בהליכת בוקר במסלול של ארבעה קילומטרים סביב “קמפוס תוסס”, נפתח שבוע הספורט בטכניון. “קמפוס תוסס” הוא פרוייקט אשר נועד לשפר את חווית הלימודים במוסד, והפעילויות שנערכות במסגרתו הן פרי היצירתיות של סטודנטים אשר זכו בתחרות רעיונות מיוחדת.
את עשרות הצועדים, סטודנטים, חברי סגל ועובדים, הובילו המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, ודיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין.
במסגרת שבוע הספורט יתקיימו שעורי יוגה ועיצוב הגוף, טורניר כדורעף, מסיבת אירובי עם כדורים ומקלות תיפוף, הרקדת סלסה, הקפת הטכניון באופניים, הרצאות וטורניר קט-רגל. ביום רביעי ייערך הפנינג ספורט ענק במרכז הקמפוס, עם דוכנים, משיכת חבל ותחרויות בין הפקולטות.
בתמונה: דיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין (מימין) והמשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, מובילות את צועדי הבוקר בטכניון. צילום: דוברות הטכניון.
מחזיר לארץ את מיטב החוקרים בתחום זה; חוקרים מתחומי הביולוגיה, מדעי המחשב וביו-רפואה יאיישו את תשע קומות הבניין
בגיוס תרומות ענק של כ-25 מיליון דולר, חנך אמש הטכניון את בניין אמרסון – בניין חדש למדעי החיים, ופתח בו תחום חדשני – ננו-מד (ננו-רפואה). נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הודה למשפחת אמרסון ולשאר התורמים על נדיבותם. “הודות לכם יכול הטכניון לנצל את עוצמתו הבין-תחומית, לפתוח בתכניות חדשניות ולהחזיר ארצה חוקרים ישראלים מבריקים”, אמר. “שני חוקרים ישראלים בכירים יצטרפו למרכז החדש כבר בתחילת שנת הלימודים הקרובה”.
בבניין תשע קומות והוא יאייש חוקרים ואנשי צוות מהפקולטות לביולוגיה, מדעי המחשב וביו-רפואה. עם הצטרפותם של החוקרים הבכירים החדשים, תיפתח בשלוש הקומות העליונות שלו תכנית הננו-מד החדשנית, שתהא משותפת למכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה ולמרכז לורי לוקיי למדעי החיים וההנדסה.
“זהו הבניין הראשון בטכניון שנבנה כבניין רב מחלקתי”, הדגיש ראש מרכז לוקיי, פרופסור יובל שהם. “יהיו בו שתי קומות ציוד תשתיתי, שש קומות למעבדות המחקר וקומת מערכות תמיכה. מרכז הציוד התשתיתי ישרת את כל קהיליית החוקרים ויהיו בו מרכז פרוטאומיקה (חלבונים) ויחידות ביואינפורמטיקה, מיקרוסקופיה, אנליזה ומיון תאים בזרימה וגנומיקה. מיליוני דולרים נוספים הושקעו בציוד מתקדם למעבדות”.
בבניין עשרת אלפים מטרים רבועים ושטחה של כל קומה – כ-900 מטרים רבועים. זהו “בניין ירוק”, עם מערכת מיזוג אוויר האוגרת מים במיכלי קרח בלילות, כאשר צריכת החשמל נמוכה וזולה, ובמשך היום משמשת למיזוג.
בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (משמאל), ראש מרכז לוקיי, פרופסור יובל שהם (מימין) ובני הזוג אמרסון – חונכים את הבניין החדש. מאחור: פרופסור רפי רום, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים
חוקרי הטכניון ממעבדתו של פרופסור מוטי חודר בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון גילו “מתאמים” שמשתתפים באופן פעיל בבקרת כל אחד מארבעת השלבים העיקריים של הביטוי הגנטי (ראה מסגרת). ה”מתאמים” נצמדים לר.נ.א (ראה מסגרת) במהלך ייצורו, מלווים אותו במהלך חייו ומשמשים כ”משגיחי כשרות” הדואגים להכשרת כל אחת מהפעולות שהוא מבצע.
פרופסור חודר משתמש בתאי מודל פשוטים יחסית, תאי שמר, על מנת לבחון את אחת השאלות המרכזיות בביולוגיה: האם יש תאום בין כל השלבים של בקרת הביטוי הגנטי (ראה מסגרת) וכיצד הם מתפקדים כמערכת? מעבדתו פיתחה גישה מחקרית ייחודית הבוחנת את כל השלבים ואת התאום ביניהם. בעבודה שפורסמה זה מכבר בעיתון Cellמצאו שותפיו למחקר, ליאת הראל-שרביט, ד”ר נעמה אלדד, גל חיימוביץ אורן ברקאי וד”ר לאה דואק סוג חדש של פקטורים, “מתאמים”, המיצגים תפקיד חדש בבקרת הביטוי הגנטי: תאום כל השלבים. אחת התכונות המעניינות של המתאמים היא השתתפותם הפעילה בכל אחד מהשלבים הנ”ל. היכולת ה”אקרובטית” להשתתף ולבקר את כל השלבים לא דווחה עד עתה בספרות ויכול להיות שהיא אופינית רק למתאמים. החוקרים מצאו שהתאום חיוני ליכולת בקרת הביטוי הגנטי להגיב נכון ומהר לשינויים במצבי סביבה. פרופסור חודר סבור ששני המתאמים שנמצאו בעבודה זו מיצגים משפחה גדולה יותר של מתאמים, חלקם מתמקדים בתאום ביטוי של קבוצות פונקציונאליות של גנים (קבוצה פונקציונאלית אחראית לתכונה מסיומת הנשלטת על ידי כמה גנים).
מתאמי-על שכאלה מסבירים כיצד שלבי בקרת הביטוי הגנטי מרכיבים מערכת שלמה, שבה כל מרכיב פועל בתאום מלא עם כל יתר המרכיבים. לדוגמא, המתאם “מוודא” שייצור ר.נ.א בגרעין יהיה מתואם עם מנגנון פירוק אותו ר.נ.א. בציטופלזמה. תאום בין מנגנון הייצור והפירוק קריטי לקבלת רמה נכונה של ר.נ.א. בתא. תפקיד המתאם אנלוגי לתפקידו של מנצח תזמורת ההופך מכלול הצלילים ליצירה מוסיקלית.
בקרת הביטוי הגנטי: “גן מהווה יחידת מידע ליצירת ר.נ.א המתורגם לחלבון”, מסביר פרופסור חודר. “רק כאשר הגן ‘מתבטא’ נוצרים תוצריו שמשפיעים על תפקוד התא. ההכרעה אם לבטא גן היא קריטית לחיים ומתבצעת על ידי מנגנון מרכב במיוחד הנקרא ‘בקרת הביטוי הגנטי’בקרת זו מורכבת משלבים שבמרכזם נמצאת מולקולת ר.נ.א. שליח: 1. ייצור ר.נ.א. בגרעין. 2. ייצוא ר.נ.א. מהגרעין לציטופלזמה. 3. תרגום הר.נ.א. לחלבון 4. פירוק הר.נ.א. כל אחד מהשלבים מבוקר באופן ייחודי על ידי עשרות פקטורים. כל תא בגופנו מכיל את אותם הגנים המהווים יחד את הגנום האנושי. למרות זאת, תאים שונים מביאים לידי ביטוי רפרטואר שונה של גנים המאפשר לכל תא לתפקד באופן ייחודי. בקרת הביטוי הגנטי הוא מנגנון המאפשר שונות זו. “
תפקידי מולקולות ה-RNA: מגוון מולקולות RNAבתא משמשות בתהליך ביטוי המידע הגנטי הנמצא ברצף אבני בנין של “הדיסק הקשיח התאי” – ה-DNA. המידע הטמון ברצף ה-DNAמשמש ליצירת רצף RNA משלים, הנקרא “תעתיק”, והמכיל את המידע המקודד ב-DNA. בהמשך, מולקולת ה- RNAשנוצרה מתורגמת לחלבון, שנוצר על פי רצף ה RNA. החלבון הוא לרוב התוצר הסופי שלו מקודד ה-DNA. כמו כן, קיימות בתא מולקולות RNAשאינן מקודדות לחלבון. מולקולות אלה מקודדות אף הן על ידי ה-DNAולהן תפקידים שונים, למשל, תפקיד אנזימטי בתהליך התרגום וסינתזת החלבונים. עד לפני שנים מעטות סברו החוקרים כי מולקולת ה-RNAמשמשת כ-“מולקולת עזר” למיצוי פוטנציאל החומר הגנטי הגלום ב-DNA. עם זאת, בשנים האחרונות מסתבר כי למולקולה זו תפקידים נוספים ומהותיים, כגון השתתפות במנגנוני בקרה תאיים.
התואר “אביר מסדר הכבוד האיטלקי” הוענק לה על ידי שגריר איטליה בישראל
פרופסור ענת פישר, מהפקולטה להנדסת-מכונות בטכניון, קיבלה עיטור כבוד מטעם נשיא איטליה, ג’אורג’יו נאפוליטאנו. התואר “אביר מסדר הכבוד האיטלקי” הוענק לה “על פעילותה המיוחדת ותרומתה החשובה בקידום קשרי המחקר האקדמי בין ישראל לאיטליה”.
תואר הכבוד “”Star of Solidarity with the rank of Knight הוענק לפרופסור ענת פישר על ידי שגריר איטליה בישראל, לואיג’י מטיאולו. הטקס התקיים במסגרת קבלת פנים שערכה השגרירות האיטלקית בבית השגריר, לרגל יום העצמאות של איטליה.
השגריר ציין בנאומו, שפרופסור פישר מקבלת את התואר על שיתוף פעולה מחקרי אקדמי הדוק בין האוניברסיטאות של איטליה וישראל, ועל קידום התחום המדעי, טכנולוגי ותעשייתי. השגריר הדגיש כי מחקריה של פרופסור פישר עם אוניברסיטאות באיטליה תרמו רבות לחלופי הידע בעולם האקדמי בין איטליה לישראל.
בתמונה: השגריר מטיאולו מעניק את התואר לפרופסור פישר
Nature Nanotechnology מגלה:
חוקרי הטכניון ואוניברסיטת “רייס” ביוסטון פיתחו שיטה חדשנית להפקת כמויות גדולות יחסית של שכבות פחמן בעובי אטום אחד (“גרפין”)
החוקרים הצליחו להפיק פילמים דקים ושקופים, מוליכי חשמל, שיוכלו לשמש להכנת מסכי מגע זולים יותר
חוקרי הטכניון וחוקרים מאוניברסיטת “רייס” ביוסטון, טקסס, הצליחו לפתח שיטה חדשנית להפקת כמויות גדולות יחסית של שכבות פחמן בעובי אטום אחד, הנקראות “גרפין”. הפיתוח עשוי להוביל לחומרים מרוכבים ולמסכי מגע זולים יותר. כך מגלה כתב העת המדעי היוקרתי Nature Nanotechnology.
“כאשר שכבות “גרפין” מחוברות זו על גב זו, הן יוצרות גרפיט, שהיא ה’עופרת’ בעפרונות כתיבה”, מסביר פרופסור ישעיהו טלמון, ראש מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון וחבר סגל בפקולטה להנדסה כימית.”הדבר ידוע כבר מאות בשנים, אולם רק בשנת 2004 הצליחו חוקרים לזהות שכבות גרפין בודדות. מאז עוסקים מדענים רבים בחקר גרפין, משום היותו חומר חזק במיוחד וגם בעל מוליכת גבוהה”.
פרופסור מתאו פסקואלי מאוניברסיטת “רייס”, השותף למחקר, אומר כי קיימות שיטות לייצור כמויות גדולות של גרפין עם זיהומים שונים וקיימות שיטות ליצור כמויות קטנות של גרפין טהור (ללא זיהומים). “השיטה שלנו מספקת חומר טהור במיוחד, ומשתמשת בשיטות בהן השתמשו בעבר כדי לייצר כמויות חומרים גדולות בתעשיה הכימית”, הוא מוסיף. “צוות המחקר שלנו מצא שניתן למוסס גרפין בחומצה כלורוסולפונית, שהיא ממיס תעשייתי ידוע. הופתענו ששכבות גרפין בודדות נפרדו מעצמן מגרפיט בתוך החומצה. הצלחנו להמיס עד שני מיליגרם של גרפין בליטר חומצה, ריכוזים גדולים פי עשרה ממה שניתן לקבל בשיטות המקובלות”.
קבוצת המחקר ניצלה שיטות חדשניות של מיקרוסקופיית אלקטרונים בטמפרטורה נמוכה, המאפשרת דימות ישיר של שכבת הגרפין בחומצה הכלורוסולפונית. “השתמשנו בשיטות מחקר שפיתחנו קודם לכן, לדימות ננו-צינוריות של פחמן בתוך חומצה”, מציין פרופסור יכין כהן, דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון וחבר בצוות המחקר. “זהו הישג ניכר בהתחשב באופי החומצה החזקה והקשיים בהכנת הדגמים למיקרוסקופ האלקטרונים והדימות עצמו”.
תוך שימוש בתמיסות המרוכזות בחומצה, הצליח הצוות להכין פילמים דקים ושקופים, מוליכי חשמל. פילמים כאלה יוכלו לשמש להכנת מסכי מגע זולים יותר מאלה המשמשים כיום בטלפונים סלולריים, למשל. כמו כן הצליחו החוקרים להכין גבישים נוזליים של גרפין בחומצה.
“אם ניתן להכין גבישים נוזליים, יש אפשרות לטוות מהם סיבים”, אומר חוקר נוסף בצוות, פרופסור ג’יימס טור מאוניברסיטת “רייס”. “בגבישים נוזליים השכבות הבודדות מסתדרות כך שניתן להזריק את החומר דרך חרירים מתאימים לטוויית סיבים”.
אם השיטה תוכח כיעילה להכנת כמויות גדולות של סיבים, הדבר יוריד את מחירם של חומרים מרוכבים בעלי חוזק גדול המשמש בתעשיית התעופה והחלל, תעשיית הרכב ובבניה.
שר המדע והטכנולוגיה, ח”כ פרופ’ דניאל הרשקוביץ, מינה את פרופ’ מרים ארז ליו”ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. פרופ’ ארז: “קידום נשים במדע וטכנולוגיה תורם לתיגבור כח האדם המקצועי שהוא קריטי לעמידה בתחרות הגלובלית”
שר המדע והטכנולוגיה, ח”כ פרופ’ דניאל הרשקוביץ, מינה את פרופ’ מרים ארז ליו”ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. ארז מחליפה את פרופ’ מינה טייכר בתפקיד זה. זאת, על פי החלטת ממשלה מדצמבר 2000 לפיה הוקמה המועצה לקידום נשים במדע. תוקף המינוי לשלוש שנים.
שר המדע והטכנולוגיה, הרב פרופ’ דניאל הרשקוביץ: “פרופ’ מרים ארז הינה מדענית דגולה וכלת פרס ישראל, אשר עסקה בין היתר בסוגיה של קידום נשים באקדמיה, ועל כן אני בטוח ביכולתה לתרום לנושא קידום הנשים במדע ברמה הלאומית”. השר הרשקוביץ הודה לפרופ’ ארז על נכונותה להרתם למשימה חשובה זו ואיחל לה הצלחה במילוי תפקידה.
פרופ’ מרים ארז: “בעוד שפעמים רבות יש ניגוד אינטרסים בין טובת הפרט וטובת הכלל, הרי שבעניין קידום נשים במדע וטכנולוגיה טובת הפרט היא גם טובת הכלל. קידום נשים במדע וטכנולוגיה מחזק את מעמד האשה באופן אישי בתחום המקצועי והחברתי- כלכלי מחד, ותורם לתיגבור כח האדם המקצועי שהוא קריטי לעמידה בתחרות הגלובלית, מאידך. חיזוק המעמד המקצועי של הנשים במדע וטכנולוגיה יאפשר להן להשפיע יותר על קבלת ההחלטות בארגונים בהם הן מועסקות ולתרום לאיכות חיים גבוהה יותר ולעולם טוב יותר. חוזקה של המדינה מותנה ברמת כח- האדם שלה, אותו ניתן לחזק בעזרת כניסה של נשים לתחומים המובילים של מדע וטכנולוגיה”.
תפקידי המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה לתאם בין הגורמים הממלכתיים, הציבוריים והפרטיים הנוגעים לקידום נשים במדע, ליזום פעילויות שמטרתן קידום נשים במדע, ריכוז הפעילות הישראלית מול האיחוד האירופי ולהעלות את מודעות הציבור לבעיות הקשורות לקידום נשים במדע.
במועצה מכהנים נציגים מבין המדענים הראשיים במשרדי הממשלה, מנהל מינהל המדע במשרד החינוך, מנהל המכון להכשרה טכנולוגית בתמ”ת, נציג ות”ת, יו”ר פורום המנהלות בתעשייה, קצינת ח”ן.
מרים ארז, פרופסור לפסיכולוגיה ארגונית ומחזיקת הקתדרה לניהול וכלכלה ע”ש מנדס פרנס, בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, בטכניון הקימה את מרכז הידע בחדשנות, שמטרתו לשמש מקור ידע בנושאי חדשנות לאנשי תעשייה, אקדמיה וממשל ולקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית. כלת פרס ישראל במדעי הניהול לשנת 2005. ב- 2002 קיבלה פרס בינלאומי של האגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה יישומית. מחקריה עוסקים ביצירתיות וחדשנות בעולם העבודה, בהבדלי תרבות בהתנהגות ארגונית, במאפייני תרבות סביבת העבודה הגלובלית, וכן במוטיבציה לעבודה.
פרופ’ ארז כיהנה כדיקן הפקולטה בשנים 1996-1998 וכיום ממלאת תפקיד של סגן דיקן ללימודי ה- MBA וכן מרכזת מעמד האישה בטכניון. ארז מופיעה בין החוקרים המצוטטים ביותר בפסיכולוגיה ארגונית בין השנים 1983-2004.
ארז חברה בדירקטוריון של החברה הכלכלית חיפה ושל חממת הי-סנטר בחיפה. כמו כן היא, חברת כבוד באגודות בינלאומיות כמו: האקדמיה לניהול, ארה”ב, גם שמשה כחברה בועד המנהל, האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, והאגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה יישומית, בה היא חברת הועד המנהל וכיהנה כנשיאה של החטיבה הארגונית. כמו-כן, כיהנה כעורכת כתב העת הבינלאומי: Psychology: An International Review Applied.
50 מדענים מהאיחוד האירופי יתכנסו בטכניון כדי לדון בדרכים למנוע מדו תחמוצת הפחמן להגיע לאטמוספירה
לראשונה בארץ, דו תחמוצת הפחמן (CO2) יוחדר למעמקי האדמה בקידוח נפט ישן של חברת “לפידות” בשדה “חלץ”. הניסוי יתקיים במסגרת הפרוייקט “מוסטנג” (Mustang) הממומן ע”י האיחוד האירופי. בפרויקט משתתפות כעשרים אוניברסיטאות וגופים באירופה, וכן חברות נפט גדולות. השותפים הישראלים בפרוייקט הם הטכניון, החברה הישראלית EWRE, בראשותו של ד”ר יעקב בן שבת, המכון הגיאופיסי וחברת לפידות.
“מאות חוקרים ברחבי העולם מנסים למצוא דרכים למנוע מדו תחמוצת הפחמן להגיע לאטמוספירה, כדי להקטין את הפגיעה בכדור הארץ”, אומר פרופסור יעקב בר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, המשתתף בפרוייקט ביחד עם פרופסור אלכס פורמן. “מדובר בעיקר ב-CO2הנפלט מארובות של תחנות כוח ומפעלי מלט. הכוונה היא לדחוס אותו עד שהוא נהפך לנוזל בצפיפות גבוהה, ואז להחדירו לשכבות גיאולוגיות במעמקי האדמה. בין המודלים הנבדקים – מאגרי גז ונפט שכבר התרוקנו. כאן נכנס שדה חלץ לתמונה”.
בעומקים בהם מדובר, למעלה מ- 1000 מטרים, יש בחללים שבשכבה מים עם ריכוזים גבוהים של מלחים. החוקרים בודקים אפשרות לדחוק אותם משם ולהכניס במקומם את דו תחמוצת הפחמן. השותפים בפרוייקט “מוסטנג” בודקים את תהליך ההחדרה, הדחיקה והאגירה וכן אם כרוכה בפעילות זו סכנה לאוכלוסיה (על ידי דליפת הגז חזרה לפני הקרקע).
כנס “מוסטנג” יתקיים בחיפה בטכניון ובמלון “דן פנורמה”, ב-17-19 בינואר, 2011 ויפתח על ידי נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא והמשנה לנשיא למחקר, פרופסור עודד שמואלי.
בראש הקבוצה עומדת פרופסור סוניה ברי-עקנין מהפקולטה לרפואה בטכניון
האיחוד האירופי העניק ששה מיליון יורו לקבוצה החוקרת את מחלת השרירים הנדירה MG (Myasthenia Gravis). בראש הקבוצה הבינלאומית עומדת פרופסור סוניה ברי-עקנין מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון ומכון הבריאות הצרפתי אינסרם (INSERM). בקבוצה חברים פרופסור אריאל מילר, מומחה לטרשת נפוצה ומחלות נוירואימונולוגיות מהפקולטה לרפואה בטכניון והמרכז הרפואי “כרמל”, פרופסור תלמה ברנר מ”הדסה”, פרופסור מירי סורוג’ון מהאוניברסיטה הפתוחה, פרופסור שרה פוקס ממכון ויצמן וחוקרים מיוון, גרמניה, שויץ, צרפת, איטליה ונורבגיה.
MG היא מחלה אוטו-אימונית הפוגעת בצומת הנוירו-מוסקולרי וגורמת לחולשת שרירים חמורה. התופעות המולקולריות הגורמות למחלה עדיין אינן ידועות, וטיפולים נוכחיים אינם מובילים לריפוי, ובה בעת גוררים תופעות לוואי המחייבות פיתוח טיפולים חדשים. בישראל יש כ-600 חולים במחלה ובעולם יש עשרה חולים על כל 100 אלף איש. MG מתבטאת בעייפות רבה מאוד, עד כדי חוסר תפקוד.
הפרויקט הרב-תחומי של הקבוצה קושר חוקרים במדע בסיסי עם נוירולוגים קליניים ונותן עדיפות לגישה תרגומית (translational) לשיפור הטיפול במחלה.
החוקרים עוסקים במהלך הטבעי של המחלה – קביעת גורמים הקשורים להתפרצות המחלה ומשפיעים על התפתחותה; איכות חייהם של החולים בתתי-קבוצות של המחלה, לרבות ילדים, תאומים, נשים וזקנים; אטיולוגיה של המחלה – זיהוי גורמי סיכון גנטיים, אפיגנטיים וסביבתיים וחקירה של מולקולות מרכזיות הקשורות להתפרצות המחלה; מכניזם פתוגנטי של הצומת הנוירו-מוסקולרי; בחינת דרכים חדשות לאיבחון ולניטור; דרכי ריפוי חדשות – למשל טיפולים מבוססי תאים, הנועדים לווסת את התגובה האוטו-אימונית באמצעות תאי T או תאי גזע בעכברים מהונדסים.
“אנו רוצים להבין את שורש המחלה ובהמשך הדרך מקווים למצוא לה תרופה”, אומרת פרופסור ברי-עקנין. “יתכן שעבודתנו תשמש מודל למחקר מחלות אוטו-אימוניות נוספות”.
פרופסור סוניה ברי-עקנין עובדת בטכניון במסגרת הסכם שיתוף פעולה שנחתם עם מכון הבריאות הצרפתי בתחום חקר תאי הגזע העובריים, ביוזמת פרופסור יוסף איצקוביץ’ מהפקולטה לרפואה בטכניון ופרופסור דניאל אברדם מאינסרם.
גילוי מדעי הסטורי של 170 מדענים מ-33 אוניברסיטאות ב-12 מדינות: נצפה כנראה חלקיק הנויטרינו הראשון מסוג “טאו”, המופיע בין מספר מיליארדים של מיליארדים של חלקיקי נויטרינו מסוג “מיו” שנשלחו מ-CERN
הגילוי – מניסוי OPERA במעבדה התת קרקעית “גרן ססו” שבאיטליה; חוקר הטכניון: “עכשיו התאורטיקנים צריכים לחשוב מחדש על יסודות תיאורטיים של מבנה היקום והניסיונאים צריכים להתמיד בניסיונות כדי לאמת את התגלית הזו או לפסול אותה”
גילוי מדעי הסטורי של ניסוי “אופרה”, הממוקם במעבדה תת-קרקעית מתחת להר “גרן ססו” באיטליה: 170 חוקרים מ-33 מוסדות ב-12 מדינות, גילו לאחר שבע שנים של ניסוי כי אחד מתוך המיליארדים הרבים של מיואון-נויטרינו שנוצרו באלומת CNGS שבקומפלקס מאיצי CERN הפך לכאורה את עורו לנויטרינו טאו והוא נצפה באמצעות מתקן הניסוי OPERA. המדענים אומרים כי זו תוצאה בעלת חשיבות מדעית הסטורית. צפייה במספר אירועים נוספים של נויטרינו-טאו בתוך כמות אדירה של אינטראקציות רגילות של נויטרינו-מיו תהווה הוכחה לה המתינו זה זמן רב – להפיכה ישירה של סוג של נויטרינו לסוג אחר: התופעה המכונה “תנודות נויטרינו”.
