האירוע בשיתוף העיתון “דה-מרקר”, תחרות היזמות הארצית BizTEC, מרכז היזמות וחדשנות ע”ש ברוניצה בטכניון, אגודת דורשי הטכניון בישראל וארגון הבוגרים של הטכניון

כנס ישראל ליזמות 2009, אירוע משותף לעיתון “דה-מרקר”, לתחרות היזמות הארצית BizTEC, למרכז ליזמות וחדשנות ע”ש ברוניצה בטכניון, לאגודת דורשי הטכניון בישראל ולארגון הבוגרים של הטכניון, יתקיים בטכניון בסוף החודש. הכנס יתקיים השנה תחת הכותרת “חיבור בין רעיון לניסיון” ומדובר בהמשך לאירוע המוצלח שנערך בשנה שעברה, בו נכחו מעל 500 משתתפים. ברקע לכנס השנה נמצאות התחזיות הפסימיות של החודשים האחרונים, שרבים רואים בהן דווקא הזדמנות מצויינת ליזמים אמיצים לעשות את הקפיצה הגדולה קדימה. הוא פתוח לציבור הרחב ומיועד בעיקר ליזמים, אך גם לבעלי חברות, משקיעים ואנשי הון סיכון.

הכנס יתקיים במשך יום שלם ויכלול תכנים מגוונים, כדוגמת פאנלים, הרצאות, פגישות אישיות ועוד. ינקי מרגלית, מייסד חברת “אלדין”, יציג את “הקסם שביזמות”, וכן תתקיים פגישה בין “הכרישים” – יוסי מולדבסקי, אמיר אייל ורוני רוס לבין משתתפי תחרות היזמות הארצית BizTEC, במסגרתה סטודנטים לומדים איך להפוך רעיון טכנולוגי לחברה מסחרית.

בפתיחת הכנס יתקיימו, בין השאר, פאנלים בנושא: “עשה ואל תעשה – ליזם המתחיל” ו”הזדמנויות עסקיות באקדמיה” – בהשתתפות אנשי הון סיכון ופטנטים. כן יתקיים פאנל בנושא מסחור טכנולוגיות מהאקדמיה בהשתתפות יחידות מסחור הטכנולוגיות של הטכניון והאוניברסיטות השונות, בחלק השני של היום, ייערכו פאנלים בהשתתפות יזמים סידרתיים מתחומי הביו-רפואה והטלקום, תתקיים הרצאה בנושא אימוץ טכנולוגיות חדשניות על ידי ד”ר אהרון שוורץ מחברת “טבע” וכמו כן יוצג הפרוייקט TFL – “Technion for Life” במסגרתו בוגרים בעלי ניסיון בתחום העסקי-טכנולוגי מסייעים לחוקרים ויזמים צעירים בצעדיהם הראשונים בתחום היזמות.

בשעות אחר הצהריים ייערך אירוע חצי הגמר של BizTEC במעמד נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, בו תוכרזנה הקבוצות המובילות שיעלו לשלב הגמר. הקבוצות יקבלו ליווי צמוד וייעוץ מאנשי טכנולוגיה, והזוכים בתחרות ייהנו מפרסים כספיים ושירותי ייעוץ בשווי של עשרות אלפי שקלים. עד היום, נולדו במסגרת זו שמונה חברות סטארט-אפ במגוון תחומים והזוכים הביאו גם כבוד רב לישראל כשגרפו מקומות גבוהים בתחרויות יזמות יוקרתיות בחו”ל. לאחר אירוע חצי הגמר תתקיים הרצאה בנושא “מטכנולוגיה ראשונית לחברה”.

הכנס ייערך ביום רביעי, 25 במארס, בבניין “טאוב” של מדעי המחשב בקרית הטכניון בחיפה, בחסות: קרן ההון סיכון אינטל קפיטל, קרן ההון סיכון ‘קיינן פרטרנס’, משרד עורכי הפטנטים ‘לוצאטו ולוצאטו’, משרדי עריכת הדין GKH ו-ZAG, חברות רפא”ל, טבע ופילפיס וחממת משגב.

