קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון פיתחה עבור המרכז הרפואי רמב”ם מערכת מידע המספקת תמונת מצב אמיתית באירוע רב נפגעים. הקבוצה זכתה בפרס הראשון בגין הפרוייקט, בתחרות שהתקיימה בפקולטה.

המערכת מקבלת נתונים בזמן אמת מחיישנים המוצמדים לנפגעים, מנתחת אותם ומציגה מדדים תפעוליים. כמו כן היא משתמשת במודלים תפעוליים כדי לספק תחזית על המשך התפתחות האירוע בטווח של מספר שעות.

אירוע רב נפגעים מוגדר כמצב שבו הביקוש לטיפול רפואי גדול מהיכולת לספקו, וכתוצאה מכך יש הכרח למצוא נקודת איזון בין איכות הטיפול לבין מספר הנפגעים שיזכה לקבל טיפול.

הקבוצה התמקדה באירוע חל”כ (חומרי לחימה כימיים), שבו עלולה להיפגע אוכלוסיה גדולה. כיום המידע על כמות הנפגעים המוצג בחדר הפיקוד אינו מדוייק, יש נגישות נמוכה למידע אודות הצוות הרפואי הקיים ומיקומו וקשה להעריך את המצב העתידי. המערכת שבנו הסטודנטים מציגה מצב תפעולי של בית החולים, הן מבחינת הנפגעים והן מבחינת הצוות הרפואי, באופן אמין ובזמן אמת. היא גם מציגה תחזיות לכמות הנפגעים בהמשך האירוע.

המערכת נוסתה על 49 “נפגעים” בתרגיל גדול שנערך לפני כחצי שנה והיתכנותה הוכחה. הסטודנטים גם למדו מניסיונה של המשלחת הישראלית להאיטי, אחרי רעידת האדמה הגדולה. משלחת זו כללה 230 אנשי צוות שטיפלו בכ-1100 פצועים במשך עשרה ימים. כדי להחליט מי יקבל טיפול, הורכב צוות של ארבעה רופאים שענו על השאלות: עד כמה דחוף מצבו של הפצוע? האם יש לנו משאבים מספיקים לטפל בו? מה הסיכוי שהוא יחיה בעקבות הטיפול?

הסטודנטים שהשתתפו בקבוצה הם אביר קורן, אבי יונגלסון, זוהר סטירו וטל שבפל, והם הונחו על ידי ד”ר שגב וסרקרוג ופרופסור אבישי מנדלבאום מהטכניון וד”ר שלומי ישראלית מרמב”ם.

עדי הבר, דוקטורנטית בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, זכתה בפרספרופסור מיכאל חורב למצוינות בכימיה תרופתית ופיתוח תרופות. היא מבצעת את הדוקטורט בהנחייתו של פרופסור זאב גרוס, בשיתוף עם פרופסור מיכאל אבירם מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. הפרס ניתן על ידי הסקציה לכימיה תרופתית של החברה הישראלית לכימיה לסטודנטים מבריקים במיוחד (דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים). עדי הבר זכתה בפרס על הצטיינותה בהובלת מחקר לטיפול בטרשת עורקים מהמעבדה הכימית עד לניסויים קדם-קליניים. תרומתה המחקרית האחרונה של עדי נסקרה בכתב העת Highlights in Chemical Science, שבו הודגש המחקר הישראלי על תפקידם של נוגדי חימצון קטליטיים במניעת נזקים עורקיים המובילים למחלות לב וכלי דם.

המדענים הראו כי נוגדי חמצון חדשים שהוכנו במעבדה, הקרויים קורולים, יכולים למנוע תהליכים המעורבים בהתפתחות של טרשת עורקים. הייחודיות מתבטאת בזיקה גדולהשל אותם קורולים לשני נשאי הכולסטרול העיקריים: LDL, “הכולסטרול הרע”, ו-HDL, “הכולסטרול הטוב”. קישור זה מגן על LDLו-HDLמפני צורוני חמצן פעילים (רדיקלים חופשיים). נזקים חמצוניים לנשאי הכולסטרול הללו מעורבים בהתפתחות נגע טרשתי, שבסוף הדרך מוביל לסתימת העורקים, עניין שגובר עם הגיל והחשיפה לגורמי סיכון. היפותזת העבודה של החוקרים הייתה שקישור הקורול ל-LDLו-HDLיגן עליהם מפני חמצון בדופן העורק, שם קיים עודף גדול של חומרים מחמצנים (מצב הקרוי “עקה חמצונית”).

מנגנון הפעולה של החומרים שפותחו במעבדתו של פרופסור זאב גרוס שונה מהותית מזה של נוגדי חמצון תזונתיים. המרכיבים הפעילים במיץ רימונים, יין אדום וכן אנטי-אוקסידנטים טבעיים אחרים, עוברים חמצון בעצמם בכדי להגן על מרכיבים חיוניים יותר. לעומת זאת, כל מולקולת קורול מפרקת אלפי צורוני חמצן וחנקן פעילים לחומרים בלתי מזיקים מבלי שהיא עצמה נפגעת. החוקרים הוכיחו שטיפול של נשאי הכולסטרול עם הקורול מונע את פעילותו המזיקה של LDLושומר על מגוון תכונותיו המועילות של HDL. את העיכוב של התפתחות טרשת עורקים הם המחישו באמצעות טיפול בעכברי מעבדה עם הקורול.

קלאוס ג’ייקוב, מומחה מאוניברסיטת Saarland בגרמניה, מסביר כי אלו ממצאים חשובים שתהיה להם השפעה גדולה על תכנון נוגדי חימצון בעתיד. “כעת אפשר להצמיד נוגדי חמצון קטליטיים ליעדים הקשורים בעקת חמצון,וכך לספק הגנה מושלמת נגד הנזק הנגרם על ידי צורוני חמצן וחנקן פעילים. זו פריצת דרך חשובה בדרך לפיתוח הדור הבא של נוגדי חמצון חכמים, רב תכליתיים. נוגדי חמצון כאלה חשובים במיוחד בתחום מחלות הלב.”

פרופסור גרוס (המנחה הראשי של עדי הבר) הוא ראש המעבדה לכימיה ביו-אי-אורגנית וקטליזה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, ומכהן גם כסגן המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים. פרופסור מיכאל אבירם (המנחה המשני של עדי הבר) הוא ראש המעבדה לחקר ליפידים, ומשמש גם כמשנה לדיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

מחקר זה מומן ע”י הקרן הלאומית למדע וע”י קרן הרברט אירווינג למחקר סרטן וטרשת עורקים.

בתמונה: עדי הבר. צילום – דוברות הטכניון.

במרכז זיסאפל לננו-אלקטרוניקה מועבר בימים אלה קורס בינלאומי בנושא אלקטרוניקה אורגנית או אלקטרוניקה מפלסטיק ל-12 סטודנטים מרחבי אירופה וארה”ב אשר משתלמים לתואר דוקטור.

הקורס נערך במסגרת פרויקט “פרומינס” אשר נתמך וממומן על ידי הקהיליה האירופית. הקורס כולל עבודה מעשית של הכנה ואיפיון של התקנים מסוג: תא סולרי, דיודה פולטת אור וטרנזיסטור. בנוסף כולל הקורס סדרת הרצאות עיוניות והתנסות בכתיבה והרצה של סימולצית מחשב שמדמה פעולה של דיודה פולטת אור.

הקורס מועבר בעיקר על ידי סטודנטים לתואר דוקטור מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון (מיכל סורני וניר יעקובי) ומתכנית מרכז ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה (ערן אבנון ואריאל בן ששון).

בתמונה: משתתפי הקורס עם מנחיהם בטכניון

בעשרים השנים האחרונות התרחק העשירון התחתון מדירה ממוצעת בכ-60 משכורות ואילו העשירון העליון – בשלוש משכורות בלבד

בתל אביב התרחק העשירון התחתון מדירה ממוצעת במהלך תקופה זו בכ-120 משכורות (הגיע ב- 2008 ל- 264 משכורות) לעומת 10 בלבד של העשירון העליון (43 ב- 2008); בחיפה השינוי המתון ביותר: בעוד שלעשירון התחתון נדרשות כ- 29 משכורות נוספות לדירה בחיפה (סה”כ 112 משכורות ב- 2008), העשירון העליון נדרש היום לחודש אחד פחות מאשר ב- 1989 (סה”כ 18 משכורות ב- 2008)

“שוק הדיור בישראל מגלה סימנים של בועת מחירים הדומה לזו שהתרחשה בעולם זמן קצר לפני המשבר בשנת 2007”. זו מסקנתם של חוקרי הטכניון מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, במאמר על שוק הדיור בישראל העומד להתפרסם בספר חדש בעריכת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי בארה”ב – “Global Housing Market: Crisis, Institutions and Policies”. עם זאת אומרים החוקרים כי הודות למבנה שוק המשכנתאות בישראל והיצע הדירות הנוכחי – לא נראה כי צפויה בישראל התמוטטות מחירים בסדר גודל כזה.

ד”ר דני בן-שחר והדוקטורנט יעקב ורשבסקי חקרו את הדפוסים של מחירי הדיור ובפרט את זמינותו של נכס הדיור ( Housing Affordability- יכולתו של משק הבית להשיג יחידת דיור) בישראל, בשנים 1989-2010. הם מצאו כי היחס בין מחירה של יחידת דיור ממוצעת לבין ההכנסה החודשית הממוצעת (נטו) למשק בית – “יחס הזמינות” על פי הגדרתם – עלה מ- 47 חודשים (משכורות) בשנת 1989 ל-60 חודשים בשנת 2008. עם זאת, כאשר הם פילחו את הנתונים לעשירונים, התברר כי בשעה שהיחס האמור גדל עבור העשירון העליון מ-25 חודשים בשנת 1989 ל-28 חודשים בשנת 2008, עבור העשירון התחתון גדל היחס באותה תקופה מ-109 חודשים ל-170 חודשים. יתרה מכך – בתקופה האמורה עלה יחס הזמינות הממוצע ב-28.8%, אולם עבור העשירון העליון הוא גדל ב-13.6% ואילו עבור העשירון התחתון ב-56.7%.

במבט על איזורי הביקוש עולה התמונה הבאה: בעוד שיחס הזמינות בתל אביב עבור העשירון העליון עלה משנת 1989 לשנת 2008 ב-10 משכורות בלבד והגיע לכ- 43 חודשי עבודה של משק בית, עבור העשירון התחתון עלה היחס באותה תקופה ב-120 חודשים לסך של 264 חודשי עבודה של משק בית ב- 2008. לעומת זאת, בחיפה נרשמה העליה המתונה ביותר: עליה של 29 משכורות בלבד במהלך התקופה הנבחנת עבור העשירון התחתון (לרמה של 112 משכורות ב- 2008), לעומת ירידה של חודש אחד עבור העשירון העליון (לרמה של 18 משכורות בלבד ב-2008). עוד מציינים החוקרים כי בשל אי זמינותם של נתוני השכר למשקי בית בשנתיים האחרונות, הנתונים הללו אינם משקפים את העליות החדות של מחירי הדיור ב-2009-2010 וסביר להניח שהממצאים אף חריפים יותר היום.

באמצעות מודל מבני של היצע וביקוש בשוק הדירות, בדקו חוקרי הטכניון באופן אמפירי סידרה של גורמים העומדים ביחס ישיר לזמינות הדיור בישראל בשנים האחרונות.

“בדקנו באופן אמפירי את המשתנים הכלכליים הקשורים במחירי הדיור בשנים 1989-2010 (כמו שער החליפין, שעור התעסוקה, התחלות בניה, ריבית על המשכנתאות, מדד מחירי תשומות הבניה ושיעור הצמיחה במשק)”, אומר ד”ר בן שחר. “בהתבסס על אמידת המודל, אנו מוצאים כי יחס מחירי דיור לשכר הגיע באחרונה לא רק לשיא של כל הזמנים, אלא אף חורג באופן חריף ומובהק מקו המגמה ארוך הטווח שלו. על רוכשי הדירות הפוטנציאליים ועל קובעי המדיניות לבחון בקפדנות תופעה מטרידה זו, מול התופעות שאיפיינו שוקי דיור ברחבי העולם ערב המשבר הכלכלי הגדול של שנת 2007, כדי שהדבר לא יקרה גם בישראל”.

פרופסור מיכאל קארין ופרופסור אלכסנדר פוליאקוב קיבלו את פרס הארווי של הטכניון לשנת 2010.

פרופסור קארין, מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן דיאגו, קיבל את הפרס בתחום בריאות האדם. הוא מצא את הקשר ההדוק שבין השמנת יתר, תהליך הדלקת והסרטן. בהחלטת חבר השופטים נאמר כי פרופסור קארין יקבל את הפרס על “תרומתו החלוצית שהובילה לפענוח המנגנונים המולקולאריים שבאמצעותם מגיבים תאי יונקים לציטוקינים מחוללי דלקת, לעקה סביבתית וכן לפתוגנים שונים. מחקריו הניחו את היסודות להבנתנו את מנגנוני הבקרה על פעילותם של פקטורי תעתוק המשופעלים ע”י גירויים חיצוניים ובפרט של פקטורי התעתוק ממשפחת ה-AP1וכן ה-NFkB. תגליות אלה הובילו לזיהוי חלבוני מטרה תאיים חדשים המשמשים לאחרונה לפיתוח של תרופות חדשות למניעה וטיפול בגידולים ממאירים שונים”.

פרופסור פוליאקוב קיבל את הפרס בתחום מדע וטכנולוגיה. “הוא הגה תורות מהפכניות  שעצבו את הבנתנו העכשווית של החלקיקיים האלמנטריים בטבע. בנוסף, הוא תרם משמעותית לפיסיקה של המצב המעובה, למכניקה סטטיסטית ולמתמטיקה. בין הרעיונות הנזקפים לזכותו ניכרים המבנים הטופולוגיים (כגון מונופולים מגנטיים) בתורות כיול,החשובים להבנת  ההגבלה של קוורקים בגרעין. בנוסף תרם פוליאקוב ליסודות תורת המיתרים, איחוד מכניקת הקוונטים וכבידה ורעיון  הדואליות  בין מיתרים ותורות כיול”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שלח בתחילת דבריו בטקס החגיגי את תנחומי הטכניון למשפחות קרבנות רעש האדמה ביפאן והדגיש את חשיבותם של המחקר המדעי ושל הפיתוח המתמיד של הידע ההנדסי, מול איתני הטבע.

פרופסור קארין סיפר כי את חינוכו קיבל בתל אביב בשנות החמישים, “כאשר החינוך בישראל היה טוב”. הוא הביע תקוותו כי החינוך בארץ ישתפר, כי בחינוך טמון עתיד כולנו.

פרופסור פוליאקוב תיאר את עבודת המדען המרגשת אך גם מתסכלת. “יום אחד אתה נמצא ברומו של עולם, נוכח תגלית מדעית שלך, ולמחרת עתה עלול לצלול לבירא עמיקתא נוכח טעות שמצאת במחקרך”, אמר.

פרס הארווי היוקרתי של הטכניון ניבא את זכייתן של שתי זוכות פרס נובל האחרונות –  אליזבט בלברן (רפואה) ועדה יונת ממכון ויצמן (כימיה). עד כה זכו 13 חתני פרס הארווי בפרס נובל.

הצעות למועמדויות לפרס הארווי מתקבלות ממדענים מובילים ואישים בישראל ובעולם. חתני הפרס נבחרים על יד וועדת פרס הארווי בתהליך קפדני, בטכניון.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) מברך את חתני הפרס (משמאל). צילם: שלמה שוהם, דוברות הטכניון.

במעמד תא”ל (מיל.) חדוה אלמוג, מ”מ וסגנית ראש העיר חיפה, ונשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ובהשתתפות הנהלת הטכניון, דיקנים, ראשי מוזיאוני חיפה אורחים רבים, נפתחה אמש במוזיאון העיר חיפה תערוכה ייחודית –   “מלחמת השפות: ייסוד הטכניון / Technikum”. בכך החלו אירועי שנת המאה לטכניון. אבן הפינה למוסד האקדמי הראשון בארץ והאוניברסיטה המדעית-טכנולוגית היחידה במזרח התיכון באותה עת, הונחה ב-11 באפריל 1912. שמו המקורי של הטכניון היה “טכניקום”.

הקמת הטכניון הייתה אירוע תרבותי מכונן ליישוב היהודי בארץ ישראל באותם ימים, בעל חשיבות עצומה לעיר חיפה ובהמשך – בעל תרומה ראשונה במעלה למדינת ישראל בכל התחומים ובעיקר בתחומי התשתיות, הביטחון והכלכלה.

אוצרת התערוכה, סבטלנה ריינגולד, אמרה כי היא באה לספר את סיפור הקמת הטכניון שנמשכה יותר מ-15 שנים, משנת 1908-1924. במהלך תקופה זו התחולל המאבק על שפת ההוראה במוסד, שזכה לכינוי “מלחמת השפות”.

ה”מלחמה” הסתיימה בניצחונה של השפה העברית. זו הייתה “מלחמה” עממית שעיצבה את הזהות הלאומית של היישוב העברי והייתה אחת מאבני הדרך בתהליך היצירה של התרבות העברית החדשה.

התערוכה מציגה פרק חשוב ומשמעותי בתהליך בנייתה של התרבות הישראלית, דרך הצגת העמדות השונות שהניעו את התהליכים אשר הביאו לניצחונה של השפה העברית: גיבוש הרעיון להקמת מוסד מדעי-טכנולוגי בארץ ישראל על ידי חברת “עזרה” שפעלה בברלין; התפיסה החינוכית של הציונות; בחירת מקום מושבו של ה”טכניקום”; תפיסתו של אלכסנדר ברוולד – האדריכל שתירגם את החזון לשפה ארכיטקטונית ותכנן את הבניין המרהיב במורדות הכרמל; “מלחמת השפות” והשלכותיה על שפת ההוראה בבית הספר הריאלי וב”טכניקום”; המעבר של ה”טכניקום” לידי ההסתדרות הציונית ופתיחת שעריו בשנת 1924.

בתערוכה מוצגים מאות צילומים, סרטים, ספרים, דגמים, מסמכים, מכתבים ופרטי אספנות נדירים, שייחשפו לראשונה בפני הציבור הרחב.

באירוע הפתיחה אמר ניסים טל, מנכ”ל מוזיאוני חיפה, כי התערוכה חונכת גם את האולם החדש בבית הספר הטמפלרי שהצטרף לבית העם הטמפלרי, כחלק ממוזיאוני העיר חיפה. הוא הדגיש כי בכל האימפריה העות’מנית לא הייתה באותם ימים, ימי הקמת הטכניון, אוניברסיטה טכנולוגית ראויה לשמה.

גברת חדוה אלמוג אמרה כי התערוכה חושפת נושא ערכי ומהותי לחיינו כאן בארץ – נושא השפה העברית. “לשמחתנו, ה’קרב’ על שפת ההוראה בטכניון הוכרע לפני כמאה שנה, אבל המלחמה על השפה העברית נמשכת עד עצם היום הזה”, הוסיפה. “השפה של היום נשמעת כמו שפת הג’יבריש – בליל של הברות שלעיתים למקשיב מהצד נשמעות כמו הברות שאין שום קשר ביניהן”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי גם הענקים שהגו וחזו את הקמת הטכניון לפני יותר ממאה שנה, לא העזו לחלום כי הטכניון יהיה לאוניברסיטה מדעית-טכנולוגית מובילה בעולם, שייצאו ממנו שני חתני פרס נובל בכימיה, הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר, שבו תפותח תרופת האזילקט נגד פרקינסון על ידי הפרופסורים מוסא יודים וג’והן פינברג, שלחוקריו תהיה תרומה מכרעת בתחומים כה חשובים ושבוגריו יתרמו כה רבות לחוסנה הביטחוני והכלכלי של מדינת ישראל.

בתמונה: פתיחת התערוכה (מימין לשמאל): האוצרת סבטלנה ריינגולד, חדוה אלמוג, פרופסור פרץ לביא ונסים טל. צילום: יוסי קרסו.

אלי דזמסי מגאנה הגיע בשנת לימודיו הראשונה לממוצע ציונים של 97.4;  חברו, דניאל פלמן מפרו, הגיע לממוצע של 94.7

כאשר סיים אלי דזמסי בהצטיינות את לימודיו בבית הספר התיכון בגאנה, הוא בא לבקר את סבתו המתגוררת ברמת גן. בישראל החלה לנקר במוחו המחשבה על לימודים בטכניון. עם שובו לגאנה, הוא נכנס לאינטרנט ומצא כי הטכניון הקים בית ספר בינלאומי להנדסה, בשפה האנגלית. אלי נרשם מיד, ובחודש שעבר, עם תום הסמסטר הראשון ללימודיו – הוא כבר קיבל מנשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ומראש בית הספר הבינלאומי להנדסה, פרופסור ארנון בנטור, את הפרס “מצטיין נשיא”, עם ממוצע ציונים מדהים של 97.4.

אמו יעל, יהודיה דתית, ואביו קופי, שר לשעבר בממשלת גאנה, כמו גם אחותו תמר ואחיו שלמה – קיבלו ממנו בביתם בפרברי אקרה הבירה את הבשורה ושמחו מאוד על הצטיינותו. “אבא סיים לימודי הנדסת מכונות בגאנה ובא לארץ להמשך לימודיו”, מספר אלי בעברית רהוטה (אמו מקפידה לדבר עברית עם ילדיה בגאנה). “הוא פגש כאן את אמי, התגייר, הם התחתנו ונסעו לגאנה. שם פתח אבי חברה עצמאית ולפני שמונה שנים, כשבגאנה היו בחירות דמוקרטיות, הוא הצטרף לפוליטיקה והיה שר בממשלת גאנה”.

יעל ממשיכה לשמור על אורח חיים דתי במדינה האפריקנית, ומקפידה על השבת ועל כל החגים. היא עשתה דוקטורט בחינוך מדעי ובימים אלה נמצאת בהליכים לפתיחת בית ספר פרטי.

