אספת קורטוריון 2024 , בסימן סולידריות, נפתחה בחלוקת פרסי הוקרה ותארי כבוד

 

“קשה לי לתאר כמה אני נרגש מהכינוס המיוחד הזה. תמיכתכם ואמונתכם בטכניון לא תסולא בפז”.

בדברי תודה וברכה למבקרים מקרוב ומרחוק פתח נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, את אספת הקורטוריון לשנת 2024.

פרופ’ אורי סיון במושב הפתיחה

במושב הפתיחה תיאר הנשיא את הצעדים אשר נקטה הנהלת הטכניון מאז ה-7.10 לרווחתם של חברי הסגל האקדמי, המנהלי והסטודנטים וכמענה לצרכים שעלו.

הנשיא הדגיש בדבריו את מערכי ההתנדבות מעוררי ההשראה אשר קמו בקמפוס, לצד יוזמות סיוע עצמאיות, בחסות הטכניון.

מיזמים אשר התגבשו מתוך תחושת שליחות ואחריות קהילתית משותפת, לחיזוק החוסן המקומי והלאומי.

הנשיא המחיש כיצד בעתות משבר סט הערכים הטכניונים, “ערכים אשר עוצבו ונשמרו במשך יותר ממאה שנים ואינם דומים לערכים בשום אוניברסיטה אחרת” שימש עבורו כמצפן מוסרי.

ערכים שעיקרם ליברליזם, שותפות, יושרה, הגינות, מעורבות, גיוון, הכלה ושוויוניות.

אותם ערכים מגולמים גם בזוכי התארים והפרסים כמו זוכה לתואר דוקטור של כבוד הסופר המוערך, דויד גרוסמן, אותו שיבח הנשיא על האופן בו:

“במבטו החודר הוא מתאר היטב את המציאות הישראלית המורכבת על שלל היבטיה, את ההתמודדות עם כאב, אובדן ושכול ואת מקומו של האדם בחברה”.

פרופ’ אורי סיון ודויד גרוסמן

או זוכת פרס הנובל לכימיה, פרופ’ עדה יונת,  לה הודה הנשיא על כך ש”זיכתה את האנושות בתובנות מעמיקות לגבי הריבוזום ופתחה אופקים יישומיים חדשים”.

פרופ’ אורי סיון ופרופ’ עדה יונת

בהמשך המושב הוענקו תארי עמית של כבוד תארי עמית כבוד לרבנית עדינה בר שלום על תרומתה לקידום דיאלוג בין מגזרים שונים באוכלוסייה.

לפרופ’ סלמאן זרקא על תרומתו לשדרוג המערך הרפואי, גישתו נטולת הפניות ותרומתו לארגון המאבק במגיפת הקורונה, בישראל.

פול צ’רני, רוברט דייויס וסטיפן זיידן מחבר הנאמנים זכו אף הם בתואר עמית של כבוד כהוקרה על תרומתם, מעורבותם ומסירותם רבת השנים לטכניון ולמדינת ישראל.

מדליית הכבוד, המוענקת לבוגר/ת הטכניון, הוענקה השנה לבוגרת הפקולטה לרפואה ומרצה לשעבר בפקולטה – ד”ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות על היותה דוגמה ומופת לסטודנטים ולסטודנטיות ולבוגרי הטכניון בזכות הישגיה יוצאי הדופן בתחום הרפואה.

Dr. Sharon Alroy-Preis
פרופ’ אורי סיון וד”ר שרון אלרעי פרייס

עיטור מיוחד מטעם הנשיא להישג יוצא דופן הוענק לביו-סטטיסטיקאי ד”ר יאיר גולדברג על תרומתו המשמעותית למשרד הבריאות בניתוח נתונים אשר הובילו לכדי עיצוב מדיניות ודרכי טיפול בהתמודדות עם מגיפת הקורונה.

פרופ’ אורי סיון מעניק עיטור לד”ר יאיר גולדברג

 

חוזה את זוכי פרס הנובל

גם השנה התגלה כי פרס הרווי משמש כמנבא לזכייה בפרס נובל.

פרופ’ דרו וייסמן, זוכה פרס נובל לשנת 2023, הודה לוועדה על בחירתו לזוכה פרס הרווי לאור תרומתו המחקרית בפיתוח טכנולוגיה חדשנית אשר אפשרה לפתח ולספק במהירות חיסוני קורונה יעילים. פרופ’ וייסמן שיתף בנאומו כי לא היה מוותר על ההזדמנות להתארח בטכניון ולקבל את הפרס היוקרתי, במיוחד בתקופה זו. “אני פועל רבות למען שוויון והנגשת חיסונים ועזרה רפואית לכל מקום בעולם. זכיתי בפרסים רבים אבל שאני זוכה בפרס כמו פרס הרווי אני יכול לומר בפה מלא לאנשים ספקנים: ‘אני זוכה פרס הרווי, אתם צריכים להקשיב למה שאני אומר’ “, ציין בהומור.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון מעניק לפרופ' דרו וייסמן את הפרס.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק לפרופ’ דרו וייסמן את הפרס.

 פרופ’ פיטר קוליס, קיבל את פרס הרווי על תרומתו לפיתוח חלקיקים ננומטרים ייחודיים והתאמתם לפלטפורמה המשמשת לגיבוש חיסונים יעילים. בנאום התודה ציין פרופ’ קוליס את חשיבותה הרבה של ההוקרה עבורו ועבור בני משפחתו הקרובה, אשר התלוו אליו לישראל כמסר ואות לסולידריות עם ישראל, בתקופה זו.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון מעניק לפרופ' פיטר קאליס את הפרס.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק לפרופ’ פיטר קאליס את הפרס.

 

מבין הדוברים המכובדים במהלך מושבי הפתיחה ביקש  יו”ר חבר הנאמנים סקוט לימסטר להעביר את תחושותיו לקהל אודות ייחודו של כינוס זה: “הייתי מייחל לכך שהכינוס הזה יתקיים באווירה חגיגית אך השנה אנו מציינים אותו כסימן לסולידריות ותמיכתנו הבלתי מסויגת בישראל ובטכניון.

במאה האחרונה מצוינות הטכניון היוותה מרכיב מרכזי עבור פיתוחה של ישראל. עתה, יותר מתמיד, זקוקה המדינה לחידושים והשכלולים שפותחו על ידי טובי החוקרים, במעבדות כאן בחיפה. בימים הקרובים אנו נחזק את תמיכתנו בפעולות של הטכניון, נשקף את השינויים שבוצעו ונחגוג את הקידמה המדעית שהושגה, לקראת עתיד טוב יותר”.

יו”ר חבר הנאמנים סקוט לימסטר

 

צילומים: שרון צור ורמי שלוש

 

מושב קורטוריון 2024 נערכה בין ה-2-5 ביוני, בסימן סולידריות

כמדי שנה, ובמיוחד השנה, בית הטכניון התגאה לארח את חבר הנאמנים. השנה לכנס הבינלאומי התלווה מסר של לכידות הזדהות מכל רחבי העולם.

במהלך אספת הקורטוריון הוענקו תארי דוקטור לשם כבוד לסופר המוערך, דויד גרוסמן ולזוכת פרס הנובל, הכימאית, החוקרת פרופ’ עדה יונת.

פרסי הרווי, הפרס השנתי המוענק על שמו של ידיד הטכניון הפילנתרופ והיזם ליאו הרווי, הוענקו השנה לזוכי פרס הנובל פרופ’ קתרין קרילקו, פרופ’ דרו וייסמן ולחוקר הבכיר פרופ’ פיטר קוליס בהוקרה על תרומתם המחקרית אשר סייעה משמעותית למאמצי פיתוח החיסון למגיפת הקורונה.

תארי עמית כבוד הוענקו השנה לרבנית עדינה בר שלום על תרומתה לקידום דיאלוג בין מגזרים שונים באוכלוסייה ופרופ’ סלמאן זרקא על תרומתו לשדרוג המערך הרפואי, גישתו נטולת הפניות ותרומתו לארגון המאבק במגיפת הקורונה, בישראל.

למכובדים מר פול צ’רני, מר רוברט דייויס ומר סטפן זיידן הוענק התואר הנכסף  עבור תרומתם, תמיכתם ומעורבותם המוערכת, רבת השנים, כנאמני ואוהדי אמת של הטכניון וישראל.

לד”ר שרון אלרועי-פרייס, בוגרת הפקולטה לרפואה בטכניון, אשר כראשת מערך הבריאות הציבורי ריכזה מאמצים רבים למיגור מגיפת הקורונה בישראל, הוענקה מדליית בוגרת הטכניון .

הוקרה מיוחדת הוענקה על ידי נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, לד”ר יאיר גולדברג מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות על סיועו בתחום הסטטיסטי במאמצי המאבק בקורונה.

השנה נערך באספה פאנל מיוחד: “קמפוס במלחמה” בו הוצגו מגוון הפעולות אשר ננקטו בטכניון בכדי לתת מענים לצרכי הסגל והסטודנטים אשר עלו בזמן המלחמה .

“שמנו את הטכניון במרכז”

היום הפתוח המיוחד, אשר נערך ב-31.5, הנגיש בהצלחה רבה את פקולטות הטכניון והיחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ

לקהל יעד רחב.

הארוע לווה בקמפיין שיווקי רחב היקף הכולל פרסום בדיגיטל, ברשתות החברתיות, בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובשלטי חוצות.

בהפנינג הצבעוני השתלבו עמדות יעץ, רישום ומידע יחד עם פינות מרגוע והנוף האורבני, במתחם הממותג טכניוני.

 

קרדיט צילום: ליאור חורש

הטכניון יקיים יום פתוח בתל אביב ב-31.5

היום הפתוח השני לשנה זו ייערך בתל אביב במטרה להגיע לקהלים חדשים ולקהלים אשר נבצר מהם להגיע ליום הפתוח שהתקיים בטכניון, בדגש על אנשי ונשות כוחות הביטחון.

קידום היום הפתוח מלווה בקמפיין שיווקי מקיף הכולל פרסום בדיגיטל, ברשתות החברתיות, בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובשלטי חוצות, באמצעות קמפיינים נרחבים והן כאלה המיועדים לקהל היעד הספציפי.

ביום הפתוח יעמדו לרשות המתעניינים דוכני מידע פקולטיים, עמדות יעוץ ועמדות רישום ומידע.

במהלך האירוע יחולקו תשורות למתעניינים ותינתן סקירה להטבות וההתאמות לזכאים, בדגש על מפונים ומשרתי ומשרתות המילואים.

“מנמיכים את הגדרות בין פקולטות”

כ-130 משתתפים ובהם נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר, סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן, דיקנים על פקולטיים ודיקני יחידות אקדמיות, חברי סגל אקדמי ומנהלי וסטודנטים למחקר מילאו כל פינה בפאב “הכבשה השחורה” בבית הסטודנט, במפגש חוצה פקולטות לעידוד יצירת חיבורים אקדמיים סביב תמות ונושאים משותפים.

המפגש נערך בהמשך לקול הקורא ליצירת קבוצות מחקר תמטיות שישתכנו במרחב מחקר שיתופי פתוח, במכון למדעי הביו-רפואה וההנדסה על שם אנדרה כהן דלורו, המוקם בזכות תרומה נדיבה של קרן אדליס, וצפוי להיחנך בסוף שנת 2026.

הרעיון להתמודדות עם שאלות ליבה ואתגרים מרכזיים דרך מחקר מולטי דיסציפלינרי על-פקולטי, קורם עור וגידים לאור חזונו בן ארבעת השנים של פרופ’ סיון לחיזוק הטכניון דרך חזיתות מחקר כלל מוסדיות.

“המענה לאתגרים בפניהם האנושות ניצבת מצריכים שילוב ידע ותרבות מחקרית מתחומים מגוונים. הרעיון בבניית קהילת דלורו הוא לייצר הזדמנויות לגיבוש צוותי מחקר רב תחומיים שיפרצו את תקרת הזכוכית התחומית. זו הדרך היחידה להתמודדות עם האתגרים האדירים הניצבים בפני האנושות במאה ה-21”, תיאר זאת הנשיא.

מנחה המפגש פרופ’ נעם זיו, סגן המשנה הבכיר להנדסה ומדעי הרפואה וראש היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI), הציג בפירוט את הרעיון המוביל של המכון, את תכנונו ועקרונותיו. “אנחנו מנמיכים את הגדרות בין פקולטות ומייצרים תנאים למחקר שיתופי מבלי לפגוע בזהות הפקולטית של כל חוקרת וחוקר”, ציין כמסר המרכזי.

במפגש שיתפו רשמים והציגו מניסיונם פרופ’ מוטי שגב מהפקולטה לפיסיקה והנדסת חשמל העומד בראש המכון למצב מוצק, ופרופ’ עמרי ברק מהפקולטה לרפואה הנמנה על המעבדה לחקר רשתות ביולוגיות. השניים תיארו כיצד מחקר שיתופי על-יחידתי מוביל לתובנות משמעותיות ומקוריות, וכיצד ניתן להתגבר על חששות וחסמים בדרך לבניית קהילות מחקר מוצלחות.

