עוד סיבה לגאווה טכניונית!!
אחד מכל חמישה ישראלים אשר נשאלו על איזו אוניברסיטה הם ממליצים, בחרו בטכניון על פני כל מוסד אחר.
מדד המותגים של גלובס סוקר מדי שנה 3,500 נשאלים ומהווה מדד מרכזי למובילות של מותגים בשוק הישראלי.
השנה לראשונה שולבה במדד קטגוריית השכלה גבוהה ובה כאמור, דורג הטכניון במקום הראשון.
לכתבה המלאה מאתר גלובס: לחצו כאן
שגריר סינגפור בישראל מר יאן מאק ביקר בטכניון מלווה במזכירו מר לארי טאי.
השגריר נפגש עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, משנה הנשיא למחקר, פרופ’ נעם אדיר, סגן הנשיא לקשרי חוץ וגיוס משאבים פרופ’ וויין קפלן, מנהלת המרכז הבינלאומי, אמה אפרטמן, ורכזת בינלאומיות בפקולטות לפיזיקה, הנדסה כימית והנדסה ביו-רפואית ויוקטינג פרכטל.
המשתתפים דנו באופנים היישומיים בהן ניתן לחזק את שיתופי הפעולה הקיימים בין אוניברסיטאות טכנולוגיות בסינגפור לטכניון ולייצר שותפויות חדשות.
פרופ’ סיון סקר את פעילות הטכניון והרחיב על נקודות הממשק לשיתופי פעולה קונסטרוקטיביים.
שגריר סינגפור ציין את החשיבות הרבה שהוא מייחס לחילופי סטודנטים ושיתופי פעולה מחקריים עם הטכניון”.
אוכלוסיית העולם הולכת ומתבגרת בקצב מסחרר. ההערכות הן כי אחוז בני ה-65+ באוכלוסייה יכפיל את עצמו במהלך שני העשורים הקרובים. השבחת איכות החיים בגיל השלישי הוא אחד מאתגרי הבריאות המורכבים העומדים בפני האנושות.
כחלק מחזון הטכניון להירתם, לסייע ולהשפיע בסוגיות גלובליות ובסוגיות בריאותיות בפרט, תוכנן המרכז ל”זקנה בריאה” – ה-iTechAge Center, כמרכז חקר עצמאי מולטי דיסציפלינרי.
בארוע השקה למרכז תיאר פרופ’ נעם זיו, סגן המשנה הבכיר להנדסה ומדעי הרפואה וראש היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI) את גלגולו של המרכז מרגע תכנונו ועד הרגע בו החל לקרום עור וגידים. יוזמה זו התאפשרה, בין היתר, הודות למהלך רחב היקף בהובלתו של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, לקידום מחקר שיתופי חוצה פקולטות.
במהלך הארוע פירט פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט , ממובילי הפרויקט, כיצד שילוב היתרונות האסטרטגיים הייחודיים של הטכניון: אוניברסיטה טכנולוגית עם פקולטה לרפואה, ניסיון במחקר שיתופי מולטי דיסציפלינרי, אגירת ידע מקצועי איכותי לצרכי ניתוח והסקה, איגוד חוקרים מתחומי הרפואה, המדע וההנדסה לסביבה מחקרית שיתופית עם מטרה קולקטיבית, מחויבות ותחושת שליחות יובילו למחקר חדשני עם השפעה אמיתית על אנשים, קהילות, מקבלי החלטות ומדיניות.
בהמשך הארוע הוצגו ארבעת המרכיבים הסינרגטיים אשר במבט על מאפיינים את האמצעים להשגת מטרות המרכז:
א. פענוח מנגנוני ההזדקנות ברמת הביולוגיה התאית והמולקולרית – בהובלת פרופ’ איילה שיבר ופרופ’ ארנון חן מהפקולטה לביולוגיה.
ב. חקר השינויים בהיבטים משפיעי זקנה במערכות גוף האדם (מערכת החיסון המערכת ההורמונלית) בגילאים השונים ומעקב אחר שינויים
הנובעים מהתבגרות והזדקנות – בהובלת פרופ’ נגה רון הראל, פקולטה לביולוגיה, ופרופ’ שי שן-אור, פקולטה לרפואה.