פרס “הצטיינות לישראל” (The Excellences for Israel) יינתן בסוף החודש ברומא לד”ר שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. הפרס, בחסות שר התרבות האיטלקי, ניתן במסגרת האירועים הנערכים באיטליה לרגל שנת השישים למדינת ישראל.

פרסים דומים יינתנו לגברים ונשים הפעילים במגוון תחומים (אמנות, קולנוע, מוסיקה, כלכלה ומחקר מדעי) וכן לאישים איטלקים שהתמסרו לקידום הידידות ושיתוף הפעולה בין ישראל לאיטליה. בין האישים שישתתפו באירוע: כלת פרס נובל, פרופסור ריטה לוי מונטלצ’יני, צבי ינאי, יוסף סידר, נעם שריף, דני קרוון וארתורו שוורץ.

הפרס הוא פסל ארד שנבנה במיוחד לארוע זה על ידי האמן האיטלקי הצעיר והנודע אלכס פינה.

בתמונה: ד”ר שולמית לבנברג

פרופסור אייזברג מהמכון לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת קליפורניה, יקבל את הפרס כהכרה על תגליותיו בפענוח מבנה סיבי העמילואיד ועל תרומתו להבנת התכונות הבסיסיות של חלבונים. ד”ר צ’רלס בנט ממעבדות המחקר של IBM בניו יורק, יקבל את הפרס כהכרה בתרומתו הייחודית בייסוד וקידום השטחים של אינפורמציה קוונטית וחישוביות קוונטית.

טקס קבלת הפרס יתקיים בטכניון ביום שני, 23 במארס 2009. שני הזוכים יקיימו בטכניון גם סידרת הרצאות.

פרס הארווי היוקרתי נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי ז”ל, מלוס אנג’לס. מדי שנה מוענקים פרסים כאות הערכה למדענים ברחבי תבל בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם ועבור תרומה בולטת לשלום במזרח התיכון.

בתמונה: הזוכים בפרס ד”ר צ’רלס בנט מימין ופרופסור דייויד אייזנברג

“אני רוצה שהצעירות והצעירים שלנו יוכלו ללמוד ולהתפתח בלי בעיות פרנסה ודאגות מגורים”; זהו פרוייקט הבנייה למגורים הגדול בטכניון ומהגדולים בחיפה בשנים האחרונות; כן חנך שלום זילוני את בית הסטודנט שאף הוא נבנה מחדש בתרומתו

“היהלומים הבוהקים” מפריעים לך בתמונות או בצילומי הוידאו? צלם שתי תמונות ויותר

“את הכתמים הבהירים הללו, בצורת מחומשים או משושים, קשה מאוד היום לבטל בעריכה ובעיבוד התמונה”, אומר פרופסור יואב שכנר מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. “יש לצלם יותר מתמונה אחת (בוידאו זה קורה בלאו הכי). כך המשושים או המחומשים לא נמצאים באותו מקום בשתי התמונות, הנראות זהות כמעט לחלוטין. באמצעות עיבוד תמונה פשוט שפיתחנו, אנו מקזזים את התנועה ובתמונה החדשה יופיעו הכתמים במקומות שונים. עכשיו יש בידינו שתי תמונות שבהן הכתמים לא מופיעים באותו מקום, אך הנוף שצילמנו או האובייקט – כן נמצאים באותו מקום. נניח שצילמנו אדם ובתמונה הראשונה מופיעים המשושים על פניו. בתמונה השנייה הם כבר מופיעים בצד. בתמונת התוצאה עליה אני עובד, אני לוקח את הטוב שבשתי התמונות, בכל אחד מהאיזורים שלהן, ומקבל תמונה נקייה מכתמים”.

על הפרוייקט עבד המאסטרנט פימה קורבן. החוקרים גם בדקו מה קורה בקרני השמש שנכנסות לעדשה. הם גילו שהמשושים הללו “רוכבים” על קו שעליו אמורה להימצא השמש. כך הם יכולים לדעת היכן הייתה השמש בעת הצילום, גם אם לא נכנסה ל”פריים”. אם הצלם ירצה לעשות פיתוח אמנותי נוסף לתמונתו, לאחר שהרחיק מעליה את הכתמים המטרידים, הוא יוכל “לשתול” את השמש בדיוק במקום שבו הייתה בעת הצילום.

בתמונה: קיר עם כתמים בוהקים (משמאל) ולאחר הטיפול בו

פרופסור רחל אלתרמן, פרופסור יעקב רובינשטיין ופרופסור גיורא שביב יקבלו 50 אלף ש”ח כל אחד

שלושה חברי סגל הטכניון זכו בפרס לנדאו היוקרתי: פרופסור רחל אלתרמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – בתחום הלימודים האורבאניים, פרופסור יעקב רובינשטיין מהפקולטה למתמטיקה – בתחום המתמטיקה השימושית, פרופסור גיורא שביב מהפקולטה לפיסיקה – בתחום האסטרופיסיקה. נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, מברך אותם בשם כל בית הטכניון על הישגיהם ומודה להם על הכבוד שהנחילו לכולנו.

בנימוקי השופטים לפרס נאמר על פרופ’ אלתרמן : “מחקריה הרבים של פרופ’ אלתרמן מהווים תשתית מדעית שלימה, הקושרת היטב בין תיאוריות התכנון לבין הפרקטיקה היישומית. מוסדות התכנון, הקהילייה המקצועית, בתי המשפט והחברה האזרחית נסמכים על מחקריה ורואים בהם מסד מוצק ועדכני ההולך לפני המחנה”.

על פרופ’ שביב כתבו השופטים: “פרופ’ שביב הוא ללא ספק ממעצבי ומייסדי חקר האסטרופיסיקה בישראל והיווה מקור השראה לדורות של סטודנטים בארץ ובעולם. פרופ’ שביב נמנה על בכירי חוקרי האסטרופיסיקה בעולם והיה שותף לפריצות דרך חסרות תקדים בתחום זה”.

בנימוקים לפרס לפרופ’ רובינשטיין נכתב: “פרופ’ רובינשטיין משלב בעבודתו המדעית מחקר מתמטי בסיסי עמוק ומקורי עם תרומות חשובות לשימושים של מתמטיקה מתקדמת למגוון רב של תחומים. רבות מעבודותיו נחשבות לפורצות דרך ומהוות תרומות כבדות משקל לתחומים כמו אופטיקה, אקוסטיקה, מכניקת הזורמים, מוליכות-על, כימיה, ביולוגיה ועוד”.

קרן לנדאו ע”ש מיכאל לנדאו, שעמד בראש מפעל הפיס בשנותיו הראשונות, הוקמה ב-1970 ומעניקה מאז פרסים הישגיים בתחומי האמנות, המדעים והמחקר, כדי לציין לשבח את המחקר המדעי ואת החוקרים הישראליים אשר הגיעו להישגים בתחומם ותרמו במידה ניכרת לקידום המחקר. הפרס בסך 50 אלף ש”ח לכל זוכה, מוענק השנה בקטגוריות: לימודים אורבאניים, סוציולוגיה, ההיסטוריה של ארץ-ישראל, תולדות הציונות, אסטרופיסיקה, הגנטיקה של האדם, מתמטיקה שימושית ומחקרי מים.

בתמונה: הזוכים מימין לשמאל – פרופ’ שביב, פרופ’ אלתרמן, פרופ’ רובינשטיין

אלוף (מיל.) עמרם מצנע לראשי הטכניון שביקרו בירוחם: “הבסיס הוא חינוך ושם המשחק – מורים טובים”

יקבל בקיץ תואר “דוקטור לשם כבוד” מהטכניון; נשיא הטכניון: “למדנו כאן שניתן לשנות דברים במדינה. חבל שביום ביקורנו בירוחם רוב המדינה עסקה במעצרים ובעניינים אחרים”

“הבסיס הוא חינוך ושם המשחק הוא מורים טובים”, הוסיף עמרם מצנע. “למדתי שקודם כל האנשים מחפשים חינוך טוב לילדיהם ואיכות חיים. רק אחר כך באה הפרנסה”. הוא גילה שהוא מתכנן שכונה חדשה, “צהלה בירוחם” יהיה שמה, שבה יתגוררו אנשי צבא שישרתו בעיר הבה”דים שתקום בסמוך. “הם יגורו שם בשכירות, עם אופציה לרכישת הבית”, הבהיר.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי הוא וחבריו להנהלת הטכניון התרשמו עמוקות מהמשאבים הרבים המושקעים בחינוך בירוחם ומהמורים המעולים שפגשו. “אפשר לשנות דברים במדינה”, אמר. “פגשנו כאן אנשים נהדרים עם ברק בעיניים וגאוות יחידה. חבל שביום ביקורנו כאן רוב המדינה עסוקה במעצרים למיניהם ולא יודעת על המהפיכה המתרחשת בירוחם”.

התואר “דוקטור לשם כבוד” מוענק לעמרם מצנע “בהערכה על תרומתו לביטחון ישראל, על היותו מקור השראה בעשייתו המבורכת בירוחם – לפיתוח וביסוסו של היישוב, לשינוי תדמיתו ולהפיכתו למקום רוחש פעילות ומבוקש על ידי צעירים”. כן מביע הטכניון הערכה להירתמותו של עמרם מצנע לפעילות הטכניון, לצמצום הפערים ולעידוד המצויינות במסגרת התכנית הטכניונית (בשיתוף עם בנק הפועלים) – “פועלים משלוש לחמש”. בתכנית זו מסייעים בוגרי הטכניון לתלמידי תיכון להגיע לחמש יחידות בגרות במתמטיקה ולפתוח בכך בפניהם את שערי האוניברסיטאות כולן. המבקרים ייפגשו עם תלמידות ותלמידים המשתתפים בתכנית זו.

בתמונה: מימין לשמאל: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין ועמרם מצנע. צילום: דוברות הטכניון

זהו פרויקט הבנייה למגורים הגדול בטכניון ומהגדולים בחיפה בשנים האחרונות. הפרויקט התאפשר בעזרת תרומה נדיבה של שלום זילוני מארה”ב

הטכניון החל בימים אלה בבניית כפר משתלמים לתארים גבוהים שיכלול 215 דירות, בתרומת הנדבן שלום זילוני מארה”ב. הכפר מיועד בעיקר לסטודנטים נשואים ובעלי משפחות הלומדים לתואר “מוסמך” ו”דוקטור” בטכניון. זהו פרוייקט הבנייה למגורים הגדול בטכניון ומהגדולים בחיפה בשנים האחרונות. הכפר נבנה על פי תכניתם של משרדי האדריכלים שוורץ-בסנסנוף מחיפה ובר אוריין מתל אביב, אשר זכו בתחרות ארכיטקטים מיוחדת שערך הטכניון. הקבלן המבצע הוא “סולל בונה”.

הנדבן שלום זילוני יגיע לטכניון ב-18 במארס, להנחת אבן הפינה לכפר המשתלמים ולחנוכת בית הסטודנט החדש, שנבנה מחדש והורחב, אף הוא מתרומתו.