“קיבלתי חינוך טוב”, מספר אלי. “למדתי בבית ספר פרטי ואחר כך בתיכון ממשלתי. הייתי תלמיד טוב וגם בטכניון אני משתדל להצליח. אני טוב בעיקר במקצועות אותם אני אוהב. כך קיבלתי 100 בחדו”א”.

חדו”א הם ראשי תיבות של “חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי” – אימת הסטודנטים בשנה הראשונה בטכניון. גם בשאר המקצועות ציוניו גבוהים מאוד, מה שהביא אותו לקבלת הפרס היוקרתי “מצטיין נשיא” הטכניון.

אבל אלי לא מתמקד רק בלימודים. הוא משחק כדורגל פעם בשבוע ולא הפסיד את משחקי המונדיאל בטלוויזיה. כשגאנה הפסידה לאורוגוואי במשחק הדרמטי, הוא בכה ביחד עם השחקנים כאשר אסמואה ג’ייאן “ירה” כדור עונשין מ-11 מטרים למשקוף השער האורוגוואי, בדקה ה-120, בתום ההארכה.

“הצלחתי בלימודים היא הודות לאמא”, אומר אלי בפסקנות. “כשהיינו קטנים – היא ישבה ולימדה אותנו, כאשר חזרנו מבית הספר. היא מלמדת בצורה יעילה מאוד”.

ומה הלאה?

אלי מחייך. “יש לי עוד שלוש שנים בטכניון, ואחר כך – הכל פתוח”.

דניאל פלמן, בן 19, הגיע מפרו לבית הספר הבינלאומי להנדסה של הטכניון. הוא הגיע לארץ בחודש יולי בשנה שעברה, לאולפן קיץ. כאשר שמע על בית הספר החדש שנפתח בטכניון, עזב את האולפן והצטרף אליו. לאחר כארבעה חודשים נפטר אביו, הוא חזר לפרו למשך חודש והפסיד הרבה לימודים. “היה קשה”, הוא מספר. “גם התאבלתי על אבי, גם הפסדתי חודש שלם, אבל הציונים לא נפגעו. הופתעתי מכך. חשבתי לעבור עם ציון 55, אולי 70, אבל לא חלמתי על ציונים גבוהים כל כך”.

איך זה קרה?

“אבי ז”ל תמיד אמר לי – תשקיע ותלמד, אל תחשוב על שום דבר אחר בזמן הלימודים, ועתידך מובטח. ואילו מאמי למדתי חריצות מהי”.

את בית הבינלאומי של הטכניון הוא מגדיר כ”מתנה שנפלה בחיקו”. כסטודנט במחזור הראשון הוא חש כחלוץ לפני המחנה, נהנה מהאינטראקציה עם אנשים מכל העולם, גר עם סטודנט מאורוגואי ורוצה להיות מהנדס מים. הוא שיבח את הרוח המיוחדת המפעמת בין הסטודנטים שיצרו חבורה מגובשת היוצאת גם לטיולים משותפים, נהנית מפעילות חברתית ענפה וחבריה מתגוררים במעונות הסטודנטים ביחד עם סטודנטים ישראלים. ארבע הסטודנטיות ו–19 הסטודנטים הגיעו מ- 14 מדינות בחמש יבשות – אמריקה (ארה”ב וקנדה), דרום אמריקה (אורוגוואי ופרו), אירופה (איטליה, דנמרק, צרפת, ספרד ואלבניה), אפריקה (דרום אפריקה, גאנה וגיניאה) ואסיה (סין והודו). 30% מהסטודנטים בבית הספר הבינלאומי החדש של הטכניון הינם ממדינות מתפתחות.

“המחזור הראשון אשר מסיים את שנת הלימודים הראשונה הנו הגרעין להגשמת חזון הקמת בית ספר בינלאומי בכל תחומי ההנדסה בטכניון, שבמסגרתו ילמדו 1,000 סטודנטים תוך 10 שנים, והם יגיעו מכל קצוות העולם”, אומר דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית וראש בית הספר, פרופסור ארנון בנטור. ” לבית הספר הבינלאומי החדש יעדים גם במישור הלאומי ובהם הכשרת בוגרים ממדינות מפותחות ומתפתחות אשר ישמשו כ’שגרירי רצון טוב’ של ישראל ויוכלו למנף את התעשייה הישראלית בשוק הגלובלי, והיבט ציוני של משיכת נוער יהודי מוכשר לשילוב של ציונות ולימודי הנדסה ברמה אקדמית בינלאומית”.

תוכנית הלימודים הראשונה נבחרה להיות הנדסה אזרחית וסביבתית. “ענף זה, המופקד על בנייה ותשתיות, הוא ענף גלובאלי”, הסביר פרופסור בנטור.  “חברות ישראליות רבות בתחום זה פועלות בחו”ל ואנו מאמינים שבסיום לימודיהם יהיו הסטודנטים שלנו לשגרירי רצון טוב של ישראל בארצותיהם וחלקם אף ישמשו נציגים של החברות הישראליות בחו”ל”.

המנהל האקדמי של בית הספר, פרופסור אמנון כץ, מספר כי בתחילה למדו הסטודנטים במכינה שנמשכה ארבעה חודשים, בה למדו גם עברית. “מדובר בתהליך דו כיווני, אשר  בו, מצד אחד, נייצא את הידע הרב שנצבר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ובישראל בתחומי התשתית והמים ונהפוך את בוגרי התכנית למובילים בתחומם ולשליחי רצון טוב למדינת ישראל, ומן הצד השני הסטודנטים שלנו ייהנו ממפגש עם סטודנטים מוכשרים מכל העולם”.

המנהל האופרטיבי של בית הספר, אריאל גבע, מציין את ההצלחה של גיוס סטודנטים, שהיא פועל יוצא של המוניטין הבינלאומי של הטכניון ומאמצי השיווק הנרחבים שכללו, בין השאר, ביקורים בבתי ספר תיכוניים מובילים בארה”ב ובאירופה, ביקורים בתערוכות לימודים בינלאומיות וחשיפה באמצעות  האינטרנט.

בתמונה: אלי דזמסי מקבל תעודת סטודנט מצטיין מנשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא

ביקר בטכניון בראש משלחת גדולה של תעשיינים וראשי אוניברסיטאות

“תעודד תכניות לחילופי סטודנטים”, השיבה לו יעל.

“אנו במסצ’וסטס משקיעים רבות בשלושה תחומים”, אמר המושל. “בחינוך, ביזמות ובתשתיות. זו השקעה לטווח ארוך ואנו לא נוטשים אותה גם בימי משבר כלכלי, כי כאן טמונה הצמיחה שלנו”.

חברי המשלחת נפגשו עם ראשי התכניות הרב תחומיות בטכניון והתעניינו בעיקר במחקרים בתחומי הסביבה והאנרגיה.

בפגישה רבת משתתפים שקיימו עם ראשי הטכניון, סטודנטים ותעשיינים ישראלים, הם גילו עניין מיוחד בתמיכה הממשלתית הישראלית ביזמות. “זה מדהים אותי”, אמר המושל. “גילינו בביקורנו כי בישראל יש יותר תמיכה ממשלתית ביזמות מאשר בארה”ב. אני מגדיר את היזמות העכשווית כדבר חדש ומרגש המתרחש בכלכלה. צריך עבודת צוות כדי להגיע להישגים ולכן אנו כאן, בישראל, מחפשים שיתופי פעולה בתחומים רבים”.

בתמונה: המושל פטריק (מימין) עם המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין. משמאל: קונסול ישראל בבוסטון, שי בזק. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון.

לומדים מיומנויות יסוד (כמו חשיבה מתמטית והעשרה באנגלית) וכן מדעי המחשב, מדעי הטבע, הנדסה וטכנולוגיה

55 מדריכות ומדריכים מלווים את המשתתפים, רבים מהם סטודנטים בטכניון שהשתתפו בסדנאות הקייץ כשהיו תלמידים. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שביקר את המשתתפים וצפה בפעילויותיהם, אמר כי הוא שמח לראות מאות צעירות וצעירים שבחרו לעסוק במדע בחופשת הקייץ. “אתם המדענים של המחר”, אמר למשתתפים. “אני מצפה לראותכם בטכניון בעוד כמה שנים, כסטודנטים מן המניין”.

האחים גיל ונעם קורניצר משתתפים בסדנאות הקייץ של הטכניון זו השנה השלישית. “אנחנו מעדיפים את זה על פני קייטנה רגילה”, הם אומרים. “זה גם תורם לנו וזה גם כיף”.

הם בחרו לעסוק השנה ב”ביוטכנולוגיה בשירות האדם”, גיל לקח גם את “העולם הדיגיטאלי” ונעם אחיו את ה”אנימציה ברשת”.

רויטל חליף, המנהלת האקדמית, אמרה כי המשתתפים עוסקים במדע נטו ולא מעוניינים בפעילויות אחרות. “כל משתתף מגיש בסוף פרוייקט סיום וברובוטיקה – הפרוייקט הוא קבוצתי”, היא מסבירה. דורון אדלדינג, המנהל האדמיניסטרטיבי, מציין בסיפוק שהסדנאות המדעיות הן “כיף גם למדריכים, שכן אין לנו כלל בעיות משמעת”.

בימים הקרובים יצטרפו לישראלים גם משתתפים מחו”ל, שיתחילו את המחנה המדעי הבינלאומי “סאיטק”.

בתמונה: גיל קורניצר (יושב מימין), אחיו נעם (יושב משמאל), עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (עומד משמאל), עם המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין ועם ראש המרכז הקדם אקדמי, פרופסור שמעון גפשטיין. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

זכו בפרס ההצטיינות בכנס לתעופה וחלל

השמונה – עפר דגן, מיכל רביב, יונתן שקי, עמית גבע, ליאור לביא, יניב פרלשטיין, צוקי פרידמן ואילן ספקטור בנו במעבדות הטכניון מזל”ט (מטוס זעיר ללא טיס) מחומרים מרוכבים ועץ, בהתאם לדרישות הביצועים שהוכתבו ע”י האגודה האמריקאית לאוירונוטיקה ואסטרונאוטיקה ((AIAAלצורך תחרות בינלאומית לבניית מזל”טים.

הסטודנטים נדרשו לפתח ולבנות במשך חצי שנה מזל”ט בעל מוטת כנפיים של 2.5 מטרים, במשקל של כ-4 ק”ג, להטיס אותו פעמיים במסלול שאורכו כקילומטר, כאשר מרחק ההמראה אינו עולה על 30 מטרים. בפעם הראשונה המטוס טס ללא מטען, ואילו בפעם השניה היה עליו לשאת מטען של כדורי בייסבול ואלות במשקל כולל של ארבעה קילוגרמים. כל טיסה נמשכה כשלוש דקות.

