי סטודנטים וחברי סגל.

בשנה שעברה העניק משרד החינוך הסיני אישור הוראה למכון גואנגדונג-טכניון, אשר “יפעיל ויקדם את התוכניות לתארים מתקדמים (מאסטר ודוקטור) על סמך הניסיון הרב של הטכניון בתחום זה, ותעודות הבוגרים יונפקו על ידי הטכניון. מכון גואנגדונג-טכניון יחתור לצמיחה כלכלית ולפיתוח חברתי על בסיס התחומים שבהם מצטיין הטכניון ובהתאם לאתגרים הסביבתיים שעמם מתמודדת סין.”

בהתאם לאישור משרד החינוך הסיני ילמדו במכון בעשור הראשון (בין השנים 2026-2017), כ-3,000 סטודנטים, מהם 300 לתארים מתקדמים. בהתחלה יציע המכון לתלמידי תואר ראשון מסלולים בהנדסה כימית, בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובהנדסת חומרים. תחומי הלימוד למאסטר הם הנדסה כימית, הנדסת חומרים, הנדסת מזון, הנדסת סביבה, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה. תחומי ההשתלמות לתואר דוקטור יהיו בהנדסה ובמדעים בהתאם לתחומי ההתמחות של חברי הסגל במכון.

 

בהמשך הדרך יכלול המכון שלוש פקולטות אקדמיות: מדע, הנדסה ומדעי החיים. בשנים הבאות יגדל המכון הן בשטחו הבנוי והן במספר הסטודנטים וחברי הסגל, אולם כדי לשמור על רמת ההוראה הגבוהה יתבצע הגידול בהדרגה. בשנת 2036 צפויים ללמוד במכון גואנגדונג-טכניון כ-5,000 סטודנטים, כאלף מהם לתארים מתקדמים. שטח המכון יורחב בהתאם משטחו הנוכחי, 100,000 מ”ר, ל-400,000 מ”ר בעתיד.

 

ההתקשרות בין הטכניון למחוז גואנגדונג הובילה לכמה הסכמים נוספים לשיתוף פעולה, ובהם מזכר הבנות לשיתוף פעולה מדעי בין מדינת ישראל למחוז גואנגדונג, הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי וכן הסכם ערים תאומות בין הערים חיפה ושנטאו.

 

לסרטון מהקמפוס החדש

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתב העת המדעי היוקרתי Science מדווח על תגלית מדעית פורצת דרך המדמה “מפץ גדול” פוטוני בסקאלה הננומטרית. את המחקר ערך צוות חוקרים בראשותו של פרופ’ ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

 

כתב העת Science מדווח על תגלית מדעית פורצת דרך שחשפה קבוצת המחקר של פרופ’ ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות ומהמכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי (RBNI) בטכניון. התגלית מדגימה מעבר ממערכת פיזיקלית מסודרת למערכת לא מסודרת באופטיקה בסקאלת הננומטר, ומדגימה “מפץ גדול” פוטוני בסקאלה הננומטרית בתנאי מעבדה, בדומה למודלים הקיימים בקוסמולוגיה.

 

“המחקר  שלנו עוסק בפיתוח רכיבים אופטיים בסקאלת הננומטר ובהבנת האינטראקציה

בין האור למבנים קטנים,” מסביר פרופ’ חסמן, ראש המעבדות לננו אופטיקה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. “מטרת המחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת Science ואשר בוצע בהשראת מודל “המפץ הגדול” בקוסמולוגיה היתה להדגים כיצד מערכת פיזיקלית עוברת ממבנה של סדר לאי סדר. ניסינו להבין את מנגנון מעבר הפאזה הטופולוגי (מעבר ממצב מסודר לאי סדר קיצוני כתוצאה משבירת סימטריה) בסקאלה הננומטרית.”

 

המחקר בוצע על ידי קבוצת המחקר לננואופטיקה בראשותו של פרופ’ חסמן, שבה חברים תלמידי המחקר אלחנן מגיד, מיכאל ינאי, ארקדי פאירמן, איגור יולביץ’ והחוקר ד”ר ולדימיר קליינר.

“המפץ הפוטוני” הודגם בעזרת מטא-משטחים ננומטריים המבוססים על אנטנות זעירות מסילקון (ננואנטנות). “באמצעות ננואנטנות שייצרנו במעבדה בטכנולוגיית סיליקון פיתחנו דרך לשליטה באי הסדר במערכת – בהגדלת האנטרופיה,” מסביר פרופ’ חסמן.

 

“האור מורכב מפוטונים, חלקיקים ללא מסה שנעים במהירות האור. כל פוטון מתנהג כמו סביבון המסתחרר עם כיוון השעון או נגד כיוון השעון. (בטרימינולוגיה המדעית: ספין חיובי או ספין שלילי ).

כאשר עוברים ממצב מסודר למצב בו יש אי סדר קטן, כלומר משנים מעט את הזווית של הננואנטנות, מתרחש “ספין-הול פוטוני”,  פיצול מרחבי של הפוטונים בעלי ספינים הפוכים, פוטונים בעלי סחרור חיובי נעים לכיוון מסוים ובעלי הסחרור השלילי נעים לכיוון המנוגד. זהו פיצול קטן מאוד בסקאלת הננומטר ולכן השתמשו החוקרים ברעיון של פרופ’ יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל-אביב, הנקרא מדידה קוונטית חלשה, כדי למדוד הפרדה ננומטרית בין שני מצבי ספין של חלקיקי האור. עם הגברת אי הסדר וכאשר המערכת מגיעה לנקודה קריטית, בה יש אי סדר מוחלט, מתרחש “מפץ גדול” בננואופטיקה, דהיינו  פיזור של הפוטונים בעלי ספינים הפוכים לכל הכיוונים (בטרימנולוגיה המדעית -“אפקט רשבא הרנדומלי”). שבירת הסימטריה במערכת מתבטאת ביצירת מערבולות אופטיות הקרויות פגמים טופולוגיים. מערבולות אופטיות נוצרו כתוצאה  מאינטראקציה בין מסלול הפוטון (חלקיק האור) לספין שלו. במדידה התגלתה תופעה ייחודית מאוד – גידול מרחבי דרמטי במספר המערבולות האופטיות ויצירת דחייה בין המערבולות כתוצאה מאי הסדר.”

