ארגון (SRII (Service Research Innovation Institute העניק פרס ראשון לפרויקט משותף של חברת IBM, הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה, לשיפור השירות הרפואי המוענק לחולים. הפרס הוענק על “שיתוף הפעולה המוצלח ביותר בין התעשייה, האקדמיה והממשלה, כפי שבא לידי ביטוי בפרויקט זה”.

סטודנטים וחוקרים בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול (תעו”נ), ביחד עם חוקרי מעבדת המחקר של חברת IBM בחיפה וחוקרים בביה”ח רמב”ם, החלו לפני כשנתיים, תוך שיתוף פעולה חסר תקדים,בביצוע השלב הראשון של הפרויקט – תצפיות, מדידות, איסוף וניתוח נתונים בבית החולים רמב”ם. שלב זה הוביל למחקר רב-תחומי בסיסי ויישומי, ופיתוח כלים המבוססים על מחקר זה, אשר יאפשרו מעקב וליווי צמוד של החולים החל בתהליך קליטתם בחדר המיון ולאורך כל תקופת אשפוזם בבית החולים.

המעקב יאפשר ניוד והצבת משאבים שונים (רופאים, אחיות, עובדי מעבדה, כוח עזר) בצורה מיטבית. הדבר יחסוך גם זמן רב ויקצר תורים עבור החולים שיזכו למתן שירות רפואי הולם ומהיר. בשלבים עתידיים של המחקר, הכוונה היא להמשיך ולפתח כלים שונים המשלבים טכנולוגיות מידע מתקדמות, שיטות סטטיסטיות, מודלים של חקר ביצועים והנדסת גורמי אנוש, באופן שיביא לשיפור כולל במערך השירות הרפואי.

קיומן של קבוצות מחקר חזקות בכל אחד מן התחומים האלו בפקולטה להנדסת תעו”נ בטכניון היוה מפתח להצלחת הפרויקט שכן האתגרים הכרוכים במתן שירות רפואי מתקדם ואיכותי מחייבים הסתכלות מערכתית ושילוב של מתודולוגיות שמקורן בתחומים השונים להשגת המטרה הכוללת. החיבור עם מעבדת IBM הביא לפרויקט את חזית הידע בתחומים השונים של טכנולוגיות המידע ושימושיהן ולבסוף, ללא שיתוף הפעולה ההדוק עם הצוות הרפואי של רמב”ם (רופאים, אחיות כוח עזר ומנהלנים) שהביא איתו מטען ייחודי של ידע וניסיון לא היה הפרויקט מצליח.

מדובר בפרויקט ייחודי שנולד בפגישות שהתקיימו בין דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פרופסור בועז גולני, ומנהל בית החולים רמב”ם, פרופסור רפי ביאר, לבין כמה סגני נשיא של חברת IBM שביקרו בארץ ומנהל מעבדת המחקר של IBM בחיפה, מר עודד כהן. חברת IBM מעוניינת לקדם תחום מחקרי חדש אותו היא מכנה Service Science, Management & Engineering (SSME) והפקולטה להנדסת תעו”נ מעוניינת לקדם את תחום הנדסת מערכות שירות בו היא יצרה לעצמה מוניטין רב בעולם.

שני הצדדים איתרו את תחום השירות הרפואי כנושא בעל חשיבות עצומה בו יש להם אינטרס לפעול ביחד. במקביל, התקיימו מספר פגישות עם מנהל המרכז הרפואי רמב”ם, פרופסור רפי ביאר, שהביע עניין רב בקידום המחקר בתחום והציע לקיים אותו במספר מחלקות בבית החולים. כל אלו הובילו להסכם לשיתוף פעולה שנחתם בין הטכניון לחברת IBM. במסגרת ההסכם העבירה חברת IBM לפקולטה תרומה משמעותית שאפשרה את תחילת המחקר. הפרויקט המשותף הוא, למעשה, תרומה של IBM לקהילה, שכן תוצרי המחקר המשותף יעמדו לרשות החולים והרופאים, ללא כוונת רווח.

פרס SRII נועד להבליט את פעילותם של יחידים, מוסדות, ארגונים ואקדמיה ברחבי העולם, במחקר ובחדשנות בתחום תהליכי השירות ובה בעת להפיץ ולשמר את הידע המדעי שנרכש במהלך המחקר.

“המרכז הרפואי רמב”ם, הטכניון ומעבדת המחקר של IBM בחיפה הצליחו לממש שיתוף פעולה בין התעשייה, האקדמיה והממשלה, ולהביא רעיונות ושיטות חדשניות למימוש”, אמרה דניס וילמיל, סגנית נשיא SRII.

למקומות השני והשלישי, אחרי הקבוצה הישראלית, הגיעו רשת בתי המלון Gaylord ואוניברסיטת מרכז פלורידה וחברת זירוקס עם המכון הטכנולוגי של רוצ’סטר. הפרסים חולקו בכינוס הגדול בעולם של ארגוני שירות טכנולוגי Technology Services World) TSW) שהתקיים בעמק הסיליקון, קליפורניה. זו תכנית פרסים ראשונה מסוגה של ארגון SRII והזכייה במקום הראשון מבין עשרות צוותים רב-תחומיים ממקומות שונים בעולם שהתחרו עליו היא הישג נוסף למחקר והפיתוח הנעשים בישראל.

בטכניון הוקמה מינהלת המל”מ – המרכז הישראלי לחינוך מדעי-טכנולוגי, בעקבות זכיית מוסד הטכניון למו”פ במכרז של משרד החינוך. בראש המינהלת עומד פרופסור דוד בן- חיים.

המל”מ הוא גוף המקשר בין משרד החינוך והמחלקות להוראת המדעים באוניברסיטאות, הנקראות מל”מים אוניברסיטאיים. הן עוסקות בפיתוח והטמעה של חומרי לימוד (כתובים ומתוקשבים) לתלמיד ולמורה, מגן הילדים ועד סוף התיכון, במקצועות המדעיים, הטכנולוגיים-מדעיים ומתמטיקה. במל”מים האוניברסיטאיים מתקיים שיתוף פעולה בין מדענים ואנשי אקדמיה בהוראת המדעים, לבין מורים בבתי הספר. במסגרת פעילות זו מפתחים שיטות וחומרי למידה עדכניים המבוססים על מחקר חינוכי-מדעי הנערך במוסדות להשכלה גבוהה.

מינהלת המל”ם מפעילה גם 11 מרכזי מורים ארציים במקצועות המדעיים, הטכנולוגיים-מדעיים ומתמטיקה, שמטרתם להוות כתובת ראשית למקצוע הרלוונטי, באמצעות פעילויות של הכשרה וטיפוח מנהיגות של מורים, הפקת כתבי עת, קיום ימי עיון וכנסים מקצועיים, הפקת חומרי עזר למורים, קיום קשר ומתן עזרה מקצועית למרכזי השתלמות אזוריים והפעלת אתר אינטרנטי של המקצוע.

לדוגמא, המל”מ הטכניוני מופעל על ידי המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, בראשות הדיקן פרופסור אבי ברמן. מופקים בו חומרי למידה בתחומי המתמטיקה, הביולוגיה, הכימיה, הפיסיקה והטכנולוגיה ופועלים בו שלושה מרכזים ארציים למורים: במקצוע מדעי המחשב, במקצועות הטכנולוגיים-מדעיים ובמקצוע מוט”ב- מדע וטכנולוגיה בחברה.

ביקר בטכניון והרצה בפני ראשי המשק והכלכלה

“כפי שסוד ההצלחה בנדל”ן הוא מיקום, מיקום ושוב מיקום, כך סוד ההצלחה של חברת הזנק הוא מימון, מימון ושוב מימון”. זו נוסחת ההצלחה של היזם האמריקני ד”ר אלפרד מאן, אשר ביקר בטכניון והרצה בפני ראשי המשק והכלכלה באירוע שנערך במוזיאון מדעטק בבנין ההסטורי של הטכניון בחיפה. “המרכיבים הנוספים בנוסחת ההצלחה של חברת הזנק הם מנהיגות, ניהול, אנשים טובים, שיווק ומכירות, ייצור ומוצר, ואני בכוונה מונה אותם בסדר הזה”, הוסיף ואמר.

אלפרד מאן תרם 100 מיליון דולר להקמת מוסד “אמית” בטכניון, המקדם פיתוחים שנוצרו במעבדות הטכניון ומביאם לשוק. הוא עשה זאת בעידודה של אשתו, קלוד, שסיפורה האישי ריגש מאוד את המשתתפים באירוע. היא נולדה במחנה ריכוז לשם נשלחו הוריה, שלא היו יהודים, משום שעזרו ליהודים ולאנשי מחתרת צרפתים בתקופת מלחמת העולם השניה. על פעילותה למען הטכניון ומדינת ישראל היא קיבלה אתמול תעודת הוקרה מראש עירית חיפה, עו”ד יונה יהב, ומליאון רקנאטי, יו”ר מוזיאון מדעטק.

אלפרד מאן התיחס בדבריו גם לחברת “מנקינד” (Mann Kind) המפתחת אינסולין למתן בשאיפה, אותה הקים. הוא הגדיר את מחלת הסוכרת כ”מגיפה עולמית הנובעת ממכוניות מהירות, מחשבים מהירים ומזון מהיר המשפיעים על אורחות חיינו ופוגעים בבריאותנו”. אשר לחברה אחרת שלו, “אדוונסד ביוניקס” (Advanced Baionics), שסביבה היה לו מאבק משפטי מול חברת בוסטון סיינטיפיק, אמר אלפרד מאן כי הפיק מהפרשה לקח נוסף אותו הוא חולק עם קהל שומעיו הישראלים: “לעולם אל תעשה עיסקה שרק צד אחד נהנה ממנה”.