פרופ’ מוטי שגב: “אנחנו מכוונים למצוינות אבל קשה מאוד להצטיין שאתה לבד. החיבורים, שיתופי הפעולה והקרבה הפיסית מגבירים את המחויבות והמסירות למחקר של כלל חברי הסגל השותפים לו”.

במהלך הכינוס התקיים דיון פתוח ושאלות ותשובות על ההיבטים המעשיים של הפרויקט.

בהמשך החודש צפוי להיערך מפגש המשך אופרטיבי, בעל אופי אינטימי, סביב שולחנות עגולים.

פרופ’ זיו הודה מעל הבמה לשותפיו ולמסייעים לפרויקט ובהם: פרופ’ פיליפה מלמד (הפקולטה לביולוגיה) פרופ’ יובל גרעיני (הפקולטה להנדסה ביו-רפואית) הגב’ ליאת רטר (הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון) ודר’ מירב סקר (THHI).

פרופ’ זיו (עם המקרופון) במפגש התנעה קהילות דלורו

צילום: רמי שלוש

הפנינג חגיגי לילדי וילדות בני ובנות המצווה של חברי הסגלים המנהלי והאקדמי

כמדי שנה אירח הטכניון את ילדי העובדים, אשר הגיעו למצוות, ליום בלתי שגרתי בקמפוס בליווי הוריהם.

לאורך היום סיירו המשתתפים במרכז לחינוך אקדמי, נהנו ממשחקים, חדרי בריחה, חידונים, תחרויות, ועוד הפעלות מגבשות ברוח לעידוד החשיבה המחקרית הטכניונית.

במהלך היום אף ביקרו הילדים והוריהם בתשע מעבדות המרכז וקיבלו הצצה והסבר לפעילות השוטפת המתבצעת במרכז.

ראשת המרכז האקדמי, הפרופ’ טלי טל, וסמנכ”ל משאבי אנוש, מר אריאל חזן, בירכו את הילדים והילדות והביעו תקווה לפגוש אותם בעתיד כסטודנטים מן המניין.

ההפנינג המלבב, שנערך בהפקת מדור רווחה במשאבי אנוש, הסתיים בחלוקת מתנות אישיות ומופע משעשע של אומן חושים.

 

 

סדנת מנהלות ומנהלים השניה במערך המנהלי

היום הראשון של הסדנא עסק בנושא התמודדות “מוסדות אקדמי בזמן מלחמה”, במסגרתו התקיים פאנל מנכ”לים בהשתתפות ד”ר רפי אבירם, המשנה לנשיא ומנכ”ל, אורנה גיגי, מנכ”לית מכללת ספיר, ואלי כהן, מנכ”ל המכללה האקדמית תל-חי. הפאנל עסק בסוגיות היערכות מוסדות אקדמיים לשעת חירום, ולאחריו נערכו דיונים משותפים עם נציגי המכללות והמנכ”לים, אשר הובילו לתובנות כיצד ניתן להעצים חוסן ארגוני במציאות המשתנה.

היום השני של הסדנא עסק בנושא “חדשנות בניהול”, משתתפי הסדנה, חולקו לקבוצות דיון לצורך קיום שיח פתוח ולמידת עמיתים לליבון דילמות ניהוליות בהקשר לחדשנות ומציאות משתנה.  בסיום הפעילות הוצגו תוצרי העבודה, ובהם מתודולוגיות ואמצעים להתייעלות.

במהלך הסדנא הרצתה ותרגלה המידענית ענבר יסעור כיצד ניתן להתמודד עם אנטגוניזם ומידע כוזב ברשתות חברתיות. השחמטאי, הסופר והמרצה, נועם מנלה, שיתף את הפורום בהרצאתו המקורית על חדשנות תודעתית. המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון ציין כי  “פורום המנהלות והמנהלים מוביל את המערך המנהלי בטכניון, כאשר סדנת המנהלים, זו השנה השנייה, מהווה אבן דרך נוספת בחתירה מתמדת למצוינות ארגונית, ולמחויבות המנהלות והמנהלים להצלחת הטכניון”.

הישג אולימפי

המיזם המשותף למשרד החינוך ולטכניון נועד להוסיף ולקרב לתחום תלמידי תיכון מובחרים, הלומדים במגמות הביוטכנולוגיה.

במהלך התחרות מתנסים המשתתפים במחקר יישומי בביוטכנולוגיה ונמדדים על סמך תוצריהם בפרויקט סיכום אישי, המוצג בגמר האולימפיאדה.

אל הגמר העפילו 5 תלמידות ותלמידים אשר עברו בהצלחה את כל שלבי המוקדמות שנערכו בפריסה ארצית.

השנה, לאור הארועים והקשיים, קיום האולימפיאדה עמד בספק אך בזכות המוטיבציה הגבוהה של התלמידים והרתמות המערכת יצאה התחרות אל הפועל וממשיכה גם השנה לחזק את הקשר בין תלמידי התיכונים לטכניון.

את מדליית הזהב בתחרות קטף השנה התלמיד דביר בן אשר מתיכון תורה ומדע בכפר סבא אשר עסק בעבודתו בהשפעת חלבון רקומביננטיאלפא-1-אנטיטריספין על דיכוי תגובה דלקתית.

פרופ’ אילת פישמן ופרופ’ עומר יחזקאלי מהפקולטה לביוטכנולוגיה ומזון, המובילים את הפרויקט האולימפי מאז היוסדו ייחד עם יהודית דסקלו, מפמ”ר ביוטכנולוגיה במשרד החינוך, שיבחו את הפינאליסטים  והביעו הערכה למסירותם והשקעתם הרבה.

סגנית דיקנית הפקולטה פרופ’ מרסל מחלוף הצטרפה לברכות והוסיפה כי היא מקווה לראותם כסטודנטים מן המניין בפקולטה כבר בעתיד הקרוב.

בסיום הארוע שמעו המשתתפים את הרצאתה של ענבל אדמתי, מהמעבדה של ד”ר עמית צייזל מהפקולטה, בנושא: ” שתי הפנים המולקולריות של רעלת הריון”.

 

בתמונה משמאל לימי: ןפרופ' אילת פישמן, הפינאליסטיות עדי יחיאלי, נגה בן-דוד, מקום ראשון דביר בן-אשר , מקום שני אליאן סגל, מקום שלישי שחר אלפי,מפמ"ר ביוטכנולוגיה במשרד החינוך יהודית דסקלו
בתמונה מימין לשמאל: פרופ’ אילת פישמן, הפינאליסטיות עדי יחיאלי, נגה בן-דוד, זוכה מקום ראשון דביר בן-אשר , מקום שלישי אליאן סגל, מקום שני שחר אלפי,
מפמ”ר ביוטכנולוגיה במשרד החינוך יהודית דסקלו

 

צילום: אלון יחזקאלי

“פותרים עתיד” בטכניון: תלמידים ותלמידות מצטיינים מעצבים פתרונות לאתגרים חברתיים וסביבתיים

ב-3.4 התקיים בטכניון אירוע “פותרים עתיד”: אירוע הסיום של הפרויקט למנהיגות יזמית יצירתית של יוניסטרים ותוכנית נחשון בשיתוף קרן טראמפ. באירוע השתתפו כ-650 בני נוער הלומדים בכיתות נחשון מרחבי הארץ, מעוספיה ועד ירוחם.

תוכנית נחשון היא מיזם משותף של הטכניון ומשרד הבטחון, ותכליתה פיתוח עתודת מנהיגות מדעית למדינת ישראל. התוכנית מתקיימת כבר 16 שנה בחטיבות ביניים ובתיכונים בכל רחבי הארץ, ובשנת הלימודים הנוכחית (תשפ”ד) היא פועלת ב-189 כיתות ב-53 בתי ספר.

השנה החל לפעול במסגרת נחשון פרויקט יזמות חדש, ובמסגרתו פיתחו 21 כיתות נחשון 73 מיזמים שיש להם תרומה חברתית-קהילתית תוך פיתוח חשיבה מדעית ומתמטית. הפרויקט מתקיים בשותפות עמותת יוניסטרים, המכשירה ליזמות עסקית וחברתית בני ובנות נוער מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, דרוזים ובדואים, במטרה להעניק להם קו זינוק שווה להצלחה ולצמצם את הפערים החברתיים בישראל, וכן בשיתוף קרן טראמפ.

