מחבר: EladAdmin

על המחקר שקדו צוותים מהטכניון, מהמרכז הרפואי רמב”ם, מאוניברסיטת תל אביב, מהמרכז הרפואי “הדסה” ומהמכון הלאומי לבריאות בארה”ב

צוותי מחקר מהטכניון, מהמרכז הרפואי רמב”ם, מאוניברסיטת תל-אביב, מהמרכז הרפואי “הדסה” עין כרם ומהמכון הלאומי לבריאות בארה”ב, זיהו איזור בדנ”א המכיל גורם גנטי שכיח המעלה את הסיכון למחלות כליה. הגילוי פורסם בגיליון האחרון של כתב העת המדעי היוקרתי Human Molecular Genetics  (הגנטיקה המולקולארית של האדם).

קיימת הערכה כי  40 מליון בני-אדם בארה”ב חולים במחלת כליה כרונית בדרגות חומרה שונות. מתוכם, כחצי מליון מצויים בשלב המתקדם של המחלה המכונה כשל כלייתי סופני (בישראל כ-5,000 חולים). בשלב הזה נחוצים טיפולים רפואיים מצילי חיים באמצעות דיאליזה או ע”י השתלת כליה. טיפולים אלה עוזרים בהארכת חייהם  של החולים, אולם למרבה הצער, איכות חייהם עלולה להיפגע ובד”כ שיעור התמותה בקרבם צפוי להיות יחסית גבוה.

עד לא מזמן הוערך כי גורמים גנטיים מעורבים באופן מועט בהופעת סוגים שונים של מחלות כליה. אולם בשנים האחרונות הראו מחקרים בארה”ב, כי לאוכלוסיה ממוצא אפריקני יש רמת סיכון גבוהה פי ארבעה למחלת כליה סופנית לעומת האוכלוסייה מהמוצא האירופאי. במקביל נמצא, כי גם לאוכלוסיה ממוצא היספני יש רמת סיכון גבוהה (פי שניים) למחלת כליה סופנית בהשוואה לאוכלוסיה ממוצא אירופאי. כמו כן התברר כי המצב הכלכלי-חברתי של החולים לא מסביר את ההבדלים הניכרים בשכיחות המחלה בין האוכלוסיות השונות. עובדות אלה הצביעו על קיומו של גורם גנטי כלשהו המעורב בהופעת המחלה. ואכן לפני כשנה, שתי קבוצות חוקרים מארה”ב  זיהו גן על כרומוזום 22 (שם הגן: MYH9), אשר שינויים מסוימים בו מסבירים את השכיחות הגבוהה של מחלת כשל כליה סופנית באוכלוסיה ממוצא אפריקני.

צוות חוקרים בהובלת פרופסור קרל סקורצקי וד”ר דורון בהר, יחד עם הדוקטורנט שי צור וחוקרים עמיתים נוספים מהטכניון, מהמרכז הרפואי רמב”ם, מאוניברסיטת תל-אביב, מהמרכז הרפואי הדסה עין-כרם בירושלים, וכן ד”ר ולטר וסר וחוקרים מהמכון הלאומי לבריאות בארה”ב (NIH), מדווחים במאמר על זיהויים של גורמים גנטיים חדשים בגן MYH9המסבירים באופן טוב יותר את השכיחות הגבוהה של מחלת כשל כליות סופנית בקרב אוכלוסיות ממוצא אפריקני. במחקר זוהו גורמים גנטיים חדשים שמוצאם באזור מרכז אפריקה, אשר מעלים משמעותית את הסיכון למחלה הסופנית גם בקרב האוכלוסייה המעורבת של היספנים אמריקנים (בני תערובת ממוצא אירופאי, אפריקני ואמריקני-ילידי). הגורמים הגנטיים שזוהו על ידי  החוקרים – שכיחים מאוד ומצויים ב-45% מהאנשים ממרכז אפריקה. “גורמים אלה מעלים את הסיכון למחלה באופן משמעותי עד פי 3-5 לנושאים אותם”, אומרים החוקרים.

בניגוד לשכיחות הגבוהה של המחלה בקרב אפריקנים-אמריקנים, צוות המחקר של הטכניון ורמב”ם גילה בעבר כי יהודי אתיופיה אינם סובלים מרמה גבוהה יותר של מחלת כשל כלייתי סופנית. לפיכך מחקר גנטי השוואתי עתידי, עשוי לעזור בזיהוי המוטציה הספציפית האחראית לפגיעה בכליה ולהבנת המנגנון הגורם למחלה.

לדעת החוקרים, ממצאי המחקר עשויים לקדם את השימוש בבדיקות סקר גנטיות לאנשים המצויים בסיכון למחלת כשל כליה סופנית, זאת – לצורך טיפול מונע מקדים. כמו כן, ממצאי המחקר יקדמו מחקרים עתידיים, אשר עשויים להוביל לפיתוח טיפולים רפואיים חדשים המיועדים לטיפול ולמניעה של מחלת כשל כליה סופנית.

יציגו את הפרוייקטים שלהם בשבוע הבא בכנס היובל לתעופה וחלל

ד”ר אהוד קרול, האחראי על הצגת פרוייקטי הסטודנטים בכנס, מסר כי “המל”ט החמקן” תוכנן לפעול במרחק של כ-3,000 קילומטרים ללא תידלוק מחדש. הוא יכול לשאת שתי “פצצות חכמות” במשקל של 500 קילוגרם כל אחת, ומצוייד בחיישנים שונים (אלקטרו-אופטי, אינפרא-אדום וראדאר) המאפשרים פעולה גם בחשיכה ובכל תנאי מזג אוויר. על הפרוייקט עבדו שבעה סטודנטים בהנחיית מר דרור ארצי.

“מעלית החלל” נועדה להביא את האיזוטופ הליום-3 מהירח לכדור הארץ. חומר זה נדיר מאד בכדור הארץ, אבל יכול לשמש כדלק גרעיני. המערכת שתוכננה מורכבת מקרוניות במשקל טון וחצי ה”נוסעות” על כבל באורך 325,000 ק”מ, מפני הירח עד למסלול סביב כדור הארץ ובחזרה. זמן נסיעת הקרונית בכיוון אחד הוא כ-200 שעות, והנעתה נעשית באנרגית השמש. לדברי הסטודנטים המתכננים, “מעלית” כזו בין הירח לכדור הארץ אפשרית וניתנת לביצוע תוך שימוש בטכנולוגיות קיימות. בתוך חמש שנים ניתן יהיה להחזיר את ההשקעה בה, בסך 15 מיליארד דולר, בהנחה שבכל שנה יובאו לארץ כחמישה טון של הליום-3. חמישה סטודנטים תיכננו את המערכת, בהנחייתו של ד”ר אלכסנדר קוגן.

“השפירית המעופפת” היא כלי טיס בעל מוטת כנף של 23 ס”מ וגוף באורך 20 ס”מ, מונע ע”י סוללה חשמלית ומנפנף בארבע כנפיו. אב טיפוס כבר נבנה והודגם בטיסה בתוך בניין הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון. מהירותה האיטית יחסית של השפירית מאפשרת לה להיכנס בקלות לחדרים דרך חלונות קטנים ולשלוח משם תמונות ממצלמה זעירה שניתן להתקין עליה. שמונה סטודנטים בנו אותה, בהנחייתו של פרופסור בני לנדקוף.

מערכת הניווט הלוויינית “אירנה” היא קונספט למערכת ניווט איזורית המבוססת על “לוויין אם” וארבעה “לווייני בנות”. ה”בנות” הן ננו-לוויינים במשקל של פחות מ-9 ק”ג, כל המערכת תוכננה להיות תחליף זול יותר למערכות GPS קיימות. הפרויקט בוצע ע”י שבעה סטודנטים בהנחיית ד”ר אלכסנדר קוגן.

כנס היובל לתעופה וחלל יתקיים בימים 17-18 בפברואר. מפגש היובל לפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל יתקיים ביום רביעי, 17 בפברואר, בשעה 19.00, במלון “דן פנורמה” בתל אביב.

בתמונה: הפרוייקטים של הסטודנטים לפי כיוון השעון – המל”ט החמקן (למטה משמאל), השפירית ולווין האם. צילום: דוברות הטכניון

יתקיים ב-17-18 בפברואר בתל אביב ובטכניון

הכנס הישראלי השנתי למדעי התעופה והחלל חוגג השנה יובל. הכנס, הנמשך יומיים, נערך בכל שנה מאז 1959, פרט לשנת 1974 עקב מלחמת יום כיפור.  הוא מהווה את האירוע המרכזי בו אנשי התחום, מן האקדמיה, התעשיה וכוחות הביטחון, נפגשים ומתעדכנים בחידושים האחרונים בתחום התעופה והחלל.

בכנס הראשון השתתפו כמאה איש, ואילו בשנים האחרונות מתקרב מספר המשתתפים לאלף – דבר המשקף את הגידול המדהים של ענף התעופה והחלל בארץ – מכלי טייס בלתי מאוישים, דרך מערכות טילים ועד לויינים ומשגרים. הכנס יתקיים ביום ד’ 17.2 במלון דן-פנורמה בתל-אביב וביום ה’- 18.2 בטכניון, בחיפה.

לרגל הכנס ה-50 ייערכו שתי פעילויות מיוחדות. האחת, פנל של מובילים בתעשיות הביטחוניות הגדולות – התעשייה האווירית, אלביט מערכות ורפאל  ובו ייחשפו החידושים האחרונים בכלי טייס בלתי מאוישים ומערכת “כיפת ברזל” נגד טילים. הפעילות השנייה היא מפגש 50 מחזורים – של בוגרי הפקולטה להנדס אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, אותה סיים הרוב הגדול של המשתתפים בכנס  לדורותיהם- מפגש שייערך בערב הראשון, בתל-אביב.

בכנס יינתנו מספר הרצאות מוזמנות: על כלי טייס זעירים- דמויי חרקים מאת פרופ’ ווי שי מאוניברסיטת מישיגן בארה”ב, הרצאה על גלי הלם והנזקים שהם גורמים – על ידי פרופ’ גבי בן-דור, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון, ופרופ’ נורברט פיטרס מאוניברסיטת אאכן בגרמניה ידבר על תופעות ורבולנטיות בשריפה. אורח הכבוד בכנס יהיה פרופ’ דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה.

השנה יינתנו כ- 90 הרצאות, בששה מושבים מקבילים, מהן כעשר הרצאות על ידי מרצים  מחו”ל, וכ-28 הרצאות מן התעשייה הישראלית, בהם ייחשפו לראשונה רבים מהחידושים בתחום התעופה בארץ. כבכל שנה, גם השנה תתקיים תחרות פרוייקטי סטודנטים מהטכניון.

בפיסגה יצויינו 25 שנים של שיתוף פעולה בין הטכניון ואוניברסיטת אאכן בגרמניה

שרת החינוך והמחקר של גרמניה, פרופסור אנט שבאן, אמרה כי לשתי המדינות יש מסורת ארוכה של שיתוף פעולה בתחום המדע. “בפיסגה יוצגו פרוייקטים מוחשיים, שמדעני שתי המדינות ימשיכו לפתחם ביחד”, הדגישה. “זהו דבר נדיר מאוד וממחיש עד כמה חזק שיתוף הפעולה בין שתי המדינות”, הוסיפה. השרה הזמינה את שר המדע הישראלי, פרופסור דניאל הרשקוביץ, לפתוח עימה בגרמניה בחודש הבא מכון מדעי בינלאומי גדול ולבקר במכון לחקר הסרטן.

שר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ, אמר כי על הפיסגה הייחודית הוחלט בשל הקשר המאוד מיוחד בין המדע והמחקר הישראלי והגרמני והודות לקשר האישי המיוחד בינו לבין השרה הגרמנית. “הפיסגה היא רעיון מיוחד במינו – להושיב ביחד את קובעי המדיניות וכל מובילי המחקר”, הוסיף. “יש לכולנו ציפיות מאוד גבוהות מהפיסגה הזו”.

עם השרה הגרמנית הגיעה פמליה גדולה של מדענים וראשי אוניברסיטאות. הם שמעו סקירה מנשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא ומהמשנה שלו למחקר, פרופסור עודד שמואלי, וביקרו במעבדות ובמכון המחקר והפיתוח ע”ש אלפרד מאן.

בתמונה: מימין לשמאל: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ והשרה פרופסור אנט שבן. צילום: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

“לא להגדיל בשקל”

חוקר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון מזהיר את הציבור “לא להגדיל בשקל”, מפני שהעולם המערבי “סובל מעודף אכילה, עודף שתיה ועודף צריכה והדבר מסב לו בעיות בריאותיות וכלכליות קשות”.