אבי קרבס, נשיא ומנכ”ל קרן הון סיכון “תעוזה”, הנחה את האירוע. בין המשתתפים – נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, מנכ”ל המרכז הרפואי רמב”ם, פרופסור רפאל ביאר, שלום זינגר ובת זוגו נאוה ברק, חלוץ ההי-טק הישראל עוזיה גליל, היזם גיורא ירון.

בתמונה: אלפרד מאן (במרכז) עם ראש העיר חיפה, יונה יהב (משמאל) ועם נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

הטכניון יעניק בקיץ תואר “דוקטור לשם כבוד” לשורה של אישים ומדענים, ובהם גליה מאור, עמרם מצנע, אלי אלאלוף, ואחד “מאבות האינטרנט” – פרופסור ליאונרד קליינרוק מארה”ב.

פרופסור קליינרוק יקבל את התואר “על תרומתו העצומה לתקשורת ברשת האינטרנט”. גליה מאור – “על תרומתה הרבה לכלכלת ישראל ועל תמיכתה במתן השכלה רחבה לכל באמצעות תכנית “עתידים”, מלגות לסטודנטים וכינון מרכז הרובוטיקה על שם לאומי בטכניון”. האלוף (מיל.) עמרם מצנע – “על תרומתו הרבה לביטחון המדינה ובהוקרה על פעילותו הברוכה כיו”ר הוועדה הממונה בירוחם, שם שינה את הדימוי של העיר והפך אותה לאבן שואבת לצעיריה ולצעירים נוספים מרחבי הארץ”. אלי אלאלוף, יו”ר קרן רש”י, יקבל את התואר “על חזונו בקידום פרוייקטים חינוכיים בישראל ועידוד העלייה לארץ”.

התואר יוענק במהלך המושב השנתי של הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון בחודש יוני.

בתמונה:  מקבלי התואר משמאל למעלה לפי כיוון השעון: ליאונרד קליינרוק, אלי אלאלוף, גליה מאור, עמרם מצנע. צילום – דוברות הטכניון

בהגרלה שהיתה השבוע זכו 6 מהנרשמים בכרטיסים ליום הסטודנט

הטכניון מפעיל זו השנה השנייה רשת חברתית לסטודנטים חדשים, באתר אינטרנט המיועד רק להם. לכל סטודנט חדש ניתנו שם משתמש וסיסמה והוא הוזמן להיכנס לאתר החדש תחת הכותרת “בואו לראות עם מי תלמדו”.

בהגרלה שנערכה השבוע בין כ- 400 נרשמים אשר העלו לרשת תמונה שלהם וכתבו פרופיל אישי, הוגרלו 6 כרטיסים לפסטיבל הסטודנט המתקיים השבוע בקמפוס הטכניון, וכן 6 אישורי כניסה לרכב לשנת הלימודים הבאה.

באתר הרשת יכולים הסטודנטים למצוא עמיתים שנרשמו לאותה פקולטה, לברר מהיכן הם בארץ, להתכתב איתם ובהמשך אולי לשכור איתם דירה או לברר אפשרויות של נסיעה משותפת מהבית לטכניון. חברי הרשת גם יכולים לשאול שאלות את עמיתיהם שנרשמו לאותה פקולטה או לפקולטות אחרות.

בתמונה: דף הבית של הרשת החברתית

האקדמיה היוקרתית חוגגת השנה 230 שנים לקיומה

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך את פרופסור אפלויג והודה לו על הכבוד שהוא מביא לטכניון.

האקדמיה נוסדה בשנת 1780 על ידי ג’ון אדמס וחבריו. בין חבריה, מאז הקמתה – ג’ורג’ וושינגטון, בנימין פרנקלין, דניאל וובסטר, ראלף וולדו אמרסון, אלברט איינשטיין, וינסטון צ’רצ’יל, 250 חתני פרס נובל ו-60 חתני פרס פוליצר.

המיגוון העצום של חבריה מאפשר להם לערוך מחקרים בינתחומיים ארוכי טווח. כיום היא עוסקת בעיקר במחקרים בתחום המדע והטכנולוגיה, ביטחון עולמי, מדיניות סוציאלית, תרבות וחינוך.

“אנו שמחים לקבל את חברינו החדשים השנה”, אמרו לסלי ברלוביץ, מנהלת האקדמיה, וויליאם גולדן, היו”ר. “אנו מקווים להיעזר בידע הרחב שלהם ובניסיונם הרב, בהבאת פתרונות לבעיות הרבות שכולנו מתמודדים איתן. המצטרפים החדשים הם פורצי דרך שתרמו ותורמים רבות בתחומיהם”.

