סקר גללים מקיף שערך עודד נצר, מאסטרנט בטכניון, ב-122 אתרים בנגב, הביא לפיתוח מודל תפוצה של הפרא האסיאתי  (Equus hemionus) בנגב. הפרא מוגדר כמין בסכנת הכחדה. בין השנים 1982-1993 ביצעה רשות הטבע והגנים פרוייקט השבת הפרא לטבע, למכתש רמון ולנחל פארן. כיום מוערכת אוכלוסיית הפראים בנגב ב-150 פרטים ויותר, אך מידע מדוייק על העדפות בתי הגידול של הפרא בנגב ומידת ההתאמה של איזורים שונים בנגב למחייתו – לא היה קיים עד כה. המודל שפיתח עודד נצר בעבודת המאסטר שלו, בהנחיית פרופסור יוחאי כרמל מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ופרופסור שירלי בר-דוד מהמכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון, כולל מפת תפוצה הסתברותית בקנה מידה מפורט, עבור הפרא בנגב.

עודד נצר עשה עבודת שטח יסודית, במרוצתה שהה בנגב ימים רבים. התוצאה – מפה הסתברותית של תפוצת הפרא, ברזולוציה של עשרה מטרים, המתארת את ההסתברות לנוכחות פרא בכל יחידת שטח. ממפה זו ניתן להסיק על העדפות המחיה המרחביות של הפרא בנגב.

גורמים שנמצאו כמשפיעים ביותר על תפוצת הפרא על פי תוצאות המודל, הם אחוז כיסוי צמחיה מעוצה ברדיוס של מאה מטרים (47.5%), שיפוע המדרון (29.1%), לחות בחודש אוגוסט (9.1%) ומרחק ממקורות מים קבועים (3.9%). “התוצאות מעידות על החשיבות הרבה של כיסוי צומח והטופוגרפיה לבית הגידול של הפרא”, אומר עודד נצר. “ממצאים אלה תורמים להבנה מעמיקה יותר של העדפות בתי הגידול של הפרא ויכולים לשמש כבסיס להערכה של כיווני התפוצה העתידים של מין זה, ולאיתור איזורים הדרושים לשימור בכדי להבטיח את שרידותו בטבע לאורך זמן”.

בתמונה: הפרא האסיאתי בנגב. צילום: עודד נצר

סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון תכננו מרכז מבקרים בכפר הנוער “הדסה נעורים”. ביוזמה משותפת של הכפר והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניוןהוחלט שהתרגיל המסכם בקורס מבוא לתכנון ארכיטקטוני של השנה הראשונה יהיה תכנון מרכז המבקרים בכפר.

נבחר אתר ייחודי הנמצא בקצה ציר הכניסה לכפר, פונה לים ומהווה שער כניסה לטיילת המתהווה.

הסטודנטים התמודדו עם צורת המבנה, אופן העמדתו ביחס לטופוגרפיה, הגדרת החללים ותפקודם. הם התבקשו להתאים את המבנה לצרכי המשתמשים וליצור עבורם מקום חוויתי, תוך התייחסות לתנאים הסביבתיים והאקלימיים. פיתוח שטחי החוץ והקשרים בין פנים לחוץ היוו מרכיב חשוב בתרגיל.

לצורך הכרת דיירי המקום והאנשים המלמדים ומנהלים את המוסד, שהו הסטודנטים במשך יומיים בכפר הנוער, וקיימו פעילויות לימודיות שונות בהנחיית מורים מהפקולטה ובשיתוף תלמידי הכפר. ההיכרות עם המקום והמעורבות הרגשית העמיקו והעשירו את העבודות ואת השיח האדריכלי/חברתי סביבן.

דיון בעבודות הסטודנטים התקיים בטכניון בסוף חודש יוני, ומתוך העבודות שהוגשו נבחרו 18 עבודות שהוצגו בתערוכה בכפר.

התערוכה נפתחה בשבוע שעבר באירוע חגיגי רב משתתפים בו נכחו הסטודנטים והמנחים מהטכניון, תושבי “הדסה נעורים”, מדריכים, תלמידים וחברי הנהלת הכפר. לסטודנטים ניתנה הזדמנות להציג את עבודותיהם בפני “הלקוחות” ותושבי הכפר קיבלו משב רוח רענן , יצירתי ומלא אנרגיה.

כפר הנוער “הדסה נעורים” נוסד בשנת 1948 ויועד מראשית דרכו לטיפול בילדי עולים. הוא ממוקם על חוף הים בסמוך למושב בית ינאי ומשתרע על שטח של כ-400 דונם. הכפר מנוהל כעמותה עצמאית ללא כוונות רווח, בבעלות משותפת של הסוכנות היהודית וארגון נשות הדסה.

כיום מתחנכים בכפר כשלוש מאות חמישים נערים ונערות, כ- 200 מהם בתנאי פנימייה.

בנוסף לביה”ס התיכון פועלים בכפר מכללה ללימוד מקצועות הרכב והמרכז הלאומי לאתלטיקה קלה. כמו כן מופעלות במקום תכניות חינוך ייחודיות של הסוכנות היהודית ובשיתופי פעולה עם חברות מסחריות ועם צה”ל.

הצוות החינוכי בכפר פועל ליצירת תמונת עתיד מיטבית למתחנכים. קהילת תושבי הכפר מתגבשת כקהילה חינוכית הרואה את יעודה בהעצמה והעשרה של בני הנוער. לצד החינוך הטכנולוגי המאפיין את המקום פועל הצוות לקיום סביבת חיים ברת קיימא המבוססת על פיתוח ידע אקולוגי לשם יצירת סביבה ביתית, חברתית וכלל אנושית בריאה יותר.