ג. חקר השפעות הזקנה על תפקודו של המח – בהובלת פרופ’ פיראס מואסי, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ופרופ’ בן אנגלהרד, פקולטה לרפואה.
ד. סמנים ומודלים אינטגרטיביים להבנה וניבוי של מדדי הזדקנות ברמת הפרט הבודד בהובלת פרופ’ יוני סביר, הפקולטה לרפואה.
ה. עיצוב, פיתוח ובחינת תרכובות מזון ותרופות לגיל השלישי בהובלת פרופ’ אורי לזמס, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.
ו. פיתוח וחקר אמצעים ואביזרים לסיוע בתנועה וניידות בקרב בני הגיל המבוגר בהובלת דר’ אריאל פישר.
ז. ההזדקנות בהיבטים חברתיים – השתייכות לקהילה כאמצעי לשמירה על בריאות נפשית ופיסית והאמצעים ומציאת דירקטיבות מתאימות
לייעול הסוגיה בהובלת פרופ’ מירב אהרון גוטמן, פקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים.
המרכז הוקם הודות למעורבותם ותמיכתם של המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ עודד רבינוביץ’, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר, המשנה לנשיא והמנכ”ל דר’ רפי אבירם וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ ווין קפלן.
במשך 24 שעות רצופות עמלו 140 סטודנטים, מכל התארים במדעי המחשב, על פיתוחים טכנולוגיים שונים בליווי חברי סגל, חוקרים, מהנדסים מהתעשייה ואנשי מקצוע מתחום הטיפול: פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. קדמה להאקתון הדרכה ראשונית והיכרות לסטודנטים עם תחום הטיפול ההוליסטי בחוסן הנפשי והבריאותי על ידי אנשי מקצוע.
במקום הראשון זכתה קבוצה שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בפוסט-טראומה באמצעות בישול. הטיפול מבוסס על שימוש במשקפי מציאות מדומה (VR) במטבח וירטואלי שבו משולבים בישול, טבע ומוזיקה על פי בחירת המשתמש.
במקום השני זכה צוות אשר פיתח מערכת AI המסייעת לנפגעי פוסט טראומה. במערכת מוטמע בוט ייעודי המלווה את המטופל לאורך שלבי ההחלמה ומאפשר לו מעקב, פיקוח, בקרה ואף “אוזן קשבת” וסיוע נפשי במהלך הדרך.
במקום השלישי זכה צוות סטודנטים אשר פיתח מערכת המזהה ומבטלת צלילים חזקים העלולים להיות טריגרים עבור נפגעי פוסט טראומה, (כגון אזעקות, סירנות משטרה וצפירות אמבולנס) מסרטונים.
פרויקטים נוספים אשר זכו להוקרת צוות השופטים עסקו בהנגשת זכויות משרתי המילואים באמצעות פלטפורמה אינטרנטית המרכזת את הזכאויות של כל אחד ואחת מהמשרתים בהתאמה אישית על פי נתוניהם.
רעיון לפיתוח אלקטרוני נוסף אשר הוצג עסק בניטור מדדים פיזיולוגיים ונפשיים בקרב משרתי מילואים, לזיהוי מקדים של סימני פוסט טראומה.
דיקן הפקולטה פרופ’ דני רז התייחס למטרת ההאקתון בשנה מיוחדת זו ובירך את הסטודנטים, המנטורים והנוגעים בדבר על ההירתמות להמיר את הידע והאנרגיה ל”עשיית טוב”.
במהלך ההאקתון הרצו אל”מ (מיל’) פרופ’ אייל פרוכטר, בוגר הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וחבר סגל בפקולטה אשר עמד בעבר בראש מחלקת בריאות הנפש בצה”ל. פרופ’ פרוכטר סקר את היקף תופעת הפוסט טראומה המודרנית על תסמיניה, מאפייניה, השלכותיה על הפרט ועל דרכי הטיפול. פרופ’ פרוכטר ציין כי קיימת לקונה באבחון ומדידת פוסט טראומה בכלים טכנולוגים ובמדדים אובייקטיבים וכי זוהי הזדמנות עבור הסטודנטים לקדם חקר בעל השפעה.