פרופסור אפלויג יתקבל לאקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים בטקס שיתקיים באוקטובר בקיימברידג’, מסצ’וסטס.

בתמונה: פרופסור יצחק אפלויג

ועדת הערכה בינלאומית קובעת:
הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון נהנית ממוניטין בינלאומי עצום, מעניקה חינוך יוצא מן הכלל, מהווה משאב לאומי ומשמשת כמנוע הצמיחה העיקרי של תעשיית ההי-טק בישראל

“יש ליצור עבור חברי הסגל החדשים חבילות קליטה מפתות גם ברמת השכר וגם בתנאי המחקר ולרכוש ציוד מתקדם למעבדותיהם”

ועדת הערכה בינלאומית, בראשות הפרובוסט (רקטור) של המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) קובעת כי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון נהנית ממוניטין בינלאומי עצום, מעניקה חינוך יוצא מן הכלל, מהווה משאב לאומי ומשמשת כמנוע הצמיחה העיקרי של תעשיית ההי-טק בישראל.

הוועדה כללה חמישה מדענים בעלי שיעור קומה ואנשי אקדמיה מובילים מאוניברסיטאות MIT, UCLA וPrinceton- בארה”ב, Ecole Polytechnique בצרפת ואוניברסיטת תל-אביב.

הוועדה ציינה לשבח את איכות המחקר המדעי המתבצע בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, אשר “נהנית ממוניטין בינלאומי עצום”, ו”למרות הקיצוצים הדרסטיים בתקציבי ההשכלה הגבוהה בישראל בשנים האחרונות, מוסיפה לשמור על מעמדה העולמי המוביל”. עוד הוסיפה הוועדה כי המחקר בפקולטה הינו “בליגה של עשר הפקולטות המקבילות המובילות בארה”ב”, וכי “חברי הסגל, הצוות הטכני והסטודנטים הם מהטובים שניתן למצוא במוסדות יוקרתיים בעולם”.
אשר להוראה ציינה הועדה כי “ידוע שההכשרה שמקבלים בוגרי הפקולטה, הן לתואר ראשון והן לתארים גבוהים, שווה ברמתה או אף עולה ברמתה על ההכשרה שניתנת בכל מוסד מוביל בעולם” וכי “החינוך שהיא מעניקה הוא פשוט יוצא מן הכלל”. עוד קובעת הוועדה כי “רמתן של מעבדות ההוראה בפקולטה מעולה”.

חברי הוועדה ממליצים על שורה של צעדים שיש לנקוט כדי לשמור בעתיד על מעמדה המוביל של הפקולטה בעולם. צעדים אלה כוללים הקטנה משמעותית של היחס בין מספר הסטודנטים לתואר ראשון לבין מספר חברי הסגל (שהוא גבוה פי שניים ויותר מהנהוג במוסדות מובילים בארה”ב), הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים לדוקטורט והגברת המאמץ למלא את השורות בחברי סגל מצטיינים בשטחי מחקר נדרשים.

“כרגע מגייסת הפקולטה את חברי הסגל בעיקר מקרב חוקרים שסיימו דוקטורט במוסדות אקדמיים בישראל”, קובעת הוועדה. “ברור שזהו מאגר קטן יחסית, וכי רבים מאותם חוקרים מעדיפים משרות בתעשייה ובחו”ל. יש ליצור עבור חברי הסגל החדשים חבילות קליטה מפתות גם ברמת השכר וגם בתנאי המחקר ולרכוש ציוד מתקדם למעבדותיהם”. דרכים מומלצות נוספות להתמודד עם בעיה זו – הכשרת יותר דוקטורנטים בטכניון ובמוסדות אחרים בישראל, עידוד בוגרי תואר ראשון ושני ללמוד לדוקטורט בחו”ל בתחומי מחקר חסרים (והחשובים למדינת ישראל) ועידוד דוקטורנטים לבצע פוסט-דוקטורט בחו”ל. הוועדה קבעה נחרצות, כי תוספת של דוקטורנטים היא חיונית ביותר לקידום ולשימור המעמד המחקרי של הפקולטה. בנוסף להקצאת משאבים לצורך זה, יש להרחיב את המסלול הישיר לדוקטורט. “ככלל, אנו ממליצים על צמצום משך תקופת הלימודים הנדרשת לדוקטורט לאחר השלמת התואר הראשון”, קובעים חברי הוועדה.

הם גם ממליצים לפתח תוכניות מיוחדות, כולל הקצאת המשאבים הנדרשים, כדי לאפשר את גיוסם, קליטתם בארץ והעסקתם של חוקרים לא-ישראלים מובילים בתחומים מבוקשים.

חברי הוועדה מציינים לטובה את חברי הסגל החדשים בפקולטה ומגדירים אותם “קבוצה מרשימה של חוקרים צעירים מצטיינים שכבר הטביעו חותם מדעי בתחומי מומחיותם והוכיחו את מנהיגותם המדעית ברמה העולמית”.
נושא נוסף שמעלה הוועדה הוא הבידוד האקדמי הנובע מריחוקה הגיאוגרפי של ישראל ממרכזי המחקר והטכנולוגיה בעולם. חברי הוועדה ממליצים להגדיל את מימון הנסיעות לחו”ל של חברי הסגל ושל המשתלמים לתארים גבוהים, ולהקצות משאבים נוספים להבאת מדענים אורחים לטכניון ולקיום כנסים בין-לאומיים בארץ.

חברי הוועדה ריאיינו גם סטודנטים לתואר ראשון והגיעו למסקנה כי “הסטודנטים מרוצים מרמתם של חברי הסגל כמורים ומגישתם, הן בכיתה והן מחוצה לה”. גם איכות הפרוייקטים וגיוונם (כ-400 פרוייקטים לשנה) זכו לשבחי הסטודנטים.

אשר לסטודנטים לתארים גבוהים, מצאה הוועדה כי מדובר ב”חוקרים מבריקים עם מוטיבציה גבוהה, המסיימים את לימודיהם כבעלי כישורים יקרי ערך לתעשייה ולאקדמיה”. הוועדה מציינת, כי “תכנית המאסטר היא מקור חשוב ביותר לעובדים בתעשיית ההי-טק הישראלית”. עם זאת, ממליצים חבריה לצמצם את תקופת הלימודים לתואר זה לארבעה סמסטרים.

הוועדה בדקה גם את קשרי הפקולטה עם התעשייה. חבריה מצאו כי למרות שתעשיית ההיי-טק הישראלית תלויה לחלוטין במערכת האוניברסיטאית הישראלית המספקת לה מהנדסים באיכות גבוהה, יש “אסימטריה בולטת ביחסי גומלין אלה. מן הראוי שהתמיכה הכספית של תעשית ההיי-טק בפקולטה להנדסת חשמל תהיה גבוהה יותר באופן משמעותי”.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי בצד התוצאות המצויינות של הדו”ח, גם חברי הוועדה הביעו פליאה על המשאבים הדלים הקיימים במדינת ישראל למחקר אקדמי וביטאו את דאגתם העמוקה לגבי איכות הפקולטה ובוגריה לעתיד, אם לא יחול שינוי מיידי בתקצוב הממשלתי.

נשיא המדינה, שמעון פרס, העניק ב-11.5.09 לאפיפיור בנדיקטוס ה-16 “ננו-תנ”ך” בגודל גרגר חול אשר נחרת בטכניון. הדוקטורנט אוהד זוהר הצליח להעלות גרסה מלאה ומנוקדת של התנ”ך בעברית על שטח של 0.5 מילימטר רבוע – הרבה פחות משטחו של ראש סיכה.

הננו-תנ”ך נכתב כחלק מתוכנית חינוכית שפותחה במכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי, תוכנית שמטרתה להגביר את התעניינותם של צעירים במדעי הננו ובננוטכנולוגיה. את הרעיון לכתוב את התנ”ך כולו על שטח הקטן מראש סיכה הגה ראש המכון לננוטכנולוגיה, פרופ’ אורי סיון. הפרויקט נוהל על ידי אוהד זוהר, היועץ המדעי של המכון לתוכניות חינוכיות בתחום הננו ודוקטורנט לפיסיקה. התנ”ך נכתב במרכז זיסאפל לננו אלקטרוניקה באמצעות מכשיר מדעי הנקרא Focused Ion Beam – אלומת יונים ממוקדת. בעזרת מכשיר זה ניתן לשגר אלומה ממוקדת של חלקיקים קטנטנים (יוני גליום) לעבר עצם נתון. כאשר החלקיקים פוגעים בעצם הם מתיזים ממנו אטומים ובכך חורתים בו. הדבר דומה לחפירת גומה באדמה באמצעות סילון מים מצינור השקייה.

הננו-תנ”ך נחרת על משטח סיליקון מצופה בשכבת זהב דקיקה בעובי 20 ננו-מטר. “כאשר אנו משגרים את אלומת החלקיקים לעבר נקודה על המשטח, אטומי הזהב ניתזים מאותה נקודה ובכך חושפים את מצע הסיליקון שמתחת. קוטר הנקודה הנחשפת הינו כ-30 ננומטר. כאשר אנו מתבוננים בדוגמה הכתובה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, נקודת הסיליקון החשוף נראית כהה יותר מהזהב שסביבה. באמצעות שיגור אלומת החלקיקים לעבר נקודות שונות על פני המצע אנו יכולים לחרות תבנית כלשהי של נקודות, ובפרט תבנית המייצגת טקסט”, מסביר אוהד זוהר. תבנית הננו-תנ”ך יוצרה על ידי תוכנה מיוחדת שפותחה במסגרת הפרויקט, אשר מאפשרת לחרות על פני המצע כל טקסט שהוא.

פרויקט הננו-תנ”ך הוא חלק מתוכנית חינוכית המציבה את השאלה הבאה: “כמה קטן יכול התנ”ך להיות”? התוכנית משתמשת בשאלה מסקרנת זו כדי לחקור שיטות מודרניות ליצירת תבניות זעירות, להצגת טכנולוגיות מתקדמות לאחסון מידע בצפיפות גבוהה, ולדיון בנושאים עתידניים כגון אחסון מידע במולקולות DNA או בביו-מולקולות אחרות.

“העובדה שהתנ”ך מכיל מידע רב,כ-10 מיליון ביטים, הינה מרכזית. אנו מכירים רעיונות רבים לאחסון מידע בצפיפות גבוהה, אולם כמעט תמיד הניסיון להחיל רעיונות אלו על כמות גדולה של מידע חושף אתגרים חדשים ובסופו של דבר מביא להבנה עמוקה יותר של השיטה המוצעת ושל מגבלותיה,” אומרים חוקרי הטכניון.

במתנה שהוענקה לאפיפיור מודבק ה”ננו-תנ”ך” על במה עשויה פרספקס שקוף, בגובה של סנטימטר אחד. היא ממוקמת על לוח מודפס, שחלקו העליון מכיל הסבר טכני, בעברית ובאנגלית ובחלקו התחתון הגדלה פי 10,000 של פסוקים א-י”ג בפרק א’ של ספר “בראשית” כפי שצולמו באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק. המשטח כולו נתון בתיבת זכוכית, שבחלקה העליון מוטבעת זכוכית מגדלת. התיבה נמצאת במסגרת עץ הכרוכה בכריכת עור בסגנון ספר תנ”ך עתיק. בצד ימין שלה מופיעה הקדשת נשיא המדינה לאפיפיור.

בתמונה: הננו תנ”ך שניתן לאפיפיור

הצלחה נוספת לחברה שזכתה לסיוע מ”טכניון לחיים”
חברת יוביטק טכנולוגיות הבטיחה השקעה של יותר משני מיליון שקלים עם חממת גרנות

חברת יוביטק, שראשיה נעזרו במנטורים במסגרת פרוייקט “טכניון לחיים” של ארגון בוגרי הטכניון, הבטיחה השקעה של יותר משני מיליון ₪ עם חממת גרנות. יוביטק מקדמת את מהפכת הניידות בארגונים: מאפשרת גישה לאפליקציות העסקיות הקיימות בארגון במכשירי הסלולר

יוביטקאשר יוסדה ומנוהלת על ידי דני ויסברג ונילי שוחט, מפתחת טכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך שמאפשרת התאמה מהירה של אפליקציות Desktopעסקיות קיימות למכשירים הסלולאריים החכמים, ללא קשר למערכת ההפעלה והיצרן, בזמן קצר (תוך ימים) ובעלות נמוכה, וזאת באמצעות כלי ויזואלי שאינו מצריך פיתוח קוד.

החברה הוקמה בשנת 2008, וזכתה לתמיכת “טכניון לחיים” – TFL(Technion For Life), מיסודה של משפחת אגסי ובחסות ארגון בוגרי הטכניון ומרכז היזמות בטכניון, הפועל לעידוד היזמות. “טכניון לחיים” מפעיל מנטורים, בכירים בתעשיה לקידום מיזמים. דני וייסברג, מנכ”ל החברה, כתב לשירה צלנר, מנהלת הפרוייקט, ולפרופ עוזי דה-האן ראש מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, כי החיבור לאנשי הי-טק, ובהם אריה רוזנפלד, דב מורן וראובן אגסי, סייע רבות לחברה בדרכה.

חברת יוביטק נותנת מענה לצורך הולך וגדל לאפשר שימוש באפליקציות הארגוניות באמצעות טלפונים סלולאריים חכמים עבור העובדים הניידים בארגון (בכירים, אנשי מכירות, מנהלי מלאי, טכנאים, מפיצים, רופאים וכו’). שימוש המביא לגידול משמעותי ביעילות החברה, בשביעות רצון העובדים ובחסכון של מיליוני דולרים.

“הטכנולוגיה החדשנית של יוביטק משנה את העולם של הארגון הנייד כשהיא מתמודדת עם האתגרים העיקריים: ביצועים, שימושיות, זמן לשוק ושינויי טכנולוגיה תכופים בפלטפורמות הניידות” אמר עמי גל, יו”ר GalOz Ventures, שלקחה חלק בסיבוב ההשקעה הנוכחי ומלווה את החברה.

בנק לאומי תרם שישה מיליון שקלים למרכז רובוטיקה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. מנכ”ל הבנק, גליה מאור, ונשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, השיקו היום את המרכז, שבראשו עומד פרופסור משה שהם.

