מחבר: EladAdmin

“אינדיפנדולום” 2010
תלמידי תיכון וסטודנטים בטכניון יתמודדו בהטלה למרחק של מתקן ממנוף ענק במסגרת תחרות “טכנוראש” המסורתית

14 קבוצות של תלמידי תיכון וסטודנטים יתמודדו בהטלה למרחק של מתקן מיוחד ממנוף ענק, במסגרת תחרות “טכנוראש” המסורתית. במסגרת המשימה, “אינדיפנדולום” 2010 שמה, תוצב במרכז הקמפוס מטוטלת ענקית.

יעל זיורי, סטודנטית בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ומנהלת פרוייקט “טכנוראש”, מסרה כי 14 הקבוצות הגיעו לתחרות לאחר תהליך מיון קפדני. המטוטלת תוצב בגובה של 12.5 מטרים והמתמודדים יצטרכו לשגר מתקן מיוחד למרחק הגדול ביותר, תוך ניצול מקור נתון וסופי של אנרגיה. הם יחברו את המתקן אל המטוטלת בעזרת חוט דיגים. במהלך תנועת המטוטלת, ובאמצעות מנגנון חוט להט, חוט הדיגים אמור להיקרע והמתקן ינותק מכל השפעה חיצונית. עליו לנוע באוויר בשלב הראשון, ולנוע לפחות מטר וחצי במגע עם הקרקע – בשלב השני.המנצח יהיה הצוות שיגיע למרחק הגדול ביותר.

תחרות “טכנוראש” נערכת בטכניון לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

התחרות תתקיים ביום רביעי, 7 באפריל 2010, בין השעות 12.30-14.30, בלב הקמפוס.

כתבים וצלמים מוזמנים.

פרופסור אפלויג, נשיא הטכניון לשעבר, הצטרף לאקדמיה הוותיקה והיוקרתית ביחד עם עוד “230 מנהיגים במדע, אמנות, עשייה ציבורית, עסקים ונדבנות” וביניהם יו”ר חברת IBM סמואל פלמיסיאנו, נשיא קרן פורד לואיס אובינס וכתבת הטלוויזיה כריסטיאן אמנפור

“טקס ההצטרפות מציין את משימתה של האקדמיה ואת הישגיהם של החברים החדשים”, אמרה נשיאת האקדמיה, לזלי ברלוביץ’. “במשך שלוש מאות שנים מתמסרים האקדמיה וחבריה למנהיגות אינטלקטואלית ולפעולה חיובית באמריקה ורחבי העולם”.

210 החברים החדשים ו-18 חברי כבוד זרים הם מנהיגים במחקר, בהשכלה, בעסקים, באמנויות ובשדה הפעילות הציבורית. ביניהם – יו”ר חברת IBMסמואל פלמיסיאנו, נשיא קרן פורד לואיס אובינס וכתבת הטלוויזיה כריסטיאן אמנפור.

בתמונה: פרופסור יצחק אפלויג. צילום: דוברות הטכניון

חוקרי הפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון והקריה הרפואית רמב”ם הצליחו לזהות את הפגם המדויק הגורם לאובדן הזרחן דרך הכליה ולמחלת העצם הקשה בחולים אלו. כך מדווח כתב העת המדעי .New England Journal of Medicine

זרחן (פוספור), הוא יסוד כימי, אשר בצורתו כמלח פוספט מהווה את אחת מאבני הבניין החשובות בגוף האדם. הזרחן, ביחד עם סידן ומינרלים נוספים, משמש כאחד המרכיבים העיקריים בעצמות השלד והשיניים. נוסף על אלה, מרכיב הזרחן את מולקולת ה-ATPהמשמשת כמקור אנרגיה זמין בתאי הגוף, ואת מולקולות ה-DNAוה-RNA, המרכיבות את החומר הגנטי של כל יצור חי. בכך משמש הזרחן אבן יסוד בכל אחד מתאי ומרקמות הגוף. אין זה מפתיע, לפיכך, שהגוף מקיים מערכת ויסות רגישה ועדינה שמטרתה לשמור על מאזן זרחן תקין. הפרה משמעותית של מאזן עדין זה תוביל לחסר בזרחן שיגרום למחלות קשות הפוגעת במערכות הגוף השונות, כגון פגיעה בשלד על רקע התרככות והיחלשות העצמות בתקופת גדילתן – מצב המוכר בשפה הרפואית כ”רככת”.

הכליה מתפקדת כווסת העיקרי של מאזן הזרחן בגוף, והיא עושה זאת באמצעות איזון עדין ומדויק בין סינון הזרחן מן הדם והפרשתו, לבין ספיגתו החוזרת מן השתן הראשוני שנוצר. כתוצאה מאיזון עדין זה אין אובדן מיותר של זרחן דרך השתן, והגוף משמר את כמויות הזרחן הדרושות לו לבניית השלד ולשמירת תקינות הערכות התאיות השונות שבפעילותן נוטל הזרחן חלק. בעוד שרוב המרכיבים המשתתפים בתהליך ויסות מאזן הזרחן בגוף זוהו במשך השנים, עדיין נותר חוסר וודאות לגבי זהותו המדוייקת של הרכיב המסויים בתוך כליית האדם שאחראי על מרבית הספיגה החוזרת של הזרחן ועל מניעת איבודו דרך השתן. חידה מדעית זו נפתר לאחרונה בידי ד”ר דניאלה מגן, פרופ’ ישראל זליקוביץ, פרופ’ קרל סקורצקי ועמיתיהם מהקריה הרפואית רמב”ם ומהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון, בשיתוף פעולה עם קבוצת חוקרים מאוניברסיטת מונטריאול בקנדה. במחקר זה התבססו ד”ר מגן ועמיתיה על דיווח מדעי שפורסם לפני למעלה משני עשורים, אף הוא בכתב העת  ,New England Journal of Medicineע”י קבוצת חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ’ מרטין טידר (שהוא שותף גם במחקר הנוכחי). בדיווח מלפני עשרים שנה תיארו פרופ’ טידר ועמיתיו זוג ילדים אחים שסבלו מרככת קשה של העצמות, ומתסמונת הכוללת איבוד ניכר של זרן, סידן, סוכר, חומצות אמינו וחלבונים דרך הכליה – מצב המוכר בשפה הרפואית כ”תסמונת פנקוני כלייתית”.

בהתבסס על דיווח ישן זה הצליחו ד”ר מגן ועמיתיה, בסיועו של פרופ’ טידר, לאתר את החולים הללו כעבור 20 שנה, ולקבל את הסכמתם והסכמת בני משפחתם לביצוע מחקר גנטי, שבעקבותיו הצליחו החוקרים לזהות את הפגם המדויק הגורם לאובדן הזרחן דרך הכליה ולמחלת העצם הקשה בחולים אלו. באמצעות שימוש בשיטות מתקדמות בביולוגיה מולקולארית, נמצא שהפגם הגנטי בחולים אלה קשור בתפקודו של חלבון כלייתי אשר חשיבותו בספיגת הזרחן בכליית האדם היתה נתונה בספק במשך תקופה ארוכה. ניסויים נוספים שנעשו במסגרת מחקר זה הצביעו על כך שהחלבון הפגום “נתקע” בתוך תאי הכליה מבלי יכולת להגיע אל קרום התא, דבר המונע ממנו לבצע את תפקידו בספיגת הזרחן מן השתן. באופן מפתיע, נמצא שפגם גנטי בחלבון בודד זה גורם לפגיעה כלייתית נרחבת מהצפוי, ולהפרעה בתפקודים נוספים של הכליה. לממצא חדש זה יש חשיבות מכרעת בחשיפת תפקידו של החלבון המעורב במחלה בשמירה על מאזן הזרחן התקין בגוף האדם. כמו כן, ההבנה כי פגיעה בחלבון זה גורמת לפגיעה כלייתית נרחבת בנוסף לפגיעה במאזן הזרחן שופכת אור על תפקודים נוספים אפשריים של חלבון זה בכליה התקינה. מחקר זה יאפשר לבחון לעומק את התפקיד המדויק של חלבון זה ושל חלבונים נוספים הקשורים אליו בקביעת מאזן הזרחן בגוף במצבי חולי ובריאות שונים. פרסום תוצאת המחקר ב – New England Journal of Medicineעשוי לגרום להעלאת המודעות לגבי החשיבות שבשמירה על כלכלה מאוזנת מבחינת תכולת הויטמינים והמינרלים, אשר ביחד עם אורח חיים פעיל ובריא יסייעו בשמירה על חוזק ובריאות העצמות ובמניעת מחלות של השלד הנובעות מחסר במינרלים. מנגד, יש לזכור כי צריכת יתר ל זרחן, במיוחד בשילוב עם אי ספיקה של הכליות עלולה לגרום לשקיעה של עודפי זרחן ברקמות הרכות שמחוץ לשלד ובדופן כלי הדם, דבר שעלול לגרום ל”התקשות”  העורקים ולהסתיידותם.

קיבל 5,000 יורו ואפשרות להתמחות בחברת ייעוץ בינלאומית; “הרשת החברתית היא מכונת הקפה החדשה בארגון”

“אנו לא שייכים לדור שקל לו להבין כיצד רשתות חברתיות ישפיעו על סביבת העבודה העתידית”, הודו ראשיה בכנס שערכו בלונדון, שם קיבל אלכס את הפרס, עליו התמודדו יותר ממאה בודדים וקבוצות מרחבי העולם. “הרעיונות של אלכס ז’יטניצקי נמצאו בעלי תובנות רבות ולכן הוא נמצא ראוי לקבל את הפרס”, אמרו השופטים.

לבד מהצגת רעיונותיו בכנס, נפגש אלכס עם אנליסטים בכירים בחברה ועם מנהל המחקר שלה, להחלפת דעות ורעיונות. הוא זכה גם באפשרות להתמחות בחברה.

אלכס הציג שני מסלולי אסטרטגיות, האחד מיועד ללקוחות והאחר למנהלים ועובדים בחברה או באירגון. “אתר האינטרנט של חברה כבר אינו מספיק”, הוא אומר. “כל ארגון או חברה צריכים  לפתוח דף ברשתות חברתיות רלוונטיות להם, בעיקר כאלה העוסקים בציבור הרחב ופחות עם אירגונים או חברות אחרות. למשל – מתן שירות בפייסבוק ולא רק באתר האינטרנט. אנשים שלא השתמשו הרבה באינטרנט עד כה, מתחילים להשתמש ברשת יותר ויותר, בזכות הרשתות החברתיות”.

אשר למסלול העובדים והמנהלים בחברה או באירגון, הציע אלכס להגביר את שיתופי הפעולה בין העובדים באמצעות תכנות ייעודיות. “הצעתי להתחיל בצעדים קטנים, כמו תכנת צ’ט בחברה או באירגון”, הוא אומר. “התייעצתי עם ד”ר שרית מולדובן מהפקולטה שלי והיא סיפרה לי על מחקר שבמהלכו הוצאה מכונת הקפה מהחברה והדבר גרם להפחתת הקשר בין העובדים. אכן, הרשת החברתית הופכת למכונת הקפה החדשה”.

עוד הציע לערוך הדרכות לעובדים, שכן רשתות חברתיות נכנסות לאירגונים ולחברות ללא הכנה או תכנון מוקדם ומשנות בצורה דרסטית את אופי השימוש באינטרנט של משתמשים רבים. בתוך כך, הן משפיעות על ההתנהגות שלהם כעובדים וכצרכנים.

“לפי דעתי, האיום הגדול ביותר שעומד היום בפני עסק כלשהו בזירת המדיה החברתית הוא שהעסקים המתחרים שלו יתאימו את עצמם למציאות החדשה טוב יותר ומהר יותר”, אומר אלכס. “הדבר הראשון שעשיתי לאחר שנודע לי על הזכיה, היה לכתוב על כך סטטוס בפייסבוק, דבר שלא היה עולה על דעתי לפני חמש שנים”, הוא צוחק. “מדובר במהפיכה של מעבר מאנונימיות לחשיפה, והכל מרצון”.

אלכס, בן 23, למד בבית הספר התיכון בגשר הזיו. “הזכיה בתחרות נתנה חיזוק להחלטתי ללמוד הנדסת תעשיה וניהול בטכניון ובהחלט סיפקה לי קרש קפיצה מצויין לקריירה עתידית”, הוא אומר.

בתמונה: אלכס ז’יטניצקי עם ראשי חברת OVUM בכנס שבו הוענק לו הפרס. צילום: דוברות הטכניון.

המלגות, בסך חמשת אלפים עד תשעת אלפים ש”ח ניתנו לסטודנטים מארבע פקולטות

המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, אמרה כי “הקשר בין חברת “מוטורולה” לבין הטכניון הוא קשר חם, הדוק ורב שנים, הנמשך מאז תחילת שנות השמונים ורק משתבח עם הזמן”. היא ציינה כי כבר בשנת 1981 תרמה החברה למעונות סטודנטים בטכניון, בשנת 1982 תרמה לקליטת חברי סגל חדשים (“היא הבינה כבר אז עד כמה חשובה היא המלחמה בבריחת המוחות מהארץ”) ובשנת 1983 – לציוד לפקולטה למדעי המחשב. מאז תרמה החברה לטכניון רבות, וגם נתרמה – שכן מאות, אם לא אלפי בוגרי טכניון, עבדו ועובדים בחברה. “אכן, ההשקעה בסטודנטים שלנו היא השקעה טובה, היא השקעה בעתיד תעשיית ההי-טק הישראלית, היא השקעה בעתיד המדינה ובעתיד כולנו”, אמרה ד”ר שטיין.

מיכאל פירוב, אחד ממקבלי המלגות, אמר בשם חברותיו וחבריו: “אין זה סוד שלרכוש השכלה גבוהה במדינתנו זו משימה לא פשוטה הדורשת משאבים רבים. סטודנטים רבים נאלצים לשלב עבודה עם לימודים, דבר המקשה על התמקדות והצלחה בלימודים”. הוא פנה לראשי מוטורולה והוסיף: “מי יתן ותמשיכו עוד שנים רבות לתרום לחברה ושיום יבוא ובו נוכל גם אנו להחזיר למדינה את ההשקעה שלכם בנו”.

בטקס השתתפו דיקני ארבע הפקולטות, דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין, יהודה פורת, סגן נשיא מוטורולה למשאבי אנוש ואמה שוצמן, מנהלת קשרי קהילה ואקדמיה במוטורולה.

בתמונה: נשיא מוטורולה ישראל, שמעון דיק, נואם בטקס בטכניון. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

12,500 סטודנטים, יותר מ-2000 סטודנטים חדשים; ראש העיר, עו”ד יונה יהב: “בעזרתכם נהפוך את חיפה לעיר סטודנטיאלית”; נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא: “אתם המשאב הלאומי של מדינת ישראל”; מנכ”ל מיקרוסופט ישראל: “מזל שבתקופתי לא היה מבחן פסיכומטרי”

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, העושה במסע גיוס משאבים בחו”ל, כתב בברכתו לסטודנטים החדשים כי האוניברסיטאות בכל העולם היו למשאב לאומי למדינותיהן וכי הסטודנטים של הטכניון, שיהיו מראשי ומובילי תעשיית ההי-טק הישראלית, הם המשאב הלאומי של מדינת ישראל. המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, אמר כי עתה, “כשרוחות חדשות נושבות ממסדרונות השלטון כלפי מערכת ההשכלה הגבוהה”, הטכניון צופה שנת לימודים רגועה ופוריה.

מנכ”ל מיקרוסופט ישראל, בוגר הטכניון דני ימין, סיפר על ימיו הראשונים בטכניון ונתן עצות לסטודנטים החדשים. “למזלי בתקופתי לא היה מבחן פסיכומטרי”, אמר. “אם היה – לא הייתי מתקבל לטכניון”. בין העצות שנתן לסטודנטים: היו נאמנים ליושר ולאמת, אל תתנו לכוח ולשררה לסחרר אתכם גם כשתתקדמו, תנו למעשיכם לשווק אתכם ועיזרו לאלה שלידכם – אם הם יצליחו גם אתם תצליחו.

כן בירכו את הסטודנטים דיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין, דיקן לימודי הסמכה, פרופסור יעקב ממן ויו”ר אגודת הסטודנטים, דודי צרויה.

בתמונה: ראש העיר חיפה נואם בטקס פתיחת שנת הלימודים בטכניון. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

מבוגרים הלוקים בדום נשימה בשינה (sleep apnea) עשויים לשאוב עידוד מממצאים העולים ממחקרים חדשים שנערכו בטכניון ובאוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף (גרמניה) ולפיהם מבוגרים הסובלים מדרגה מתונה של התסמונת מאריכים חיים יותר מבני גילם באוכלוסיה הכללית.

דום נשימה בשינה היא תסמונת המתבטאת בהפסקות נשימה חוזרות בזמן שינה, ומובילה לירידה ברמת החמצן בדם וליקיצות קצרות. מחקרים קודמים הראו שוב ושוב כי דום נשימה בשינה הוא גורם תמותה בלתי תלוי. היפוקסיה לסירוגין (Intermittent hypoxia)  – המאפיין העיקרי של דום נשימה בשינה – גורמת לשרשרת של תופעות, ביניהן עקת חימצון (oxidative stress) ותהליכים דלקתיים המובילים לטרשת עורקים, או חסימת עורקים. זהו “נתיב ההשפעה” של דום נשימה בשינה על המערכת הקרדיו-וסקולרית. המידע שפורסם עתה על ידי הקבוצה החיפאית מראה כי באופן פרדוקסלי, מבוגרים הסובלים מדרגה מתונה של דום נשימה בשינה מאריכים חיים יחסית לבני גילם באוכלוסיה הכללית. ממצאים מפתיעים אלו הביאו את חוקרי הטכניון לינה ופרץ לביא (כיום נשיא הטכניון), המובילים את המחקר, להשערה לפיה בקרב חולים מבוגרים, ההיפוקסיה-לסירוגין מספקת הגנה על המערכת הקרדיו-וסקולרית, הגנה העשויה להסביר את שיעור התמותה הנמוך יחסית בקרב מבוגרים הסובלים מדרגה מתונה של דום נשימה בשינה. השערתם הספציפית היא שלבם של מבוגרים הסובלים מדום נשימה בשינה מקבל דם ממספר רב יותר של עורקים, הקרויים “מעקפים טבעיים” (collaterals); מקור-הדם ה”רזרבי” הזה מגן עליהם במקרה של התקף לב. בני הזוג לביא ביססו את השערתם על ממצאים קודמים של הצוות החיפאי, שהראו כי בדמם של אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה יש רמה גבוהה יחסית של חלבון ייחודי הנקרא VEGF, האחראי ליצירה של כלי דם חדשים. ירידה ברמת החמצן בדם מאיצה את יצירת החלבון. הצוות הראה גם כי ישנם הבדלים משמעותיים (בין אדם לאדם) בהשפעת ההיפוקסיה על ייצורו של חלבון זה. צוות המחקר גילה כי לאנשים שביכולתם לייצר את החלבון בכמות גדולה בשעת היפוקסיה יש יותר כלי דם סביב הלב, בהשוואה לאנשים שאינם יכולים לייצר את החלבון.

עתה אומתה השערתם על ידי הקבוצה הגרמנית. בגיליון האחרון של כתב העת Chestמדווחים שטפן שטיינר ועמיתיו מהמחלקה לקרדיולוגיה באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף, גרמניה, על ממצאים המאששים את השערתם של בני הזוג לביא. שטיינר ועמיתיו השוו את מספרם ואת גודלם של המעקפים הטבעיים, בחולים שהוכנו לצינתור מסיבות רפואיות עם או בלי תסמונת דום נשימה בשינה – עם  הזהים להם במאפייני גיל, משקל, תיפקוד לב ושימוש בתרופות, ודיווחו כי אצל אלה הראשונים נמצאו הרבה יותר מעקפים טבעיים. במאמר מערכת שליווה את מאמרם של שטיינר ועמיתיו ב-Chestציינו לינה ופרץ לביא כי לממצאים אלו  השלכות משמעותיות על הטיפול בתסמונת. יתר על כן, ממצאים כאלה, אם ישולבו בניתוח גנטי אישי, עשויים להוביל לפיתוח אסטרטגיות חדשות של הגנה על המערכת הקרדיו-וסקולרית”.

לממצאים המפתיעים הללו יש משמעות מעשית גם לגבי טיפול בקשישים הסובלים מהתסמונת בצורה מתונה וללא סימפטומים אופייניים כגון עייפות כרונית ונטייה להירדמות במשך היום. יצויין כי עלות הטיפול בסובלים מדום נשימה בשינה נאמדת במאות מיליוני דולר מידי שנה בארה”ב בלבד ויתכן שקופות החולים וחברות הביטוח יוכלו לחסוך חלק ניכר מהוצאה גדולה זו.

250 תצפיות שנעשו עד כה העלו שעובדים לא פועלים על פי ההנחיות במצבי חירום, דבר הגורם לאזעקות שווא מיותרות ולבזבוז משאבים

האיחוד האירופי העניק 3.4מיליון יורו לקבוצת מחקר בראשות הטכניון, הבודקת אבטחת שדות תעופה. פרופסור אבי קירשנבאום מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון, אמר כי בעוד הביטחון כיום מתמקד בטכנולוגיה, החוקרים בראשותו מתמקדים במשאבי אנוש. “כבר גילינו ב-250 תצפיות שעשינו שעובדים רבים לא פועלים לפי ההנחיות”, אמר. “הדבר נובע מכך שההכשרה בנויה על הפרט, בעוד ההחלטות מתקבלות בקבוצה. הדבר מביא לאזעקות שווא רבות, הגורמות לשיבושים ולבזבוז גדול של משאבים. יש להתאים את ההכשרה למצב בשטח”.

שמעון ואן דאם, מרכז פרוייקטים בלשכת הקשר הטכניונית לאיחוד האירופי, אמר כי הפרוייקט Behaviour Modelling for Security in Airportsהוא קונסורציום כלל אירופי המתמקד בתיאור התנהגות בפועל, בשטח, במטרה לפתח תכניות חדשניות, כלל עולמיות, להכשרת צוותים בנמלי תעופה, באופן שיסייע להם לנהל אסונות ולצמצם סיכונים. “שילוב נהלים מוכרים עם התנהגות אבטחה ממשית הוא נושא קריטי, שכן אין די בקיומה של תכנית חירום לבדה כדי להתמודד עם מצבים קיצוניים בשדות התעופה”, הדגיש. “מטרת המחקר רחב היריעה היא אבטחה משופרת, צמצום אזעקות שווא ועלויות”.

הנהלות נמלי תעופה בישראל ובאירופה משתפות פעולה עם פרוייקט BEMOSA, והכוונה להגיע ל-500 תצפיות. הוא יוצג בקרוב בכנס עולמי בפני מאה הנהלות נמלי תעופה.

“באותם רגעים קריטיים של אירוע חירום, אין זמן להתייעץ עם האחראי או לקרוא ספרי הדרכה”, הוסיף פרופסור קירשנבאום. “כדי למנוע אסונות ולטפל בהם היטב, עלינו להבטיח שהצוותים כולם, לא רק צוותי האבטחה, יהיו דרוכים ומלאי מוטיבציה”.

חתן פרס נובל בפיסיקה לשנת 1997, פרופסור קלוד כהן-טנוג’י ( Claude Cohen-Tannoudji‏) ביקר בטכניון ונטע עץ ב”שדרת כלות וחתני פרס נובל” בגן לורי לוקיי.

בשנת 1996 קיבל פרופסור טנוג’י את פרס הארווי היוקרתי של הטכניון. הוא נטע את העץ ליד העץ שנטע חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל. “אני שמח שהעץ הראשון שאני נוטע בישראל –‏ הוא בטכניון”, אמר.

עשרה חתני פרס נובל שביקרו בטכניון בשנים האחרונות נטעו עץ בשדרה.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) והאורח –‏ נוטעים עץ כליל החורש. צילום: דוברות הטכניון

ברכת נשיא הטכניון עם פתיחת שנת הלימודים תשע”א

סטודנטיות וסטודנטים יקרים, אתם המשאב הלאומי של מדינת ישראל והמשאב היקר של הטכניון. כאשר נכנסתי לתפקידי הצהרתי כי אעשה כל אשר ביכולתי כדי שתרגישו כאן כבביתכם. אני מקווה ומאמין שאכן זו תחושתכם.

לצערי מדינת ישראל מפסידה, בינתיים, במירוץ המוחות העולמי וחלק מטובי המוחות שלה  עדיין רועים בשדות זרים. הטכניון עושה מאמצים כבירים להשיב את הצעירות והצעירים המבריקים ארצה ואכן גייסנו באחרונה אנשים מצויינים, אולם זו טיפה בים. אני מקווה שמרכזי המצויינות עליהם החליטה הממשלה (והטכניון מתמודד על זכייה בהם), יביאו אלינו עוד מוחות ישראלים מבריקים מטובי האוניברסיטאות בעולם.

ובינתיים, המוחות שלנו, בבית, ממשיכים לעשות חייל. חמישה חוקרים צעירים שלנו קיבלו באחרונה מענקי מחקר  יוקרתיים מהאיחוד האירופי ((ERC, במסגרת תכנית האיחוד ל”300 המדענים המבטיחים”. כחמישים חוקרים חדשים הצטרפו לשורותינו באחרונה והם כבר משולבים בפעילות הבינתחומית העניפה המתרחשת בטכניון, בתחומים בהם עוצמתו באה לידי ביטוי, כמו ננו טכנולוגיה, ננו אלקטרוניקה, מדעי החיים, הבריאות וההנדסה.

במרוץ המוחות הגדול כולנו משתתפים והטכניון הגיע אליו בזמן ועם יתרונות רבים – כשרון רב, נחישות, תושיה וכן, גם יכולת אילתור. אלה הן התכונות שהפכו את מדינת ישראל ל”מדינת הזנק” (Start-up Nation) ואלה גם התכונות שיעשו אותה למרכז ידע וחדשנות אשר יהוו את מקור עוצמתה בדורות הבאים.

אתם המוחות המצוינים שלנו ואנו עושים כמיטב יכולתנו על מנת להשאירכם בבית. בימים  הקרובים יחל איכלוסו של כפר המשתלמים במרומי הקמפוס, עם 215 דירות מרווחות לסטודנטים לתארים מתקדמים ולבני משפחותיהם. בית הסטודנט המחודש עומד לרשות כל הסטודנטים, עם שדרת חנויות, מסעדות ובתי קפה, עם אולם קולנוע ועם משרדי מוסדות ואירגונים   שיעמדו לשירותכם. כמי שעוסק בגיוס תרומות לטכניון שנים לא מעטות, אני ממשיך במאמצי לגייס מלגות לסטודנטים שלנו ואכן הטכניון מוביל בארץ במספר ובגודל המלגות שהוא מעניק לסטודנטים המצטיינים שלו, בכל שלבי לימודיהם. כל זאת – כדי שתוכלו להתמסר ללימודים בטכניון בלי עול פרנסה מעיק.

אני שב ומאחל לכולנו שנת לימודים פוריה ושקטה ולסטודנטים – הצלחה רבה בלימודיכם.

פרופסור פרץ לביא,

נשיא

בתמונה: פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון

קונסורציום בינלאומי בראשותו של פרופ’ Clemens Scherzer  מאוניברסיטת  Harvardחשף קשר הדוק בין מחלת פרקינסון בשלביה המוקדמים, להפרעה בפעילותה של קבוצת גנים במח האחראים למאזן האנרגיה. מבין הגנים שהתגלו, זוהה  PGC-1alphaכאתר טיפולי פוטנציאלי לתיקון הכשל האנרגטי.  בקונסורציום השתתפו שני חוקרים מהטכניון, פרופ’ מוסא יודעים וד”ר סילביה מנדל מהמרכז למצוינות על שם “איב טופף” לחקר מחלות מוח ניווניות, בפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון. בקונסורציום נטלו חלק חוקרים מתשעה מרכזי מחקר בעולם.

מחלת פרקינסון פוגעת בחמישה מיליון איש ברחבי העולם. הפגיעה המוטורית המאפיינת את המחלה נובעת בעיקרה ממוות של תאי עצב (נוירונים) במח המייצרים מוליך עצבי הקרוי דופאמין, שחסרונו אחראי לביטוי הסימפטומים הקליניים של המחלה,  כגון  רעד בלתי רצוני בזמן מנוחה ובזמני לחץ ועייפות, נוקשות שרירים  ובעיות יציבה. הגורם המחולל את התנוונותם של תאי העצב טרם פוענח בשלמותו, אולם, נמצא כי לשילוב של גורמי סיכון סביבתיים ותורשתיים יש השפעה מכרעת על התפתחות המחלה. בנוסף לפגיעה המוטורית, קיימים גם סיבוכים לא מוטוריים וסימפטומים נפשיים כמו שינויים במצב רוח – דיכאון בעיקר, הפרעה בשינה ופגיעה קוגניטיבית.

מטרת המחקר הייתה איפיון ביטוי גנים בדגימות של חולי פרקינסון סימפטומטיים ותת-קליניים והשוואתם לקבוצת ביקורת. פרופ’ יודעים וד”ר מנדל היו הראשונים שערכו מחקר גנטי מקיף בדגימות מח של חולי פרקינסון, ועל כן הוזמנו להשתתף בעבודת הניתוח meta-analysis)) אשר פורסמה לאחרונהבגיליון חודש אוקטובר של העיתון היוקרתי Science Translational Medicine. המחקר אשר כלל יותר מארבע מאות דגימות רקמה אנושיות, חשף קשר סיבתי הדוק בין מחלת פרקינסון לירידה בביטוי של עשר קבוצות גנים, הקשורות לתפקוד “תחנת הכוח” של התא, הקרויה מיטוכונדריון (ברבים: מיטוכונדריה), אותו אברון  האחראי לייצור אנרגיה. ירידה זו מתרחשת כבר בשלב המוקדם של המחלה, טרם הופעת הסימפטומיים, דבר המצביע על כשל בהספקת אנרגיה לנוירונים ובניצול חומרי דלק (כגון גלוקוז) בשלביה הראשוניים של  המחלה. מחסור בחומרי דלק יכול להיות בעל השפעה הרסנית על תאי מח, שכן הם צורכים כ-20% מסך כל אנרגית תאי הגוף.

 נמצא שקבוצת הגנים הנ”ל מבוקרת ע”י חלבון הקרוי ,PGC-1alphaהמשמש כ- “מתג הפעלה” להדלקת מאות גנים מיטוכונדריאליים, כולל אלה הדרושים לשמירת אותן “תחנות כח” במיטוכונדריה.  החוקרים הראו שהפעלת ה”מתג”  ע”י ביטוי מלאכותי מוגבר של PGC-1alphaבתאי עצב שניזוקו ע”י רעלן, או גן המדמים פרקינסוניזם, הציל אחוז ניכר מאותם תאים שעמדו למות.

חוקרי הטכניון אומרים כי הממצא העיקרי בניתוח הגנטי המערכתי הנוכחי הינו גילוי יעדי ריפוי פוטנציאליים להתערבות מוקדמת במחלת פרקינסון. ניתן לצפות, בסבירות גבוהה, כי מספר תרופות מדף המיועדות לטיפול במחלות כרוניות שונות ואשר פועלות על אתרים המווסתים ע”י  PGC-1alpha  במיטוכונדריה, יתגלו יעילות לטיפול במחלת פרקינסון. אכן, קיימות תרכובות מחזקות מיטוכונדריה, כגון קו-אנזים Q10(נוגד חימצון) וקריאטין, אשר נבדקים בניסויים קליניים במחלת פרקינסון. שניהם מצויים באופן טבעי בגופנו ונמצא כי רמתם ירודה בדם ובמוח של חולי פרקינסון. אולם, עד כה אין תוצאה חד משמעית לגבי יעילותם הטיפולית בהאטת התקדמות המחלה. השאיפה המרכזית בטיפול במחלת פרקינסון הינה מציאת תרופה או גישה טיפולית אשר תשנה (האטה או מניעה) את מהלך המחלה (neuroprotective therapy).

רסג’ילין (Azilect)

 מזה כ-30 שנה,  עוסק המרכז למצויינות לחקר הפרעות ניווניות של המוח, המנוהל ע”י פרופ’ מוסה יודעים (חתן פרס “אמת” במדע לשנת 2010), בפיתוח תרופות לעיכוב או מניעת ניוון תאי עצב. ב-2005 אושרה לשימוש בארצות אירופה ובישראל תרופת ה”רסג’ילין”, תרופה חדשה לפרקינסון הידועה בשם Azilect, פרי פיתוח של פרופ’ יודעים ועמיתו פרופ’ ג’ון פינברג, שניהם מהמחלקה לפרמקולוגיה מולקולארית בטכניון ובשיתוף חברת התרופות הישראלית  “טבע”. המחקרים הקליניים מראים כי בעוד שתרופות אחרות משפיעות  על הסימפטומים של המחלה בלבד, לרסג’ילין גם השפעה מגינה על תאי עצב העשויה להאט את התפתחות המחלה אצל חולי פרקינסון. ממצאים אלו קשורים, ככל הנראה,  לא רק ליכולתה של ה”רסג’ילין” להעלות רמות דופאמין וכך לשפר את התפקוד מוטורי, אלא גם לעידוד הפרשה של פקטורי גדילה (neurotrophic factors)  החיוניים לחיות תאי העצב וכן לשפעול חלבוני מפתח השומרים על שלמות המיטוכונדריה ואנרגית הנוירונים.

  ראוי לציין, שמחלות ניווניות של המח כגון פרקינסון ואלצהיימר, מוגדרות כהפרעות (disorders) עם ריבוי פתולוגיות ועל כן, לא ניתן לטפל במחלות הללו בתרופת פלא אחת (single bullet drug) שתבלום את ניוונם ובסופו של דבר, מות תאי העצב. ההנחה הרווחת כיום הינה שגם אם מפתחים תרופה לאחד או יותר מהאירועים ההרסניים במוח, הדבר יחסום רק את התרחשותו של האירוע המטופל, אולם יתר התהליכים יימשכו.

לאור זאת אסטרטגיות טיפול עתידיות בקבוצת המחקר של פרופ’ יודעים וד”ר מנדל כוללות פיתוח תרופות רב תפקודיות בעלות שניים או יותר מרכיבים פעילים (למשל, הקבוצה הפעילה ברסג’ילין) המכוונים למספר אתרי פעולה במח.

לדוגמה, פיתוח התרופה הרב תיפקודית לטיפול בדמנציה הקשורה למחלות אלצהיימר, פרקינסון וגופיפי לווי – ה”לדוסטיג’יל” – שהינה נגזרת של רסג’ילין וריווסטיגמין (תרופה לטיפול בחולי אלצהיימר).

תרופת ה”לדוסטיג’יל” נמצאת כיום בשלב שני מתקדם בניסוי קליני במספר מרכזים רפואיים בארץ ובעולם.

מה למתמטיקה ולערכים?

מנכ”ל משרד החינוך, ד”ר שמשון שושני, ביקש לפתח את ממצאי המחקר לשימושם של מורים למתמטיקה ברחבי הארץ

חוקרות מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון מצאו דרך לשלב חינוך לערכים בהוראת המתמטיקה. בעקבות המחקר הזמין מנכ”ל משרד החינוך, ד”ר שמשון שושני, את החוקרות להשיק פרוייקט אשר יפתח את ממצאי המחקר הטכניוני לשימושם של מורים למתמטיקה ברחבי הארץ.

ד”ר יעל אדרי ביצעה את המחקר רחב היריעה בהנחייתה של פרופסור נצה מובשוביץ-הדר ובתמיכת האקדמיה הלאומית למדעים ומשרד החינוך. במחקר השתתפו שנים-עשר מורים ומאות תלמידים בשבעה בתי-ספר על-יסודיים.

“הוכחנו כי ניתן לשלב חינוך לערכים גם בהוראת מתמטיקה, הנחשבת לתחום ‘יבש’ “, אומרת ד”ר אדרי. “בראשית הדרך פיתחתי בשיתוף פעולה עם ארבעה מורים מנוסים למתמטיקה, קובץ של דוגמאות לפעילויות מתמטיות המאפשרות גם חינוך לערכים לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך לחטיבת הביניים. הקובץ נקרא ‘שער חם’ (‘שילוב ערכים בחינוך מתמטי’). אחרי כן יצאתי לניסוי בשטח. שנים-עשר המורים שהשתתפו בניסוי בכיתותיהם, קיבלו את הקובץ ובהשראתו פתחו רעיונות נוספים משלהם”.

בשנים 2007-2009 בדקה החוקרת הלכה למעשה את ייתכנות השילוב של החינוך לערכים בהוראת המתמטיקה בכיתות חטיבת הביניים בהן לימדה. היא שילבה חינוך לערכים בהוראת המתמטיקה על ידי הוספת רמה ערכית לשני נדבכים מרכזיים בהוראת המתמטיקה: האחד – פתרון של בעיות מתמטיות שהקשרן איפשר זאת והאחר – דיונים במשמעות של מונחים מתמטיים שיש להם משמעות גם מחוץ למתמטיקה. לדברי ד”ר אדרי, “התברר כי הקדשת זמן בכיתה לחינוך לערכים בעת לימוד מתמטיקה לא פגעה בהישגי התלמידים ולא בקצב ההתקדמות בלימודים על פי תכנית הלימודים הרשמית. יתרה מזו, לימוד המתמטיקה הפך למשמעותי יותר, רלוונטי וקרוב יותר לעולמם של התלמידים”.

ב-37 שעורי ניסוי שהתקיימו בשנת 2008 שילבו 12 מורים למתמטיקה, בהנחיית החוקרת, ערכים חברתיים כמו כבוד לזולת, שיתוף פעולה, עזרה לזולת, הימנעות מאלימות, סובלנות, שוויון בין המינים, חופש בחירה, חיסכון במים, שמירה על איכות הסביבה, תרומה לחברה. ב-34 שעורי ניסוי נוספים שילבו המורים ערכים אישיים, כמו פיתוח חשיבה הגיונית, דיוק, בקרה עצמית, סבלנות, יצירתיות, סדר, ספקנות וביקורתיות, אומץ אינלקטואלי, ביטחון עצמי וחתירה למצוינות. הנושאים המתמטיים בהם שולב החינוך לערכים  כיסו את כל הנושאים בתכנית הלימודים הרשמית.

כל המורים שהשתתפו בניסוי דיווחו בסיומו כי התעשרו ברעיונות בנוגע לדרכים לשלב חינוך לערכים בהוראת המתמטיקה ותפיסת התפקיד שלהם כמורים למתמטיקה השתנתה.

הבעיה העיקרית שניצבה בפני חוקרות הטכניון הייתה למצוא בתכנית הלימודים נושאים מתמטיים או מושגים מתמטיים שניתן למצוא בהם הזדמנויות לחינוך לערכים. כך, למשל, בהוראת המושג מכנה משותף באלגברה יכול המורה לעצור ולהקדיש זמן מה להרחבת המושג מכנה משותף ולחשיבותו בחיינו ולבקש מהתלמידים להגדיר את המכנה המשותף בינם לבין ילדי עובדים זרים או ילדי הכפר הערבי הסמוך. בפתרון בעיות, במקום לדבר על שני ברזים הממלאים בריכה בקצב קבוע, אפשר לדבר על שני תלמידים המגישים  עזרה לתלמיד שחלה בתדירות קבועה.

החוקרות מביאות דוגמא לבעיה בנושא יחס ופרופורציה, המופיעה באחד מספרי הלימוד המקובלים, שהוסבה לשאלה שיש בה הזדמנות לדבר על ערכים. הבעיה המקורית: “להכנת רוטב לסלט דרושים חומץ, שמן וסויה, ביחס של 1:2:3

1. מה היחס בין כמות החומץ והסויה?
2. מה היחס בין כמות השמן והסויה?
3. מה כמות החומץ, השמן והסיה הדרושים להכנת 240 גרם של רוטב”?

הבעיה הוסבה על ידי ד”ר אדרי לבעיה בקונטקסט ערכי: “מיטל, אורית ודני החליטו לחסוך כסף במשותף, כדי לעשות ביחד מעשים טובים. מאז, כל אחד מהם הכניס לקופה משותפת עשירית מדמי הכיס השבועיים שלה. התברר כי הם תרמו לקופה ביחס של 1:2:3

1. מה היחס בין ההפקדה של מיטל ושל דני?
2. מה היחס בין ההפקדה של אורית ושל דני?
3. כמה הפקיד כל אחד מהם, אם בקופה הצטברו 240 ₪”?

“חוק החינוך היה נקודת המוצא למחקר”, אומרת המנחה, פרופסור נצה מובשוביץ-הדר. “החוק, הפותח במילים  ‘…להיות אדם אוהב אדם…’ מגדיר אחת עשרה מטרות שונות לחינוך בישראל, רובן ככולן מטרות ערכיות. לצערנו, נדחק החינוך לערכים בבתי-הספר שלנו לקרן זווית, בגלל המרוץ להישגים בבחינות הבגרות. מחקרה של ד”ר אדרי הוכיח כי אפילו תוך כדי הוראת המתמטיקה ניתן לחנך לערכים ובפרט לערכים חברתיים. מתמטיקה לומדים הרבה שעות, במשך שתים-עשרה שנה, צריך לנצל את הזמן היקר הזה לחינוך ולא רק להרבצת תורה. הוכחנו שזה לא בא על חשבון ההתקדמות בתוכנית הלימודים. הישגי התלמידים שהשתתפו במחקר לא נפגעו ובמקרים מסוימים אף השתפרו”.