ד”ר ע׳, ראש מחלקת האלגוריתמיקה במרכז הפיתוח של רפאל ובוגר שלושה תארים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון הוביל צוות מנטורים אשר סייעו לאורך ההאקתון לסטודנטים והדגיש בפניהם את חשיבות היזמות הטכנולוגית בתחום והערך שבסיוע לנפגעי הפוסט טראומה ברמה הנפשית.
ההאקתון התקיים בשיתוף מפא”ת, חברת החשמל, מובילאיי, קיידנס, KLA, רפאל, המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים, והחממה החברתית בטכניון. גופים אלה סייעו בליווי הסטודנטים ובהערכת הפתרונות. הפרויקטים השונים הוצגו לחבר השופטים שכלל מומחים טכנולוגיים ואנשי בריאות הנפש, בהובלת פרופ’ יורם יובל – פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי, סופר, מנחה וחוקר מוח מהאוניברסיטה העברית.
הקונצרט החמישי בפקולטה להנדסת אוירונאוטיקה וחלל ענה על הציפיות הגבוהות.
הארוע השנתי הפך למסורת מגבשת בעל איפיון ייחודי המזוהה עם הפקולטה.
לאורך שעה וחצי, בצהרי יום ד’, הפליאו במיומנות זמרתם ונגינתם, זה לצד זה, אנשי הפקולטה.
לקראת הארוע אף התגבשו הרכבים משולבים בהם חברו יחד ליצירת הרמוניה משותפת סטודנטים/סטודנטיות ובוגרים עם חברי הסגל האקדמי.
הקהל ליווה את האומנים בשירה וקולות רקע למוסיקה ישראלית, יוונית, מלודית, רוק, פופ וג’אז אשר נוצרו בעזרת סקסופון, פסנתר, חליל, גיטרות וכמובן גיטרת אויר.
למחזור הראשון של התכנית נבחרו 33 עובדות ועובדים מהיחידות השונות שחולקו ל 5 קבוצות ליבה: הוראה, קשרי תעשייה, כספים, סגל אקדמי ורכש.
מטרתה העיקרית של התכנית הינה הקמת רשת מקצועית להתייעצות והצפת קולות מן השטח לטובת הגברת מעורבות הסגל המנהלי בתהליכים שונים, יוזמות וקידום פרויקטים בארגון.
הפרויקט הינו חלק מיוזמת המנכ”ל והמשנה לנשיא הטכניון, ד”ר רפי אבירם, כחלק מתהליכים רחבי היקף המתקיימים בקמפוס לקידום שיתופי פעולה, ניהול ידע, התייעלות והתפתחות.
המנהלים חנה פלום, קרין גפן מגיורה, ז’אנה שאינסקי , דקלה נחמן, מושיקו אלעזרא, ניר בליץ, ירדה מייסיס וליאת רטר אמונים על היגוי התוכנית.
ב-19.6 התארח שגריר יפן בישראל – יוזוקי אראי יחד עם צוותו, נספח התרבות ד”ר יושי היגוצ’י ונציג המחלקה הכלכלית טקנורי טומוזאווה, בטכניון. בביקורו ביקש השגריר להביע את תמיכתו בטכניון ואת שאיפתו להמשיך את שיתופי פעולה בין אוניברסיטאות וחברות ביפן לבין הטכניון ואף להרחיבם ולהעמיקם.
נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון , סקר בפני השגריר, במבט על, את שלל הפעילויות המתקיימות בטכניון, בדגש על ייחודו של הטכניון בנוף האקדמי והחברתי ומשמעותו לכלכלה הישראלית. במהלך הביקור נידונו שיתופי הפעולה המוצלחים ובפרט המיזמים המשותפים לטכניון ולאוניברסיטת טוקושימה וחברת ניצ’יה.
טיפוח שימור איכות הסביבה ומניעת החמרת משבר האקלים מהווים אתגרים הולכים וגוברים עבור האנושות כולה.