פרופסור יעקב גולדברג מהפקולטה לפיסיקה בטכניון, אחד ממשתתפי הניסוי, מסביר: “בתחילת המאה העשרים גילו מדענים את תופעת הרדיואקטיביות. יש שלושה סוגים של חומרים רדיואקטיביים – אלפא, בטא וגמא. בטא זוהה כתופעה של פליטת אלקטרון וחוקי שימור האנרגיה הובילו להשערה שיש שם חלקיק נוסף אשר נפלט, לא טעון חשמל ובעל מסה קטנה יותר מכל מסה שהצליחו למדוד עד אז. הוא כונה נויטרינו. באמצע המאה העשרים הוכיחו מדענים את קיומו בטבע באופן ניסיוני, ועד כה כל הניסיונות למדוד מסה נתנו תשובה (בהתחשב בשגיאות המדידה) – אפס. תופעות שונות בטבע, אשר אובחנו ב-15 השנים האחרונות, הביאו להשערה שהמסה אינה אפס ונסיון “אופרה” תוכנן, הוקם והופעל כדי למדוד את המסה בדיוק רב, הרבה יותר ממה שנמדד עד כה. עתה התברר שהמסה אכן אינה אפס (“קרוב לודאי”, מסתייגים החוקרים)”.
בתמונה המצורפת נראים עקבות של חלקיקים טעוני חשמל בגלאי שהוא הליבה של ניסוי “אופרה”. מאיץ CERN בג’נבה, המרוחק 730 קילומטרים מ”אופרה”, פולט כל 20 שניות כמות אדירה של חלקיקי נויטרינו (אלפי מיליארדים) אשר מכוונים להגיע ל”אופרה”. היא ממוקמת מתחת להר גרנד ססו באיטליה, 3000 מטרים מתחת להר, בצד מינהרה שהוקמה לכביש המהיר המחבר את מערב איטליה עם מזרחה. בגלל מיקומה, המעבדה מוגנת מכל קרינה שמקורה בחלל.
בתמונה לא נראה הנויטרינו, כי הוא לא טעון חשמל (הגלאי הזה יכול לגלות רק חלקיקים טעונים). לכן מגלים את הנויטרינו דרך מוצרי האינטראקציה שלו בחומר. הנויטרינו, הנראה כנקודה צהובה בצד השמאלי של התמונה, הגיע מ-CERN. בנקודה הצהובה הוא פגע בגרעין של חומר ויצאו משם שבעה חלקיקים. אחד מהם, האדום, קצר מאוד. זה סוג אלקטרון בשם טאו שהתגלה בשנת 1975 ותוחלת החיים שלו קצרה ביותר. לכן, אחרי תוואי קצר מאוד, הוא מתפרק לחלקיק ארוך (daughter) ועוד שני פוטונים. 2g נוצר כאינטראקציה של פוטון, המתממש בצורה של שני אלקטרונים. 1g הוא גם כן מימוש של פוטון, קצר יותר מזה של 2g.
“החלקיק האדום הקצר מאד, המתפרק לשלושת הדברים הללו, מאפשר לנו לשער בוודאות של 98% (שעוד תשופר בעתיד) שהקו האדום הקצר הוא חלקיק טאו, אשר נוצר על ידי נויטרינו מסוג טאו (נויטריו מסוג אחר לא יכול ליצור חלקיק טאו)”, אומר פרופסור גולדברג. “כיון שמתקן CERN פולט רק נויטרינו מסוג “מיו”, אנו מאמינים שמצאנו דוגמא של נויטריו אשר נפלט בCERN- כנויטרינו מסוג מיו, הפך את זהותו בדרך ונעשה נויטרינו מסוג טאו. וזה אפשרי רק אם המסה אינה אפס. זהו גילוי אדיר, שכן היום כל התיאוריה אשר מסבירה את היקום בפיסיקה ואסטרופיסיקה מבוססת על הנחת יסוד, שהמסה היא אפס מתמטי. עכשיו התאורטיקנים צריכים לחשוב מחדש על יסודות תיאורטיים של מבנה היקום והניסיונאים צריכים להתמיד בניסיונות כדי לאמת את התגלית הזו או לפסול אותה”.
חנוכת הניסוי היתה בשנת 2006, כשהנויטרינים הרגילים הראשונים נצפו אחרי שעברו מרחק 730 ק”מ מ-CERN בפסק זמן של כ-2.4 אלפיות שניה, במהירות האור. לאחר מכן התחיל חיפוש מושקע ביותר למציאת האות המזערי מאוד והמיוחד מאוד הנובע מנויטרינו-טאו.
OPERA מבצעת את משימתה באמצעות הלב שלה המורכב מיותר מ-150,000 יחידות קטנות המכונות “לבנים” במסה כוללת של 1250 טון. כל לבנה מתפקדת כמצלמת צילום משוכללת. הודות ללבנים הללו, שבנויות מכריך רב שכבתי של לוחות עופרת וסרט צילום מיוחד, מדעני OPERA יכולים לחשוף כל פרטי אינטראקציות הנויטריני בעזרת מדידה מדויקת של החלקיקים הנוצרים באינטראקציות בתוך הלבנים של הנויטרינים הבאים מ-CERN.
OPERA תוכננה, נבנתה, מופעלת ומנוהלת ע”י צוות גדול של מדענים מרחבי העולם: בלגיה, קרואטיה, צרפת, גרמניה, ישראל, איטליה, יפן, קוראה, רוסיה, שוייץ, טוניסיה וטורקיה.
בתמונה: עקבות של חלקיקים טעוני חשמל בגלאי שהוא הליבה של ניסוי
אלפי סטודנטים ובוגרים השתתפו ביריד תעסוקה גדול שנערך היום בטכניון.
35 חברות שהתפרשו ב-88 ביתנים החלו בתהליך גיוס של סטודנטים רבים, שהגיעו ליריד למרות הגשם השוטף. חלק מהחברות הקימו אוהלים גדולים וכיבדו את המבקרים במרק חם.
מנהלת יחידת התעסוקה בלשכת דיקנית הסטודנטים, ברוריה זומר–פדידה, אמרה כי היריד גדול ב-70% מהיריד הקודם. בין החברות שהשתתפו – אינטל, אלביט מערכות, התעשייה האווירית, חברת החשמל, קוואלקום, טבע, פריגו, חברת החשמל, טאואר, יאהו, מארוול, צורן, צ’ק פוינט ורפאל.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בביקורו ביריד כי בלי בוגרי הטכניון לא הייתה לישראל תעשיית הי-טק מתקדמת כל כך. סקר הנערך בימים אלה מצביע על כך שכשבעים אחוזים ממקימי וראשי החברות עתירות הידע בישראל הם בוגרי הטכניון וכי מנהלים של יותר מחמישים אחוז מהחברות הישראליות הנסחרות בנאסד”ק הם בוגרי הטכניון.
רבות מהחברות המשתתפות ביריד התעסוקה מחפשות סטודנטים ובוגרי טכניון עם ממוצע ציונים גבוה (80 לפחות) אך אחרות שמות דגש דווקא על פוטנציאל גבוה של הסטודנטים ומיחסות חשיבות רבה לראיון האישי ולמבדקים שהן עורכות.
דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין, אמרה כי ההיענות הרבה של החברות המובילות במשק וההשתתפות הערה ביריד מעידה על הביקוש הרב לסטודנטים ולבוגרי הטכניון, ומהווה אינדיקציה לכך שיש לנו משק דינמי ותוסס ושכלכלת מדינת ישראל אכן עומדת בפני צמיחה מואצת.
בתמונה (מימין לשמאל): דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין, סגן נשיא למשאבי אנוש בחברת “פריגו”, יוסי גל, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא והמשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, בשיחה עם סטודנטים ונציגי חברת”פריגו” ביריד. צילם:יואב בכר, דוברות הטכניון
חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית מפתחים שיטה לטיפול באוסטאוארטרייטיס (שחיקת סחוס) על ידי הזרקת ננו-חלקיקים מפוספו-שומנים לתוך מפרק הירך
הטיפול עשוי למנוע ניתוחים ולהקל כאבי החולים; הגישה תוצג בשבוע הבא בסדנא על שחיקה, משותפת לחוקרים סינים וישראלים, שתתקיים בטכניון
חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית מפתחים שיטה להפחתת חיכוך ושחיקה של סחוסים בבני אדם על ידי הזרקת ננו-חלקיקים (ליפוזומים) מפוספו-שומנים לתוך מפרק נגוע באוסטאוארטרייטיס (מחלה המאופיינת בשחיקת הסחוס) וכך למנוע ניתוחים ולהקל כאבי החולים הסובלים מאוסטאוארטרייטיס. השיטה תוצג בשבוע הבא בסדנא משותפת לחוקרים ישראלים וסינים, בנושא השחיקה, שתתקיים בטכניון.
“עובי הסחוס – כשני מילימטרים”, מסביר פרופסור יצחק עציון מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, העובד על הפרוייקט ביחד עם פרופסור חזי ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית. “זהו חומר ספוגי המפריד בין עצמות המפרק ומאפשר את התנועתיות ביניהן עם חיכוך מאד קטן. לצורך כך מצוי במפרק חומר סיכה מיוחד (נוזל סינוביאלי) שתפקידו גם למנוע שחיקה של הסחוס. כאשר הנוזל הסינוביאלי אינו בריא הסחוס נשחק, עלול להיווצר מגע ישיר בין העצמות, הכאבים רבים והתנועתיות מוגבלת. הבעיה ניתנת לפתרון בעזרת ניתוח לא קל להשתלת מפרק מלאכותי. פרופסור ברנהולץ ואנוכי מנסים לפתח שיטה לעכב או למנוע את הניתוח, על ידי הקטנת הבלאי של הסחוס. כיום מזריקים הרופאים למפרק חולה חומצה הילרונית, אשר אמורה לשפר את הסיכה של הסחוס. אולם אין ודאות שחומר זה אכן עוזר לחולים. פרופסור ברנהולץ מפתח ליפוזומים אותם יהיה ניתן להזריק לתוך המפרק במקום החומצה ההילרונית. אני בודק במעבדתי את השפעתם על הקטנת החיכוך והשחיקה של הסחוס”.