המזל”ט שזכה לכינוי באטמוביל (Batmobile), נבנה בסדנה ייעודית לכך בטכניון במשך כשלושה חודשים. במהלך התכנון השתמשו המפתחים בניסוים במנהרת רוח כדי לבחור את המדחפים, הכנפיים הסוללות והמנוע וכן לבחינת חוזק החומרים. הפרויקט למעשה תוכנן במקביל לפי תתי נושאים ובהם הנעה, בקרה, מבנה, אווירודנימיקה, מסלול, וביצועים.

בפרסים הנוספים זכו בין היתר מיכאל יובלוביץ’ ומיקי וידנפלד, הלומדים לתואר שני וטל כהן העובדת על הדוקוטרט שלה בפקולטה.

וידנפלד חוקר את תחום האי-יציבות ההידרו-דינמית של שכבות נוזל המכונה: אי-יציבות מרנגוני-בנרד ואשר משפיעה על צביעת כלי טיס כך שלא תיפגע האווירודינמיות שלהם. יובלביץ’ חוקר את  גלי ההלם הנוצרים באוויר בעת הטיסה והקשר בינם לבין פרפור הגאים. טל כהן חוקרת את תחום מיגון המבנים והמטוסים מפני חדירת רקטות וקליעים.

דיקן הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופ’ יורם טמבור, אמר כי לפקולטה יש קשרים הדוקים עם התעשייה בארץ, במיוחד עם התעשיה האווירית ועם רפא”ל. “הבוגרים שלנו משתפים פעולה כבר בשלב הלימודים לתואר ראשון וחלק מהפרויקטים שנעשים בשלב של השנה הרביעית ללימודיהם מיושמים אחר כך בתעשייה, כאשר התעשייה קולטת סטודנטים אלה לשורותיה”.

יו”ר הועדה המארגנת של הכנס, תא”ל (מיל) שמעון שריד, בוגר הפקולטה, אמר כי הכנס הוא הזדמנות יוצאת דופן לאינטראקציה חברתית ומקצועית בין האקדמיה והתעשייה. “כשמסתכלים על יותר מ-50 שנות הפקולטה, רואים כי בזכותה נוצרו בארץ יכולות ומוצרים מהשורה הראשונה בעולם ובמיוחד בתחום של האווירונאוטיקה. מוצרים תעופתיים כגון: טילים, חימוש מונחה, מל”טים וכמובן מטוסים. כמעט כל המובילים בתעשייה האווירונוטית בארץ הם בוגרי הטכניון , קיבלו כאן את ההכשרה הבסיסית שלהם וגם שמרו על קשר עם הטכניון לאורך השנים”.

יו”ר ועדת המאמרים, פרופ’ בני נתן, אמר: “בכנס הוצגו מגוון נושאים על ידי מרצים מוזמנים מחו”ל במיקרו כלי טייס, חידושים במיקרו-הנעה וננו-אנרגיה, בנושא של אנליזה חישובית של קירור טורבינות במנועי סילון וכן  בנושא של רעש ממטוסים. בנוסף, הוצגה על ידי גיורא רום, יו”ר רשות התעופה האזרחית, תמונת המצב ותחזיות לגבי התעופה האזרחית בישראל”.

בתמונה: הסטודנטים והמזל”ט שבנו. צילום – דוברות הטכניון.

מחקר בטכניון מגלה כי נמלת האש הקטנה מתבססת בארץ בעיקר הודות להשקיית הגינות והשדות

רועי פדרמן, בעבודת המאסטר שלו בהנחיית פרופסור יוחאי כרמל מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, בנה מודל ממוחשב הממפה את איזורי ההתפשטות הפוטנציאלית של הנמלה בארץ. בעזרת המודל הוא גילה שהשקיית שדות וגינות מאפשרת את התבססותה והתפשטותה של הנמלה הקטנה בישראל, שכן היא יצרה סביבה דומה לאיזור הגידול הטבעי שלה. הנמלים הראשונות התגלו בעמק הירדן בשנת 2005.

נמלת האש הקטנה (מילימטר וחצי גודלה) נמצאת ברשימת 100 הפולשים הגרועים בעולם. היא פוגעת במגוון המינים המקומי ומתועדים מקרים של  תקיפת עיניים של יונקים. עקיצתה מכאיבה ביותר, היא מטרידה תושבים בבתיהם ובמקרים מסוימים מבריחה פועלים מהשדות ומעודדת גדילה של כנימות מזיקות לחקלאות. הדברתה קשה מאוד. מקרה מיוחד בו הצליחו להדבירה הוא בגלפאגוס שבו בוצעו פעולות ניטור והדברה אינטנסיביות.

רועי פדרמן בדק את יעילות שיטות הניטור המשמשות כיום בארץ. הוא ממליץ במחקרו להשתמש בעיקר בחיפוש ישיר של קינים. לצורך וידוא הדברת הנמלה המכאיבה וההרסנית הוא ממליץ על שילוב של חיפוש ישיר ושימוש בפיתיונות במרחקים שלא עולים על שני מטר בין פיתיונות בדומה לשימוש שנעשה בגלפגוס.

“מנגנון ההתפשטות העיקרי של נמלת האש הקטנה הוא האדם”, אומרים חוקרי הטכניון. “הוא גם מעביר אותה ממקום למקום וגם משקה את הגינות והשדות, ובכך יוצר בשבילה ‘סביבה טבעית’ להמשך הגידול וההתפשטות”.

בתמונות: נמלות האש הקטנות ליד עט כתיבה ועל פיתיון. צילום: רועי פדרמן, דוברות הטכניון.

“צריך להסתכל על הכרמל ועל המרחב כולו כשילוב של אדם וסביבה. והתשובה היא תכנון – תכנון משלב (Integrative Design)”, כך אמר פרופסור שמאי אסיף מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ביום עיון שערכו הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הפקולטה להנדסה אזרחית ו”קמפוס ירוק”.