את המיזמים שפיתחו הציגו תלמידי הפרויקט באירוע בפני נבחרת שיפוט בכירה שבה אישים ונשים מעולמות העסקים, האקדמיה, הממשלה, התקשורת, השלטון המקומי ועוד. בין האורחים-השופטים: ג׳וליאן ברנסון מהנהלת Nvidia, מיקי שטרסבורגר שותף מייסד אייר חיפה, רן בנדר חבר מועצה בעיריית חיפה, נדב ניסן-רודה – בכיר בחברת Ramon.Space, צפרית פרקר סמנכ”לית בטיחות ואיכות הסביבה אלביט מערכות, רויטל דרורי מנהלת מדיניות ותכניות קרן טראמפ, מוהנא פארס שעמד עד לאחרונה בראש מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, ובכירים בטמבור, איילון ביטוח, מדטרוניק, קרן הון סיכון תעוזה, אלטשולר שחם, בנק הפועלים ועוד.

 האירוע נפתח בהרצאה “כשהתותחים רועמים – המוזות שותקות? חדשנות ויצירה תחת אש” שהעביר טל דקל, מנהל חדשנות, בוגר תוכנית תלפיות, יזם ומפקד על פרויקט התצפיות “כרמלי” במלחמת חרבות ברזל. בהמשך הציגו התלמידים את המיזמים בפני משלחות השופטים ומתוכם הוכרזו 5 המיזמים הזוכים בטקס חגיגי. המיזמים הזוכים עלו לאירוע היזמות לנוער הגדול ביותר בישראל “מיזם השנה 2024” של עמותת יוניסטרים.

ארז לידור, מנהל תוכנית נחשון: “זו השנה השישית ברציפות שאנחנו מציבים בפני התלמידים שלנו אתגר בסדר גודל מעל למה שהם רגילים – והם נענים לאתגר. הפרויקט השנתי הזה הוא הגדול ביותר שהרמנו, ולא היינו עושים זאת ללא השותפים שלנו ביוניסטרים ובקרן טראמפ. החיבור הבלתי אמצעי למנטורים מעולמות התעשיה והעסקים מחד, עם הלמידה והעיסוק בכלים מעולם היזמות מאידך עזרו לכיתות שהשתתפו בפרויקט להתפתח ולהתעצם. הרמה של פרויקט גדול ומורכב כזה דווקא בשנה של מלחמה מעידה כאלף עדים על הרוח ועל העוצמה של הארגונים ובעיקר של הנחשונים שלנו – תלמידים כמחנכים”.

קרדיט צילום: neo media

 

העתיד באוירונאוטיקה

למעלה מ-250 תלמידים התארחו בפקולטה, נפגשו עם הסגל האקדמי, נציגי חיל האויר, סטודנטים וחוקרים אשר ענו לשאלותיהם.

במהלך סיורם בפקולטה ביקרו בני הנוער בדוכני תצוגה להמחשת מודלים בתעופה, נחשפו לפיתוח והמחקר היישומי במעבדות הפקולטה החדשניות והתרשמו ממסלול הלימוד וקשרי התעשייה הרבים של אנשי הפקולטה עם חברות בתחום התעשיות הביטחוניות.

כחלק מההפנינג, נערכה הרצאה מותאמת עבורם הממפה את התפקידים המיוחדים המיועדים למהנדסי אוירונאוטיקה בצה”ל.

הארוע הינו מרכיב נוסף בסדרת ימי ארוח, המתקיימים בפקולטה, במטרה להנגיש את תחום התעופה והחלל לקהל רחב של מתעניינים.

 

 

Nice to MIT you

בהמשך לביקורים מרגשים של חברי סגל אקדמי מאוניברסיטאות UCLA ואוניברסיטת ייל הגיעה לקמפוס, משלחת חוקרים בכירים ממקצועות הפיסיקה, הנדסה, כימיה, ביולוגיה, מדע המדינה, מדעי החברה, מדעי המחשב, חינוך ומשפט במטרה להביע תמיכה באקדמיה הישראלית ולבסס שיתופי פעולה מחקריים.

בפגישה עם נשיא הטכניון, פרופ’, אורי סיון, וסגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופ’ וויין קפלן, קבלה המשלחת סקירה מקיפה אודות נקיטת הצעדים האקטיביים המיידיים אשר בוצעו הטכניון עוד ב-7.10, עם היודע היקף הארוע.

הנשיא תיאר כיצד הוסב הטכניון למרכז לוגיסטי להעברת ציוד צבאי ומזון להיכן שנדרש. הוסבר כיצד נרתם הטכניון לסייע בקליטת מאות משפחות מפונים מהדרום ומהצפון לשיכון, עוד באותה השבת, במעונות הפנויים בקמפוס. כל זאת תוך כדי היערכות מגונית מוגברת לאפשרות של אסקלציה מהצפון.