בסביבה כזו יוכלו הנערים להיות פעילים ויצרניים, דבר שיחזק את תחושת השייכות שלהם ויצור גאווה עצמית וסיפוק. בימים אלה מפותח מתחם ובו פינת חי, חקלאות ימית (גידול ורביית דגי נוי) וחממה לגידול תבלינים וצמחי מרפא.

הנהגת המקום שוקלת הקמת מרכז מבקרים חינוכי תיירותי שיקבל את באי הכפר, יציג את התכנים החינוכיים, את התפיסה הקהילתית, את פעילות הנוער ויכלול מיזמים כלכליים של הנערים. המרכז ישמש הן לאירוח קהלי מבקרים שונים (תיירים, תורמים, מועמדים להרשמה, תושבי הסביבה) והן להתכנסות, מפגשים חברתיים, בילוי ועבודה של חברי הקהילה והנערים.

תלמידי “הדסה נעורים” בחרו את העבודות המצטיינות והסטודנטים מהטכניון שזכו במקום הראשון, נעה פרנקפורט ודניאל הרשקוביץ, הוזמנו להתארח בכפר לסוף שבוע.

המורים המלמדים את המקצוע: ארכ’ רונית ביטון (יוזמת הרעיון), ארכי’ אודי בלפרמן, ארכ’ אורן גולדשטיין, פרופסור רבקה השמשוני (מרכזת), ד”ר אריאל טיבי, ארכ’ יהודית מנספלד, ארכ’ דורית פרשטמן, ארכ’ קרן שוהם.

בתמונה: בחירת העבודה הזוכה. צילום: גיא שחר, דוברות הטכניון

לשם השוואה: כיום מגיעים 15 אוטובוסים בשעת השיא למחנה צריפין, שיפונה עם המעבר לעיר הבה”דים

“אם לא תיבנה תחנת רכבת חדשה בצומת הנגב – בשעת השיא יידרשו 90 אוטובוסים להבאת החיילים לעיר הבה”דים”.  כך  העלו חוקרי הטכניון מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

במחקרו “השפעת מעבר מחנות צה”ל  לנגב על דפוסי הנסיעה בדרום”, מדגיש המאסטרנט סרי מנסור כי הקמת תחנת הרכבת בצומת הנגב הכרחית. “עשרות אלפי חיילים יגיעו לדרום הארץ במקום למרכזה”, הוא אומר. “לאוכלוסיה זו תכונות מיוחדות בהשוואה לכלל האוכלוסיה. רוב החיילים מגיעים לבסיסיהם בתחבורה ציבורית. אנשי הקבע מגיעים לבסיסים כמו כל אזרח המגיע למקום עבודתו, רבים מהם בכלי הרכב העומדים לרשותם או ברכבם הפרטי, דבר שיעמיס אף הוא על התשתית התחבורתית בדרום”.

סרי מנסור, מהנדס איש צבא הקבע, ערך את מחקרו בהנחיית פרופסור שלמה בכור מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. הוא סקר 686 חיילים בשעת השיא במחנה צריפין, על כל שעריו והעלה כי 25% מחיילי החובה מגיעים לבסיס ברכבם הפרטי, מול 60% מאנשי הקבע. אם כל אלה יגיעו לעיר הבה”דים בשנת 2015, אז יגיע כביש 6, על פי התכנון, עד צומת שוקת, יווצר צואר בקבוק בנקודת ההתחברות שלו לכביש מספר 40. “כביש מספר 40 יהיה עמוס מאוד ויש לשדרגו לקראת המעבר לנגב”, אומר החוקר.

בתרחיש לשנת 2030 המצב אף יחמיר. בעוד שבשנת 2015 תורגש הקלה תחבורתית באיזור צריפין, הרי ש-15 שנים לאחר מכן יגבר שם הלחץ עקב בניה של רבי קומות המתוכננת על השטח שיתפנה. גם באיזור הדרום יהיה לחץ תחבורתי רב בשנת 2030, שכן בבאר שבע מתוכננות שכונות מגורים חדשות ואזורי תעסוקה נוספים.

“אם תהיה תחנת רכבת בצומת שוקת, אנו צופים שברכבת יסעו 85% מחיילי החובה ו-70% מאנשי הקבע”, אומרים חוקרי הטכניון. “אם לא תוקם תחנת הרכבת, גם 90 האוטובוסים לא יצליחו להביא את כל החיילים לבסיסיהם בזמן, בגלל העומס הצפוי בכבישים”.

כיום נוסעים באיזור זה חמישה אוטובוסים בלבד בשעת השיא ומגיעה רכבת אחת לבאר שבע בשעה זו. אם תקום תחנת הרכבת בצומת שוקת, יהיה צורך בעוד 15 אוטובוסים, וזו משימה ברת ביצוע.

“גם כביש עוקף באר שבע, המתוכנן ממערב לעיר, יהיה עמוס מאוד ויש להיערך ולסלול אותו כציר מהיר לקראת הגעת אלפי חיילים לבסיסיהם בדרום”, מדגיש סרי מנסור. “אולם נקודת התורפה העיקרית היא התמזגות כביש 6 עם כביש 40 והמשך מתוכנן לשנת 2030 של כביש 6 מצומת להבים לכיוון צומת שוקת”.

יודגש כי לא נמצאה בספרות המקצועית התיחסות להסעת חיילים בלבד והמחקר התבסס על התאמת המתודולוגיה המתיחסת להסעת האוכלוסיה הכללית.