פרופסור איתן גרסטנר, שהצטרף לטכניון באחרונה, חוקר את צריכת היתר של החברה המערבית. הוא טוען שכאשר מציעים לנו במסעדת המזון המהיר “להגדיל את המנה בשקל” (ומי מאיתנו לא עושה זאת?) – זהו שיווק בלתי אחראי. “הבעיה אינה באכילה עצמה, אלא באכילת יתר”, הוא אומר. “זו כבר מזמן אינה בעייתו של היחיד הצורך, אלא של החברה כולה. התנהגות היחיד מטילה הוצאות כבדות עלהמערכת הכלכלית”, הוא מסביר. “עמיתי, פרופסור פול דובסון מאנגליה, ואנוכי, חוקרים את השפעת השיווק על בעיות השמנת היתר ובזבוז מזון. רכישה עודפת של מזון  נצברת בגופנו – או בפחי האשפה שלנו.  אכילת יתר מיוחסת למחלות לב, לחץ דם גבוה, שבץ, וסוכרת. בנוסף, בעיות הנובעות מעודף המשקל גורמות להוצאות ניכרות ולעול כבד על כלכלות המערב. לאנשים שסובלים מעודף משקל יש סיכוי גבוה יותר לסבול מדיכאון לעומת חבריהם, השומרים על משקל תקין בעזרת אכילה מבוקרת. בנוסף להוצאות הרפואיות, לאנשים הסובלים מעודף משקל קשה יותר להתקבל למקומות עבודה, וההוצאות שלהם על מזון, ביגוד, ודלק  גבוהות. בארה”ב, למשל, יותר משליש מהתושבים הם אוביסטים (שמנים בצורה יוצאת דופן), ושליש נוסף סובל ממשקל יתר. 17% מבני הנוער בארה”ב סובלים ממשקל יתר. ההוצאה שגורמת תופעת האוביזם מסתכמת בארה”ב ב-147 מיליארד דולר בשנה. כאן כבר צריכה לבוא התערבות של קובעי המדיניות. חוץ מהבעיה הבריאותית והכלכלית, מדובר כאן גם בבזבוז רב – 6.7 מיליון טון של אוכל נזרקים באנגליה לבדה בכל שנה”. השמנת יתר ובזבוז מזון שכיחים באירופה, מזרח אסיה, וגם בישראל.

בראיון למגזין הטכניון שיופיע החודש, אומר פרופסור גרסטנר כי חלק מהאחריות לצריכת היתר של מזון לא בריא מוטלת על אנשי השיווק. “כשהם מפתים את הצרכן להגדיל את המנה שלו בשקל, או לקנות חטיפי שוקולד בעסקת “2+1″, הם פועלים בחוסר אחריות חברתית”, הוא מסביר. “גם שיווק הגורם לצריכת יתר של אלכוהול ותרופות חמור בעיני. בארצות הברית אסרו פעם על חברות תרופות לפרסם את מוצריהן ובמדינות מסויימות ניתן לקנות אלכוהול רק בחנויות מורשות ובזמנים מסויימים”.

בקורסים שלו אכן שם פרופסור גרסטנר את הדגש על האתיקה בשיווק ועל הוגנות בעסקים ומדגיש שאסור לגרום לצרכנים לקנות ולצרוך מוצרים ושרותים העלולים לגרום להם נזק. לכן הוא יוצא גם נגד התופעה של מזנוני “אכול ככל יכולתך” ומלונות “הכל כלול”.

פרופסור גרסטנר חקר ולימד בארה”ב ובאנגליה, והגיע בעבר לטכניון כפרופסור אורח. נושאי המחקר שלו מתמקדים בשירות לקוחות, איסטרטגיות שיווקיות, ותימחור. לאחרונה הוא מגלה עניין במודלים של עסקים חברתיים, דוגמת העסקים המתוארים בספר “עולם ללא עוני” של מוחמד יונס, חתן פרס נובל לשלום. “אני משתדל להראות לסטודנטים שלי שחברות יכולות להצליח גם כשמטרתן היא לא רק מיקסום רווחים”, הוא אומר.

בחסות הטכניון:
שחיין קטוע רגל מאיטליה יוביל משחה של מאות שחיינים בכנרת, מכפר נחום לעין גב

המשחה יתקיים בשבעה במאי 2010 ונועד, על פי סלבטורה צ’ימינו, “לקדם את יחסי ישראל-איטליה ואת זכויותיהם של הנכים ברחבי העולם, ולהוכיח שוב שגם נכים יכולים לנהל חיים נורמאליים”.

“ביקרתי בטכניון וראיתי את הפיתוחים המרשימים שנעשים במעבדותיו”, סיפר השחיין האיטלקי. “המחקר והפיתוח לרווחת הנכים חשוב מאוד, ולכן אני שמח שהטכניון הסכים לתת את חסותו למשחה הגדול”.

סלבטורה צ’ימינו החל לשחות רק לפני ארבע שנים, בעקבות קטיעת רגלו עקב מחלה ממארת. “סבלתי מכאבים עזים”, הוא מספר. “הרופאים נואשו מלעזור לי, עד שרופא אחד המליץ בפני על השחייה. לא הייתי שחיין עד אז. בקושי ידעתי לצוף. התחלתי לשחות, הכאבים חלפו ואיכות חיי השתנתה לבלי הכר. המשחה הראשון שלי היה מקאפרי לסורנטו (כ-24 קילומטרים), ב-15 ביולי 2006. מאז חציתי בשחייה את התעלה בין אנגליה לצרפת (כארבעים קילומטרים), את מיצר גיברלטר (כ-17 קילומטרים), עשיתי את המסלול בין קאפרי ונאפולי (כ-38 קילומטרים), בין קופנהאגן למלמו (כ-36 קילומטרים) ובין קרואטיה לטרייסט (כ-36 קילמטרים)”.

כיום הוא שוחה עשרה קילומטרים מידי יום. “אסור שהנכים יהיו נטל על החברה”, הוא אומר. “אם המסר הזה ייצא מישראל – יהיה לו יותר משקל. יש היום יותר מוצרים חדשים שנועדו להקל על הנכים, אבל לא יודעים עליהם. אני פגעתי בעמוד השדרה שלי בגלל שההתקן שהיה לי לא התאים. יש 600 מיליון נכים בעולם, 200 מיליון באירופה. ששה אחוז מהם ילדים. כשאני רואה ילדים קטועי גפים – זה קורע את לבי. אני לא רוצה שהם יסבלו כמוני”.

ירון פרגר, מנהל יחידת הספורט בטכניון, בירך על יוזמתו של השחיין האיטלקי. מאמן נבחרת השחיה של הטכניון, בוריס גודוביץ’, אמר כי 15 סטודנטים מנבחרת השחייה הטכניונית ישתתפו במשחה.

בתמונה: סלבטורה צ’ימינו מסיים משחה

שלושים שנה לתכנית החלל הישראלית, 20 שנה ללווין הראשון “אופק”, עשר שנים ללווין הטכניון

בניין המכון לחקר החלל על שם נורמן והלן אשר, נחנך בטכניון בציון שלושים שנה לתכנית החלל הישראלית, עשרים שנה ללווין הישראלי הראשון “אופק” ועשר שנים ללווין הטכניון, “גורווין טקסאט”. בבניין החדש, הנמצא מול בניין קנדה, שלוש קומות, 1,600 מ”ר, שש מעבדות, חדר סמינרים, חדר כנסים ועל גגו מוצבת תחנת לווינים.

פרופסור חיים אשד, ראש תכנית החלל של מערכת הביטחון, אמר כי “הלווין האירני פרימיטיבי ואין לנו סיבה לחשוש ממנו”. עם זאת הזהיר כי המשגר אשר שיגר את הלווין הוא המסוכן וצריך להדאיג את העולם. “הסטודנטים בטכניון בנו ושיגרו לפני עשר שנים לווין מורכב ומסובך הרבה יותר. ניבאנו שהוא ישהה בחלל שנתיים והיום אנו חוגגים לו עשר שנים בחלל, והוא עדיין שם, חי, בועט ומשדר”, הוסיף.

פרופסור אשד ניבא כי בעוד שנה נתחיל לראות תיירות חלל. “בשלב הראשון התיירים יעלו לחלל, יראו זריחות ושקיעות מדהימות ויחוו חוסר כבידה, כל זאת במחיר של 200 אלף דולר”, פירט.

נציג המשפחה התורמת, רוברט אשר, אמר כי הוא מקווה שחקר החלל יביא לאיחוד וקירוב בין האנשים על פני כדור הארץ.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי במקרה זה השמים הם אכן הגבול ואיחל לחוקרי המכון עבודה ומחקר פוריים.

ראש המכון לחקר החלל בטכניון, פרופסור משה גלמן, אמר כי החלל, בגלל כוחו, השפעתו וסמליותו, חייב להיות במקום גבוה בסדר העדיפויות של מדינת ישראל וכי המכון לחקר החלל בטכניון יתרום למימוש חזון זה.

בתמונה: חונכים את הבנין החדש (מימין לשמאל): פרופסור עמרי רנד, דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופסור משה גלמן, נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, רוברט אשר ורעייתו מורין שיינבוק, פרופסור חיים אשד.

3000 צעירות וצעירים הגיעו ל”יום הפתוח” בשבוע שעבר; בשיתוף עם עירית חיפה סיירו מאות בעיר ובמקומות הבילוי שלה

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, אמר כי אלפי הצעירים קיבלו מידע מפורט על כל 18 הפקולטות הטכניוניות. בעיקר הם התעניינו בתכניות הרב תחומיות החדשות של הטכניון, כמו המחקר החדשני בננו-טכנולוגיה (המקיף כבר יותר ממאה חוקרים בטכניון) והלימוד והמחקר המשותפים בתחומי מדעי החיים וההנדסה.

בבית הסטודנט נערך הפנינג ענק והמבקרים הרבים שמעו הרצאות במגוון תחומי ההנדסה והמדעים. כן נערכו סיורים מודרכים במעבדות המשוכללות.

לקראת סוף היום יצאו מאות לסיור מודרך בחיפה, בחסות רשות הצעירים והנוער של עיריית חיפה. הם ביקרו במקומות הבילוי והתארחו בפאבים במרכז הכרמל.

“זו הייתה חגיגה אמיתית”, סיכם נשיא הטכניון. “חימם את הלב לראות צעירות וצעירים כה רבים שרוצים ללמוד בטכניון ולחיות בחיפה. הצלחנו להראות להם, ביום אינטנסיבי אחד, מה יש לטכניון להציע בתחום ההשכלה ומה יש לחיפה לתת לצעירים בתחומי המחיה והבילוי. הוצאנו אותם ליום אחד מ’מדינת תל אביב’ ואני בטוח שנראה בקרוב את רובם ככולם בטכניון ובחיפה”.

בתמונה: היום הפתוח בטכניון. צילום: דוברות הטכניון

פרופסור אורי שני דיבר בטכניון בכנס בינלאומי על שינויי אקלים גלובאליים, סיכונים סביבתיים ומחסור במים

“סערת סוף השבוע הצילה את החקלאים מקיצוץ נוסף של 100 מיליון מטרים מעוקבים של מים”. כך אמר ראש רשות המים, פרופסור אורי שני, בכנס בינלאומי שנערך ביום שני בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון בנושא שינויי אקלים גלובאליים, סיכונים סביבתיים ומחסור במים.

“כבר כשהייתי נער התעניינתי בנושא המים”, סיפר. “ידעתי אז כי לישראל נוספים מידי שנה 1.8 מיליארד מטרים מעוקבים של מים. כשהגעתי לרשות המים, התברר כי תוספת זו ירדה ל-1.5 מיליארד מטרים מעוקבים, והירידה נמשכת. בדרום הנגב ובדרום הערבה ירדנו מ-25 מילימטרים גשם בשנה ל-5 מילימטרים. והירידה היא בכל הארץ, חמורה מכפי ששיערנו”.

לדברי ראש רשות המים, סערת סוף השבוע הביאה להקלת מה, אך לא מספקת. “לחקלאות נקציב השנה 350 מיליון מטרים מעוקבים של מים, במאה מיליון פחות מאשר בשנה שעברה”, אמר. “שקלנו להוריד זאת ל-250 מיליון מטרים מעוקבים, אבל סערת סוף השבוע הצילה את החקלאים מקיצוץ נוסף זה”.

בשנה הקרובה, הודיע פרופסור שני למשתתפי הכנס, לא יהיו יותר דשאים במדינת ישראל. “נאסור על השקיית גינות, יהיו פקחים אך לדעתנו לא יהיה בקנסות שלהם צורך, כי הציבור הבין: אם לא נפסיק להשקות את הגינות, פשוט לא יהיו לנו מים. הקמפיין האחרון שלנו נחל הצלחה רבה וחסכנו הודות לו מאה מיליון מטרים מעוקבים של מים”.

לדברי ראש רשות המים, תגיע מדינת ישראל בשנת 2012 ל-600 מיליון מטרים מעוקבים של מים מותפלים, ובתוך עשור יהיו די מים מותפלים לחקלאות, אבל במחיר גבוה יותר מאשר היום. “צריך יהיה לשפר את שיטות ההתפלה, כדי להוזיל את מחיר המים”, אמר. “כדי לחסוך באנרגיה ובהוצאות, יתכן שכדאי יהיה להעביר את מתקני ההתפלה ללב ים, כדי שיקבלו אנרגיה מהגלים ומהרוחות”.

