חברת “קרדיאמית” (CardiAmit) היא החברה הראשונה היוצאת משערי המכון; פוטנציאל השוק שלה נאמד במיליארדי דולרים בשנה

מכון אלפרד מאן בטכניון (AMIT) הקים את החברה הראשונה שלו – “קרדיאמית” (CardiAmit), המפתחת תרופה חדשה להגנה על שריר הלב.

התרופה מבוססת על מולקולה חדשה בעלת יכולת להגן על תאי לב מפני נזק ומוות כתוצאהמנזק איסכמי, דוגמת הנזק הנגרם בעקבות התקפי לב. השוק הפוטנציאלי העולמי של תרופה זו נאמד במיליארדי דולרים בשנה.

פיתוחה של המולקולה כתרופה המגנה על שריר הלב החל בשנת 2004 על ידי פרופ’ עופר בינה, פרופ’ מוסא יודעים (שביחד עם פרופסור ג’ון פינברג פיתח את התרופה “אזילקט” של “טבע” לטיפול במחלת הפרקינסון), פרופ’ זאיד עבאסי וד”ר ירון ברק, כולם מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון בטכניון. לפני שנתיים נכנס הפרוייקט למכון אלפרד מאן בטכניון, ומאז עבר כברת דרך משמעותית.

פעילות התרופה נבחנה במספר מודלים בחיות, ביניהם מודלים המדמים אוטם לבבי עם או בלי צנתור, גודש לבבי ונזק לבבי הנגרם כתוצאה משימוש בתרופות כימותרפיות. בכל המודלים שנבדקו הציגה המולקולה תוצאות מרשימות והפחיתה בעשרות אחוזים את הנזקים הלבביים. בבדיקות בטיחות שבוצעו בפקולטה לרפואה בטכניון ובמכוני מחקר נוספים בארץ ובחו”ל, לא התגלו תופעות לוואי או נזקים.

כיום ממוקד פיתוח התרופה בטיפול באוטם לבבי (התקף לב). בעוד שצנתור ופתיחת העורקים החסומים נחשב לטיפול המועדף במקרה של אוטם לבבי, צנתור לבדו אינו מונע לחלוטין את הנזק הנגרם לשריר הלב; חולים רבים גם לא יכולים לעבור צנתור מסיבות שונות. בארה”ב רק ב-25% מהמרכזים הרפואיים קיימת יחידת צנתורים. כמו כן, הנגישות לצנתורים נמוכה במיוחד במדינות מתפתחות כגון סין והודו. התרופה המפותחת ב”קרדיאמית” תוכל לשמש כטיפול משלים לצנתורים על מנת לשפר את תוצאות הצנתור. בנוסף, התרופה צפויה להקטין את הנזק לשריר הלב גם בקרב חולים שאינם עוברים צנתור.

לאחר שנתיים של פיתוח תחת קורת הגג של מכון אלפרד מאן בטכניון בתקציב של מיליוני שקלים, ובעקבות התוצאות המבטיחות של מאות ניסויים בחיות, החליט דירקטוריון המכון בראשות ד”ר אלפרד מאן לאגד את הפיתוח כחברה, אשר תמומן בעיקר על ידי מכון מאן.

בשנת 2010 צפויה “קרדיאמית” להשלים את התוכנית הפרה-קלינית, ולהתחיל בניסוי קליני ראשון. צוות החברה מתכוון לשתף בניסוי הקליני גם מרכז רפואי בארץ.

השם “קרדיאמית” נבחר על ידי צוות החברה, כשם המצביע על מנגנון הפעולה המשוער של המולקולה – המיטוכונדריה (האברון בתא האחראי על נשימה תאית).

 מכון אלפרד מאן הוקם בטכניון בשנת 2007 על ידי היזם והפילנתרופ האמריקני ד”ר אלפרד מאן, בתרומה חסרת תקדים בסך 100 מיליון דולר, כדי להתמקד בפיתוח הידע הנוצר בטכניון בתחומי הביו-רפואה, מכשור רפואי ומדעי החיים.

בכך הצטרף הטכניון לאוניברסיטת דרום קליפורניה (USC), בה הוקם לפני מספר שנים מכון דומה. מאוחר יותר הוקם מכון גם באוניברסיטת פרדו, שבאינדיאנה, ארה”ב.

בטקס חנוכת מכון אמי”ת אמר אלפרד מאן כי הוא בחר בטכניון לאחר שנים רבות של בדיקה יסודית של האוניברסיטאות ברחבי העולם, ולאחר שהשתכנע במצויינותו של הטכניון. לדבריו, השילוב בין רפואה ומדעים להנדסה וטכנולוגיה, הייחודי לטכניון, מבטיח שמכון המחקר יגיע להישגים מרשימים ויהפוך במהרה לאחד המובילים בעולם. הוא גילה כי הכוח המניע מאחורי החלטתו להקים את המכון בטכניון, הייתה אשתו קלוד. אביה, שלא היה יהודי, נשלח למחנה ריכוז בגרמניה, משום שסייע ליהודים בצרפת. קלוד נולדה במחנה הריכוז. מאז שחר ילדותה יש לה קשר עמוק וחם עם העם היהודי.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר בטקס כי בהקמת המכון יש הכרה של הפילנתרופ האמריקני בייחודיותו של הטכניון, בתרומתו הרבה לכלכלת מדינת ישראל ולחוסנה ובפוטנציאל הרב הגלום בטכניון לפיתוח תחומי המדע והרפואה. הוא הדגיש כי יש כאן “קפיצת מדרגה” ביכולתו של הטכניון לפתח וליישם את הפיתוחים של חוקריו ואת הידע שלהם, והביע בטחונו כי לא ירחק היום ופיתוחים הנדסיים ורפואיים, פרי מחקרי מכון אלפרד מאן בטכניון, יהוו בסיס לכינונן של חברות מצליחות.

בדירקטוריון מכון מאן מכהנים ששה נציגי הטכניון, אשר מונו על ידי נשיא הטכניון, וששה נציגי התורם, כולל ד”ר אלפרד מאן. מנהל מכון מאן בטכניון, שבנוסף לחברת “קרדיאמית” מתנהלים בו שלושה פרוייקטים מבטיחים נוספים, הוא ד”ר זאב גילקיס.

40 אחוזים מהתלמידות שהשתתפו בשנה שעברה בכנס לעידוד נשים ללמוד מדעי המחשב – נרשמו ללימוד התחום בבית ספרן. כך נמסר בכנס “חשיפה למדעי המחשב” שנערך בטכניון בשיתוף עם מרכז המחקר והפיתוח של “גוגל” בישראל.

בכנס השנה השתתפו 530 תלמידות והן שמעו הרצאות מפי מנכ”ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל, פרופסור יוסי מטיאס, מפי המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, מפי דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופסור אלי ביהם, מפי ד”ר תמי תמיר, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ובוגרת הטכניון, ומפי מיכל סגלוב, מהנדסת במרכז המחקר והפיתוח של “גוגל” בישראל. כן נערך פאנל בהשתתפות חברות סגל ודוקטורנטית מהטכניון ומהנדסות במרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל.

ד”ר תמי לפידות, מנהלת “מחשבה” – מרכז המורים הארצי למדעי המחשב, אמרה כי בעקבות המאמצים הרבים נרשמת עליה משמעותית במספר התלמידות הבוחרות ללמוד מדעי המחשב בתיכון. המרכז שהיא מנהלת, השוכן במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, משמש בית מקצועי-אקדמי למורי מדעי המחשב והנדסת תוכנה בכל הארץ. בראשו עומד פרופסור אורי לירון מהטכניון.

הפרוייקט לעידוד תלמידות לבחור בלימוד מדעי המחשב החל בשנת 2008, בעקבות יוזמה של מהנדסות מרכז המחקר והפיתוח של “גוגל” בישראל ומרכז המורים הארצי למדעי המחשב. מטרתו – לעודד תלמידות ללמוד מדעי המחשב כבר בתיכון. “אחת הסיבות למספר הנמוך של תלמידות במדעי המחשב היא הדימוי שיש לתלמידות תיכון על העיסוק במדעי המחשב”, אומרת ד”ר לפידות. “אחת הדרכים להגדיל את מספר התלמידות הבוחרות במדעי המחשב היא לשנות את דימוי המקצוע”.

גם בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון נרשם באחרונה גידול במספר הנשים, כתוצאה מפרוייקט “חשמל בכפות ידייך” שבמסגרתו מגיעות לפקולטה בוגרות תיכון. עם שחרורן מצה”ל מצטרפות יותר ויותר נשים לפקולטה.

בתמונה: פרופסור יוסי מטיאס וד”ר אביטל שטיין, בכנס התלמידות בטכניון. צילום: דוברות הטכניון

נפתח מושב חבר הנאמנים של הטכניון וחבריו היו “סטודנטים יום אחד”

חבר הנאמנים התנסה בהם; המשחקים מזהים בעיית אובדן זיכרון עם התעוררותה, בולמים אותה ומשמרים את המצב; רופא יכול להיות מחובר למערכת, להתערב במשחק, לתת עצות ולקבוע את תכנית האמונים; המשחקים נועדו למבוגרים, לצעירים ולילדים

“סבי חלה באלצהיימר כאשר הייתי בן 13”, מספר המאסטרנט יואב חיימוביץ’, המנחה את הסטודנטים ביחד עם חברו אורן משעלי והמרצה ד”ר יעל דובינסקי. “כאשר הייתי בן 20 נפטר סבי, והמחלה הנוראית הותירה בי רושם קשה. קראתי את ספרו של חוקר המוח ריצ’ארד סטרק – “המוח של מוצרט וטייס הקרב”. הוא ממליץ בו על שורת תרגילים שיש לעשות מידי יום. כשהגעתי לטכניון חשבתי שרצוי שתהליך האימון יהיה משעשע ולא מייגע”.

כך נולד פרוייקט המשחקים, שהיום עובדות עליו שש קבוצות של סטודנטים. למשל, יש משחק עם ציורים, ליד כל ציור יש מספר ועל המשחק לזכור איזה מספר ניתן לכל ציור. המערכת מודדת כמה זמן לקח למשחק לזכור זאת וכמה טעויות הוא עשה, ובסופו של המשחק נותנת לו ציון. הוא יכול לקבל דו”ח בכל זמן נתון וגם עצה מהרופא או המאמן שנמצאים מאחורי הקלעים, כמו באילו משחקים כדאי לו להשקיע יותר מאמץ (“עליך להשקיע בחיזוק הזיכרון לטווח קצר”). כך נבנית תכנית אימונים של ממש, שיודעת מה צריך המשחק לשפר – זיכרון לטווח קצר, זיכרון ויזואלי או יכולת ריכוז.

“מטרת המשחקים היא לזהות בעיה לפני שהיא מתעוררת, ואז לשמר את המצב”, אומרת ד”ר דובינסקי. “כל המשחקים מבוססים על מחקרים שנעשו בתחום המוח. בכל גיל ניתן לשפר את הריכוז, את תשומת הלב לפרטים ואת הזיכרון לטווח קצר וארוך”.

אסתר שטרן, בת 80, שהגיעה מאנגליה למושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון, קיבלה 90 במשחק ולא נשמעה מופתעת מהישגה. “אני מבקשת משחק ברמה גבוהה יותר”, אמרה. חברי קורטוריון אחרים ביקשו שהמשחקים יישלחו אליהם הביתה, להמשך האימונים.

בתמונה: אסתר שטרן משחקת, מאחוריה עומדים המאסטרנטים אורן משעלי ויואב חיימוביץ’, מימינה הסטודנט אסף ישראל ולידו (מימין) הארי שרמן מקנדה. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

פרופסור אהוד קינן, מחזיק הקתדרה ע”ש בנו גיטר ואילנה בן עמי בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, נבחר כעמית של  האגודה האמריקנית לקידום המדע. פרופ’ קינן כיהן בעבר כדקן הפקולטה לכימיה והיה מקימו ומנהלו הראשון של המכון לקטליזה בטכניון. מזה כ-20 שה הוא מכהן גם כפרופסור נלווה במכון המחקר ע”ש סקריפס בקל

על פי ההודעה, שפורסמה השבוע ע”י אירגון “אאאס”, נבחר פרופ’ קינן כעמית האירגון, בזכות תרומותיו הייחודיות לביו-קטליזה ולכימיה ביו-אורגנית ובזכות פועלו להפצת הידע המדעי בעולם, כעורך ראשי של כתב העת הישראלי לכימיה וכנשיא החברה הישראלית לכימיה.

תעודת עמית ועיטור בצבעי זהב-כחול (אשר מייצגים את המדע וההנדסה) יוענקו לפרופ’ קינן בטקס שיתקיים ב- 19 בפברואר, בוושינגטון, ארה”ב, במהלך הכנס השנתי של האירגון.

עם בחירתו של פרופסור קינן, גדל ל- 15 מספר המדענים ישראלים, אשר נבחרו עד היום כעמיתי האירגון, 5 מהם כימאים, וכל אחד מהחמישה היה מעורב באופן פעילכחבר המערכתשל כתב העת הישראלי לכימיה: אליעזר גלעדי, אדוארד קוסובר ואברהם ניצן, שלשתם מאוניברסיטת תל אביב, יצחק אפלויג ואהוד קינן מהטכניון.

אירגון אאאס, אשר נוסד בשנת 1848, הוא האירגון המדעי-כללי הגדול בעולם. מסונפים אליו יותר מ- 262 איגודים מדעיים ואקדמיות לאומיות למדע מכל העולם, אשר כוללים ביחד, מעל 10 מיליון חברים. בבעלותו של האירגון הזה מספר כתבי עת ידועים. “אאאס” היא עמותה שלא למטרות רווח, אשר מטרותיה הן קידם המדע בשירות החברה האנושית, באמצעות עידוד יוזמות ומדיניות פיתוח מדעי, קידום החינוך המדעי ותכניות בינלאומיות לשיתוף פעולה מדעי.

בתמונה: פרופסור אהוד קינן

סנט הטכניון החליט:
פרופסור מוטי שגב – פרופסור מחקר

סנט הטכניון החליט להעניק לפרופסור מוטי שגב מהפקולטה לפיסיקה את התואר פרופסור מחקר. זהו התואר הגבוה ביותר אליו ניתן להגיע בטכניון. הסנט קיבל את החלטתו בעקבות המלצתה של ועדה מיוחדת.

בפני חברי הוועדה הוצג חומר רב, שבו נאמר כי “עולה תמונה ברורה של פרופסור שגב כחוקר בולט ויוצא דופן ברמה בינלאומית בתחום האופטיקה ובמיוחד בתחום האופטיקה הלא-ליניארית. על אף גילו הצעיר יחסית, צבר פרופסור שגב מספר הישגים מרשימים ביותר בתחום זה, זכה להוקרה רבה מן הקהילה העולמית של חוקרי האופטיקה והעמיד דור שלם של תלמידים ומשתלמים לבתר דוקטורט המבוקשים כחברי סגל במרכזי המחקר הטובים בתחום”.

לחברי הסנט נמסר על זכייתו של פרופסור שגב בפרסים חשובים, ובהם פרס האלקטרוניקה הקוונטית מטעם החברה האירופית לפיסיקה, הנחשב לפרס החשוב ביותר שלה באופטיקה, ובפרס מקס בורן, פרס יוקרתי של האגודה האמריקנית לאופטיקה, “על תרומותיו פורצות הדרך בשטח הסוליטונים המרחביים”.

בטכניון יש כיום ארבעה חברי סגל בעלי התואר פרופסור מחקר וארבעה חברי סגל בגמלאות בעלי התואר פרופסור מחקר אמריטוס.

בתמונה: פרופ’ מוטי שגב

סילקו תאי B זקנים והגוף ייצר תאים צעירים במקומם

חוקרי הטכניון הצליחו להראות כי סילוק של  תאי B  זקנים בעכברים זקנים גורם לגוף לייצר תאים צעירים במקומם. כך מדווח כתב העת המדעי “Blood”.