כנס “שותפות לקיימות”, שנערך ב-17.6 על ידי “חזית הקיימות” בראשותו של סגן המשנה הבכיר לנשיא הטכניון לקיימות פרופ’ אבנר רוטשילד, יחד עם חברת קלריטר בניהולו של רן שרון נועד לחבר בין האקדמיה והתעשייה במטרה לייצר פתרונות חדשניים לאתגרי האקלים והסביבה.
הארוע בו השתתפו מעל 100 חוקרים, יזמים, נציגי ממשל וסטודנטים נשא אופי יישומי הממחיש לקהל כיצד ניתן לרתום את המחקר האקדמי לפיתוח טכנולוגיות ידידותיות לסביבה וכיצד ניתן למקסם משאבים קיימים בצורה אופטימלית בכדי להיטיב עם הסביבה ולהתמודד בהצלחה עם משבר האקלים.
בין המושבים והפאנלים הפורמליים של הכנס שולבו מעגלי שיח וחיבורים קונקרטיים ומצומצמים לדיון פורה וממקד.
לסיום הכינוס נערך פאנל בהנחיית המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשיה פרופ’ ליהי צלניק-מנור, הממפה את אבני הדרך במסע לשותפות לקיימות.
הכנס נערך במעמד פרופ’ אורי סיון, נשיא הטכניון, עוז כץ, משנה למנכ”ל משרד הכלכלה ומנהל תעשיות, רונית אשל, מנהלת אגף אקלימטק בראשות החדשנות תמר דיין, יו”ר ועדת איכות הסביבה במועצה הלאומית למחקר ופיתוח.
לצד חזית הקיימות וחברת קרליטר שותפים לארגון הכנס גם אורלי מולה מנהלת מרכז הקיימות בטכניון, דוד שם-טוב ופרויקט טכניון 360 בחסות משרד הכלכלה ופרופ’ אופירה איילון ממוסד שמואל נאמן ובית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה.
את הועידה פתח נשיא הטכניון , פרופ’ אורי סיון, במחויבות של האקדמיה והחברה הישראלית לבצע אתחול מחדש לישראל ולהמשיך בפיתוח. הנשיא המשיך בהתייחסות אקטואלית להצעת החוק הקוראת להצר את חופש הביטוי באקדמיה.
“ההצעה מנסה להטיל על האקדמיה, ורק על האקדמיה, מגבלות לחופש הביטוי. זו פעם ראשונה שאני מכיר שיש במדינת ישראל ניסיון לבודד סקטור מסוים ולהצר את חופש הביטוי שלו מעבר לזה של כל האחרים, ולאכוף את זה לא דרך האמצעים המקובלים. זה מדרון מסוכן מאוד. חופש הביטוי באקדמיה הוא חשוב וקריטי לתפקוד שלה” נימק פרופ’ סיון את הסיכון בהצעת החוק”.
בהמשך דבריו הזכיר הנשיא את תפקידו החשוב של הטכניון בהמשך הכשרת 45% מכח האדם הטכנולוגי המקצועי לטובת המשק הישראלי למרות הקשיים הסביבתיים. וסיכם בכך שהוא מזהה שתי מגמות הפוכות המייחסות ל”בריחת מוחות” ולחזרה של חוקרים. האחת מגמת עזיבה לאור סיכונים וחרמות אקדמיים אשר בינתיים אינם מתממשים הודות לעבודה מאומצת ומשותפת של מוסדות האקדמיה הישראלית ואילו מגמה שניה של חוקרים יהודים הנמצאים בחו”ל ומבקשים בעת הזו לחזור לארץ לאור המצב המורכב במחוזותיהם.
אירועי השנה האחרונה הציבו אתגרים רבים לתעשיות הטכנולוגיה וההייטק בפרט בבחינת היקף ההשקעות, הביזור, התמיכה בסטארטאפים ובחברות, היצע המשרות ועוד.. . בכירי הענף ובהם פרופ’ אמנון שעשוע , נשיא ומנכ”ל מובילאיי, עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA, גיל שווייד, מייסד ומנכ”ל צ’ק פוינט הציגו תמונה עדכנית עגומה למדי עם נימה אופטימית לכך שהמשבר הינו בר חלוף. פרופ’ שעשוע טען כי “המדינה צריכה להתעשת ולחזור לעשות את הדברים הבסיסיים שכוללים ניהול תקין, ביטחון לאומי ואישי, אסטרטגיה כלכלית וחינוך מדעי טכנולוגי לכל האוכלוסיות. משם ההייטק כבר יסתדר לבד”. עמית קריג ציין חברת NVIDIA נהנית מחוסן וביקוש מוגבר למוצריה אשר חוזים לה צמיחה מואצת בעתיד הקרוב. גיל שווייד התייחס לפגיעה התדמיתית והמעמדית שספגה ישראל בעקבות המלחמה אך העריך כי עתיד ההייטק יציב ואיתן הודות לאיכות החברות וההון האנושי.
גם נציגי הטכניון אשר התארחו בפאנלים והתראיינו לכתבי ועורכי דה מרקר התייחסו מזוויתם לתחזיות ענף ההייטק, המצב העכשווי וההקשר האקדמי.
פרופ’ ליהי צלניק מנור, משנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה של הטכניון: “ישנם קשיים, ישנן יוזמות בתחום החדשנות שעוכבו איומים בחרם אקדמי אך אנו יודעים להתמודד עם הקשיים ולמצוא דרכים להתגבר. זה הנרטיב הישראלי. הטכניון עדיין מייצר בכל שנה בין 12-15 חברות חדשות ואפילו אקזיטים. הטכניון הוציא קול קורא לחוקרים מהעולם שרוצים להגיע לפה וכבר קבלנו עשרות פניות שמטופלות”.
בהיבט המחקרי התייחס ד”ר יניב רומנו, המרכז להנדסת מחשבים המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, לסוגיית האמינות המיוחסת לדיאגנוזות רפואיות של הבינה המלאכותית.
ד”ר רומנו תיאר מצב נפוץ בו לא ברור על מה מתבססת מערכת ה-AI בהגשת מסקנותיה לחיזוי או אבחון מצב רפואי. האם ניתן במצב זה לסמוך על המידע שהמערכת מספקת? לשם ייעול המערכת הציג ד”ר רומנו כיצד הוא וצוותו עמלים על בניית מודלים למידה למערכות בינה מלאכותית אשר יוכל לכמת את אמינות וודאות ההערכות מערכות ה-AI. לדוגמא, ניתן יהיה לקבוע מהי רמת דיוק האבחנה של חולה המאובחן על ידי סריקת MRI של בינה מלאכותית בחשד לסרטן או תרופה החשודה כלא יעילה. וזאת בניגוד לחוסר הבהירות הקיימת היום.
השילוב המואץ של טכנולוגיית AI בהיבטים רבים בחיינו מציב שאלות אתיות אשר עד לא מזמן היו נחלתן של תחומי הפנטזיה והמדע בדיוני.
בפאנל אשר קיימו הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, בשיתוף פעולה עם המחלקה ללימודים הומניסטיים והמרכז למדעי הרוח ואמנויות והמרכז למדעי הרוח ובינה מלאכותית נבחנו שאלות מהותיות בהקשר של הפקעת המונופול האוטונומי אנושי על תחום קבלת החלטות. נסקרה הרגולציה המתגבשת בתחום השימוש בבינה מלאכותית על יתרונותיה וחסרונותיה והוצגו אבני הדרך באבולוציה של הבינה המלאכותית בעבר ולקראת העתיד לבוא. הדיון הערני עורר אמוציות רבות ומחלוקות בקרב משתתפי הפאנל: פרופ’ אמנון רייכמן, משפטים, פרופ’ יעקב נגל, המרכז למדע וטכנולוגיה של הבטחון, סא”ל יזהר יצחקי פרקליטות צבאית, ד”ר אביגיל פדרמן, המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות, הטכניון וד”ר ארז פירט המרכז למדעי הרוח ובינה מלאכותית, אשר המחישו את הבדלי הגישות והמורכבות אותו מייצר השימוש בבינה מלאכותית במצבי קיצון.
בנושא מהותי אחד נרשמה תמימות דעים בקרב חברי הפאנל – חשיבות חשיפת מתכנני מערכות האינטיליגנציה המלאכותית לסוגיות אתיות, חברתיות, משפטיות והומניות.