“על הטכניון ועל בנק לאומי הטילו שנים מענקי הדור אחריות לפיתוחה ולשיגשוגה של מדינת ישראל”, אמרה גברת מאור. “בנק לאומי הוקם לאחר שבמאמר שפירסם ד”ר בנימין זאב הרצל בשנת 1897, קבע חוזה מדינת היהודים שהתנועה הציונית זקוקה למכשיר פיננסי כדי להגשים את מטרותיה. ואילו פרופסור אלברט איינשטיין אמר כי ישראל תוכל לנצח במערכה על הישרדותה רק באמצעות פיתוח ידע ומומחיות טכנולוגיים. שני המוסדות מממשים את חזונם של שני הענקים הללו”. היא הוסיפה כי המגזר העסקי מייחס חשיבות רבה להשכלה הגבוהה ותרומתה העצומה למדינת ישראל. “אנו רוצים להיות שותפים בכל מה שמחזק את המדינה”, הדגישה.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי הקשר האמיץ בין בנק לאומי לטכניון הוא רב שנים, והחל בשנת 1983 עם הקמת קתדרא על שם בנק לאומי בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. מאז תמך הבנק במרכז לחינוך קדם אקדמי, תרם לבנין של הפקולטה למדעי המחשב ומסייע לסטודנטים באמצעות מלגות. “ראשי בנק לאומי הבינו את מה שלצערי רבים וטובים עדיין לא מבינים – שבלי המדע והטכנולוגיה אין למדינת ישראל עתיד ובלי עשרות אלפי בוגרי הטכניון לא הייתה לנו מדינה מודרנית, מפותחת ומתקדמת”, הדגיש נשיא הטכניון.

אלוף (מיל.) אביהו בן נון, נשיא תחרות הרובוטיקה “פירסט” ישראל, אמר כי המצוינות חיונית להצלחתה, לביטחונה ולשיגשוגה של המדינה.

אלוף (מיל.) עמוס חורב, יו”ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, אמר כי חשוב לעורר סקרנות בקרב הצעירות והצעירים הישראלים ולעודד אותם ללמוד הנדסה ומדעים ולעסוק בכך.

בתמונה (מימין לשמאל): אלוף (מיל.) עמוס חורב, פרופסור משה שהם, גליה מאור, נשיא הטכניון פרופסור יצחק אפלויג ותלמידים עם הרובוט שבנו

במסגרת פעילותם בארגון “מהנדסים ללא גבולות”

סטודנטים מהטכניון שיפרו במידה ניכרת מתקן ביתי לייצור גז בכפר נידח בנפאל, במסגרת פעילותם בארגון “מהנדסים ללא גבולות”. בשנת 2008 הוקמה השלוחה הטכניונית של הארגון העולמי, אשר נוסד בשנת 2001. יש לו 300 שלוחות ברחבי ארה”ב ו-60 שלוחות ברחבי העולם.

פרופסור מארק טלסניק מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מספר כי פעילותם של הסטודנטים מהטכניון בנפאל החלה במציאת פתרון לצורך האמיתי בכפרים הנידחים – גז לבישול ביתי. “ברוב המכריע של הבתים בכפר הנידח במזרח נפאל, נימסלינג שמו, אין חשמל”, הוא אומר. “הדבר נובע ממחסור בתחנות כוח (גם בבתים ששפר גורלם ויש בהם חשמל – מדובר בשתי נקודות תאורה בלבד). התושבים (גם אלה שיש להם חשמל) נוהגים לבשל בעזרת שריפת עצים, שאותם קוששו מידי יום כל בני הבית, כולל הילדים הקטנים.

הבישול נעשה בתוך חדר סגור והמבשלות סובלות מהעשן הרב. בפעילות איסוף העצים והבאתם לבית משתתפים כל בני המשפחה, כולל הילדים. החלטנו להתמקד בשיפור מעכל אנאירובי (ללא חמצן). הכפריים אוספים אליו את צואת הפרות ואת הביוב המשפחתי, מוסיפים מים, שופכים הכל למעכל ובכל יום יש להם שלוש שעות של גז בישול. יש 200 אלף מעכלים כאלה ברחבי נפאל. זהו בור מדופן בבטון, עם כיפה מעליו. הכפריים נוהגים למלא את הבור בערימה עד מעל לפתחו, להחליק אותה ככיפה, לצקת עליה בטון ובחלוף 12 ימים – להוציא את כל האדמה מהבור דרך פתח קטן שהשאירו בצד. פעולה זו קשה ונמשכת ימים רבים. הקבוצה הטכניונית תכננה תבנית ליצירת הכיפה, שמשקלה נמוך. זהו מבנה חזק, קל להרכבה ולפירוק, עם מוטות אלומיניום ופלחים עשויים קל-קר. משקלו – כ-40 קילוגרם. בדקנו שהוא עומד בעומס, פירקנו אותו ולקחנו אותו לנפאל”.
הפיתוח הטכניוני הצליח מעבר למשוער. ארבעה ימים לאחר היציקה פורק המבנה ונותרה הכיפה. אירגונים בנפאל החליטו לאמץ את הרעיון בבניית מעכלים נוספים. עתה בונים הסטודנטים מעכל דומה בטכניון והם ינסו בו סוגי זבל שונים. “המעכל האנאירובי פותר למעשה בעיות בלי לייצר בעיות חדשות”, מבהיר פרופסור טלסניק. “הבעיות שהוא פותר הן – זיהום מקורות מים, פגיעה בבריאות המבשלות בחדר הקטן, הסגור והמלא בעשן, כריתת עצים ועבודת ילדים. גם השפכים היוצאים מהמעכל מהווים חומר מעולה ליצירת דשן. למעשה יש לנו כאן סיטואציה של פתרונות בלבד ללא חסרונות”, הוא מדגיש.

