בדיון של וועדת השרים לחקיקה שהתקיים אתמול, 7.7.24, החליטה הממשלה להעביר את הסמכות לקידומה של הצעת החוק המאפשרת לפטר אנשי סגל ללא פיצויי פיטורים בשל התבטאויות שיפורשו על ידי פוליטיקאים כ״מסיתות״, להלן, “חוק ההשתקה”, לידי הקואליציה, בראשתו של ח”כ אופיר כץ (ליכוד) שהוא גם יוזם הצעת החוק. זאת, חרף עמדת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שגורסת כי יש להתנגד להצעת החוק וכי ״דווקא בין כותלי האקדמיה יש לאפשר חופש ביטוי רחב במיוחד, שכן בלב העיסוק של האקדמיה הוא ביטוי של רעיונות, הצגת ביקורת ופיתוח מחשבתי. יצירת אפקט מצנן בין כותלי האקדמיה מעצימה את הפגיעה בחופש הביטוי ופוגעת אף בחופש האקדמי, ולכן אין כל הצדקה לקבוע דווקא באקדמיה רף מחמיר לפיטורין בגין התבטאויות. מוצע להתנגד להצעת החוק, היא אינה עומדת באמות מידה חוקתיות״.
ההחלטה להמשיך ולקדם את החוק לא יכלה להתקבל בעיתוי אומלל יותר. זאת בשעה שהאוניברסיטאות בישראל נאבקות כנגד גל צונאמי של חרמות אקדמיים על מרצים ומוסדות ישראליים, ונידויים מצד מוסדות אקדמיים בעולם. זאת עד כדי חשש אמיתי לבידודה המלא של ישראל מהקהילה המדעית הבינלאומית.
מטרת חוק ״ההשתקה״ ברורה והיא אחת: לצבוע את האקדמיה כגוף לא נאמן למדינה, לרדוף מדענים, חוקרים ומרצים במטרה להשתיקם, ולהגביר את התלות של האוניברסיטאות בגורם הפוליטי, שר החינוך שהוא גם יו”ר המל”ג, שאחראי בין השאר על תקצובם.
חוק זה מצטרף ל”חוק ההפחדה” אותו מקדמת ח”כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), שמטרתו זהה ומכוונת הן לסילוק סטודנטים והן לפירוק תאים פוליטיים של סטודנטים – חוק שיעלה לדיון השבוע ביום ג’ בוועדת החינוך של הכנסת.
יובהר ויודגש מעל לכל ספק כי אנו, ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל, תומכים בחוקים הקיימים נגד תמיכה בטרור או ההסתה לטרור, חוקים החלים על כל אזרחי מדינת ישראל ללא קשר לעיסוק. אנו מתנגדים נחרצות לכל הסתה או תמיכה בטרור, ובוודאי שלא ניתן יד לניצול החופש האקדמי לטובת זאת.
הסמכות החוקית לפעול כנגד מסיתים או מי שמביעים תמיכה בטרור, בכל רחבי ישראל כולל האוניברסיטאות, שייכת למשטרת ישראל והשב”כ, ויש להם כל הסמכות החוקית לפעול גם נגד מרצים או כל אדם אחר במדינה.
הניסיון לגרור את האוניברסיטאות לתפקיד אכיפתי זה, עם רף הוכחתי נמוך יותר מזה הנדרש בחוק הקיים, מטרתו לצבוע את האקדמיה כגוף תומך טרור, כגוף אנטי-ציוני, למרות שהמציאות האמיתית, במיוחד לאחר ה- 7.10. – היא הפוכה לחלוטין, ובכך ולהחליש את האקדמיה ולהופכה לכלי פוליטי. יתרה מכך, החוק מעניק סמכות מלאה לפוליטיקאים להחליט מהי הסתה בקמפוסים, במקום למשטרת ישראל ובתי המשפט, ובכך לשלוט למעשה ללא מצרים, הן בחופש הביטוי של חברי סגל וסטודנטים והן בתקציב של המוסדות.
זוהי למעשה אותה ההפיכה המשטרית מלפני ה- 7.10, שמגיעה בדלת האחורית לאקדמיה – כפי שכבר הבטיחו לנו. מה לנו האקדמיה אם איננו יכולים לשלוט בה…
מלבד זאת, ולא בשולי הדברים, הצעת חוק ההשתקה פוגעת באופן חסר תקדים, בדיני העבודה המקובלים בישראל. לראשונה יתאפשר לפטר עובד ללא פיצויי פיטורין, תקדים שלא מופיע בשום מקום אחר בספר החוקים של מדינת ישראל. ענישה שלא מופעלת אפילו על פושעים פליליים.
מעבר לכך, חשוב מאוד להדגיש כי במציאות הנוכחית, הצעות אלו משחקות ישירות לידיהם של אלו הקוראים לחרם אקדמי על ישראל. החלשת עצמאות האוניברסיטאות והכפפתן לפוליטיקאים, מחזקות את טיעוניהם של אלו המבקשים לנדות אותנו מהקהילה האקדמית הבינ”ל – ממש מתן פרס יקר ערך לארגוני ה- BDS, ואויבי ישראל. חוקים אלו מקרבים אותנו להונגריה, ומרחיקים אותנו ממערב אירופה וצפון אמריקה.
אנו קוראים לשר החינוך, ליו”ר ועדת החינוך ולכל חברי הכנסת – עדיין לא מאוחר לעצור את תהליך החקיקה. תתערבו, תצביעו נגד ואנא מינעו פגיעה חסרת תקדים ובלתי הפיכה באקדמיה הישראלית!
בכוונתנו לפעול בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותנו על מנת לעצור את הצעות החוק הללו.
שגריר סינגפור בישראל מר יאן מאק ביקר בטכניון מלווה במזכירו מר לארי טאי.