בתום הדיון נותר הקהל, חלקו אופטימי וחלקו פסימי, עם חומר למחשבה.
הקידמה הטכנולוגית והמחקרית מתפתחת בקצב אקספוננציאלי ופותחת גישות חדשניות ומקוריות להעשרת יצירתיות באמצעים טכניים. אך האם הטכנולוגיה יכולה לתפוס את מקומה של היצירתיות האנושית?!
במפגש השלישי בתוכנית אמן בקמפוס, התוכנית השנתית של המחלקה ללימודים הומניסטים ואומנויות המייצרת חיבורים אקדמאיים ומפגישה מדענים ומהנדסים עם אומנים ומוסיקאים, נבחנה הסוגייה מזוויות שונות.
המפגש נערך בניצוחה של הפסנתרנית הבינלאומית והמרצה ביחידה, ד”ר אורית וולף, לעיני קהל של סטודנטים וחברי סגל מנהלי ואקדמי מבית הטכניון וקהל חיצוני. בפאנל השתתפו: פרופ’ עדו קמינר, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, ד”ר יועד קנת, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, ד”ר אליק פלמן, המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.
ד”ר אורית וולף המחישה בנגינתה כיצד כבר בתקופות המלחינים הקלאסיים הידועים כמו באך ומוצארט נעשה שימוש תדיר במשפטים מוסיקליים סימטריים ליצירת הרמוניה כולל שימוש גלוי ונסתר בשזירת קבועים מתמטיים מוכרים כמו פאי וחתך הזהב בתוך מרכיבי היצירה. פרופ’ קמינר הוסיף והציג כיצד המחשוב מודרני והבינה מלאכותית מסייעות לנו במציאת נוסחאות ותבניות מתמטיות חדשות ומסייעות לנו בפענוח נתונים מורכבים ומסובכים לכדי יישום במגוון תחומים רבים במדע, במחקר ובאומנות.
ד”ר קנת פירק את המונח “יצירתיות” למרכיבים ומדדים ובחן את התקדמות מערכות הבינה המלאכותית בתחום כבסיס לדיון קבוצתי לגבי היצירתיות המכנית לעומת היצירתיות האנושית.
ד”ר פלמן שפך אור על האופן בו מתקבל, וכיצד יתקבל בעתיד הקרוב, השימוש ההולך וגובר ב-AI בקרב הקהל הרחב. האם הבינה המלאכותית תהפוך להיות יותר רגשית ואמפתית לצרכים האנושיים והאם זה מהותי?
בין דיוני הפאנל ביצעו האומנים האורחים: סופרן שירי מג’ר, טנור נמרוד גרינבוים וקבוצת המחול הטכניונית דאנס ספיריט קטעים מרפרטואר המוסיקלי והכוריאוגרפי הקלאסי והמודרני.
הפרויקט “אמן בקמפוס” הוא יוזמה של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון.
התוכנית מתקיימת הודות לתרומתה של הגב’ סוניה מרשק.
התוכנית מנוהלת על ידי המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.
המפגש הבא בסדרה ייערך בתאריך 19.6 תחת הכותרת: פרשנות בפילוסופיה מדע ואומנות
לפרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן
אירועי הפתע של ה-7.10 הצריכו תגובות והיערכויות מיידיות בכדי לתת מענים בתחומי הבטחון האישי, החברתי, הכלכלי והאקדמי עבור סטודנטים ואנשי אקדמיה בטכניון ובכלל. פאנל במסגרת מושב הקורטוריון דן מזויות שונות כיצד השפיעו ארועי ה-7.10 על חיי הקמפוסים. הפאנל נערך בהנחייתה של פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה ובהשתתפות המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם, דיקנית הסטודנטים, פרופ’ אילת פישמן, עו”ד בכיר ג’ף אברמס, מנהל אזורי בליגה נגד השמצה ורויטל ריבקין, סטודנטית שנה ד’ להנדסה ביו-רפואית ורכזת קיימות באס”ט
משמאל לימין: פרופ’ ליהי צלניק-מנור, עו”ד ג’ף אברמס, רויטל ריבקין, ד”ר רפי אבירם ופרופ’ אילת פישמן
המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם , תיאר כיצד נקט הטכניון יוזמה כבר מהרגעים הראשונים של המלחמה ושיתף את קהל הפאנל בחוויותיו האישיות מיום ה-7.10.
“בתוך זמן קצר אפשר היה להבין מהדי האזעקות וההתפוצצויות מסביב לעיר מגוריי, יהוד, כי מדובר באירוע חריג ויוצא דופן. הדאגה הראשונה היתה לאנשים שנמצאים בקמפוס. בשיתוף מערך תפעול, תשתיות ויחידת הביטחון נפתחו כל המרחבים המוגנים והמקלטים בזמן שיא. מתוך האזנה לתקשורת והקשר עם פיקוד העורף, התחלנו לגבש תמונת מצב ראשונית, שכמובן בשעות הראשונות היתה חסרה במידע רב. יחד עם זאת, היה חשוב לצאת בהודעה מיידית לדיקנים, ראשי המינהל והיחידות. תוך פחות משעתיים מתחילת האירועים יצאה הודעת עדכון מנשיא הטכניון, הקובעת את תהליך ההערכת המצב בו התחלנו ב – 7 באוקטובר 2023 והמשכנו עוד חודשים רבים. במהלך ארבעת חודשי המלחמה הראשונים, ניהלנו ישיבות הערכות מצב עם מטה החירום של הטכניון, רכשנו ציוד רב, ביצענו תרגולים ומשחק מלחמה וקיימנו מפגשים עם בעלי התפקידים בטכניון ומחוצה לו. כל זאת על מנת להיות ערוכים ומוכנים בצורה מיטבית לכל תרחיש. במקביל העברנו הנחיות שוטפות ומעודכנות לבית הטכניון”.
ד”ר אבירם הדגיש בדבריו את המרכיב המרכזי להצלחת המעבר המהיר משגרה ל”שגרת חירום” בטכניון. “האנשים – חברות וחברי הסגל האקדמי, המנהלי והסטודנטים, שנרתמו בסולידריות ובתחושת מחויבות עצומה לכל הפעילויות בטכניון. אם יש ‘רכיב סודי’ בתפריט הטכניון, שהופך אותו למותג, זהו המרכיב האנושי הנושא את רוח הטכניון וערכיו לאורך שנים כה רבות.”
אי אפשר לברוח מהמציאות חייבים לפעול
בהמשך הפאנל תיארה רויטל ריבקין כיצד ארועי אותו יום השפיעו עליה.
“בבוקר ה-7.10 התכוננתי למבחן שהיה אמור להיערך יום למחרת. החדשות הרעות על מתקפה נוראית התחילו לזרום. אולי כצורך אסקפיסטי העדפתי להתמקד בלימודי ולהדחיק את הסביבה. כך נחסכו ממני באותם רגעים שמועות ותמונות איומות שנפוצו ברשתות החברתיות. כבר בצהריים החלטתי שאני לא יכולה להמשיך “לברוח מהמציאות” וחייבת לפעול. יחד עם אס”ט התחלתי לעסוק בהתנדבות, ריכוז מזון, ציוד אישי וציד רפואי למפונים ולחיילים. בימים הבאים התנדבנו בחקלאות, ביקרנו פצועים וסייענו היכן שיכולנו. הייתה רוח אמיתית של אחדות שרוממה את כולנו.
גאים בסטודנטים הערכיים שלנו
דיקנית הסטודנטים, פרופ’ אילת פישמן, אשר כונתה “אמא ל-14,000 סטודנטים”, נקטה יחד עם צוותה בצעדים חסרי תקדים בכדי להתאים מעטפת תמיכה עבור כלל הסטודנטים.