כ-50% מהמלגות יוקצו לנשים

תוכנית המלגות של מוטורולה פועלת בארץ כבר 10 שנים. השנה חל גידול של 15% בהיקף הכספי של המלגות והסכום שמוטורולה הקצתה יגיע ל-מיליון ₪. על פי החלטת החברה, לפחות 50% מהמלגות יוקצו לסטודנטיות במטרה לעודד כניסת נשים לתעשיית ההייטק .

בחודשים פברואר-מרץ תעניק “מוטורולה סולושנס ישראל” מלגות ליותר מ-100 סטודנטים מצטיינים להנדסה ומדעי המחשב בטכניון, באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בהמשכה של 2011 תחולקנה 50 מלגות נוספות במספר מכללות ברחבי הארץ. המלגות יינתנו במקצועות הנדסת אלקטרוניקה, מערכות תקשורת, מכאניקה, תעשיה וניהול ומדעי המחשב.

שמעון דיק, נשיא מוטורולה ישראל, ציין את הגידול המתמיד בהיקף המלגות שמחלקת החברה בארץ ואת מחויבותה  להרחבת היקף ההכשרה הטכנולוגית בישראל ולקידום נשים בתחום: “צו השעה הוא לעודד מצוינות ולסלול את דרכם של צעירים וצעירות  ללב העשייה הטכנולוגית של ישראל. חשוב לעודד ולתמוך בצעירות ובצעירים  מכל שכבות החברה הישראלית לבחור במסלול לימודים טכנולוגיים באקדמיה ובעיקר לחזק את מעמדם של הנשים. לתעשיית ההיי-טק הישראלית יש תרומה משמעותית לחוסנה הכלכלי ולתדמיתה הטכנולוגית של המדינה בעולם. ככל שיגדל מספר הבוגרים בתחומים הטכנולוגיים כך נחזק את תעשיית ההיי-טק הישראלית ונעמיק את עוצמתה הטכנולוגית הכוללת של המדינה”. שמעון דיק גילה כי גם לו עזרו כאשר למד הנדסת חשמל בטכניון.

פרופסור פאול פייגין, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, אמר כי הקשר של הטכניון עם חברת מוטורולה הוא קשר חם, הדוק ורב שנים, המשתבח עם הזמן.  “כבר בשנת 1981 תרמה החברה למעונות סטודנטים בטכניון, בשנת 1982 היא תרמה לקליטת חברי סגל חדשים (היא הבינה כבר אז עד כמה חשובה המלחמה בבריחת המוחות מהארץ) ובשנת 1983 – לציוד לפקולטה למדעי המחשב. מאז תרמה החברה לטכניון רבות, וגם נתרמה – שכן מאות, אם לא אלפי בוגרי טכניון, עבדו ועובדים בחברה. אכן, ההשקעה בסטודנטים שלנו היא השקעה טובה, היא השקעה בעתיד תעשיית ההי-טק הישראלית, היא השקעה בעתיד המדינה ובעתיד כולנו”.

יהודה פורת, סגן נשיא מוטורולה ישראל למשאבי אנוש, אמר כי החברה רוצה לסייע לאנשים טובים, ומקבלי המלגות הם אכן אנשים טובים שחשוב להשקיע בהם.

בתמונה: שמעון דיק (במרכז) וראשי מוטורולה והטכניון מעניקים את המלגות. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון.

חוקרי הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם גילו גן המעורב בסיכון מוגבר למחלת כליות באנשים ממוצא אפריקני

חוקרי הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה גילו גן אשר מעורב בסיכון מוגבר למחלת כליות באנשים ממוצא מערב אפריקני. הגילוי פורסם בכתב העת המדעי Human Genetics.

פרופסור קרל סקורצקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, ומנהל פיתוח הרפואה והמחקר ונפרולוג בבית החולים רמב”ם, מסביר כי מחלת כליות כרונית משפיעה על חייהם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. מחלת כליות כרונית גוררת תסמינים רבים ובעיות בריאותיות ועלולה להוביל בסופו של דבר לכשל כלייתי, המצריך מתן דיאליזה או השתלה באותם אזורים בעולם שטיפולים אלה זמינים. טיפולים חיוניים אלו יקרים, ולמרות שהם מצילי חיים, חולים עדיין סובלים מירידה בתוחלת ואיכות החיים. משערים כי מבין חצי מיליון חולי הדיאליזה בארה”ב, לאזרחים ממוצא אפריקני הסיכון ללקות במחלת כליות גדול פי ארבע, ואלו חולים ממוצא היספני – הסיכון ללקות במחלת כליות גדול פי שניים יחסית לכלל האוכלוסייה. המחקר מראה כי גן APOL1, מרכיב בחלקיק נושא השומנים בדם  HDL, מעורב בסיכון המוגבר למחלת כליות באותה אוכלוסייה.

הגילוי עורר עניין רב בקהילה המדעית העולמית, המבקשת למצוא את הקשר הגנטי שיוצר סיכון מוגבר בקרב האוכלוסייה האפריקנית למחלת כליות ולהיזקקות לדיאליזה או השתלה. זיהוי הגן הנכון המגביר את הסיכון – הכרחי להבנת הסיבה הבסיסית לאותו סיכון מוגבר, ויאפשר לפתח אסטרטגיות למניעה או האטה של הכשל הכלייתי. בשנתיים האחרונות התמקדו עשרות מחקרים בגן המכונה MYH9, כגן האחראי להבדלים האלה בין אוכלוסיות, אבל לא זוהו מוטציות שעשויות להיות אחראיות לקשר הזה. בשל כך החליטו חוקרי הטכניון ורמב”ם לחפש מעבר ל-MYH9, וזאת באמצעות בחינה ממוחשבת של מאגר מידע המכונה “פרוייקט אלף הגנומים”. המידע שנאסף, יחד עם תוצאות שהושגו בניתוח DNAשל 955 אפרו-אמריקנים והיספנו-אמריקנים ו-676 אנשים מ-12 קהילות באפריקה, הוביל את החוקרים  לשינויים גנטיים ספציפים בגן APOL1, כגורמים (ולא רק סמנים גנטיים) לאותו סיכון מוגבר למחלת כליה בקרב יוצאי מערב אפריקה. רכיב מרכזי בזיהוי המוטציות ב-APOL1, בהקשר של כשל כלייתי, היה היעדרן של מוטציות אלה ב-306 אתיופים שנבדקו. כמה ממחברי המאמר הנוכחי כבר דיווחו בעבר כי אתיופים מוגנים יחסית ממחלות כליה. התגלית הנוכחית מספקת הסבר ביולוגי להגנה זו. השכיחות המוגברת של המוטציות במערב אפריקה נבעה כנראה מכך שאותן מוטציות המסכנות את נושאיהם במחלות כליה כיום, נתנו בעבר הגנה מפני מגיפות זיהומיות.