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התגלית היא פריצת דרך מדעית עולמית שהתבצעה כאמור לראשונה במעבדתו של פרופ’ חסמן בטכניון והיא מתארת “מפץ גדול” פוטוני, כלומר “מפץ גדול” בסקאלה ננומטרית המבוסס על אור.
המחקר נותן השראה להבנת אי סדר במצב מוצק ויתרום רבות לתחום הספינטרוניקה. בנוסף, הוא פותח אפשרויות לתכנון חומרים פוטוניים תוך בקרה של דרגת האי סדר שלהם.

 

פרופ’ חסמן הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום הננופוטוניקה –אינטרקציה של פוטונים עם מבנים בקנה מידה ננומטרי , וייסד את תחום הספינאופטיקה. בשנים האחרונות פיתח פרופ’ חסמן יחד עם חברי קבוצת המחקר שלו מערכים של ננואנטנות מסיליקון, שבאמצעותן ניתן לעצב אלומות אור ולשלב מספר רב של רכיבים אופטיים ברכיב בודד ננומטרי.

פרופ’ חסמן מציין בגאווה את ההישגים הגדולים של קבוצתו “בארבע השנים האחרונות פרסמנו כל שנה מאמר פורץ דרך בכתב העת Science. הישגים אילו היקנו לאלחנן מגיד את פרס וולף היוקרתי לדוקטורנטים מצטיינים ב-2017. קבוצת המחקר שלי הניחה את היסודות בשנת 2001 לתחום המטא-משטחים האופטיים – photonic nanoscale metasurfaces, שכיום נחשב לאחד התחומים החמים ביותר באופטיקה, ומעבדות מחקר רבות בעולם עוסקות בתחום זה.”
קבוצתו של פרופ’ חסמן כוללת חוקרים מדיספלינות שונות, פיזיקה ומדעי ההנדסה, העוסקים הן במחקר בסיסי והן במחקר יישומי המוביל ליישומים רבים בתעשיית ההייטק.

לפרופ’ חסמן שיתוף פעולה פורה עם אוניברסיטת סטנפורד בארה”ב, המניב מחקרים פורצי דרך ופרויקטי מחקר משותפים, וכמו כן מאפשר לחוקרים בקבוצתו להוביל מחקרים עם עמיתים בארה”ב. המחקר נתמך ע”י הקרן הלאומית למדע (ISF) והרכיבים מומשו במרכז לננו-אלקטרוניקה ע”ש זיספל (MNFU).

למאמר בכתב העת SCIENCE לחצו כאן

לסרטון הסבר על המחקר

 

 

 

 

 

 

התגלית סוללת דרך לזיהוי חולי סרטן שיגיבו היטב לטיפול במעכבי PRMT5 – אנזים המעודד התפתחות תאים סרטניים.
את המחקר הוביל פרופ’ זאב רונאי ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC)

 

מחקר חדש של פרופ’ זאב רונאי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC), חושף לראשונה את תפקידו הקריטי של חלבון בשם שרפין בהתפתחות גידולים סרטניים.
המאמר, שהתפרסם השבוע בכתב העת The Journal of Clinical Investigation, מראה כי לשרפין תפקיד מרכזי בבקרת PRMT5 – אנזים חשוב המעורב בהתפתחות סרטן. כיום נעשים נסיונות לעכב את פעילותו של PRMT5 בחולי סרטן אולם הגילוי החדש, המצביע על תפקיד השרפין בבקרת PRMT5, מאפשר לזהות את קבוצות החולים שבהן עיכוב  PRMT5 צפוי להיות יעיל יותר.

המאמר קושר את השרפין לשניים מהתהליכים החיוניים בתפקוד החלבון בתא – מתילציה ואוביקוויטינציה. מתילציה היא תהליך ביולוגי המשתיק גנים וכך משפיע על תפקודן של פוקנציות בחלבון. אוביקוויטינציה מובילה לפירוק חלבונים משובשים כדי שלא יפגעו בתפקודם של התא, האורגניזם והרקמה. שני התהליכים האמורים נחקרו רבות, אולם במחקר הנוכחי מתברר שליחסי הגומלין ביניהם יש משמעות רבה בהתפתחותו של הגידול הסרטני.

 

החלבון המרכזי שנחקר על ידי קבוצת המחקר בראשות פרופ’ רונאי הוא שרפין (SHARPIN). החוקרים גילו כי סוגי סרטן רבים – לרבות מלנומה, סרטן הערמונית, סרטן השד וסרטן הריאות – מאופיינים ברמה גבוהה של שרפין. יתר על כן, הם הראו כי עיכוב של חלבון זה בולם מסלולים המאיצים את התפתחות הגידול הסרטני.

 

המחקר הנוכחי חושף כאמור את תפקידו של השרפין בבקרת PRMT5. שרפין, מתברר, מכתיב את פעילותו של PRMT5 ואת מעורבותו במתילציה של חלבונים. לדברי פרופ’ רונאי, “שרפין מכוונן את פעילותו של PRMT5. במילים אחרות, הוא מעין נווט שמראה ל- PRMT5 לאן ללכת וכך קובע אילו חלבונים יעברו מתילציה. האנליזה שביצענו מאפשרת להעריך את רמת התגובה העתידית של המטופל לטיפול במעכבי PRMT5: כאשר רמת השרפין נמוכה, הטיפול צפוי להיות אפקטיבי יותר.”

המחקר בוצע בשיתוף חוקרים מהמכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן-דייגו (SBP) יחד עם פרופ’-משנה יונגסו קים וחוקרים באוניברסיטת שנטאו בסין. זהו מחקר ראשון המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו, והוא מומן בחלקו על ידי תוכנית המחקר המשותפת לשתי האוניברסיטאות. פרופ’ רונאי, ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC) ויועץ מדעי ראשי במכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן-דייגו (SBP), זכה בשנה שעברה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה העולמית לחקר המלנומה .(SMR)

המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון הוא גוף ראשון מסוגו בישראל, שימזג את הידע הנרחב ואת הניסיון הרב שנצברו בטכניון ובמרכזים הרפואיים המסונפים אליו בתחומי הרפואה האונקולוגית.