“מערכת החיסון של הגוף נחלשת עם העלייה בגיל, עובדה המתבטאת בעליה משמעותית של תחלואה בקרב אנשים מבוגרים וירידה דרמטית ביכולתם להגיב לתרכיבי החיסון הניתנים להם”, מסביר פרופסור דורון מלמד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “אחד הגורמים המרכזיים במערכת החיסון הוא אוכלוסיית לימפוציטים מסוג B האחראית על ייצור הנוגדנים. עבודות רבות שפורסמו הראו כי אוכלוסית תאי B עוברת שינוי משמעותי עם הגיל כתוצאה מירידה ביכולת הגוף לייצר תאי B חדשים ותהליך סלקציה המביא להצטברות של תאי B זקנים בעלי יכולת תגובה מוגבלת ומצומצמת. כמו כל תהליך הזדקנות בגוף, ההנחה המקובלת היא כי גם תהליך הזדקנות של מערכת החיסון בכלל ושל אוכלוסיית תאי B בפרט הוא תהליך שאינו ניתן לעצירה ו/או להפיכה. אנו הצלחנו להראות לראשונה כי ניתן להפוך את תהליך ההזדקנות”.

החוקרים בראשותו של פרופסור מלמד השתמשו בעכברים זקנים והראו כי סילוק אקטיבי של אוכלוסיית תאי ה- B משנה את שיווי המשקל התאי בגוף ומביא למצב של חסר כרוני בתאים אלו. כדי להתגבר על חסר זה החל מח העצמות לייצר לימפוציטים B מחדש בקצב אשר אינו שונה מזה הקיים אצל עכברים צעירים. התאים החדשים והצעירים שנוצרו תפסו את מקומם של אלו שסולקו והביאו לשיפור משמעותי ביכולתם של העכברים הזקנים המטופלים להגיב לחיסון.

“עבודה זו מראה לראשונה כי תהליך הזדקנות פזיולוגי הוא תהליך מבוקר הניתן גם להפיכה, ובכך מעלה שאלות רבות בכל הקשור להבנתנו את מנגנוני ההזדקנות אותם אנו מכירים”, מסכם פרופסור מלמד. “בנוסף, העבודה מציגה גישה חדשה לשיקום התגובה החיסונית בקרב האוכלוסיה המזדקנת אשר נבחנת בימים אלו”, הוא מדגיש.

שלושה פטנטים נרשמו סביב הגילוי והטכנולוגיה נמצאת בתהליכי מסחור מתקדמים; ניתן יהיה להשתמש בהתקנים החדשים לגילוי סרטן, ליצירת לייזרים מתקדמים ומדידות מדויקות, כמו גם לבניית תקשורת ומחשבים קואנטים

חוקרי הטכניון גילו ופיתחו מקורות אור חדשים הפולטים זוגות של פוטונים, דבר שיסייע בזיהוי סוגי מחלות סרטן, יצירת לייזרים מתקדמים ופולסים אופטיים קצרים ביותר וכן בניית תקשורת ומחשבים קואנטים. הטכניון רשם שלושה פטנטים על הגילוי ונמצא בהליכי מסחור של הטכנולוגיה.

“מקורות אור פולטים אור המורכב מפוטונים”, מסביר פרופסור מאיר אורנשטיין מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. “קבוצתנו גילתה ופיתחה מקורות אור חדשים הפולטים זוגות של פוטונים ולא זרם של פוטונים”. הגילוי פורסם בכתב העת המדעי Nature Photonics  ועורר עניין רב בעולם המדעי. על האפשרות הפיסיקאלית של פליטת זוגות פוטונים – ידוע כבר עשרות שנים, אולם עד כה איש לא הצליח למדוד את התופעה בחומרים ישימים (היא נמדדה רק באטומים במצב גזי). חוקרי הטכניון החליטו לנסות למדוד אותה גם במצב מוצק ואכן הצליחו לעשות זאת בחומרים שהם מוליכים למחצה. אחרי שהם הדגימו את התופעה הפיסיקאלית – כאמור לראשונה במצב מוצק, הם בנו התקן LED מיוחד, אשר פולט זוגות פוטונים ולא זרם פוטונים. להישג המדעי הזה הגיעו פרופסור אורנשטיין והדוקטורנטים שלו – אלכס חיאט ופאבל גינצבורג, ובהמשך גם אמיר נבט.

“למקורות אור אשר פולטים זוגות פוטונים, יש תכונות שונות מאלה של מקורות האור המוכרים כיום”, מסביר פרופסור אורנשטיין.  “ראשית, ההתקן שלנו פולט בו זמנית תחום צבעים מאוד רחב, ובמיוחד בכל תחום האינפרא אדום –  דבר שאידאלי לחישה – למשל לזיהוי מזהמים או חומרים ביולוגיים. כדי לגלותם יש להאיר עליהם בתחום צבעים רחב מאוד. ה- LED הרגיל פולט אור בצבע מסויים ולא בצבעים רבים. תכונה נוספת של ההתקן שלנו, היא פליטה בפולסים מאוד קצרים בזמן, דבר המסייע למדידות מדויקות של זמנים ומרחקים. כמו כן, העובדה שכל זוג פוטונים נפלט בו-זמנית, יוצר בין הפוטונים האלו קשר קואנטי החיוני לבניית מחשבים ותקשורת קואנטים. כל אלו מיושמים ברכיב קטן מאוד הפועל בטמפרטורת החדר ועלותו נמוכה מאד”.

באחרונה דיווחו חוקרי הטכניון על עוד שתי פריצות דרך בתחום זה. במאמר בכתב העת המדעי Physical Review Letters דיווחו על הפעם הראשונה שבה נבנה מגבר אופטי של זוגות פוטונים במצב מוצק. במגבר אופטי כמות האור היוצאת מההתקן גדולה מכמות האור הנכנסת אליו וזו אבן הפינה הבסיסית עליה ניתן לבנות לייזר של זוגות פוטוניים. חוקרי הטכניון הצליחו גם לשלב את פליטת זוגות הפוטונים בתוך מבנים ננו-מטריים, ובכך הגדילו את עוצמת הפליטה פי אלף. הישג זה פורסם בכתב העת המדעי Nano Letters .

כך מגלה כתב העת המדעי היוקרתי Nature

חוקרי הטכניון ורמב”ם יצרו באמצעות שימוש בתאי גזע, מודל ייחודי למחקר וטיפול במחלת לב המובילה להפרעת קצב קטלנית. החוקרים אילנית יצחקי, ליאוניד מיזלס, עירית הובר וחבריהם ממעבדתו של פרופ’ ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט, הצליחו להפוך תאי עור, שנלקחו מחולה שסבלה מהפרעת קצב מסכנת-חיים משפחתית, לתאי גזע ייחודיים (“תאי גזע מושרים”, iPS) ובהמשך ליצור מהם במעבדה תאי לב. במאמר שהתפרסם בעיתון היוקרתי Nature, הראו החוקרים כי תאי הלב שנוצרו במעבדה ביטאו את ההפרעה החשמלית האופיינית לתסמונת הפרעת הקצב המשפחתית ממנה סבלה החולה (תסמונת מקטע ה- QTהמוארך). בהמשך בחנה קבוצת החוקרים באמצעות שיטות רישום חשמליות מתאי הלב המתקבלים את המנגנונים העומדים בבסיס הפרעת הקצב של החולה ואת השפעתן של תרופות העשויות להחמיר או לטפל במחלה.

תוצאות העבודה מדגישות את הפוטנציאל הטמון באפשרות לתכנת מחדש תאים בוגרים על מנת ליצור “תאי גזע מושרים” הייחודים לאותו חולה. לתאים אלו, בדומה לתאי גזע עובריים, יכולת להתמיין לכל תאי הגוף (כגון תאי לב, תאי עצב, תאי כבד, וכו’). מאחר והתאים המתקבלים הינם זהים גנטית לחולה ממנו הם נלקחו הם יכולים לשמש כמודל ייחודי למחקר של מחלות גנטיות שונות, לפיתוח תרופות, ולתחום המתפתח של רפואה-מותאמת אישית. בנוסף, העובדה שניתן ליצור תאים שונים (כגון תאי לב) שהינם ייחודים לכל חולה עשויה לפתוח פתח בעתיד לשימוש  של תאים אלו בתחום המתפתח של הנדסת רקמות והשתלות תאים לשם טיפול במגוון מחלות (כגון אי ספיקת הלב).

 Nature מדווח: חוקרים משמונה מדינות בדקו 600 אלף סמנים גנטיים;התקבלה תמונה משולבת של המבנה הגנטי של העם היהודי, תוך השוואת צאצאיהם של בני 14 קהילות יהודיות בתפוצות, עם 69 אוכלוסיות לא יהודיות ברחבי העולם; רוב הקהילות היהודיות הראו זיקה גנטית אל הרכיב הלבנטיני

צוות בינלאומי של מדענים חוקרים משמונה מדינות הבהיר את המבנה הגנטי של העם היהודי ברמת הגנום כולו.כתב העת המדעי היוקרתי Natureמגלה כי חוקרים משמונה מדינות בדקו 600 אלף סמנים גנטיים וקיבלו תמונה משולבת של המבנה הגנטי של העם היהודי, תוך השוואת צאצאיהם של בני 14 קהילות יהודיות בתפוצות עם 69 אוכלוסיות לא יהודיות ברחבי העולם.

המחבר הראשי של המאמר הוא ד”ר דורון בהר מהמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה, העובד עם פרופ’ ריצ’רדווילמסמהמרכז הביולוגיהאסטוני בטרטו. חוקרים ישראלים אחרים הם הפרופ’ קארלסקורצקיוגנדי יודקובסקי מהפקולטה לרפואה ומכון המחקר על שם רפפורט ומהמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה,ד”ר  סהרון רוסט, ד”ר דויד גורביץ ופרופ’ בת-שבע בונה-תמירמאוניברסיטת תל אביב.

“יהודים בני ימינו מורכבים מאוסף של קהילות שחבריהם ברחבי העולם מזדהים זה עם זה מכוח מסורת דתית, היסטורית ותרבותית משותפת”, מסביר ד”ר בהר. “ראיות היסטוריות מציעות מוצא ראשוני משותף במזרח התיכון, ולאחריו הגירות מרובות שהובילו להקמת קהילות יהודיות באירופה, אפריקה ואסיה – במה שמכונה יהדות התפוצות. מחקרים גנטיים קודמים הראו שיתוף שושלות אבהיות, עם אירועים מייסדים מרובים עבור שושלות אימהיות – אבל לא בחנו את מוצא היהודים ברמת הגנום כולו ועל פני הקשת הרחבה של יהדות התפוצות”.

