סטודנטים בטכניון יתחרו ביניהם על שחרור היו-יו הגבוה בעולם ממנוף בגובה של 30 מטרים, במסגרת תחרות “טכנוראש” המסורתית. היו-יו יצטרך לטפס בחזרה במעלה חבל באורך של 20 מטרים, לגובה מקסימאלי ולחזור ולעלות מספר רב של פעמים מעל לגובה של חמישה מטרים. צוות השופטים ימדוד את הגובה המירבי אליו הגיע היו-יו בניתור הראשון לאחר השחרור מהמנוף ואת מספר הניתורים.

המנוף ישא תא ובתוכו יונח היו-יו. ריצפת התא תיפתח והיו-יו ישתחרר לתנועה כלפי מטה. אסור למתחרים להשתמש במקור אנרגיה חיצוני והחבל הדינאמי יסופק להם על ידי מארגני התחרות. לזוכים יינתנו פרסים בשווי של עשרת אלפים ₪, 5000 ₪ ו-3000 ₪.

תחרות “טכנוראש” נערכת בטכניון לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

באיור: רישום הדרישות ההנדסיות העומדות בפני המתחרים. צילום: דוברות הטכניון

הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית משיקה תוכנית בינלאומית בתחומי הנדסת תשתיות וסביבה כצעד ראשון לבית ספר בינלאומי בטכניון בכל תחומי ההנדסה; 23 הסטודנטים הראשונים הגיעו ארצה בשבוע שעבר; הלימודים יתנהלו בשפה האנגלית ומיועדים לסטודנטים מחו”ל

ארבע הסטודנטיות ו – 19 הסטודנטים הגיעו מ- 14 מדינות בחמש יבשות – אמריקה (ארה”ב וקנדה), דרום אמריקה (אורוגוואי ופרו), אירופה (איטליה, דנמרק, צרפת, ספרד ואלבניה), אפריקה (דרום אפריקה, גאנה וגיניאה) ואסיה (סין והודו). 30% מהסטודנטים בבית הספר הבינלאומי החדש של הטכניון הינם ממדינות מתפתחות.

“תכנית הלימודים זהה לחלוטין לתכנית הלימודים בעברית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית”, הוסיף פרופסור בנטור. “הענף שאנו עוסקים בו, בנייה ותשתיות, הוא ענף גלובאלי – חברות ישראליות רבות בתחום זה פועלות בחו”ל ואנו מאמינים שבסיום לימודיהם יהיו הסטודנטים שלנו לשגרירי רצון טוב של ישראל בארצותיהם וחלקם אף ישמשו נציגים של החברות הישראליות בחו”ל. הוא הדגיש את המוניטין של הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ואת אופייה הרב תחומי המאפשר הכשרת מהנדסים בחזית המדע והטכנולוגיה כדי לתת מענה לצרכי המאה ה- 21 בתחומי התשתיות והסביבה”.

המנהל האקדמי של בית הספר, פרופסור אמנון כץ, אמר כי בתחילה ילמדו הסטודנטים במכינה שתימשך ארבעה חודשים, בה ילמדו גם עברית. “מדובר בתהליך דו כיווני, אשר בו, מצד אחד, נייצא את הידע הרב שנצבר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ובישראל בתחומי התשתית והמים ונהפוך את בוגרי התכנית למובילים בתחומם ולשליחי רצון טוב למדינת ישראל, ומן הצד השני הסטודנטים שלנו ייהנו ממפגש עם סטודנטים מוכשרים מכל העולם”.

המנהל האופרטיבי של בית הספר, אריאל גבע, ציין את ההצלחה של גיוס סטודנטים, שהיא פועל יוצא של המוניטין הבינלאומי של הטכניון ומאמצי השיווק הנרחבים שכללו, בין השאר, ביקורים בבתי ספר תיכוניים מובילים בארה”ב ובאירופה, ביקורים בתערוכות לימודים בינלאומיות וחשיפה באמצעות האינטרנט. “לכל אלה יש להוסיף את ההירתמות של הנהלת הטכניון להובלת מהלך אסטרטגי זה”, הוסיף. “הסטודנטים של בית הספר הבינלאומי יזכו לתשומת לב מיוחדת שתכלול חניכה אישית בתחומים אקדמיים וחברתיים, ותכנית חברתית-חווייתית שתכלול הכרת החברה הישראלית וארץ ישראל”.