הדמיה של כפר המשתלמים. בנייה ירוקה תוך פגיעה מינימלית בנוף

כפר המשתלמים נבנה במרומי הקמפוס, בחלקו המערבי-דרומי, וצופה אל נוף מרהיב של חיפה והמפרץ. יהיו בו דירות מסוגים שונים, בנות 2-4 חדרים, בשטח של 60-100 מטרים רבועים, חלקן עם מרפסות צופות לנוף והאחרות צופות לחורש הטבעי. הן ייבנו ב”בניה ירוקה”, עם בידוד תרמי ברמה גבוהה, תוך הקפדה על שילוב בנוף החורש הטבעי. הבניינים יהיו מחוברים ביניהם במערכת גשרים ולכל דירה תהיה חניה. בסך הכל ייבנו 22 אלף מטרים רבועים.
בכפר החדש יהיו ארבעה מגרשי משחקים מאובזרים לילדים. כן מתוכנן מרכז קהילתי ובו אולם לפעילויות בשעות הפנאי. בניני הכפר יהיו מחוברים גם למגרשי המשחקים ולמרכז הקהילתי באמצעות מערכת גשרים, כך שהילדים לא ייאלצו ללכת ברחוב וגישת כלי הרכב תהיה באמצעות מסלול היקפי מסביב לכפר.

הבנייה תוכננה כך שהפגיעה בחורש הטבעי ובנוף תהיה מינימאלית ובסיומה ישקם הטכניון את הצמחיה שתיפגע במהלכה.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי הכפר נבנה במסגרת מאמצי הטכניון להעניק לסטודנטים שלו לתארים גבוהים איכות חיים גבוהה ולאפשר לבעלי המשפחות שביניהם להתגורר בתחומי הקמפוס בדירות באיכות גבוהה ובעלות נמוכה. “אנו משוכנעים כי כפר המשתלמים החדש, שאיכלוסו יחל בעוד שנתיים וחצי, יהיה נדבך חשוב נוסף בסל התמריצים שהטכניון נותן לסטודנטים שלו לתארים מתקדמים ויגדיל באופן משמעותי את מספרם. אנו רואים חשיבות רבה בהגדלת מספר הסטודנטים לתואר שני ושלישי, נוכח תרומתם הרבה לכלכלת המדינה ולביטחונה, לטכניון ולאקדמיה הישראלית”, אמר נשיא הטכניון.

בית הסטודנט נמצא בלב הקמפוס. שוכנים בו משרדי אגודת הסטודנטים, מסעדות, בתי קפה, אולם קולנוע וחדרי מוסיקה. בבית הסטודנט החדש נבנה אולם אירועים רב תכליתי, ויתקיימו בו ימים פתוחים, ירידי תעסוקה, מסיבות, חגיגות סוף השנה, הופעות, הרקדות ושעורי מחול. במפלס אולם הכניסה המרכזי יש איזור מולטימדיה עם מרקע טלוויזיה גדול. אולם אורחים נמצא מעל המסעדות ובתי הקפה ובו יכולים הסטודנטים למצוא פינה שקטה למנוחה או לקריאה.
מיתחם השירותים לסטודנטים בבית הסטודנט כולל משרדים של נציגי רשויות המס, הביטוח הלאומי, ספקי שירותי טלפוניה, סוכני ביטוח ושירותים נוספים.

שלום זילוני, יליד ירושלים אשר גדל בחיפה, הוא אחד התורמים החשובים של הטכניון וידיד אמת שלו. עם תום שירותו ב”הגנה” ובצה”ל במלחמת העצמאות, הוא התיישב בקנדה ופיתח מכונה מתקדמת לעיבוד עץ ודרכים מקוריות לשיפור העמסת ספינות מטען לקראת הפלגתן הטרנס-אטלנטית. לאחר שעבר לארה”ב, ייסד בשנת 1967 את חברת P.E.S להפצת ספרות מדעית ברחבי העולם. זו הייתה החברה האמריקנית הראשונה שעשתה שימוש בדואר אוויר להובלה של כתבי עת מדעיים ובכך הפך שלום זילוני לדמות מפתח עולמית בהפצה של ספרות מדעית ומקצועית ולערוץ הפצה מרכזי עבור הוצאות הספרים הפועלות בתחום המדעי.

שלום זילוני התמסר לחיזוקה של מדינת ישראל באמצעות ביצור חוסנה המדעי והטכנולוגי. בשנת 2003 הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון, על הכרתו בתפקידו החיוני של הטכניון בקידומה ובחוסנה של מדינת ישראל ובתודה על תמיכתו הרבה בקידום היכולות האקדמיות של הסטודנטים וחברי הסגל שלו, ובאיכות החיים בטכניון. שלום זילוני סייע לטכניון במימון גיוס חברי סגל חדשים, היה מראשוני התורמים לתחום הננו-טכנולוגיה, הקים את כיכר שלום זילוני בלב הקמפוס וטיילת הנוף היוצאת ממנה, וסייע בהתמדה לקידום הסטודנטים באמצעות היחידה לקידום סטודנטים בה תמך. כעת הקים עבור הסטודנטים היקרים ללבו בית סטודנט חדש וכפר מגורים ייחודי מהיפים בארץ.

ההרצאות, משנות ה-70 ועד היום, מיועדות לסטודנטים ולציבור הרחב

הטכניון העלה לאינטרנט קורסים במתמטיקה ובפיסיקה, אשר עד כה היו נגישים לסטודנטים של הטכניון בלבד.

ד”ר אביגיל ברזילי, ראש המרכז לקידום ההוראה בטכניון, אמרה כי בשלב הבא יועלו לאתר YouTubeקורסים מפקולטות נוספות.

“כל המרצים אליהם פנינו, נענו ברצון”, אמרה. “יש בידינו כ-200 קורסים מצולמים. התחלנו לצלם ולהקליט את ההרצאות בטכניון בתקופת מלחמת יום הכיפורים, ושלחנו אותן לסטודנטים שלנו בחזיתות השונות. זו הייתה יוזמה של נשיא הטכניון דאז, האלוף (מיל.) עמוס חורב, שהקים את מרכז הוידאו בעזרתה של משפחת קרסו”.

העלאת ההרצאות לרשת האינטרנט התאפשרה הודות לערוץ החינוכי של יוטיוב, אשר הוקם במגמה להנגיש תכנים מהעולם האקדמי לציבור הרחב. פרופסור שלמה דדו,  אשר הרצאותיו בפיסיקה הועלו לאתר, כתב: “זו יוזמה מצויינת המנצלת חידושים טכנולוגיים, כמו התפתחות האינטרנט, כצעד חשוב במילוי יעדים בסיסיים מוצהרים של הטכניון עוד בהיווסדו – להפיץ את הדעת בדרך ההוראה… ולשרת את אוכלוסיית המדינה על ידי עריכת סידרת לימודים והרצאות”.

בין המרצים שהרצאותיהם הועלו לאתר פרופ’ דויד צילג, פרופ’ רון אהרוני ופרופ’ מריו ליביו, העובד כיום כאסטרופיסיקאי בכיר במכון המדעי של טלסקופ החלל האבל, ואשר הרצאותיו משנות ה-70 משכו מאז ועד היום קהל סטודנטים רחב.

אלגברה: http://www.youtube.com/user/Technion#g/c/3FE95A15AFC19789

פיסיקה : http://www.youtube.com/user/Technion#g/c/C5F5D57E843B310B (השלמות פיסיקה 1 – פרופ’ ליביו)

http://www.youtube.com/user/Technion#g/c/3C09EC31C177C3A0 ( השלמות פיסיקה 2 )

“אינדיפנדולום” 2010

יעל זיורי, סטודנטית בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ומנהלת פרוייקט “טכנוראש”, מסרה כי 13 הקבוצות הגיעו לתחרות לאחר תהליך מיון קפדני. המטוטלת הוצבה בגובה של 12.5 מטרים והמתמודדים ניסו לשגר ממנה מתקן מיוחד למרחק הגדול ביותר, תוך ניצול מקור נתון וסופי של אנרגיה. הם חיברו את המתקן אל המטוטלת בעזרת חוט דייגים. במהלך תנועת המטוטלת, ובאמצעות מנגנון חוט להט, חוט הדייגים נקרע והמתקן נותק מכל השפעה חיצונית. היה עליו לנוע באוויר בשלב הראשון, ולנוע לפחות מטר וחצי במגע עם הקרקע – בשלב השני. המנצח הגיע למרחק הגדול ביותר – 41.92 מטרים.