לדבריו, התחממות כדור הארץ, העיור, הגלובליזציה ואפילו הוירטואליזציה ושאר התהליכים המואצים העוברים על העולם צריכים להשפיע על התכנון האורבני, ויש להסתכל על המרחב כולו כשילוב של אדם וסביבה. “אם לא נסתכל בראייה כוללת תמיד יהיו אנשים שיתריעו ושום דבר לא יקרה, ותמיד הם יגידו שמישהו אחר שם להם רגל או חסמים”. לדבריו, לאחר השריפה ב-1989 הוחלט להכין תוכנית מתאר כוללת לכרמל, אך כל גוף – רשות הטבע והגנים, התושבים, העיריות השונות וכל שאר הגופים השותפים בנה תוכנית לעצמו בלי שאף אחד ייראה את התמונה הכוללת.

אחד הקונפליקטים הבולטים הוא בין התושבים לבין עצמם – מצד אחד יש המבינים את הצורך באיזורי חיץ בינם לבין היער כדי למנוע אסון  מצד שני, איכות החיים שלהם נובעת בין היתר מכך  שהם טבולים בירק. כדוגמאות לתכנון משלב הביא אסיף את תכנון מרחב ניצנים לקראת פינוי גוש קטיף שבאמצעותו הוסר האיום על מרחב הדיונות של ניצנים שהוא אחד מאזורי הדיונות האחרונים בארץ, וכן הוספת יישובים במזרח לכיש, מבלי לפגוע במרחב הביוספרי של שפלת יהודה.

שלושה חוקרים מאוניברסיטת חיפה הציגו את השפעת השריפה על מגוון המינים ועל הקרקע בכרמל.  פרופסור עדו יצחקי מהחוג לביולוגיה באוניברסיטת חיפה ואנשי מעבדתו חקרו כיצד משתנה המגוון הביולוגי של בעלי חיים לאורך זמן. בשל שינויים בסביבה כגון גובה העצים (אורן, לוטם, קידה) אחוז כיסוי הצומח, אחוז כיסוי הקרקע (כלומר מה שנשאר אחרי הסחף) והזמן – יש שינויים בחברת החי ביער. למעשה חברה זו משתנה כאשר בכל שלב של שיקום מהשריפה מינים אחדים משגשגים ואחרים נעלמים. בסך הכל מגיע שיא מגוון המינים 13-20 שנה לאחר השריפה ובתנאי כמובן שלא הייתה שריפה נוספת באותו מקום. הבעיה בכרמל היא שהשריפות הולכות ונעשות תכופות – כל 5-8 שנים.

פרופסור גידי נאמן מהחוג לביולוגיה באוניברסיטת חיפה וקמפוס אורנים תיאר את מחזור חייו של אורן ירושלים, ואת האסטרטגיה שלו להנביט זרעים שיצמיחו עצים חדשים דווקא לאחר שריפה. “יש הרואים באורן ירושלים אויב השריפה – מי שמסתובב בשטח רואה שבשטחים שהיו מכוסים באורנים הייתה שריפה והיכן שהיו אלונים – הרבה פחות. שריפה היא חלק של המערכת הטבעית בחלקים גדולים של העולם. בישראל אין סופות ברקים בקיץ כמו בארה”ב, ולפיכך כל השריפות הן מעשה ידי אדם. ישנם עצים כגון אלון, אלה, זית ועוד שבהם רק החלק שמעל הקרקע נשרף אך השורשים מצמיחים אותו מחדש”, אמר.

כמו בעלי החיים, מסתבר שגם עצי האורן זקוקים לעשרים שנה כדי לייצר בנק זרעים בצמרות שיאפשר התחדשות לאחר שריפה, ומכיוון שהשריפות מתרחשות לעיתים תכופות יותר, יש מקומות שהתקרחו מאורנים. עם זאת, הוסכם על כולם כי צפיפותו של אורן ירושלים בכרמל גבוהה מדי וכדאי לדללו.

ד”ר לאה ויטנברג מהחוג לגיאוגרפיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה סקרה את תופעת סחיפת הקרקע וחשיפת הסלעים שמתחתיה, דבר הגורם לפגיעה במגוון הצמחים שיכולים אחר כך להקלט בקרקע. מסתבר שגם גשם בינוני כמו שהיה השנה הספיק כדי לגרום לסחיפת קרקע באיזורים שנשרפו.

פרופסור יוחאי כרמל מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון הציג את האמצעים שיש לנקוט בהם כדי להקטין את נזקי השריפות הבאות ובהם איזורי חיץ בראשי ההרים שבצידיהם יסללו  שבילים חשופים ברוחב צר יחסית וביניהם עצים דלילים וכן איזורי חיץ ליד הישובים, שם הוא מציע לשתול חרובים, זיתים ושקדים, שהתושבים יטפלו בהם וישתמשו ביבולים, ובתמורה המדינה תקבל בחינם תחזוקה של שטחי החיץ, שכן אם לא מתחזקים אותם, היער משתלט עליהם במהירה כפי שהיה בנסיונות קודמים להקמת איזורי חיץ בכרמל.

פרופסור טלי טל מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, אמרה כי טיפול נכון בשיקום הכרמל ובשידרוג שלו יכול לתת ערך מוסף למדינת ישראל. “זה יכול להיות מודל לטיפול באיזור כזה בצורה נכונה, לשילוב הצרכים של בינוי וסביבה, לטיפול באיזור שהוא שכיית חמדה ומצד שני מוקד אפשרי לאסון המוני,” אמרה.