צוות בינלאומי של מדענים שכלל חוקרים מישראל, אסטוניה, רוסיה, ספרד, פורטוגל, איטליה, בריטניה וארצות הברית השלים ניתוח מקיף של יותר מ 600,000סמנים גנטיים, המפוזרים על פני הגנום כולו, כדי לקבל תמונה משולבת של המבנה הגנטי של העם היהודי, תוך השוואת צאצאיהם של 14 קהילות יהודיות בתפוצות, עם 69 אוכלוסיות לא יהודיות ברחבי העולם. ניתוח התוצאות הדגים מבנה גנטי בתוך אוכלוסיות המזרח התיכון שלא תואר קודם לכן ושהדגיש רכיב לבנטיני אליו מראות זיקה גנטית הדוקה רוב הקהילות היהודיות, ויותר מ 90% מהאוכלוסייה היהודית בת ימינו. המקבץ הגנטי של הקהילות היהודיות וחפיפתם עם אוכלוסיות לבנטיניות מסוימות גדולה יותר מהחפיפה עם האוכלוסיות המארחות בתפוצה ברובם המכריע של המקרים. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם המקורות המשותפים בלבנט, הגירה מאוחרת יותר שהובילה ליצירת התפוצה היהודית ורמות שונות של עירוב עם האוכלוסיות הלא יהודיות בין העדות השונות בפזורה היהודית. לפיכך הראיות הגנטיות, כעת ברמת הגנום הרחב, עולות בקנה אחד עם העדויות ההיסטוריות המקובלות על מוצאו ועל מבנה האוכלוסייה של העם היהודי.

השר נפגש עם סטודנטים בתכנית “אופקים” וסטודנט חרדי; נשיא הטכניון: אנו רואים בהכשרת חרדים, ערבים וצעירים מהפריפריה – משימה לאומית; יהודה זיסאפל: רוב תושבי הפריפריה מקופחים

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, השיב לו כי הטכניון, הרגיל להתגייס למשימות לאומיות, רואה בהכשרתם של צעירים מהפריפריה, צעירים ערבים וצעירים חרדים – משימה לאומית.

יהודה זיסאפל, יו”ר קבוצת “רד” ונשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה, אמר לשר כי רוב תושבי הפריפריה עדיין מקופחים לעומת תושבי המרכז, ולכן יזם את תכנית “אופקים” המכשירה לוחמות ולוחמים מהפריפריה, משוחררים מצה”ל, ללא תעודת בגרות – ללימודים בטכניון בפרט ובאקדמיה הישראלית בכלל. לדבריו, אם המדינה תשקיע 200 מיליון שקלים בצעירים אלה, כבר בשנה הראשונה לעבודתם כמהנדסים הם יחזירו את הסכום הזה למדינה בתשלומי מס ההכנסה.

אהרן דויטש, סטודנט חרדי בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, אמר כי הודות למכינה הקדם אקדמית הוא לומד היום בטכניון, מצטיין בלימודיו ושואף להשאר באקדמיה. “עד היום יש לי בעיה באנגלית”, גילה. “לא ידעתי מילה אחת באנגלית כשהגעתי לטכניון, גם לא את ה-ABC”.

השר ביקש ממנו להיות שליח של רצון טוב בקהילתו. “תשכנע את חבריך להצטרף אליך. בכל מקום בו אני נפגש עם אנשי מקצוע חרדים – הם מצטיינים. אני מוטרד מהשאלה איך למלא את שורות המהנדסים שאנו כה זקוקים להם. לא לעולם חוסן. לא לעולם נוביל בחדשנות”.

דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופסור ארנון בנטור, אמר כי בתחום התשתיות יידרשו בשנים הבאות 5500 מהנדסים חדשים, ובתחום זה דווקא יש עבודה בפריפריה. “הבעיה היא שמהטכניון ומשאר האוניברסיטאות יוצאים מידי שנה רק 250 מהנדסים בתחום התשתיות, והמדינה זקוקה ל-500”, הדגיש.

אלוף (מיל.) עמוס חורב, יו”ר אגודת דורשי הטכניון ולשעבר נשיא הטכניון, אמר כי לא ירחק היום ומדינת ישראל תיאלץ להביא חרטים סינים, ולא רק מהנדסים.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין), הסטודנט אהרן דויטש (במרכז) ושר התמ”ת, בנימין בן אליעזר. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

קרן מיראג’ תרמה לטכניון תרומה ייחודית של 12 מיליון דולר להקמת המכון; תפתח בו תוכנית ה- EMBA הבינלאומית הראשונה בישראל למנהלים מתחום ההיי-טק

מכון מיראג’-טכניון לעסקים בינלאומיים יוקם בתל אביב בעזרת תרומה בסך 12 מיליון דולר של קרן אנדריי וקתרין מיראג’ מקליפורניה. במכון, אשר יחל לפעול בשנת 2010 תפעל תוכנית ה-EMBA הבינלאומית הראשונה בישראל למנהלים מתחום ההיי-טק. כל הקורסים בתכנית יתקיימו בשפה האנגלית. כמו כן יפעלו במכון שלושה מרכזים אשר יערכו מחקר, פיתוח מדיניות מסחר בינלאומית והכשרת המנהיגות העסקית הישראלית, תוך התמקדות בשוקי המפתח – ארה”ב, אסיה ואירופה.