כתב העת Science: חוקרים בטכניון פענחו את תהליך ההיווצרות של “עדשות מחוסמות” בסביבה תת-ימית

קבוצת מחקר בינלאומית, בראשות פרופ’ בעז פוקרוי וחוקרים מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, גילתה כיצד מייצר נחשון הים Ophiocoma wendtii חומרים הדומים לזכוכית מחוסמת, וזאת בתנאים השוררים מתחת למים. הממצאים, שפורסמו היום בכתב העת המדעי היוקרתי Science, צפויים להוביל לפיתוח דרכים חדשות לייצור חומרים קרמיים חזקים למגוון שימושים.

החוקרים חשפו את מנגנון ההגנה הייחודי של עדשות עמידות במיוחד הממוקמות על זרועותיו של ה- Ophiocoma wendtii – נחשון ים המתגורר בשוניות מתחת למים. על זרועותיו של אורגניזם זה מתפתחות מאות עדשות ממקדות אור בתהליך העשוי לסייע בפיתוח חומרים קרמיים עמידים. העדשות, העשויות גיר, חזקות ומדויקות, ופענוח המבנה הגבישי והננומטרי שלהן העסיק בשלוש השנים האחרונות את פרופ’ בעז פוקרוי ואת קבוצת המחקר שלו בטכניון.

פרופ’ פוקרוי חוקר חומרים הנוצרים על ידי יצורים חיים ומפיק חומרים מלאכותיים דומים בשיטות השואבות השראה מהטבע. צדפים, פנינים, עצמות ושריון-צב הם דוגמאות לביו-מינרלים – מינרלים הנוצרים על ידי האורגניזם עצמו.

“מה שמרשים בביו-מינרלים הוא שהם עשויים מהחומרים הזמינים לאורגניזם – גיר, לדוגמה,” אומר פרופ’ פוקרוי. “מהנדסים לעולם לא יבחרו גיר כחומר בנייה עמיד, אבל הטבע עושה זאת, ובהצלחה, על ידי אסטרטגיות שונות של חיזוק והקשחה. יתר על כן, בעלי החיים האלה מייצרים את הביו-מינרליים בתנאים הנתונים בטבע, בלי תנורים ומכשירי לחיצה המשמשים במעבדות. לכן ברור שלנו, כמדענים וכמהנדסים, יש הרבה מה ללמוד מהתהליכים האלה.”

 

בשנת 2001 פורסם בכתב העת Nature מאמר של פרופ’ ג’ואנה אייזנברג (שהייתה מאוחר יותר המנחה של פרופ’ פוקרוי בפוסט-דוקטורט שלו בהרווארד), ובו תיאור ראשון של המערכת האופטית המתוחכמת של נחשון הים – Ophiocoma wendtii, העשויה מעדשות מיקרוסקופיות הבנויות מחומר הקרוי קלציט. עדשות אלה ממקדות את אור השמש ומקרינות אותו על מרכזים עצביים המעבירים את המידע לשאר הגוף דרך מערכת העצבים.

“עדשות ה- Ophiocoma wendtii מיוצרות בים הפתוח, לא במעבדה, ולמעשה גילינו אסטרטגיה לחיזוק של חומר פריך ולהגדלת עמידותו, בתנאים טבעיים,” אומר פרופ’ פוקרוי. “מדובר ב’הנדסת גבישים’ ובחיסום בלי חימום ובלי לחיצה – תהליך שעשוי להיות יעיל מאוד במדע ובהנדסה של חומרים.”

לשם השוואה, זכוכית מחוסמת ובטון דרוך מיוצרים על ידי מאמצי לחיצה – כוחות הדוחסים את החומר ומשאירים אותו במצב דחוס יותר ממצבו הטבעי. חיסום זכוכית, לדוגמה, מבוצע על ידי חימום החומר וקירורו המהיר. בתהליך זה מתקרר החלק החיצוני של החומר מהר יותר מחלקו הפנימי וכך דוחס אותו.

חוקרי הטכניון גילו כי השלב המכריע בייצור עדשת ה- Ophiocoma wendtii הוא המעבר מפאזה אמורפית – הפאזה שבין נוזל ומוצק – לפאזה הגבישית. בשלב זה מתבדלים מכלל החומר חלקיקי קלציט ננומטריים העשירים במגנזיום ומאופיינים בצפיפות גבוהה יותר ברמה האטומית. השוני בין ריכוזי המגנזיום בחלקיקי הקלציט השונים יוצרת דרגות שונות של קושי, צפיפות ולחץ באזורים שונים בחומר. החלקיקים העשירים במגנזיום לוחצים על החלק הפנימי של העדשה בתהליך התגבשותה וכך “מחסמים” אותה לחומר גבישי שקוף וקשיח מאוד.

 

“הטבע מפגין יצירתיות רבה בשיפור יכולותיו של האורגניזם בהקשרים שונים כגון חוזק, חישה והגנה עצמית, וכאן אנחנו רואים יעילות רבה בשימוש שעושה ה-Ophiocoma wendtii בחומרי הגלם הזמינים ומייצר בתנאים הנתונים עדשות חזקות ומדויקות מאוד,” אומר פרופ’ פוקרוי.

כעת יוכלו מדענים ומהנדסים לרתום את האסטרטגיה שהתגלתה במחקר לטובת הקשחה וחיסום של חומרים קרמיים מלאכותיים המשמשים במגוון יישומים – מעדשות אופטיות ועד מנועי טורבו ושתלים ביו-רפואיים.

תהליך היווצרותן של עדשות הקלציט פוענח בשורה ארוכה של ניסויים במתקנים שונים ובהם מאיץ החלקיקים בגרנובל (צרפת) ומיקרוסקופ “טיטן” בטכניון. האנליזה המכנית (האנליטית והניסויית) בוצעה על ידי פרופ’ ניקולא פוגנו מאוניברסיטת טרנטו באיטליה, אוניברסיטת קווין מרי בלונדון וקרן אדוארדי אמלדי בסוכנות החלל האיטלקית. במאמר שותפים פרופ’ פוקרוי ו-9 חוקרים נוספים מהטכניון: ד”ר אירינה פולישצ’וק, אביגיל ברכה, יעל אטינגר-גלר, סטס קוזצ’קביץ’, ד”ר אלכס קצמן, ד”ר ירון קאופמן, ד”ר דוד לוי ולאוניד בלוך. השותפים בחו”ל הם פרופ’ פופה גילברט מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, ד”ר גורדון קלר ממוזאון הטבע במחוז לוס אנג’לס, פרופ’ ניקולא פוגנו, ד”ר פול זסלנסקי מבית החולים שָריטֶה בברלין ומדענים ממאיץ החלקיקים בגרנובל. המחקר נערך בתמיכה של מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה בטכניון, מלגת אלון והמועצה האירופית למחקר.

למחקר המלא לחצו כאן: https://goo.gl/JekGCk

יו”ר הוועדה ד”ר אברהם נגוסה: “אנחנו מוקירים את שליחותו של הטכניון ואת תרומתו בקליטת העולים ובשילובם בחברה הישראלית”

ב-23 בנובמבר ביקרו בטכניון חברי ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, בראשותו של ח”כ ד”ר אברהם נגוסה. בביקור השתתפו  גם חבר הוועדה ח”כ יואל רזבוזוב, נציגי משרד העלייה והקליטה ונציגי ארגוני עולים. במסגרת הביקור פגשו המבקרים סטודנטים עולים הלומדים בטכניון ונחשפו למערך התמיכה המלווה אותם.

ד”ר נגוסה הודה על ההזמנה לביקור בטכניון ואמר: “אנחנו מוקירים את שליחותו של הטכניון ואת תרומתו בקליטת העולים ובשילובם בחברה הישראלית. חינוך והשכלה הם כלים חיוניים להצלחה, וחשוב להקנות אותם גם לעולים החדשים. עולים שיקבלו כאן השכלה ראויה ירגישו שהם חלק מהמקום וגם יתרמו יותר לחברה.”

בטכניון לומדים כיום 560 עולים ממדינות רבות ובהן אתיופיה, רוסיה, קנדה, מדינות דרום אמריקה, ארה”ב וצרפת. הסטודנטים העולים מקבלים מלשכת דיקן הסטודנטים, ומהיחידה לקידום סטודנטים הפועלת במסגרתה, תמיכה מקיפה הכוללת היבטים אקדמיים, כלכליים וחברתיים.

דיקן הסטודנטים פרופ’ בני נתן תיאר את חוויותיו כסטודנט עולה מיוון: “הגעתי בתחילת שנות ה-70 בלי לדעת מילה אחת בעברית, והסמסטר הראשון שלי היה כישלון מוחלט. אבל הטכניון היה טוב אלי וכך השלמתי שלושה תארים. היום המערכת שלנו טובה אפילו יותר, עם סיוע פסיכולוגי, סיוע במעונות, תמיכה אקדמית ותמיכה כלכלית. המשימה שלנו היא תמיכה בחלש, כי אם לא נתמוך באדם החלש נפגע ברקמה של החברה הישראלית.”

בדברי הברכה שלו לוועדה כרך נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא את תולדות הטכניון עם קליטת העלייה והדגיש את מחויבותו של הטכניון לפעילות זו. “כבר בראשית דרכו החליט הטכניון לקבל חברי סגל וסטודנטים ללא קשר למוצאם ולאמונותיהם, והחלטה זו לא השתנתה עד היום. בשנות התשעים חוללה העלייה ממדינות ברית המועצות שינוי עצום גם בטכניון. מספר הסטודנטים זינק תוך שנתיים ב-25%, וחלק מאותם סטודנטים עולים הם כיום חברי סגל.”

“אנו מייחסים חשיבות רבה לחשיפת הטכניון לקהלים רבים שאינם מכירים את הפעילות המערכתית של הטכניון, המעניק יחס אישי לכל סטודנט וסטודנטים הלומדים בו מבלי לוותר על מצוינות ורמה אקדמית,” אמרה במפגש פרופ’ אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה, שהזמינה את הוועדה לביקור בטכניון, “הטכניון מחוייב לתת לכל עולה שיכול/ה להצליח בלימודים בטכניון את התמיכה המתאימה. אנו נסייע ככל שצריך ונשקיע את המשאבים הדרושים, אך לא נוותר על מצוינות. מצוינות זו חשובה לכולנו, ובפרט לסטודנטים, על מנת להבטיח את השתלבותם בהצלחה בחברה בישראל.”

במסגרת הביקור התקיים פאנל ובו השתתפו שישה סטודנטים עולים שסיפרו על חווית הלימודים שלהם בטכניון, על האתגרים הגדולים ועל התמיכה המערכתית שהטכניון מעמיד לרשותם. הסטודנטים הם  שי אביג, בן למשפחה ממוצא אתיופי הלומד בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי; אלכסי  קצנר, שעלה לבדו מאוקראינה ועומד לסיים תואר ראשון בהנדסת מכונות; טל רומנסקי, שעלה לבדו מברזיל ולומד כיום בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון; יצחק אביאל, בן למשפחה ממוצא אתיופי שלא ידע על הטכניון עד שפנו אליו מהעתודה, וכיום לומד בפקולטה להנדסת מכונות; שירלי קבדה, העומדת להתחיל תואר שני בהנדסת מכונות במסגרת תוכנית העתודה עתידים-ברקים; וג’רמי אנסל מקנדה, הלומד בפקולטה להנדסת חשמל. “למדתי בבית ספר דתי לאומי בארה”ב ביסודי ובתיכון,” סיפר אנסל, “בגיל 13 ביקרתי בישראל עם המשפחה שלי, והתאהבתי – מדינה שכולם מדברים בה עברית ובכל פינה יש מסעדה כשרה. אחרי התיכון הגעתי לישראל, ואחרי שנה בישיבה התגייסתי להנדסה קרבית. בתום השירות שקלתי ללמוד ב-MIT, אבל בסוף החלטתי ללמוד בישראל, וכפי שרציתי את האוניברסיטה הכי טובה בארה”ב, כאן בחרתי באוניברסיטה הכי טובה – הטכניון. צריך להודות שגם ההפרש בשכר הלימוד עזר לי בהחלטה…

התחלתי את הלימודים כאן בהנדסת מכונות והמשכתי בהנדסת חשמל. כיום אני בן 24, נשוי ואב לילד שנמצא כאן בגן בטכניון. החלום? להתחיל לעבוד אחרי התואר, אולי בהתחלה כשכיר אבל בשאיפה להקים סטארט-אפ.”

ראש היחידה לקידום סטודנטים דליה פלד, שהנחתה את הפאנל, אמרה: “האנשים האלה הם חלק מהפסיפס האנושי שמרכיב את הטכניון, והסיפורים האישיים הם שנותנים לנו דלק ואנרגיה לעזור להם.”

במעבדת המחקר לרובוטיקה של דר’ ארז כרפס, בפקולטה ע”ש ויליאם דוידסון להנדסת תעשייה וניהול למדו חברי הוועדה על רובוטים קוגניטיביים. חוויה מיוחדת צפתה לחברי הוועדה בעת ביקורם בסדנת פרויקט הפורמולה של הטכניון בפקולטה להנדסת מכונות. ח”כ נגוסה הביע את הערכתו לסטודנטים בטכניון, שבנוסף ללימודים המאתגרים מוצאים את הזמן גם לייצג את הטכניון בכבוד בתחרויות בינלאומיות.

“התפעלתי מהשאיפה למצוינות ולחדשנות ומאיכותם של הסטודנטים הלומדים בטכניון”, סיכם ד”ר נגוסה את הביקור בדף הפייסבוק שלו, “בפגישתי עם הסטודנטים העולים שמעתי מהם על השתלבותם בלימודים ועל האתגרים הנצבים בפניהם. ביקשתי מצוות ההנהלה הבכיר לעשות כל מאמץ להקל על העולים ולתת להם את הכלים הדרושים להצלחתם בלימודים. ההשקעה בחינוך והמצוינות הם המפתח להצלחה בחיים ולצמצום פערים בחברה. יישר כוח להנהלת הטכניון ולסטודנטים.”

 

 

רוצים להגיע? להרשמה הקליקו

 

 

 

תמונות מהמפגש האחרון:

אסף הרשקוביץ, בן 31, יחל בקרוב את הדוקטורט במקביל לעיסוקיו המגוונים בעולמות המוזיקה והקפוארה

בקרוב יתחיל אסף הרשקוביץ את לימודי הדוקטורט בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון. הוא נולד ברמת גן לפני 31 שנה. אביו, שנפטר לפני ארבע שנים, היה מהנדס מבני משק ותכנן ובנה הרבה רפתות בישראל. “ממנו קיבלתי את הערך של לימודים, את ההבנה שלימודים זה לא רק חשוב אלא מעניין.” גם המוזיקה הייתה נוכחת בבית, וכבר מגיל צעיר היה מאלתר לו במה ומיקרופון מצעצועים ומופיע מול כולם.

אחרי לימודי התיכון – כיתת מחוננים בבית הספר אוהל שם ברמת גן – התגייס לתותחנים, שם התקדם עד לתפקיד מ”פ בהשלמה החיילית. בתום שש שנות שירותו הצבאי השתחרר וטס לברזיל כדי להשתלם בתחום שבו עסק מכיתה ט’: קפוארה. “זה היה היעד היחידי שעמד על הפרק מבחינתי. היה לי ברור שאני טס לברזיל ומעמיק את הידע שלי בקפוארה. חוץ מהאימונים הפיזיים ומהאטרקציות התיירותיות התאהבתי בתרבות, במוזיקה ובאווירה הברזילאית כולה.”

עוד בהיותו בברזיל הוא נרשם לטכניון וחזר היישר ללימודים לתואר כפול במדע והנדסה של חומרים ובכימיה. “הגעתי לטכניון אחרי שש שנים שרובן בפיקוד, כלומר אחריות גדולה, ואמרתי לעצמי שעכשיו אהיה אדון לעצמי ואתמקד רק בלימודים.”

תוך שלושה חודשים התמוססה ה”שאיפה” הזאת לטובת פעילות באס”ט – אגודת הסטודנטים בטכניון – בתחילה כנציג סמסטר, אחר כך כיו”ר ועד חומרים וחבר בדירקטוריון אס”ט וכיום כיו”ר תארים מתקדמים באס”ט. “תמיד הרגשתי, ודאגתי להגיד שכיף ללמוד בטכניון. באמת. יש המון סטיגמות ושמועות, אבל מי שלומד כאן יודע להעריך לא רק את הרמה האקדמית הגבוהה אלא גם את החיים התרבותיים והחברתיים שיש כאן. גם היום, כשאני עם הפנים לדוקטורט, אני עדיין רואה את השירות שהאגודה נותנת לסטודנטים כגורם מרכזי בחיי הקמפוס.”

לקראת תום התואר הראשון היה לו ברור שהוא ממשיך לתואר שני, ואז נתקל במודעה של פרופ’-משנה יכין עברי, חבר סגל חדש בפקולטה להנדסה ומדע של חומרים, שנחת בטכניון אחרי פוסט-דוקטורט ב-MIT. “התייעצתי עם סטודנטים לתארים מתקדמים והם הזהירו אותי שלהשתתף בהקמת מעבדה מאפס זאת משימה מאוד מורכבת. אבל ידעתי שזה גם אתגר מרתק, והלכתי על זה. בדיעבד, הבחירה ביכין הייתה מעולה כי יכין הוא מנחה שמאפשר חופש פעולה נרחב אבל יודע גם ללחוץ ולמקד כשצריך.”

במסגרת התואר השני, שיתחלף בקרוב בדוקטורט, הוא חוקר חומרים פֶרואלקטריים ייחודיים – חומרים הזוכרים את הכיווניות החשמלית שלהם. “החומרים האלה מאופיינים בכיווניות חשמלית שאפשר לשנותה באמצעות מתח חיצוני, ואני מתמקד בהשפעת הטמפרטורה על תכונות אלה. הקו המנחה שלנו בעבודה הוא שאיפה להבנה של התהליכים הפיזיקליים הבסיסיים ופיתוח רעיונות ליישומים טכנולוגים מתקדמים.” המחקר נעשה בעיקר באמצעות מיקרוסקופיית כוח אטומי (AFM), ולכן יחל הדוקטורט בשהות בת חודש בטיוואן, שם ילמד הרשקוביץ כיצד לגדל שכבות ננומטריות מאחת מקבוצות המחקר המובילות בעולם בתחום זה.

במקביל ללימודים התובעניים בטכניון, ול-45 ימי מילואים בשנה, אסף ממשיך לעסוק בקפוארה בגבעתיים כחלק מקבוצת “Cordao De Ouro” וכמי שמוביל שם קבוצת הופעות. בשנים האחרונות גם עבר קורס מדריכי אמנויות לחימה בווינגייט והספיק להעביר שיעורים בהתנדבות בטכניון. האהבה הגדולה שלו למוזיקה וקצב לא פסקה מעולם, ובמהלך השנים הוא הצטרף ללהקת המתופפים האפרו-ברזילאית Black Samba שאותה הוא מנהל כיום. “עומס הלימודים בטכניון גדול ממילא, וקצת חששתי שהחזרות יהיו קשות מדי, אבל מהר מאוד גיליתי שכל מה שקשור בלהקה הזאת, והאהבה הגדולה שאנחנו מקבלים מהקהל, רק מעלים את המוטיבציה להצטיין ולהצליח בכל התחומים.”

