הטכניון מעודד את הסטודנטים לרכוש תואר בהוראה: מציע מלגת לימודים למצטיינים שילמדו תואר נוסף בהוראת הטכנולוגיה והמדעים

מקווה לתרום בכך לחיזוק הוראת המדעים בבתי הספר התיכוניים

הנהלת הטכניון החליטה להעניק מלגת לימודים לסטודנטים מצטיינים שילמדו לתואר נוסף בהוראת הטכנולוגיה והמדעים. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי הטכניון ממשיך בכך מסורת בת שמונה עשורים של תרומה למדינה בכל השטחים החשובים – ביטחון, כלכלה, תשתיות וחינוך.

ראש המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, פרופסור אבי ברמן, אמר כי הוראת הטכנולוגיה והמדעים בישראל זקוקה לחיזוק משמעותי, בעיקר בחטיבה העליונה. “אנו מאמינים שהחלטת הטכניון לאפשר לסטודנטים מצטיינים שלו להשלים תואר נוסף, על חשבון מלגת לימודים, בהוראת הטכנולוגיה והמדעים – תביא לחיזוק כוח ההוראה בתחומים חשובים אלה”, הדגיש. “אנו בטכניון מכשירים כבר יותר מחמישים שנה מורים בשמונה תחומים מדעיים והנדסיים. יוזמתנו תחשוף יותר צעירות וצעירים לשיטות חינוך מתקדמות ולקסם של ההוראה ותביא חלק מהם להוראת מתמטיקה, מדעים ומקצועות טכנולוגיים”.

באחרונה החלה המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בהכשרת כ-100 אקדמאים ואנשי הי-טק העוברים הסבה להוראה בבתי הספר.

מתוך 72 סטודנטים שהתחילו בלימודיהם לפני שנה, 55 סיימו בהצלחה; התכנית מכשירה ללימודים אקדמיים לוחמות ולוחמים משוחררים, שלא עברו מבחן פסיכומטרי ואין להם תעודת בגרות; סגן שר הביטחון, מתן וילנאי: “זהו רגע של נחת”

בעלות המכינה נשאו השותפים לתכנית – הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים, האגודה לקידום החינוך, קרן רש”י, קרן גרוס והוגה ויוזם התכנית, יהודה זיסאפל (נשיא “רד בינת” ויו”ר תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה).

היום נערך טקס הסיום של המחזור הראשון ונפתח המחזור השני, עם 79 סטודנטים, בהשתתפותו של סגן שר הביטחון, מתן וילנאי. כן השתתפו נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ראש המרכז לחינוך קדם אקדמי, פרופסור שמעון גפשטיין, מר יהודה זיסאפל, יו”ר הקרן לקליטת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, מר מיכה גולדמן, מנהל הקרן וראש היחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, מר חיים אומן, מנהלי חברות וראשי רשויות מקומיות.

סגן שר הביטחון אמר בטקס כי הוא מתרגש ובשבילו זהו “רגע של נחת”. הוא הוסיף: “עוצמתנו האמיתית אינה בטנקים ובתותחים, כי אם באנשים המפעילים אותם, ואלה אתם”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי ייעודו של המרכז הקדם אקדמי בטכניון הוא סגירת פערים בחברה הישראלית, והצלחת פרוייקט “אופקים” היא עדות נוספת לכך.

ארז דוידי, משתתף בתכנית, מהמושב שזור, אמר: “רוב האנשים היושבים כאן לא היו מגיעים ללימודים גבוהים. אתם, יוזמי התכנית ומפעיליה בטכניון, שיניתם לנו את החיים”.

בתמונה: סגן השר מתן וילנאי מדבר בפני מנהלי הפרוייקט, ראשי הטכניון וסטודנטים של “אופקים”. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

בפרויקט ישתתפו שבעה חוקרים מהטכניון

קרן המחקר הלאומית (NRF) ומשרד החינוך של סינגפור הכריזו ביום שישי כי ישקיעו 20 מיליון דולר סינגפורי (כ-15 מיליון דולר אמריקני) בחקר הנדסת רקמות בטכניון. המחקר יהיה משותף לחוקרי הטכניון ולחוקרים מסינגפור. בסך הכל יושקעו 40 מיליון דולר במהלך חמש שנים בתמיכה בטכניון ובמכון ויצמן אשר יופנו לקידום שיתוף הפעולה בין שתי המדינות.

את הטכניון ייצגו בטקס החתימה המשנה הבכיר לנשיא, פרופסור פאול פייגין, ומוביל הפרויקט מטעם הטכניון, ד”ר דרור סליקטר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

מרכז המחקר, אשר יוקם בסינגפור, ישרת את החוקרים מהטכניון וכן את חוקרי האוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS) והאוניברסיטה הטכנולוגית של סינגפור (NTU). ראשי הNRF אמרו כי חרף השפל הכלכלי תשקיע ממשלתם את הסכום הנכבד במרכז המחקר למצוינות הרביעי שלה, במטרה לשמור על כלכלה תחרותית.

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור עודד שמואלי, אמר כי תוצאות המחקר בתחום זה צפויות להשפיע על פיתוחם של טיפולים מתקדמים בתחום הלב.

NRF הדגישה כי השקעותיה של סינגפור במרכזי מחקר למצוינות מכוונות לטווח הארוך, וכי השקעות אלה הינן חשובות משום שלנוכח שווקים מתפתחים כגון סין והודו, שגם הם מקדישים תשומת לב זהה למחקר ולפיתוח, חשוב לסינגפור לבדל את עצמה בתחומי מחקר ספציפיים.

מרכז המחקר הסינגפורי החדש בהתחדשות רקמות יעסיק כ-25 חוקרים ועובדים. בנוסף יפעלו שבעה חוקרי טכניון – פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד, פרופ’ ליאור גפשטיין, פרופ’ אייל זוסמן, ד”ר דביר ילין, ד”ר שולמית לבנברג, פרופ’ מרסל מחלוף וד”ר דרור סליקטר, החוקרים תחומים שונים של הנדסת רקמות.

נשיא אוניברסיטת NUS, פרופסור טה צ’ור צ’ואן, אמר על ההשקעות של הNRF: “אנו מאמינים כי הסינרגיות בין החוקרים יובילו לתגליות מעניינות מאוד, שלדעתי יסייעו לנו בטווח הארוך למצוא פתרונות חדשים לחולים שלנו. אנו מקווים כי בבנייה של יכולות מדעיות וטכניות אלו נחזק את התשתית של המחקר המדעי ונכשיר קבוצת אנשים שיוכלו להוביל את המחקר בתחומים חשובים מאוד. אם נעשה זאת לאורך זמן, נוכל לבנות את סינגפור כמרכז למחקר ופיתוח מדעיים. ועלינו לעשות זאת בסינגפור, כי אנחנו מדינה קטנה. לנוכח סין והודו, ההופכות לשחקנים מובילים באופן מסחרי בזירה הבינלאומית, סינגפור חייבת לבדל את עצמה, והיא יכולה לעשות זאת באמצעות השקעות ארוכות טווח אלה. כך היא תוכל להפוך לחממה לחדשנות ויזמות”.

בתמונה: פרופסור עודד שמואלי

התלמידים בנו רובוטים דמויי רכב שהגיבו בעצמם על תמרורים ושינויים בתנאי הדרך; לראשונה – להודעה זו מצורף גם סרט וידאו לשימוש התקשורת

בקטגוריות “נהיגה זהירה” ו”תכן” זכו תלמידי בית הספר עמק החולה – כפר בלום. בקטגורית “מרוץ” זכו תלמידי בית הספר “אוהל שם” מרמת גן. בקטגורית “חוקי הנהיגה” זכו תלמידי בית הספר ע”ש יצחק רבין בקרית ים.

“התלמידים בנו מכוניות חכמות לכבישים חכמים”, מסביר פרופסור משה שהם, ראש מרכז “לאומי” לרובוטיקה בטכניון. “כלי הרכב נסעו באופן אוטונומי במיתאר כמו עיר, עצרו בתמרורים וברמזורים, שמרו מרחק ונתנו זכות קדימה. לתכנית שלוש מטרות: לימוד רובוטיקה, זהירות בדרכים וקידום ופיתוח כבישים חכמים ומערכות נהיגה אוטונומיות”.

המרכז לרובוטיקה הוקם באחרונה בטכניון בעזרת בנק לאומי, ומטרתו – טיפוח החינוך והידע בתחום הרובוטיקה. הוא מהווה ארגון-גג חינוכי להדרכה והכוונה בתחום הרובוטיקה, ומשמש כתובת לכל העוסקים בתחום זה בארץ. פרופסור משה שהם, ראש המרכז, אומר כי עידוד והחדרת מוטיבציה ללימודי המדעים והטכנולוגיה בקרב בני הנוער, חינוך לרובוטיקה דרך תחרויות, עבודה שיתופית של סטודנטים ותלמידי בתי ספר – יתרמו רבות לעידוד בני נוער להתמחות בתחום גם בשלב לימודיהם האקדמיים.

מנהל המרכז, ד”ר יבגני קורצ’נוי, אמר כי תחרות רובוטראפיק היא פרויקט חדש של המרכז שהתגבש מרעיון של ד”ר אלי קולברג, ומטרתה – ללמד נהיגה בטוחה באמצעות תחרות רובוטיקה. “הכוונה היא להקנות לצעירים, בעבודת צוות, ידע בחוקי תנועה ובמגבלות פיזיקליות של כלי רכב ושל נהגים”, הוסיף. “אנו מקווים שבמהלך התחרות יפותחו חיישנים שבעתיד יוכנסו לשימוש בכלי רכב כדי להפחית את תאונות הדרכים. באמצעות התחרות ניתן יהיה להגביר את המודעות בקרב בני הנוער, לנושא הזהירות בדרכים”.

בתחרות השתתפו תלמידים מבית הספר הרב תחומי ע”ש רבין בנהריה, המקיף החדש ע”ש רבין בקרית ים, אורט ע”ש חרמץ בירושלים, אוהל שם ברמת גן בית הספר הניסויי משגב ובית החינוך המשותף עמק החולה – כפר בלום.

הזוכים קיבלו פרסים מטעם המרכז לרובוטיקה ומטעם חברת National Instruments – Israel.

סרט וידאו מהתחרות – http://youtu.be/xX9DSGDHWxM

בתמונה: מתחרים בתחרות. צילום: דוברות הטכניון

חוקרים מהטכניון וממכון ויצמן מצאו שיטה לביטול תופעת השבירה (דיפרקציה) הגורמת לטשטוש תמונות במהלך תנועתן בחלל הפתוח

חוקרי הטכניון ומכון ויצמן מצאו שיטה לבטל באמצעות תווך מיוחד של אטומים חמים את תופעת הדיפרקציה (שבירה) הגורמת לתמונות שנישאות על קרני אור ומתקדמות במהירות האור – לאבד את חדותן. עבודתם פורסמה באחרונה בכתב העת המדעי Physical Review Letters.

“אנו נמצאים בעיצומה של מהפיכת המידע, ומאמץ רב מושקע בשיפור טכנולוגיות לעיבוד, שידור ושמירת מידע”, מסבירים החוקרים. “אחד מתחומי המחקר המרתקים הוא עיבוד אופטי של מידע, בו מנסים החוקרים לפתח מערכות הנדסיות ופיסיקאליות אשר מעבדות מידע אופטי מבלי להמירו למידע אלקטרוני-דיגיטאלי. מערכות אלו צפויות להאיץ באופן דרמטי את תהליכי עיבוד המידע. בפרט, קיים עניין רב בשידור ובעיבוד אופטי של תמונות. אחד הקשיים ביישום מערכות אופטיות לעיבוד תמונות הוא הטשטוש הנגרם לתמונות במהלך תנועתן בחלל הפתוח, עקב תופעת השבירה (דיפרקציה). הטשטוש מהיר יותר ככל שבתמונה אגור מידע רב יותר והרזולוציה שלה גבוהה יותר. במערכות ראייה, כגון מצלמות או עיניים, משתמשים בעדשות כדי לשחזר את התמונה המקורית, אך שחזור זה תלוי באיכות ובגודל העדשה ואינו ניתן למימוש במקרים רבים”.

בעבודה שפורסמה באחרונה, מציגים חוקרי הטכניון הדוקטורנט עופר פירסטנברג, ד”ר משה שוקר ופרופסור עמירם רון ופרופסור ניר דודסון ממכון ויצמן – תווך אטומי מיוחד, שבו מתבטלת לחלוטין השבירה האופטית. התווך, המכונה “תווך שקיפות מושרית”, מכיל גז דליל של אטומים בטמפרטורת החדר. בתווך כזה, ניתן לגרום לתמונה לנוע במהירות שקטנה פי 100,000 ממהירות האור, ולנצל את תנועת האטומים התרמית כדי “לגרור” או “לדחוף” את האור שנע דרכם. החוקרים גילו, שבכוונון עדין של האינטראקציה בין האטומים לאור, ניתן לגרום לאטומים לדחוף את קרני האור שנשברו חזרה למסלולן המקורי. כל תמונה, הנכנסת לתווך כזה, תנוע בתוכו ותצא בצידו השני ללא טשטוש.

יישומים עתידיים רבים יכולים לנצל שיטה זו. התאמה בין שתי תמונות באמצעים אופטיים מאפשרת זיהוי מהיר ואוטומטי של תבניות, כגון עצמים או בני-אדם, בתוך צילומים. לצורך כך יש להאט את תנועת התמונות ולמנוע את הטשטוש הנגרם מהשבירה. כמו כן, באמצעי זה ניתן ללכוד קרני אור בשטח קטן, בתוך גז אטומי. עבור מיקרוסקופים אופטיים, תופעת השבירה היא אחת המגבלות העיקריות, ומניעתה תאפשר שיפור המיקרוסקופים בתנאים מסוימים.

300 תלמידות תיכון מצטיינות ביום עיון לעידוד צעירות ללמוד הנדסת חשמל

הן התקבלו בידי המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, אשר אמר להן: “אין סיבה לרוב הגברי בטכניון, כשם שאין סיבה לרוב הגברי בקורס טייס”.

הדיקן, פרופסור ישראל צידון, אמר כי הפקולטה להנדסת חשמל שהוא עומד בראשה מדורגת כאחת מעשר הפקולטות המצטיינות בעולם להנדסת אלקטרוניקה, מחשבים ותקשורת, ובמספר תחומים היא מדורגת ראשונה. “בשנה האחרונה עלה מספר הצעירות שהחלו ללמוד בפקולטה ל-22 אחוזים”, הדגיש. “ברצוננו להמשיך ולהעלות מספר זה בהתמדה”.

עדי ויסמן, סטודנטית שנה שלישית בפקולטה, הביאה את סיפורה האישי ועודדה את התלמידות להשתלב בתחום המרתק של הנדסת חשמל. “הלימודים לא קלים, אך כאשר מצליחים – הסיפוק רב”, אמרה.

פרופסור יונינה אלדר, חברת סגל הפקולטה אשר אירגנה את האירוע, סיפרה לתלמידות על האפשרויות הרבות הגלומות במקצוע הנדסת חשמל ועל אפשרויות העבודה הרבות העומדות בפני בוגרי הפקולטה, אשר הקימו למעשה את תעשיית ההי-טק במדינת ישראל.

התלמידות ביקרו במעבדות משוכללות לראייה ממוחשבת, עיבוד אותות ותמונות, אופטיקה, תקשורת, רובוטיקה ומחשבים. הן נפגשו עם סטודנטיות, והתעניינו לדעת מהו יחס המרצים אליהן, כנשים, ומהו יחסם של הסטודנטים. “יותר טוב מאשר לגברים”, נענו.

בתמונה: מהנדס המעבדה לבקרה ורובוטיקה, קובי כוחיי, מציג בפני התלמידות את רובוט הכלב AIBO, מתוצרת “סוני” המשמש להוראת רובוטיקה במעבדה

בכנס סטודנטים נגד האלימות בחברה הישראלית – נשיא הטכניון: האלימות היא נגע שיש להסירו

“האלימות היא נגע שיש להסירו. אם לא נסיר אותה – היא תאכל כל חלקה טובה, ונותרו רבות כאלה, בחברה הישראלית.
אנו, בקריית הטכניון השלווה שלנו, חווים חיים נטולי אלימות ויודעים להעריך זאת. מה חבל שכאשר אנו יוצאים מהבועה שלנו אנו נתקלים בה, באלימות, כבר בצומת הסמוך, כאשר נהג ממהר חותך אותנו ברמזור.

“אנו חייבים להילחם באלימות יום-יום, שעה-שעה. הבעיה היא שזו מלחמה מסוכנת. היום כבר אסור להעיר למישהו שנדחף בתור, פן ישלוף הלה סכין. מי העלה על דעתו פעם, כאשר לא סגרנו דלתות בבתינו, לצאת מהבית עם סכין? היום צעיר מתלבש לפני צאתו לבילוי, שם “אפטר שייב” על פניו ויוצא למלחמה. לא לרקוד, לא להתחיל עם בחורה, לא לשוחח עם חבריו. למלחמה. ואחר כך הוא דוקר מישהו, תמיד בגלל שטות, ואז אנו רואים אותו בבית המשפט, אבל, כפוף ומיוסר, לא מיישיר מבט אל המשפחה השכולה.

“אנו נזכרים בנוסטלגיה בימים אחרים בארץ שלנו, ימים של עזרה לזולת, ימים של חיוך, ימים של נימוס. אפשר לחזור לימים האלה, אם כל אחד מאיתנו יידע לרסן קודם כל את עצמו, יימנע מהעלבת האחר, יכבד אותו.

“אני מברך על יוזמתכם ועל יוזמתם של חבריכם ממוסדות אחרים. טוב שדור העתיד, הצעירות והצעירים הנפלאים שלנו, תופסים פיקוד בנושא כואב וקריטי זה, כי בעתיד כולנו מדובר”.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, נושא דברים בכנס

ברוך (ברוס) רפפורט, מגדולי התורמים לטכניון ומאושיות הפקולטה לרפואה, הלך לעולמו ב-8 בינואר. בהלווייתו ספד לו נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא:

“על קיר חדר הכניסה למשרדו של ברוך בג’נבה, תלויה כרזה גדולה ובה הזמנה לאירוע שבו הוצג בפני הקהילה המדעית מחקר על האוביקויטין. הכרזה תלויה שם מאז שנת 1984, עת התקיים האירוע בטכניון. ברוך נהג במשך שנים להצביע עליה בפני אורחיו הרבים, ולומר: על זה יקבלו הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר מהפקולטה לרפואה של הטכניון, פרס נובל.

וכאשר הוא ורות קיבלו את ההודעה המשמחת על הזכייה, בהיותם בדרכם בכביש החוף מביתם בקיסריה, בערב שמחת תורה, 2004, ברוך לא הופתע. כי איש החזון הזה ידע בביטחה שחזונו יתגשם. הוא גם לא הופתע מהמעמד המוביל אליו הגיעה הפקולטה לרפואה בטכניון, שהוא היה מאושיותיה ותרם לה רבות, לא רק תרומות כספיות כי אם את כל כולו, במסירות, באהבה אין קץ והעיקר – עם החזון, ההתלהבות והאמונה שכל כך איפיינו אותו.

רות היקרה, לעיתים קרובות את מזכירה את דבריו של ברוך בטקס הנחת אבן הפינה לפקולטה: “עוד תראו, יום אחד נקבל פרס נובל”. ואכן, כאשר צעדו שני החוקרים הנפלאים שלנו על מדרגות האולם המפואר בשטוקהולם, ישבתם שם, את וברוך, והרגשתם, בצדק, שחלק נכבד לכם בהישג האדיר הזה.

ברוך קידם את הרפואה והמחקר הרפואי בישראל ובעולם. הוא נהג לומר כי את המילה “ונתנו” ניתן לקרוא הן מראשיתה והן מסופה, והנתינה הייתה חלק בלתי נפרד מחייו. הוא נולד בחיפה, לימים הקים את המשטרה הצבאית וכמשפטן הקים גם את הפרקליטות הצבאית ואף שימש שופט צבאי. ישראל נותרה בלבו גם כאשר היה לאיש העולם הגדול ועשה חייל בעסקים חובקי עולם, בתחומי הבנקאות, הספנות והנפט. בצד עסקיו מעולם לא הזניח את פעילותו ההתנדבותית. קרן התרומות שהקים מתמקדת בתמיכה מתמשכת בתחומי החינוך, הבריאות ויוזמות מדעיות. מכון המחקר הרפואי והפקולטה לרפואה של הטכניון, כמו גם מאיו קליניק ברוצ’סטר, ארה”ב, מבטאים את מחוייבתו ומסירותו הרבה למחקר רפואי שיקדם את האנושות ואת רווחתם, בריאותם ואיכות חייהם של בני האדם.

אחת החברות הראשונות שברוך הקים נקראה:  – International Maritime Supllies – (IMS).  ברוך אמר שראשי התיבות מבטאים למעשה את המוטו שליווה אותו כל חייו – I Must Succeed. והוא אכן הגשים את המוטו הזה, ובגדול. ויותר חשוב, הוא גרם לכולנו, לכל מי שעבד איתו או היה במחיצתו – לא להתפשר על פחות מהצלחה. הוא דרש מאחרים מה שדרש מעצמו וסחף את כולנו לעשייה ולחתירה להצלחה ולהגשמת החזון.

אבל לברוך היה חזון גדול שלא הספיק להגשימו: הוא קיווה כי הפקולטה לרפואה ומכון המחקר על שם רות וברוך רפפורט – יהיו למרכז לימודי רפואה ותמיכה איזורית לכל ארצות המזרח התיכון. הוא קיווה כי קשריו הרבים עם ארצות ערב יסייעו בבניית נתיב השלום הזה. הוא שאף לכך כי החוקרים הישראלים ידריכו עמיתים מארצות ערב ויסייעו להם להקים מכוני מחקר מפוארים, כמו מכון רפפורט שלנו. הוא נהג לצטט את ידידו היקר שמעון פרס, ייבדל לחיים ארוכים, שאמר כי מחלות אינן יודעות גבולות ולכן הרפואה יכולה להוות גשר לשלום.

רות היקרה, הבנות היקרות עירית, ורד, שושנה ונוגה, הנכדים והנינים וכל בני שבט רפפורט המפואר – כולנו יודעים את גודל האבידה. דרך ארוכה עשית, רות, עם בעלך מאז נישאתם בשנת 1945 בקפה ורנר ברחוב החלוץ בחיפה. המסע הארוך והמרתק הזה לצידו של ברוך – לא תם. מכאן נבטיח לך, ברוך יקירנו, כי כולנו נמשיך בדרכך ונשתדל להגשים את חזונך הגדול.

תודה על כל שעשית למעננו ולמען כה רבים ברחבי העולם, תודה על שליווית אותנו לאורך כברת דרך כה ארוכה ועל שהתווית לנו את הדרך. נמשיך בדרכך ונזכור אותך לעד”.

בתמונה: ברוס רפפורט

עשרות חברות עתירות ידע גייסו מאות סטודנטים ביריד תעסוקה שנערך בשבוע שעבר בטכניון. בין החברות שהשתתפו ביריד – אינטל, אלביט מערכות, התעשייה האווירית, חברת החשמל, HP, טבע ורפאל.

ההיענות ליריד הייתה רבה והסטודנטים ביקרו באוהלים ובדוכנים שהקימו החברות, אשר משכו אליהן את הקהל הרחב בשלל “פיתויים”, כמו פיצות, שתיה חמה וקרה ומתנות צנועות. כמה חברות הקימו תערוכות בהן הציגו את מוצריהן.

אורלי בר, מ”מ מנהלת הגיוס של חברת אלביט מערכות, אמרה כי בחברה עשרות משרות פנויות, הן למהנדסים והן לסטודנטים. “יותר משאנו דורשים ממוצע ציונים גבוה, אנו מחפשים סטודנטים עם פוטנציאל גבוה. רבים מהעובדים באלביט הם בוגרי הטכניון. יש שותפות רבת שנים בין הטכניון ואלביט הבאה לידי ביטוי במלגות שאלביט מעניקה לטכניון, במעבדה משותפת שהוקמה לאחרונה ובשיתופי פעולה נוספים. גם העובדה שמת”מ ממוקמת במבואות הדרומיים של חיפה תורמת לזיקה החזקה. בשל הפריסה הגאוגרפית הנרחבת של אלביט מערכות, אנו מקיימים ירידים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ”.

לדבריה, יש השנה יותר סטודנטים מצטיינים שמחפשים עבודה. החברה לא ממתינה ליריד התעסוקה (הטכניון הוא היחיד בארץ שמקיים שני ירידים בשנה), אלא פונה ביוזמתה גם לפקולטות ועורכת בהן “ימי זרקור” שבהם היא מציגה את עצמה ומגייסת סטודנטים בשנות לימודיהם המתקדמות.

דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין, אמרה כי ההיענות הרבה ביריד, הן של החברות המובילות במשק והן של הסטודנטים, מעידה על הביקוש הרב לסטודנטים ולבוגרי הטכניון, ומהווה אינדיקציה לכך שיש לנו משק דינמי ותוסס ושכלכלת מדינת ישראל אכן עומדת בפני צמיחה מואצת.

בתמונה: “מפתים” את הסטודנטים בפיצות בדוכן אלביט מערכות. צילום: דוברות הטכניון

הטכניון בצעד ראשון מסוגו:
“קמפוס תוסס” – תחרות רעיונות שיתרמו לאווירה הסטודנטיאלית

המשתתפים יתבקשו להציע קונספט חדשני לשדרוג האווירה הסטודנטיאלית בטכניון. הפרס הראשון: 15,000 ₪

בצעד ראשון מסוגו באקדמיה הישראלית, הכריז הטכניון על תחרות נושאת פרסים בשם “קמפוס תוסס” שמטרתה להביא לטכניון רעיונות לפרויקטים שיתרמו לאווירה הסטודנטיאלית בקמפוס ויעשירו אותה.

דיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין, אמרה כי מגישי ההצעות יתבקשו להציע קונספט לשדרוג האווירה הסטודנטיאלית בקמפוס הטכניון. רעיונות לקונספט כזה, יכולים לכלול נושאים מכל תחום בחיי הטכניון, כמו למשל : מסלולי ריצה ואופניים, מוסיקה, דוכני מכירה, אמצעי תאורה, יכולת ניוד בתוך קריית הטכניון ולמעשה בכל תחום שהוא.

התחרות פתוחה לכלל הציבור. למרות שמטבע הדברים ההערכה היא שישתתפו בה לא מעט סטודנטים ובוגרי הטכניון, הרי שכל אחד – גם אנשי מקצוע בתחומים השונים – מוזמנים להשתתף.

התחרות נושאת פרסים: הפרס הראשון בתחרות יהיה בסך 15 אלף שקלים, הפרס השני – עשרת אלפים שקלים והשלישי – חמשת אלפים שקלים.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי כיום אין די במערכת הסיוע והתמיכה הטובה בארץ שהטכניון מציע לסטודנטים שלו. “בצד אלפי מיטות במעונות, בריכה אולימפית, חדרי כושר, קולנוע ועשרות בתי קפה ומסעדות, כדי להביא לטכניון את הטובים ביותר, אנו חייבים להציע יותר למצוינות ולמצוינים שיבואו בשערינו”, הדגיש. “אנו רוצים שהסטודנטים שלנו יחושו שהטכניון הוא ביתם”.

פרופסור מיכל גרין הוסיפה כי תקוותה היא שיוגשו הצעות מפתיעות, בעלות אופי חדשני, שעוד לא נראו בקמפוסים בארץ. “בנוסף לפרס הכספי בתחרות, הרי שבהחלט נשקול לאמץ הצעות אטרקטיביות שיפתיעו אותנו, ופשוט ליישם את הפרויקטים שיוצעו לנו”, אמרה.

החוקרים בנו אב טיפוס של כרטיס אלקטרוני המאפשר דגימת אותות בפס רחב תוך שימוש בקצב דגימה נמוך במיוחד; הפיתוח עשוי לאפשר דגימת אותות מהירים, שמירתם ועיבודם בצורה יעילה במאות אחוזים מהקיים; הטכניון רשם מספר פטנטים על הטכנולוגיה; שוק הדוגמים נאמד במיליארדי דולרים בשנה

חוקרים מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון הצליחו להשיג פריצת דרך עולמית בטכנולוגית הדגימה, ובנו אב טיפוס של כרטיס אלקטרוני המאפשר דגימת אותות בפס רחב תוך שימוש בקצב דגימה נמוך במיוחד. בתעשייה נהוג לאפיין מערכות דגימה לפי קצב הדגימה, נפח האיחסון הנדרש וסיבוכיות החישוב של המערכת. הפיתוח הטכניוני מזניק את היכולת במאות אחוזים בכל שלשת הפרמטרים. הכרטיס שנבנה בטכניון דוגם סיגנלים בפס רחב תוך שימוש בקצב דגימה נמוך במיוחד. כתוצאה, נפח האחסון וסיבוכיות החישוב התומכת בפעולת המערכת קטנים משמעותית. שוק הדוגמים העולמי נאמד במיליארדי דולרים בשנה, והטכניון רשם מספר פטנטים על ההמצאה.

דוגמים בעלי פס רחב הקיימים כיום בשוק הינם עתירי חומרה או מבוססים על תוכנות מורכבות בכדי לאפשר קליטה של אותות בפס רחב וקצב שמירה ועיבוד גבוה של מידע דיגיטלי. חוקרי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, פרופסור יונינה אלדר והדוקטורנט שלה משה משעלי, בנו אב-טיפוס של דוגם המצריך מעבד אחד בלבד. ההמצאה חוסכת גם את הצורך במעבדים בעלי יכולת חישוב גבוהה. ההערכה היא שהעלות לרכיב ביצור תעשייתי תהיה זולה בעשרות רבות של אחוזים ביחס לדוגמים מהירים הקיימים היום בשוק.

במהלך העבודה על נוסחאות מתמטיות סבוכות הצליחו שני חוקרי הטכניון “לשבור” את המחסום הבסיסי שנוסח בתחילת המאה הקודמת במשפט הדגימה של נייקויסט ושנון. לפי משפט זה, אם דוגמים אות בקצב כפול מהתדר המקסימלי באות, אזי אפשר לשחזר את האות במדויק על ידי עיבוד מתאים. משפט זה הינו עמוד התווך של התקשורת הדיגיטלית, ועומד בבסיסם של רוב המכשירים הדיגיטליים כיום. מאחר שהשאיפה כיום היא להשתמש במכשירים אלו בפס רחב ככל האפשר, יש צורך להגביר את קצב דגימת האותות. מגבלות טכנולוגיות מגבילות כיום את המהירות המירבית בה ניתן לדגום, וכתוצאה מכך נדרשים נפח אחסון גדול, הספק וכמובן עלות גבוהים.

להמצאה האמורה יישומים פוטנציאליים רבים, כגון שיפור ביצועי רדאר והגדלת הקיבולת של תקליטי שמע. שוק פוטנציאלי נוסף הוא השוק הרפואי, שם מתורגמת מהירות הדגימה לזמן החשיפה של המטופל להתקן הפולט קרינה מסוכנת. מנקודת הראות הכלכלית יש כאן יתרון גדול, שכן יותר מטופלים יוכלו להיבדק.

“במכשירים דיגיטליים אות פיסיקאלי מיוצג על ידי סדרה של ‘ביטים’. למשל, מוסיקה או תמונה מאוחסנות במחשב באמצעות סדרת מספרים”, מסבירה פרופסור אלדר. “האוזן לא יכולה לשמוע מספרים, כמובן”, היא מוסיפה. “כאן נכנס תהליך הדגימה והשיחזור. המטרה בשלב הדגימה היא להמיר באופן חכם אות פיסיקאלי לביטים, כלומר, לסידרה של ‘אפסים’ ו’אחדים’. ה’טייפ’ הדיגיטאלי דוגם את האות המושמע ומתרגם אותו לביטים. המפתח בשלב זה הוא לבצע את ההמרה באופן שיאפשר בהמשך ליצור מחדש את האות האמיתי. יצירה זו מתבצעת בשלב השחזור, כאשר הביטים מתורגמים לאות פיסיקלי אותו ניתן לשמוע או לראות”.

“מי מאיתנו לא רגיל לומר – צפיתי בסרט באיכות HDTV או שמעתי מוסיקה מהנגן הדיגיטלי”, מוסיף משה משעלי. “אנו שוכחים שהמערכת האנושית מסוגלת לחוש, לראות ולשמוע רק אותות פיסיקאליים. איש אינו מסוגל לראות או לשמוע סדרות של מספרים. בממשק בין העולם הדיגיטלי לעולם האנלוגי יש רכיב הדוגם את האות הפיסיקלי לסדרה של מספרים, ובסופו מבוצע שיחזור לעולם הפיסיקאלי שהמערכת האנושית יכולה לקלוט.”

המשפט הבסיסי של נייקויסט ושנון, אשר נלמד במשך שנים כאבן היסוד של תורת הדגימה, מכיל בתוכו הנחה מחמירה לגבי תכולת האותות. מטרתו של משה משעלי, בהנחיית פרופסור אלדר, היתה לתכנן מערכת דגימה אחת עבור אותות עם פסי שידור רבים ורחבים, כך שהמערכת תוכל לדגום ולשחזר אותות אלו בקצב נמוך משמעותית מהקיים כיום. פריצת הדרך הושגה על ידי ניצול העובדה שבחלקים מהספקטרום אין שידור. “הרעיון הוא לנצל בחוכמה את ה’חורים’ בספקטרום, כדי להוריד משמעותית את קצב הדגימה בלי לפגוע באות”, מסבירה פרופסור אלדר. “הקושי הוא בכך שמאחר שאיננו יודעים היכן בספקטרום נמצאים אותם חורים, מודלים מתמטיים מסורתיים כבר אינם יכולים לסייע באיפיון של אותות אלה ובעיבודם. מה שעלה בידינו להוכיח הוא שעצם העובדה שאנו יודעים שהאות אינו תופס את מלוא הספקטרום מאפשרת לנו להפחית את קצב הדגימה, דבר שלא התאפשר עד כה”.

לגילוי זה קדמה עבודה מתמטית רבה וממושכת, והוא מעורר עניין רב בעולם המדעי משפורסם בעיתונות המדעית.

בתמונה: מערכת בדיקה לכרטיס הדגימה שפותח בטכניון. צילום – דוברות הטכניון

חליפת כנפיים (Wingsuit) משמשת להארכת זמן טיסה והגדלת טווח הגלישה בצניחות חופשיות, כאשר הצנחן משתמש במצנח רגיל בשלב הנחיתה. חליפה כזו תוכננה ע”י קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל במסגרת פרויקט הסיום שלהם. ככל ידוע, זו הפעם הראשונה שנעשה תכן מדעי לחליפת כנפיים.

שלוש דרישות עיקריות עומדות בפני מפתחי חליפות הכנפיים: העומסים על הגפיים צריכים להיות נמוכים דיים בכדי לאפשר לטייס להחזיק את הכנפיים פרושות, החליפה צריכה לאפשר טיסה יציבה, והחליפה צריכה לספק אמצעי נהוג נוחים. בכדי לקבוע את העומסים המרביים על הגפיים התייעצו הסטודנטים עם המדריך הראשי של חדר הכושר בטכניון. הם הגדירו מספר תרגילים המדמים את העומסים בטיסה ושלחו את עצמם (וכמה מחבריהם) לבדוק את מגבלותיהם. “גילינו שבעומסים מסוימים הטיסה מפסיקה להיות כייפית עבור הטייס והופכת לעינוי”, הם מספרים. “לאחר הגדרת המגבלות הפיזיות של הטייס, בנינו מודל אווירודינאמי מופשט של אדם הטס בחליפה. באמצעות המודל הערכנו את גודל הכנפיים והזנב שמבטיחים יציבות מצד אחד ועומדים במגבלות העומסים שמדדנו קודם”.

בשלב השני בנו הסטודנטים דגם של אדם לניסויים במנהרת רוח. בתוך הדגם הוכנסו מדידים שמדדו את העומסים שפועלים על הגוף בכלל ועל הגפיים בפרט. הדגם שימש לבדיקת רעיונות שלא ניתן היה לחקור במסגרת המודל המופשט שנבנה בשלב המקדים, ולבניית מודל אווירודינאמי מפורט. לאחר כמאה ניסויים, סינון קפדני ושינויים רבים, הגיעו הסטודנטים לחליפה “מיטבית” – כזו שהיא גם יציבה, גם ניתנת לניהוג וגם בעלת ביצועים טובים.

“את תוצאות הניסויים הכנסנו לתוכנת מדמה-טיסה”, מספר יאיר שגב, אחד הסטודנטים בקבוצה. “באמצעות התוכנה ניסינו לחוש את מה שירגיש טייס שיטוס עם החליפה שלנו וכמה קשה יהיה לו לבצע תמרונים בסיסיים. הגענו למסקנה שקל זה לא יהיה, אבל עם החליפה שלנו הוא יוכל להגיע למרחק הרבה יותר גדול מאשר ניתן להגיע באמצעות החליפות הקיימות בשוק”.

חמשת הסטודנטים הנוספים שהשתתפו בפרויקט הם: יואב גרין, יפים יבלוצ’קין, לאון מינץ, עומר נאמן ורומן לוין. הפרויקט נעשה בהנחיית פרופסור גיל יוסילבסקי

שיא העולם בטיסה ללא מטוס נקבע ביולי האחרון בידי אואלי גגנשץ השוויצרי, כאשר טס למרחק של 17 ק”מ במשך 5:45 דקות, כשהוא מגיע למהירות מקסימלית של 250 קמ”ש.

גרסה מטורפת במיוחד של טיסה ללא מטוס: קפיצה ממצוקים באלפים הצרפתיים:

ולמי שלא שבע מצורפת הגרסה הצרפתית של הספורט הזה, עם קצת יותר פאתוס, מוזיקה מתאימה וצילומים מרהיבים.

בתמונה: פרופ’ יוסילבסקי ודגם של הטייס במנהרת הרוח