קרן מיראג’, היא קרן אמריקנית משפחתית שפאול מיראג’ הקים בשנת 2004, ומטרתה לתרום לחיזוק יחסי המסחר בין ישראל לארה”ב ולשיפור ההיכרות של אנשי העסקים הישראלים עם הכלכלה האמריקאית ודרכי התנהלותה. הקרן שמה לעצמה מטרה לקדם ולפתח מנהלים ישראלים והיא מארגנת שני סמינרים שנתיים של מנהלי חברות ישראליות ויזמים, המגיעים לעשרה ימי השתלמות בקליפורניה וסמינר שנתי אחד, הנמשך שלושה שבועות, בו לוקחים חלק תלמידי MBA ישראלים. מאז הקמתה השתתפו בסמינרים של הקרן יותר מ-225 אנשי עסקים וסטודנטים ישראלים. בראשותו של חבר הנאמנים עומד רון גוטלר, יו”ר נייס מערכות, והוא כולל אנשי כלכלה ועסקים מהמובילים במשק הישראלי. התוכנית נחשבת למוצלחת ויוקרתית ביותר בקרב תלמידי תכנית ה-MBA בישראל.

בעקבות פעילותה, הגיעה הקרן להבנה כי הצמיחה הכלכלית העתידית של ישראל תלויה ביכולתה להמשיך ולראות בהיי-טק את מנוע הצמיחה המרכזי שלה, כך שתוכל להתחרות באופן מוצלח בשוקים בינלאומיים.  מתוך רצון לסייע בבניית מערך של מנהיגות בעלת ניסיון, מומחיות ומקצועיות גבוהה בזירה הבינלאומית, זיהתה הקרן צורך בהכשרת מנהלי עסקים בתחום ההיי-טק, אשר באים מרקע של הנדסה או תוכנה. כדי לענות על צורך זה, גיבש צוות מיוחד של הקרן והטכניון במשך שנתיים תוכנית לימודים IEMBA בינלאומית חדשה וייחודית אשר תלמד באנגלית בלבד.

התכנית תמשך 18 חודשים ותפגיש את הסטודנטים עם בכירי המרצים והאקדמאים בעולם, מובילי מדיניות כלכלית ברחבי תבל ומנהלים מובילים מתחום ההיי-טק מישראל ומהעולם תוך ניצול מערך ההיכרויות והקשרים של אנשי הקרן עם עולם ההי טק. התכנית תשלב בין תיאוריה ופרקטיקה ותתמקד בהכשרת דור המנהלים הנוכחי והעתידי בתחום ההיי-טק, בבניית אסטרטגיה בינלאומית להעצמת השיווק וההחדרה של מוצריהם בצורה אפקטיביות ויעילה לאזורי מפתח בעולם, כמו ארה”ב, אסיה ואירופה.

המועמדים להשתתף בתכנית הם בוגרי תואר ראשון מצטיינים בתחומי ההנדסה והמדעים ומהנדסים ומדענים הנמצאים כבר במסלול ניהולי בחברות היי-טק. בוגרי התכנית אשר יהפכו לעמיתי קרן מיראג’ יזכו לליווי שוטף ותמיכה בבנייתם כמנהיגים בתחום ההיי-טק.

בנוסף לתכנית ה EMBA, יוקמו במכון 3 מרכזים בינלאומיים אשר יתמקדו בשווקי ארה”ב, אסיה ואירופה. המרכזים יובילו מחקרים אשר יערכו על ידי האקדמאים המובילים בתחומי הכלכלה ומנהל עסקים בישראל ויזמו כנסים ופורומים אשר יסייעו למנהיגות העסקית ולמקבלי ההחלטות המדיניים להעריך מדיניות קיימת ולפתח מדיניות מסחר בינלאומית חדשה. כמו כן יערכו המרכזים הכשרות למנהלים מובילים בהיי-טק המעוניינים להרחיב את יכולות היצוא של חברתם ולהעצים את חדירתה לשוקי ארה”ב, אסיה ואירופה.

נשיא הטכניון פרופ’ יצחק אפלויג, אמר: “אני מעריך כי תכנית ה- EMBA תהפוך בתוך זמן קצר לתכנית בינלאומית מובילה אשר תזכה לדירוג בינלאומי גבוה. התכנית, הראשונה מסוגה בישראל, עונה על הצורך של הקהילה העסקית הישראלית לתואר בעל ערך מוסף ממוקד אסטרטגית”.

פאול מיראג’, מייסד הקרן, אמר: “בהתחשב בגודלה של אוכלוסיית ישראל, הדחיפה להקמת חברות סטארט-אפ חדשות לצד צמיחתן של הקיימות תהיה תלויה בחדירה יעילה לשוקי מפתח כארה”ב, אסיה ואירופה. זה מצריך בניית מנהיגות עסקית מובילה, מוכשרת ומיומנת. ראינו בטכניון את הפרטנר המתאים ביותר להכשיר את הדור הבא של מנהיגי ההיי-טק בישראל”.

חור שחור שנוצר על ידי מדען בטכניון לא יחריב את כדור הארץ, אבל הוא עשוי לשכך מעט מהרעש שעל פניו

באמצעות עיבוי בוזה-אינשטיין יצרו המדענים חור שחור לגלי קול. המחקר החדש עשוי לסייע למדענים ללמוד עוד על חורים שחורים גלקטיים ולאשש את קיומה של קרינת הוקינג, שעדיין לא התגלתה.