בתמונה: תלמידי בית הספר הבינלאומי להנדסה בטכניון והצוות המוביל

הוועד המנהל של הטכניון החליט:
ד”ר אביטל שטיין – משנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון

מר יורם אלסטר, יו”ר הוועד המנהל (אשר נבחר לתקופת כהונה שלישית של שלוש שנים), אמר כי ההחלטה על מינויה של ד”ר שטיין התקבלה על פי הצעתו של נשיא הטכניון הנכנס, פרופסור פרץ לביא, בהמלצתה של וועדה סנטית ובאישור גורף של סנט הטכניון. אביטל שטיין תיכנס לתפקידה בתחילת שנת 2010, לאחר תקופת חפיפה עם המשנה לנשיא והמנכ”ל הנוכחי, פרופסור צבי כוכבי, הפורש לגמלאות.

ד”ר שטיין קיבלה את הדוקטורט שלה מאוניברסיטת תל אביב בשנת 1995 בתחום החינוך המתמטי. עבודת המאסטר שלה (בהצטיינות) באוניברסיטת תל אביב הייתה במתמטיקה שימושית. היא גם בעלת תואר במינהל עסקים (MBA) בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים בתחום ניהול בכיר עם התמחות בבנקאות, פיננסים ושוק ההון.

בטרם נכנסה לתפקידה לפני עשור כסגן נשיא ומנכ”ל המכללה האקדמית להנדסה ירושלים ד”ר שטיין עבדה בשוק הפרטי בתחום הפיננסים – הדרכה והכשרה – חשבונאות, ניתוחים פיננסים, כלכלה, סטטיסטיקה, מתמטיקה והשקעות. בין לקוחותיה היו בנקים וחברות מובילות במשק. בשנים 1995-1997 הייתה יועצת לשיווק ונושאים אקדמיים בסניף הישראלי של “לונדון סקול אוף אקונומיקס” (London School of Economics) ועסקה בחקר ביצועים בתעשיות הצבאיות בישראל. במקביל לעיסוקיה המקצועיים מכהנת ד”ר אביטל שטיין בתפקידים ציבוריים שונים בתחומי החינוך, ההשכלה והתרבות.

בשנים 1970-1985 שיחקה אביטל שטיין, ילידת חיפה, בקבוצות הכדורסל של “מכבי” חיפה, “הפועל” חיפה ו”מכבי” תל אביב ובשנים 1976-1979 הייתה חברת נבחרת ישראל בכדורסל. היא נשואה לעו”ד שוקי שטיין ואם לארבעה.

בתמונה: ד”ר אביטל שטיין

הנרי טאוב תרם רבות לכל רבדי הטכניון, לפקולטה למדעי המחשב שבניינה נושא את שמו ולעידודם של חוקרים צעירים לחזור ארצה ולהיקלט בטכניון. הוא שימש נשיא דורשי הטכניון בארה”ב ויו”ר הקורטוריון בשנים 1990-2003 וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון.

הנרי טאוב, נושא אות הטכניון, ייסד ובנה בארה”ב את חברת ADP, חברה מובילה בתחום המיחשוב האינטגרטיבי ומיקור חוץ והיה פעיל בקהילה היהודית בארה”ב.

יו”ר הקורטוריון, לורנס ג’קייר ויו”ר הוועד המנהל, יורם אלסטר, אמרו כי מדינת ישראל איבדה ידיד אמת שהבין כי עתידה טמון בחינוך, בהשכלה הגבוהה ובטכנולוגיה המתקדמת ותמך רבות בחוקרים צעירים. “הטכניון איבד אחד מגדולי תומכיו”, אמרו.

בתמונה: הנרי טאוב

הישג גדול למשתתפי תכנית “ארכימדס” של הטכניון:
מדליית זהב ומדליית ארד באולימפיאדת הכימיה באנגליה

הזוכה במדליית הזהב הוא אסף מעודה, בן 17, מפרדס חנה. הזוכה במדליית הארד הוא צעיר המשתתפים בנבחרת הישראלית – אביתר דגני, בן 15. שניהם מבית הספר התיכון בחדרה.

אסף לומד במגמת מחשבים ופיסיקה. יש לו שתי אחיות ואח והוריו הם מורים לספורט בבית הספר הממלכתי-דתי באור עקיבא.

בסוף כיתה ח’ סיים אסף את בחינת הבגרות במתמטיקה בציון 100 והמנהלת שלו המליצה בפניו להצטרף לפרוייקט “ארכימדס” בפקולטה לכימיה על שם שוליך בטכניון, למרות גילו הצעיר. מירה כ”ץ, מנהלת הפרוייקטים בפקולטה לכימיה בטכניון, הסבירה כי בפרוייקט “ארכימדס” לומדים תלמידי כיתה י’ לתואר אקדמי בפקולטה, במקביל ללימודיהם בבית הספר התיכון. הם מקבלים הסעה לטכניון ומשלמים שכר לימוד מסובסד. פרופסור גבי קוונצל הוא המנהל האקדמי של תכנית “ארכימדס” וה”כימיאדה” – תחרות ארצית בכימיה הנערכת מידי שנה בהשתתפותם של 6000 תלמידים מרחבי הארץ.

שני חברים נוספים במשלחת הישראלית, משה מיכהשווילי ונטע כספין, הגיעו אף הם לתוצאות מרשימות, והיו במרחק נגיעה ממדלית ארד. המשלחת לוותה על ידי פרופסור אשר שמידט מהפקולטה לכימיה על שם שוליך בטכניון, ועל ידי ד”ר איריס ברזילי, מנהלת המעבדה.

זו השנה השניה להשתתפותו של אסף מעודה באולימפיאדת הכימיה, בה מתחרים יותר מ-280 נערות ונערים מ-70 מדינות. בשנה שעברה זכה אסף במדליית כסף.
“אני רוצה לסיים את בית הספר התיכון עם כל חברי”, אומר אסף. “לא אצה לי הדרך. אני משתתף בחוג לקרב מגע, משחק כדורגל ויוצא עם חברים. בלימודים קל לי ואני מקווה שכך אמשיך. לטכניון אגיע עם סיום הלימודים או אחרי השירות הצבאי”.

דיקן הפקולטה לכימיה בטכניון, פרופסור מוריס אייזן, בירך את חברי המשלחת, מדריכיהם ומלוויהם על הישגם הגדול.

בתמונה: מימין לשמאל: אביתר דגני, משה מיכהשווילי, אסף מעודה, נטע כספין ופרופסור אשר שמידט

כך מתריע פרופסור עמוס נור מהמחלקה לגיאופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד, שהרצה במסגרת תוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון * “סין וארה”ב מתחרות על פיתוח משאבי הנפט במזרח התיכון” * שמונה מלחמות פרצו בגלל נפט בעשרים השנים האחרונות ממלחמת המפרץ ועד לוב ולדברי נור המצב יחמיר

בהרצאה שנשא במסגרת תוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון, אמר פרופסור נור כי מלחמות רבות פרצו בגלל המחסור בנפט, ורק בעשרים השנים האחרונות התרחשו שמונה מלחמות כאלה. לדבריו, מלחמת המפרץ הראשונה נועדה לגרום לשינוי משטר בעיראק – בעלת עתודת הנפט השנייה בגודלה אחרי ערב הסעודית, תוך הפרטת מגזר הנפט. פיגועי ה-11 בספטמבר נבעו מסלידתו של בן לאדן מתמיכת ארה”ב במשפחת המלוכה הסעודית השולטת על משאבי הנפט תוך דרישה לחלוקה שוויונית יותר של הכספים בממלכה הסעודית.

גם המשבר במצרים, שגרם לחילופי השלטון, קשור לנפט – כאשר גידול האוכלוסיה מחד ודלדול בארות הנפט מאידך גרמו למצרים בשנים האחרונות להפוך מיצואנית נפט ליבואנית נפט ולא נותרו כספים ממכירות הנפט אותם ניתן היה להשקיע בסובסידיות. כתוצאה מכך הוכפלו מחירי המזון ומחירי הדלק עלו בעשרות אחוזים,דבר שהניע את זעם ההמונים על מובארק. גם היותה של לוב יצואנית נפט גרם למערב להתערב במשבר הנוכחי, במטרה להבטיח דמוקרטיה, שבה לא ישלוט עריץ מטורף אחד על עתודות הנפט של לוב.

אנרגיה בכלל ונפט בפרט הם הענף הכלכלי הגדול ביותר בעולם – והוא מגלגל כ-10 טריליון דולר. עם זאת, משאבי הנפט מוגבלים וגם הנטייה היא לצרוך אותם באופן מהיר עם גילויים. כתוצאה מכך, במדינות רבות הגיעו כבר לשיא התפוקה והכמויות המופקות רק פוחתות. בארה”ב השיא הגיע ב-1971 ולאחר שהעקומה המזנקת של גידול האוכלוסייה והעקומה הצונחת של ייצור הנפט נפגשו, הפכה ארה”ב ליבואנית של נפט, כיום היא מייבאת כשני שלישים מתצרוכת הנפט שלה ובעוד כעשור היא תגיע ל-80%.

גם סין הפכה ליבואנית נפט בעקבות הגידול ברמת החיים. אם בתחילה היא חיפשה ופיתחה משאבי נפט באיזורים נידחים יחסית כגון חבל דארפור בסודן, כיום היא מתחרה עם ארה”ב בכל הקשור להשפעה על משאבי הנפט – בעיקר במזרח התיכון. כך, לדוגמה, היא מתנגדת לסנקציות על אירן כדי להבטיח לעצמה נפט.

“בסופו של דבר, אם המשבר לא ינוהל כהלכה, הוא עלול להביא לעימות בין שתי המעצמות”, הזהיר פרופסור נור. “מי שחושב שהדבר מופרך, עליו לזכור שארה”ב ויפן לא היו אויבות לפני מלחמת העולם השניה, אך היפנים החליטו להחריב את כל הצי האמריקני באוקיאנוס השקט במתקפה בפרל הארבור ולהסתכן במלחמה, רק כדי להבטיח נגישות לבארות הנפט של סומטרה. גם רומל לא דהר רק כדי לחסל את היהודים בארץ ישראל אלא כדי להשתלט על בארות הנפט במזרח התיכון, בפרט אלו בעיראק שהתגלו כבר בשנות העשרים”.

פרופסור נור הוסיף כי העולם כולו מתקרב לשיא תפוקת הנפט והגז, כאשר השאיבה נטו גדולה יותר מכמות הנפט המתגלה בבארות חדשות. ואולם בניגוד לארה”ב של 1971 שהחלה ליבא משאר העולם ובמיוחד מהמזרח התיכון שמכר את הנפט במחיר נמוך, כיום לעולם אין עודפי נפט כפי שהיה בשנות ה-70 ולכן התחרות תגבר.

פרופסור נור התייחס גם לנושא האנרגיה החלופית באומרו כי גם אם ניצול סוגי אנרגיה חלופית כגון שמש, רוח, ביו-מסה ואפילו אנרגיה גרעינית – ישתווה לשימוש בנפט גז ופחם כיום, עדיין נידרש גם בעוד 50 שנה לכמויות דומות של נפט וגז כמו אלו שאנו שורפים היום מכיוון שהביקוש יגדל פי 2.5.

בהתייחסו לגילוי הגז הטבעי בישראל אמר כי ניתן להשוות את ישראל כיום למצבה של נורווגיה עם גילוי הנפט בים הצפוני בשנות החמישים ובזכות התשתית הדמוקרטית, רווחי הגז יתגלגלו בסופו של דבר לציבור ולא יישארו בכיס של משפחה אחת כמו בסעודיה. עם זאת כדאי לישראל לשמור את הגז לעצמה ולא לייצא אותו על אף הפיתוי להחזר מהיר של ההשקעה, משתי סיבות – כדי להבטיח לעצמה אנרגיה יציבה לשנים רבות, וכדי לייצר מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה ולייצא אותם, דבר שיהיה כדאי הרבה יותר מיצוא גז שמחירו נמוך יחסית.