אלק הסביר כי המתקן שהוא בנה, “רוקנרול” שמו, בעזרת אביו הפיסיקאי ואשתו, מהנדסת מכונות אף היא, היה מבוסס על כדורסל. “העפנו אותו כמו כדור באולינג”, אמר. “הענקנו לכדור מהירות קווית וסיבובית. היתרון של המתקן שלנו הוא בפשטותו. עבדנו עליו שבועיים וערכנו ניסויים רבים. לא היה לנו הרבה זמן לעבוד עליו, יש לנו ילד קטן לגדל”. אלק זכה בעבר פעמיים בתחרות “טכנוראש” – במקום השלישי.

למקום השני (37.20 מטרים) הגיעו דן שניידרמן, עידו אברהם ודוד זרוק. למקום השלישי (23.16 מטרים) הגיעו עודד להב וצוקי פרידמן.

תחרות “טכנוראש” נערכת בטכניון לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

סרט וידאו מהתחרות – http://www.youtube.com/watch?v=fK3e8vQa6rg

בתמונה: אלק ליסיאנסקי ו”רוקנרול” שבנה

קרן צרפת-ישראל תעניק את פרס המצוינות במדע לפרופסור אורי להב מהטכניון, לד”ר משה הרצברג מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וד”ר לאמנל לנדה מהמרכז הלאומי למחקר מדעי של צרפת. בראש ועדת שופטים שבחרה את הזוכים בפרס עמד פרופסור אורי שמיר מהטכניון.

הפרסים יוענקו בטקס מיוחד שיתקיים מחר במכון המדעי למחקר חקלאי בפריס בנוכחות גברת ניקול גדז, נשיאת  קרן צרפת-ישראל, גברת אדית קרסון, לשעבר ראש ממשלת צרפת, פרופסור אילן מארק מהטכניון, יושב ראש הועדה המדעית של הקרן ואבי ענתי, סמנכ”ל במשרד המדע.

קרן צרפת-ישראל נוסדה בשנת 2005  במטרה להביא לשינוי בדימוי של ישראל בצרפת ושל צרפת בישראל וזאת על ידי העמקת הקשרים בין שני העמים בכל תחומי העשייה: המדע, התרבות, הכלכלה והתקשורת . אחת ממטרות הקרן היא לקרב בין מדענים משתי המדינות הפועלים באותם תחומים ועל ידי כך לתרום לפיתוח הקשרים המדעיים בין שתי המדינות.

זו הפעם השלישית שקרן צרפת-ישראל מעניקה למדענים צעירים ישראלים וצרפתים את פרס המצוינות במדע על הישגיהם בתחומי המדע. בשנת 2008 הוענק הפרס על מצוינות בתחום מדעי החיים, ב-2009 בתחום אנרגיות מתחדשות והשנה הוחלט להתמקד בנושא המים.

דינה שורק, סגנית נשיאת קרן צרפת-ישראל, אמרה: “המים כמשאב במחסור היא בעיה עולמית. בנוסף יש הידרדרות מתמדת באיכות המים כתוצאה מהמלחה וזיהום. לכן הוחלט להעניק את הפרס השנה לחוקרים בתחום המים כביטוי לחשיבות המחקר המדעי במציאת פתרונות ברי-קיימא לבעיה רצינית זו”.

פרופסור אורי להב וקבוצת המחקר שלו בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, הם חלוצים בפיתוח תהליכים של טיפול משלים במים מותפלים, נושא בעל חשיבות קריטית עם הגדלת כמויות המים המותפלים המוכנסות למערכות בישראל ועם הצורך להתאים את איכות המים לדרישות האיכות המחמירות של הצרכנים. קבוצתו של פרופסור  להב קבעה את קריטריוני האיכות הנדרשים למים מותפלים בישראל ופיתחה שלושה תהליכים חדשניים לטיפול המשלים הנדרש, שזכו לפרסום ותהודה בעיתונות המקצועית המובילה בעולם.

ד”ר משה הרצברג וקבוצת המחקר שלו מפתחים שיטות לבדיקה ושיפור ביצועי ממברנות, אשר מהוות את מרכיב הליבה במתקני התפלת מי ים ובמתקנים מתקדמים לטיפול בשפכים. המחקר מתמקד במניעת אילוח (זיהום) אורגני וביולוגי על פני הממברנות ובהגדלת יעילותן. המטרה העיקרית של המחקר היא שמירת ניקיון הממברנות והקטנת עלויות תפעול המתקנים על ידי שימוש בציוד מתקדם ושיפור מבנה הממברנות.

בתמונה: פרופסור אורי להב. צילום – דוברות הטכניון.

נעמה דרור מלווה את הסטודנטים בשנתם הראשונה ודואגת להם לנחיתה רכה

מתוך הבנה לקשיים המיוחדים הניצבים בפני סטודנטים חדשים, החלה לפעול בטכניון מרכזת טיפול ברווחת סטודנטים, שתשמש כמורת נבוכים לסטודנטים בשנתם הראשונה. לתפקיד מונתה נעמה דרור, שרכשה ניסיון רב בתפקידי כוח אדם ורווחה בחברות היי-טק.

הטכניון מצא כי שני הנושאים העיקריים המטרידים מועמדים לטכניון, הם זכאות למעונות ולמלגה. התברר כי במקרים רבים הסטודנטים לעתיד אינם יודעים מה בדיוק לעשות – עם מי לדבר ולאן צריך לגשת כדי לברר נושאים אלו ואחרים. מעתה, כל שהמועמד צריך לעשות הוא לסמן בשאלון במהלך ההרשמה אם הוא מעוניין במעונות ובמלגה והמערכת תדאג לכל השאר.

כאשר המועמד מתקבל ללימודים בטכניון הוא מקבל עם ההודעה על כך גם תשובה אם הוא זכאי למעונות ולמלגה ובאיזה סכום. הטכניון הוא היחיד מבין האוניברסיטאות בארץ שמפעיל מערכת כזו, המקלה על הסטודנט לתכנן את לימודיו בשנה הראשונה.

לאחר בדיקת האישורים והמסמכים הרלוונטיים שמעביר הסטודנט בפקס או בדואר אלקטרוני, מתקשרת נעמה לכל סטודנט באופן אישי ומסבירה לו את מצב הטיפול בבקשתו. שיחה זו היא בדרך כלל הראשונה שיש לסטודנט עם המינהל הטכניוני, ועל כן היא חשובה ביותר. נעמה, שהייתה קצינת ת”ש בחיל הים, מנסה לברר האם יש איזו בעיה הדורשת התייחסות מיוחדת, ומסייעת במידע עדכני לסטודנטים החדשים שמחפשים את דרכם בין הפקולטות ואגפי המנהל השונים.

המערכת לתמיכה בסטודנטים חדשים הוקמה בסיוע ובעידוד יעל אנדרמן מלשכת דיקנית הסטודנטים, פרופ’ מיכל גרין, ונילי נאור, מנהלת המעונות, בעזרת המחלקה למערכות מידע. היוזמה ליצירת התפקיד החלה בתקופתו של פרופסור שמעון הבר, דיקן הסטודנטים היוצא.

בתמונה: נעמה דרור. מורת נבוכים