השגריר נפגש עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, משנה הנשיא למחקר, פרופ’ נעם אדיר, סגן הנשיא לקשרי חוץ וגיוס משאבים פרופ’ וויין קפלן, מנהלת המרכז הבינלאומי, אמה אפרטמן, ורכזת בינלאומיות בפקולטות לפיזיקה, הנדסה כימית והנדסה ביו-רפואית ויוקטינג פרכטל.
המשתתפים דנו באופנים היישומיים בהן ניתן לחזק את שיתופי הפעולה הקיימים בין אוניברסיטאות טכנולוגיות בסינגפור לטכניון ולייצר שותפויות חדשות.
פרופ’ סיון סקר את פעילות הטכניון והרחיב על נקודות הממשק לשיתופי פעולה קונסטרוקטיביים.
שגריר סינגפור ציין את החשיבות הרבה שהוא מייחס לחילופי סטודנטים ושיתופי פעולה מחקריים עם הטכניון”.
אוכלוסיית העולם הולכת ומתבגרת בקצב מסחרר. ההערכות הן כי אחוז בני ה-65+ באוכלוסייה יכפיל את עצמו במהלך שני העשורים הקרובים. השבחת איכות החיים בגיל השלישי הוא אחד מאתגרי הבריאות המורכבים העומדים בפני האנושות.
כחלק מחזון הטכניון להירתם, לסייע ולהשפיע בסוגיות גלובליות ובסוגיות בריאותיות בפרט, תוכנן המרכז ל”זקנה בריאה” – ה-iTechAge Center, כמרכז חקר עצמאי מולטי דיסציפלינרי.
בארוע השקה למרכז תיאר פרופ’ נעם זיו, סגן המשנה הבכיר להנדסה ומדעי הרפואה וראש היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI) את גלגולו של המרכז מרגע תכנונו ועד הרגע בו החל לקרום עור וגידים. יוזמה זו התאפשרה, בין היתר, הודות למהלך רחב היקף בהובלתו של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, לקידום מחקר שיתופי חוצה פקולטות.
במהלך הארוע פירט פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט , ממובילי הפרויקט, כיצד שילוב היתרונות האסטרטגיים הייחודיים של הטכניון: אוניברסיטה טכנולוגית עם פקולטה לרפואה, ניסיון במחקר שיתופי מולטי דיסציפלינרי, אגירת ידע מקצועי איכותי לצרכי ניתוח והסקה, איגוד חוקרים מתחומי הרפואה, המדע וההנדסה לסביבה מחקרית שיתופית עם מטרה קולקטיבית, מחויבות ותחושת שליחות יובילו למחקר חדשני עם השפעה אמיתית על אנשים, קהילות, מקבלי החלטות ומדיניות.
בהמשך הארוע הוצגו ארבעת המרכיבים הסינרגטיים אשר במבט על מאפיינים את האמצעים להשגת מטרות המרכז:
א. פענוח מנגנוני ההזדקנות ברמת הביולוגיה התאית והמולקולרית – בהובלת פרופ’ איילה שיבר ופרופ’ ארנון חן מהפקולטה לביולוגיה.
ב. חקר השינויים בהיבטים משפיעי זקנה במערכות גוף האדם (מערכת החיסון המערכת ההורמונלית) בגילאים השונים ומעקב אחר שינויים
הנובעים מהתבגרות והזדקנות – בהובלת פרופ’ נגה רון הראל, פקולטה לביולוגיה, ופרופ’ שי שן-אור, פקולטה לרפואה.
ג. חקר השפעות הזקנה על תפקודו של המח – בהובלת פרופ’ פיראס מואסי, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ופרופ’ בן אנגלהרד, פקולטה לרפואה.
ד. סמנים ומודלים אינטגרטיביים להבנה וניבוי של מדדי הזדקנות ברמת הפרט הבודד בהובלת פרופ’ יוני סביר, הפקולטה לרפואה.
ה. עיצוב, פיתוח ובחינת תרכובות מזון ותרופות לגיל השלישי בהובלת פרופ’ אורי לזמס, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.
ו. פיתוח וחקר אמצעים ואביזרים לסיוע בתנועה וניידות בקרב בני הגיל המבוגר בהובלת דר’ אריאל פישר.
ז. ההזדקנות בהיבטים חברתיים – השתייכות לקהילה כאמצעי לשמירה על בריאות נפשית ופיסית והאמצעים ומציאת דירקטיבות מתאימות
לייעול הסוגיה בהובלת פרופ’ מירב אהרון גוטמן, פקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים.
המרכז הוקם הודות למעורבותם ותמיכתם של המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ עודד רבינוביץ’, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר, המשנה לנשיא והמנכ”ל דר’ רפי אבירם וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ ווין קפלן.
אירוע מיוחד שהוקדש למיזמי התנדבות סטודנטיאליים הקשורים למציאות הנוכחית בישראל התקיים לאחרונה בטכניון. האירוע נערך ביוזמת החממה החברתית בדיקנאט הסטודנטים ובהנחייתה של דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן והתקיים במסגרת סדרת אירועי “צוהרי יום ד” בטכניון ובמעמד המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’.
“הטבח הנוראי ב-7 באוקטובר והמלחמה שמלווה אותנו מאז מעמידים את החברה שלנו ואת קהילת הטכניון בפני אתגרים וקשיים רבים,” אמרה דיקנית הסטודנטים פרופ’ פישמן. “דווקא ברגעי משבר אלה התגלו החוסן והעוצמה של קהילת הטכניון, שהתגייסה למאמצי המלחמה במגוון דרכים. סטודנטים רבים עסקו בהתנדבות בחקלאות, בחינוך, בקהילה ובמיזמים אחרים, ואנחנו בטכניון מוקירים לא רק מצוינות אקדמית אלא גם מעורבות חברתית ותרומה לקהילה. אני גאה בכל הסטודנטיות והסטודנטים שעסקו בפעילות ההתנדבותית ומברכת את הזוכים והזוכות בפרס.”
פרופ’ מירב אהרון-גוטמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, המכהנת כיו”ר האקדמי של החממה החברתית בטכניון, אמרה כי “האנשים שם בחוץ תמיד זקוקים לנו, ומטרת החממה החברתית היא ליצור גשר ולעזור לסטודנטים ולחברי סגל מנהלי ואקדמי לפסוע עליו ולתת לחברה ככל יכולתנו.”
“בדרך כלל, כשמדברים על אקטיביזם, ישנה ‘עקומת פעמון’: בקצה האחד המעטים שמובילים וסוחפים, בקצה האחר המעטים שאינם עושים כלום, ובאמצע הרוב – ‘אקטיביסטים של אצבע’ ושיחות סלון,” אמרה מנהלת החממה החברתית רונית פיסו. “מאז תחילת המלחמה ראינו תמונה אחרת: רוב עצום שפועל, מבשל, משנע ומסייע בהמוניו. מתוך מאות הסטודנטים שהתנדבו בתקופה הזאת בחרנו חמישה סטודנטים וסטודנטיות שכל אחד מהם הגה והוביל יוזמה ייחודית במקום שבו לא התקיימה יוזמה כזאת.”
באירוע חולקו לסטודנטים תעודה ופרס כספי של 2,000 ₪ לכל אחד מהזוכים הבאים:
1. ולרי קובלונוק, סטודנטית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, הצטרפה בעקבות 7 באוקטובר לפרויקט הסיוע של עמותת “לב אחד” למפונים, ובמהלך הפעילות זיהתה צורך של האוכלוסיות המפונות בסביבת עבודה בכדי לשמר את פרנסתם. ולרי הקימה משרדים שיתופיים לחברי קהילות המפונים תוך שיתוף פעולה עם חברות הייטק שונות. קהילות הקיבוצים ארז ואורים קיבלו משרדים ניידים.
2. ידידיה בן יאיר, סטודנט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, דאג למשפחות של מבקשי מקלט חסרי מעמד בישראל, שהגיעו למדרשת חנתון חסרי כול. ידידיה דאג להם בהיבטים רבים, מאמצעים בסיסים כגון ביגוד ועד לעזרה בירוקרטית ברישום למסגרות לימוד.
3. דביר סימני, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הקים מערך לארגון לוויות: מפתיחת מאגר מתנדבים וארגון לוגיסטי ועד ליווי משפחות וחפירת קברים. הוא הפעיל את המערך מסביב לשעון וברחבי הארץ לאורך כל תקופת המלחמה ועד פתיחת שנת הלימודים בינואר 2024.
4. סיוון שוורץ, דוקטורנטית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ארגנה מענה לילדים מפונים על הרצף האוטיסטי הכולל מענה רפואי, רגשי ולוגיסטי. ארגון המתנדבים שהקימה עדיין ממשיך ללוות את הילדים.
5. אביה בן-ארי, דוקטורנטית בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, סייעה בשיקום בית הדפוס זיקים וביצירת תרומות למטה החטופים והנעדרים. היא יצרה הדפסים לחולצות ופוסטרים שיוצרו בבית הדפוס לטובת ייצובו הכלכלי, וכל רווחי הפרויקט כתוצאה ממכירת המוצרים הושקעו במטה החטופים והנעדרים.
במשך 24 שעות רצופות עמלו 140 סטודנטים, מכל התארים במדעי המחשב, על פיתוחים טכנולוגיים שונים בליווי חברי סגל, חוקרים, מהנדסים מהתעשייה ואנשי מקצוע מתחום הטיפול: פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. קדמה להאקתון הדרכה ראשונית והיכרות לסטודנטים עם תחום הטיפול ההוליסטי בחוסן הנפשי והבריאותי על ידי אנשי מקצוע.
במקום הראשון זכתה קבוצה שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בפוסט-טראומה באמצעות בישול. הטיפול מבוסס על שימוש במשקפי מציאות מדומה (VR) במטבח וירטואלי שבו משולבים בישול, טבע ומוזיקה על פי בחירת המשתמש.
במקום השני זכה צוות אשר פיתח מערכת AI המסייעת לנפגעי פוסט טראומה. במערכת מוטמע בוט ייעודי המלווה את המטופל לאורך שלבי ההחלמה ומאפשר לו מעקב, פיקוח, בקרה ואף “אוזן קשבת” וסיוע נפשי במהלך הדרך.
במקום השלישי זכה צוות סטודנטים אשר פיתח מערכת המזהה ומבטלת צלילים חזקים העלולים להיות טריגרים עבור נפגעי פוסט טראומה, (כגון אזעקות, סירנות משטרה וצפירות אמבולנס) מסרטונים.
פרויקטים נוספים אשר זכו להוקרת צוות השופטים עסקו בהנגשת זכויות משרתי המילואים באמצעות פלטפורמה אינטרנטית המרכזת את הזכאויות של כל אחד ואחת מהמשרתים בהתאמה אישית על פי נתוניהם.
רעיון לפיתוח אלקטרוני נוסף אשר הוצג עסק בניטור מדדים פיזיולוגיים ונפשיים בקרב משרתי מילואים, לזיהוי מקדים של סימני פוסט טראומה.
דיקן הפקולטה פרופ’ דני רז התייחס למטרת ההאקתון בשנה מיוחדת זו ובירך את הסטודנטים, המנטורים והנוגעים בדבר על ההירתמות להמיר את הידע והאנרגיה ל”עשיית טוב”.
במהלך ההאקתון הרצו אל”מ (מיל’) פרופ’ אייל פרוכטר, בוגר הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וחבר סגל בפקולטה אשר עמד בעבר בראש מחלקת בריאות הנפש בצה”ל. פרופ’ פרוכטר סקר את היקף תופעת הפוסט טראומה המודרנית על תסמיניה, מאפייניה, השלכותיה על הפרט ועל דרכי הטיפול. פרופ’ פרוכטר ציין כי קיימת לקונה באבחון ומדידת פוסט טראומה בכלים טכנולוגים ובמדדים אובייקטיבים וכי זוהי הזדמנות עבור הסטודנטים לקדם חקר בעל השפעה.
ד”ר ע׳, ראש מחלקת האלגוריתמיקה במרכז הפיתוח של רפאל ובוגר שלושה תארים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון הוביל צוות מנטורים אשר סייעו לאורך ההאקתון לסטודנטים והדגיש בפניהם את חשיבות היזמות הטכנולוגית בתחום והערך שבסיוע לנפגעי הפוסט טראומה ברמה הנפשית.
ההאקתון התקיים בשיתוף מפא”ת, חברת החשמל, מובילאיי, קיידנס, KLA, רפאל, המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים, והחממה החברתית בטכניון. גופים אלה סייעו בליווי הסטודנטים ובהערכת הפתרונות. הפרויקטים השונים הוצגו לחבר השופטים שכלל מומחים טכנולוגיים ואנשי בריאות הנפש, בהובלת פרופ’ יורם יובל – פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי, סופר, מנחה וחוקר מוח מהאוניברסיטה העברית.
מודלים מחוללי-תמונות – מערכות המפיקות תמונות חדשות על סמך תיאור טקסטואלי – הפכו בשנה האחרונה לתופעה נפוצה ומוכרת בציבור הרחב. שיפורם המתמיד, הנשען במידה רבה על התפתחויות בעולם הבינה המלאכותית, הופך אותם למשאב חשוב בתחומי החיים השונים.
כדי להשיג ביצועים טובים, מודלים אלה מאומנים על כמויות עצומות של צמדי תמונה-כיתוב – למשל צימוד הכיתוב “תמונה של כלב” לתמונת כלב, וזאת אלפי ומיליוני פעמים. מתוך אימון זה לומד המודל לייצר תמונות מקוריות של כלבים.
עם זאת, כפי שמציינים הדוקטורנטית הדס אורגד וד”ר בהג’ת קעואר, בוגר דוקטורט מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, “מאחר שהמודלים האלו מאומנים על המון דאטה מהעולם האמיתי, הם רוכשים ומפנימים בתהליך האימון הנחות על העולם. חלק מההנחות האלה שימושיות, כמו למשל – “השמיים כחולים” – והן מה שמאפשר לנו לקבל תמונות יפות גם על סמך תיאורים קצרים ופשוטים. מצד שני, המודל מקודד גם הנחות שגויות, או לא רלוונטיות, על העולם, וכן הטיות חברתיות. לדוגמה, אם נבקש מStable Diffusion (מחולל תמונה מוכר מאוד) תמונה של CEO (מנכ”ל/ית), נקבל רק ב4% מהמקרים תמונות ובהן נשים.”
בעיה נוספת שמודלים כאלה מתמודדים איתה היא כמות השינויים הגדולה שמתרחשת בעולם מסביבנו, בעוד שהמודלים אינם משתנים לאחר תהליך האימון. דנה ארד, גם היא דוקטורנטית בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, מסבירה כי “בתהליך האימון שלהם מודלים לומדים גם הרבה ידע עובדתי על העולם. למשל, מודלים לומדים את זהותם של ראשי ממשלה, נשיאים ואפילו שחקנים שגילמו דמויות פופולריות בסדרות טלוויזיה. מודלים כאלה מפסיקים להתעדכן לאחר תהליך האימון שלהם, ולכן אם נבקש כיום ממודל לייצר לנו תמונה של נשיא ארצות הברית, עדיין סביר שנקבל תמונה של דונלד טראמפ, שכמובן אינו הנשיא בשנים האחרונות. רצינו לפתח דרך יעילה לעדכן את המידע מבלי להסתמך על פעולות יקרות.”
הפתרון ה”מסורתי” לבעיות אלה הוא תיקון מתמיד של הדאטה על ידי המשתמש, אימון-מחדש או כוונון (fine-tuning); אולם לתיקונים אלה עלות גבוהה הן מבחינה כספית, הן מבחינת משך העבודה, הן מבחינת איכות התוצאות והן בהיבטים סביבתיים (עקב הפעלה ממושכת יותר של שרתי מחשוב). בנוסף, הפעלת שיטות אלו לא מבטיחה שליטה על ההנחות הבלתי רצויות או על הנחות חדשות שיכולות להיווצר. “לכן,” מסבירים החוקרים, “היינו רוצים שיטה שתאפשר שליטה מדויקת ומבוקרת באותן הנחות שהמודל מקודד”.
השיטות שפיתחו הדוקטורנטים בהנחייתו של ד”ר יונתן בלינקוב מייתרת את הצורך האמור. השיטה הראשונה, שפותחה על ידי אורגד וקעואר וקרויה TIME, מאפשרת תיקון מהיר ויעיל של הטיות והנחות. הסיבה לכך היא שאותו תיקון אינו מצריך כוונון, או אימון-מחדש, אלא רק עריכה-מחדש של חלק קטן מהפרמטרים – רק כ-1.95% מהפרמטרים של המודל. יתר על כן, אותו תהליך של עריכה-מחדש מתבצע במהירות – תוך פחות משנייה. בנוסף, בעבודת המשך המבוססת על TIME, בשם UCE, שפותחה בשיתוף פעולה עם האוניברסיטאות Northeastern ו-MIT בבוסטון, הציעו החוקרים דרך לשליטה בשלל התנהגויות אתיות לא רצויות של המודל – כגון פגיעה בזכויות יוצרים או הטיות חברתיות – על ידי מחיקת אסוציאציות לא רצויות מהמודל כמו תוכן פוגעני, או סגנונות אומנותיים של אומנים שונים.
שיטה נוספת, שפותחה בהמשך על ידי ארד ואורגד ונקראת ReFACT, מציעה אלגוריתם שונה לעריכת הפרמטרים ובכך מצליחה להשיג ביצועים איכותיים יותר ומדויקים יותר. ReFACT עורכת אחוז קטן עוד יותר מהפרמטרים של המודל – רק 0.25% – ומצליחה לבצע עריכות מגוונות יותר, גם במקרים בהם שיטות קודמות נכשלו, תוך שמירה על איכות התמונות ועל עובדות והנחות של המודל שהיינו רוצים לשמר.
השיטות מקבלות מהמשתמש קלטים בנוגע לעובדה או הנחה שאותה נרצה לערוך. כך למשל, במקרה של הנחות לא מפורשות, השיטה מקבלת “מקור” שעל בסיסו המודל בונה הנחות לא מפורשות (“זר שושנים” לדוגמה, שעבורו בדרך כלל המודל מניח שושנים אדומות) ו”יעד” שמתאר את אותן נסיבות אבל עם התכונות המבוקשות (למשל “זר שושנים כחולות”, על מנת לערוך את המודל כך שיניח ששושנים הן כחולות מעתה והלאה). כאשר נרצה להשתמש בשיטה לעריכת תפקידים, השיטה תקבל את בקשת העריכה (לדוגמה “נשיא ארצות הברית”) ולאחר מכן “מקור” ו”יעד” (“דונאלד טראמפ” ו-“ג’ו ביידן”, בהתאמה). החוקרים אספו כ-200 עובדות והנחות, בחנו עליהן את שיטות העריכה והראו כי מדובר בשיטות יעילות לעדכון מידע ולתיקון הטיות.
TIME הוצגה באוקטובר האחרון בכנס ICCV, אחד הכנסים החשובים בתחום של ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה, ועבודת ההמשך UCE הוצגה לאחרונה בכנס WACV. ReFACTהוצגה לאחרונה בכנס NAACL, אחד הכנסים המובילים למחקר בתחום עיבוד שפה טבעית.
במחקר תמכו הקרן הלאומית למדע (ISF), קרן עזריאלי, Open Philanthropy, FTX Future Fund, קרן משפחת קראון ומל”ג-ות”ת. הדס אורגד היא מלגאית Apple בבינה מלאכותית לדוקטורנטים. דנה ארד היא מלגאית במלגת אריאן דה-רוטשילד לתלמידות דוקטורט.
למאמר לחצו כאן
הכנס ה-73 מתקיים השבוע בעיר לינדאו בגרמניה ומשתתפים בו 650 מדענים צעירים ומבטיחים שנבחרו בקפידה על סמך כישוריהם ויכולותיהם. בכנס הם נפגשים עם 37 גברים ונשים זוכי פרס נובל ובהם גם פרופ’ מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון.
ספיר ביטון השלימה בפקולטה תואר ראשון ושני וכיום היא מלגאית אריאן דה רוטשילד – מלגה מטעם קרן רוטשילד-קיסריה לדוקטורנטיות מצטיינות. בעבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ’ ניר טסלר היא עוסקת בהתקנים מתחומי האופטואלקטרוניקה והמיקרואלקטרוניקה המבוססים על תהליכים אלקטרוכימיים. לדברי פרופ’ טסלר, “טרנזיסטורים אלקטרוכימיים וזיכרונות אלקטרוכימיים הם כנראה חלק מהשלב הבא של תעשיית המיקרואלקטרוניקה, ואני שמח מאוד שספיר לקחה אותנו לכיוון הזה. העובדה שחוקרים בעולם משנים את מבנה ההתקן שלהם בעקבות תובנות של ספיר היא הוכחה ישירה למצוינות שלה.” במאמר שפרסמו בקיץ האחרון הציגו השניים מודל המתאר את מנגנון אי-היציבות בפרובסקיטים – תאים הצפויים להשתלב בתאי שמש מסיליקון ובהמשך גם כתאים קלים וחצי שקופים למגוון יישומים אחרים. ממצאי המחקר צפויים להאיץ את השימוש בפרובסקיטים ולייעל את הפקתה של אנרגיה ירוקה.
מיכאל בירק השלים תואר ראשון כפול בפיזיקה ובהנדסת חשמל ומחשבים במסגרת תוכנית העתודה “פסגות”, וכיום הוא דוקטורנט בהנחיה משותפת של פרופ’ עדו קמינר (AdQuanta) מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ופרופ’ אורן כהן מהפקולטה לפיזיקה. במחקר הדוקטורט הוא עוסק בתאוריה ויישום של אופטיקה קוונטית. לדברי פרופ’ קמינר, “התרומה של מיכאל הייתה חיונית לפרסומים שלנו ב- Nature Physics וב- Nature Photonics בשנה שעברה, בהם הוא אחד המחברים הראשיים. שני המאמרים יחד הניחו בסיס לתחום מחקר חדש – אופטיקה קוונטית של שדות חזקים – שכבר החל להעסיק חוקרים ברחבי העולם. במאמר שלישי, שפורסם ב-Journal of Optics, הוביל מיכאל את תרומת הטכניון בשיתוף פעולה בין-לאומי של חוקרים כשהוא מפגין כישורים מרשימים של מנהיגות ושיתוף פעולה.”
ניוזלטר יולי 2024
אתגרי התקופה: ממלחמה לסיכונים טכנולוגיים – כנס TheMarker השנתי בטכניון, פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי הוענק לשלושה חברי סגל צעירים.
לקריאת הניוזלטר לחצו על התמונה או על הלינק המצורף כאן
ד”ר רננה גרשוני-פורן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, ד”ר הילה פלג מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב וד”ר יניב רומנו מהמרכז להנדסת מחשבים המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.