אשר לתוכנית האנרגיה של הטכניון, אמר פרופסור נור כי היא חיונית משום שאחת הבעיות היא ש”בישראל כמעט אין מספיק אנשים המתמצאים בנושא וכעת עם הגילוי של מאגרי הגז בים פתאום אין לנו את כוח האדם הטכני הנדרש לפתוח המקורות הללו בדרך הנכונה”.

בתמונה: ראש תכנית האנרגיה בטכניון, פרופסור גדעון גרדר (מימין), מציג את פרופסור עמוס נור בפתח הרצאתו. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

ביוזמת מרכז הידע לחדשנות בטכניון ובחסות משרד המדע, IBM והמדען הראשי במשרד התמ”ת:
הטכניון והתעשייה הקיבוצית ישתפו פעולה בפיתוח חדשנות בענפי המים והפלסטיקה

הטכניון והתעשייה הקיבוצית ישתפו פעולה בפיתוח חדשנות בענפי המים והפלסטיקה. בשבוע שעבר נערך כנס ראשון בעניין זה, ביוזמת מרכז הידע לחדשנות בטכניון, IBM והמדען הראשי במשרד התמ”ת.

היוזמה החדשה, שכותרתה “פיתוח חדשנות בענפי המים והפלסטיקה בתעשייה הקיבוצית”, נועדה לקדם שיתופי פעולה בין הטכניון לבין מפעלי התעשייה בקיבוצים. פרופסור מרים ארז, ראש מרכז הידע לחדשנות בטכניון, אמרה כי בעצתו של נשיא פניציה ונשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, מר עודד טירה, היא פנתה לראשי התעשייה הקיבוצית ונענתה בחיוב. מר יונתן מלמד – יו”ר איגוד התעשיה הקיבוצית, ציין את החשיבות של פיתוח חדשנות בתעשייה הקיבוצית.

מר אילן פלד, ראש תוכנית מגנ”ט במשרד התמ”ת, אמר כי “לא טוב היות האדם לבדו. מנסיוננו במשרד המדען הראשי אנו יודעים ששיתופי פעולה מועילים לכל הצדדים. וחשוב לנו לקדם את התעשייה המסורתית לא פחות מאשר את תעשיית ההיי-טק.”

יום העיון התמקד בענפי המים והפלסטיקה ובקשר ביניהם. בין המרצים היו פרופסור רפי סמיט, ראש מכון גרנד למחקר המים בטכניון; גברת פנינה וורטמן ממעבדת המחקר של IBM בחיפה; ד”ר אסתר סגל ופרופסור אייל שמעוני מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון; ומר אמנון ריבק מחברת IBM.

בחלקו השני של היום נערכו מפגשים סביב שולחן עגול בין התעשיות לבין החוקרים במטרה להתחיל תהליך של שיתוף פעולה בפיתוח מו”פ.

הגילוי עשוי להביא לפיתוח טכנולוגיה חדשנית לטיפול בטפילים בגוף האדם ובחקלאות

היכולת של שני תאים או יותר להתאחות לתא אחד – חיונית ליצירה הראשונית של העובר (איחוי בין זרע וביצית) ולהתפתחות רקמות בגוף כמו השלד, השרירים והשליה. איחוי בין תאים הוא גם שלב מכריע בהדבקת תאי הגוף על ידי וירוסים בעלי מעטפת (כגון: וירוס השפעת והכשל החיסוני – HIV). למרות חשיבותו של תהליך האיחוי לבריאות ורביה באדם המנגנון באמצעותו מתאחים תאים אינו ידוע.

במעבדתו של פרופסור בנימין פודבילביץ’, מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, נחקרתהליך אוניברסאלי זה בניסיון לגלות את זהותם של חלבונים המתווכים את התהליך ואת מנגנון פעולותם ברמה המולקולרית. במעבדה נעשה שימוש בנמטודה (תולעת) מסוג C. elegans  המשמשת ככלי מחקרי במעבדות רבות ברחבי העולם.

בשנת 2007 זוהתה לראשונה במעבדתו של פרופסור פודבילביץ’ משפחה של גנים בתולעת, אשר מקודדת לחלבוני (Fusion Family) FF . במחקר שפורסם כעת גילה הדוקטורנט אורי אבינועם כי משפחה זו של גנים קיימת גם באורגניזמים אחרים וכי אם מוציאים את חלבוני ה-FFמאורגניזמים שונים ומבטאים אותם בתאי יונקים הם גורמים לאיחוי בין תאים אלו. “בתחילה חשבנו שגילינו משפחת גנים הנמצאת רק בנמטודות (תולעים)”, אומרים החוקרים. “הופתענו כשגילינו שהגנים נמצאים גם באורגניזמים אחרים, דבר שהופך אותם, או את דומיהם, למועמדים מובילים להיות האחראים לתהליך האיחוי בין תאים בעולם החי”.

גילוי זה יאפשר בעתיד להבין כיצד מתאחים תאים בגוף האדם ולטפל במחלות הנובעות מפגמים בתהליך האיחוי שעשויים לגרום לבעיות חמורות במערכת השלד והשרירים, ולקשיים בהפריה ובהריון.

יתרה מכך, חוקרי הטכניון הצליחו לבטא את החלבונים מהתולעת על גבי מעטפת וירוס דמוי(Vesicular Stomatitis Virus) VSV    שאינו יכול להתרבות ונכנס לתא באופן חד פעמי (“וירוס מסורס”). וירוסים “רגילים”, בעלי מעטפת, חודרים לתאים באמצעות חלבונים שנמצאים על גבי המעטפת שלהם. חוקרי הטכניון השתמשו ב”וירוס המסורס”, החליפו את חלבון המעטפת שלו בחלבון מהתולעת, דבר שאיפשר לו לחדור לתא באופן חד פעמי. כך הראו שהחלבון של התולעת, לבדו, יכול לשמש כחלבון איחוי בין תאים ובמקרה זה – בין מעטפת הוירוס למעטפת התא. “כדי שהאיחוי יתבצע”, מסבירים החוקרים, “אותו חלבון צריך להיות גם בתא המטרה. מאחר ולנמטודות טפיליות יש את החלבון נוכל לכוון אליהן טיפול באופן ספציפי לכל טפיל”.

במחקר נעשה שימוש במיקרוסקופיית אלקטרונים וטומוגרפיה שבאמצעותם צילמו החוקרים את החלבון על פני ה”וירוס המסורס” וראו שהוא יוצר מבנים דמויי פרחים (בצילום). במחקר, שנעשה בשיתוף פעולה עם פרופסור ג’ודית וואייט (Judith White) מאוניברסיטאת וירג’יניה בארה”ב, פרופסור קאי גרונוולד (Kay Grünewald) מאוניברסיאת אוקספורד באנגליה ופרופסור דגנית דנינו מהפקולטה לביוטכנולוגיה בטכניון השתתפו גם המאסטרנטית קארן פרידמן והחוקרת קלרי ולנסי.

בתמונה: דמוי-וירוס ה-VSVהמציג את החלבון AFF-1ממשפחת ה-FF מ-C. elegans  ע”ג המעטפת של הוירוס (שמאל ובהגדלה – שמאל למטה). בהסתכלות מלמעלה (ימין) ניתן לראות כי החלבון יוצר קומפלקס גדול שצורתו צורת פרח (הגדלה – ימין למטה)  . התמונות צולמו ע”י ד”ר צביה זאב בן-מרדכי.