אחד המניעים לבניית מאיץ החלקיקים הגדול – LHC, שנמצא ליד ז’נבה, שהופעל בספטמבר האחרון, הוא הרצון לבחון את נכונות השארתו הידועה של סטיבן הוקינג, שטרם הוכחה, לפיה חורים שחורים, חרף הגדרתם כגופים שמימיים שאינם פולטים דבר, מפיצים קרינה, לרבות חלקיקי אור. אבל, אם לא יצליחו מפעילי ה – LHC להשיבו לפעולה במהירה, יתכן שאפשר יהיה למצוא את מה שמכונה “קרינת הוקינג” בניסוי שבוצע לאחרונה במעבדה בפקולטה לפיסיקה בחיפה.

“חור שחור קולי דומה לחור שחור גלקטי כיוון שהגלים נשאבים פנימה ואינם יכולים לברוח”, אמר ד”ר ג’ף סטיינהאור, ראש קבוצת המחקר. “ההבדל היחיד הוא שכאן אנו משתמשים בגלי קול במקום בגלי אור”.כדי ליצור את החור השחור הקולי נדרשו המדענים ליצור קודם לכן עיבוי בוזה-איינשטיין – עננה של אטומים שקוררו כמעט לאפס המוחלט. אטומים אלה מתנהגים כמו גל אור. המדענים הישראלים יצרו בפועל שתי עננות של אטומי רובידיום 87, שצוננו לכמה ננו-קלווין והופרדו במרווח קטן.

הרווח הוא הסוד. רווח זה, המכונה “היפוך צפיפות”, יוצר אזור של צפיפות נמוכה מאוד, המאפשרת לאטומים לנוע בין  שתי העננות, ללא הפרעה, במהירות של כשלושה מילימיטר בשנייה – יותר מפי 4 ממהירות הקול. זהו היפוך כי בניגוד לאטמוספירה של כדור הארץ, שם העננים קלים יותר מן האוויר שמתחתם, העננים בעיבוי בוזה-אינשטיין צפופים יותר מהחלל שמתחתם. מאחר והאטומים שנעים בין העננים מהירים מן הקול, כל גל קול שינסה לברוח החוצה יישאר מאחור, ולא יצליח לעבור מעבר למה שמכונה “אופק ארועים” – השפה המגדירה את גבולות החור השחור. “זה כמו מישהו שמנסה לנוע לאט נגד זרם מהיר”, כדברי ד”ר סטיינהאואר. “גלי הקול מפגרים כיוון שהזרם נע מהר יותר מהגלים”.

מדענים צפו בחור השחור הקולי במשך שמונה מילי-שניות, באמצעות לייזרים. מאחר שזהו חור שחור קולי, ולא חור שחור אמיתי, גלי אור, הנעים במהירות גבוהה בהרבה מזו של גלי קול, יכולים לברוח ממנו ולאפשר את הצפייה בתופעה.

לדברי ג’יימס אנגלין, פרופסור ב- Technische Universitat Kaiserslautern, מדענים בגרמניה, ארה”ב ואוסטרליה ניסו ליצור חור שחור קולי מאז שהפיסיקאי הקנדי ביל אונרו העלה את הנושא תיאורטית. אבל סטיינהאור ועמיתיו היו הראשונים שהצליחו ליצור חור כזה בפועל.

“הניסוי של ג’ף מאשר שאכן ניתן ליצור שטף על-קולי יציב בגז סופר-פלואידי”, אומר אנגלין. “המחקר יתן לנו פרספקטיבה חדשה על כמה נושאים עמוקים הקשורים במכניקה קוונטית, תרמודינמיקה וכבידה””.
קרינת הוקינג, שנובאה לראשונה על ידי הפיסיקאי סטיבן הוקינג ב-1974, היא קרינה הנפלטת, תיאורטית, מאזור אופק המאורע של החור השחור. קיומה פירושו שחומר יכול לברוח מחור שחור אמיתי.  במצב כזה, אם כמות החומר שתיפלט מחור שחור גדולה מכמות המסה הנכנסת, החור השחור ייעלם בסופו של דבר. למרות מאמצים ממושכים ורבים לא הצליחו מדענים להוכיח עד כה את קיומה של קרינת הוקינג. על פי התיאוריה, קרינת הוקינג נמוכה מעט מהטמפרטורה של קרינת הרקע בחלל, ולכן קשה לאתרה.

ד”ר סטיינהאור מתכנן להשתמש בחור השחור הקולי על מנת לאשר את קיומה של קרינת הוקינג, שכאמור נובאה אך טרם נצפתה.

בחור שחור קולי, המקבילה של קרינת הוקינג היא עננה של פונונים, שהם חבילות רווטות של אנרגיה המתנהגות כחלקיקים. פונונים שבורחים מחור שחור ניתנים לאיתור בקלות, כעננה קטנה בין שתי העננות הגדולות של עיבוי בוזה-אינשטיין, או בדרך קשה יותר, כעננה אחת הרובצת על עננה אחרת. “גילוי של עננת פונונים כזו לא יהיה הוכחה מוחלטת לקרינת הוקינג, אבל היא תוסיף ראיה נסיונית לקיומה”, אומר ד”ר סטיינהאור.

“מדובר בהבנה של חוקי הפיזיקה הבסיסיים,” הוא מוסיף. “לא ברור לי במה יועיל המחקר לחיי היום יום, אבל אנחנו, כבני אנוש, רוצים להבין כיצד פועל היקום”.

בתמונה:  ד”ר ג’ף סטיינהאור, ראש קבוצת המחקר