“מעולם לא נעשה בטכניון כל כך הרבה למען המילואימניקים. הטכניון הוביל את כלל האוניברסיטאות בארץ בכך ששם את הסטודנט במרכז. סרקנו את הצרכים של הסטודנטים שלנו ואף ביצענו סקרים משלימים והתקשרויות ברמה פרטנית עם מילואימניקים. אחד הדברים שהפתיעו אותי הייתה הדאגה הגדולה של מילואימניקים אשר נמצאו בזירות לחימה וחששו שלא יספיקו להגיש עבודות בזמן או לגשת למבחנים. לאור זאת יצאנו בהודעה על דחיית פתיחת השנה האקדמית, מתן פטורים ממועדי ב’ של סמסטר אביב וקיץ תשפ”ג, דחיית והקלה במועדי הגשת עבודות אקדמיות ושיעורי בית בחורף תשפ”ד. הענקנו סיוע אקדמי במסגרות קבוצתיות ואישיות, העברנו מסרים של סיוע, חיזוק ותמיכה. הכשרנו יועצים להתמודדות עם נפגעי טראומה, דאגנו להעניק לסטודנטים דרכי טיפול והתמודדות נפשית. הצענו סיוע כלכלי ועוד.. . פעלנו על פי המצפן המוסרי והערכי שלנו. אני מודה למשנה הבכיר פרופ’ עודד רבינוביץ’ ודיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק על ההירתמות המהירה ויצירת מתווה התאמות לסטודנטים וגאה מאוד בסטודנטים הערכיים שלנו”.
“אנו חוששים שההתפרעויות שאנו עדים להם בקמפוסים בארצות הברית הן רק ההתחלה”
עו”ד בכיר ג’ף אברמס, מנהל אזורי בליגה נגד השמצה מלוס אנג’לס הציג תמונה עגומה של המצב נכון להיום בקמפוסים בארצות הברית. ע”פ נתונים שליקטה הליגה נגד השמצה נמצא כי לאחר 40 שנות מדידה, השנה היו מספרי שיא של מקרי אלימות ממניעים אנטישמיים בקמפוסים בארצות הברית (8873 לעומת 3699 בשנה שעברה אשר הייתה הגבוהה ביותר עד אותה העת). “מטרתנו היא לעזור ולהגן על יהודים אך המצב כרגע מאוד לא טוב. הקמפוסים נמצאים על הקצה ויש חשש אמיתי שמה שאנו עדים כרגע: החרם האקדמי, הנידוי של הסטודנטים והמרצים הישראלים כמו גם האלימות הם רק הקדימון” ציין עו”ד אברהמס.
בפאן החיובי, נשיאי אוניברסיטאות אשר נקטו בגישה סלחנית כלפי מפגינים פרו-פלסטינים אשר מחו באופן בלתי חוקי, פוטרו או שינו את גישתם. חלק מהאוניברסיטאות התאגדו והוציאו הודעות גינוי פומביות כלפי נקיטת חרמות אקדמיים נגד ישראל.
“אנו בליגה נגד השמצה פועלים במגוון דרכים ובשיתופי פעולה עם ארגונים נוספים בחזית תקשורתיות והדיפלומטית בכדי לעורר מודעות ולהשפיע על דעת קהל ומקבלי החלטות בתקווה לייצר שינוי”.
לומדים, חוקרים, עובדים ובוכים
לאורך הפאנל הוזכרו האתגרים והקשיים היום יומיים בהתמודדות עם שגרת המלחמה שנכפתה על הקמפוסים בישראל. התמודדות מתמדת עם אובדן ושכול הנוגע באופן ישיר ברבים גם מבין באי הטכניון.
משפחת הטכניון איבדה שני סטודנטים: רס״ר במיל׳ דב משה (דובי) כוגן ז”ל ו- סרן (מיל׳) דניס קרוחמלוב וקסלר ז”ל
וארבעה בוגרים: אדר’ יורם בר סיני ז”ל, סרן (מיל’) יעקב נדלין ז”ל, ד”ר חגית רפאלי מישקין ז”ל, רס”ם (במיל.) אלירן יגר ז”ל.
ברגע אינטימי ומרגש במיוחד, אשר סיכם את הארוע, שיתפה מנחת הפאנל פרופ’ ליהי צלניק-מנור במשמעות האישית של צמד המילים הדואליות “קמפוס במלחמה” עבורה.
“המשמעות של המשגת הביטוי ‘קמפוס במלחמה’ עבורי מתבטא בהמשך עשיית העבודה בקמפוס על הצד הטוב ביותר במהלך היום ובערב ללכת לשבעה ולבכות על מותו של נופל יקר לי”.
מושב קמפוס במלחמה
צילומים: שרון צור