שלוש שנים לפרוייקט “פועלים משלוש לחמש” ברחבי הארץ
ראשי העדה הדרוזית, הטכניון, בנק הפועלים ורשת “אורט” ציינו הצלחת הפרוייקט בפקיעין

ראש המועצה: “הכפר לא חזר לעצמו מאז המהומות לפני כשנתיים. החינוך הוא גשר לשלום ולדו-קיום”

רחל קשת, מנהלת הפרוייקט בארגון בוגרי הטכניון, אמרה כי כיום לומדים במסגרת הפרוייקט כאלפיים תלמידות ותלמידים ברחבי הארץ והצלחתם מרשימה.

המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, השייח מואפיק טריף, אמר כי הוא שמח על המפגש הזה עם התלמידות והתלמידים, השם דגש על החינוך. “אני מודה לכל הנוטלים חלק בפרוייקט, למען שיפור הישגי ילדינו”, הוסיף.
סגן יו”ר הכנסת, ח”כ מגלי והבה, ח”כ עו”ד חמאד עמר וח”כ איוב קרא, סגן השר לפיתוח הנגב והגליל, אמרו כי כל הנוכחים התגייסו ועובדים במשותף, שכן מדובר בחינוך דור העתיד. “דור ההורים בעדה הדרוזית חש החמצה ולכן הוא משקיע רבות בילדיו”, אמר ח”כ עמר. “ההורים רוצים שילדיהם יקבלו את מה שנבצר מהם לקבל”.

ראש מועצת פקיעין, נסראללה ח’יר, אמר כי מאז המהומות שהיו בכפרו לפני כשנתיים, הכפר לא חזר לעצמו, הצעירים בו משועממים ומתוסכלים וכי החינוך הוא גשר לשלום ולדו-קיום.

אימאן עמר והנאא ח’יר לומדות אצל בוגר הטכניון סלאח שנאן. לדברי סלאח, הפרוייקט אכן מקדם את התלמידות והתלמידים. שתי תלמידותיו כבר קיבלו 100 במתמטיקה בחמש יחידות לימוד. “אני הגעתי לטכניון בכוחות עצמי”, אמר. “לתלמידותי כבר יהיה קל יותר”.

באירוע דיברו גם האלוף (מיל.) עמוס חורב, יו”ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, ישראל בוקר, מנהל איזור חיפה בבנק הפועלים, ד”ר אלי אייזנברג, סמנכ”ל בכיר ברשת “אורט”, פנינה זיו, מנהלת אירגון בוגרי הטכניון, מוהנא פארס, מנהל החינוך הדרוזי במשרד החינוך וד”ר חוסיין זרקא, מנהל בית הספר התיכון בפקיעין.

כל הדוברים ביקשו להביע את תודתם והערכתם לבנק הפועלים על מימון הפרויקט. ישראל בוקר, מי שייצג בטקס את הנהלת בנק הפועלים, אמר כי הנהלת הבנק רואה חשיבות גדולה בעידוד המצויינות וכי למרות המצב הכלכלי אין כוונה לצמצם את תמיכת הבנק ביוזמות חברתיות-חינוכיות, דוגמת פרויקט “פועלים משלוש לחמש”.

בתמונה: בוגר הטכניון סלאח שנאן עם תלמידותיו אימאן עאמר (מימין) והנאא ח’יר (משמאל)

 עשרים שנה אחרי שהארחיפרחיטורה – תהלוכה היתולית לפורים של סטודנטים מהטכניון – צעדה ברחובות העיר חיפה, היא יוצאת היום שוב לדרך, על גבי עשר משאיות ענקיות (עשרה מטרים כל אחת), עם מיצגים ותחפושות מגוונות. 400 סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים עמלו על המיצגים מיומו הראשון של הסמסטר.

המשאיות ומאות הסטודנטים ייצאו את שערי הטכניון בשעה 14.30 ויגיעו לבית הקרנות. משם ימשיכו לרחבת המדעטק, לפני הבנין ההסטורי של הטכניון בהדר הכרמל, שם יתקיים קרנבל המוני.

שותפים לאירוע סטודנטים מאוניברסיטת חיפה וממכללת ויצ”ו. מפיקות האירוע הן שתי סטודנטיות מהטכניון – רות לאונוב וניצן פמיני.