המוטציות האמורות ב-APOL1משנות ככל הנראה את צורתם ואת תפקודם של חלבונים המקודדים על ידי הגן, וכך פותחים חלון לפיתוח טיפולים ודרכי מניעה, בתקווה שבכך יצומצם הצורך בדיאליזה ובהשתלה ותגדל תוחלת החיים של חולי כליות. בנוסף, ממצאים אלה פותחים שדה מחקר חדש – חקר משפחת הגנים APOLלמחלות כליה בכלל, ולגילוי מוטציות נדירות יותר בגנים ממשפחת APOL, שעשויות גם הן לגרום מחלות כליה בקבוצות אוכלוסייה רבות.

גן APOL1ידוע במעורבותו בעמידות למחלת השינה האפריקנית – מחלה הנגרמת על ידי טפילים התוקפים את המוח וגורמים, בסופו של דבר, תרדמת ומוות. מחלה זו עדיין נפוצה באזורים מסוימים באפריקה, ונחשבת לסיבה מרכזית בתמותה באפריקה. עובדות אלו גרמו לחוקרים לשער כי סיכון מוגבר לכשל כלייתי בין אנשים ממוצא אפריקני החיים כיום בצפון אמריקה עשוי להיות קשור להגנה שמספקים שינויים גנטיים בגן APOL1מפני מחלת השינה האפריקנית ואולי מפני מחלות אחרות.

חוקרי הטכניון ורמב”ם אומרים כי השלכות רפואיות מיידיות הקשורות לסריקה הן זיהוי מוקדם של סיכון לכשל כלייתי, הבנת הסיבה ליתר לחץ דם באוכלוסיות סיכון, בדיקה גנטית של APOL1בהשתלת כליה מקבוצות סיכון, ולדגש מוגבר על הורדת גורמי סיכון סביבתיים לכשל כלייתי בקבוצות סיכון ע”פ בדיקה גנטית. האתגר במחקרים עתידיים הוא להרחיב את הקישורים האפידמיולוגיים, הביולוגיים והרפואיים בין וריאציות של גן APOL1והסיכון לספקטרום רחב של מחלות כליה, ולהגיע לטפול מניעתי מבוסס על הבנה ביולוגית.

רכישת העיתון תחזק את הקשרים עם האגודה הישראלית לכימיה

כתב העת הישראלי לכימיה, Israel Journal of Chemistry, ייצא לאור על ידי Wiley-VCH, הזרוע המו”לית של  “ווילי” הממוקמת בויינהיים, גרמניה. Wiley-VCHרכשה את כתב העת בשלהי 2009, במלאת יובל לתחילת הקשר המדעי בין ישראל לגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. כתב העת הישראלי לכימיה חוגג את גליונו החמישים בשנה הנוכחית, והוא הפרסום הרישמי של האגודה הישראלית לכימיה. גיליון ינואר 2010 יצא לאור לאחרונה, והוקדש לכימיה של הריבוזום – מחוה לחתני פרס נובל בכימיה לשנת 2009, הפרופסורים עדה יונת, וקטרמן רמקרישנן ותומס סטייטס.

כתב העת מתמקד בנושאים אקטואליים, שכל אחד מהם נערך על ידי עורך-אורח ומכיל בעיקר מאמרי ביקורת מוזמנים. הגיליונות הבאים יסקרו אלקטרו כימיה אורגנית (מחווה לפרופסור אלן בארד, חתן פרס וולף לשנת 2008),  ,metal-catalyzed cross-coupling reactionננו-שפופרות וננו-מבנים. מערכת העיתון כוללת 12 כימאים ישראלים נודעים, ובוועדה המייעצת חברים 30 איש, 18 מהם חתני פרס נובל.

עורך כתב העת, פרופסור אהוד קינן מהפקולטה לכימיה בטכניון, הוא נשיא האגודה הישראלית לכימיה. לדבריו, “ההיסטוריה של כתב העת הישראלי לכימיה מייצגת מיקרוקוסמוס המאפיין את ההתפתחות המדהימה של המדע במדינת ישראל. כתב העת שרד ושגשג במים סוערים הודות למאמציהם ולמסירותם של כימאים נלהבים, ביניהם פליקס ברגמן, גבריאל סטיין, אהרון קציר, שלום שראל וחיים לבנון. כעת ייהנה כתב העת מן המומחים המסורים ב-Wiley-VCHואני משוכנע שמאמצינו המשותפים יביאו לאיכות גבוהה ולנראות בינלאומית נרחבת”.

סטיבן מירון, סגן נשיא ב-Wiley & Sons, מוסיף: “אנחנו שמחים מאוד להיות המו”לים של כתב העת הישראלי לכימיה, כתב עת נפלא שחיזק את קשרינו עם כימאים רבים ומשפיעים מישראל. שותפותנו עם האגודה הישראלית לכימיה משלימה את השותפויות החזקות שלנו עם אגודות כימיה באירופה ובאסיה”.

כתב העת, שהיה בעבר ירחון, יצא כבר בשישה גליונות השנה. מאמרים מסוימים יפורסמו לפני פרסומו של הגיליון כולו.

חברת “איירבייס” מפתחת ומפעילה מערכת המספקת מידע ושירותים הקשורים בזיהום אוויר

חממת “גרנות” השקיעה שני מיליון שקלים בחברת “איירבייס” המפתחת ומפעילה חיישנים אשר מגלים זיהום אוויר. ראשי החברה השתתפו בפרוייקט “טכניון לחיים” של ארגון בוגרי הטכניון. לדעת היזמים, מדובר בטכנולוגיה אשר תשנה את כללי המשחק ואת האופן שבו אנשים מבינים את הסביבה ומתייחסים אליה, טכנולוגיה המציידת אותם במודעות ובאמצעים המעשיים הנדרשים כדי לשנות את האוויר שהם נושמים.

“איירבייס” (Airbase) היא חברת הזנק המתמקדת בהזדמנות העסקית הגלובלית לסייע לצרכנים להפחית את השפעתו של אוויר מזוהם על בריאותם, ולהגביר את השקיפות (המוגבלת מאוד כיום) בענייני זיהום אוויר. החברה מתכננת פיתוח והפעלה של מערכת המספקת מידע ושירותים הקשורים בזיהום אוויר. הטכנולוגיה שפיתחה תאפשר לצרכנים להגביר באופן משמעותי את מודעותם למצב האוויר בסביבתם ותעניק להם כלים מעשיים להגן על בריאותם ועל בריאות משפחותיהם.

“איירבייס” מתכננת לספק לאנשים מכל רחבי העולם גלאים זולים לגילוי אוויר מזוהם. באמצעות רשת זו היא תצבור מידע ותפיץ אותו במגוון ערוצים ודפוסים, בין השאר באמצעות אתרי אינטרנט של חברות ולמכשיריהם הניידים של לקוחות. המידע יעובד באמצעות אלגוריתמים, ויאפשר לאנשים לנקוט צעדים פשוטים שיצמצמו את הסיכון שמציב זיהום האוויר לבריאותם ולרווחתם. הדגש הוא על פעולות מתקנות שקל להבינן.

לדברי מנכ”ל החברה, עירד קונרייך, קהל היעד הראשוני כולל משפחות שבהן קיימות מחלות של כלי הדם וכלי הנשימה, בעיקר משפחות בהן הילדים סובלים ממחלות אלו. משפחות אלו חשופות במיוחד לזיהום אוויר, וצפויות להיות בין הרוכשים המוקדמים של שירותי “איירבייס”. בארה”ב נמצאים כמאה מיליון איש בקטגוריית הסיכון הגבוה. חלון ההזדמנויות של החברה הוא הצומת שבו נפגשים איכות האוויר ושוקי הטיפול הרפואי – שוקים של מיליארדי דולרים.

החברה הוקמה בשנת 2010, וזכתה לתמיכת “טכניון לחיים ”  (Technion For Life – TFL), מיסודה של משפחת אגסי ובחסות ארגון בוגרי הטכניון ומרכז היזמות בטכניון, הפועל לעידוד היזמות. “טכניון לחיים” מפעיל מנטורים, בכירים בתעשיה, לקידום מיזמים. בין המנטורים שתמכו במיזם היה גיל טנא, יזם בתחום הקלינטק.

במסגרת התכנית למערכות אוטונומיות; בין השאר לומדים במרכז כיצד לכוון ארבה במעופו ו”מלמדים” טילים כיצד “לדבר” זה עם זה

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי המרכז “ימלא תפקיד מכריע במחקר שיתרום לביטחונה של מדינת ישראל”.

פרופסור מחקר דניאל ויס הודה למשפחת גולדשטיין על תרומתה, שאיפשרה את פתיחת המרכז. “אתם עוזרים לנו לשמור על ישראל”, אמר לבני הזוג גולדשטיין, ילדיהם ונכדיהם, שכולם נכחו בטקס. לדבריו, בקרוב תפתח התכנית למערכות אוטונומיות בטכניון מרכז נוסף – למערכות רפואיות.

ארנולד גולדשטיין אמר כי מדינת ישראל נמצאת תמיד בלבו ובלב רעייתו. “אנו רוצים שהיא תמשיך להתקיים בים העוינות בו היא שוכנת”, הוסיף. “רק הטכנולוגיה המפותחת שלה, שרובה באה מהטכניון – תשמור עליה”.

ד”ר גל ריבק, החוקר במסגרת המרכז החדש כיצד ניתן לכוון ארבה במעופו, אמר כי במקביל אכן ממזערים את הטכנולוגיה, כדי שהארבה יוכל לשאת אותה.

שבעה חוקרים נוספים מהטכניון העוסקים ברובוטיקה מתקדמת, הציגו את מחקריהם בפני התורמים.

בתמונה: מסוק זעיר ממעבדתו של ד”ר טל שימא, מוצג בפני ארנולד גודשטיין (מימין), ארלין גולדשטיין (משמאל) נכדיהם ונכדותיהם (בתווך). צילום: שלמה שהם, דוברות הטכניון

חוקרי הטכניון פיתחו הסבר ייחודי למנגנון ההשפעה של אולטרסאונד על התא החי; ממברנות התא קולטות אנרגיה מהאולטרסאונד ומתנפחות ומתכווצות במהלך הפעלתו

“המודל שפיתחנו מנבא שהממברנה התאית מסוגלת לספוג אנרגיה מכנית משדה האולטרסאונד ולתרגם אותה להתנפחויות והתכווצויות של החלל הפנים ממברני”, מסביר פרופסור איתן קימל מהפקולטה להנדסה ביו רפואית בטכניון. “פיתחנו מודל שבכוחו להסביר את המנגנון של האינטראקציה בין אולטרסאונד לרקמה ביולוגית. המודל משלב את הפיזיקה והדינמיקה של בועות עם ביומכניקה של התא ומאפשר להעריך את ההתנהגות הדינמית של הממברנה, העשויה משתי שכבות חד מולקולריות של שומן”.

לפני 15 שנים חשף פרופסור קימל, כשהנחה את ד”ר ויקטור פרנקל בעבודת הדוקטורט שלו, דגי זהב מורדמים לאולטרסאונד בעוצמה נמוכה וכבר אז הראה במיקרוסקופ אלקטרוני את ההתנפחות הזו של הממברנות בתאים בעור הדג. אולם רק עתה הוא הצליח להבין את פשרה, באמצעות המודל שפיתח, ביחד עם פרופסור שי שהם וד”ר בוריס קרסוביצקי. הפרופסורים קימל ושהם משתפים פעולה במחקר התגובה של תאי עצב לאולטרסאונד ומתמקדים בממברנת תא העצב.

“בעולם האולטרסאונד רווח ההסבר כי בעת הפעלת מכשיר האולטרסאונד נוצרות בועות גז קטנות (קוויטציה, Cavitation) אשר מתפוצצות כנגד פני השטח והן שאחראיות לשינויים בתאים וברקמה”, אומר פרופסור קימל. “ה-FDA(רשות התרופות האמריקנית) קבעה סף לחץ שמתחתיו לא צפויה הופעת בועות ואז גם הניחו שלא נגרמים נזקים. עד כה לא ידעו היכן נוצרות הבועות בגוף אותן ראו בעת הפעלת האולטרסאונד בעוצמה גבוהה. אנו מצאנו א

ת המקור לבועות. במקום שבו יש תאים שאינם כלואים מכל עבר ברקמה צפופה – יהיו בועות. אם נראה בועות בכלי דם, נדע שאלה הם תאי הדם והממברנות שלהם, שהגיבו לאולטרסאונד. ממברנות התא תחת אולטרסאונד נראות כמו שכבת ‘פצפצים’ באריזות. אבל זו שכבה דינמית שה’פצפצים’ שלה מתפשטים ומתכווצים עם פעולת אולטרסאונד”.

חוקרי הטכניון מזהים כר נרחב של יישומים רפואיים כמו החדרת תרופות דרך מחסום הדם-מוח, הפעלת עצבים בממשקים עצביים, דיכוי כאב, עידוד צימוח כלי דם, איחוי פצעים ועצמות. מצד שני, ייתכן ויתברר כי צריך יהיה להעריך מחדש את תחומי ההפעלה הבטוחה כדי למזער סיכונים בפעולת האולטרסאונד.”כשהממברנה נפתחת ונמתחת  – פועלים כוחות על התא העטוף בתוכה, על שלד התא ועל החלבונים שנמצאים בממברנה”, אומר פרופסור קימל. “פעולת האולטרסאונד משפיעה על תפקוד חלבוני התא, ועל חדירות הממברנה. בעוצמות מסוימות פעולה זו יכולה לעשות שינויים חיוביים בתא, ובעוצמות אחרות עלולים להיגרם נזקים. לכן אנו ממליצים להמשיך ולחקור בנושא, על פי המודל שפיתחנו”.

איורים: דוברות הטכניון

תוצאות ראשוניות טובות לניסוי המשותף לטכניון, למרכז הרפואי רמב”ם ולחברות   IBMו-AeroScout
בתרגיל פיקוד העורף נוסה לראשונה שימוש במערכת מיוחדת המאתרת רופאים וחולים בזמן אמת

תוצאות ראשוניות טובות לניסוי המשותף לטכניון, למרכז הרפואי רמב”ם ולחברות IBMו-AeroScout. בתרגיל הגדול שערך פיקוד העורף באחרונה, נוסתה לראשונה מערכת מיוחדת המבוססת על תגים-משדרים אלקטרוניים. התגים נענדים על ידי חולים וחברי סגל של המערך הרפואי ומאפשרים את איתורם בזמן אמת.

הניסוי נערך כחלק מפרויקט רחב היקף בין חברת IBM, הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם. “במהלך תרגיל פיקוד העורף ברמב”ם הצמדנו תגי RFIDלכ- 50 ‘נפגעים’ ו-55 אנשי צוות, רופאים ואחיות”, מספר פרופסור אבישי מנדלבאום מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. “זו הייתה יוזמתו של מנהל חדר המיון ברמב”ם, ד”ר שלמה ישראלית, אשר הציע לבדוק את המערכת לראשונה באירוע רב נפגעים. אנשי הצוות תוייגו לפני תחילת התרגיל. ל’נפגעים’ הוצמד התג במהלך התרגיל, וזאת על ידי סטודנטים מהפקולטה שלנו שתורגלו יום קודם. הנתונים שנאספו אפשרו לנו לעקוב, בזמן אמת, אחרי כניסות, יציאות ותנועה של אנשי צוות וחולים במתחם התרגיל. כרגע אנו מנתחים את הנתונים במעבדת הפקולטה – המעבדה להנדסת מערכות-שירות – כדי לבדוק את היתכנות שימוש הטכנולוגיה בתרגילים עתידיים דומים  ומערכות בריאות נוספות”.