הכנס השנתי “ביטחון ומלחמה בטרור – האתגר המדעי” התקיים בטכניון. במסגרת האירוע הוענקו פרסים לסטודנטים על פרויקטים מצטיינים בתחום הפיתוח הביטחוני

מערכת תצפית אוטונומית, מערכת לקבלת החלטות בספינה ושמיכת הגנה מפני רסיסים – אלה הפיתוחים הזוכים בתחרות לחידושים ביטחוניים של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון לשנת 2017.

הפרסים לסטודנטים המצטיינים הוענקו במהלך הכנס “ביטחון ומלחמה בטרור – האתגר המדעי”, שהתקיים זו השנה ה-14 בטכניון מטעם המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון, בראשות תא”ל (מיל’) פרופ’ יעקב נגל, שבמסגרתו מתנהלים המכוניםPMRI  ו-MADRI  והמכון לחקר ביטחוני עתידי ע”ש משפחות מדבדי, ד”ר יחיאל שוורצמן, רעיה וד”ר פטר גנסלר. השנה הכנס זכה לתמיכה גם מלשכת סגן המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, בראשותו של פרופ’ דניאל ריטל. את הרצאת הפתיחה בכנס נשא אלוף (מיל’) יעקב עמידרור.

בפרס הראשון זכו מאיר נמירובסקי מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל וסתיו סופר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון. השניים פיתחו מערכת תצפית אוטונומית המזהה אובייקטים חשודים ומתריעה עליהם בזמן אמת. לדבריהם, “המערכות הקיימות מספקות מידע רב, אך ניתוחו מצריך כוח אדם רב ומיומן, וכאשר הניתוח מבוצע בשטח הוא גוזל מזמנם של הלוחמים ומתשומת לבם.” המערכת שפיתחו משלבת רכיבים אופטיים וחישוביים ואלגוריתם עיבוד תמונה מתחום הלמידה העמוקה (Deep Learning), המספק למערכת יכולות של למידה ושיפור עצמי. המערכת לומדת לזהות אובייקטים רלוונטיים (חייל, נשק, קסדה וכו’) ומשתפרת ככל שהשימוש בה תכוף יותר.

בפרס השני זכו בני הזוג אורי יוסילביץ מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון ואשתו דניאל יוסילביץ מהפקולטות למתמטיקה ולמדעי המחשב על פיתוח מערכת קבלת החלטות בספינה.  אורי, בוגר האקדמיה הימית של קורס חובלים (בשיתוף אוניברסיטת חיפה), לומד כיום לתואר ראשון נוסף בהנדסת מחשבים ותוכנה בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון. דניאל, ששירתה בצבא כמפקדת צוות וכמפקדת מחלקה, לומדת בטכניון במסלול המשולב בפקולטות למתמטיקה ולמדעי המחשב.

השניים פיתחו מערכת לצמצום נזקים בספינות צבא. זוהי פלטפורמה מבוססת מידע לקבלת החלטות, העוקבת אחר נתוני מערכות הבקרה של הספינה (גלאי העשן, לדוגמה) ומעדכנת את הגורמים הרלוונטיים בזמן אמת. המערכת מבוססת על נהלים קיימים בנוגע למקרים ותגובות בספינה ומעבירה לבעלי התפקידים הנחיות לתגובה אופטימלית לצמצום הנזק והסכנה. זאת תוך תקשורת בזמן אמת עם מערכות הספינה ועם גורמים חיצוניים כגון שירותי הכיבוי.

בפרס מיוחד מטעם פיקוד העורף זכה מתן ימפולסקי, שפיתח שמיכת הגנה מפני רסיסים. ימפולסקי, הלומד במסלול ביוכימיה מולקולרית בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, שירת כקצין בקרה אווירית בחיל האוויר. השמיכה שפיתח מיועדת למי שמסיבות שונות אינו יכול להתמגן כראוי בפרק זמן קצר – למשל אנשים הנמצאים בשטחים פתוחים כגון שדות, מטעים וחוף הים. לדברי ימפולסקי, “השמיכה שפיתחתי מיועדת בעיקר נגד רסיסים הניתזים מראשי-קרב מאולתרים המכילים מסמרים, שברי מתכת וכו’. היותה קלה לנשיאה – 4 ק”ג לכל היותר – מאפשרת למשתמש לשאת אותה לכל מקום ולהתגונן מפני הרסיסים כשהוא רחוק ממחסה מוסדר.”

אלוף (מיל’) יעקב עמידרור מהמרכז למחקרים אסטרטגיים בירושלים נשא את הרצאת הפתיחה בכנס. עמידרור שימש כראש המטה לביטחון לאומי, ראש חטיבת המחקר באמ”ן, המזכיר הצבאי של שר הביטחון ומפקד המכללות הצבאיות. בהרצאתו על התפתחות המצב הגיאו-פוליטי באזורנו אמר עמידרור כי “אנו נמצאים בתקופה הפכפכה ואלימה שאינה צפויה להסתיים בקרוב. ישראל היא הדמוקרטיה האמיתית היחידה באזור, ושאר המשטרים הם חיבור של דיקטטורה, שחיתות ואבטלה גבוהה – שילוב שמנבא אי יציבות ומחאות עממיות.

“עם זאת, על מדינת ישראל מרחף איום קיומי אחד בלבד: איראן גרעינית. יש בישראל גורמים המזלזלים באיום הזה, אבל מי שבקיא בנתוני המודיעין מבין שהאיראנים אכן רוצים להשמיד את מדינת ישראל, וזאת באמצעות טילים בטווח הקצר ונשק גרעיני בטווח הארוך, מתוך שאיפה להגשים את החלום הנושן של חצי הסהר הפרסי – אימפריה שתגיע עד הים התיכון. זהו מצב של א-סימטריה משום שעלינו לנצח תמיד, וכאן טמונה חשיבותו של הטכניון – היכולת להקדים את האויב מבחינה טכנולוגית. היתרון הזה קריטי למדינת ישראל.”