קבוצה נוספת של סטודנטים עבדה באותו כפר על בדיקת הפתוגנים (חיידקים אשר גורמים למחלות) היוצאים מהמעכל.
“מהנדסים יכולים לתרום רבות ברחבי העולם,” אומר פרופסור טלסניק. “אנו מדברים על מצפון חברתי בהנדסה, על עבודות בקהילות מתפתחות ועל מהנדסים כמנהיגים חברתיים. בפרוייקט קיימים כל מרכיבי ההנדסה – הערכה, זיהוי בעיות, תכנון וביצוע, העברת ידע. ואנו מביאים גם את הנשמה. הסטודנטים שמשתתפים בפרוייקט, יהיו מהנדסים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זו לא רק פעילות הנדסית מאתגרת, אלה גם, ואולי בעיקר, פעילות חינוכית חשובה”.
בתמונה: הסטודנטים מהטכניון וכפריים נפאלים יוצקים את כיפת המתקן. צילום – דוברות הטכניון

המלגות הוענקו ל-70 סטודנטים לתואר ראשון שלומדים בטכניון ומתגוררים בעיר מעל 3 שנים

רעיון הענקת המלגות נרקם בפגישה שנערכה בלשכתו של ראש העיר דוד עמר בתחילת השנה בה הוחלט כי המלגות יוענקו לסטודנטים הלומדים לתואר ראשון ואשר מתגוררים בנשר מעל שלוש שנים, או לחלופין – שמשפחתם מתגוררת בעיר באותה תקופה.

ראש העיר נשר, דוד עמר, אמר כי שיתוף הפעולה ארוך השנים בין הטכניון לבין עיריית נשר, במיוחד בתחום האקדמי, ממשיך לפרוח ולחדש. ” אני פועל כדי שכל סטודנט תושב העיר יזכה ללימודים גבוהים בחינם”, הדגיש. “עשינו צעד משמעותי בכיוון וביחד עם הטכניון אנו מעניקים היום מלגות בשווי של 200,000 ₪ לסטודנטים תושבי העיר. רק דרך החינוך נביא לצמצום פערים.עיריית נשר משקיעה קרוב ל– 50% מתקציבה בחינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי יחד. יותר השכלה תביא ליותר הכנסה והתוצאה: צמצום פערים. לפני כחודשיים התחלנו בפרויקט נוסף למען סטודנטים תושבי נשר ובשיתוף בנק לאומי נעניק הלוואות עומדות בגובה שכר לימוד כאשר את ההלוואה יחזיר הסטודנט לאחר סיום לימודיו ומציאת עבודה מכובדת ואת הריבית תשלם העירייה. חזוני הוא שמדינת ישראל תקבע חינוך חינם לכל אזרח היכן שהוא רוצה ללמוד ומה שהוא רוצה ללמוד. זוהי התשואה המבטיחה ביותר לכולם. אתם העתיד של המדינה”.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, אמר כי הטכניון פועל למעלה משמונה עשורים להענקת לימודים גבוהים והשכלה. “הטכניון היה מוסד הלימודים הראשון שאימץ את תוכנית ‘עתידים’ להענקת הזדמנות שווה גם לצעירות ולצעירים מהפריפריה”, הוסיף. “אנו שותפים לחזונו של ראש העיר נשר ומשקיעים בצעירות ובצעירים המוכשרים, למען עתיד המדינה”.

דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין, אמרה כי הטכניון שם בראש מעייניו את רווחת הסטודנט ודואג באופן קבוע להרחיב את סל ההטבות והסיוע. “זו אחת המשימות האהובות עליי – להקל ואם במקצת את מסעכם בן ארבע השנים בטכניון”, הוסיפה.

בתמונה: דוד עמר בטקס חלוקת המלגות בטכניון. צילום – יוסי שרם, דוברות הטכניון