במהלך הפגישה הדגיש פרופ’ סיון את שותפות בית הטכניון במיזמי התנדבות, בסיוע אזרחי, בהתגייסות לכוחות המילואים, באבדות בנפש, בפצועים במערכה והקשר עם חברי משפחת הטכניון שהפכו גם לחלק ממשפחות החטופים.

לאורך הלחימה, אמר הנשיא, נשמר קשר עם הסטודנטים והקהילה.

“שמשנו לעוגן חברתי. אנשי הטכניון עבדו, התנדבו ונרתמו מתוך לכידות ודאגה לשמירה על משפחת הטכניון, לכוחות הבטחון ולכל מי שחייו נעצרו בשבעה באוקטובר. זה היה מעורר השראה.”, קבע פרופ’ סיוון.

חברי המשלחת, כמו גם המשלחות שקדמו לה, נחשפו לפעולות הסיוע וההתאמות אשר נועדו להקל על 3,500 משרתי המילואים מבית הטכניון, מרגע חזרתם לקמפוס. פעולות מיטיבות ובהן: דחיית פתיחת השנה האקדמית, סיוע כלכלי, סיוע אקדמי, תמיכה נפשית/רגשית, סדנאות, קורסי הכנה, ייעוץ, הקלות ברישום ועוד פעולות רבות.

בשיח פתוח שנערך במהלך הפגישה הצהירו חברי המשלחת על עמידתם האיתנה לצד האקדמיה הישראלית ותארו את המתח, המאופיין בגלי אנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית, בעקבות הלחימה. תיאור העובר כחוט מקשר בין יתר המשלחות מהשבועות האחרונים.

חברי המשלחת תארו כיצד הם נערכו מבחינה הסברתית לייצג את המדינה והציעו כי יותר חוקרים ישראלים יגיעו לקמפוסים בארצות הברית בתמיכת הקהילות האקדמאיים היהודים והישראלים וכחיזוק להם. לשאלות חברי המשלחת, כיצד הם יכולים לסייע לאקדמיה הישראלית בכלל ובהיבט ההסברתי בפרט, ענה הנשיא כי שיתופי פעולה מחקריים בין האוניברסיטאות חשובים מאי פעם הן כתמיכה בחוקרים ובמחקר והן כתמיכה באקדמיה הישראלית. בהיבט ההסברתי יקרא פרופ’ סיון למקביליו, נשיאי האוניברסיטאות בארצות הברית, לצאת בהצהרות פומביות נחרצות יותר התומכות בין השאר בשיתופי הפעולה מחקריים.

חברי המשלחת סיימו את ביקורם בפגישות עם מקביליהם בטכניון וסיור בקמפוס.

 

משלחת סולידריות מאוניברסיטת ייל ביקרה בטכניון

מלחמת חרבות ברזל ממשיכה לייצר עוינות וחרמות כלפי ישראל מקרב חוגים נרחבים בעולם בכלל, ובאקדמיה בפרט. צעדים אלו מאיימים על המשך התפתחותם של המחקר והחוקרים הישראלים בזירה הבינלאומית. על רקע זה הדהדה הצהרתם של חברי המשלחת מאוניברסיטת ייל, בעת ביקורם במרכז המבקרים המחודש בטכניון “חשוב היה לנו להגיע להפגין סולידריות, לעודד שיתופי פעולה מחקריים ולראות כיצד אנו יכולים לתמוך ולסייע ברמה האישית וכקולקטיב. גאים לעמוד לצידכם”

24 חברי משלחת האוניברסיטה היוקרתית (המגיעים מפקולטות שונות ומגוונות מתחומי הביו-רפואה, הנדסה, ניהול, גנטיקה, ביולוגיה, משפט, חינוך, פסיכיאטריה, כימיה, פיסיקה, מדע המדינה, ותחומי מדע נוספים..) תארו, בפגישתם עם חברי הנהלת הטכניון, את התרשמותם העזה מהסיורים המודרכים שעשו באתרי הקיבוצים המפונים בדרום, בבתי החולים, בכיכר החטופים ובצפון: “הופתענו לגלות כיצד ישראל ממשיכה לגלות עמידות, חוסן והתנהלות מעוררת השראה בהתאמת שגרה למצב החירום”.

פרופ’ אורי סיון, נשיא הטכניון, פרופסור עודד רבינוביץ, משנה בכיר לנשיא, ד”ר רפי אבירם, משנה לנשיא ומנכ”ל, פרופ’ נעם אדיר, משנה לנשיא למחקר, פרופ’ ליהי צלניק-מנור, משנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה, פרופ’ וויין קפלן, סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים ופרופ’ עדי זלצברג סגנית הנשיא לגיוון והכללה, ניהלו בפגישתם עם חברי המשלחת שיח אודות היערכותו ותפקידו של הטכניון לאור ארועי ה-7.10.

פרופ’ סיון סקר בפני חברי המשלחת כיצד במאה השנים האחרונות צמח והפך הטכניון למוסד האקדמאי מוביל ומשפיע בישראל ובעולם.

לראיה מכשיר הטכניון כ-40% מהמהנדסים המובילים בתעשייה אשר אחראים על חלק ניכר מהתשתיות ההנדסיות בישראל. כך גם במדע ובתעשיות נוספות.

“שורשיו של הטכניון נטועים עמוק בקהילה. הוא נוטל תפקיד היסטורי הוא בביצור בטחונה של ישראל, כלכלתה וחברתה. זה ה-D.N.A  הטכניוני. זוהי מחויבות שלקחנו על עצמנו לפני 100 שנים וזהו ייחודו”, הסביר פרופ’ סיון.

הנשיא תיאר כיצד נערך הטכניון אד הוק לתת מענה וסיוע ראשוני למפונים, לסטודנטים ולחברי הסגל.

כחלק ממערך סיוע אזרחי והתנדבותי סיפק הטכניון ציוד, מזון ופתרונות דיור במעונות הקמפוס ולמאות מפונים מהדרום והצפון שנאלצו לעזוב את ביתם בהתראה קצרה.

עוד צוין בפגישה כי 3,500 מאנשי בית הטכניון גויסו למילואים.

שלושה סטודנטים נפלו בלחימה, אחד מהם היה אמור להתחיל את לימודיו השנה.

ל-65 מחברי בית הטכניון יש קרובי משפחה שקיפחו את חייהם במלחמה.

12 מבני משפחות חברי הטכניון נחטפו, 3 שוחררו.

הטכניון עומד בקשר עם הסטודנטים וחברי הסגל באמצעות לשכת הדיקנט ומסייע היכן שניתן.

פרופ’ סיון פירט על אופן הסיוע הכלכלי, האקדמי, והרגשי התקדימי הניתן למשרתי המילואים ולסטודנטים הזכאים בהיבט הכוללני והפרטני באמצעות מענקים, מלגות, קורסי הכנה והשלמות, סדנאות, כיתות לימוד מיוחדות, פעילויות ייעודיות ל”נחיתה רכה” במעבר מהמילואים לאקדמיה, הקלות אקדמיות, מתן אפשרות לפריסת עומסים, דחיות מועדי משימות לנוחיות הסטודנטים, חונכות וליווי אישי, מתן מענה לצרכים רגשיים ונפשיים, הכשרת צוות ייעוץ להתמודדות עם טראומה, טיפולים פסיכולוגיים למעוניינים ומתן מענה אישי ממוקד בכל סוגיה.

“אנחנו עם הפנים לעתיד. יש לנו משימה חשובה הכשרת דורות העתיד של החוקרים, המהנדסים, המדענים, המחנכים, האדריכלים שימשיכו להצעיד את מדינת ישראל קדימה.

אנחנו פועלים לחיזוק קשרי המחקר עם האוניברסיטאות המובילות בעולם ולהידוק הקשרים עם הקהילה היהודית בצפון אמריקה” , הוסיף הנשיא.

בסיכום הפגישה עם חברי ההנהלה נפגשו חברי המשלחת עם אנשי סגל אקדמי נבחרים לצורכי קידום שיתופי פעולה מחקריים אפשריים.

חברי המשלחת סיפרו כי ישנם מרצים באוניברסיטת ייל אשר יש להם קרובי משפחה שנפגעו ישירות בארועי ה-7.10 וכי בקרבם ישנה הזדהות גדולה עם החברה הישראלית. הם סיכמו, בהתרגשות, את ביקורם בכך שקבלו הבנה מעמיקה יותר למקור החוסן החברתי בתקופה המאתגרת והבטיחו לסייע, עם שובם לאוניברסיטה, גם בהסברה ו”כשגרירים”.