 

תא”ל אליעזר טולדנו, שיחל בקרוב את כהונתו כמפקד אוגדת עזה, סקר את התפתחות צה”ל מאז תקופת היישוב ועד היום. תא”ל טולדנו, מח”ט הצנחנים לשעבר וכיום המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אמר כי  “בתחילת הדרך היה הכוח טמון ברוח, כלומר באומץ ובדבקות. כיום ברור שהרוח אינה מספקת ושהטכנולוגיה כבר אינה הערת שוליים אלא מרכיב מרכזי ביכולת הצבאית. הטכנולוגיה מגדירה את מסגרת הפעולה, ועל המפקד כיום להכיר ולהבין אותה. לא מספיק שיהיו לנו אנשי טכנולוגיה בעורף; עלינו לבזר את הידע הטכנולוגי עד לרמת הלוחם.”

 

בכנס הוצגו גם כמה פיתוחים חדשים של חוקרי הטכניון הממומנים מתקציב ה-PMRI  במסגרת המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון. ד”ר ארז ריבק מהפקולטה לפיזיקה בטכניון הציג את “הטלסקופ הנפרש” – אחד הפיתוחים הבשלים ביותר הנתמכים על ידי המרכז. ד”ר ריבק, שעבד בעבר בנאס”א, הסביר כי פיתוחו של טלסקופ חלל מציב אתגרים רבים שכן כדי שיתאים לשיגור הוא חייב להיות קל וקומפקטי בממדיו, אך כדי שיהיה אפקטיבי נדרשת לו מראה גדולה. הפתרון, כאמור, הוא טלסקופ הנפרש בחלל. הטלסקופ שפיתח ד”ר ריבק שוקל 16 קילו וממדיו בשיגור 20x30x30 ס”מ. בחלל הוא נפתח באופן אוטונומי לקוטר של 90 ס”מ. במחקר שותפים חוקרים נוספים מהטכניון ובהם פרופ’ אהוד בכר, פרופ’ פיני גורפיל ופרופ’ סטיב ליפסון.

פרופ’ אלון גני מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל הציג בכנס גישה חדשנית לשיפור יעילותם של מנועי דלק מוצק באמצעות תוספת נוזל (מחמצן נוזלי). גישה היברידית זו משפרת את יעילות המנוע במונחים של פוטנציאל אנרגטי.

פרופ’-משנה יזהר אור מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הציג פיתוחים בתחום של “רובוטיקה רכה” – רובוטים אלסטיים, נטולי מפרקים, המפותחים בהשראת הטבע ומפגינים יתרונות עצומים על רובוטים מפרקיים. בין השאר הוא הציג רובוטים שפותחו במעבדתו ומחקים את תנועת הזחל Inchworm.

 

המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון (CSST) נחנך בטכניון בשנת 2002, במטרה לקשר בין הטכניון למערכת הביטחון בארץ ולגורמים בעולם. זהו מרכז בין-תחומי התומך במחקרים פורצי דרך שיש להם יישומים פוטנציאליים הן במערכות ביטחוניות והן בשוק האזרחי. תחומי המחקר רבים ומגוונים: אב”כ, חלל, עיבוד תמונה, אנרגיה, לייזרים ועוד. עיקר המימון מגיע מ-PMRI ומ-MADRI – שתי קרנות של הפילנתרופ הקנדי פיטר מונק.

משתתפי הכנס הודו לפרופ’ אמריטוס אבי מרמור, שהוביל את המרכז מאז היווסדו ועד מאי 2017 ולרינת קליין שריכזה את עבודת המרכז ואיחלו הצלחה למחליפיהם תא”ל (מיל’) פרופ’ יעקב נגל ולד”ר תמר מילגרם מסטר, רכזת המחקר והמינהל של המרכז.

 

 

הפרסים היוקרתיים המדגישים חדשנות ומצויינות מוענקים למדענים ולמהנדסים בתחילת דרכם העצמאית

קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזו היום על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל.

פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים באמצעות ציון הישגיהם יוצאי הדופן, הכרה בהבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד ועידוד חדשנותם המחקרית.

היוזמה, אשר נוסדה ב-2007 בארה”ב, היא תוכנית הדגל של קרן משפחת בלווטניק והיא מנוהלת על ידי האקדמיה למדעים של ניו יורק. השנה יוענקו הפרסים לראשונה בישראל, בשיתוף עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. שלושה מדענים ומהנדסים צעירים יקבלו כל אחד מענק בלתי מוגבל בסך 100,000 דולר – מהפרסים הגדולים ביותר שהוענקו לחוקרים בתחילת דרכם.

מבין 47 מועמדים, הנמנים עם חברי הסגל המבטיחים ביותר באוניברסיטאות ישראל עד גיל 42 ושהומלצו על-ידי האוניברסיטאות, בחרו ועדות השיפוט המדעיות שלושה זוכים מצטיינים בשלושה תחומים – מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה, וכימיה – אחד מכל תחום.

עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ’ נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ’ אהרן צ’חנובר, חבר האקדמיה וחתן פרס נובל, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ”ל האקדמיה למדעים בניו יורק. בוועדות המקצועיות שבחרו את המועמדים בכל אחד משלושת התחומים נכללו מדענים מובילים מישראל ומהקהילה המדעית הבינלאומית.

ואלה חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2018:

ד”ר צ’רלס דיזנדרוק (37), פרופסור משנה, הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

ד”ר דיזנדרוק הינו מומחה בתחום ההולך וגדל של “מכאנוכימיה”, שבו כוח מכני משמש להנעת תגובות כימיות. באמצעות מכאנוכימיה ניתן לפתח חומרים “חכמים” אשר מגיבים עם מאמץ מכני ומדווחים על פגיעה מכנית ברמה המולקולרית ואף מסוגלים לתקנה בצורה אוטונומית.

פרופ’ ענת לוין (39), פרופסור-חבר, הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל

פרופ’  לוין הביאה לתרומות פורצות דרך בתחום המתפתח של צילום חישובי, אשר עושה שימוש בטכניקות חישוביות כדי לפתח יכולות הדמיה חדשות שמצליחות לגבור על הגבולות של מערכות אופטיות מסורתיות (ומערכות הדמיה אחרות). המחקר שלה מיושם, בין היתר, בשיטות לחידוד תמונות שהיטשטשו כתוצאה מרעידה של המצלמה בידי הצלם או מבעיות פוקוס, בהוספת צבע לתמונות ישנות שצולמו בשחור-לבן, ביצירת מסכי תלת מימד המאפשרים חווית צפייה ריאלית יותר, ועוד.

ד”ר עודד רכבי (36), מרצה בכיר במחלקה לניורוביולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב

עבודתו פורצת הדרך של ד”ר רכבי חושפת מנגנונים וחוקים חדשים של הורשה שאינם תלויים בשינויים ברצף ה- DNA (הורשה של מולקולות רנ״א). מנגנוני ההורשה האלה מאפשרים בין היתר לתכונות נרכשות לעבור מדור לדור. מחקריו יכולים לעזור לנו להבין כיצד תכונות מורכבות ומחלות עוברות בירושה – צעד ראשון לקראת טיפול במחלות רבות שבהן לא זוהו גורמים גנטיים.

“שלושת הצעירים יוצאי הדופן הללו מגלמים את הרוח החדשנית ואת העומק המדעי של המוסדות האקדמיים והמחקריים בישראל”, ציין לן בלווטניק, מייסד ויו”ר Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק. “עבודתם של החוקרים המבריקים הללו תקדם את המדע ברחבי העולם לדורות הבאים”.

פרופ’ נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציינה: “פרסי בלווטניק ממלאים את הצורך בהכרה ובתמיכה במדענים צעירים בישראל שהגיעו להישגים מדעיים יוצאי דופן. ועדות השיפוט המדעיות נדרשו למשימה מאתגרת כדי לזהות את החוקרים הבולטים ביותר בקרב עשרות חוקרים צעירים מצטיינים”.

אליס רובינשטיין, נשיא ומנכ”ל האקדמיה למדעים בניו יורק, אמר כי “באמצעות איתור החוקרים המבטיחים ביותר בישראל והתמיכה בהם, הפרסים הללו לא רק יעניקו השראה לילדי ישראל לבחור בקריירה מדעית, אלא גם יאפשרו לצעירים המבריקים והטובים ביותר בישראל להיות חלק מהקהילה הבינלאומית של פרסי בלווטניק, אונליין ופנים-אל-פנים, וייצרו שיתופי פעולה גלובאליים בעלי השפעה חסרת תקדים. יתרה מזאת, באמצעות הרשת העולמית של האקדמיה למדעים של ניו יורק, ההישגים המדעיים של ישראל יזכו לבולטות אף רבה יותר מכפי שהם זוכים לה כיום”.

פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים ב-4 בפברואר 2018. חתני הפרס יצטרפו לרשת של עמיתיהם כחברים בקהילת המדענים של בלווטניק, המונה כיום למעלה מ-220 זוכי פרסי בלווטניק מן התכנית האמריקאית בת העשור. חתני הפרס יזכו גם הם להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק בניו יורק המתקיים מדי קיץ, אליו מתכנסים החוקרים להחליף רעיונות חדשים וליצור שיתופי פעולה חוצי דיסציפלינות.

 

על אודות פרסי בלווטניק למדענים צעירים

פרסי בלווטניק למדענים צעירים, שיסדה ב-2007 קרן משפחת בלווטניק ומנהלת האקדמיה למדעים של ניו יורק, הוענקו תחילה למדענים ולמהנדסים מצטיינים במדינות ניו יורק, ניו ג’רזי וקונטיקט. בשנת 2014 הם הפכו לפרסים לאומיים ומוענקים מאז מדי שנה לזוכים מכל רחבי ארה”ב. למעלה מ-2,900 מדענים מכ-280 מוסדות אקדמיים בארה״ב הוגשו במהלך השנים כמועמדים לפרסי בלווטניק למדענים צעירים, ומהם זכו יותר מ-220 מדענים.

בשנת 2017 הושקו הפרסים גם בבריטניה, לקידום הכרה בחברי סגל צעירים – מדענים ומהנדסים – מסקוטלנד, ווילס, צפון אירלנד ואנגליה.

על אודות קרן משפחת בלווטניק

קרן משפחת בלווטניק תומכת באופן פעיל במוסדות מובילים בתחומי החינוך, המדע, התרבות והצדקה בארה”ב ובעולם כולו, ובכלל זה בבריטניה ובישראל. בראש הקרן עומד התעשיין והפילנטרופ האמריקאי לן בלווטניק. מר בלווטניק הוא המייסד והיו”ר של Access Industries, קבוצה פרטית אמריקאית המנהלת השקעות גלובליות במגוון ענפים: משאבי טבע וכימיקלים, מדיה ותקשורת, נדל”ן, טכנולוגיה ומסחר מקוון. בין היתר, מחזיקה הקבוצה בבעלותה את קבוצת כלל תעשיות הישראלית.
למידע נוסף: www.accessindustries.com

על אודות האקדמיה למדעים של ניו יורק

האקדמיה למדעים של ניו יורק היא ארגון עצמאי ללא מטרת רווח שהוקם ב-1817 ומאז פועל להניע פתרונות חדשניים לאתגרי החברה באמצעות קידום מחקר, חינוך ומדיניות בתחומי המדעים. באמצעות למעלה מ-20 אלף חברים מ-100 מדינות ברחבי העולם, האקדמיה יוצרת קהילה גלובלית של מדע לטובת האנושות. למידע נוסף: www.nyas.org או ב-: Twitter @NYASciences.

על אודות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בתחום המדע בישראל.  האקדמיה נוסדה על פי חוק ב-1961 ופועלת כמרכז לאומי למדע ישראלי בכל תחומי המדעים, החברה והרוח.

האקדמיה מונה 125 חוקרים וחוקרות נבחרים הפועלים בשתי חטיבות – חטיבת מדעי הרוח וחטיבת מדעי הטבע. משימתה היא קידום מצוינות מדעית ישראלית, ייעוץ לממשלה בעניינים של מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, פרסום מחקרים שיש בהם כדי לקדם את המדע, ושמירה על קשר פעיל עם הקהילה המדעית הבינלאומית.

 למידע נוסף על הזוכים:

http://blavatnikawards.org/honorees/israel-laureates/anat-levin/
http://blavatnikawards.org/honorees/israel-laureates/charles-diesendruck/
http://blavatnikawards.org/honorees/israel-laureates/oded-rechavi/