האסטרונאוט השוודי מנאס”א, ד”ר קריסטר פוגלסאנג, הופיע הבוקר בטכניון בפני מאות תלמידי תיכון מרחבי הארץ, החברים במועדוני חלל ומתעניינים בתחום. הוא סיפר להם על חוויותיו בשתי הפעמים בהן שהה בחלל (ואף “שוטט” בחלל במסגרת תיקונים שעשה בתחנת החלל) והראה להם תמונות מרהיבות.

אחרי הרצאתו דיבר האסטרונאוט, פיסיקאי בהכשרתו וחוקר חלקיקים אלמנטרים, בפני סטודנטים לתארים מתקדמים ותלמידי מחקר.

ד”ר פוגלסאנג, שהיה אורח מכון אשר לחקר החלל בטכניון, הופיע בחליפת החלל שלו ועורר התרגשות רבה בקרב התלמידים.

בתמונה: האסטרונאוט עם מאזיניו הצעירים. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ביקר בטכניון ונפרד מראשי האוניברסיטאות והמכללות. בביקורו שמע סקירה מראש מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה, פרופסור אורי סיון, וביקר במרכז וולפסון למחקר במיקרו-אלקטרוניקה. נילוו אליו שרת החינוך, פרופסור יולי תמיר, וראש עירית חיפה, יונה יהב.

ראשי האוניברסיטאות והמיכללות, כמו גם יו”ר ות”ת, פרופסור שלמה גרוסמן, שיבחו את מר אולמרט על תמיכתו בהשכלה הגבוהה לאורך כל שנות כהונתו. ראש הממשלה גילה להם כי שאף להיות ראש הממשלה ושר החינוך, בגלל החשיבות הרבה שהוא מייחס לחינוך, אבל “יולי תמיר שיבשה לי את התכניות”. כראש עיריית ירושלים, סיפר, הוא גם החזיק בתיק החינוך. הוא הביע תקוותו כי הממשלה הבאה תמשיך ותחזק את החינוך בכלל ואת ההשכלה הגבוהה בפרט.

בתמונה: ראש הממשלה בוחן את התנ”ך הזעיר בעולם בעת ביקורו במרכז וולפסון למחקר במיקרו-אלקטרוניקה. משמאל שרת החינוך יולי תמיר ומימין נשיא הטכניון פרופ’ יצחק אפלויג

המשתתפים בפרוייקט מקבלים הדרכה וייעוץ מבוגרי טכניון מנוסים; היזם המציא תאים פוטוולטאיים עם יותר נצילות בעלות פחותה המאפשרים ייצור המוני

במסגרת פרוייקט “טכניון לחיים”, שהוקם בתרומתה של משפחת אגסי, מקבלים יזמים, סטודטים בטכניון, ליווי, הדרכה וייעוץ מבוגרי טכניון מנוסים. ליבגני פריזאנט סייעו, בין השאר, יוסי סלע מקרן הון סיכון “ג’מיני” ודני סטר, לשעבר מנהל פיתוח עסקי בחברת “אינטל”.

פרוייקט “טכניון לחיים” מנוהל בידי שירה צלנר ופועל בשיתוף עם מרכז ברוניצקי ליזמות בטכניון, בראשות פרופסור עוזי דה האן. הוא מקדם יזמים – סטודנטים בטכניון, באמצעות “מנטורים”, בוגרי טכניון מנוסים.

“המנטורים שלי סייעו לי רבות בעצות, בדרך ניהול משא ומתן, בהרחבת הבנתי העסקית ומעגל הקשרים העסקיים שלי”, מספר יבגני פריזאנט, שעשה את כל תאריו בטכניון ועתה מסיים דוקטורט בהנחיית פרופסור ניר טסלר מהפקולטה להנדסת חשמל. “ההמצאה שלי היא חידוש מהותי בתחום של תאי שמש. עקרונות הפעולה של ההתקן המוצע שונים מאלה של כל תא שמש קיים והשיטות הננו-טכנולוגיות מבטיחות נצילות גבוהה יותר לצד הוזלת טכנולוגיות יצור”.

כעת נמצא המיזם בשלב הוכחת היתכנות.

בתמונה: יבגני פריזאנט