פרופ’ נעמה ברנר, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, אמרה כי “קבוצת החוקרים הצעירים בישראל היא הקהילה שתישא את המדע והטכנולוגיה אל העשורים הבאים, וזו גאווה גדולה לראות שלושה מחוקרינו הצעירים זוכים בפרס היוקרתי הזה. פרס קריל ניתן לחברי סגל ש’הוכיחו פריצות דרך מחקריות משמעותיות ואשר צפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד’, חוקרים ש’הוכיחו נחישות, יוזמה ויצירתיות והובילו לפריצות דרך משמעותיות במחקר המדעי.’ אני מברכת את שלושת חוקרינו – רננה, הילה ויניב – על ההצטרפות למועדון יוקרתי זה ומאחלת להם שנים מאתגרות, מסעירות ופוריות.”
ד”ר רננה גרשוני-פורן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך קיבלה את הפרס “על עבודתה בתחום כימיה אורגנית-פיזיקלית ובינה מלאכותית לתכנון מולקולות אורגניות חדשות שישתלבו בטכנולוגיות של אלקטרוניקה אורגנית”. ד”ר גרשוני-פורן השלימה את שלושת תאריה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון ופוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH Zurich). עבודתה מתמקדת במערכת ארומטית פוליציקלית (מרובת טבעות) של מולקולות שונות. המחקר שלה משלב כימיה אורגנית-פיזיקלית עם שיטות חישוב ובינה מלאכותית לטובת תכנון מולקולות אורגניות חדשות שישתלבו בטכנולוגיות אלקטרוניקה אורגנית, מבוססות פחמן, ובמגוון יישומים ובהם מסכי OLED גמישים, תאים סולריים שקופים שיכולים להפוך חלונות זכוכית ליצרני אנרגיה וחיישנים שאפשר להשתילם בסביבה ביולוגית. יתרון נוסף הוא שמולקולות כאלה מצויות בטבע בשפע ומזהמות פחות מהרכיבים האלקטרוניים הנפוצים כיום.
ד”ר הילה פלג מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב קיבלה את הפרס “על תרומות משמעותיות בפיתוח כלים המגבירים את הפרודוקטיביות והאמינות בכתיבת קוד על ידי מתכנתים”. ד”ר פלג השלימה תואר ראשון ושני באוניברסיטת ת”א, דוקטורט בטכניון ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו. יש לה גם תואר ראשון בספרות והיא משתתפת בארגון הכנסים של החברה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה. מחקריה עוסקים בשפות תכנות, הנדסת תוכנה וממשק אדם-מכונה וממוקדים בפיתוח כלים ותוכנות המגבירים את הפרודוקטיביות ואת האמינות בכתיבת קוד על ידי מתכנתים. במיוחד היא חוקרת סינתזה של תוכנה וכלים תכנותיים. הסינתזה בתוכנה מאפשרת למתכנתים להתמקד בהיבטים העקרוניים של עבודתם – פתרון בעיות.
ד”ר יניב רומנו מהמרכז להנדסת מחשבים (הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי והפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב) קיבל את הפרס “על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות”. ד”ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון ואז יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. בטכניון הוא בוחן אפשרויות לשלב יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה לטובת מגוון יישומים ובהם ראייה ממוחשבת לרכב אוטונומי, גילוי הונאות אשראי והערכת יעילותם של טיפולים רפואיים. עבודתו ממוקדת בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ה”עוטפת” מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הכלים שפיתח ד”ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.
פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי מוענק על ידי קרן וולף ומשפחת קריל מדי שנה, מאז שנת 2005, לזכרם ולכבודם של בנימין וגיטלה קריל מנסבך שלנגר ז”ל. הוא ניתן לחברי סגל אקדמי מצטיינים וחוקרים מבטיחים מאוניברסיטאות המחקר בישראל שהובילו פריצות דרך מחקריות משמעותיות וצפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים והרפואה, ההנדסה והחקלאות. הפרס ממומן מעיזבונו של התורם אברהם הירש קריל שלנגר ז”ל, אשר נולד בשנת 1912 בחמיניץ שבגרמניה. שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נשא אברהם קריל לאישה את דבורה קרטציג והיגר לדרום אמריקה, שם הקים מפעל טקסטיל משגשג. אברהם קריל היה פעיל בקהילת היהודים יוצאי גרמניה בדרום אמריקה והיה תומך נלהב של מדינת ישראל מיום הקמתה. הפרסים המוענקים לזכרם ולכבודם של הוריו מהווים סמל לחיבור של משפחת קריל למדינת ישראל ולאמונה שלה בקשר ההדוק שבין מדע לחזון.
הפרסים הוענקו לזוכים בטקס שהתקיים ברמת השרון ביום שלישי, 18 ביוני 2024, בשעה 19:00.
הקונצרט החמישי בפקולטה להנדסת אוירונאוטיקה וחלל ענה על הציפיות הגבוהות.
הארוע השנתי הפך למסורת מגבשת בעל איפיון ייחודי המזוהה עם הפקולטה.
לאורך שעה וחצי, בצהרי יום ד’, הפליאו במיומנות זמרתם ונגינתם, זה לצד זה, אנשי הפקולטה.
לקראת הארוע אף התגבשו הרכבים משולבים בהם חברו יחד ליצירת הרמוניה משותפת סטודנטים/סטודנטיות ובוגרים עם חברי הסגל האקדמי.
הקהל ליווה את האומנים בשירה וקולות רקע למוסיקה ישראלית, יוונית, מלודית, רוק, פופ וג’אז אשר נוצרו בעזרת סקסופון, פסנתר, חליל, גיטרות וכמובן גיטרת אויר.
[su_youtube url=”https://youtu.be/e70pJbrfqwM” width=”700″ height=”200″]
הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב קיימה את ההאקתון החברתי-טכנולוגי השנתי CS Hack – Doing Good. אירוע זה נועד לרתום חדשנות טכנולוגית לטובת החברה והקהילה, והשנה, נוכח אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, הוא התמקד בפיתוח פתרונות טכנולוגיים להגברת החוסן הנפשי.