לצורך כך הוקמה במעבדתו של פרופסור עציון בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון מערכת ניסויית מיוחדת, לתוכה מוכנסת פיסת עצם עם סחוס בקוטר קטן, ומולה פיסת עצם עם סחוס בקוטר גדול יותר. צמד הסחוסים טבול בתוך נוזל פיזיולוגי, שבתוכו מרחפים אותם ננו-חלקיקים (ננו-ליפוזומים). החוקרים מפעילים עומס על הסחוסים ומניעים אותם זה על זה באופן המדמה בצורה הטובה ביותר את מה שעובר על האדם במהלך שנות חייו.
כאשר נוצר בלאי בסחוסים, מגיעים חלקיקי סחוס זעירים לנוזל. חוקרי הטכניון הצליחו לזהותם ולמדוד באופן כמותי את המשקל של חלקיקי הסחוס שהתבלו ונמצאים בנוזל. כך ניתן למדוד ולהשוות את היעילות של ליפוזומים מסוגים שונים ולדעת אילו מהם יהיו הטובים ביותר במניעת חיכוך ושחיקה של הסחוס במפרק. נרשם פטנט והוקמה חברה בשם “מואביוס מדיקל”.
“אצל אנשים הסובלים מהמחלה – הנוזל הסינוביאלי דלקתי”, מוסיף פרופסור עציון. “הצלחנו לבצע במעבדה בדיקת שחיקה עם נוזל דלקתי כזה בלבד ולהשוות את התוצאות עם אלו המתקבלות כאשר מוסיפים לו ליפוזומים או חומצה הילרונית כמו בטיפול המקובל. ואכן חל שיפור רב – ירידה של ארבעים אחוזים בקצב השחיקה עם תוספת הליפוזומים, לעומת ירידה של עשרה אחוזים בלבד כאשר מוסיפים לנוזל הדלקתי חומצה הילרונית “.
יותר מארבעים חברות גייסו אלפי עובדים ביריד תעסוקה גדול
יותר מארבעים חברות מובילות במשק הישראלי ראיינו היום אלפי סטודנטים מכל הפקולטות הנלמדות בטכניון, ביריד תעסוקה גדול. זו עליה של 50% במספר החברות המשתתפות ביריד, המתקיים פעמיים בשנה. היריד התפרס על פני 114 ביתנים בשדרה המרכזית של הקמפוס.
“אנו רואים בבירור גידול מתמשך במספר החברות המשתתפות ביריד התעסוקה בטכניון בשנים האחרונות, דבר המעיד על שיפור משמעותי במצבה של התעשייה המתקדמת בישראל ועל החשיבות שמייחסות חברות אלה לסטודנטים ולבוגרי הטכניון”, אמרה דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין.
לדברי ברוריה זומר-פדידה, ראש יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים, השנה נרשמה עליה חדה במספר החברות המגיעות ליריד התעסוקה בטכניון ממרכז הארץ, ירושלים ודרום הארץ. חלק מהחברות הודיעו כי בכוונתן לגייס עשרות עובדים וכי הן מעדיפות סטודנטים ובוגרי טכניון.
המקצועות המבוקשים הם מכל 18 הפקולטות הטכניוניות.
חברת “גוגל” השתתפה לראשונה ביריד בטכניון, ונציגיה אמרו כי הם מחפשים “את המוחות המבריקים ביותר שיעזרו לנו לפתח טכנולוגיות ומוצרים חדשים”. החברה התעניינה בסטודנטים ובוגרים מצטיינים של הפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, סייר ביריד ושמע מנציגי החברות כי הם מחפשים סטודנטים מצטיינים בעיקר. הוא התרשם מהמספר הגדול של חברות הזנק שבאו השנה ליריד. “אכן, ישראל היא מדינת סטרט-אפ”, אמר.
בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (שני משמאל) עם אנשי רפאל ועם דיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין (מימין) וראש יחידת התעסוקה, ברוריה זומר-פדידה. צילום: דוברות הטכניון
בהליכת בוקר במסלול של ארבעה קילומטרים סביב “קמפוס תוסס”, נפתח שבוע הספורט בטכניון. “קמפוס תוסס” הוא פרוייקט אשר נועד לשפר את חווית הלימודים במוסד, והפעילויות שנערכות במסגרתו הן פרי היצירתיות של סטודנטים אשר זכו בתחרות רעיונות מיוחדת.
מחזיר לארץ את מיטב החוקרים בתחום זה; חוקרים מתחומי הביולוגיה, מדעי המחשב וביו-רפואה יאיישו את תשע קומות הבניין
התואר “אביר מסדר הכבוד האיטלקי” הוענק לה על ידי שגריר איטליה בישראל
שר המדע והטכנולוגיה, ח”כ פרופ’ דניאל הרשקוביץ, מינה את פרופ’ מרים ארז ליו”ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. פרופ’ ארז: “קידום נשים במדע וטכנולוגיה תורם לתיגבור כח האדם המקצועי שהוא קריטי לעמידה בתחרות הגלובלית”
בראש הקבוצה עומדת פרופסור סוניה ברי-עקנין מהפקולטה לרפואה בטכניון
גילוי מדעי הסטורי של 170 מדענים מ-33 אוניברסיטאות ב-12 מדינות:
אלפי סטודנטים ובוגרים השתתפו ביריד תעסוקה גדול שנערך היום בטכניון.
יותר מארבעים חברות גייסו אלפי עובדים ביריד תעסוקה גדול