בתמונה למעלה: ההכנות לארחיפרחיטורה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. צילום: גיא שחר, דוברות הטכניון. למטה: תמונות מהאירועים מימים עברו

הצגתם “אויב העם”, בביצוע תיאטרון הטכניון, התקבלה לפסטיבל התיאטרון הבינלאומי היוקרתי בבנוונטו (Benevento), איטליה

מסתבר שהסטודנטים בטכניון מצטיינים גם בתיאטרון. ההצגה “אויב העם”, בביצוע תיאטרון הטכניון, התקבלה לפסטיבל התיאטרון הבינלאומי היוקרתי בבנוונטו (Benevento), איטליה. הפסטיבל יתקיים באוקטובר הקרוב.

המחזה “אויב העם” נכתב על ידי המחזאי הנורווגי הנריק איבסן בשנת 1882. בלב המחזה, המתרחש בעיירת נופש שלווה, עומד העימות בין ד”ר תומס שטוקמן, הרופא המקומי, לבין ראש העירייה – שאינו אלא אחיו של הרופא. בעימות זה מוקע ד”ר שטוקמן על ידי אחיו, כמו גם על ידי מרבית התושבים, כ”אויב העם”. זאת משום שהוא דורש לסגור את המרחצאות בגלל הזיהום שהתגלה בהם. בעימות הזה מעורבים אנשי הציבור המקומיים, העיתונות המקומית, וכאמור – הציבור כולו.

הביצוע הטכניוני, בבימויו של ד”ר אוריאל זוהר ובהפקתו של מוחמד מנסור, “ממסגר” את ההתרחשות בתוך סיפור-מעטפת מקורי הקשור לעולם המדע. את שלל הדמויות במחזה מגלמים שלושה שחקנים בלבד: הסטודנטיות (כיום כבר מהנדסות) אולגה שצמן ונעמה אלישר ופרופ’ רוני נבון מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. המעברים המהירים בין דמות לדמות זוכים לביצוע מקצועי ומרשים, על במה ריקה מתפאורה. לדברי הבמאי אוריאל זוהר זהו ניסיון ליצור תיאטרון מינימליסטי אשר בונה תפאורה ודמויות באמצעות הדמיון של הצופה והמושתת באופן מוחלט על יכולותיהם האישיות של השחקנים.

הקבוצה הדרמטית פועלת במסגרת המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון. במשך השנים הועלה מספר רב של מחזות בבימויו של ד”ר זוהר, החל במחזאות קלאסית, עבור במחזאות מודרנית וכלה במחזאות ישראלית ומחזות מקוריים של זוהר והסטודנטים.

בתמונה: שחקני תיאטרון הטכניון בתמונה מההצגה

מסלול לייעוץ גנטי (ללא תזה) בפקולטה לרפואה

החל משנת הלימודים תש”ע ייפתח בפקולטה לרפואה מסלול לייעוץ גנטי בנתיב ללא תזה

הייעוץ הגנטי הוא שטח המתפתח במהירות בתחום השירות הרפואי לציבור, בזכות ההתקדמות הרבה באבחון מחלות גנטיות. זהו תחום בעל השלכות משמעותיות לפרט בכל שלבי החיים מתקופת הפריון, הלידה, הילדות והבגרות ועד הזקנה. ישנה דרישה גדלה והולכת לאנשי מקצוע בתחום זה, קיים צורך בהכשרת יועצים שיוכלו למסור מידע בנוגע למצבים גנטיים והשלכותיהם לפרטים ולמשפחות.

מטרת המסלול היא להקנות ליועץ הגנטי ידע עדכני בגנטיקה רפואית, בהבנה של מנגנונים מולקולאריים של מחלות -מרמת הגן ועד לחלבון, בטכנולוגיות ביולוגיות לאבחון וטיפול במחלות בתחומים שונים, בהערכת סיכונים להישנות של מצבי מחלה במשפחות, ובפענוח תוצאות של בדיקות אבחנתיות עם המלצות רלבנטיות להתערבות טיפולית.

למשלים את לימודיו במסלול זה יוענק התואר “מגיסטר במדעי הרפואה במסלול של ייעוץ גנטי”.