המשתתפים בהאקתון, 140 סטודנטים מכל התארים במדעי המחשב, עבדו על הפיתוחים במשך 24 שעות רצופות בליווי חברי סגל, חוקרים, מהנדסים מהתעשייה ואנשי מקצוע מתחום הטיפול: פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בשבועות הקודמים להאקתון נפגשו המשתתפים עם מתמודדים ואנשי מקצוע כדי להכיר לעומק את עולמות התוכן הרלוונטיים. הסטודנטים ביקרו ב”כפר שרה”, מרכז החלמה וצמיחה לפצועי פוסט-טראומה, ושמעו הרצאה של יותם דגן, פסיכולוג קליני ובעבר הפסיכולוג של שייטת 13: “מחשבות על טראומה, חוסן ובריאות נפשית דיגיטלית”.
במקום הראשון זכתה קבוצה שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בפוסט-טראומה באמצעות בישול. הטיפול מבוסס על שימוש במשקפי מציאות מדומה (VR) במטבח וירטואלי שבו משולבים בישול, טבע ומוזיקה על פי בחירת המשתמש. הסטודנטיות בקבוצה הן אמל חיחי, האיא חיחי, לינא שקור, וג’דאן אסלים ועדן שמא, והרעיון נולד אצל האחיות חיחי, בנותיו של פאיז חיחי ז”ל שנפל בעת שרותו הצבאי. לדברי אמל, “ביום שאבא נהרג, אמא חיכתה לו עם מנה של עלי גפן, ומאז במשך עשרים שנה לא הייתה מסוגלת לחזור למנה הזאת. רק לא מזמן, ביום הזיכרון, היא השתתפה בסדנת בישול שנועדה לסייע לאנשים להתמודד עם אובדן – ושם קרה השינוי והיא חזרה להכין עלי גפן. ככה הבנו את הפוטנציאל העצום של בישול כאמצעי לריפוי, וזה הרקע לפיתוח.”
במקום השני זכו ינון גולדשטיין, עידו עמית, אבישי מועלם ואבידן בוריסוב, שפיתחו כלי AI המשפר את הטיפול בפוסט-טראומה באמצעות משימות מותאמות אישית. לדברי גולדשטיין, “בטיפולים פסיכולוגיים יש לפעמים משימות מעקב שהמטופל מקבל הביתה, למשל journaling, כלומר תיעוד של חוויות והצלחות קטנות, או תכנון מפורט של היום הבא, או תיעוד של חשיפה לפחדים. המערכת שבנינו מאפשרת למטופל לדבר בשפה רגילה עם בוט ייעודי. כך אנחנו משפרים את התרגול הזה בבית וגם מסייעים למטפל לעקוב אחר ההתקדמות. היתרון של הקבוצה שלנו היא שאנחנו שלושה סטודנטים לתואר שני שעוסקים ב-AI וסטודנט אחד לפסיכולוגיה עם רקע בפסיכולוגיה ובקוגניציה, כך שיכולנו לשלב בין ההיבטים הטיפוליים ליכולות של מודלי שפה שעובדים בסביבה מקומית ומאובטחת.”
במקום השלישי זכו יואב סהר, יניב ויסוקי, רון כהן ומקסים ויינר, שפיתחו מערכת המבטלת צלילים חזקים כגון צפירת אמבולנס, העלולים לעורר טריגר למתמודדים עם פוסט-טראומה. הקוד שפיתח הצוות מזהה בזמן אמת צלילים “טריגריים” כאלה ומוחק אותם באופן מיידי. קוד זה יכול לשמש בעתיד לסינון צלילים לא רצויים בשיחות טלפון, בסדרות טלוויזיה ובסרטוני יוטיוב. לדברי חברי הקבוצה, “החזון שלנו הוא הרחבת הקוד כך שיוכל לסנן מגוון רחב יותר של צלילים שעלולים להבהיל את כולנו בתקופה כזאת, החל מסירנה של אמבולנס, דרך רעש של אופנוע ועד לזיקוקים, כדי שהלומי קרב ונפגעי חרדה יוכלו לחיות חיים יותר שלווים.”
חביבי השופטים – סער דרייב, שיר יחיא, עדן אלגבי וגלאור לזר – פיתחו פלטפורמה אינטרנטית שמטרתה להקל על הקשיים הרגשיים והנפשיים של משרתי ומשרתות המילואים, זאת דרך הנגשה של בירוקרטיה, מידע ומיצוי זכויות. המערכת מקבלת טופס 3010 ופרטים אישיים מינימליים נוספים, ובהתאמה לכל משרת מרכזת את כל הזכויות שמגיעות לו מגופים ממשלתיים שונים ועמותות. בנוסף, המערכת ממלאה את הטפסים הרלוונטיים באופן אוטומטי כדי להקל בתהליך הבירוקרטי.
פרויקטים נוספים שפיתחו הסטודנטים: מערכת שמטרתה זיהוי מוקדם של סימני ASD כך שיתאפשר למטופל לקבל טיפול מוקדם ולסייע לו לצאת ממעגל הפוסט-טראומה מוקדם ככל האפשר, באמצעות ניטור מדדים פיזיולוגיים ותשובות לשאלוני טקסט; מערכת המתחברת לשעון החכם של המטופל בזמן השינה ומנטרת מדדים כדי לזהות התקף מתקרב ומפעילה מוזיקה מרגיעה עד להתייצבות המדדים; משחק Chasing the Sun (“חפש את המטמון”) המבוסס על Google Street View ועל טכניקה מוכרת ומוכחת קלינית להקטנת הסיכון לפוסט-טראומה באמצעות הפיכת זיכרונות שליליים לחוויות חיוביות; ופרויקט ההנצחה ‘זוכרים בקולם’ המאפשר השמעת מלל בקולו של הנופל, לצד הקרנת התמונות, כך שנוצר סרטון בקולו ובדמותו.
דיקן הפקולטה פרופ’ דני רז אמר בפתיחת האירוע כי “יש לי הרבה תפקידים כדיקן, אבל לעמוד כאן – זה אחד המרגשים שבהם. אני רואה כאן את האנרגיה, המוטיבציה והרצון לעשות טוב בעולם. ההאקתון הזה ייחודי במטרתו – לעשות טוב – וכמו בכל דבר, העיקר הוא האנשים: אתם הסטודנטים שתעבדו על הפרויקטים, המנטורים שילוו אתכם, ולא פחות חשוב, אנשים רבים שהפיתוחים האלה יועילו להם. עשו טוב, עלו והצליחו.”
באגף השיקום נקלטו מאז אוקטובר עשרות אלפי פצועים, ועל פי גורמי המקצוע הרלוונטיים, עשרות אחוזים מהנפגעים יתמודדו לא רק עם אתגרים גופניים אלא גם עם חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה (PTSD), קשיי הסתגלות, קשיי תקשורת ומצבים פסיכוטיים. מכאן הצורך הנרחב בפתרונות יעילים הקשורים לחוסן נפשי.
את הרצאת הפתיחה בהאקתון נשא אל”מ (מיל’) פרופ’ אייל פרוכטר, בוגר הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וחבר סגל בפקולטה, שעמד בעבר בראש מחלקת בריאות הנפש בצה”ל. הוא סיפר כי תסמיני הפוסט-טראומה מוכרים כבר זמן רב, אבל ההכרה בתופעה כהפרעה ממשית היא חדשה יחסית – בעבר העדיפו להתעלם ממנה וקראו לה בשמות שונים כגון נוסטלגיה, Homesickness וחולשה. “כיום אנחנו יודעים הרבה דברים על פוסט-טראומה: שמדובר בתופעה פיזיולוגית ממשית שהשלכותיה עלולות להיות קשות מאוד – דיכאון, חרדה, אובדנות, התמכרות לסמים ואלכוהול ואפילו סרטן; שהתערבות פסיכותרפית בשלב מוקדם עשויה לעזור מאוד; שאנחנו יודעים שהגדרת אדם כנכה פוגעת בסיכוייו להחלים; ושכשליש מהאנשים שמבטאים כיום תסמיני פוסט-טראומה לא יהיו פוסט-טראומטיים לתמיד. מה אנחנו לא יודעים? אנחנו עדיין לא יודעים לאבחן ולמדוד פוסט-טראומה בכלים אובייקטיביים, וכאן התחום שלכם – טכנולוגיה ומחשבים – יכול לחולל שינוי. אנחנו זקוקים לכלים טכנולוגיים שיסייעו למטופלים ולמטפלים. אנחנו רוצים לאבחן אנשים באופן אובייקטיבי, כי זה יהיה גם לטובתם – כך תוסר ‘עננת החשדנות’ המרחפת מעליהם. כך נוכל לתת את הטיפול בדיוק למי שזקוק לו.”
ד”ר ע׳, ראש מחלקת האלגוריתמיקה במרכז הפיתוח של רפאל ובוגר שלושה תארים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון אמר לנוכחים: “אני כאן משתי סיבות – האחת, כי בטכניון התחלתי את דרכי המקצועית והעברתי עשור מחיי; השנייה, במקביל לתרומה המשמעותית לביטחון מדינת ישראל רפאל תורמת לחברה דרך פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים ופורצי דרך. כבר כסטודנט בטכניון ליוויתי נכי צה”ל המתמודדים עם פוסט-טראומה והבנתי את חשיבותם של השיקום האישי והחוסן הנפשי. באתי עם צוות של מנטורים, מהנדסות ומהנדסים מרפאל על מנת לסייע לכם, ועבורנו זו זכות גדולה להיות כאן.”
את ההאקתון ליוותה עמותת “ריסטארט”, שהוקמה על ידי פצועי “צוק איתן” ופועלת לשיפור חייהם של פצועי צה”ל ביום שאחרי הפציעה וחזרתם למסלול החיים. ניר לאון, עד לאחרונה מנהל תוכנית המנטורים בעמותה, נפגע במלחמת לבנון השנייה כמ”מ מילואים. הוא בן 44, נשוי ואב לשלושה, ואת היותו פוסט-טראומטי גילה רק שלוש שנים אחרי שנפגע. “זו הייתה דעיכה איטית,” הוא אומר. “מעגלי החברים הצטמצמו, פרשתי מהלימודים, התקשיתי להתמיד בעבודה, נסגרתי בתוך עצמי. כשאובחנתי ב-2009, הטיפול בנפגעי נפש בצה”ל עוד לא היה מפותח כמו היום, אבל לפחות הבנתי ממה אני סובל.” על ההאקתון הוא אומר ש”עצם קיומו של האירוע הוא דבר חשוב מאוד עוד לפני שאנחנו מדברים על הפיתוחים עצמם. יש כאן קבוצה גדולה של סטודנטים שבאו לעשות טוב – וזה לא דבר מובן מאליו. הם עצמם נחשפים כאן לעולם הפוסט-טראומה, והם יספרו לחברים שלהם וכך יגדל מעגל המודעות לנושא הזה. אסור שהפוסט-טראומה תהיה סודם של האנשים שסובלים ממנה.”
ההאקתון הייחודי נמשך יומיים (21-20 ביוני) והתקיים בשיתוף מפא”ת, חברת החשמל, מובילאיי, קיידנס, KLA, רפאל, המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים, והחממה החברתית בטכניון. גופים אלה סייעו בליווי הסטודנטים ובהערכת הפתרונות. הפרויקטים השונים הוצגו לחבר השופטים שכלל מומחים טכנולוגיים ואנשי בריאות הנפש, בהובלת פרופ’ יורם יובל – פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי, סופר, מנחה וחוקר מוח מהאוניברסיטה העברית.