את הניסוי – מהתכנון ועד הביצוע – ריכז דוקטורנט הפקולטה, יריב מרמור, בעזרתם הפעילה של ד”ר ישראלית, מנהל התפעול של חדר המיון קובי מוסקוביץ וחוקר IBMבועז כרמלי. הניסוי קיבל את ברכתם ועידודם של מנהל רמב”ם, פרופסור רפי ביאר, ושני סגניו –  ד”ר ירון בראל ופרופסור שמעון רייסנר, שגם עמד בראש התרגיל ברמב”ם. המערכת היא מתוצרת חברת AeuroScout ,החברה המובילה בעולם בתחום איכון וניטור מבוסס Wi-Fi  של ציוד ואנשים במרחב הארגוני.

מהתוצאות שהתקבלו עד כה התברר כיניתן לחסוך שעות עבודה רבות ולנהל באפקטיביות את הצוות הרפואי ממחלקה למחלקה. אחד הקשיים העומדים בפני הצוות הרפואי באירוע מסוג זה, הוא מעקב אחר מיקומם של החולים והצוות ברחבי בית החולים. גם חולים אשר נשלחים למחלקה מסויימת עשויים להמשיך לנוע ברחבי בית החולים ואיתורם אורך זמן רב. מלבד העובדה שאת זמן החיפוש ניתן לחסוך בלחיצה על מקלדת המחשב ולקבל תמונה מדוייקת אודות מקום הימצאם, הרי שגם את הצוות הרפואי ניתן לנייד ממחלקה אחת לשנייה רק מתוך התבוננות בנתון המתאר את היחס בין מספר החולים לרופאים. “ברגעים קריטיים מסוג זה, מענה מהיר יותר לחולה הוא ללא ספק אקוטי”, אומר שי גטניו, מנהל קו המוצרים בחברת “ארוסקאוט”.

“כרגע אנו מעבדים את הנתונים במעבדה להנדסת מערכות-שירות בטכניון – כדי לבדוק את היתכנות שימוש הטכנולוגיה בתרגילים עתידיים דומים  ומערכות בריאות נוספות “, מוסיף ד”ר מנדלבאום.

חברת IBM, הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם משתפים פעולה, כבר למעלה משנתיים, בפרויקט מחקרי שמטרתו – שיפור השירות הרפואי המוענק לחולים. לפרויקט שותפים סטודנטים וחוקרים בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, חוקרים במעבדות המחקר של חברת IBMבחיפה, וחברי צוות רפואי וסיעודי במרכז הרפואי רמב”ם. אחת ממטרות הפרויקט היא פיתוח תיאוריות וכלים המאפשרים מעקב מבוסס-נתונים אחר חולים, החל בתהליך קליטתם בחדר המיון ולאורך תהליך אשפוזם בבית החולים. המעקב אמור לאפשר תכנון, הצבה וניוד משאבים שונים (רופאים, אחיות, עובדי מעבדה, כח עזר) באופן מיטבי. החולים יזכו לכן לשירות רפואי הולם ומהיר, תוך חיסכון בעלויות וקיצור תורים. בנוסף, מפתחים בפרויקט כלים מגוונים המשלבים טכנולוגיות מידע מתקדמות, שיטות סטטיסטיות, מודלים של חקר ביצועים, הנדסת תעשייה – בראשותו  של פרופסור אבי שטוב, פסיכולוגיה – בהנהגת פרופסור ענת רפאלי, והנדסת גורמי אנוש – בניהולו של פרופסור דני גופר.  מטרת הפרויקט לתרום  לשיפור כולל במערך השירות הרפואי.

מדובר בפרויקט ייחודי שנולד בפגישות שהתקיימו במהלך 2006-7 בין דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פרופסור בועז גולני, לבין מספר סגני נשיא של חברת IBMשביקרו בארץ ומנהל מעבדותIBM  בחיפה, מר עודד כהן. חב’ IBMמקדמת תחום מחקרי חדש אותו היא מכנהService Science, Management & Engineering , או בקיצור SSME. הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון יצרה לעצמה מוניטין רב בעולם בהיבטים ההנדסיים והמדעיים שלSSME  – וכך נולדה שותפות טבעית. שותפות זו איתרה את תחום השירות הרפואי כנושא בעל חשיבות עצומה, בו יש לטכניון ול- IBMעניין לפעול ביחד. במקביל, התקיימו פגישות עם מנהל ביה”ח רמב”ם, פרופ’ רפי ביאר, שהביע התלהבות מהרעיון, והציע לקיים את הפרויקט במספר מחלקות בביה”ח. כל אלו הובילו להסכם לשיתוף פעולה שנחתם בין הטכניון לחב’ IBM.

במסגרת הסכם שיתוף הפעולה, העבירה IBMלפקולטה תרומה משמעותית המאפשרת את הפעילות המחקרית. הפרויקט המשותף הוא, למעשה, תרומה של IBMלקהילה, שכן המחקר והכלים שייווצרו יעמדו לרשות החולים והצוות הרפואי, ללא כוונת רווח. הפרויקט מונחה ע”י וועדת היגוי המייצגת את שלושת הצדדים המעורבים – רמב”ם, IBMוהטכניון. הוא זכה להכרה בינלאומית, שבאה לידי ביטוי בפרס יוקרתי מהארגון האמריקאי ל- Service Research & Innovation Initiative (SRII)– פרס  שנועד לציין שותפות אקדמיה-תעשייה.

רובם יתחילו לעבוד בהוראה בשנת הלימודים הקרובה

36 נשים ו-51 גברים סיימו את לימודיהם במחזור הראשון להסבת אקדמאים ועובדי הי-טק להוראה, שקיימה המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. הם למדו את התכנית המלאה של לימודי תעודת הוראה בטכניון, המהווה תנאי להוראה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בבתי הספר. בשנה הבאה הם יעברו שנת התמחות בבתי הספר תחת פיקוח אקדמי של המחלקה להוראה ובעקבותיה יקבלו את רשיון ההוראה. הם למדו, בין השאר, כישורי הוראה, איך לעמוד בפני כיתה, איך להכין מערך שעור ואיך להכין מעבדה להוראה. הפרוייקט משותף למשרדי האוצר, החינוך והתמ”ת.

הקורס נמשך תשעה חודשים, ושילב לימודים בטכניון עם התנסות מעשית בבתי הספר. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בטקס פתיחת ההשתלמות, כי המשבר בחינוך הוא איום אסטרטגי על מדינת ישראל. “אתם פותחים היום את אחד המפעלים החשובים שנעשו במדינת ישראל בשנים האחרונות”, אמר למשתתפי הקורס. “מורים טובים הם נכס שהמדינה לא יכולה בלעדיו. תוספת איכותית של מורים היא אחת המשימות החשובות אשר ניצבות בפני המדינה. אני רואה בהיענותכם לעשות הסבה להוראה – שליחות אמיתית, ואין זו קלישאה”.

ראש המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, פרופסור אבי ברמן, אמר כי יש מחסור חמור במורים לטכנולוגיה וקורס ההסבה הגדול הזה חשוב מאין כמוהו.

נח גרינפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, הודה לטכניון על הירתמותו לתכנית “הכשרת אקדמאים להוראה”. הוא הבטיח כי משרדו יעשיר את מערכת החינוך בכח אדם איכותי שלא פנה מלכתחילה להוראה.

אילנה תג’ר-כהן, ממשתתפי הקורס, היא בעלת תואר שני במדעים, עסקה במחקר שנים רבות ובשנתיים האחרונות לימדה אסירים בכלא צלמון. עתה היא עומדת להקים מגמת רפואנים בבית ספר תיכון בנהריה. “שמעתי על התכנית ברדיו, בדרכי לעבודתי בכלא צלמון, והחלטתי להצטרף אליה”, סיפרה. “בהצטרפותי למערכת החינוך יש תערובת של חשש ואתגר”.

חברה ללימודים, יוני דינר, סיפר שבקבוצתם היו 18 נשים וגברים שהשתלמו בהוראת המדעים בביולוגיה, וכולם התקבלו עתה למערכת החינוך. הוא עצמו עומד להקים מגמת ביו-טכנולוגיה בתיכון עירוני ה’ בחיפה. קודם ההשתלמות הוא סיים את לימודיו כהנדסאי ביו-טכנולוגיה במכללת “אורט בראודה” בכרמיאל, אחר כך עבד בחברת “חיפה כימיקאלים” במעבדת פיתוח, משם המשיך ללימודי תואר ראשון בביולוגיה מולקולרית במכללת אריאל ועם סיום לימודיו, בהצטיינות, החל ללמוד לתואר שני בחקר המוח באוניברסיטת חיפה. כיום הוא עדיין עובד בחברת “בזק”, בתמיכה טכנית.
“תמיד רציתי ללמד”, הוא אומר. “זהו סיפוק אדיר להעביר מידע לאחרים ולראות שהם קלטו אותו. כן, אני יודע לקראת מה אני הולך וכאן נכנס הרצון של כולנו לנסות לשנות. אנו באים מהתעשייה ורוצים להביא שינוי. יש חששות, אבל זה אינו פחד משתק, אלא פחד מעודד שניתן לנתב אותו למקומות חיוביים”.

בתמונה: יוני דינר. צילום: דוברות הטכניון

Nanyang Technological University, מהמובילות בעולם, תפעיל עם הטכניון מסלול משותף לדוקטורט

על פי ההסכם להקמת המסלול המשותף לדוקטורט יתקיימו בתחילה לימודים במדעי החומרים ובהנדסה ביו-רפואית. התואר המשותף יתמקד בתחילה גם בפרויקטים הקשורים לתוכנית המחקר הטכניונית הממומנת על ידי קרן המחקר הלאומית של סינגפור, NRF, שנועדה לענות על הצורך הקליני בטיפולי שיקום לב באמצעות הנדסת רקמות.

ראשי האוניברסיטה הסינגפורית, הנשיא פרופסור סו גוואנינג והרקטור, פרופסור לאם קין יונג, שחתמו על ההסכם עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ועם המשנה הבכיר לנשיא, פרופסור פאול פייגין, אמרו כי תוכנית הדוקטורט המשותפת החדשה תמלא תפקיד חשוב בקידום חתירתה של סינגפור לתפקיד של מובילה עולמית בתחום של שיקום לב.

“ההסכם מסמן פרק חדש בהסטוריה של שיתוף הפעולה בין שני המוסדות, והוא ראיה נוספת למחויבותנו להעניק את החינוך וההכשרה הטובים ביותר לסטודנטים לתארים גבוהים ולאנשי הסגל”, אמר פרופסור סו גוואנינג. “ההסכם יחזק את הקשר ואת התמיכה ההדדית בין סטודנטים וחוקרים בטכניון וב-NTU, וירחיב את ההזדמנויות העומדות בפני סטודנטים בשתי האוניברסיטאות”.

פרופסור פרץ לביא אמר כי “הטכניון מרוצה מאוד משיתוף הפעולה עם NTU, אחת האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות בעולם. שילוב הידע והכישרון הגלומים בשני המוסדות שלנו, יבטיח הכשרת מנהיגים מובילים בתחומי המדע והטכנולוגיה”, הדגיש.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין), ונשיא NTU, פרופסור סו גוואנינג, חותמים על ההסכם. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון