מחבר: EladAdmin

בוגר הטכניון פרופסור אריה ורשל (Warshel) הוא אחד משלושת חתני פרס נובל בכימיה לשנת 2013. ורשל חולק את הפרס עם עמיתיו פרופסור מייקל לויט מאוניברסיטת סטנפורד, שעשה איתו את הדוקטורט במכון ויצמן, ופרופסור מרטין קרפלוס (אוניברסיטת שטרסבורג ואוניברסיטת הרווארד). הפרס ניתן להם “על פיתוח מודלים ממוחשבים למערכות כימיות מורכבות”.

ורשל, אזרח ארה”ב וישראל, נולד ב-20 בנובמבר 1940 בקיבוץ שדה נחום. הוא שירת בצה”ל בין השנים 1958-62 ונישא לתמר ורשל ב-1966. לשניים שתי בנות – מרב ויעל.

את התואר הראשון עשה ורשל בטכניון, וסיים אותו בהצטיינות בשנת 1966. שנה לפני כן זכה בתואר “הסטודנט הטוב ביותר בשנה השלישית בלימודי כימיה” מטעם הטכניון. את התואר השני והשלישי עשה במכון ויצמן, וב-1969 סיים את הדוקטורט. כיום הוא משמש פרופסור מחקר באוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס אנג’לס.

ורשל זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס היצירתיות במחקר (USC Associates Award for Creativity in Research) והפרס השנתי של החברה הבינלאומית לביולוגיה קוואנטית ופרמקולוגיה. מאז 2008 הוא חבר בחברה המלכותית לכימיה, ומאז 2009 – חבר באקדמיה הלאומית למדעים.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר בעקבות ההודעה על מתן הפרס : “פגשתי את אריה לפני שנתיים בלוס אנג’לס. הוא איש צנוע, דובר עברית, ששומר על זהותו הישראלית. יש לו זכרונות טובים מלימודיו בטכניון. אני מברך אותו על הזכייה בפרס החשוב ביותר במדע. העובדה שישראלי נוסף זכה בפרס נובל מעידה על הפוטנציאל הרב הטמון בארץ שלנו, ואני מקווה שנדע לנצל אותו.”

פרופסור אלון הופמן, דיקן הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, בירך את שלושת חתני הפרס ואמר כי הוא “גאה לעמוד בראשו של בית ספר מוביל לכימיה, שהיווה כר לצמיחתו של חתן פרס נובל נוסף.” (פרופסור ורשל הוא חתן פרס נובל הרביעי שמקור השכלתו בכימיה הוא בטכניון.(

“ורשל למד לתואר מדעי ארבע שנתי בטכניון,” הוסיף פרופסור הופמן, “וביצע פרויקט מחקר עם פרופסור ראובן פאונץ, אבי הכימיה הקוונטית בישראל. משם המשיך לתארים גבוהים במכון וויצמן ולקריירה עצמאית בארה”ב. פרופסור ורשל ושותפיו למחקר היו חלוצים בתחום הכימיה התאורטית והחישובית. הודות להם, תוכנות מחשב הן כיום כלי כמעט סטנדרטי בהדמיית תהליכים כימיים במעבדות מחקר. הפקולטה לכימיה בטכניון מובילה במחקר מתקדם זה.”

עבודתם של ורשל, קרפלוס ולויט מהווה פריצת דרך משום שהם הצליחו ליישב בין הפיזיקה הקלאסית של ניוטון לבין הפיזיקה הקוואנטית, השונה ממנה משמעותית. קודם נאלצו כימאים לבחור בין השתיים. כוחה של הפיזיקה הקלאסית היא שהחישובים במסגרתה פשוטים, ויכולים לשמש למידול של מולקולות גדולות. חולשתה בכך שהיא אינה מספקת דרך למידול של ריאקציות כימיות. כימאים שרצו לעשות זאת נאלצו להשתמש בפיסיקה קוואנטית, אולם חישובים אלה דרשו כוח מיחשוב עצום, ולכן שימשו רק למולקולות קטנות.

חתני פרס נובל לשנה זו לקחו את הטוב שבשני העולמות, ויצרו שיטות המשתמשות הן בפיזיקה הקלאסית, הן בזו הקוואנטית.

בתמונה: הפרופ’ אריה ורשל. צילום: From wikicommons

שנת הלימודים נפתחה היום, יום ראשון, 13 באוקטובר; הפקולטות המבוקשות ביותר הן רפואה, הנדסת חשמל, מדעי המחשב, ארכיטקטורה והנדסת מכונות; השנה תימשך הרפורמה במבנה הלימודים בטכניון, ויימשך המאמץ לשיפור איכות ההוראה

במהלך שנת הלימודים תשע”ד יימשך יישום המלצותיה של הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי, בראשותו של פרופסור יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית. בוועדה השתתפו תשעה פרופסורים ויו”ר אגודת הסטודנטים, דני מגנר, היה אחד מחבריה. לפי המלצות הוועדה, כבר משנת הלימודים הקרובה יוקצו משאבים מיוחדים לחיזוק ההוראה במקצועות הבסיס ולתגמול מרצים מצטיינים. בנוסף תורחב התכנית ‘התחלה טובה’, שמטרתה להכין את הסטודנטים לדרישות הלימודים הגבוהות בטכניון ולהקל עליהם בשנת הלימודים הראשונה. במסגרת התכנית מוצעים לסטודנטים קורסי הכנה מקוונים, המכינים אותם לדרישות האקדמיות במקצועות היסוד בשנת הלימודים הראשונה. בשנת הלימודים הבאה (תשע”ה) תיושם הפרדה בלוח השנה האקדמי בין תקופת הלימודים לתקופת הבחינות  – הסמסטרים יקוצרו בשבוע (ל-13 שבועות) ובכל סמסטר תהיה חופשה מלאה של שבוע, שתאפשר לסטודנטים ללמוד לבחינות “בראש שקט”. כמו כן תיבחן האפשרות להנהגת מסלול קבלה נוסף, שיתבסס על בחינות השלמה במתמטיקה ובפיזיקה במקום הבחינות הפסיכומטריות הנהוגות היום.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “בשבוע שעבר עשה הטכניון צעד משמעותי להגשמת חזונו – להימנות על קבוצת העילית של האוניברסיטאות המובילות בעולם במדע ובטכנולוגיה – כאשר נחתם מזכר הבנות להקמת המכון הטכנולוגי למחוז גואנגדונג, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו בדרום מזרח סין. יוזמה זאת הצטרפה להקמתו, לפני שנתיים, של מרכז החדשנות טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק, ולשיתופי פעולה בינלאומיים נוספים. התרומה עליה הכריזה קרן לי קא-שינג, בסך 130 מיליון דולר, היא התרומה הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו, והיא תוקדש כולה לקידום רווחת הסטודנטים וחברי הסגל בקמפוס הטכניון בחיפה. גם בשנת הלימודים הקרובה יעמדו הסטודנטים במרכז העשייה בטכניון. הצבתי לי כיעד לשפר את האווירה הכללית בקמפוס, ויחד עם הנהלת הטכניון ואגודת הסטודנטים נמשיך לפעול לקידום איכות ההוראה ולשיפור היחס לסטודנטים, על פי המלצותיה של הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון.”

בסך הכל ילמדו בשנת תשע”ד בטכניון כ-13,000 סטודנטים, כ-9,000 מתוכם לתואר ראשון, ב-18 פקולטות

התחרות תיערך בשני מסלולים – לאדריכלים ולסטודנטים – ותיסגר ב-26 בינואר 2014

הטכניון מכריז על תחרות לעיצוב-מחדש של שערי הקמפוס.

המטרה: תכנון מחודש של שני השערים (נווה שאנן ונשר), תוך מתן מענה לדרישות תנועה ותחבורה, בטחון ובטיחות, וביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי יוקרתו של הטכניון ויופיו אינם ניכרים בשערי הכניסה הנוכחיים שלו. “כעת, כאשר זה עתה חגגנו את יובל ה-100 להנחת אבן הפינה לבניינו ההיסטורי של הטכניון בהדר הכרמל, הגיע הזמן לבנות שערים חדשים לטכניון, אשר יכבדו את המוסד ואת מעמדו וישרו על הבאים בם מרוחו ומיוקרתו.”

פרופסור לביא עומד בראש חבר השופטים בתחרות, המורכב מהאדריכלים ברכה חיוטין, תאה קיסלוב, יניב פרדו ואריה גונן, המשנה לנשיא הטכניון ומנכ”ל- פרופסור ארנון בנטור, סמנכ”לית התפעול בטכניון- זהבה לניאדו, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון –פרופסור יהודה קלעי ופרופסור שמאי אסיף מהפקלטה לארכיטקטורה בטכניון.

התחרות, המתקיימת בשיתוף ועדת ההתחרויות של עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, נערכת בשני מסלולים: מסלול אדריכלים ומסלול סטודנטים.
במסלול האדריכלים יעמדו הפרסים על 40 אלף שקל (פרס ראשון), 20 אלף שקל (פרס שני), 10,000 שקל (פרס שלישי) ו-5,000 (ציון לשבח). במסלול הסטודנטים יחולקו פרסים בסך 20 אלף שקל.

המועד האחרון למסירת ההצעות הוא יום א’, 26 בינואר 2014, שעה 17:00.
את תנאי התחרות אפשר לרכוש בבית האדריכל, רחוב המגדלור 15, יפו, בטלפון  03-5188234, תמורת 200 שקל לחברי עמותה ו-400 שקל לאחרים. המחיר לסטודנט: 100 שקל.

במסגרת התחרות ייערך סיור בטכניון ביום ג’, 22 באוקטובר. המפגש יתחיל בשעה 15:00 ליד שער הכניסה הראשית לטכניון  (שער נווה שאנן) בחיפה.

זו התרומה הגדולה בתולדות הטכניון ומהגדולות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל

המכון החדש, שייקרא “מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה” (TGIT), יוקם בזכות תרומת ענק בסך 130 מיליון דולר של ארצות הברית מקרן לי קא-שינג. הקמתו משקפת גם שיתוף פעולה חסר תקדים בין ממשלת מחוז גואנגדונג (Guangdong), עיריית שנטאו, הטכניון ואוניברסיטת שנטאו. מחוז גואנגדונג ועיריית שנטאו הקציבו 900 מיליון יואן (כ-147 מיליון דולר) לבנייתו של המכון ולהפעלתו הראשונית. בנוסף, הוקצו למכון 330,000 מ”ר שעליהם ייבנה המכון, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו.

התרומה מקרן לי קא-שינג בסך 130 מיליון דולר של ארצות הברית היא התרומה הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו ואחת הנדיבות ביותר בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל. תרומה זו תוקדש לשיפור תשתיות ולקידום תכניותיו של הטכניון לרווחת הסטודנטים והסגל בקמפוס בחיפה, החיוניים לקידום הקמת המכון בסין.

מזכר הבנות (MOU) להקמת “מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה” נחתם היום בטקס חגיגי בתל אביב על ידי נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ופרובוסט (רקטור) אוניברסיטת שנטאו פרופסור גו פאיהואה, במעמד  יושב ראש הקרן מר לי קא-שינג, שר המדע יעקב פרי ומושל מחוז גואנגדונג ג’וּ שיאודן (Zhu Xiaodan). מזכר ההבנות יובא לאישור הרשויות המתאימות בטכניון ובסין.

משנת הלימודים 2014 יציע מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה מסלולי לימוד לתואר ראשון בהנדסה אזרחית וסביבתית ובמדעי המחשב. שפת הלימוד בו תהיה אנגלית ואנשי הסגל שילמדו בו יגויסו מאוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. בסמוך למכון הטכנולוגי החדש בגואנגדונג יוקם מרכז חדשנות אשר יחבר חברות מגואנגדונג עם חדשנות טכנולוגית ישראלית ויקדם חדירת טכנולוגיות ישראליות לסין ופיתוח משותף של חדשנות ויזמות.

משנת 2014 יקיימו מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה ואוניברסיטת שנטאו מחקר משותף במדעי החיים, במטרה להתמודד עם אתגרים מרכזיים בתחומי החברה ואיכות החיים, כגון ליקויים במערכת הבריאות ואי דיוקים באבחון רפואי וזאת תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בעיבוד בסיסי מידע גדולים.

עד 2020 יחל המכון להציע קורסים נוספים בתחומי הנדסה אחרים, כמו הנדסת מכונות או הנדסת חלל.

השותפות בין ישראל וקרן לי קא-שינג החלה בשנת 2011, בביקורם הראשון של נציגי הקרן בטכניון ובביקור הגומלין של פרופסור פרץ לביא במשרדי הקרן בהונג קונג. במהלך הביקור בישראל השקיעה קרן Horizons  – קרן הון סיכון בבעלותו של לי קא-שינג, בחברת Waze. הרווחים של הקרן ממכירת Waze לחברת Google מהווים חלק מן התרומה של קרן לי קא-שינג לטכניון.

“בעולם החדש של גבולות דינמיים, לעיתים נדמה שכוחה המשתנה תדיר, המדהים והעצום של הטכנולוגיה הוא מעין שרביט קסמים, המוליד שיטות חדשות והזדמנויות חדשות בתחומים רבים, ויוצר פתרונות חדשים לבעיות נושנות, במהירות שקשה לנו להדביקה,” אמר מר לי קא-שינג בטקס החתימה. “עם זאת, כולנו יודעים ששרביט קסמים  לעולם שואב את כוחו מן הקוסם המחזיק בו. הקסם נובע מן היכולות הפנימיות, לא מכוח חיצוני. עלינו מוטלת האחריות להשקיע ברפורמות בחינוך, אשר יעצימו את אותן יכולות פנימיות  ויאפשרו את המשך מימושו של הפוטנציאל האנושי, את בנייתה של חברה עתירת-ידע ואת יצירתה של איכות חיים בת קיימא לכל.”

פרופסור גו פאיהואה אמר כי הטכניון הוכיח לעולם מה צריכה אוניברסיטת העתיד לעשות כדי להפיץ ערכים בעלי משמעות אזורית, לאומית ובינלאומית. הוא הוסיף כי הכלכלה הסינית וכלכלתו של מחוז גואנגדונג עוברים שינויים מבניים שבהם החדשנות התעשייתית והטכנולוגית ממלאות תפקיד מרכזי. “תרומתו של הטכניון, הסטודנטים וסגל החוקרים שלו לקידום המשק הישראלי באמצעות מחקר וחדשנות, יכולים להיות  דוגמה ומופת לאוניברסיטאות בסין,” הדגיש. “אם אוניברסיטאות רבות בגואנגדונג ובסין יפעלו כפי שהטכניון פועל בישראל, תתפתח בסין כלכלה המבוססת על יזמות וחדשנות.”

פרופסור גו צופה כי בתוך עשר שנים יהפוך מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה לבית הספר הטכנולוגי הטוב ביותר במחוז גואנגדונג, ובתוך עשרים שנים – לאחד מבתי הספר הטכנולוגיים הטובים בסין שיביא לעולם טכנולוגיות חדשות וחברות הזנק שיפותחו על ידי הסטודנטים והסגל של המכון. בתוך 30 שנה, אומר פרופסור גו, ייצא שמו של המכון מגבולות סין כמכון המצטיין בהוראה ובמחקר, וכמוקד של  ההיי-טק של מחוז גואנגדונג.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, תיאר את השותפות כ”פריצת דרך חשובה והזדמנות בלתי רגילה לחיזוק הקשרים בין ישראל וסין.” לדבריו, “כשאתה מחבר את הרוח הישראלית, החדשנית והיזמית לגודלה הבלתי נתפס של סין נוצרת שותפות אדירה. אנו מקווים שבשילוב בין מתודולוגיות המחקר שלנו לבין משאביה של סין וסדרי הגודל שלה ניצור מכון מחקר ייחודי באיכותו, שיסייע לא רק לסין ולישראל, אלא לאנושות כולה. אנו מאמינים בגלובליזציה ומשוכנעים כי דיאלוג בין-תרבותי חיוני להתקדמות המדע. פתיחותם של הטכניון ושל אוניברסיטת שנטאו לדיאלוג זה חשובה מאין כמוה”.

בשלב הקמת הקמפוס בשנטאו ילמדו הסטודנטים הראשונים של המכון בטכניון במשך שנתיים, ויחזרו לשנטאו בשנה השלישית, במטרה לטפח תרבות מקומית של יזמות וחדשנות.

הטכניון, שנוסד ב-1912, קנה לעצמו שם עולמי בעבודתו החלוצית בתחומים רבים: ננו-טכנולוגיה, מדעי החיים, תאי גזע, ניהול מים, אנרגיה בת קיימא, טכנולוגיות מידע, ביו-טכנולוגיה, הנדסת חומרים, הנדסת חלל והנדסת תעשייה וניהול. הטכניון נמנה עם 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם על פי הדירוג היוקרתי של אוניברסיטת שנחאי, והוא אחד מעשר אוניברסיטאות בעולם שבנו לוויינים ושיגרו אותם לחלל. בתשע השנים האחרונות זכו שלושה פרופסורים מן הטכניון בפרס נובל בכימיה – אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר (2004) ודן שכטמן (2011). לפני שנה, בשותפות עם אוניברסיטת קורנל, זכה הטכניון בתחרות בינלאומית להקמת מרכז מחקר חדשני בלב העיר ניו-יורק.

בתמונה: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ופרובוסט (רקטור) אוניברסיטת שנטאו פרופסור גו פאיהואה חותמים על ההסכם (יושבים), במעמד יושב ראש הקרן מר לי קא-שינג, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי, מושל מחוז גואנגדונג ג’וּ שיאודן (Zhu Xiaodan), יו”ר הוועד המנהל של הטכניון דני ימין ומנכ”ל קרן לי קא שינג סולינה צ’או. צילום : אסף שילה / ישראל סאן, דוברות הטכניון

קרן לי קא שינג

הקרן נוסדה ב-1980 על ידי היזם והפילנתרופ לי קא שינג. מר לי מתייחס לקרן כאל “בנו השלישי”, והוא הקדיש לה שליש מנכסיו. עד היום הקצתה הקרן יותר מ-14.4 מיליארד דולר הונג-קונג (1.86 מיליארד דולר של ארצות הברית) לתרומות, כ-90% מהן לתמיכה ביוזמות לרפורמות בחינוך ובקידום שירותים רפואיים באיזור סין רבתי.

הקרן תומכת בפרויקטים התורמים לקידום החברה באמצעות הרחבת הגישה לחינוך איכותי, לשירותים רפואיים ולמחקר רפואי, ומעודדת גיוון תרבותי ומעורבות קהילתית. למידע נוסף: http://www.lksf.org.

אוניברסיטת שנטאו

אוניברסיטת שנטאו הוקמה ב-1981 במחוז גואנגדונג בדרום מזרח סין על ידי משרד החינוך, ממשלת מחוז גואנגדונג וקרן לי קא שינג. זוהי אחת האוניברסיטאות החשובות הפועלות במסגרת “פרויקט 211” במחוז גואנגדונג. אוניברסיטת שנטאו מפעילה עשרה בתי ספר ומכללות, חמישה בתי חולים מסונפים ו-21 מחלקות אקדמיות, ומציעה 36 מסלולים לתואר ראשון, 84 מסלולים לתואר שני ו-25 מסלולים לדוקטורט. באוניברסיטה לומדים 9,448 סטודנטים, והיא כבר הכשירה יותר מ-70,000 בוגרים, העובדים בתעשיות ובארגונים שונים. אוניברסיטת שנטאו היא האוניברסיטה הציבורית היחידה בעולם המקבלת מימון ארוך-טווח מקרן לי קא שינג, שתרמה לאוניברסיטה יותר מ-6 מיליארד דולר הונג-קונג עד כה.

למידע נוסף: http://english.stu.edu.cn

לפרטים נוספים :
דורון שחם, סגנית דובר הטכניון,
050-3109088, dorons@dp.technion.ac.il

כ-4,000 מבקרים השתתפו ב”ליל המדענים” שהתקיים בטכניון ביום חמישי, ועסק בתחומי החלל והאסטרונומיה. האירוע, שהתקיים בחסות משרד המדע והטכנולוגיה והאיחוד האירופי, כלל מיצגים ופעילויות מדעיות מגוונות לכל המשפחה, הרצאות על מחקרים פורצי דרך, הדגמות וניסויים פתוחים, סיורים במעבדות ועוד.

את האירוע בטכניון הובילו הפקולטה לפיזיקה והפקולטה לאווירונוטיקה והנדסת חלל. בין הפעילויות שהתקיימו : שיגור רקטות, תצוגת טיסנים ומטוסים זעירים, צפייה בטלסקופים, והרצאות על “החלקיק האלוהי” ועל “כוכבי לכת מוזרים מחוץ למערכת השמש”.

במהלך האירוע התקיימו הרצאות פתוחות של הקוסמונאוט הרוסי יורי שרגין, האסטרונאוט האמריקאי ג’ים ניומן מנאס”א, שבילה 43 ימים בחלל בארבע טיסות שונות, ושל האסטרופיזיקאי הנודע פרופסור מריו ליביו, חוקר במכון המדעי של טלסקופ החלל האבל.

צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

המדובר בנוגד חמצון קטליטי (1-Fe) המבוסס על מולקולת הקורול, העשוי לשמש חלופה לתרופה בה משתמשים היום להורדת רמת הכולסטרול בדם

רמת כולסטרול גבוהה ועודף של רדיקלים חופשיים בגוף הם גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות של מחלות לב וכלי דם. אורח חיים בריא וצמצום צריכת הכולסטרול יכולים בהחלט לסייע במניעת מחלות אלה, אולם שמירה על רמת הכולסטרול הרצויה היא אתגר שרבים מתקשים לעמוד בו.

רוב הכולסטרול בגוף אינו מגיע מהמזון אלא מייצור עצמי של הגוף. סטטינים מפחיתים את רמת הכולסטרול בכך שהם מעכבים את פעולתו של אנזים המתפתח בתהליך הפיזיולוגי של ייצור הכולסטרול, HMG-CoA Reductase. עם זאת, ישנם מטופלים שאינם מגיבים לסטטינים, ואחרים אשר סובלים מתופעות לוואי המונעות את אפשות השימוש בסטטינים.

ד”ר עדי הבר ופרופסור זאב גרוס מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון מציעים חלופה חדשה לסטטינים. במחקר בו שילבו כימיה טהורה וביוכימיה הם גילו כי נוגד החימצון הקטליטי 1-Fe , המבוסס על מולקולת הקורול שפותחה במעבדתו של גרוס, מעכב את האנזים HMG-CoA Reductase במנגנון פעולה שונה מזה ל הסטטינים. “מולקולות הקורול אינן קשורות כלל לסטטינים,” מסביר פרופסור גרוס. “הן ישויות שונות לגמרי בעלות מבנה ותכונות שונים לחלוטין. הן אמנם מעכבות את אותו האנזים כמו הסטטינים, אך אופן הפעולה שלהם הוא אחר.”

“לחומרים שלנו גם יתרון נוסף – הם מעכבי חימצון קטליטיים,” מסביר גרוס. “המשמעות היא שמולקולה בודדת יכולה לנטרל אלפי מולקולות של רדיקלים חופשיים, וזאת לעומת הוויטמינים ומעכבי החימצון התזונתיים, אשר מנטרלים את הרדיקלים בתגובה של אחד על אחד.”

פרופסור באטו קוראץ’, שחוקר תגובות חימצון-חיזור בבריאות ובחולי באוניברסיטת בלגרד בסרביה, מצביע על יתרונות הגישה החדשה. “מעכבי חימצון אלה משפיעים על המטבוליזם ועל ההומיאוסטזיס של הכולסטרול בהיבטים שונים – צמצום הקליטה התאית, הרחקה טובה יותר שלו מתאים, והפחתת הסינתזה שלו. כ אלה פותחים פרספקטיבה חדשה לטיפול במחלות המאופיינות ברמות גבוהות של כולסטרול בדם.”

פרופסור גרוס וצוותו מתכננים כעת לחקור את יעילות  1-Feבמחלות קשורות-כולסטרול אחרות, בהן סוכרת.

הכתבה המלאה פורסמה ב- Chemistry World

בתמונה: מולקולת 1-Fe

רשת החדשות הפיננסיות בלומברג פרסמה מדרג חדש של אוניברסיטאות: כמה מבוגריהן מנהלים חברות טכנולוגיות בשווי מיליארד דולר ויותר. הטכניון במקום השביעי בעולם – והיחיד מחוץ לארצות הברית בעשר הראשונות

את הרשימה מובילות האוניברסיטאות האמריקאיות פרינסטון, הרווארד וסטנפורד. הטכניון, החולק את המקום השביעי  עם MIT, אוניברסיטת RICE  ואוניברסיטת טקסס מאוסטין, הוא המוסד היחיד ברשימה מחוץ לגבולות ארה”ב.

על הטכניון נכתב בסקירה: “ישראל היא אחד ממוקדי הסטארט-אפ הטכנולוגיים העולמיים. מיטב המוחות בתחומי הטכנולוגיה קיבלו את הכשרתם בטכניון. הקמת מרכז החדשנות טכניון-קורנל בניו יורק היא עדות למחויבותו של הטכניון לקידום הטכנולוגיה.”

בידיעה שפרסמה רשת בלומברג, הובא כדוגמה בוגר הטכניון דיויד רייס, המשמש  מנכ”ל חברת Stratasys המייצרת מדפסות תלת-מימד. החברה, המעסיקה 1,500 עובדים ברחבי העולם ומחזיקה משרדים בישראל ובארה”ב, נחשבת לחברת טכנולוגיה מובילה בארה”ב.

בעקבות הפרסום אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא: “הדירוג של הטכניון על ידי רשת בלומברג, והדירוג המחמיא של הטכניון על ידי אוניברסיטת שנחאי, מצביעים על רמתו הגבוהה ועל מעמדו הבכיר בעולם. כרבע מבוגרי הטכניון משמשים בתפקידי ניהול בכירים. לטכניון מקום של כבוד בהפיכתה של ישראל למעצמת סטארט-אפ.”

הרשימה היוקרתית פורסמה במגזין MIT Technology Review

ד”ר קירה רדינסקי, שסיימה השנה את לימודי הדוקטורט שלה בטכניון, נכנסה לרשימה היוקרתית של מגזין  MIT Technology Review – קבוצת הממציאים הצעירים והמבטיחים בעולם לשנת 2013. ברשימה זו נחשפים מדי שנה 35 הממציאים הבולטים בעולם שגילם נמוך מ-35 שנים. ד”ר רדינסקי (26) נבחרה מבין מאות מועמדים ונכנסה לרשימה “בהיותה ממציאה יוצאת מן הכלל, ולנוכח עבודתה הבולטת בתחום התוכנה.”

“במרוצת השנים רשמנו הצלחה בבחירה של נשים וגברים שהמצאותיהם, והחברות שהקימו, השפיעו עמוקות על מגמות שונות בחברה האנושית,” אמר ג’ייסון פונטין, המו”ל והעורך הראשי. “עם הזוכים בעבר נמנים לארי פייג’ וסרגיי ברין, מייסדי גוגל; מארק צוקרברג, ממייסדי פייסבוק; ג’ונתן אייב, המעצב הראשי של אפל; ודייוויד קארפ, שהקים את Tumblr. אנו גאים על הנבחרים שלנו ועל מגוון הישגיהם, וגאים להוסיף את קירה לרשימה מכובדת זו.”

ד”ר רדינסקי החלה ללמוד בטכניון בגיל 15, השתלבה בתוכנית המצוינים של הטכניון והשלימה שלושה תארים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בהנחייתו של פרופסור שאול מרקוביץ’. במהלך לימודיה היא פיתחה שיטת ניבוי חדשנית, המנבאת ארועים ברמת דיוק ממוצעת של 80%. זאת באמצעות סריקת ספרוּת מ-500 השנים האחרונות, ובתוכה כל החומר שהתפרסם בניו יורק טיימס משנת 1880 והלאה, בניסיון למצוא מִתְאָם חזק בין ארועים מסוגים שונים. בין השאר גילתה שהשילוב בין בצורת לסוּפוֹת הוא סימן מקדים להתפרצות מחלת הכולרה, וכיום היא מקיימת קשרים עם ארגון למניעת רצח-עם ועם ארגונים רפואיים במטרה ליישם את ממצאי המחקר שלה ולספק פתרון לאוכלוסיות הסובלות.

במהלך הלימודים נסעה ד”ר רדינסקי לעבוד בחטיבת המחקר של מיקרוסופט ארה”ב, בראשות אריק הורוביץ, ועבדה שם איתו ועם סוזן דומיי. לימים, הקימה יחד עם ירון זכאי-אור את חברת SalesPredict, שכבר גייסה מיליון דולר. SalesPredict מנבאת עבור חברות מסחריות את מכירותיהן, וכמה מלקוחותיה כבר הגדילו בזכותה את אפקטיביות המכירות שלהם.

 מחקריה של ד”ר רדינסקי זיכו אותה בפרסים מטעם גופים שונים, ביניהם גוגל, יאהו ופייסבוק.

“קירה היא חוקרת מבריקה בעלת תכונות ייחודיות שמצדיקות בהחלט את הכללתה ברשימה,” אומר פרופ’ שאול מרקוביץ’ מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. “היא משלבת יכולת אינטלקטואלית, יצירתיות וסקרנות עם העזה – שילוב נדיר שאופייני לממציאים מצטיינים. במחקר הדוקטורט שלה היא תקפה בעיה שנראתה בלתי פתירה בכלים הנוכחיים – פיתוח אלגוריתמים בעלי יכולת ניבוי טוב עבור אירועים גלובליים על ידי שימוש במאגרים עצומים של מקורות מידע אינטרנטיים. ההעזה שלה בבחירת הבעיה, והיכולת המדעית שהפגינה בפתרון מוצלח שלה, הן שהביאו להכללתה ברשימה.”

ד”ר קירה רדינסקי אמרה היום בעקבות הפרסום: “זהו כבוד גדול להיכנס לרשימת ‘הממציאים הצעירים’ של MIT . אני מקווה שזה יעודד חוקרים וחוקרות מישראל לעסוק במחקר בתחום על מנת לבנות בארץ מעצמת מחקר אמפירי.”

בתמונה: ד”ר קירה רדינסקי. צילום: דוברות הטכניון

מטרות הקורס: לצמצם את פערי הידע וכך להקל על הסטודנטים להשתלב בלימודיהם בטכניון

אין זה סוד שהלימודים בטכניון אינם קלים, וכי סטודנטים רבים נקלעים לקשיים בשנה הראשונה ללימודיהם. הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון, שהגישה לאחרונה את המלצותיה להנהלת הטכניון, קבעה כי חלק מהעומס הקוגניטיבי המוטל על הסטודנטים נובע מאי-מוכנותם ללימודי השנה הראשונה.

“הבנו שהסטודנטים משלימים בסמסטר א’ של השנה הראשונה ללימודיהם חומר שנדרשו ללמוד בתיכון,” מסביר ראש הוועדה, פרופסור יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית. “אם הסטודנטים יגיעו כשהם מוכנים יותר, העומס יפחת.”

על סמך המלצות הוועדה הוחלט בטכניון לפתוח קורס ראשון מסוגו: קורס השלמה מקוון בכימיה, המכין את הסטודנטים לקראת שנת הלימודים הראשונה בטכניון. “מדובר בקורס הכנה לשיעור ‘יסודות הכימיה’, שהוא שיעור חובה בפקולטות רבות בטכניון,” מסביר פרופסור דן זילברשטיין, ראש המרכז הקדם-אקדמי בטכנן. “הקורס, שהיקפו 40 שעות לימוד, מעניק לסטודנטים היכרות עם עולם הכימיה ומושגיו, ומספק להם כלים לפתרון תרגילים בסיסיים. מטרתו, לסייע להם להתחיל את לימודי הכימיה בשנה א’ בטכניון ברגל ימין.”

“הקורס מתקיים במסגרת תכנית ‘התחלה טובה’, שפותחה בטכניון במטרה להקל על הסטודנטים בשנת הלימודים הראשונה,” אומר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין. “גילינו פער משמעותי בין הידע שברשות הסטודנטים לבין מה שנדרש מהם בשנת הלימודים הראשונה. הסטוטים מגיעים לטכניון בלי הכנה מתאימה ללימודי הבסיס בכימיה, בפיזיקה ובמתמטיקה, והדרישות האקדמיות יוצרות לחץ ועומס רב. מטרת הקורס המקוון היא לצמצם את ההלם הראשוני של הסטודנטים לנוכח כמות החומר הנדרשת, ולהכיר להם מושגי יסוד.”

חומר הקורס המקוון בכימיה כולל ספר לימוד אינטראקטיבי, שנכתב על ידי פרופסור אורי פסקין מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, והוא כולל גם שאלות ותשובות. בנוסף, כולל הקורס תרגילים לבחינה עצמית והרצאות תרגול מצולמות של ד”ר עדי הבר, מתרגלת הקורס.

אתר הקורס עוצב בצורה ידידותית ונוחה למשתמש, בפורמט צבעוני ומאיר עיניים.

פיתוח הקורס דרש שיתוף פעולה בזמן קצר של מספר יחידות בטכניון ונוהל על ידי איריס תלמי, סטודנטית לתואר שלישי במחלקה לחינוך למדעים וטכנולוגיה, בהנחייתה של פרופסור אורית חזן.

היחידות שלקחו חלק בפרויקט ייחודי זה: המכינה הקדם אקדמית, המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, המרכז לקידום ההוראה והאגף למחשוב ומערכות מידע.

הקורס מופיע באתר הטכניון והוא פתוח בתשלום סימלי למעוניינים עד סוף חודש נובמבר 2013.

“הקורס המקוון נותן לסטודנטים מידע בסיסי על מושגי יסוד בכימיה, שיידרש להם בהמשך לימודיהם במקצועות שונים בטכניון. הקורס אינו מהווה תחליף לשנים של לימודי כימיה בתיכון, אלא מכין את הסטודנטים להתמודדות עם הדרישות הלימודיות בקורסי הטכניון.” מסכם פרופסור אורי פסקין.

השבוע הפכה פעילות FIRST בישראל לתכנית החינוך הקדם-אקדמית המובילה של הטכניון. בהסכם שנחתם בין נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ובין יו”ר פעילות FIRST בישראל האלוף (במיל’) אביהו בן-נון, נקבע כי מעתה תהווה התכנית פרויקט חינוכי רשמי של הטכניון.

FIRST^®  (For Inspiration and Recognition of Science and Technology)   הוא ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח, שעורך תחרויות ואירועים בתחום הרובוטיקה במטרה לעודד בני נוער לעסוק במדע, בהנדסה ובטכנולוגיה. הארגון הוקם לפני עשרים שנה על ידי היזם וממציא הסגווי דין קיימן, הדוגל בידוד בני נוער לסקרנות ובחשיפתם לאתגרים הצפונים בעולם ההנדסי-מדעי.

פעילות FIRST בישראל נוסדה לפני תשע שנים, ומאז הקמתה נתמכה על ידי הטכניון ואגודת דורשי הטכניון בישראל באופן חלקי. כעת פרש עליה הטכניון את חסותו המלאה.

בשנה החולפת השתתפו בתכניות השונות של FIRST ברחבי העולם 250 אלף תלמידים, כ-5,000 מתוכם תלמידים מישראל בגילאי 18-6. תלמידים אלה נחשפו לעולם המרתק של מדע וטכנולוגיה באמצעות תחרויות שונות ומגוונות לבניית רובוטים.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בירך על המהלך ואמר: “הטכניון הוא בית טבעי לתלמידים המעוניינים להתפתח ולעסוק בהנדסה, בטכנולוגיה ובמדעים.”

בתמונות: תלמידים בפעילות של FIRST בישראל (למעלה), רובוטים שבנו התלמידים בפעילות FIRST בישראל (למטה). צילום: אבישי פינקלשטיין, FIRST ישראל

מדעי המחשב בטכניון דורגו במקום ה-18 בעולם, המוביל בישראל

הטכניון ברשימת מאה המוסדות האקדמיים המובילים בעולם, כך עולה ממדד שנגחאי, המוביל בעולם לדירוג המוסדות להשכלה גבוהה שהתפרסם ביום חמישי שעבר (15.8). מהמדד עולים מספר נתונים מעניינים לגבי מקום הטכניון ברמה האקדמית העולמית :

• בדירוג הפקולטות המדעיות  דורג הטכניון במקום ה-38. האוניברסיטה העברית דורגה במקום ה-40 ומכון ויצמן דורג במקום 51 – 75. את הפקולטות המדעיות בעולם מובילה אוניברסיטת הרווארד.
• בדירוג הפקולטות ההנדסיות  דורג הטכניון במקום ה-46, והוא היחיד מבין האוניברסיטאות הישראליות, שנכנס למאה האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחומי ההנדסה. אוניברסיטת MIT מובילה את הרשימה העולמית.
• תחום מדעי המחשב בטכניון דורג במקום ה-18, מכון ויצמן במקום ה-23 והאוניברסיטה העברית במקום ה-28.
• בתחום הכימיה דורג הטכניון במקום ה-38 בעולם.
• בדירוג הכללי דורג הטכניון במקום ה-77 העולמי. בשנה שעברה דורג במקום ה-78.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר בעקבות פרסום מדד שנגחאי:
“יש להתייחס בזהירות למדדים ולדירוגים במיוחד כאשר שבריר של נקודה לכאן או לכאן יכול לשנות את מיקומה של אוניברסיטה משנה לשנה. עם זאת, מדד שנגחאי הוא המוביל בין הדירוגים העולמיים ואין ספק שהוא מחמיא מאוד למדע הישראלי. העובדה, שברשימת  מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם נכללים שלושה מוסדות ישראליים ואילו לצרפת, גרמניה, שוויץ, וקנדה, ארבעה מוסדות בלבד, מצביעה על איכותו של המדע בישראל ועל מעמדו בעולם. אני כמובן שמח במיוחד על כך שהטכניון נמנה עם עילית המוסדות  בעולם בתחומי ההנדסה והמדעים, ובמיוחד במדעי המחשב. עלינו להימנע בכל מחיר מפגיעה באוניברסיטאות המחקר בישראל.”

האטם Seal-V^TM פותח על ידי החברה בהמשך למחקרה של פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד מהטכניון. הוא נועד לעצור דימום מקווי תפר בכלי דם גדולים

Seal-V^TM הוא אטם נטול חלבונים, שנועד לעצור דימום על ידי אטימה מכאנית של אזורי דליפה פוטנציאליים מחיבורים ניתוחיים של כלי דם גדולים, כגון עורק התרדמה (הצוואר), עורק הירך, עורק הזרוע ועורק הכסל (האגן).

Seal-V^TM, המבוסס על חיקוי של מנגנון ההדבקה של אצות מתחת למים, מבשר על דור חדש בהדבקת רקמות. למוצר יכולת אינהרנטית להידבק בחוזקה לכלי דם טבעיים וסינטטיים גם בסביבה רטובה או לחה. הרכבו נטול החלבונים של האטם מונע סיכונים הכרוכים בשימוש במוצרים מבוססי-חלבון. כמו כן, להבדיל מחומרים הֶמוסטטיים, אשר פועלים על ידי הפעלת מערכת הקרישה, Seal-V^TM אינו זקוק לנוכחות דם על מנת לפעול באפקטיביות, כך שהוא יכול לשמש כאטם פרופילקטי ולמנוע דימום.

“אנו נרגשים בעקבות קבלת האישור לשיווק Seal-V^TM בשוק האירופי, ושמחים להציע למנתחים חלופה חדשה וטובה יותר לשליטה בדימומים מקווי-תפר ניתוחיים,” אומר תומר פוקס, מנכ”ל סילנטיס. מר פוקס הצטרף לסילנטיס לאחרונה, לאחר שמילא במשך שני עשורים תפקידי ניהול בכירים בחברות גלובליות, ביניהן מדטרוניק ונטור, וישי ואנורד.

יו”ר סילנטיס, ד”ר זאב גילקיס, מסביר כי “סילנטיס עבדה באופן צמוד עם מנתחים על מנת למנף את היכולות יוצאות הדופן של טכנולוגיית ההדבקה שלה, ולפתח מוצרים שיהיו ממוצבים היטב בשוק הדבקת הרקמות, המוערך במיליארדי דולרים.”

בנוסף ל Seal-V^TM מפתחת סילנטיס שורה של פתרונות מתקדמים למגוון של צרכים רפואיים, ביניהם אטם מעיים המיועד למנוע דליפה של תוכן מעי מתפרים במערכת העיכול – אחד הסיבוכים הקטלניים בניתוחי מעיים; דבק למניעת נפיחות לאחר ניתוחים אסתטיים, שיוכל להפחית משמעותית את משך ההתאוששות ממתיחות פנים וגוף; ודבקים משולבים עם תרופות, לשחרור ממוקד של תרופה באתר פנימי ספציפי.

כעת עובדת סילנטיס על שותפויות אסטרטגיות לקראת ההשקה המיועדת של Seal-V^TM באירופה.

על סילנטיס

סילנטיס מפתחת פלטפורמה טכנולוגית בלעדית של דבקי-רקמות למגוון של שימושים וצרכים רפואיים בתחומים של אטימת דליפות, הדבקת רקמות ושחרור ממוקד של תרופות. טכנולוגיית ההדבקה של סילנטיס מבוססת על חיקוי של הידבקות אצות לסלעים בסביבה מימית, והיא בעלת יכולת יוצאת דופן להיצמד היטב לרקמות, גם בסביבה רטובה. כמו כן, הדבקים של סילנטיס נטולי חלבונים ונספגים בגוף. סילנטיס הוקמה ב-2007 על ידי פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, והיא ממומנת על ידי אמי”ת – מכון אלפרד מאן בטכניון.

בתמונה: הדמיה באדיבות חב’ סילנטיס