חקרי הטכניון הצליחה להראות כי תנועת חסילונים ומדוזות במים – מסייעת רבות לעירבול הימי, שהוא תהליך חשוב במערכות אקולוגיות בים. העירבול מעביר רכיבי מזון לא אורגניים ממים מרובדים לשכבות העליונות של המים ומאפשר העברה של גזים בין האטמוספירה למים העמוקים.
ד”ר אלכס לישנסקי ופרופסור לאוניד פיסמן, מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, הצליחו להראות כי תנועת ההיסחפות של יצורים כגון חסילונים ומדוזות, היא רכיב מרכזי בתהליך העירבול ותורמת לו. הם בחנו את התופעה מנקודת ראות הידרודינמית. עבודתם מתבססת על המחקר של קקני קטיג’ה וג’ון דבירי, שפורסמה בכתב העת המדעי “נייצ’ר” והדגישה כי תופעת הסחיפה משפיעה יותר מכפי שמשפיעות המערבולות שמקורן בתנועת יצורים ימיים גדולים. חוקרי הטכניון אימתו הנחה זו באמצעות בדיקה של ההידרודינמיקה של הסחיפה הנוצרת על ידי יצורים הנעים בכוחות עצמם, בניגוד לגופים הנסחפים באופן סביל. “מספרם הגדול של השחיינים הצפים הוא פיצוי על גודלם המזערי”, אומרים חוקרי הטכניון. “הגידול הזה בזמן, בלהקות צפופות, מגביר עוד יותר את יעילות העירבוב (הביו מיקסינג). אנו משווים אנליזה של הידרודינמיקת שחיה בלתי רציפה עם מאפיינים עירבוליים של הסביבה”.
מחקרם, אשר התפרסם בכתב העת המדעי Phys. Rev. , הובלט בNature Physics-.
כלת פרס נובל בכימיה, פרופסור עדה יונת מישראל וכלת פרס נובל ברפואה, פרופסור לינדה באק מארה”ב, נטעו בשבוע שעבר עצים בשדרת כלות וחתני פרס נובל בטכניון. הן הרצו על מחקריהן במסגרת “נשים במדע” – סידרת הרצאות שנתית על שם שלום זילוני.
שר החוץ הבריטי מר וויליאם האג הכריז על הזוכים במענקים למחקרים משותפים בתחומי חקר אנרגיה וסביבה, וביניהם פרופסור יורם שיפטן מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.
נפתרה תעלומה בת יותר ממאה שנה
שר החינוך, גדעון סער: “החזרת החינוך למעמדו הראוי – פרוייקט שיימשך עשור”; נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, לבוגרים: “אתם הולכים להרויח פחות אבל לתרום הרבה יותר”; אל”מ (מיל.) הראל גוב, בשם הבוגרים: “נקראנו לדגל לפני שנה וכבר חודשיים אנו מנסים ללמד, חדורי התלהבות ומוטיבציה”; רבים מהבוגרים הגיעו לתכנית מחברות הי-טק
תחפושות כמחווה לארכיטקטים נודעים של הסטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון